יום חמישי, 31 ביולי 2014

הניסוי הכלכלי הגדול של מבצע צוק איתן נכשל

מאת: ערן הילדסהיים

ההנחה הרווחת בקרב כלכלנים מדברת על כך שרק אילו האזרחים היו אחראים יותר וחוסכים יותר, מצבנו הכלכלי היה משתפר לאין שעור. במקביל קמות חדשות לבקרים יוזמות ממשלתיות ופרטיות לחינוך פיננסי כדי לנסות לשפר את מצבנו הכלכלי. מבצע צוק איתן פתח עבורנו הזדמנות נדירה לבחון  מה יקרה לכלכלה שלנו אם וכאשר רובנו נהפוך ל"מחונכים פיננסית". האם אז באמת מצבנו יהיה טוב יותר?

בפאנל שנערך בחודש שעבר בהנחית פרופ דן אריאלי בזאפה בהרצליה ישבתי בין השאר יחד עם פרופ מנואל טרכנברג  וברק סורני מנכ"ל פסגות  . במהלך הפאנל העלה סורני את הבעיתיות בכך שאין בישראל מודעות לחשיבות החסכון. אחרי כן התפתח דיון מרתק בפאנל איך אפשר לגרום לאנשים לבזבז פחות ולחסוך יותר. בהסתכלות מהצד זה נראה  כאילו יש קונצנזוס שהאשמה מתרכזת סביב חוסר אחריותו של האזרח. כאילו שאין בכל הסיפור הזה יד מכוונת.
"אם אנשים יקשיבו לכלכם וממחר יתחילו כולם לחסוך -תהיה פה קטסטרופה כלכלית.זה הרי לא מקרה שהבנקים המרכזיים והממשלות עושים היום הכל כדי לעודד את האזרחים לצרוך במקום לחסוך" - התערבתי במהלך הדיון. מבצע צוק איתן הוא דוגמא חיה לכך.

כנס bubbles בהנחית פרופ דן אריאלי (משמאל) ,פרופ מנואל טרכטנברג,
דנה מאור, ברק סורני וערן הילדסהיים. צילום: צוות כלכליסט
אם נתעלם לרגע מההשלכות הקשות של הלחימה במבצע הנוכחי ונתרכז רק בהתנהלות הכלכלית של רוב אזרחי המדינה (אלה שלא גרים בקרבת עזה ושיכולים לנהל שגרת חיים כמעט מלאה), הרי שמדובר בהתגשמות שאיפתם של כל מי שדוגל בהתנהגות פיננסית אחראית:
במהלך המבצע  כמות שטיפת המוח בדמות פרסומות בטלוויזיה וברדיו ירדה דרמטית. רוב האזרחים  התחילו לצמצם את הצריכה  והתרכזו בעיקר ברכישת מוצרים שהם באמת צריכים.רוב "חובבי הקניות" הגיעו לקניונים רק כשלא היתה ברירה ואפילו על נסיעות מיותרות התחלנו לוותר, רק כדי להיות יותר עם המשפחה והילדים. נראה שלרגע קצר, למרות הנסיבות הלא סימפטיות, עם ישראל הפך לאי של שפיות כלכלית בעולם שצורך ללא תקנה על חשבון עתידו. 

אלא דווקא כשהתחלנו לחסוך המצב הכלכלי התדרדר ובמהירות:  גופים עסקיים רבים בכל הארץ גלשו אל תוך מצב כלכלי קשה.  בנק ישראל החליט להוריד את הריבית השבוע לשפל היסטורי כדי לעודד אותנו לקחת עוד הלוואות ולצרוך. שר האוצר ממהר להבטיח "כיפת ברזל כלכלית" לאזרחי הדרום. שר הכלכלה  הקים מסלולי סיוע ייעודיים לעסקים קטנים ובינוניים  וכל זה רק משלושה שבועות בה ירדה הצריכה באחוז דו ספרתי בכל הארץ. ניתן רק לתאר מה יקרה אם זו תהיה ההתנהלות הצרכנית הרגילה של כולנו לאורך כל השנה ,כפי ששואפים לכך המחנכים הפיננסים.

מי שמכיר את השיטה הכלכלית שלנו לא יופתע.השיטה פועלת כמו מעגל קטלני שמזין את עצמו. כדי שהכלכלה תצמח היא זקוקה לכך שנצרוך יותר ונייצר יותר. בשביל עוד צריכה ועוד יצירה אנחנו חייבים עוד כסף . הדרך העיקרית היום להזרים עוד כסף למשק היא לעודד אותנו ללוות כסף חדש מהבנקים. הדרך להחזיר את כל ההלוואות האלה ,כך שימנעו פשיטות רגל מרובות ומיתון, היא לקיים צמיחה כלכלית וכך חוזר חלילה.
עכשיו לכו תנסו לשכנע עם שלם בבת אחת לחסוך והנה קיבלתם מתכון לקטסטרופה כלכלית.

הגיע הזמן להחליף את הדיסקט ולהבין כי רק שינוי דרך החשיבה הכלכלית שלנו בין אם שינוי דרך יצור הכסף כך שלא ייוצר מחוב או פתיחת שוק המטבעות לתחרות של גופים נוספים, יוכלו להוציא את עצמנו מהפרדוקס בו אנחנו חיים.

38 תגובות:

  1. מצחיק קצת שברק סורני (מנכל פסגות המציעה אפיקי השקעה\חסכון) קורא לאנשים לחסוך. זה אמין כמו שמוכר ממתקים יקבע שסוכריות זה טוב לבריאות או שיצרני חלב יטענו שיש לצרוך חלב לפחות פעם ביום.

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, הוא ממליץ לנו לחסוך כדי שנשים אצלו חסכונות והוא יוכל לגזור דמי ניהול שמנים מהם... לא יכול להיות יותר שקוף מזה.

      מחק
  2. זה קצת מוזר שבאים לאזרח בטענות על בזבזנות כאשר כל גוף פיננסי מנסה לדחוף לך הלוואה לכל מטרה וגם את המטרה על הדרך...

    מה שיפה כאן זה שתמיד האזרחים אשמים והעובדה היא שהם גם תמיד אלה שמשלמים על הטעויות בסופו של דבר.

    אני חושב שהבנקים מבינים שהם קפצו גבוה מדי אולם אין להם דרך נוחה לרדת מהעץ - מינוף הייתר בהלוואות מציב אותם בסכנה, הלא ברור שהבנק (כמו כל גוף) חורג "מעט" ממה שמותר באמת...
    ואני מניח שבארץ הבנקים ממש עפו על עצמם וחרגו המון - כיום הם רק מנסים לזרוק את ההלוואות ולקבל מזומנים - והם לא מתעוררים סתם אלא משהו באמת כואב שם!!!
    מצד שני הם לא יכולים להפסיק לתת הלוואות כי זה יגמור את השוק - מילכוד 22 אמיתי.

    שמעתי שהם רוצים למכור הלוואות כנכס לגופים פיננסים - איפה זה עומד כיום?

    השבמחק
  3. הפתרון צריך להיות משולב בחינוך לחיסכון ויזמות [!!].
    התפיסה הקפיטליסטית המקורית דוגלת בחיסכון והשקעתו ליצירת הון נוסף.
    אין שום בטחון בחסכון בבנקים,לצורך העניין,שכן הכסף אינו בידך ממש והממשלה מסוגלת ביום אחד להחרימו או להטיל עליו מס נוסף.
    כל אדם טוב במשהו ומסוגל למכור אותו. אין סיבה לעבוד בהייטק שלושים שנה ולנוון את כל כישורי החיים שלכם.
    תפתחו עסקים זעירים לאפיית עוגות/להשקעות בבורסה/קואצ'ינג/שיעורים פרטיים. תבטיחו הכנסות קבועות ותצברו נסיון יקר. כתוצאת ביניים,המשק יתחזק ויתפח בצורה בריאה ונכונה יותר [קיים מדד חוסן המשק עפ מספר העסקים הקטנים הקיימים בו ]שאינה מבוססת על בזבוז וצריכה מיותרת.
    בהצלחה לכולנו.
    ד"א -ערן, אמורה לפנות אליך אישיות פוליטית שאני בקשר טוב איתה, ולהציע לך הצעה שאי אפשר לסרב לה..מקווה שתיענה להצעתה..;)

    השבמחק
    תשובות
    1. אני בעד להיכנס לכנסת - רק יכול להועיל.
      הנה גרמן הוציאה את הפלואוריד.

      מחק
    2. יוסי המג'נון31 ביולי 2014 בשעה 16:19

      עם אג'נדה כזו ערן לא יכול להכנס לכנסת. הוא יצטרך להתנהג כמו שאר פורעי החוק ולחשוב כמוהם אחרת אין לו סיכוי.

      וחבל, כי השינוי יוכל לבוא רק שם מבפנים.

      מחק
    3. השינוי אולי יכול לבוא מבפנים, אבל זה לא סביר, כי כל ח"כ נקנה ושולם מראש על ידי קבוצות אינטרסנטים.

      שינוי יקרה כאשר נוותר על תודעת העבדים שלנו. אם נחבר את זה לדברי אנונימי: גישה יזמית ורצון לחסוך הם אכן רעיונות טובים, אבל הם תופעות "לוואי" (חיוביות) של גישה הדורשת חופש, ומקבלת אחריות אישית (איש איש למעשיו הוא).

      למשל:
      1. יש לי חופש לפתוח עסק, אם העסק מרוויח הרווח שלי, אם העסק נכשל אני לא יכול לרוץ לקבוצת בריונים חמושה ולבקש שיטילו את האחריות על מישהו אחר.
      2. יש לי חופש לרכוש או לא לא לרכוש ביטוח בריאות. אם לא רכשתי ולא נהייתי חולה הרווחתי סכום כסף מסויים. אם לא רכשתי, וחס וחלילה, חליתי - אני לא יכול לרוץ לקבוצת בריונים חמושה ולבקש שיטילו את החשבון על מישהו אחר.
      3. יש לי חופש לחסוך לפנסייה או לא לחסוך. אם לא חסכתי מספיק אני לא יכול לרוץ לקבוצת בריונים חמושה ולבקש שיגנבו למישהו אחר את הכסף ויעבירו אותו אלי

      וכו'

      מחק
    4. אנונימי 09:45 יקר.
      איכשהו, למרות שכוונותיך טהורות ונאצלות, עשה לי רע לקרוא את התגובה שלך.
      יכול להיות שזו שאיפתך לחנך את כולם, אולי זו ההצעה לערן "להיענות להצעה של גורם פוליטי שאת/ה אחוכ שלו".
      לא יודע.

      מחק
    5. אין שום דבר רע בצמיחה.
      יש להבדיל בין צמיחת הטייקונים אשר מעבירה את רוב הכסף במשק לכיסם, ובין צמיחה של משקי הבית הקטנים, אשר תורמת להגברת מספר העסקאות ושומרת את ההון אצל פשוטי העם.

      לא הבנתי למה מפריעה לך ההצעה של אנונימי לערן להענות להצעה כשלהי,כנראה כניסה לפוליטיקה או משהו בסגנון.
      מה עדיף,לשבת על התחת ,לטקבק למוות ולהרגיש רע עם המצב?
      נשמע קצת כנוע ,שלא לומר פתטי, מצידך.

      מחק
    6. לדעתך אני פתטי. זו זכותך.
      לדעתי אני נאבק במצב באמצעים אחרים, יעילים יותר.
      אני לא מהמטקבקים למוות אגב, אבל אפרופו טיקבוק - צריך לצמצמו. זה סם.
      היחיד שישנה את המצב הוא אדם שיילך עד הסוף וייאפשר מטבעות מתחרים ללא הגבלה. אפילו מקרב חבריו של ערן הרוב רוצים שיהיה רק כסף מסוג אחד ש"ילבלב על העצים". תקרא כאן פוסטים שנכתבו בעבר. סיכוייו של אדם לעשות את מה שלא נעשה בשום מקום אחר בעולם, במדינתנו הפאשיסטית למחצה והבורה באופן חסר תקווה - אפסיים. רון פול לא הצליח לעשות זאת ב 40 שנה.
      כאמור זכותך לחשוב עלי מה שתירצה. קח גם בחשבון אפשרות שאתה טועה.

      מחק
  4. ערן, תוכל לפרסם לפעם הבאה מתי אתה משתתף בפאנלים מסוג זה?, הפאנל צולם בוידאו?

    השבמחק
  5. קודם כל, יופי שהזמינו אותך לכנס
    שנית, מעניין אותי לדעת איך הגיבו חברי הפאנל לאחר שאמרת את הדברים האלה

    השבמחק
  6. יש לחדד את הנקודה, הבעיה היא ההנחה שהכלכלה צריכה לצמוח, שכלכלה שלא צומחת היא בבעיה. הצמיחה היא הכרחית בכלכלות שמבוססות על חוב. מכיוון שמצב של צמיחה תמידית איננו אפשרי אנחנו "ממציאים" צמיחה, אלא שבסופו של דבר למציאות יש את התכונה הזו שאם אתה מתעלם ממנה אז היא בועטת לך בפרצוף, כמו שקרה ב 2008.

    השבמחק
    תשובות
    1. אם כבר מחדדים נקודות הנה כמה שאלות:
      של מי הכלכלה הזאת בדיוק?
      מי נהנה מהצמיחה הזאת?
      ומי אלו ה"אנחנו" ש"ממציאים" צמיחה?

      מחק
    2. אנונימי1 יש לך איזה עדות על כך שהוציאו את הפלואור?אם כן אודה לך מאוד כי אז אוכל להפסיק את הטהור היקר של מים שאני מפעיל...

      מחק
    3. ג"אסטין

      עכשיו באוגוסט זה אמור לקרות,החודש הזה.
      אני כבר מכין את הבגדים הלבנים לחגוג.

      שחרורון

      הכלכלה הזאת היא של כולם או ככה רוצים שתרגיש.
      מי שנהנה מהצמיחה זה מי שמנצל את הכלכלה לטובתו או מצליח לעקוף את הקוצים בה.
      למשל מי שלוקח הלוואות זהירות בשביל להרוויח מההשקעה יותר ממה שהוא משלם על החזר הריבית והקרן,
      הפוליטיקאים שלוקחים הלוואות בשם המדינה בשביל לשמן קבוצות אינטרסים ואז להיבחר שוב.
      מי שחכם מספיק להשקיע את הכסף המאבד ערך שלו(המטפטף) במשהו יציב יחסית ושימושי - כמו למשל דירות.

      מחק
  7. אני חוזר ומציע לכל קוראי האתר להיכנס לבית הספר לכלכלה אמתית באתר זה ולהבין בדיוק מהו שורש החולי הכלכלי המקיף את העולם כולו ומהו הפיתרון. ערן אכן עושה מלאכה חשובה ביותר והוא כחלוץ לפני מחנה השפיות הכלכלית. אך אל לגולשים כאן להסתפק במאמרים, אני מפציר בהם להיכנס לביה"ס לכלכלה אמתית ולהבין יותר לעומק את הנושא, שכלל אינו מוצא ביטוי לא בתקשורת הממוסדת ואף לא בלימודי הכלכלה באקדמיה. להפך, שם מוכרים לקונים סחורה פגומה ומסולפת.

    השבמחק
  8. כזה בליל שטויות לא ראיתי כבר הרבה זמן...
    מזל שפראיירים לא מתים אלא רק מתחלפים ויש מספיק מהם לקרוא אצלך באתר ו-"ללמוד בלימוד הכלכלה".

    אגב, אם מישהו מעוניין למסור את הדולרים שלו מכיוון שהם מאבדים ערך לפי המונה בקצה הימנית עליונה, אני יותר מאשמח לתת פרטים של חשבון בנק, רק אל תבואו לי בגיל 40 לבכות שה"מדינה לא דואגת לאזרחים" ולכם אין כסף לדירה. אם אין לכם כסף לדירה זה בגלל שאתם מאמינים לשטויות באינטרנט.

    השבמחק
    תשובות
    1. הלו! אנונימי דארלינג מ-15:28. כשאתה כותב על ה"שטויות מהאינטרנט" שאנחנו - הפראיירים המטומטמים - מאמינים להם, אתה מתכוון למה שאתה כותב? כי, כך עושה רושם, מגבהי רוממותך אתה הוא זה שלא מאמין במה שאתה עצמך כותב. לולא כן היית מזדהה, ולו בפסאודונים.

      מחק
    2. יפעת,
      כמדומני את עצמך שייכת את עצמך לקבוצה שעליה דיברתי ועל כן אין צורך להרחיב ולשייך אותך לשם בעצמי.
      גם אני יכול לפתוח חשבון Gmail פיקטיבי ולקרוא לעצמי "אשר" ובכך להגדיר עצמי אינו אנונימי.
      אני מתאר לעצמי שאת מבינה שלהגיד על מישהו שהוא אנונימי באינטרנט, לא באמת אומר כלום.

      את הבנת הנקרא של הטקסט שלי אשאיר לאנשים שמסוגלים להבינו.
      רק הצלחה.

      מחק
    3. לא ממש דיאלוג בונה וגם לא אנושי..הבעיה עם האינטלקט שהוא חסר לב..וקל מאוד ליפול תחת ההתנשאות הקטלנית שלו..קצת צניעות ואהבת אחים היתה מועילה לכולנו הרבה יותר

      מחק
    4. אנונימי השחצן,
      אולי תסביר לנו פשוטי העם למה ערן מדבר שטויות?, כי אני כבר שלוש שנים מחפש בנרות מישהו מהאקדמיה או מהמערכת הבנקאית שיסתור את שערן אומר, אבל ללא הצלחה. המעטים שכן מדברים, דווקא מאששים את מה שערן אומר. אפילו פרופ' מואב השחצן אחרי השמצות וסטיות מהנושא, הודה בסופו של דבר, שהמערכת הבנקאית הפרטית היא זו שאחראית ליצירת הכסף (רק שהוא טען שזה שהם משתינים עלינו, לא אומר שהם לא מרוויחים מזה).

      מחק
  9. התאחדות התעשיינים בשירות האוייב :
    http://www.themarker.com/news/macro/1.2393536#

    תשתדלו להחרים תוצרת ישראלית - התעשיינים גם ככה בונים על השוק הפלסטיני

    השבמחק
  10. בעוד שעניים חושבים איך לחסוך כסף - העשירים חושבים איך לייצר כסף. וזה ההבדל האמיתי בין השניים.
    http://101sources.blogspot.co.il/

    השבמחק
    תשובות
    1. והעשירים באמת כותבים ספרים על איך לעשות כסף ומוכרים אותם לעניים

      מחק
    2. לך תדחוף את הזבל שלך במקום אחר

      מחק
  11. תשובות
    1. כן,הוידאו הזה פחות או יותר מסכם את העניין.

      מחק
  12. סרטון חזק של גלעד אלפר.
    http://www.youtube.com/watch?v=Vs3a3AR2P4I

    השבמחק
    תשובות
    1. מדינת ישראל נעשאת כל הזמן יותר ויותר קפיטליסטית והמצב פה נהיה דוקא גרוע יותר ויותר כך שלפחות בישראל הקפיטליזם נכשל בגדול.

      galgal21

      מחק
  13. חברה, לגבי שני הקישורים האחרונים:
    ראשית אני מאמין שצריך לכוון קצת יותר נמוך כדי להגיע לאדם הממוצע. (ברגע שאתה נכנס לאג'נדות סודיות אתה מאבד את האנשים)

    לגבי כלכלה נכונה - צריך לספק גם דרך פעולה כדי לטפל במצב - אשמח להצעות בנושא.

    השבמחק
    תשובות
    1. האדם הממוצע רוצה תמיד לדעת למה.

      האני מאמין הוא הבסיס לכל העשייה.
      בניגוד למה שאומרים שהיום "אין אידאולוגיה - יש רק כסף".
      זה לא בדיוק נכון.
      למשל רוב האנשים מאמינים או לא מאמינים שאפשר לעשות שלום עם הערבים ורק אח"כ פועלים בהתאם.
      עכשיו טבעי שלכל אחד יש אני מאמין טיפה שונה,
      ובכל זאת יש איזה אמונה בסיסית מאחדת.

      מה לדעתך האני מאמין המשותף הכלכלי של רוב האנשים בארץ?
      מכאן נוכל לגזור דרך פעולה כדי לטפל במצב.

      מחק
    2. זה לא "אין אידאולוגיה - יש רק כסף", זה רוב האידיאלוגיות נופלות, שאתה נושא באחריות למעשיך

      דוגמא 1: אלו שקוראים למשל לעקור את ההתנחלויות, עושים את זה כי הם לא ישאו בעלויות, לא יהיו אלו שיגיעו פיזית לגרש אנשים ולא יגורשו מבתיהם. אם היית שולח את כל מי שרוצה לעקור התחלויות, לשטחים לעשות את זה - מספר המתנדבים היה יורד. אם בנוסף, היית שולח לכל התומכים את החשבון, פתאום היית מגלה שאנשים באים עם פתרונות יצירתיים

      דוגמא 2: כל מי שקורא "להרוג את כל הערבים" עושה זאת כי הוא לא זה שישלם את החשבון, פיזית ידרש לרצוח זרים או יסכן את חייו בתהליך. בדומה לדוגמא הקודמת, אם כל המתלהמים היו נשלחים לחזית מספר המתנדבים היה מדלדל, בנוסף, אם הם היו גם מקבלים את החשבון, היית מגלה ניצני פסיפיסטיות מאוד מהר.

      במילים אחרות, אדם שלא מוכן לשאת בתוצאות ה"אידיאלוגיה" שלו הוא סתם שטוף מוח.

      מחק
    3. זה נכון,דבר ראשון בלא להיות צבוע זה לעשות מה שאתה אומר.
      לפעמים עצם העשייה תשנה את דעתך.
      אבל גם במקרה המדולל שלנו יש השפעה.
      נגיד אם תהרוג חיה יש סיכוי נמוך יותר שתרצה להמשיך להרוג חיות בשביל לאכול אותן,לעומת זאת אם עברת את המכשול הפסיכולוגי הזה הסיכוי שיניעו אותך מזה הוא קטן מאוד.

      ובמילים אחרות אחרי שעשית ואתה מעונין לעשות שוב אתה עוד יכול להתחזק בדעתך.
      כמו החיילים שחוזרים לקרב כי הם מאמינים בממשלה/במה שהם עושים.

      לעומת זאת גם רסיסי מלחמה כמו אזעקות עם סיכוי להיפגע שיותר קטן מלזכות בלוטו יכולים לשנות את דעתם של הרבה אנשים.
      אנשים היום יותר פחדנים משהיו פעם.
      עם דאגה מוגזמת לביטחון ע"ח חופש הרבה אנשים הפכו אנשים הפכו להיות צל של עצמם.

      מחק
    4. He who sacrifices freedom for security deserves neither.
      Benjamin Franklin

      מחק
  14. אתה צודק ואני רוצה להוסיף נקודה שלדעתי מהותית יותר למקרה הישראלי. הטענה נכונה שהציבור מעודד לצריכה ובמצב הנוכחי ויישנו מעגל קסמים של צריכה שמחזיקה את המשק. אבל מעבר לצריכה יש את הבעית הגביה שחורה של ארגונים, תאגידם ורשויות שונות. גביה שחורה כוללת עמלות מיותרות, רביות לא מתואמות וקנסות ממוצאים וניפוח חובות.

    כשהצרכנים יושבים בבית בלי עבודה– הם ממשיכים להיות מחויבים באין סוף עמלות בבנק למרות שהם לא מבצעים פעולות, החובות ממשיכים לטפוח בהמון מקרים בלי קשר לגובה הרבית, הארנונה ממשיכה לרוץ, קנסות החניה לא פוסקים וכך גם מחלקות הגביה הפרטיות של רשויות מקומיות שמצמיחות את החובות בלי סוף.

    אם רק מעגל הצריכה היה נחלש – הרי בעיה פחותה כי הכסף היה נשמר בחשבונות והצריכה היתה חוזרת להתקיים לאחר סיום הלחימה. האיזון היה חוזר למשק די מהר. אבל כשאין איזון בין הוצאות לצריכה להוצאות שכוללות "גביית יתר" על צורותיה, אז מתחילה הבעיה.
    אלפי משפחות יקבלו צווי עיקול מהבנק על אי עמידה בהחזרי הלוואות תוך שהם גם משלמים את הוצאות עורכי הדין ששלחו להם את מכתבי ההתראה, ואי תשלום יגרור עוד חובות וניפוחם במעגל בלתי פוסק. ובנוסף, יקבלו קנסות על אי תשלומים (כי אין להם כסף) לרשויות תוך שהחובות צומחים בלי שליטה מול משרדי גביה הפרטים שלוקחים את רוב ההכנסות – במצב המתואר יש כשל כלכלי מהותי מעבר למעגל הצריכה שלא ניתן להתגבר עליו ברמה האישית.

    השבמחק