יום שלישי, 8 ביולי 2014

טוב זה רע: בנק ישראל חושש שהמחירים נמוכים מידי אך "שבע רצון" מכך שבקרוב יעלו שוב כמו בשנים האחרונות

מאת: ערן הילדסהיים

בדו"ח שפרסם בנק ישראל אתמול הוא מזהיר שהמחירים בארץ נמוכים מידי אבל מיד מרגיע ומביע "שביעות רצון" מכך שבטווח הארוך הם יחזרו לעלות כמו "בימים הטובים ההם" כשיצאנו לרחובות.  לפניכם כל מה שאתם צריכים לדעת על הדו"ח שבממשלה יעדיפו שלא תבינו מה כתוב בו.


בזמן שההנהגה שלנו בירושלים מבטיחה לנו שוב ושוב שהיא נלחמת במחירים הגבוהים במשק, בכירים בבנק ישראל שוברים את הראש לפחות פעם בחודש בשאלה איך גורמים להעלאת המחירים בישראל בכ2% בממוצע בכל שנה (לא כולל את העליות במחירי הדירות). זה מה שנקרא בעגה המקצועית "שמירה על יעד האינפלציה של בין 1% ל3%".
בנק ישראל מצהיר על כך במפורש גם בדוח הועדה המוניטרית שפרסם אתמול. שימו לב שמאחר שהבנק יודע שמשקיעים מכל העולם קוראים היטב את הדוח -כל מילה בו נבחנת תחת זכוכית מגדלת ונכתבת בזהירות ובמתינות רבה על מנת למנוע זעזועים -אך עדיין מבין השורות ניתן להבין מהדו"ח לא מעט.

האם על פי הדוח מחירי המוצרים והשירותים בארץ באמת כל כך יקרים ויש לפעול להורידם?
בזמן ששרי האוצר והכלכלה מבטיחים לנו ירידות מחירים בא בנק ישראל וטוען שהמחירים לא רק שאינם גבוהים , אלא שהוא חושש מהעובדה שהם לא יעלו בקצב גבוה עוד יותר בעתיד. הנה כך הגיבו בבנק ישראל בהתיחסם לאינפלציה הנמוכה:
"במהלך הדיון באינפלציה התייחסו חברי הוועדה לכך שהאינפלציה, בהסתכלות על 12 חודשים לאחור, 
צפויה לרדת בחודשים הקרובים אל מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים...הם [חברי הועדה] הביעו את החשש...לירידה בציפיות לאינפלציה"
אז מדוע לא נקטו בבנק ישראל צעדים החודש (כמו למשל הורדת ריבית) כדי לגרום למחירים לעלות בקצב גבוה יותר? 
 בנק ישראל "מרגיע" אותנו בדו"ח ואומר במפורש שהוא שבע רצון (ראו ציטוט למטה) שהמחירים יחזרו לעלות בעתיד באותו קצב שעלו בשנים האחרונות (ושגרמו ל400 אלף אזרחים לצאת לרחובות).
"בנושא האינפלציה הביעו כל חברי הוועדה שביעות רצון מכך שהציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים  נמצאות באופן עקבי מעט מעל מרכז היעד, והם העריכו שהמחויבות של בנק ישראל לעמידה ביעד  יציבות המחירים תשמר אותן בסביבה זו." 
קרנית פלוג -נגידת בנק ישראל

מה הסיבה לכך שיש התמתנות בעליות  המחירים?
האשם בכל זה ,איך לא, הוא אתם- הצרכנים. אתם לא צורכים מספיק. הנה כך נכתב בדו"ח:
"רוב חברי הוועדה סברו שהתמתנות זו נובעת גם מרפיון של הביקושים המקומיים ובפרט מההתמתנות בקצב גידולה של הצריכה הפרטית"
איך מדיניות בנק ישראל להעלאת המחירים במשק מסתדרת עם טענות הפוליטיקאים שהם יורידו את המחירים?
חשוב להבין שבנק ישראל הוא לא גוף פוליטי שאמור לרצות את האזרח. לכן הוא מתאר את המציאות כפי שהיא ולא את המציאות המדומה של הפוליטיקאים שמטרתה להגיד לנו את מה שאנחנו רוצים לשמוע ועל הדרך לטעת בנו תקוות שווא שהנה "קצת סבלנות והכל יסתדר".

מה הסיבה שבנק ישראל כל כך להוט שהמחירים במשק יעלו בממוצע בכ2% כל שנה?
מדובר במשוואה פשוטה- . בשיטה כלכלית מבוססת חוב [שבה כל הכסף נוצר מחוב בנקאי] ,כמו זו הנוכחית, ירידות מחירים לאורך זמן יובילו די מהר לכך שאנשים ועסקים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות והמשכנתאות שלקחו וכך יאבדו את בתיהם ועסקיהם . מכאן הדרך למיתון קצרה, אנשים לא יצרכו, עסקים יפסידו ,עובדים יפוטרו וזה מעגל שעלול לחזור על עצמו עד לשפל גדול. בנק ישראל בדו"ח האחרון שלו רומז בעדינות [זוכרים? הוא לא יכול להשמע קיצוני] על התרחיש שעלול להתפתח כתוצאה מכך שהמחירים לא יעלו בקצב מהיר מספיק:
"בתנאים מסוימים הדבר [הציפיה לעליות מחירים מתונה מידי] עלול להוביל להתמתנות נוספת בפעילות [בנוסף לזו הקיימת היום]"
אם זה  התרחיש של הבנק למקרה שהמחירים לא יעלו בקצב מהיר מספיק, ניתן רק לתאר מה הוא חושב על מצב שבו המחירים יתחילו לרדת.

מה הפתרון?
אנחנו צריכים לקחת עוד הלוואות ולצרוך עוד נכסים ומוצרים מיותרים (רצוי שיהיו כמה שיותר יקרים), וכמובן לעבוד יותר ואז יתכן שהנתונים הכלכליים ישתפרו והמחירים יעלו. אבל גם כשנגיע לקצה גבול היכולת שלנו (אם עדיין לא הגענו) נצטרך לעבור גם אותו, כי הצמיחה היא אינסופית ואנחנו הפכנו בה למכונות לייצור חוב.
פתרון נרחב יותר יהיה רק כאשר תשונה דרך יצירת הכסף כך שלא ייוצר מחוב. אז יהיה אפשרי גם לקיים מערכת כלכלית עם אינפלציה אפסית כפי שמסביר בכיר החוקרים המוניטריים בקרן המטבע בקישור כאן.


 לדו"ח המלא של הועדה המוניטרית לחצו כאן

23 תגובות:

  1. ערן,
    רק לידיעה - כלכלה מבוססת חוב היא זו שמאפשרת את קיום הסטרטאפים, מחקרים, המצאות ופיתוח טכנולוגיות.
    ללא כלכלה מבוססת חוב, האדם לעולם לא היה יכול להגיע תוך 200 שנה מנכשלות טכנולוגית לטכנולוגיה הקיימת היום. כסף וחוב (אשראי) הם אלו שהעלו והפילו אימפריות (ראה אנגליה, הולנד, ספרד - גילויי ארצות והתיישבות).

    דווקא פתרון טוב לבעיה שהצגת הוא איזון בין הון לעבודה.
    אם העובדים היו מרוויחים שכר סביר שעולה בהתאמה לעליית האינפלציה או כפי שעולים השכר והבונוסים של בעלי ההון והמנהלים הבכירים, אזי אותם עובדים יכלו לצרוך יותר ויותר, כי השכר שלהם היה עולה ועולה.

    הבעיה היא שכל הכסף מתרכז אצל קבוצה מאוד קטנה של אנשים ולא מגיע לכולם (עשירונים 9 ומטה), בגלל זה אנשים הופכים לעניים יותר ויותר.
    והמקור לבעיה הזו היא הרגולציה - השילטון וגופי הבקרה השילטוניים בכל מדינות העולם מושחתים ומטיבים עם אותו קומץ בעלי הון, עשירים מאוד.
    הם אלו שמטים את הכף. (וברור שבנק ישראל ומשרדי הממשלה פועלים מתוך מניעים של בעלי ההון ולטובת בעלי ההון).
    הם אלו שיוצרים את המצב הזה. ובהם יש לטפל.
    כפי שהבאת בעבר את רפי רותם שמציג בברור את השחיתות ואיך היא משפיעה באופן ישיר על כך שהאזרחים הופכים מיום ליום עניים יותר ויותר - כוח הקנייה של האזרחים קטן (כי הרי המחירים עולים ועולים והשכר נשאר זהה).

    השבמחק
    תשובות
    1. מאין לך שכלכלה מבוססת חוב היא זו שאפשרה את ההתפתחות הטכנולוגית בעוד שיטה אחרת שלא מבוססת חוב לא היתה גורמת להתפתחות גדולה עוד יותר? אין שום בסיס השוואתי שמאפשר לבדוק את נכונות הטענה שלך כי אין היום אף מדינה שעובדת בשיטה אחרת. למעשה המחקר היחידי שנעשה בנושא בשנת 2012 על ידי חוקרי קרן המטבע מוכיח שדווקא כלכלה שלא מבוססת חוב היתה גורמת להתפתחות גדולה יותר לאין שעור בארה"ב למשל לעומת ההתפתחות שלה היום.

      לגבי הרגולציה - זו עוד חולה רעה של השיטה הכלכלית. כל עוד יהיה לגוף פרטי את המונופול ליצור הכסף במדינה כמו שיש היום לבנקים, הוא תמיד יהיה עם כוח גדול יותר מהרגולטור שלו ולכן לא תמצא היום באף מדינה בעולם רגולטור שבאמת שולט במערכת הפיננסית. הרגולציות היום בכל העולם הן יותר קוסמטיות וחסרות משמעות גדולה מאשר כאלה שמשנות את כללי המשחק.
      הפתרון הוא לפתוח את השוק לתחרות מוניטרית אמיתית או להלאים את ייצור הכסף (להבדיל מלהלאים את הבנקים) כך שהמדינה תייצר את הכסף הלאומי. ואפשר כמובן שילוב של מטבע לאומי ושוק מטבעות פרטי פתוח .

      מחק
    2. אוסיף על דברי ערן,

      כלכלה מבוססת חוב לא קיימת 200 שנה - למעשה היא קיימת (בגרסא הנוכחית) בערך 100 שנה (מ 1913 בארהב). ככה שליחס את ההתקדמות הטכנולוגית של ה200 שנה האחרונות לכלכלה מבוססת חוב זה פשוט לא נכון. חוץ מזה ארצות אחרות נכנסו לשיטה הרבה יותר מאוחר.

      הבעיה היא כרגיל השלטון. כופים עליך להשתמש בשקלים ובמקביל נוטלים כ 3% מכספך כל שנה (אינפלציה). זה בלי להתייחס לכך שעושים מניפולציות נוספות (למשל: ריבית). בעולם חופשי יותר, אף אחד לא היה משתמש במטבע שמאבד באופן קבוע מערכוֿֿ.

      מחק
    3. האימפריות האלו (אנגליה, ספרד, ארה״ב וכו׳) לא עלו והצליחן בזכות האשראי או התפתחות טכנולוגית גרידא אלא על ידי שיעבוד בני אדם למטרת הפקה של חומרי גלם כמו חקלאות (שדות תה בהודו כדוגמת אנגליה, או סין כדוגמת ארה״ב), ועל ידי גניבה וגזל של משאבי טבע ממדינות חלשות כמו אפריקה, המזרח הרחוק ודרום אמריקה. אל תטעה. אנגליה היא הכובשת הרעה ביותר שידעה ההיסטוריה של כדור הארץ, שעד היום עדיין גונבת מינרלים ומשאבי טבע ממדינות חלשות (דוגמת בוליביה, שהנני נמצא בא כרגע) ושולטת בשטחים לא שלה. חוזק כלכלי אמיתי הוא בסופו של דבר מחומרי גלם ומוצרים אמיתיים כל השאר זה בועות, ספקולציות ומשחקי כזב שהציבור מפגר להבין.

      מחק
    4. אכן, כוח כלכלי אמיתי נשען על משאבים. והמשאב בעל הערך הגדול ביותר הוא בני אדם.
      מושלים לקחו עבדים וגילו שבני אדם לא מתפקדים טוב בשבי, אז הם נתנו להם קצת זכויות כדי שירגישו טוב עם עצמם - ככה נולדה המדינה הדמוקרטית המודרנית

      מחק
    5. למיסטר אנונימי, אתה מבלבל בין אשראי במשק לבין אופן יצירת הכסף. אין סיבה שכסף חדש יווצר על בסיס אשראי / חוב. זו הנקודה. לאף אחד אין דבר נגד אשראי במשק. נהפוך הוא אנחנו בעד יותר אשראי להגברת הפריון והקמת עסקים חדשים וכו'. אנחנו נגד אשראי בשביל עשיית כסף מכסף אבל זה בכלל לא קשור לאופן יצירת הכסף שהיא הנושא כאן.
      שחר

      מחק
    6. ערן,
      כלכלה לא מבוססת חוב היתה נהוגה בעולם מאז קיום המסחר - ותראה לאן הגיע האדם מבחינת גידול האוכלוסיה וההתפתחות הטכנולוגית במשך כל אותם אלפי שנים.
      ברגע שניתן היה להשתמש בכסף שלא קיים (אשראי) חלה התפתחות מהירה ומשמעותית בחקר כדור הארץ, פריצות דרך של מחקרים בתחומי מדעי הטבע ומדעים מדויקים רפואה וכן פיתוחים טכנולוגיים.
      אם תשים לב, גם עיקר הגידול בסך האוכלוסייה העולמית עלה משמעותית בטווח הזמן הזה.
      אם האדם היה משתמש רק בכסף שיש בפועל (ללא חוב), עד היום היינו עדיין בימי הביניים מבחינת ידע וטכנולוגיה.
      בהסתכלות היסטורית, מי שמימן את מסעות הגילוי-כיבוש האירופי היו בנקאים וסוחרים (באמצעות הלוואות-אשראי) ולא ממשלות וכספי המיסים (כסף קיים).
      והדוגמא הטובה ביותר היא מלחמת עצמאותה של הולנד מספרד והשתלטותה על נתיבי הסחר ורשת נקודות מסחר ומושבות בכל חלקי העולם. הסיבה לכך היא שההולנדים קיבלו אשראי גדול יותר ובתנאים טובים יותר מספרד.
      כך היה לאחר מכן עם הצרפתים ואח"כ עם האנגלים, למי שהיה קל יותר לקבל אשראי גדול יותר וזול יותר שלט בעולם.
      וכך זה גם היום.
      גם אם נרד לרגע מקטגוריה של מדינות לקטגוריה של חברות, אז חברה שתוכל לקבל אשראי גדול יותר וזול יותר תוכל להוביל בתחרות מול חברה מתחרה שלה אשראי נמוך ויקר יותר.
      אני חושב שהבעיה היא לא המודל הפיננסי אלא השחיתות השלטונית. תפקיד הממשלה הוא למנוע שחיתויות במתן אשראי גדול וזול למקורבים ולאזן בין ההון לעבודה, כלומר להביא לידי כך שאם יש רווחים, הרווחים יחלחלו לעובדים ושכר העובדים יעלה בהתאמה.
      ההטיה החריפה לכיוון ההון שקיימת בכל העולם ע"י מדינאים תאבי בצע היא הגורם הבלעדי למצב האוכלוסיה.

      דעתי האישית, אשראי צריך להינתן רק לעסקים ולא לצריכה שוטפת של משקי בית.

      מחק
    7. הבעיה זו הריבית של האשראי לא האשראי עצמו. שנית ההתפתחות האנושית לא קשורה לחוב אלה להתפתחות המדע. גם בימי הבניים היה חוב עם ריבית. ארהב הובילה בחדשנות גם במאות 16 17. זה בגלל החופש וה שיעור הגבוה של יודעי קרוא וכתוב ללא קשר לכלכלת ריבית. דווקא בתקופות אלו היו סוגי תשלומים וכסף מגוונים והמתיישבים הראשונים היו דתיים ונגד ריבית

      מחק
    8. ליוגב,
      אין בעיה עם אשראי מבוסס על הלוואה. אין בעיה עם הלוואה שניתנה על ידי כסף שקיים (חסכונות שנצברו). הבעיה היא עם מתן הלוואות שאין להם כיסוי, שהם כלום חוץ מאוויר שנוצר כסף שאין לו באמת ערך. הלוואה (שזה בעצם שיתופיות ויחסי גומלין-אחד עוזר לשני ושני הצדדים מרוויחים) היא מבורכת ומעשירה.

      מחק
    9. יוגב
      אין הכוונה לבטל את החובות באף כלכלה. זה גם בלתי אפשרי אלא לבטל את הכלכלה מבוססת חוב, קרי כלכלה שבה כל הכסף נוצר מחוב.
      כסף לא חייב להיות מיוצר רק מחוב נושא ריבית אלא בעוד הרבה דרכים אחרות.

      מחק
    10. ערן,
      שמח שהגענו להבנה שכלכלה מבוססת חוב והגדלת כמות הכסף (מושג ערטילאי) בעולם הוא חיוני להמשך ההתפתחות האנושית.
      ונכון, שכשמייצרים כסף ממתן הלוואות, נוצרת אינפלציה. אבל בעולם תקין רגולטורית (שלטון לא מושחת) צריכה להיות אכיפה על העלאת שכר העובדים בהתאם לאינפלציה הזו.
      אם המדינה תייצר את הכסף לדוגמא, זה מאוד יקשה על עסקים ויזמים פרטיים לקבל הלוואות לצורך מימון פרויקטים.

      אתה רוצים לקדם משהו שאינו בהכרח יפתור את הבעיה, כי הרי אם השלטון מושחת, אז מה זה משנה מי מייצר את הכסף.

      הכסף המיוצר עדיין יגיע למקורבים ובכמויות גדולות (עם ריבית או בלי ריבית) ולא אל בעלי העסקים הפרטיים שעליהם מושתת המשק.

      ואם כבר אתה מזכיר את ייצור הכסף דרך מתן הלוואות - אז יש להפסיק לאלתר לתת הלוואות לאנשים פרטיים שמשתמשים באשראי באופן לא יצרני, וזאת צריכה להיות אכיפה ממשלתית.
      הגידול בחוב של משקי הבית הוא בעיה קשה, כי הם לא צריכים להיות בכלל בחוב!

      מחק
  2. לדעתי היא בונה על גל הקניות שמתוכנן מחודש ספטמבר בגלל הטבת המע"מ 0 של לפיד.
    בנוסף די מעליב שנגידה של מדינת ישראל בונה את התחזיות שלה על ביקוש והיצע בלבד מבלי להתייחס לכלל השוקו ומצבו.
    עוד נתון מגוכח שעליו היא מבססת תחזיות הוא נתון התעסוקה שלפי הדיווחים שלה נמצא סביב 5% - לא יודע איך הגיעו לנתון הזה. אבל לפי התגבות לכתבה בדה מרקר גם לאנשים נוספים ברור שהנתון שגוי לחלוטין.
    כמו שזה נראה כרגע התוכנית של בנק ישראל להצלת הכלכלה מבוסס על שליחת עוד כמה עשרות אלפי משפחות ללקיחת משכנתאות ולדחות את הקץ בהתמודדות עם הבעיות באופן בוגר.

    השבמחק
  3. שגיאה בהבנת המושג "כלכלת חוב".
    "כלכלת חוב" אינה כלכלה המאפשרת לקיחת הלוואות אלא כלכלה המאפשרת לבנקים נתינת הלוואות מכסף שאין להם, על ידי יצירתו של הכסף הזה כאשראי. בכלכלה אלטרנטיבית ימשיכו להתקיים מימוני מיזמים סטארטפים ועסקים אולם הכסף שהם יגייסו יגיע ממי שהכסף הזה בידו ולא יומצא על ידי הבנק לשם מתן ההלוואה. באופן זה תימנע האינפלציה שהיא תוצר לוואי הכרחי של פעילות הבנקים.

    השבמחק
  4. הבעיה שהיא מבינה אבל הפוליטיקאים לא מבינים זה הנדלן.
    הנדלן גורם לאנשים לקצץ באיכות החיים ולחסוך יותר וזה למה יש לחצים דיפלציוניים.
    הקטע הוא שהיא לא יכולה לתקן את זה,הדבר היחיד שהיא יכולה לעשות זה להעלות את המינימום להון עצמי על משכנתא ל80% ואז מי שיקנו דירות זה רק מי שיש לו 80% מעלות הדירה והוא יקבל משכנתא של רק 20%.
    אבל צעד כזה יעורר עליהום מטורף עליה וגם יפגע באזרחים שלא יוכלו להתקדם בחייהם,לא יוכלו לקנות דירות וגם לא יוכלו להשכיר דירה שתתאים להם כי מחירי השכירות יעלו מאוד.

    אי לכך המצב הנתון זה המצב ה"סביר" היחיד.
    מצב שבו אנשים עדיין יכולים לקנות דירות אבל רק בעזרת הוריהם.

    המצב האופטימלי יהיה זה שתהיה ירידה במחירי הדיור והנכסים הקבועים,שכן הם לא תורמים דבר למשק חוץ מאשר הראנטה שהם מניבים לבעליהם.

    את התיקון הזה יהיה אפשר לעשות רק על ידי תיקון השוק,שאת זה רק הפוליטיקאים יכולים לעשות.
    מה שדרוש זה להגדיל את מלאי הדירות ולהוריד את המחירים.
    ואם אנשים ירגישו שהם "מופסדים" כי הם קנו דירות במחירים יקרים,אז אין מה לעשות.
    צריך לחשוב על טובת הכלל וטובת המדינה,הבעיה שהפוליטיקאים שצריכים לעשות את זה לא חושבים ככה.

    השבמחק
    תשובות
    1. זה מדהים לראות איך כל פעם שבעיה עומדת להפתר באופן טבעי, הממשלה מתערבת ורק מחריפה את המצב.

      מצב הדיור היא דוגמא קלאסית. קיבוע ריבית באופן מלאכותי הוא מה שיצר את הבועה (לא מחסור, לא צרפתים ולא חדי-קרן). הממשלה המשיכה לקבע את הריבית ואף להוריד אותה, מה שהוביל לכך שעוד אנשים יקחו משכנתא מסוכנת.

      טוב אם הממשלה הייתה מבינה שהמשבר הוא עוד הוכחה לכך חבורה של אנשים (חכמה ככל שתהיה), לא מסוגלת לחזות מהלכים כלכלים מסובכים. ובהתאם לכך, מפסיקה את קיבוע הריבית ע״י בנק ישראל.

      מחק
  5. בנק ישראל הוא כמו רופא שנותן לחולה בדלקת שוב ושוב אקמול במקום אנטיביוטיקה, כדי שהוא יוכל להתגאות שהצליח להוריד את החום לרגע בחצי מעלה. לרצות עליית מחירים זה לא דבר חסר הגיון, עליית מחירים היא סמפטום של פריחה כלכלית, של עליה בכוח הקניה, של עליה בתמ"ג, בהכנסות ממיסים. אז בנק ישראל רוצה לעטוף אותנו בעטיפה של כלכלה מוצלחת למרות שהכלכלה רקובה מבפנים. כוח הקניה הולך ויורד בגלל המדיניות של הממשלה הזאת והם יכולים לנצל כל נשק שיש להם עד תום כמו שהם ניצלו את נשק הריבית זה לא יעזור להם, המחירים ירדו כי לאנשים לא יהיה איך לשלם.

    השבמחק
    תשובות
    1. עליית מחירים היא פועל יוצא של שיטת ייצור הכסף כחוב הרבה יותר מאשר הינה סימפטום של פריחה כלכלית. אילולא הכלכלה מבוססת חוב, ועוד כמה רעות חולות, כל התייעלות טכנולוגית או פריצת דרך היו מביאות דווקא לירידות מחירים.

      מחק
  6. מצד אחד זה נחמד שאתה מציג את הדו"ח של בנק ישראל בצורה כזו, כי זו דרך לא רגילה להסתכל על הדברים, אף על פי שהיא בעצם נכונה. מצד שני זה קצת דמגוגי מה שכתבת, כי אינך מדגיש שבנק ישראל רוצה לומר שגם המשכורות יצטרכו לעלות לפחות באותו שיעור, ועדיף שיותר, כך שלא יהיה קשה יותר לאנשים לחיות.

    השבמחק
    תשובות
    1. ומה עם כל החסכונות, פנסיות?

      מחק
    2. זה לא רלוונטי אם המשכורות יעלו או לא משתי סיבות:
      1. לבנק ישראל אין שליטה על זה (וטוב שכך) - הוא יכול להמליץ גם שירד גשם באוגוסט, אז מה?
      2. ריבית נמוכה ואינפלציה, משמעותה שהכסף שכבר יש לך (ועבדת קשה כדי להרוויח) מאבד מערכו באופן קבוע.

      מחק
  7. כלכלה מבוססת חוב היא מכבסת מילים יפה לגניבה מאורגנת ושליטה טוטליטרית של הבנק המרכזי. כל שאר בני האדם צריכים לחיות בדיסאינפורציה , בורות ועבדות מתמדת. אבל עד שלא תהיה התפכחות הדרגתית או קריסה עולמית ( יותר סביר ) לא יהיה שינוי
    ואגב מי שאמר כאן את השקר שלא היתה התפתחות טכנולגית זה בדיוק כמו הסיפורים שסיפרו לי למה צריך מלחמות. לא צריך. זה רק מפרנס את אותם סוחרי הנשק שלנהיטים אותן

    השבמחק
  8. אני בטח לא היחיד שהמחשבה הזאת עברה במוחו - נראה לכם שהמלחמה טובה ל"צמיחה"?
    אולי בעצם יש מלחמה כדי להציל את ה"כלכלה" ?
    הכלכלה הנוכחית דורשת שיהיו כל הזמן חובות חדשים, ומלחמה זה חובות גדולים וחדשים.
    כולם מרוויחים הבנקים, הכלכלה, הפוליטיקאים, תעשיית הנשק, תעשיית התרופות....
    חוץ מאיתנו כמובן...

    השבמחק
    תשובות
    1. https://www.youtube.com/watch?v=UiN1xHaNDJ0

      קטע מהסרט "הבנק" מומלץ

      מחק