נציג הבנק האירופי נשאר ללא מילים לאחר שאלה של עיתונאי אירי

מי שעוקב אחר מסיבות העיתונאים עם בכירים בבנקים המרכזיים (גם בארץ) -בדרך כלל פוגש בשאלות של עיתונאים הנראות כמו שאלות שהוזמנו,מה שנקרא בשפת העם: "הרמה להנחתה". גם אם אותו העיתונאי ישאל שאלה "קשה" סביר להניח שיקבל תשובה חלקלקה ולא כזו שעונה באמת על הבעיה שהציג. בזה בד"כ מסתיים אותו הפרק של העיתונאי באותה מסיבת עיתונאים ומיד עוברים לשאלה הבאה. מה קורה כאשר עיתונאי אמיץ לא מאפשר לאותה אישיות לחמוק מתשובה עניינית? זה בדיוק מה שקרה בחודש שעבר במסיבת עיתונאים של נציג האיחוד האירופי והבנק האירופי.



בחודש שעבר נערכה מסיבת העיתונאים בעקבות דיון שהיה בין נציגי הנציבות האירופית, הבנק המרכזי האירופי וקרן המטבע העולמית בנוגע להתקדמות תוכנית החילוץ האירית. אותה תוכנית שמהווה למעשה כמאין תוכנית צנע לעם האירי. הנציגים הביעו סיפוק מהעמידה של האירים במטרות התוכנית , למרות המצב הכלכלי הקשה בעולם.
נציג הבנק האירופי אף החמיא לעם האירי וסיפר שהוא מאד התרשם מעומק הדיון שם בסוגיות כל כך מסובכות ולדבריו אפילו נהגי המוניות שלקחו אותו, מאד מודעים למצב. רוב הציבור מקבל את תוכנית החילוץ הוא סיפר, אלא שדווקא פה בשיא אותה מסיבה עיתונאים חגיגית,מישהו החליט לא לשתף פעולה עם הנציג.

העיתונאי האירי וינסנט בראון שאל את נציג הבנק האירופי האם אותו נהג מונית סיפר לו גם שהאירים מאד מובכים מההחלטה שהם צריכים להחזיר חובות של מילארדי יורו למחזיקי אג"ח ללא בטחונות ,  ,שלעם האירי אין שום קשר אליהם (לחובות) ושמעולם לא לקח על עצמו חובות אלו. "זה פשוט נועד  להבטיח את חילוצם של בנקים אירופאיים...מה היית עונה לנהג מונית אילו שאל אותך את זה?" פנה לנציג הבנק האירופי.

לאחר כמה ניסיונות כושלים לדחות את מתן התשובה לשאלה המביכה ובלחץ העיתונאי החליט נציג הבנק לענות תשובה מהסוג שהתרגלנו אליה כבר רבות ממסיבות עיתונאים קודמות: "אני מבין את קושי ההחלטה, אין ספק בכך" אמר. "אבל ישנם כמה אספקטים שונים לבעיה שחייבים לאזן אחד את השני ועל מנת להבטיח את יציבות הסקטור הבנקאי, האג"חים האלו חייבים להפרע".התועלת של זה למשלם המיסים האירי עדיפה בהרבה לעומת האלטרנטיבה של קריסת מערכת הבנקאות באירלנד ,הסביר נציג הבנק. אלא שבניגוד למסיבות העיתונאים האחרות ,בראון לא הסתפק בתשובה המתחמקת.

"אתה לא מתיחס לנושא" תקף העיתונאי. "העם האירי נאלץ לשלם מיליארדים של יורו עבור אג"ח ללא ערבויות עבור בנקים גמורים , שלא תורמים בכלום לרווחתם של האירים ונועדו רק להבטיח את עושרם של בנקים באירופה. איך תסביר את זה לנהג המונית?" איתגר אותו בראון.
"אני חושב שעניתי על זה" ניסה להתחמק שוב נציג הבנק אלא שבראון לא ויתר:
"לא ענית לנושא בגלל שהתייחסת ליכולת הקיום של המוסדות הפיננסיים באירלנד. המוסד הפיננסי הזה שאני מדבר עליו מת, הוא עבר , הוא גמור. עכשיו למה תושבי אירלנד נדרשים ,תחת איום הבנק האירופי ,לשלם מיליארדים של יורו של חובות ללא ערבויות?"
פה ניסתה מארגנת מסיבת העיתונאים לקטוע את שאלותיו של העיתונאי ולעבור לשאלה של עיתונאי אחר אלא שבראון לא איפשר לה זאת:
"אתם אנשים שמתערבים בתוך החברה הזו וגורמים לנזק אדיר על ידי הדרישה שלכם מאיתנו לשלם לא לתועלת של מישהו באירלנד, אלא לתועלת המוסדות הפיננסים האירופאים. עכשיו תוכל להסביר למה הטלתם את זה על העם האירי?"
שוב נציג הבנק טען שענה על זה ושוב בראון טען שהוא אמנם נתן תשובה אך לא התיחס לנושא ושאל אותו: "האם אין לך תשובה?"
הנציג נשאר חסר מילים.


צפו במסיבת העיתונאים המדוברת:

תודה לאמנון שהפנה את תשומת ליבנו לסרטון.

לפניכם תמליל השיחה באנגלית:

Klaus Masuch] said: “I’m impressed by the depth of the discussion in Ireland and the understanding of complex, economic financial-sector issues, which is revealed by looking into the Irish place, looking into the discussion. But also when I come from the airport with the taxi driver they are often very very informed I must say, very very informed.”

[LATER]

Vincent Browne: “Klaus Masuch, did your taxi driver tell you how the Irish people are bewildered that we are required to pay unguaranteed bondholders billions of euros for debts that the Irish people have no relation to or no bearing with, primarily to bail out or to ensure the solvency of European banks? And if the taxi driver had asked you that question,hat would have been your response? That’s my first question.”

Barbara Nolan: “Well, well, well, can we take a couple together? Can you ask the second question?”

VB: “Well, my second question is a completely different issue and it may have a follow-through if Mr Masuch doesn’t answer the question in a way that would illuminate the taxi driver’s understanding of all this, I would have a follow-through question.”

Nolan: “Right, can I ask you then to pass the mic, and we’ll come back to you for the second question?”

Browne: “Well, if you don’t mind, that’s a way of breaking up the exchange, and I would prefer if it went this way: We’ve a tradition in Irish journalism that we pursue issues and that when somebody doesn’t ask [answer] a question we follow through on it and I hope that tradition will be respected on this occasion. So could you answer the question?”

Masuch: “I have answered a very similar question of you – I think it was two reviews ago – and can…”

Browne: “[inaudible] the question”

Masuch: “… and I answered it. I can understand that this is a difficult decision to be made by the government and there’s no doubt about it but there are different aspects of the problem to be, to be balanced against each other and I can understand that the government came to, came to the view that, all in all, the costs for the, for Irish people, for the, for the stability of the banking system, for the confidence in the banking system of taking a certain action in this respect which you are mentioning could likely have been much bigger than the benefits for the taxpayer which of course would have been there. So the financial sector would have been affected; the confidence of the financial sector would have been negatively affected, and I can understand that there were, that there was a difficult decision but that the decision was taken in this direction.”

Browne: “That, that… Well, that doesn’t address the issue. We are required to pay, in respect of a defunct bank – that has no bearing on the welfare of the Irish people at all – we are required to pay in respect of this defunct bank, billions on unguaranteed bonds in order to ensure the health of European banks. Now how would you explain that situation to the taxi driver that you talked about earlier?”

Masuch: “I think I have addressed [looking to Barbara Nolan] the question.”

Browne: “No you haven’t addressed the question because you referred to the viability of the Irish financial institutions. This financial institution I’m talking about is defunct. It’s over. It’s finished. Now, why are the Irish people required, under threat from the ECB, why are the Irish people required to pay billions to unguaranteed bondholders under threat from the ECB?”

Masuch: [silence]

Browne: “You didn’t answer the question the last time so maybe you’ll answer it this time.”

Masuch: [mutters to Barbara Nolan]

Nolan: “Well, I think he doesn’t have anything to add to what he’s already said. Can I.. [pointing at another questioner]”

Browne: “Well, just a minute now. This isn’t, this isn’t good enough… You people are intervening in this society causing huge damage by requiring us to make payments not for the benefit of anybody in Ireland but for the benefit of European financial institutions. Now, could you explain why the Irish people are inflicted with this burden?”

Manusch: “Well, I think I have addressed the question.”

Browne: “You’ve nothing to say. There’s no answer, is that right? Is that it? No answer?”

Manusch: “I have given an answer”

Browne: “You have given an answer that didn’t address the question.”

Nolan: “That’s your view.”

Browne: “That is my view and I think it would be the view of the taxi driver and a few of our viewers tonight.”

Nolan: “Right. Can we please move on?”