חסכנו לכם 2 מילארד ש"ח, באהבה – הבנק החברתי/ מאת איתי נבו

פעילי המחאה החברתית העבירו לציבור 2 מיליארד ש"ח מהתאגידים.
אריאל מרום, אחד מיזמי הבנק החברתי הראשון, השיג לפני כשבוע הישג מדהים שעלותו לתאגידים הפיננסים כ-2 מיליארד ש"ח, והרווח כאמור כולו של הציבור.
בכתבה יחשוף אריאל את תולדות המהלך ואת המחיר הכבר שנאלץ לשלם על עבודתו למען הציבור.

           אריאל מרום

מה קרה בכנסת?                                                                                                            
בעקבות לחץ ציבורי שהופעל ב-5 חודשים אחרונים התקבלה החלטה גורלית להוריד באופן משמעותי את דמי הניהול שמשלם הציבור בעבור החיסכון הפנסיוני, 45% מדמי הניהול המירביים. מדובר ביותר ממיליארד שקל לשנה בתכניות הפנסיה השונות.
מדובר בהורדה משמעותית. הפרט המפתיע הוא שמהירות התגובה של הרשות המחוקקת, היתה מהירות התגובה המהירה ביותר האפשרית. סך כל הזמן הנדרש מתחילת הפעלת הלחץ הציבורי עד ליישום החקיקה הוא פחות משנה. בדרך כלל חקיקה הוא תהליך הנמשך תקופה הרבה יותר ממושכת, בעיקר עקב הלובי החזק של החברות הפיננסיות. מדובר על שורה של לוביסטים שנמצאים בתור אורחים בכל הועדות בכנסת כולל בועדת הכספים. הם מנסים להשפיע על קבלת ההחלטות בכל הועדות. הם מדברים כביכול כבעלי דעות מקצועיים, אבל למעשה הם מדברים בשם התאגידים. לפעמים הדעות שלהם הם אכן רלוונטיות אך כעקרון הם עושים את תפקידם בייצוג האינטרסים של החברות ששוכרות אותם. הלוביסטים הופתעו מאד מזריזות החקיקה, שהתקבלה פה אחד, הם היו בטוחים שזה יקח הרבה זמן וכך, הם חשבו, יהיה אפשר למסמס את העניין ברגע שהלחץ הציבורי ירד.

מדוע החוק עבר כל כך מהר?
הצלחנו להפעיל לחץ כבד ורחב על הכנסת. שלחנו עשרות פניות והצטרפו למהלך ארגונים שונים ואנשים פרטיים רבים. אותם קבוצות התחילו לעשות רעש, ההד הציבורי הגיע לידי פרסומים בעיתונות הכלכלית, כתוצאה מכך נוצר לחץ ציבורי ודיון ציבורי נרחב. חברי הכנסת ראו בעניין זה דבר מהותי עבור הציבור הרחב ונרתמו לחקיקה זריזה בנושא.

איך עלית על נושא התעריפים המוגזמים והגזל הציבורי מכספי הפנסיה?
על פי נסיוני בתחום הפנסיה שצברתי בתוך 3 החברות הגדולות במשק מגדל הראל ובנק לאומי נוכחתי לקיומה של תופעה בלתי סבירה. כאשר הבכירים מרוויחים משכורות גבוהות הם משלמים דמי ניהול נמוכים מ-1%, בערך 0.6%. הציבור הרחב שמשתכר בשכר 5-6 אלף ש"ח, שאלו הם כשני שלישים מהעובדים במשק משלמים דמי ניהול גבוהים העומדים על קרוב ל-2%. העיוות הוא שהחלשים מסבסדים את האמידים. המטרה היתה להביא את המצב הזה לאיזון, מצד אחד להוריד לחוסכים הקטנים את דמי הניהול, ומצד שני להעלות את דמי הניהול לאותם הבכירים המיוצגים על ידי וועדים החזקים כך שישלמו יותר, ולשם כך נדרש התערבות של הממשל.
החברות התנגדו התנגדות עזה, ממש יצאו מגדרם, כי מדובר על קרוב לשני מיליארד שקל הפסד בשבילם, כשהרווח כמובן הוא כולו של הציבור, אך רווחת הציבור אינה מעניינת אותם.

מה המחיר האישי שנאלצת לשלם בעבור המאבק הציבורי?
אני אישית מנהל את המאבק מול התאגידים הפיננסיים כבר שנתיים בדיוק, עוד לפני המאבק הציבורי בקיץ. הכל התחיל בפיטורי במגדל בעקבות כך שחשפתי פרשה של דוח"ות שגויים בקרב 85 אלף לקוחות בחברה. לאחר שהבנתי שאינני יכול לטפל בנושא במסגרת החברה נאלצתי לפנות למפקח מטעם משרד האוצר ולהעלות לפניו את המידע שהיה ברשותי. המפקח פתח בחקירה ואני כמובן פוטרתי באופן מיידי ברגע שזה נודע לחברה, כך נחשפתי להרבה מאד אי-סדרים שקורים בתחום הזה כי התחלתי לחקור באופן עצמאי. המשכתי וחקרתי בכל תפקיד ומקום עבודה שהשגתי, ובכל מקום כשהצגתי את אותם ליקויים בפני ההנהלה היו מפטרים אותי.
בתקופה האחרונה חזרתי והתקבלתי לחברת בת של מגדל, כשעל הפרק עמד דיון בוועדת הכספים. כאשר נודע להם שאני פעיל בתחום הציבורי כנגד החברות הפיננסיות ועומד להציג את הציבור בפני וועדת הכספים זומנתי מיידית למנכ"ל החברה "איחוד ישיר", חברת הבת של מגדל והוא הודיע לי על פיטורי. הוא אמר במפורש שזה קשור לפרשה הקודמת שהיתה לי עם מגדל, בחשיפת הדו"חות השגויים מ-2010.
הפעם אני לא אוותר ואני מתכוון לפעול במלוא העוצמה ובכל הכלים העומדים ברשותי כדי לחשוף את ההתנהגות הפסולה של התאגידים הפיננסיים וגם לפנות לארכאות משפטיות על מנת להשיג את הצדק. אני רואה בפיטורין על רקע פעילות ציבורית פעולת חיסול של ממש. ברגע שמונעים מאדם יכולת התפרנסות זה משתווה לפעולת חיסול, זה טרור כלכלי שמופעל כנגדי על כך שאני פועל להגנת הציבור ולהשגת צדק חברתי. אני שוקל לפנות לשלושה גורמים מרכזיים - מפקח על שוק ההון במשרד האוצר, מבקר המדינה, ובית משפט לדיני עבודה.

האם פיטורים על רקע פעילות למען הציבור הם חוקיים?
פיטורים כאלה הם לא חוקיים. אך על מנת להוכיח את זה צריך לתבוע את אותה חברה כגון הראל, מגדל או בנק לאומי. לנהל מאבק משפטי מול חברה שמנהלת 150 מיליארד שקל זה לא דבר שאדם מן השורה יכול לעמוד בו, אין לי משאבים כאלו. אין לי יכולת לשכור שורה של עורכי דין, ועל כן וויתרתי.

מה הצעד הבא?
הצעד הבא הוא להמשיך במאבק והמטרה הבאה שאנו מציבים היא חקיקת חוק פנסיה מקיף שמטרתו להסדיר את כל נושא החסכון והביטוח במדינת ישראל, על מנת להבטיח תפקוד תקין של הענף לשנים הבאות. אנו פעולים על מנת לתקן את הנזקים שנגרמו לציבור ולהבטיח את האינטרס הציבורי לאורך שנים.

אני מבקש לפנות לציבור, לכל אחד ואחד כדי שהדברים אכן ישתנו לטובת כולנו על כל אחד מאיתנו לגלות גם אחריות אישית. להיות מעורבים בחיים הפיננסיים שלנו ולהבין שפעולות נושאות עימן פירות. ברגע שאתם חשים שנפגעתם או שאתם חשים חוסר בטחון או חוסר בהירות לגבי פעולות שנעשו כנגדכם מצד התאגידים הפיננסיים אל תעברו על כך בשתיקה, העבירו אלינו את המידע. היום באינטרנט יש את דף הבנק החברתי שמסוגל לתת מענה מקצועי לסוגיות פיננסיות ותרמיות שבהן אתם נתקלים, אז אנא ידעו אותנו.
אנא פנו לחברות עצמן ודירשו מהן לקבל תשובות מפורטות והסברים ברורים, במידה ולא קיבלתם, אנא ידעו אותנו.
נצלו את הכלים החוקיים העומדים לרשותכם, מבקר המדינה ובית המשפט לתביעות קטנות. השתמשו בכלים הקיימים ואל תוותרו להם כי הציבור יכול להשפיע, זו היא חובתנו.

האם קיימת בעיה כיום בשוק הפיננסי?
למעשה כל התחום הפיננסי נמצא כיום במשבר פנימי עמוק, את מחיר המשבר משלם הציבור והסכומים הם פשוט סכומים שקשה לדמיין, מדובר במיליארדים רבים. התחום הזה סובל מחוסר חקיקה, התחום הזה סובל מחוסר תחרות, התחום הזה סובל מחוסר ידע בקרב הציבור ומחוסר מודעות של הציבור. במשך עשרות שנים, הבעיות שהיו צריכות להיות מטופלות תוך כדי התנהלות העבודה, פשוט הוסתרו תחת השטיח. כיום יש סבך של הבעיות שקשורות זו בזו וזה נכון לגבי הענף הפיננסי כולו. כספי ציבור אבודים שהציבור לא יודע על קיומם, התנהלות בלתי שקופה, בלתי מקצועית ולא אחראית של התאגידים כלפי הציבור, אי מתן מידע לציבור.
שיווק אגרסיבי לא מרוסן ולא מבוקר לדוגמה אם יש לך קרן פנסיה ושינית מקום עבודה מגיע אליך סוכן מבצע מכירה חדשה על מנת להרוויח עליך עמלה, במקום לטפל בתוכניות הפנסיה שכבר יש לך, ואז אתה מאבד את זכויותך.
השוק הזה מגלגל 940 מיליארד שזה 3 תקציבי מדינה פחות או יותר, לפי אומדנים זהירים מדובר על 4%-5% של טעויות. אז גם אם הולכים לפי האומדן השמרני מדובר על 40 מיליארד שקל לטובת התאגידים הפיננסיים. נזק עבור אדם בודד יכול בקלות להגיע לעשרות ואפילו מאות אלפי שקלים.

האם קיימים פתרונות לפגיעת הציבור מהמשבר בשוק הפיננסי?בנק חברתי הוא אבן פינה של היווצרות ממסד חברתי שיעמוד לטובת הציבור בכל הענפים של שוק הפיננסיים. מיזם כגון הבנק החברתי הוא אבן פינה ליווסדותו של מנגנון חדש שלא הכרנו, אשר כל ייעודו לשמור על טובת הציבור, ולשמש מגן מפני כוחם של תאגידים מסחריים.
צריך לקחת היום בחשבון שכל משפחה בתנאי המשק, זה עסק קטן לכל דבר ועניין. היום כל תא משפחתי, או בית אב הוא כמו עסק קטן ולכן נדרשת פעולה אקטיבית מצידם של האנשים כדי לשמור על כספם. רוצים או לא, אנחנו צורכים הרבה מאד שירותים פיננסיים, הן אם מדובר במשכנתאות או הלוואות, חסכונות או פנסיה בהיקפים הם גדולים מאד במהלך החיים. בנק חברתי, אינו גוזר עלינו קופון ויכול לשפר את מצב המאזן המשפחתי ולחסוך לנו הרבה כאב ראש וכאב לב.
השינוי יחול כאשר הציבור יפנים שאין לצפות לישועה רק מכוחות השוק עצמם. חובתו של הציבור להתאגד וליצור מרחב ומוסדות אלטרנטיביים שיציעו את אותם השירותים שהיום מציעות חברות עסקיות בתנאים מועדפים. מוסדות חברתיים יתרמו לשיפור המצב והרחבת התחרות, וחשוב מכל לפירוק הריכוזיות. אני לא פוסל יחסי גומלין בין תאגידים חברתיים ציבוריים לבין תאגידים עסקיים מסחריים, אין הגיון שאנחנו נבנה היום תשתית חילופית לתשתיות הבנק, אנחנו יכולים להשתמש בתשתית הקיימת בצורה אחרת על מנת לבנות את הבנק החברתי, בצורה שתיטיב עם הציבור ולא רק לטובת בעלי השליטה.
בנק חברתי יכול להתבסס על תשתית קיימת ולהציע שירותים לציבור כגורם המווסת ומאזן את כוחם של תאגידים עסקיים מול הציבור.
שירותי עו"ש ניתן לתת על ידי סניפים של בנק הדואר, שירותי פקדונות ניתן לנהל באמצעות בתי השקעות מסחריים, על פי אסטרטגיה שאנחנו נגבש עבור עצמנו.
שירותי אשראי ניתן לתת באמצעות איגודי אשראי, או שיתוף פעולה באמצעות עם גופים מסחריים בתנאים סבירים, לציבור יש את היכולת לפקח ולהשפיע על טיב השירותים והמחירים שהוא משלם על ידי התאגדות. התאגדות יוצרת מנופי לחץ שבעזרתם ניתן להוביל מהלכים לטובת הציבור ולקידום צדק חברתי בישראל.
ברגע שהמצב מאוזן ובריא, כוחות השוק פעילים באופן הרבה יותר יעיל, כך שבסופו של דבר זה מחזק את השוק עצמו וכך נמנע ממשברים פיננסיים.

סיכום
מה שהוכח בכל המהלך של החקיקה בכנסת, הוא שלציבור יש את היכולת לשנות את המצב באופן מהותי, גם כשמדובר במאבק מול התאגידים החזקים במשק. חשוב להפיק מכך שהתנהלות נכונה, תכנון וגיוס של הציבור והתקשורת, מיקוד במטרה והתמדה נושאים את הפרי וכך ניתן לתרגם את המאבק לתוצאות.