יום שלישי, 21 במאי 2013

הפסיד במשחק החיים





כשהבנק מספק לאזרח הלוואה הוא יוצר רק את הקרן. הבנק מצפה מהאזרח שישלם לו בחזרה הרבה יותר מסכום הקרן  אבל אינו יוצר את הכסף הנוסף שהוא דורש– את הריבית. במקום זה, הבנק שולח את האזרח החוצה אל העולם הקשה, להיאבק יחד עם כל שאר הלווים האחרים על כסף שלא קיים. במשחק הזה כמות המנצחים המשיגה את הכסף מוגבלת. שאר לוקחי ההלוואות יקרסו תחת נטל החובות. זה משחק החיים שיצרה המערכת הבנקאית. הכלל המרכזי במשחק הוא שמתמטית בכל רגע נתון סך כל הכסף שאנחנו חייבים לבנק תמיד יהיה גדול מסך כל הכסף שקיים במשק.
ככל שהר החובות יהיה גבוה יותר כך הסיכון להתמוטטותו גדל והר החובות שלנו כפי שניתן לראות בגרפים למטה כבר מזמן שבר שיאי גובה , והנגיד דואג שהוא יגבה עוד יותר. 
המשחק הזה  לא מבדיל בין עובדים מוכשרים לעובדים חרוצים,הוא גם לא מדלג על אנשי משפחה נאמנים ,ולא מתחשב בכמה אנשים הציל בחייו הלווה.  לצערנו יהיו כאלה שיעדיפו למות מאשר להפסיד במשחק הזה.חמור מכך, יהיו כאלה שיעדיפו למות ולקחת איתם עוד כמה אזרחים אל מחוץ למשחק. שאר לוקחי ההלוואות ימשיכו לחיות בפחד מהרגע שהמוסיקה תפסק והם ישארו ללא כסא.באותו הרגע הם יצטרפו לרשימה הארוכה של כאלה שגופם חי אבל נפשם קבורה עמוק בתוך מלחמת השרדות יום יומית.

יש כאלו שניצלו את הרצח הנורא אתמול כדי לגנות את אלו שתוקפים את השיטה המשעבדת של המערכת הבנקאית. הם לא רוצים להפסיק את משחק המונופול הזה שבו הם היחידים שיכולים לייצר בו את הכסף.
רק אם נדבר על זה ,רק אם נפיץ את הידיעה על איך המערכת הבנקאית עובדת ללא אלימות ובדרכי נועם,רק כך נוכל לשנות את כללי המשחק. כשמסה מספיק גדולה בעם תבין את כללי המשחק זה יהיה גם סופו ללא הרוגים וללא פצועים. זכרו שידע זה כוח הגדול מכל כלי נשק אחר.

החובות שלנו במיליארדי שקלים:



32 תגובות:

  1. אפשר לראות שמרכיב החובות של משקי הבית גדל ביחס לחוב לבנקים. כלומר אין באמת יצירת חוב למפעלים כמו בעבר.
    כלומר המשק שלנו הופך להיות פחות יצרני ויותר צרכני.

    השבמחק
    תשובות
    1. דרור אני מתקשה לראות את זה. נראה לי שיחסית המרכיב לא השתנה. גם יתכן שחלק מהחוב הוא למדינה ולא למפעלים.
      בכל מקרה אני רוצה לערער על דבריו של ערן. במשך עשרות השנים האחרונות כל מי שרצה לעבוד יכול היה למצוא עבודה, רק לאחרונה המצב החמיר.
      כיום ניתן לקחת הלוואות בזול, פשוט הכלכלה לא מתפקדת ואין הרבה מה לעשות עם ההלואות האלו. הצורה שהבנקים עובדים דומה למלווה בריבית של שוק אפור, היא צורה בריונית. עדיין זה לא אומר שהשיטה רעה. אנשים שלוקחים הלוואה ולא מחזירים אותה על פי רוב צריכים להיות אחראים למעשיהם. יש להבדיל בין אדם מין הישוב שלא שילם את חובו מתוך רשלנות ובן אדם שלקח מלכתחילה הלוואה כשהסיכון מוטל על כתפי אחרים, נהנה מהכסף לצרכיו האישיים והשאיר את החובות לאלו שהאמינו בו וזה קורה בחברות מניות וקורה אצל בעלי מלאכה כמו עורכי דין שיפוצניקים וכדומה
      רגולציה זה שם המשחק

      מחק
    2. היה מי שחקר את המערכת הזו במשך 40 שנה. קוראים לו ברנארד ליטאר , הוא היה המייסד של המערכת המוניטרית של האיחוד האירופי וחבר בבנק המרכזי של בלגיה וזה מה שהוא אמר על המערכת רק בשנה שעברה לאשר שכטר מthemarker:
      "די ברור שהמערכת הנוכחית אינה יציבה. לא משנה מה תעשה, לא משנה איזו רגולציה תטיל על מערכת הבנקאות, יהיו קריסות נוספות. זאת ודאות פיסיקלית, כמו כוח הכבידה. אנחנו יכולים להמשיך במסלול הזה, או להקים מערכת פחות שבירה. אבל בשביל לייצר מערכת פחות רעועה צריך להקריב קצת יעילות"
      http://www.themarker.com/wallstreet/1.1671970

      מחק
  2. אנונימי יקר. אני לא לקחתי שום הלוואה (נניח) אבל מישהו אחר לקח מכספי הפנסיה שלי, לא מחזיר ועכשיו מוותרים לו על חשבוני. מה יש לך להגיד על מי שעושה דבר כזה בכסף שהפקדתי בידיו?

    השבמחק
  3. ערן,
    זאת לא בעיה להציג גרפים עולים.
    תמיד יהיו מספרים שיחרגו ולהפחיד איתם - כמו שעון החוב של ארה"ב.
    בשביל להציג באמת בעיה צריך להציג רפרנס או לנרמל את המספרים.
    הגרפים שאתה מציג על הגידול בחוב צריכים להיות מנורמלים בגודל התמ"ג או בגודל האוכלוסייה או במשתנים אחרים שיש להם קשר הדוק לחוב.
    אחרת אלו סתם גרפים שניתן להפחיד איתם אבל לא לייצר דרכם דיון ולהבין את הבעיה.
    יאיר


    יאיר

    השבמחק
    תשובות
    1. יאיר
      כל מה שכתבת נכון והוא במסגרת הדיון שתוכל למצא כמעט בכל אתר כלכלי גדול:
      אני רוצה לפתח דיון שהוא מחוץ לקופסא - מדוע גרף החובות כל הזמן צריך להעלות כדי שהכלכלה תוכל להתקיים? זה הרי מצב שמזכיר יותר מערכת של הונאת פונזי שכולנו יודעים איך כל הונאה כזו מסתימת. העלייה הזו היא תסמין לבעיה רצינית שעליה דיבר ברנארד ליטאר בציטוט שהבאתי פה בתגובות מוקדם יותר.
      אם אתה רוצה להתעמק בבעיה העיקרית כנס למדור "השיטה המוניטרית" כאן באתר וראה מה המשמעות הגדולה של כלכלה שתלויה בחובות שרק הולכים וגדלים.

      ערן

      מחק
    2. ערן לא התייחסת לדברי יאיר. אם למשל תציג את הגרפים מנורמלים לגודל האוכלוסייה והם *עדיין* יעלו אז הטיעון שלך נכון. אחרת יתכן שהחוב הכללי גדל פשוט כי נולדו עוד אנשים וגם הם לוקחים על עצמם חובות.

      יריב

      מחק
  4. זה ברור אבל הבעיה הרבה יותר גדולה, הבעיה היא שהכלכלה החדשה לא רק דורשת תשלום עבור חובותיה, היא מתפרנסת מכך שמישהו לא מצליח לשלם חובות. סוללות של עורכי דין, שופטים, הוצאות לפועל מגדילות את החוב בסדרי גודל דמיוניים. אין שום בגיון שחוב של כמה אלפי שנים טופח לו למאות אלפי שקלים תוך כמה שנים כשהריבית במשק עומדת על כמה אחוזים. בתי המשפט תומכים בעיקולים האלה בשיטת הדלת המסתובבת, הם מעקלים ושולחים בני משפחה לקנות דירות (הגדולים ביותר בנושא הם משפחת ברק עם 18 דירות), הבעיה היא שיש היום קבוצה גדולה של אנשים שמתפרנסים לא מהלוואות ומשתלום ריבית על הלוואות אלא מכך שהלווה אינו מסוגל לשלם את ההלוואה. זה סדום ועמורה מודרני. הגובים האלה מרוששים את החייב, את הערבים, אתץ המשפחה, החברים וכל מה שהם יכולים לרושש

    השבמחק
  5. http://www.themarker.com/news/1.2025406

    היום בדה-מרקר - צה"ל רוצה מימון להעברת בסיסים מהבנקים

    השבמחק
  6. כל מילה בסלע.

    (רק הערה קטנה.
    ידע = מוסר וערכים נכונים, ולא כוח.)

    השבמחק
    תשובות
    1. רק הערה משלימה קטנה:

      ידע = כלום, בדיוק כמו הכסף. כשמשתמשים נכון ערכו בהתאם.

      מחק
  7. שלום ערן,
    לפי הסברים קודמים שלך הבנתי שסך החוב אמור לעלות בצורה אקספוננציאלית (מעריכית) כי החזר חוב משולם על ידי לקיחת חוב חדש שגם עליו יש ריבית וכו'.
    אם כך, האם לא ניתן לצפות שהגרף של סך החוב יעלה בצורה אקספוננציאלית?
    (אם כבר ניתן לצפות שהוא יעלה יותר מהר בגלל לווים חדשים שמצטרפים אבל לא ניתן לצפות שהוא יאט)
    אשמח להסבר
    תודה

    השבמחק
  8. הון שלטון עיתון במיטבו...
    אחת הכותרות החשובות ביותר השבוע הוחבאה לה היטב במדור דינמו ורכב...
    פורסמה ב-17:00 אתמול, היום כמעט ולא ניתן למצא אותה באתר.
    http://www.themarker.com/dynamo/1.2024999

    השבמחק
  9. 1129
    שאלה טובה חשבתי על זה בעצמי ואלו מסקנותיי:

    הריבית משתנה ובהתאם אליה קצב עליית החוב.
    כל פשיטות הרגל והתספורות מוחקות כסף וחוב.
    אם מחזירים את החוב השקלי בדולר אז הוא יקטן בלי לגדול בצד השני

    השבמחק
    תשובות
    1. לכל שקל חוב יש ריבית. בערך 5% בממוצע. כלומר באופן גס ניתן לומר שכמות הכסף צריכה לגדול כל שנה ב-5% כדי שיהיה מספיק כסף במערכת לכסות גם את הריבית שהתווספה. אם כמות הכסף לא תצמח בקצב הזה ללווים לא יהיה מספיק כסף להחזיר את הריבית והמשק יכנס לגל של פשיטות רגל.
      המשק אינו גדל ב-5% כל שנה (זה קצב פנטסטי שאינו מחזיק לאורך זמן). לפיכך כמות הכסף גדלה מהר יותר מאשר התוצר במשק. התוצאה ירידת ערך הכסף, קרי – אינפלציה.
      אינפלציה היא חלק מובנה במדיניות כל ממשלה ונעה בין 1%-3% שבמציאות זה משהו כמו 3-9%.

      מחק
  10. 1328
    תודה על ההסבר
    אבל,
    אם הבנתי נכון - האתר מייצג דעה שאנחנו במסלול המוביל בהכרח לקריסה בדיוק מהסיבה שציינתי - גדילה אקספוננציאלית של החוב תוביל בהגדרה לחוב שהולך וגדל במהירות הולכת וגדלה עד לפיצוץ.
    לפי דבריך החוב לא חייב לגדול בצורה המוזכרת. אם כך, קצב גידול החוב לא חייב לעלות על קצב הצמיחה ואם כך לא בהכרח נגיע לפיצוץ.
    אשמח להבין איפה אני טועה

    השבמחק
  11. 1. צריך להסתכל על גובה החובות הכללי בכלכלה הגלובלית ולא רק בישראל
    2. גובה החובות יכול להפסיק לצמוח ואפילו לקטון אבל המשמעות של זה תהיה אבטלה צנע כאוס מלחמות. בהנחה שאנחנו לא רוצים/ מכוונים למצב כאוטי אז החובות צריכים לגדול.

    השבמחק
    תשובות
    1. וזו בדיוק הבעיה בשיטה המוניטארית הנוכחית.

      מחק
  12. עכשיו לבעלי עסקים קטנים החרב תהיה חדה יותר וכבדה יותר והנה הסיבה:
    סקופ: הגזירה של חברת החשמל שרובכם (אם לא כולכם) לא שמעתם עליה

    אני מניח שחלקכם מכירים את מונה התעו"ז, שבמסגרתו מי שצורך הרבה חשמל בשעות היום (שעות העומס) משלם תעריף גבוה במיוחד, ומי שצורך חשמל בשעות הלילה משלם תעריך נמוך יותר מהתעריף הרגיל.

    חברת החשמל באופן אוטומטי מחייבת צרכנים שצורכים מעל כמות חשמל מסויימת לעבור לתעריף תעו"ז.
    עד 2005 הסף הזה היה 100,000 קוט"ש לשנה, וב1.4.2005 הסף הזה ירד ל60,000.
    צילום מסך:

    מקור: http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=%22%D7%AA%D7%A2%D7%95%22%D7%96%20-%20%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A3%20%D7%9C%D7%A4%D7%99%20%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1%20%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%20%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F%20%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94%22%20100000&source=web&cd=3&ved=0CDkQFjAC&url=http%3A%2F%2Fwww.pua.gov.il%2FSip_storage%2FFILES%2F1%2F71.doc&ei=ul-bUfSWNIrdswaqzYDwBA&usg=AFQjCNH3ocnXSZ5cLqjb37doI0a6IKWgQQ


    ועכשיו, בשבוע שעבר, הסף הזה ירד ל40,000 קוט"ש:

    מקור: http://www.iec.co.il/HomeClients/Pages/TariffsAndAccounts.aspx

    ועכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם למה זה איכפת לכם? הסיבה פשוטה.
    ה40,000 קוט"ש האלה זה בדיוק הסף שמכניס עשרות אלפי עסקים קטנים לתעריף חשמל גבוה פי 2(!) במהלך שעות היום - מדובר בגידול של עשרות אלפי שקלים בתעריף החשמל.
    במקרה הטוב (לבעלי העסקים) התוספת הזאת תגולגל לכיסי הצרכנים.
    במקרה הרע, זו תהיה עוד אבן ריחיים על בעלי העסקים שממילא לא גומרים את החודש.

    תפיצו ותשתפו.

    השבמחק
  13. ערן שאלה,
    נניח לקחתי הלוואה והקמתי עסק.
    אחרי חמש שנים העסק שלי יצר מספיק רווח כדי להחזיר את ההלוואה ואת הריבית.
    כלומר הבנק אמנם לא יצר את הריבית במועד מתן ההלוואה אבל אני יצרתי אותה דרך הערך המוסף שהעסק שלי מייצר.
    מה דעתך על הטיעון הזה?

    השבמחק
    תשובות
    1. מה ייצרת דרך העסק?
      אולי ייצרת מוצר אבל כסף לא ייצרת.

      מחק
  14. יואב, התגובה הכי מתאימה היא צא ולמד.
    תחשוב מאיפה הגיע הכסף שאתה הרווחת?
    בבקשה תחשוב באמת!!

    השבמחק
  15. מסקנה מכל הסיפור הזה : אל תיקחו הלוואות, תהיו צנועים, יש כסף קונים, אין – לא קונים ....

    השבמחק

  16. שאלה :
    מדינה רוצה לבנות מסילות רכבת/כביש – השקעה בחומרה.
    למה המדינה לא יכולה להדפיס 5 מיליארד שקל לפרויקט זה בלבד. הדפסה מכוונת .

    השבמחק
    תשובות
    1. זה בדיוק השאלה למה לא להדפיס 5 מליארד ולבנות תרכבת ? כיום מדינת ישראל לוקחת הלוואה ומשלמת ריבית.. זה יוצר פיקו יותר הדוק על אופן יצירת הכסף כי אם מדובר רק בהדפסה מה מונע להדפיס עוד 5 ועוד 100 מליארד? וגם הדירוג של המדינה נקבע לפי חוב ביחס לתוצר בקיצור מנסים לעצור את המדרון שעלול להיות מאוד חלק.

      מחק
    2. משום מה יש לי ההרגשה שמדינה שתייצר כסף ללא חוב למען פרויקטים סביבתיים באמת, ערך הכסף באותה מדינה יגדל ביחס לשאר העולם וגם איכות החיים שם.
      אי אפשר לדבר על כסף ולהוציא מהמשוואה את אמא אדמה.
      תחשבו על זה.

      מחק
  17. בוא נחזור רגע לאיש מבאר שבע שחרב עליו עולמו.
    לדאבון הלב, שניים מבין אלה שהרג היו מנהל הסניף וסגנו.
    בהם הוא ראה את אויביו.
    אבל הם בעצם משרתי המערכת שיוצרת את השיטה המדכאת הזו.

    את השיטה הזו, שמאפשרת לגורמים פרטיים לייצר חובות אינסופיים ולשעבד מליוני אנשים לחוב ות של עצמם, צריך לקטוע.

    איך עושים זאת?

    כמו שלא נהיה מוכנים לאפשר לאנשים פרטיים לחוקק את חוקי המדינה, לנהל את הצבא או המשטרה, או לקיים את מערכת המשפט, כך אסור לאפשר לגורמים פרטיים לייצר את הכסף שלנו.
    הכסף שלנו צריך להיות מיוצר וכמותו צריכה להיות מווסתת על ידי גורם אחראי שלא שוקל שיקולי רווח אישי, אלא טובת כלל החברה לנגד עיניו.

    בעז

    השבמחק
  18. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  19. משנות ה 70 עד 85 היה פה בדיוק מה שתיארתם: גורם אחראי הדפיס כסף (הממשלה)

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

    השאלה היא האם ניתן להדפיס בצורה מבוקרת למטרות ספציפיות מה שלא יוביל להיפר אינפלציה

    השבמחק
    תשובות
    1. מאמצע שנות ה50 כל הכסף נוצר מחוב -זה לא משנה אם תקרא לזה הדפסה ,יצירה או הפקה של הכסף. העובדה היא שמאז הממשלה לא יכולה לייצר בעצמה את הכסף וחייבת ללוותו.

      מחק
  20. כמו שאני קורא כל דבר כאן (ממש מחפש את המאמר הבא..) קראתי את זה כשפרסמת..
    משום מה יש לי הרגשה שאתה צריך לשמוע את זה: הדרך שבה ניגשת לנושא וכתבת עליו ראויה לציון, שאלתי את עצמי איך תיגש לנושא ולדעתי עשית את זה ברגישות גדולה וללא התלהמות.
    ההיצמדות לעובדות והיכולת להעביר מסר נכון בנושא רגיש כזה ראויה להערכה.
    יפה מאוד, זו הדרך הנכונה.

    השבמחק