יום שלישי, 29 ביולי 2014

יוצרי הבועות הפיננסיות הם גם אלה שמנסים לפתור את הבעיות שמגיעות עם קריסתן

מאת: משה שלום

מדיניות הריבית הנמוכה בעולם מהווה פוטנציאל אדיר להתפתחות בועות פיננסיות בכל מקום בה היא קיימת. מדוע לפיכך נגידי הבנקים לא יוצאים נגדה?


בעדותה האחרונה לפני בית הנבחרים, ג"נט יילן ,ראשת הפדרל רזרב, העבירה מסר חדשני למדיי:
"...אנו מודעים לעובדה שמדיניות ההקלה הארוכה הננקטת יכולה להביא לעיוותים בתמחור של נכסים פיננסיים..."
או במילים פחות מכובסות: אנו מודעים ליכולת התפתחות בועות בכל מקום שמדיניות ריבית האפס (וההרחבה הכמותית עצמה) רלוונטית.
כאן נכנסת שוב השאלה הקבועה: אם הם יודעים עליהן, למה הם לא מתנגדים ועוצרים אותן? כסטייה רגעית מן הנושא של המאמר, כמה נתונים חדשים מבהילים על החוב של המדינות החשובות ביותר בכלכלה העולמית וזאת מן הקל אל הכבד:
יחס החוב(כללי)-תוצר בסין הגיע ל-250%, בארה"ב ל-260%, בבריטניה ל-277% וביפן ל-415%. נתונים אלו מהווים, בעצם, את התשובה לשאלה הקודמת: יכולתן של המדינות לרסן בועות קטן לאפס עקב מצבן עצמן.


הציבור מרוכז בעיקר בשוקי המניות כי הם השווקים התקשורתיים יותר. הם נותנים המון סיבות לניתוח וספקולציה על התפתחות חברה ספציפית, סקטור ספציפי ואפילו סיפורים עסיסיים על מלחמות בין מהמרים גדולים הלוקחים צדדים הפוכים של המתרס לגבי נכס מסוים.

הזירה הקובעת הרבה יותר היא שקטה תקשורתית. זו הזירה המשלבת את המטבעות עם אגרות החוב הממשלתיות. היקף החובות שתיארתי לעיל מדגימים את ה"אוברדראפט" של המדינות בזירות האלו. שוקי המניות פשוט חסרי חשיבות לגביהן.
ומה שממש לא חסר לקובעי המדיניות המוניטארית ולפוליטיקאים זה משבר פיננסי חדש. אם הפד או כל גוף רגולטורי אחר היה עושה משהו הדומה לריסון כשלהוא של שוק המניות, יש לשער שחלק מן התוצאות הלא מכוונות היו מגיעות לשוקי הכספים הגדולים, דהיינו לאלו הקובעים את ריבית המימון של האשראי המדינתי ושל החברות הבינלאומיות הגדולות.
החשיפה האדירה של כל המערכת לחובות מול עלייה בלתי מרוסנת של ריביות היא תסריט אימים שכל מי שיכול למנוע אותו יעשה זאת כולל על ידי התעלמות מבועות מתפתחות. כמו שאמר בנקאי בכיר לא מזמן:
" מאז 2008, עברנו ממצב של מחשבה לרסן בועות, למחשבה איך לטפל בקריסתן כאשר זה קורה. אף אחד לא מוכן להיות דוקר הבלון".
וכך, על אדי מחזורים קטנים ובהעדר אלטרנטיבה הגיונית להשקעה, אנו רואים את שוק המניות הגלובלי ממשיך לעלות ללא התייחסות כלל לנתוני המקרו סביבם. כמו שציינתי בעבר, המגמה העולה הממושכת היא ברכה לסוחרי המגמה, אבל ככול שזה נמשך בזמן, ככל שזווית העלייה נהיית חדה, ככל שהסטיות מול זרימת ההון מקצינה וככול שהכלכלה האמיתית תמשיך להראות נתונים פחות ופחות טובים, עלינו להכין את עצמנו לשינוי שיבוא.

והוא יבוא, למרות שכרגע אין שום דבר כלכלי או גיאו-פוליטי שמצליח לעקם ולו במקצת את האופטימיות של הסוחרים. ועד מתי המדינות יוכלו להרחיב את החוב-תוצר שלהן? גם כאן, התשובה אינה ידועה לאף אחד. גם לא לאלו המעמיקים את החוב. יש לזכור שסתיו 2008 (שיא המשבר דאז) החל באוקטובר 2007...


 הכותב הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

36 תגובות:

  1. מחזק.
    גם העלאת הריבית הצפויה בארה"ב לא אמורה להעביר לריבית ראלית.
    הממשלות מצאו דרך לעקוף את האינפלציה - דרך בועות נכסים.

    השבמחק
    תשובות
    1. מה כוונתך בלעקוף את האינפלציה דרך בועת נכסים?

      מחק
    2. ברגע שנדלן,מניות,מתכות,יהלומים,אומנות יקרה - כל דבר שאנשים מייחסים לו ערך, שמגן על ערך הכסף מאינפלציה,עולים אז העליה לא נרשמת בתור אינפלציה לפי החישובים המקובלים.
      ככה אפשר להסתיר אינפלציה אמיתית בתוך מחירי הנכסים.

      מחק
    3. מעניין מאוד.. לא חשבתי על זה ככה
      ואיך מימנו האמריקאים את ההרחבה הכמותית? ותכנית ההצלה לכלכלה?

      מחק
    4. ממה שאני יודע הרחבה כמותית וקודמתה ההצלה הכלכלית שהייתה בעיקר הצלה לבנקים,
      מומנו ע"י קנית אג"ח אמריקאי לטווח ארוך וקניית משכנתאות.
      קנו אגח אמריקאי לטווח ארוך ומכרו אגח אמריקאי לטווח קצר.
      זה הוריד את התשואה של האגח לטווח ארוך ולכן יצר תמריץ למשקיעים לעבור לנכסים מסוכנים יותר.
      כיון שמבחינת רוב המשקיעים הנכס הבטוח ביותר הוא אגח ארהב אז ברגע שהנכס הבטוח ביותר מחירו עולה(התשואה יורדת) אז זה מחזיר את הביטחון.

      שורה תחתונה הבנק המרכזי בארהב קנה את האגח הארוכות והממשלה בארהב יכלה להמשיך להתנהל עם חוב ענק בלי לפשוט רגל.
      בשביל לא ליצור הצפה בכמות האגח מכרו בחוסר אגח קצר.

      מחק
    5. לגבי אינפלציה - הרי נכסים כאלו עולים גם במקרה של אינפלציה (נניח ערך בית במקרה של אינפלציה יעלה כנראה נומינלית) אז מה שומה המקרה הנ״ל מהמצב היום? (בשני המקרים נכסים ששומרים על ערכם עולים)

      מחק
  2. כולם מדברים על החוב של המדינות. אבל למי בדיוק כולם חייבים כסף? מיהם הנושים של ארהב, סין, יפן וכו'?

    השבמחק
    תשובות
    1. חלק זה אגח שמוחזק ע״י הציבור וממשלות (נניח סין מחזיקה אגח אמריקאי) וחלק זה חוב לאומי (המדינה נכנסת ל״מינוס״)

      מחק
    2. מה הכוונה המדינה נכנסת למינוס?
      שאני נכנס למינוס אני חייב כסף לבנק. למי המדינה חייבת כסף שהיא במינוס?

      מחק
    3. שאלה יפה..
      תחשוב שאתה זה שאחראי על הכסף ומדפיס אותו, אז אתה אומר - אני מכניס את עצמי למינוס ומחויב להחזיר, תיאורטית, יש מצב שמדינה ״פושטת רגל״ כי אין לה איך לממן את החוב. או לחלופין, אינפלציה - בגלל שהמדינה יכולה להדפיס כסף, כדי לשלם על חובות, היא פוגעת בערכו, כסף הופך להיות שווה פחות

      מחק
    4. המדינה לא יכולה להדפיס את כספה. רוב הכסף נוצר כאשראי בנקאי על ידי בנקים פרטיים. המדינה רק יכולה ללוות את הכסף מגופים פרטיים. ולכן באופן תמידי כל המדינות בעולם נמצאות בחוב. הפעם האחרונה למשל בהיסטוריה שארה"ב לא היתה בחוב היתה בתקופת לינקולן אי שם במאה ה19 (זו גם הפעם האחרונה שארה"ב ייצרה לעצמה את הכסף - הגרינבק המפורסם).
      מינוס של המדינה הכוונה לגרעון..

      מחק
    5. שחרורון,התשובה היא לכל מי שיש כסף ורוצה לקנות אג"ח של המדינה.

      מחק
    6. אוקי אז אין "מינוס" או הדפסת כסף. הכל זה חובות (אג"ח) או התחייבויות (פנסייה).
      נשאלת השאלה, מי האלו האנשים שקנו אג"ח מדינה, ואנחנו חייבים להם כסף? כלומר, אולי כולם יכולים לקנות אגח, אבל מי מחזיק ברוב החוב?

      מחק
    7. מי שיש לו כסף מחזיק ברוב החוב.
      עשירונים עליונים+עשירים ומעלה.
      אם אתה מפריש לפנסיה אז גם אתה מחזיק בחוב של המדינה,קרוב לוודאי.

      מה שמייד עולה אינטואיטיבית זה אם ניקח לעשירים את הכסף ונחלק אותו אז ניפטר מן הבעיה.
      אבל אם תיאורטית כל הכסף של העשירים הולך לחובות עדיין נשארים חובות עצומים.
      סך החובות גדול בהרבה מסך הכסף הקיים.

      מחק
    8. כלומר, מי שמחזיק בחוב הם נגיד הכמה אחוזונים העליונים (שכוללים גם את הבעלים של הקרנות פנסייה ששולטים בכסף שלנו).

      כלומר, יש קבוצה מצומצמת של אנשים שהיא בעלת החוב הישן והיא הכתובת לכל חוב חדש שהממשלה רוצה לקחת.

      כלומר, אם פוליטיקאי צריך לגייס כסף למטרה כזאת או אחרת, הוא זקוק לאותה קבוצה מצומצמת של אנשים (כי האלטרנטיבה היא לעלות מיסים). אותה קבוצה של אנשים אינה נבחרת, אבל כל ממשלה תלוייה בה

      עכשיו זה די ברור מי מקבל את ההחלטות במדינה.

      מחק
    9. אם המדינה הייתה באמת מייצגת את העם אז החלום הסוציאליסטי היה מתגשם.

      מחק
  3. ברור שזה לא מצב אידיאלי, ושמחירי נכסים גבוהים מדי, אבל אל תשכחו שכל זה קרה בגלל אחד מהמשברים הכלכלים הגדולים שחווינו. בשיא המשבר של 1929, בשפל הגדול, ללא התערבות ממשלה חריפה (כמו היום) הייתה אבטלה של למעלה מ 20% ומיתון שנמשך למעלה מעשור. ככה שאולי מדובר בהרים במיעוטו, יחד עם זאת ברור שלא מדובר במצב אידיאלי.

    השבמחק
    תשובות
    1. ומה הסיבה לכך שאחד המשברים הכלכליים הגדולים שחווינו התרחש ומה היתה הסיבה לכך שאחד המשברים הכלכליים הגדולים שחווינו עד אותו משבר (בפיצוץ בועת הדוט קום) התרחש?
      מאז ניתוק הקשר בין הדולר לזהב בשנות ה70 (שגם הוא לא נאכף בקפדנות בלשון המעטה ) אנחנו רצים מבועה לבועה כאשר כל בועה גדולה מקודמתה ובכל פעם מגלגלים את החובות לסקטור אחר. עכשיו כשהמדינות אוחזות בחוב למי עוד נותר לגלגל אותו?

      מחק
    2. לא ברור לי מאיפה הקביעה שאם הממשלה לא הייתה מתערבת היתה אבטלחה של למעלה מ20% ומיתון של עשור. כלומר, אתה טוען שהמצב היה יותר גרוע בארה"ב, אם ממשלת ארה"ב לא הייתה מעבירה את כספי אזרחיה לחבורת בנקאים (שגם אחראית למשבר), ולא גוזלת עוד מכספי האזרחים ע"י הדפסת כסף. מעניין...

      מחק
    3. נכון.. חוב ככ גדול הוא בעייתי, במלחהע ה-2 יחס החוב היה גדול יותר, אם תהיה מספיק צמיחה ייתכן והמצב יסתדר..
      אין ספק שמדובר בפתח למשבר הבא.
      יחד עם זאת, אי אפשר תמיד להאשים ממשלות ביצירת בועות, יש פה תקשורת, מוסדיים (שתמיד חמים לפעילות) ואנשים.. שלא תמיד יודעים לתמחר נכסים

      מחק
    4. צמיחה לא מורידה את החוב. חובות בשיטה שבה כל הכסף נוצר מחוב לא יכולים לרדת לאורך זמן כי אז כל הכלכלה תקרוס. צמיחה יכולה להגדיל את התוצר ביחס לחוב אלא שרוב הכסף על ייצור התוצר היום זורם לקבוצה קטנה של טיקונים ,מה עוד שגם תאונות דרכים , מחלות קשות , הריביות שאתה משלם לבנקים , תעשיות הנשק ובקרוב מדברים שתעשיית הזנות והסמים -הכל נכנס ויכנס כחלק מחישוב הצמיחה. אז מה כל הצמיחה הזו תורמת לך?
      לא צריך לדעת לתמחר נכסים כדי להבין היום שיש בועת נדלן - מה בדיוק עושה הממשלה והבנק המרכזי עושים כדי לצמצם אותה?

      מחק
    5. שחרורון, אני ממש מסכים איתך
      לא ייתכן שכשיש אפשרות להרוויח כסף רב בוול סטריט הסיכון יהיה על חשבון האזרח.

      הממשלה טענה שהזרמת הכספים היא לטובת הציבור כולו, אין ספק שיש פה משהו מעוות, אבל הסכנה בלהשאיר את המצב ללא התערבות נראית מסוכנת

      מחק
    6. אני טוען שהתערבות ממשלתית היא הרבה יותר מסוכנת. למעשה, בהרבה מקרים התערבות ממשלתית מובילה לתוצאות הפוכות מהמטרה המוצהרת של הממשלה.

      מחק
    7. הממשל האמרקנית גרמה למשבר על ידי הרס שיטתי של הרגולציה.בטול ההפרדה בין בנקים מסחריים לבנקים להשקעות אשור שווקים חדשים של "נגזרים"שהוא שם מכובס להימורים הזויים גניבה של כספי הבטוח הלאומי לצרכי הרפתקאות מלחמה הזויות שהעבירו טריליונים של דולרים לחברות בינלאומיות בלי שום פקוח דוגמת הליברטון וסך הכל אבדן כל רסן שליטה בנהול פיננסי של מגזרים פיננסיים עצומים לטובת תאות בצע דמיונית של אלה שמופקדים על המוסר הכלכלי קרי-בנקים רואי חשבון חברות דרוג אשראי חברות בטוח וכל הממונים על שוקי ההון וביחוד המחוקקים.

      מחק
    8. ג'אסטין
      ברגע שלבנקים ניתנה הזכות ליצר את רוב הכסף במדינה, להיות אחראית על כמוצו ועל חלוקתו בצורת אשראי נושא ריבית ,ברגע זה הרגולטור תמיד יהיה יותר חלש מהבנקים. ולכן בכל העולם רואים את אותה תופעה: אף אחד לא מטיל רגולציות משני משחק על הבנקים וכשיש רגולציות "חזקות" הן תוך כמה שנים "איכשהוא" נעלמות ומתפוגגות.

      מחק
    9. ליתר דיוק, הממשלה היא בכל מקום ברגע שנכפה על כולם להשתמש במטבע מקומי הנשלט ע״י חבורה קטנה של אנשים. אין שוק חופשי, ומשחקים רגולטורים הם קישקוש להעברת כספים בין קבוצות שונות או פתרון בעיות שהממשלה בעצמה יצרה

      מחק
  4. ומה יחס החוב-תוצר בישראל?

    השבמחק
  5. זוהי הבועה השנייה בגודלה בהיסטוריה ורחוקה רק 15% משיא הבועה של 2000

    http://www.buat-nadlan.com/2014/07/blog-post_28.html

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא בטוח שהוא צודק, מבדיקה אקראית ראיתי שמספר חברות גדולות בדאו ג׳ונס נסחרו במכפילים גבוהים מאוד.. כך שלא ניתן לאמר שהיה מדובר רק בטכנולוגיה. מה גם שכל ה sp500 היה עם מכפיל רווח של ~45, לא מדובר רק על הנסאדק שהיה סביב 60

      מחק
  6. המשקיע שחזה את מפולות 1987, 2000 ו-2007 צופה עוד מפולת
    מארק קוק צופה נפילה של 20% במניות בארה"ב תוך שנה; ההתנהגות החריגה של השווקים - כמו בסדרה 'אזור הדמדומים'; יש פיצול קיצוני בין מחירי המניות לבין מספרי TICK בבורסת ניו יורק"

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.2390184

    השבמחק
  7. בכל הדיון המעניין שהתפתח כאן רק ערן נגע בקצרה בפיתרון לחוליי הכלכלה בכל העולם. אבל אתר זה הוא בראש וראשונה החממה הראשית למתן מענה לכל הנושאים שנדונו כאן והמענה הוא ברפורמה מוניטארית ברוח תכנית שיקגו או תכנית פוזיטיב מאני הבריטית, מענה שכיום רבים מגדולי הכלכלנים בעולם מצטרפים אליו. במילה אחת, שרק ראשות מוניטארית של המדינה תדפיס כסף ויאסר על הבנקים המסחריים להפיק כסף על ידי מתן הלוואות.

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן.אולם יש בעיה של אמון-מי ישמור על הרשות המוניטארית?ראינו איזה שטויות עשה הנגיד סטנלי בלי שאף אחד שם לב ואנחנו משלמים את התוצאות...הבעיה של המערכת זה המנוע שלה. המנוע של תאות בצע מונחית אגו יכול להביא באולטימטיבי רק לתוצאה אחת-התרסקות. דרוש שינוי מוטיבציה מרכושנות חזירית ותחרות חסרת לב ל... המשך יבוא

      מחק
    2. יש עוד פתרון והוא של האסכולה האוסטרית, להוריד כל רגולציה מהבנקים ולפתוח את שוק המטבעות לתחרות, ולראות מה מחזיק מעמד.
      הבעיה עם הגישה הזו היא שאנשים כ״כ הורגלו לשיטה של היום, שאין להם מושג מאיפה להתחיל.

      מחק
    3. אני אופטימי.
      לפני כמה מאות שנים אנשים חשבו שאי אפשר להתקיים בלי עבדים.
      בסופו של דבר אנשים יבינו שאפשר להתקיים בחברה ללא אלימות ממשלתית

      מחק
  8. כן, כן, ובלי אלימות בכלל. בלי משטרה וצבא. מר שחרורון, האם זה לא אותו אי המפורסם שנקרא אוטופיה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא טוען שלא תהיה אלימות, כיון שאחוז מסויים מהאנשים הם סוציופטים מבטן ולידה (נדמה לי בסביבות 3%). אני פשוט חושב שלא צריך לתת להם גישה לכמות בלתי מוגבלת של כסף וערימה ענקית של נשק.

      מחק