יום שלישי, 22 ביולי 2014

שפל בניצול כוח העבודה בארה"ב -מדוע זה צריך לעניין אותנו?

מאת: משה שלום

נושא המאמר יכול להיראות קצת מרוחק ומנותק מכל מה שאנו צריכים לשים לב אליו. אבל עבור גולדמן סאקס הוא בהחלט מהווה קנה מידה מספיק לציון ולתשומת לב. מדובר ביעילות ניצול כוח העבודה (Productivity) ובמיוחד בזה שבמשק האמריקאי.


תחילה חשוב להבין ארה"ב היא עדיין המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם ומה שמעניין אותנו יותר- המרכז הפיננסי הגדול מכולם. לא רק זאת, אלא שארה"ב הייתה ועדיין מהווה את המקור הרעיוני של מה ש"ראוי" שייעשה בעיני מי שהיום שולט במערכת הפיננסית ,קרי הבנקים המרכזיים. לכן, המאמר ממוקד יותר על מה שקורה שם.

נחזור לעניינו על ידי הצגת הגרף המעורר מחשבה הבא:


חלק גדול מתוקפו של הגרף נובע מן התקופה הארוכה שהוא מכסה: מאז סיום מלחמת העולם השנייה!
והנה, עכשיו, בימים אלו ממש, ניצול כוח העבודה ירד בארה"ב מתחת לכל רמה קודמת המוצגת בגרף. בנוסף, לא רק שהנתון הגיע לאותה דרגה נמוכה, אלא שמחקר על בסיס ממוצע מתמשך של 4, 8, או 12 רבעונים, מראה מגמה שלילית קבועה בו.

אני נזכר בחיבה באלן גרינספאן, הנגיד שכונה שנים רבות "הקוסם", אשר העלה את הפרמטר הזה לדרגה של עיקר. פרמטר המראה כמה השינוי הטכנולוגי של עשרים השנים האחרונות קידמה את הכלכלה ושיפרה את הסביבה העסקית. כמעט בכל הופעותיו לפני הקונגרס הוא הדגיש את חשיבות המשך הגידול של ה-Productivity על מנת להצדיק את העליות הדרמטיות בשוקי המניות בפרט, והשווקים הפיננסיים בכלל. לא עוד.

ומה כל זה אומר לגבי המצב הקיים וההמשך?
אנו מדברים על עוד אספקט של החולי בתחום העבודה. מספרי האבטלה האחרונים אמנם מראים "שיפור" בתחום, אבל כולם יודעים את שתי העובדות הקשות מאחורי הקלעים: אחוז ההשתתפות ממשיך להתרסק, והשכר הריאלי ממשיך לעמוד במקום.
על הרקע הזה, הירידה בניצול כוח העבודה יכול לנבוע רק מדבר אחד: אבטלה סמויה אצל אלו שעובדים וזאת מחוסר ביקושים של המוצרים והשירותים. לכן הדאגה של גולדמן כ"יועץ הכלכלי הנסתר" של מי שקובע במערכת.

אני חושב שאני לא צריך להרחיב כאן על דעותיי בדבר האמיתות של השיפור הכלכלי שמוכרים לנו מאז סיומו הרשמי של משבר 2008, אבל כל יום צצה עוד הוכחה שכסף ואפילו אם הוא מחולק חינם לא פותר הכול.

הכותב הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

12 תגובות:

  1. "הכותב הוא ראש מחלקת המחקר" - הכותב לא יודע לקרוא גרפים:
    - לא נכון, הפיריון (פרודוקטיביות) לא ירד מתחת לכל רמה קודמת; השינוי השנתי בפריון הוא שלילי במידה שלא קרתה מאז 1947. הפיריון עצמו דומה לרמתו לפני 3-4 שנים
    - לא נכון, המגמה השלילית היא בעליה בפריון, לא בפיריון עצמו, הווה אומר הפיריון ממשיך לעלות אבל בקצב נמוך יותר מבעבר.

    השבמחק
    תשובות
    1. מה שהוא כתב זה:
      "ניצול כוח העבודה ירד בארה"ב מתחת לכל רמה קודמת המוצגת בגרף" - לא ברור איפה ראית שהוא מדבר על ניצול כוח העבודה באופן מוחלט - הוא כותב שזה בהתאם לגרף

      מחק
    2. אינפהכלום הוא כתב במפורש:
      שמחקר על בסיס ממוצע מתמשך של 4, 8, או 12 רבעונים, מראה מגמה שלילית קבועה בו.

      מחק
    3. מה זה בכלל "ניצול כוח העבודה" ?
      במה זה שונה מפריון ?
      מה המצב של שני הפרמטרים הללו אצלנו ?

      מחק
  2. עוד נתונים שכדאי לשים אליהם לב:

    - לא ננקטו צעדים על מנת לתקן את הבעיות שגרמו לקריסה של 2008, וכל אותן הבעיות רק החמירו מאז.
    - הגירעונות והחובות של המדינות הולכים וגדלים לרמות היסטוריות, חלקם גדולים יותר מהתמ"ג.
    - בועת שוק הנגזרים (Derivatives. ספקולציות/הימורים על כמה ייעלו או ירדו ערכיהן של מניות, לדוגמה). הבועה מוערכת כיום ב-1.5 קוואדריליון דולר - פי 15 מכל שוק המניות והאג"חים העולמי (כ-100 טריליון), ופי 20 מהתמ"ג של כל מדינות העולם ביחד (כ-75 טריליון).
    - בנקים ותאגידים פיננסיים ברחבי העולם נחקרים לגבי מניפולציות וזיופים שבוצעו במחירי הזהב והכסף, בשווקי המניות, ובמט”חים (מטבעות חוץ).
    - הונהגה מדיניות צנע בחלק ממדינות אירופה.
    - הבנק המרכזי של אירופה קבע לראשונה ריבית שלילית בניסיון נואש להניע את הכלכלה.
    - הדולר מאבד מהכוח שלו ומהאמינות שלו. המחירים ממשיכים לטפס לגבהים היסטוריים - בפרט מחירי המזון והאנרגיה.
    - מדינות ה-BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה) מקימות בנק חלופי ל-IMF על מנת להתנתק מהשליטה שלו ושל הדולר.
    - סין ורוסיה נפטרות מהדולרים ומאיגרות-החוב הממשלתיות של ארה"ב, ואוגרות זהב על מנת לגבות את המטבעות שלהן.
    - רוסיה וסין חתמו על הסכם להפסיק להשתמש בדולר למסחר, ולעבור להשתמש במטבעות המקומיים שלהן.
    - סין חותמת על הסכמים בכל רחבי העולם כדי לסחור עם מדינות עם המטבע שלה.
    - הכלכלה הסינית צפויה לעבור השנה את כלכלת ארצות הברית ולהפוך לגדולה בעולם.
    - בנקים מרכזיים רבים נפטרים מהדולרים ומתחילים להשקיע ולרכוש את המטבע הסיני. אחוז החזקות הדולר בבנקים המרכזיים נפל ל-33% לעומת 55% בשנת 2000.
    - תאגידים נפטרים חלקית מהדולר וסוחרים עם המטבע הסיני.
    - מדינות באירופה מכניסות לחישוב התמ"ג את הזנות והסחר בסמים על מנת להגדיל אותו.
    - כלכלת ארה"ב הצטמצמה ב-3% ברבע הראשון של 2014, לראשונה מאז 2009.
    - ארצות הברית ואוסטרליה מחרימות מלקוחות בבנקים רכוש שלא נעשה בו שימוש שלוש שנים: חשבונות, כספות, מניות, קרנות נאמנות, אגרות חוב, וכו'.
    - באנגליה מעוניינים להעלות מיסים או לקחת כסף ישירות מחשבונות הבנקים של האזרחים.
    - ארצות הברית, אירופה וקנדה אימצו את התוכנית שיושמה בקפריסין להחרמת כספים מלקוחות הבנקים בעת קריסה.
    - הבנק הפדרלי בארה"ב (וגם הבנק המרכזי של אנגליה) מדפיס מיליארדי דולרים כל חודש ורוכש איתם בתים, אג"חים ממשלתיים ונכסים פיננסיים שונים על מנת שהכלכלה והבורסה יראו מצג-שווא של התאוששות וצמיחה ולא יקרסו.
    - מתבצעים קיצוצים ופיטורים רבים בתחומים ובתאגידים השונים. חנויות רבות נסגרות. אין עבודות ומשרות פנויות.
    - יש ירידה משמעותית במכירות באופן כללי, ובנדל"ן וברכב בפרט. פיטורים רבים במשרדי המשכנתאות בבנקים. לרוב האוכלוסייה אין כסף פנוי.
    - שיעור תחלופת הכסף בארה"ב נפל לשפל של כל הזמנים. (התדירות בה כסף מחליף ידיים בכלכלה)
    - הבנקים חזרו להעניק משכנאות בתנאים של 2007 - מימון מלא או השתתפות עצמית מזערית, גם ללקוחות “Subprime” שאין להם נכסים או מקורות הכנסה טובים מספיק כדי לשמש ערבויות להלוואות.
    - ירידות בהכנסות החודשיות של הבנקים.
    - בועת הלוואות הסטודנטים (Student Loan) ממשיכה לגדול מעבר לטריליון דולר בדרך לפיצוץ.
    - האבטלה גוברת, בעיקר בקרב הצעירים (60%). חלק גדול מהעבודות הן משרה-חלקית. ב-20% מהבתים בארה"ב אין אדם אחד שיש לו עבודה. 64% מהעובדים מרוויחים 20$ לשעה או פחות.
    - 100 מיליון אמריקאים מקבלים שוברי מזון מהממשלה.
    - כשני שליש מהאמריקאים חיים ממשכורת למשכורת (מהיד לפה).
    - קריסות 1929, 1987, 2000, 2008:
    http://up408.siz.co.il/up3/towm42ty5yqy.png

    השבמחק
    תשובות
    1. לדעתי הכי חשוב ממה שאמרת זה:
      "שיעור תחלופת הכסף בארה"ב נפל לשפל של כל הזמנים. (התדירות בה כסף מחליף ידיים בכלכלה)".

      מחק
  3. איך בכלל מודדים את ה"Labor productivity"?
    לגמרי במקרה יש כתבה בדה מרקר היום על מדידת הפרודוקטיויות בישראל ועל עד כמה היא לא משקפת שום דבר מעניין.
    http://www.themarker.com/opinion/1.2378967

    השבמחק
  4. אם קריסת הכלכלה האמריקאית משמעותה שלא נראה את פרצופו הצפוד והמרושע של ג'ון קרי באזורנו - היה שווה הכל..

    השבמחק
  5. זהו מדד של שינוי בפיריון ולא מדד לפיריון
    איך מחושב המדד הנ"ל?
    גרף כ"כ רועש מעמיד בספק את אמינות המדד הזה
    בגרף כ"כ רועש גם אין להתייחס לנתון נקודתי אלא ממוצע נע, מגמה
    הממוצע הנע במגמת ירידה מ 2002 אך זה חלק מהגליות הרגילה
    ז"א שהגידול בפיריון הולך ויורד וברמת המגמה הוא נמצא בערך על אפס בשנתיים האחרונות, ז"א אין שינוי בפיריון.
    רבעון אחד של -5% שבא אחרי רבעון של +4%, זה נראה כמו מנייה ולא רציני, לכן יש להביט במגמה בלבד

    שמעון חש

    השבמחק
  6. הערה קטנה על המשפט האחרון: ״ שכסף ואפילו אם הוא מחולק חינם לא פותר הכול.״
    הכסף אינו מחולק בחינם אם מתיחסים ל 99.9% מהאוכלוסיה. אני מניח שאתה מתייחס להרחבות הכמותיות, כלומר , להדפסות הכסף .

    הדפסת כסף יוצרת אינפלציה. ההשפעה של האינפלציה על כוח הקנייה שקולה למיסוי. אז אף אחד לא מחלק כסף חינם לרוב האוכלוסיה. מה שקורה הוא שמחלקים את הכסף של הרוב לקבוצות מיעוט דרך יצירת אינפלציה.

    משפט מתאים יותר לסיום הכתבה, בהקשר להדפסת הכסף, לדעתי הוא: ״פעם נוספת הוכח שאלימות היא אינה פתרון לבעיות חברתיות מורכבות״

    השבמחק
  7. ניכר שכותב המאמר אינו מבין את הגרף. אצטט: "והנה, עכשיו, בימים אלו ממש, ניצול כוח העבודה ירד בארה"ב מתחת לכל רמה קודמת המוצגת בגרף". הגרף מראה את השינוי בנתון לעומת תקופת המדידה הקודמת. כלומר, נתון היעילות חזר אחורה מספר שנים אך בוודאי שאינו נמצא ברמה הנמוכה ביותר מאז 1947.
    כמו כן, הגרף נע באופן מחזורי כל שנתיים שלוש כך שלא נראה שישנו שינוי מגמה חריג (לפחות עד כה).
    גם אם הכותב מבין את החומר (מסופקתני), ההסברים שלו לא מדגישים את משמעות הגרף למי שאינו מתמצא.

    לצערי רמת המאמר הזה תואמת את רמת המאמרים בזמן האחרון (=נמוכה מאוד ודמגוגית משהו). חבל, כי אפשר היה לקיים דיון מעניין על הנתונים האלה.

    השבמחק
  8. מדובר בתופעות כלל עולמיות:
    1. בכל העולם השכר יורד (יש עדיפות של ההון לעומת העבודה - לדוג': העבודה ממוסה יותר מאשר ההון)
    2. בכל העולם מיכון, אוטומציה ומיחשוב מחסלים מקומות עבודה.
    3. גם המערכת הכלכלית באופן כללי מעדיפה את ההון על פני עסקים, למעשה פוגעת במקומות העבודה. לדוגמא: אם עסק יילך לבנק ויבקש הלוואה ולעומת זאת אדם שמעוניין לרכוש בית מבקש משכנתא, למי הבנק יעדיף לתת הלוואה (או יותר נכון ליצור חוב)?
    ברור שהבנקים מעדיפים ליצור חובות כנגד נכסים ולא כנגד עסקים. נכס אפשר לשעבד במידה והחוב לא מוחזר. לעומת זאת, מה ישעבדו מחברה? את המחשבים?
    עסקים מקבלים פחות אשראי ולכן היכולת שלהם לייצר מקומות עבודה קטנה.
    מנגד, ההלוואות של הבנקים יוצרות בועות נדל"ן ובועות פיננסיות.
    מצד אחד נוצרים פחות מקומות עבודה ומן הצד השני היכולת של מישהו לקנות בית כתוצאה מעבודה הולכת וקטנה.
    נורית אגמי
    www.agamy.co.il

    השבמחק