מה המשמעות של ניתוק איראן ממערכת הSWIFT?

כל כלי התקשורת והפוליטיקאים מספרים לנו על השיתוק הכלכלי הנורא שהולכת לספוג איראן כתוצאה מהרחקתה ממערכת הסליקה הבינלאומית. הכרה קצת יותר עמוקה של מערכות הסליקה הבינלאומיות מראה כי התמונה לא כזו חד-משמעית:
בנוסף לכך שקיימות מערכות סליקה אלטרנטיביות לזו של הSWIFT, הרחקתה של איראן מהמערכת הזו לא מונעת ממנה לבצע עסקאות ישירות מול בנקים אחרים. אז למה בכל זאת צריך את הSWIFT? התשובה היא כנראה רק מענייני נוחות ויעילות.



כתבה של אוטו רייך ואזקוול ווארגוס גר בMiami Herald (העתון הגדול  ביותר בדרום פלורידה) חושפת מערכת סליקה אלטרנטיבית הקיימת בעולם ,שאיראן כנראה שותפה לה. בכתבה זו נכתב כי איראן תוכל להמשיך לסחור עם גופים בינלאומיים בתמיכת גוף הנקרא ALBA  הכולל את קובה,ונצואלה, בוליביה ,אקוואדור וניקארגוואה.
מסתבר שההכנות באיראן לתרחיש של ניתוק ממסלקת הכספים החלו עוד מ2005 בה בוצעו למעלה מ6 פגישות שערך מנהיג איראן אחמדיניג'אד עם מדינות החברות בALBA.
בכתבה זו מגלים צמד הכותבים כי בפגישות מצומצמות שנערכו בנובמבר 2008 אישר הבנק המרכזי של אקוודור לקיים מערכת של אישור אשראי ותגמולים של עסקאות סחר בין הבנק לפיתוח היצוא האיראני (EBDI) לבנק הפיתוח הבינלאומי של של קראקס, ונצואלה (BID).

שני הבנקים האלו היו תחת הרשימה השחורה של חברות המקיימות יחסים צבאיים עם איראן ובכל זאת הבנק המרכזי של אקוודור התעלם מכך והחליט לקחת את הצד של ונצואלה ואיראן בעניין.

במקביל  יצרו חברי ארגון ALBA את הSUCRE -
Unique System of Regional Compensation. הכוונה למטבע וירטואלי שאומץ על ידי המדינות החברות בארגון ובעצם נועד להיות כמאין תחליף לדולר לצורך הסחר האיזורי ביניהן. 

הSUCRE למעשה איפשר לבנקים המרכזיים במדינות האלו לקיים העברות כספים ישירות בין החשבונות ללא צורך לבצע תאום עם בנקים חיצוניים שאינם חברי הארגון או הצורך בשימוש בדולר.  המערכת משמשת גם ככלי שעוקף את הפיקוח והבקרה של בנקים חיצוניים על פעולות אלו ומכאן שלסנקציות וחרמות אין שום השפעה על המסחר הפנימי בין החברות בו.
 היחידים שיכולים לקבוע את חוקיות ההעברות הן רק אותן חברות שמשתמשות באותו המטבע הוירטאולי .


ומה עם שאר מדינות העולם? כיצד תקיים איתם איראן קשרי מסחר?
שר האוצר שטיניץ טוען כי  "ניתוק של מדינה ממערכת הסליקה הפיננסית הבינלאומית מקשה מאוד על ייבוא וייצוא נפט. אירן יכולה לקבל רק כסף מזומן או זהב, אך בסכום של מיליארדים זה לא אפשרי". אז האם באמת העולם יצטרך להכין מזוודות של מזומנים כדי לקנות דלק איראני או סתם להנות משטיחים פרסים?




בשביל לענות על זה צריך להכיר מהן המטרות העיקריות של מערכת הSWIFT. הנגיד לשעבר דר' דוד קליין הסביר אתמול בראיון לרזי ברקאי בגל"צ כי מטרתה העיקרית של מערכת הSWIFT היא להקל על תשלומים בגין המסחר הבינלאומי מעצם זה שזה מאפשר ביצוע פעולות אלו במהירות ובבטחון גבוהים. כלומר בשורה התחתונה המערכת הזו מייעלת את תהליך העברות הכספים אבל לא יכולה למנוע העברות אלו. המשמעות של זה , שאם תרצה איראן למשל לקיים מערכת העברות כספים ישירה מול מדינה אחרת שום דבר לא ימנע זאת ממנה.לטענתו של קליין הבעיה בתהליך כזה  שזה עסק יותר איטי ולפעמים זה פחות בטוח.
כיום מערכות בנקאיות בהחלט יכולות להתגבר על מכשולים כמו זמן (גם כך עסקאות ענק לא נסגרות מהיום למחר) ואבטחה (יש מספר רב של טכנולוגיות העוסקות בכך) ולכן בניגוד לדברי שר האוצר, שום מערכת לא תוכל למנוע  מעבר כספים באופן ישיר בין שתי מדינות שירצו בכך.

הזהב כתחליף
כמו שדיווחנו פה בעבר הודו  החליטה כבר לפני כמה חודשים לסחור עם איראן בזהב. זהב בניגוד למזומנים היא סחורה שקל יחסית לשנע ולאחסנה ומכאן שנוח להשתמש בה כתחליף לכסף המודרני. זו אגב הסיבה שרבים מאלו שחוששים לערכם של מטבעות הפיאט (הכסף המודרני) ,רוכשים זהב. לא מן הנמנע שנראה עוד עסקאות מהסוג הזה באגף האיראני.

אז האם איראן יוצאת לפיכך ללא פגיעה ממהלך זה?
אין ספק שאיראן תפגע מכל המהלך הזה, אבל פחות כתוצאה מהרחקתה ממערכת הSWIFT אלא יותר מרתיעתן של מדינות מלקיים מערכת סליקה אלטרנטיבית ישירה מול איראן. מדינה שתעז לעשות זאת תקרא למעשה תיגר על מרותה של ארה"ב בעולם ותגרום לעצמה להכנס לאותה מיטה יחד עם איראן עם כל המשמעויות הכרוכות בכך. אותן מדינות שפחות חוששות מארה"ב או מאיראן,יוכלו להמשיך לסחור איתה ללא הפרעה עם או בלי מערכת הSWIFT.