מדהים הוא עולמם של הכלכלנים - הם מנהלים לנו את הכסף ,מפרשנים כל אירוע כלכלי בצורה מקצועית מי פחות או מי יותר אבל לרובם אין כלל מושג מהי התשובה לשאלה הכי בסיסית בכלכלה :איך נוצר כסף בעולם. אם אתם לא מאמינים נסו לשאול מכר או קרוב משפחה שלכם העוסק בכלכלה את השאלה הזו. סביר להניח שתגלו פתאם שהוא מתחיל להתפתל סביב תשובה לא ברורה ,בעוד התשובה בסה"כ מסתכמת במילה אחת: חוב. כל הכסף בעולם נוצר מחוב.
כשאתה לא מבין את הבסיס, אתה עסוק כל היום בלהדביק פלסטרים על פצעים מדממים מבלי להבין למה מלכתחילה הם התחילו לדמם. אחד מהפצעים המדממים של השיטה הנוכחית היא האינפלציה התמידית.
מה קורה לכלכלן שאינו מכיר את השיטה, כיצד הוא מתרץ את קיום האינפלציה? הצטרפו למסע משעשע בזמן של כל תירוצי הכלכלנים למה למשל מחירי הדלק רק כל הזמן עולים ולמה תמיד העליות האלה תופסות אותם מופתעים למרות שמדובר בסה"כ במתמטיקה פשוטה שנובעת מהשיטה המוניטארית.
אין מה להאשים את הכלכלנים בחוסר הידע שלהם -הסיבה לכך נעוצה בכך שהאוניברסיטאות ומוסדות לימוד מתיחסות לשיטה המוניטארית הנוכחית בדיוק כמו שהישיבות מתיחסות לאלהים. לא מדברים עליו לשווא (באוניברסיטאות לא מדברים על השיטה כמעט בכלל) ,מקובל כמעט על כולם ש"אין עוד מלבדו" ,שלא לדבר על האפשרות חלילה למצוא לו אלטרנטיבה.
למה המחירים בעצם עולים כל הזמן?
בואו נגיד לצורך הדוגמא שבכל העולם יש מיליון ש"ח -מאחר שבעולם שלנו כל הכסף הם כספי חוב ,הרי גם כל המיליון הזה נוצר מחוב נושא ריבית ,נגיד לצורך הדוגמא 5% ריבית. מישהו לפיכך חייב ליצר עוד 50000 ש"ח כדי שיהיה מספיק כסף בעולם להחזיר את כספי ההלוואה עם הריבית. הדרך היחידה כאמור ליצירת כסף בעולם היא לקחת עוד הלוואה. אלא שאחרי שנקח עוד הלוואה כבר יהיו בעולם 1050000 ש"ח שישאו ריבית של 5%. מאחר שהריבית גדלה בריבית דריבית ,כלומר באופן אקספוננציאלי , נוצר מצב שכמות הכסף בעולם גדלה במהירות רבה הרבה יותר מקצב גדילת כמות הסחורות והשרותים. התוצאה של זה : ערך הכסף יורד, בדיוק כמו כל דבר אחר בעולם שיש ממנו יותר מידי. תוסיפו לזה את העובדה שהבנקים גם יכולים לנפח כל הלוואה כזו פי 10, 100 ובמיקרים מסוימים גם פי 300 והרי קיבלתם הררי כספים שמאבדים מערכם כמעט על בסיס קבוע. כשערך הכסף יורד ,אתם צריכים יותר ממנו על מנת לרכוש מוצרים וכך נוצרת מן אשליה שהמחיר עלה.
השיטה הזו ,הורדת ערך הכסף שברשות האזרחים היא הכרחית על מנת להמשיך לקיים את המערכת אחרת לא יהיה כסף לתשלום הריבית ובכך כל המשק יכנס לסחרור של פשיטות רגל. בזה נלחמים הבנקים המרכזיים בעולם (כולל בנק ישראל) מלחמת חורמה על חשבון ערך הכסף שלכם כמובן. רוב
על התהליך הזה בונים למשל המשקיעים בזהב עוד מהתקופה בה החלה ארה"ב להדפיס כאילו אין מחר מאז הפיגוע בתאומים ואכן השיטה לא "איכזבה" - הם עשו תשואה של מאות רבות של אחוזים.
הגרף האדום הוא הדולר ,הכחול הוא הנפט. 2 הנקודות הכחולות על גרף הדולר היורד הם זמני הנפקת תוכניות התמריצים הגדולות בארה"ב. המשמעות של התוכניות האלה היא שדולרים רבים הוכנסו לשווקים ,מה שגרם לירידת ערך הדולר ול"עליית מחירי הנפט".
ופה אנחנו מגיעים לחלק המשעשע שאותי די מדאיג במיוחד שמדובר באנשים שמנהלים לי את הכסף.
איך אנשי הכלכלה מסבירים את עליות המחירים שמתחייבת על פי השיטה?
אחת הטענות המרכזיות היא שהנפט מאד רגיש למלחמות או לתקופות רגישות ביטחונית.בואו נבחן טענה זו:
נתחיל עם זה שמאחר שכמעט תמיד העולם נמצא בתקופה של מלחמה או בתקופה של סכנה למלחמה , התירוץ הזה למעשה תמיד תופס.
הזינוק המשמעותי הראשון במחירי הנפט נרשם ב-1973 בסמוך לניתוק הקשר בין הזהב לדולר ובכך הוסרה ההגבלה על הדפסתו כמעט לחלוטין. הצפת השוק בדולרים הורידה מערכו ולכן היה צריך עוד ממנו כדי לרכוש את אותה חבית נפט שנקנתה זמן קצר לפני כן בפחות דולרים. לעומת זאת המדיה והכלכלנים תירצו את העליה בשל חרם הנפט הערבי. יתכן שאכן החרם היווה טריגר לעליית המחיר אך אם כך היינו מצפים שהמחירים יחזרו לקדמותם אם תום החרם.החרם הוסר ב1974 והמחירים נותרו גבוהים.
פלישת עיראק לכוויית היתה התירוץ בתחילת שנות ה-90 לזינוק במחירי הנפט, מעניין שאחרי שהמלחמה נגמרה היתה ירידה קצרה במחירי הנפט ואחרי כן המחירים המשיכו לעלות עד 1997.
עם נפילת התאומים הוזרמו כספים רבים לכלכלת ארה"ב ,מה שגרם שוב לירידת ערך הדולר ומכאן ל"עליות במחיר הנפט". הפעם זה תורץ בשביתה שפרצה בחברת הנפט הממשלתית של ונצואלה, PDVSA, שהובילה לצניחת הייצור במדינה וכן לפלישה בעיראק ב2003. רק ששוב שיא המלחמה בעיראק עבר והשביתה במפעלי ונצואלה פסקה ועדיין מחירי הנפט עלו.
פה החלה התקשורת למחזר:
ב2004 תירצו את עליית מחירי הנפט בגלל המלחמה בעיר נאג'ף בעיראק.
ב2005 עיראק לא לבד הפעם פירשו את עליית מחירי הנפט כתוצאה מהמצב בעיראק ניגריה וונצואלה
ב2006 מייחסים שטיגליץ ובלימס כ-20% מעליית מחירי הנפט ..נחשו למה ...למלחמה בעיראק
ב2007 עדיין עיראק היא אחת הסיבות לעליית מחירי הנפט ,כמעט 5 שנים אחרי פרוץ המלחמה.
ב2008 פתאם נגמרה המלחמה בעיראק לפי מדד מחירי הנפט. המחירים צונחים ,הבנקים המרכזיים שוב עושים הכל להוריד את ערך המטבעות שלהם ואז שוב ב2009 היה צריך יותר דולרים בשביל לרכוש חבית נפט. פה האנליסטים נכנסו לבעיה ,מצד אחד הם אינם מכירים באמת (או בכאילו) את הבאג בשיטה המוניטארית ומצד שני לא היה להם שום איום ביטחוני שיסביר מה קרה למחיר הנפט הגואה, וכך נכתב בYNET בכתבה שפורסמה ב2009:
"רוב האנליסטים בתחום האנרגיה לא מצאו סיבה מהותית לעליית מחיר הנפט בחודש האחרון מ-40 דולר לחבית ליותר מ-50 דולר לחבית. רזרבות הנפט המשיכו לגדול, אפילו לנוכח קיצוצי התפוקה של קרטל הנפט אופ"ק והשעיית פרויקטי נפט על ידי חברות מקומיות. "
ב2011 היה אפשר כבר לנשום לרווחה,נמצא אויב חדש למחירי הנפט -המהפכות בעולם המערבי. המהפכות במדינות הקריטיות לייצור הנפט כבר הסתיימו או דוכאו והפלא ופלא מחירי הנפט לא רק שלא ירדו ,הם ממשיכים לעלות. צריך למצא סיבה חדשה- איראן וסוריה הן בהחלט סיבה מצוינת כמו שקבע אובמה חד-משמעית רק החודש:
מחירי הנפט עולים בגלל המצב במזרח התיכון.
מלחמות ואירועים ביטחוניים הם אכן טריגרים לעליות מחירים לא רק בנפט אלא בעוד סחורות כתוצאה מירידת ערך הכסף ,אלא שבמערכת מוניטרית שפויה ,אחרי המלחמה המחירים אמורים לחזור לרמתם הקודמת. ניתן לראות זאת מצוין בגרף הבא המציג את האינפלציה בעולם מ1800 בה היתה שיטה מוניטארית שאיננה מבוססת חוב, דרך החלת השיטה המוניטארית הנוכחית עם הקמת הפדרל ריזרב ב1913:
מ1800 רואים את עליות המחירים כתוצאה ממלחמות האזרחים בארה"ב, אך ברגע שהן הסתיימו המחירים חזרו לרמתם הקודמת בניגוד למה שהתרחש אחרי 1913. בשיטה המוניטרית הנוכחית חזרה לרמות המחירים הקודמת עלולה לסכן את הכלכלה ולכן הבנקים המרכזיים לא נותנים לזה להתרחש לאורך זמן.
סיבות נוספות שמועלות לעליות מחירי הנפט הוא המחסור בנפט. אין ספק שהשיטה מובילה אותנו למצב שנשאר בלי נפט אבל אנחנו עדיין לא שם.
ומה הפתרונות?
כיום המדיניות המוצהרת של הבנקים המרכזיים בכל העולם הוא להוריד באופן עיקבי מתון וממושך את ערך הכסף.מה שנקרא שמירה על יעד האינפלציה או במילים יותר יפות זה נקרא: שמירה על יציבות המחירים אף על פי שאין בין זה לבין יציבות דבר.
אם נעבור לשיטה שבאמת תשמור על יציבות המחירים , שיטה מבוססת על קצב יצור אמיתי ולא על קצב יצור החוב, לא נצטרך להתמודד עם עליות מחירים וירידה ברמת החיים כפי שאנו חווים היום.
עד אז נצטרך להתמודד עם ההסברים הבאים:
למשל, בדרכי לעבודה אתמול נדהמתי לשמוע בגל"צ ראיון של רזי ברקאי עם פרופ' אורן קפלן פסיכולוג וכלכלן. מה שטען פרופ' קפלן שהפתרון לעליית מחירי הדלק הוא להעלות את המע"מ על הדלק עוד יותר כדי שאנשים יסעו פחות במכוניות ויותר בתחבורה ציבורית. במילים אחרות הוא אומר הפתרון ליוקר המחיה הוא יוקר המחיה. רק חבל שאין היום בארץ תחבורה ציבורית יעילה וגם אם היתה כזו ,גם היא הרי מתיקרת בשל עליית מחירי הדלק.
כלכלנים אחרים מציעים להוריד את המס על הדלק אלא שבשיטה הזו אם תוריד במקום אחד תצטרך להעלות במקום אחר. יש הרי חוב עם ריבית של עשרות מיליארדים שהמדינה צריכה להחזיר .
יוסי פרנק בגלובס מציעה שהבנקים יידרשו לבטחונות בגובה 50% מכל הסוחרים בעסקות עתידיות על הנפט אבל איך זה יפתור את בעית ירידת ערך המטבע?
התשובה היא שזה לא יפתור- זה בסה"כ פלסתר לפצע מדמם שרוב הכלכלנים לא מבינים או מנסים בכלל להבין למה הוא מדמם.
לפי הכלכלנים אם אתם מרגישים שהריצפה עקומה לכו לרופא להבדק כי כנראה אתם לא מרגישים טוב.
מאמר זה נכתב על דעתו בלבד של הכותב ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו. הכותב אינו יועץ השקעות וסקירה זו אינה מתחייבת להיות מדויקת בפרטיה ואינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
כשאתה לא מבין את הבסיס, אתה עסוק כל היום בלהדביק פלסטרים על פצעים מדממים מבלי להבין למה מלכתחילה הם התחילו לדמם. אחד מהפצעים המדממים של השיטה הנוכחית היא האינפלציה התמידית.
מה קורה לכלכלן שאינו מכיר את השיטה, כיצד הוא מתרץ את קיום האינפלציה? הצטרפו למסע משעשע בזמן של כל תירוצי הכלכלנים למה למשל מחירי הדלק רק כל הזמן עולים ולמה תמיד העליות האלה תופסות אותם מופתעים למרות שמדובר בסה"כ במתמטיקה פשוטה שנובעת מהשיטה המוניטארית.
אין מה להאשים את הכלכלנים בחוסר הידע שלהם -הסיבה לכך נעוצה בכך שהאוניברסיטאות ומוסדות לימוד מתיחסות לשיטה המוניטארית הנוכחית בדיוק כמו שהישיבות מתיחסות לאלהים. לא מדברים עליו לשווא (באוניברסיטאות לא מדברים על השיטה כמעט בכלל) ,מקובל כמעט על כולם ש"אין עוד מלבדו" ,שלא לדבר על האפשרות חלילה למצוא לו אלטרנטיבה.
למה המחירים בעצם עולים כל הזמן?
בואו נגיד לצורך הדוגמא שבכל העולם יש מיליון ש"ח -מאחר שבעולם שלנו כל הכסף הם כספי חוב ,הרי גם כל המיליון הזה נוצר מחוב נושא ריבית ,נגיד לצורך הדוגמא 5% ריבית. מישהו לפיכך חייב ליצר עוד 50000 ש"ח כדי שיהיה מספיק כסף בעולם להחזיר את כספי ההלוואה עם הריבית. הדרך היחידה כאמור ליצירת כסף בעולם היא לקחת עוד הלוואה. אלא שאחרי שנקח עוד הלוואה כבר יהיו בעולם 1050000 ש"ח שישאו ריבית של 5%. מאחר שהריבית גדלה בריבית דריבית ,כלומר באופן אקספוננציאלי , נוצר מצב שכמות הכסף בעולם גדלה במהירות רבה הרבה יותר מקצב גדילת כמות הסחורות והשרותים. התוצאה של זה : ערך הכסף יורד, בדיוק כמו כל דבר אחר בעולם שיש ממנו יותר מידי. תוסיפו לזה את העובדה שהבנקים גם יכולים לנפח כל הלוואה כזו פי 10, 100 ובמיקרים מסוימים גם פי 300 והרי קיבלתם הררי כספים שמאבדים מערכם כמעט על בסיס קבוע. כשערך הכסף יורד ,אתם צריכים יותר ממנו על מנת לרכוש מוצרים וכך נוצרת מן אשליה שהמחיר עלה.
השיטה הזו ,הורדת ערך הכסף שברשות האזרחים היא הכרחית על מנת להמשיך לקיים את המערכת אחרת לא יהיה כסף לתשלום הריבית ובכך כל המשק יכנס לסחרור של פשיטות רגל. בזה נלחמים הבנקים המרכזיים בעולם (כולל בנק ישראל) מלחמת חורמה על חשבון ערך הכסף שלכם כמובן. רוב
על התהליך הזה בונים למשל המשקיעים בזהב עוד מהתקופה בה החלה ארה"ב להדפיס כאילו אין מחר מאז הפיגוע בתאומים ואכן השיטה לא "איכזבה" - הם עשו תשואה של מאות רבות של אחוזים.
הגרף האדום הוא הדולר ,הכחול הוא הנפט. 2 הנקודות הכחולות על גרף הדולר היורד הם זמני הנפקת תוכניות התמריצים הגדולות בארה"ב. המשמעות של התוכניות האלה היא שדולרים רבים הוכנסו לשווקים ,מה שגרם לירידת ערך הדולר ול"עליית מחירי הנפט".
ופה אנחנו מגיעים לחלק המשעשע שאותי די מדאיג במיוחד שמדובר באנשים שמנהלים לי את הכסף.
איך אנשי הכלכלה מסבירים את עליות המחירים שמתחייבת על פי השיטה?
אחת הטענות המרכזיות היא שהנפט מאד רגיש למלחמות או לתקופות רגישות ביטחונית.בואו נבחן טענה זו:
נתחיל עם זה שמאחר שכמעט תמיד העולם נמצא בתקופה של מלחמה או בתקופה של סכנה למלחמה , התירוץ הזה למעשה תמיד תופס.
הזינוק המשמעותי הראשון במחירי הנפט נרשם ב-1973 בסמוך לניתוק הקשר בין הזהב לדולר ובכך הוסרה ההגבלה על הדפסתו כמעט לחלוטין. הצפת השוק בדולרים הורידה מערכו ולכן היה צריך עוד ממנו כדי לרכוש את אותה חבית נפט שנקנתה זמן קצר לפני כן בפחות דולרים. לעומת זאת המדיה והכלכלנים תירצו את העליה בשל חרם הנפט הערבי. יתכן שאכן החרם היווה טריגר לעליית המחיר אך אם כך היינו מצפים שהמחירים יחזרו לקדמותם אם תום החרם.החרם הוסר ב1974 והמחירים נותרו גבוהים.
פלישת עיראק לכוויית היתה התירוץ בתחילת שנות ה-90 לזינוק במחירי הנפט, מעניין שאחרי שהמלחמה נגמרה היתה ירידה קצרה במחירי הנפט ואחרי כן המחירים המשיכו לעלות עד 1997.
עם נפילת התאומים הוזרמו כספים רבים לכלכלת ארה"ב ,מה שגרם שוב לירידת ערך הדולר ומכאן ל"עליות במחיר הנפט". הפעם זה תורץ בשביתה שפרצה בחברת הנפט הממשלתית של ונצואלה, PDVSA, שהובילה לצניחת הייצור במדינה וכן לפלישה בעיראק ב2003. רק ששוב שיא המלחמה בעיראק עבר והשביתה במפעלי ונצואלה פסקה ועדיין מחירי הנפט עלו.
פה החלה התקשורת למחזר:
ב2004 תירצו את עליית מחירי הנפט בגלל המלחמה בעיר נאג'ף בעיראק.
ב2005 עיראק לא לבד הפעם פירשו את עליית מחירי הנפט כתוצאה מהמצב בעיראק ניגריה וונצואלה
ב2006 מייחסים שטיגליץ ובלימס כ-20% מעליית מחירי הנפט ..נחשו למה ...למלחמה בעיראק
ב2007 עדיין עיראק היא אחת הסיבות לעליית מחירי הנפט ,כמעט 5 שנים אחרי פרוץ המלחמה.
ב2008 פתאם נגמרה המלחמה בעיראק לפי מדד מחירי הנפט. המחירים צונחים ,הבנקים המרכזיים שוב עושים הכל להוריד את ערך המטבעות שלהם ואז שוב ב2009 היה צריך יותר דולרים בשביל לרכוש חבית נפט. פה האנליסטים נכנסו לבעיה ,מצד אחד הם אינם מכירים באמת (או בכאילו) את הבאג בשיטה המוניטארית ומצד שני לא היה להם שום איום ביטחוני שיסביר מה קרה למחיר הנפט הגואה, וכך נכתב בYNET בכתבה שפורסמה ב2009:
"רוב האנליסטים בתחום האנרגיה לא מצאו סיבה מהותית לעליית מחיר הנפט בחודש האחרון מ-40 דולר לחבית ליותר מ-50 דולר לחבית. רזרבות הנפט המשיכו לגדול, אפילו לנוכח קיצוצי התפוקה של קרטל הנפט אופ"ק והשעיית פרויקטי נפט על ידי חברות מקומיות. "
ב2011 היה אפשר כבר לנשום לרווחה,נמצא אויב חדש למחירי הנפט -המהפכות בעולם המערבי. המהפכות במדינות הקריטיות לייצור הנפט כבר הסתיימו או דוכאו והפלא ופלא מחירי הנפט לא רק שלא ירדו ,הם ממשיכים לעלות. צריך למצא סיבה חדשה- איראן וסוריה הן בהחלט סיבה מצוינת כמו שקבע אובמה חד-משמעית רק החודש:
מחירי הנפט עולים בגלל המצב במזרח התיכון.
מלחמות ואירועים ביטחוניים הם אכן טריגרים לעליות מחירים לא רק בנפט אלא בעוד סחורות כתוצאה מירידת ערך הכסף ,אלא שבמערכת מוניטרית שפויה ,אחרי המלחמה המחירים אמורים לחזור לרמתם הקודמת. ניתן לראות זאת מצוין בגרף הבא המציג את האינפלציה בעולם מ1800 בה היתה שיטה מוניטארית שאיננה מבוססת חוב, דרך החלת השיטה המוניטארית הנוכחית עם הקמת הפדרל ריזרב ב1913:
מ1800 רואים את עליות המחירים כתוצאה ממלחמות האזרחים בארה"ב, אך ברגע שהן הסתיימו המחירים חזרו לרמתם הקודמת בניגוד למה שהתרחש אחרי 1913. בשיטה המוניטרית הנוכחית חזרה לרמות המחירים הקודמת עלולה לסכן את הכלכלה ולכן הבנקים המרכזיים לא נותנים לזה להתרחש לאורך זמן.
סיבות נוספות שמועלות לעליות מחירי הנפט הוא המחסור בנפט. אין ספק שהשיטה מובילה אותנו למצב שנשאר בלי נפט אבל אנחנו עדיין לא שם.
ומה הפתרונות?
כיום המדיניות המוצהרת של הבנקים המרכזיים בכל העולם הוא להוריד באופן עיקבי מתון וממושך את ערך הכסף.מה שנקרא שמירה על יעד האינפלציה או במילים יותר יפות זה נקרא: שמירה על יציבות המחירים אף על פי שאין בין זה לבין יציבות דבר.
אם נעבור לשיטה שבאמת תשמור על יציבות המחירים , שיטה מבוססת על קצב יצור אמיתי ולא על קצב יצור החוב, לא נצטרך להתמודד עם עליות מחירים וירידה ברמת החיים כפי שאנו חווים היום.
עד אז נצטרך להתמודד עם ההסברים הבאים:
למשל, בדרכי לעבודה אתמול נדהמתי לשמוע בגל"צ ראיון של רזי ברקאי עם פרופ' אורן קפלן פסיכולוג וכלכלן. מה שטען פרופ' קפלן שהפתרון לעליית מחירי הדלק הוא להעלות את המע"מ על הדלק עוד יותר כדי שאנשים יסעו פחות במכוניות ויותר בתחבורה ציבורית. במילים אחרות הוא אומר הפתרון ליוקר המחיה הוא יוקר המחיה. רק חבל שאין היום בארץ תחבורה ציבורית יעילה וגם אם היתה כזו ,גם היא הרי מתיקרת בשל עליית מחירי הדלק.
כלכלנים אחרים מציעים להוריד את המס על הדלק אלא שבשיטה הזו אם תוריד במקום אחד תצטרך להעלות במקום אחר. יש הרי חוב עם ריבית של עשרות מיליארדים שהמדינה צריכה להחזיר .
יוסי פרנק בגלובס מציעה שהבנקים יידרשו לבטחונות בגובה 50% מכל הסוחרים בעסקות עתידיות על הנפט אבל איך זה יפתור את בעית ירידת ערך המטבע?
התשובה היא שזה לא יפתור- זה בסה"כ פלסתר לפצע מדמם שרוב הכלכלנים לא מבינים או מנסים בכלל להבין למה הוא מדמם.
לפי הכלכלנים אם אתם מרגישים שהריצפה עקומה לכו לרופא להבדק כי כנראה אתם לא מרגישים טוב.
מאמר זה נכתב על דעתו בלבד של הכותב ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו. הכותב אינו יועץ השקעות וסקירה זו אינה מתחייבת להיות מדויקת בפרטיה ואינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
מאסטרפיס !!!
השבמחקכהרגלך, מאמר מצויין.
תודה.
יפה ערן. יפה מאד.
השבמחקאתמול בדף הפייסבוק של יאיר לפיד. המועמד החדש הכריז שעליית מחירי הדלק היא תוצאה של העלוקות בתוכנו. האמת לא התאפקתי וקצת "נכנסתי" בו.
אין גבול לטיפשות ואין גבול ליהירות שמבוססת על חוסר בידע בסיסי.
וההמונים לוחצים לו לייקים כאילו אין מחר.
יאיר לפיד פורט על המכנה המשותף הנמוך ביותר של מעמד הביניים.
מחקאם תוכניתו שהציג ,תצא לפועל הרי זה יהיה סופו של מעמד הביניים גם אם כוונותיו הן טובות. אם תוכניתו נועדה רק כד להיבחר ואז לעשות את השינויים האמיתיים והפחות "פופולריים" אז ניחא
ערן
ערן אין עליך בלפשט את המצב החמקמק הזה שכולנו מתברברים סביבו.
השבמחקברור עכשיו יותר מתמיד שנקודת הפיצוץ מאוד קרובה, אדי הדלק באוויר וזה מצב נפיץ.
מעניין שהזהב צנח באופן כה קיצוני כאילו הוא מאבד מערכו ולדעתי הוא יעשה בקרוב פליקלאק לפנים ויעלה לשמיים, אני אישית קונה היום תעודת סל צמוד זהב לאחר שרק שלשום ואתמול בשיא הרגעי שלו מכרתי לאחר 5% רווח.
ערן מה נותר לנו הקטנים לעשות בימים אלה כאשר בפועל אין לנו שום השפעה על המציאות הכלכלית בארץ ובעולם. תנסה לפרוט זאת לפרוטות כי בסופו של יום אנחנו רוצים לחזור הביתה בשלום.
שוב תודה על המאמר והאתר הנקי משטויות.
אבי ג
האמת היא, שהבלוג הזה פשוט מפחיד אותי. אני לא מצליח לראות איך העולם יורד באופן מוסדר מסחרחרת האשראי המטורפת הזו. אני לא רואה בעתיד איזו ועידת פסגה כלכלית בינלאומית, שתתווה דרך לשינוי השיטה הכלכלית העולמית. אני כן רואה את ראשי השיטה- והמרוויחים ממנה- מגינים עליה בחירוף נפש.
השבמחקהמסקנה היא, שהשיטה תעצור מאליה, בקול רעש אדיר. אסון כלכלי שישלח את כולנו חזרה תקופת האבן. ואני לא יודע מה אני אמור לעשות כדי להגן על עצמי. השקעה בזהב (פיסי, לא תעודות, שגם הן פיקציה), מורכבת מדי ליישום. מפחיד!
שלום אורן, לדעתי שום פיסגה או מנהיג יצילו את העולם, מהסיבה הפשוטה שהם אלה שיצרו את המערכת המעוותת הזו.
מחקהשיטה אולי תעצור ברעש אדיר ואסון כלכלי, אבל זה יקרה רק אם אנחנו נשאר פסיביים ונביט כיצד הכל מתרסק.
מצד שני שיטה היא לא חוק טבע, זו סך הכל יצירה אנושית, וניתן להחליף אותה בשיטה אחרת. לשם החלפת שיטה לא צריך שרה"מ או שר האוצר, או הנגיד ישנו את דעתם, או שיעבירו חוקים חדשים. כל שדרוש לשינוי השיטה זו המודעות שהשיטה הזו פועלת כנגד טובת האנשים, ולהבין את העקרונות הדי פשוטים בה היא פועלת. הקושי נובע מהרגל לא מהסיבוך בשיטה.
ע'
למגיב אורן, ולמנהל הבלוג:
השבמחקהאם השקעה בנדל"ן (דירה או קרקע) יכולה להבטיח את ערכה גם בתרחיש צפוי של משבר כלכלי חריף והיפר אינפלציה ?
ומה לגבי מניות ?
(שהרי מניות הן שותפות בחברה. ואם ערך הכסף יורד נומינלית בזמן שהמשאבים שבידי החברה, כמו חומר גלם טכנולוגיות ועובדים נשארים זהים, אולי מבחינה ריאלית ערך החברה נשאר זהה?)
זה נכון שהנדל"ן בד"כ עולה בתקופת היפר אינפלציה אבל פה צריך לזכור שלא בטוח שקצב עליות המחירים של הנדל"ן ידביקו את קצב האינפלציה, ושגם המשכנתא שתיקח תהיה צמודה לאינפלציה.
מחקהדבר נכון גם לגבי מניות אלא שמניות הם במקרה הזה רק חתיכת נייר ,שנתון לאינסוף ספקולציות או הונאות והונאות קיימות כל הזמן בתחום הזה.
בכל מקרה הדבר באחרון שתרצה להשאר איתו בתקופת היפר אינפלציה זה מזומן.
ערן
א. לא. שוק הדירות בישראל כל כך ממונף, שברגע משבר, הוא יהיה הראשון לקרוס. בקריסה כזו, מה שיקרה הוא היצף אדיר של מוכרים, ללא קונים. המחירים יצללו למטה, וראה משבר הנדל"ן בארה"ב.
מחקב. מניות הן השקעה בטוחה בדיוק כמו קזינו. ההנחה שמאחורי ערך השוק של הנייר עומד ערך אמיתי, היא במקרה הטוב שגויה.
נכון ולא נכון.
השבמחקלא נכון כי :(א)הנפט הוא משאב מתכלה (ב) ככל ששואבים יותר משדות נפט, כך עלות התחזוקה של השדות עולה. (ג)אופ"ק, חברות הנפט וספקולנטים שעושים מניפולציות בשוק. (ד) מאז סוף שנות ה-70 לא התגלו שדות נפט משמעותיים נוספים.
איתי א
שלום איתי,
מחקראה הערותי להערות שלך:
א) הנפט הוא משאב מתכלה ולכן בסופו של דבר לא ישאר לנו נפט - אנחנו עדיין לא שם.
ב) זה עדיין לא מסביר את העליות של מאות האחוזים בו ב3 שנים האחרונות ובאלפי האחוזים מאז משנות ה70
ג) ספקולציות פועלות לשני הכיוונים -לירידות או עליות
ד) ראה סעיף א'
ערן
אם לשיטתך ערך הכסף יורד בצורה דרסטית כל-כל בשנים האחרונות,
השבמחקלמה אנהנו לא רואים את האינפלציה קופצת בשיעור דומה אלא תמיד סביב ה-3% בשנה.
מה כל הבנקים המרכזיים בעולם משחקים עם המספרים שהאינפציה תישאר נמוכה?
אולי חסרה לי איזה הבנה בסיסית באיך נקבעת האינפציה...
שלום אנונימי,
מחקאתה באמת מאמין לאינפלציה הנמדדת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? האם באמת הרגשת שמחירי המזון ,הדלק או הדירות שהם המרכיבים העיקריים בהוצאות המשפחה עלה רק ב3%?
אני כמובן לא בא אליך בטענות שהרי ברור לכולנו שמשהו לא בסדר בשיטת המדידה. ניסיתי להבין בעצמי והתקשתי למצא מידע מדויק איך מודדים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המדד. אני מצאתי מידע רק לגבי מחירי הדירות ובנושא הזה אפילו בכיר בלשכה נדמה לי שזה היה אפילו מנהל הלשכה הודה בעבר שהנתונים מוטים.אני לא מצאתי את הקישור לזה. הדבר הוכח גם בבלוג של בועת הנדל"ן:
http://www.buat-nadlan.com/2011/06/blog-post_14.html
הבנקים המרכזיים נהנים לכאורה מהמדדים הנמוכים שכן הם יכולים להמשיך במדיניות הריבית הנמוכה שלהם והנפקת הכסף "הזול".
גם בארה"ב הנתונים מוטים ואם ברצונך לדעת מה האינפלציה האמיתית שם אתה יכול להכנס לאתר הזה שמראה נתונים שיותר קרובים למציאות: http://www.shadowstats.com/
בכל מקרה השאלה הנשאלת כיצד הזרמת כספים כל כך מאסיבית עדיין לא גרמה להיפר אינפלציה ועל כך כתבתי בהרחבה בעבר במאמר כאן:
http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/12/blog-post_29.html
ערן
אז לפי מה שאתה אומר, כל הלמ"סים בכל העולם משחקים אם הנתונים כדי שיהיה אינפלציה נמוכה מהאמיתית ואם כך אז הכלכלנים בבנקים המרכזיים כן מודעים לשיטה הבעייתית ובמודע ממשיכים לתמוך בה.
מחקזה פשוט נשמע כמו קונספירציה שיותר מדי אנשים מעודרבים בה מכדי להישמר בסודיות ולא לצאת החוצה על ידי מישהו מהמערכת.
מחקלא בדקתי את כל הלמ"סים בעולם. אבל לגבי ישראל וארה"ב אני יכול להגיד בביטחון מלא שהנתונים מוטים. ואתה יכול להרגיש זאת גם בעצמך.
מחקלדעתי בין הבודדים שכן מכירים את השיטה המוניטארית הם בין השאר כלכלני הבנק המרכזי שמנהלים אותה. אם גם זה לא נכון הרי אז מצבינו גרוע אפילו בהרבה ממה שאני חושב.
לגבי הקונספירציה: השיטה המוניטארית איננה תאורית קונספירציה חשאית וסודית ,היא דבר גלוי.אני לא המצאת אותה ואני גם לא גיליתי אותה באף אתר נידח. אפשר לקרא עליה קבל עם ועדה גם באתר בנק ישראל
.
מה הסיבה שאף אחד לא מדבר על זה? אז פה הפתח לתאוריות הם כגודל החוב שהשיטה יוצרת. להערכתי הנהנים הגדולים מהשיטה שהם הבנקים והגופים הגדולים ,דואגים גם להסתיר אותה. ומאחר שברשותם הבעלות או ההשפעה הגדולה על גופי התקשורת ועל מוסדות הלימוד דרך הממשלה -הם גם דואגים שלא להפיצה וזאת בגלל שאם הציבור ידע את מי היא משרתתת ,סביר להניח שהיא לא היתה ממשיכה להתקיים.
ערן
הנה דברי שר האוצר מהיום בבוקר, זה נראה כאילו קרא את המאמר
השבמחקhttp://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000729429
אתר הלשכה לסטטיסטיקה בו נתונים המסבירים את המדד ושיטת המדידה והחישוב.
השבמחקhttp://www1.cbs.gov.il/reader/prices/price_main_division.html?MainDivision=a&MyMonth=1&MyYear=2012&SubZip_Name=consumer#1
מתוך מסמך ההבנות בין הלמ"ס ובנק ישראל:
מחק"שיתוף פעולה בין הלמ"ס לבנק המרכזי מאפיין מדינות רבות בעולם, כאשר שתי הסיבות המרכזיות
לכך הנן עובדת היותם של שני מוסדות אלה "סוכנויות " סטטיסטיות עיקריות בכל מדינה, הן כגורם
שאוסף סטטיסטיקה ברמה הלאומית והן כגורם שמפיץ סטטיסטיקה ברמה הלאומית. הדבר נובע
מעצם תפקידם של מוסדות אלה בכלכלה והחברה במדינה"
http://www1.cbs.gov.il/www/havanot.pdf
אז מצד אחד רואים באמת את השיתוף פעולה בין הגופים אבל עדיין לא מסתדר לי שגופים ממשלתיים (ב"י והלמ"ס) עם הרבה עובדי ציבור ואף אחד מהם לא מתריע על כך שהם "מהנדסים" את כל הנתונים כדי שהאינפציה השנתית תשאר תמיד סביב 3% למרות העליה האדירה בכל תחומי החיים (נדל"ן,אנרגיה,מזון וכו').
למה לא יוצאים? כל הזמן יוצאים. משרד האוצר יוצא נגד הלמ"ס, אנשים כמו זליכה יוצאים נגד הערכות הלמ"ס ונגד בנק ישראל רק שהציבור לא מוכן לשמוע או לא מעניין אותו לשמוע דברים שמנוגדים למה שחינכו אותו עליו.
מחקלגבי העובדים במוסדות האלה- קודם כל מדובר על עובדיםשאינם רוצים לצאת נגד מקום העבודה שלהם או להתמודד מול עורכי דין באשמת :הוצאת לשון הרע, הפרת סודיות ועוד כל מיני טופינים שרק עורכי דין יוכלו למצא.
ונגיד שאחרי הכל יצא עובד ויגלה - צריך כלי תקשורת שישדר את זה וקהל שיסכים לשמוע ,מה שנחשב כמשימה כמעט בילתי אפשרית להשגה נכון להיום.
ערן
אולי נשלח למייקל מור שייעשה על זה סרט
מחקאני דווקא חושב שלאור העובדה שלבנקים המרכזיים ולמדינות יש את כל הכוח והאינטרסים להמשיך לפמפם את השוק בהלוואות ולהזרים כסף ככל שיידרש כדי להמשיך את הצמיחה בשווקים,
השבמחקובנוסף לעוות את נתוני האינפלציה כך שתישאר תמיד נמוכה ולא להציף את עליות המחירים,
אז אין לנו ברירה אלא להשקיע במדדי המניות כיוון שלאורך זמן הם לא ייתנו להם ליפול וגם אם תהיה נפילה כמו ב-2008 הם יעשו הכל כדי שהעליות יחזרו.
מה אתם חושבים?
מחקמישהו?
מחקלפי התאוריה שלך בנקים מרכזיים ימשיכו לפמפם כסף ללא סוף ואני מסכים איתך אלא שאז ערך הכסף שלך יהיה בסופו של דבר כלום. במצב כזה מי שיהיו לו נכסים אמיתיים וסחורות ינצל מהצרות. במצב אפוקליפטי גם זה לא יעזור במיוחד. האם מניה היא נכס אמיתי כי הרי מדובר בחתיכת נייר החשוף להונאות? אני בספק
מחקהני שני הגרוש שלי:
השבמחקהפד יודע טוב טוב מה הוא עושה, הוא נמצא במלחמה מוניטרית מול סין, הפיחות במטבע האמריקאי והחלשת הכוח הקנייני האמריקאי הם יתרון מול סין ולא חיסרון, הכל על מנת לשבור את המטבע הסיני שנמצא בייצוב ומתחת לרמתו האמיתית, כל זה יימשך הבנקים ייזכו להזרמת הכספים שלהם, האיש הקטן ימשיך לסבול עד אשר סין תפסיק לייצב את המטבע שלה או עד אשר הדולר יוחלף כמטבע העולמי (מה שלא יקרה) ולכן הזהב והנפט ימשכו להיות תחת מניפולציה של הדולר ולכן אין לדעת עד מתי ולאן הם ימשיכו לעלות (כתבתי בתמציתיות ייתרה אבל אשמח להרחיב)
שלום ערן!
השבמחקיש שאלה, מדובר רבות על זה שבנק ישראל הגביל את האשראי במשק, ( יש תעשינים\כלכלנים שטוענים כך) ומנגד ריבית בנק ישראל נמוכה, פרדוקס? פשוט לא מסתדר לי!
שבת שלום
רונן נ.
שלום רונן,
מחקבנק ישראל על פי אמנת בזל הורה לבנקים להעלות את יחס הלימות ההון. הדבר מצריך מהבנקים להשאיר כספים לצורך הגדלת הרזרבות שלהם במקום לתת אותו כאשראי. לכן כביכול ההוראה הזו מגבילה את האשראי במשק.
במקביל הנגיד מוריד ריבית כדי להאיץ את פעילות המשק. האם זה פרדוקס? ודאי. אם נסתכל קצת בראיה רחבה יותר כל השיטה הזו היא פרדוקס אחד גדול:
מצד אחד ככל שהציבור והגופים העסקיים ישקעו יותר בחובות כך המשק ישגשג יותר. מצד שני ככל שהציבור והגופים יחסכו יותר ויצמצמו חובות כך כל המשק עלול להכנס למיתון או אף למשבר חמור.
ערן
תודה
מחקהיי ערן,
השבמחקמספר שאלות -
אתה כל הזמן מדבר על התקופה של לפני הפדראל ריזרב. יש באתר סקירה על מה היה לפני ומה הישתנה?
יש באתר סקירה על הצעות למערכת מוניטרית שונה? מה האלטרנטיבה על מערכת שאינה מבוססת חוב?
האם לא נכון להציג את הגף שהיצגת (אינפלציה) בסקאלה לוגריתמית? הצגה בסקאלה לינארית חוטאת לאמת, הלא כן?
תודה.
שלום,
מחקקישורים לתיאור הבעיה בשיטה הנוכחית ופתרונותיה תוכל למצא בסוף המאמר הבא:
http://kalkala-amitit.blogspot.com/2012/02/blog-post.html
לגבי הגרף :לא הבנתי למה התכוונת?
ערן
לגבי הגרף, סקאלה לינארית מציגה עלייה אקספוננציאלית כמטאורית. זו בדיוק המטרה של הגרף, לחדד את הבעיה. הכלכלה שלנו לא גדלה בצורה אקספוננציאלית, זה קצב פנטסטי שלא יכול להאריך ימים. למה הכסף והאינפלציה צריכים לגדול בצורה אקספוננציאלית?
מחקע'
אני רק טוען שע"מ לבחון האם אכן נוצרה בעית אנפלציה אחרי החלת השיטה השיטה המוניטרית הנוכחית, צריך להציג את התקופה שלפני גם בסקלת Y לוגריתימית.
מחקיש מצב שתיראה התנהגות זהה (של קו לינארי בסקאלה הלוגריתמית) גם במאה ה-19, ולכן הגרף הזה חוטא למציאות ולא שלם.
ערן - אני לא יודע אם יש לך את הנתונים הגולמיים אבל צריך לעשות Log לתוצאות (לא משנה איזה בסיס) ואז להציג.
אם זו המטרה אז אני מסכים שסקאלה לוגריתמית תציג טוב יותר את העובדות. אבל אני חייב לציין שבגרף של ה CPI רואים שהפיק של מלחמת האזרחים נמוך מהפיק של המלחמה ב-1812, והפיק של מלחמת העולם הראשונה שווה או נמוך יותר מהפיק של 1812.
מחקע'
מישהו טען בפני לאחרונה שבשנים האחרונות בנק ישראל כמעט ולא מייצר כסף, ועליית המחירים היא תוצר של היצע וביקוש וריכוזיות. איך זה משתלב עם התיאוריה המוצגת כאן?
השבמחקבנק ישראל מייצר פחות מ10% מהכסף בארץ ,כל השאר מייצרים הבנקים המסחריים. ממליץ לך לקרא "איך נוצר כסף בעולם" בקישורים מצד ימין באתר.
מחקהשיטה הזו ,שבהנהגת בנק ישראל, מחייבת עליות מחירים תמידית כדי שתוכל לקיים עצמה.
לגבי היצע - באיזה תחום היתה ירידה בהיצע? בנדל"ן? גם אם היתה ירידה בהיצע זה לא מסביר עליות של בין60-90% במחירים ואפילו באיזורים עם עודף היצע כמו ערד וקרית שמונה. אלא כמובן עם האוכלוסיה בישראל כמעט הכפילה את עצמה בשלוש שנים.
ריכוזיות - זה גורם שבהחלט יכול להאיץ או להאט את עליות המחירים אך לא לשנות את המגמה.
ערן
אם כל הכבוד עדיין לא הבנתי מה רע בשיטה המוניטרית או כפי שמגדיר מחבר המאמר "כסף מחובות"..? אני לא מעלה על דעתי אפשרות שלולאי כסף מודפס היית קמה תעשיה אדירה ומתוחכמת כמו הייטק.. חברות דוגמת אפל, מייקרוסופט, אינטל ואחרים תעשיות אשר קידמו את כלכלת העולם המערבי באלפי צעדים קדימה בכל התחומים החל מיצירת מקומות עבודה תעסוקה עם הכנסה גבוהה, רמת חיים של אוכלוסיות גדולות בכל העולם עלתה, אכות חיים של בני אדם השתפרה ועוד..הייטק ולא רק גם תעשית ביוטכנולוגיה במגוון רחב של תרופות מצילות חיים ועוד תעשיות רבות אחרות בכל העולם בקיצור קידמה אנושית ענקית..הרי אותו כסף מגובה בחובות יצר יש מאין נכסים אדירים אשר מצדיקים את החוב ומכסים אותו בגדול זה לא כסף אבוד..נכון במצב הנוכחי גם נוצרות בועות מסוכנות כדוגמת סאב פריים אבל כאשר מעמידים זה מול זה הקידמה מנצחת..
השבמחקמסכים בהחלט!!!
מחקשלום יעקב,
מחקהטענה שהעלת מתיחסת רק לצד אחד של המשוואה בכלכלה מבוססת חוב. התעלמת מהצד השני האפל יותר של המשוואה שמעלה 2 שאלות עקרוניות:
1.האם כל הצמיחה וההתקדמות המטורפת הזו שאנו חווים באמת עושה לנו ולאיכות החיים שלנו רק טוב?
2. לאן מובילה אותנו כל הקדמה הזו שמבוססת על חיים "טובים" עכשיו על חשבון העתיד שלנו ושל ילדינו (רמז: לקריסה)?
בעבר כתבנו פה באתר בדיוק על אותה טענה שהעלת,שהיא אגב כמעט קונצנזוס בכל העולם (אולי כי כך מציגה זו התקשורת) ואתה יותר ממוזמן לקרא :
http://kalkala-amitit.blogspot.com/2012/02/blog-post_20.html
לפי דעתי למי שיש אמצעים חי הרבה יותר טוב והרבה יותר שנים ממי שחי לפני מאה שנה. זה נכון אבל שהפערים בין המעמדות מאוד גדלו.
מחקוזאת הבעיה של השיטה :שהיא מבטיחה שתמיד בעלי האמצעים תהיה גדולה בהרבה מחסרי האמצעים.
מחקערן,
השבמחקרציתי לשאול אותך מה דעתך על התהליכים הכלכליים שמתרחשים בנוסף לבעיית הכסף כחוב.
מדינות רבות מחויבות להגביל את החריגה מהתקציב שלהם, כלומר להקטין את אפשרויות ההשקעה בתשתיות דבר שהוא קריטי בעיתות משבר
הבנקים מקבלים כספי חילוץ בעוד השוק הפרטי והצרכני אינו רואה יורו או דולר אחד כתוצאה מכך עיקר המשבר הוא דווקא בתרבות הצריכה.
תהליכים שלא התחילו היום העבירו את עיקר הייצור מאירופה ואמריקה אל אסיה, למרות שלדוגמא שכר המינמום נמוך היום בפולין יותר מאשר בסין ועל כן אין שום סיבה לא לייצר במזרח אירופה.
הבנקים המרכזיים אינם מדפיסים כסף למרות שהריבית נמוכה
אז איך לעזאזל הם רוצים שמישהו ייצא מהמשבר? הבנקים לא מדפיסים כסף, התקציבים מוקפאים, אין עבודה והאבטלה גואה, ובנוסף משבר המשכנתאות הכה בערך הבתים ככה שאין שום סיכוי לאדם הפשוט להחלץ מהצבת.
לטעמי כל זה מיועד להקטין את כמות הכסף אצל האזרחים בכוונה, לגרום להקטנת הצריכה במסווה של משבר כלכלי כל זאת על מנת להאבק במטבע הסיני וכמובן ברגע שסין תתחיל לצרוך ולא לייצר לדחוף את הייצור והכלכלה האירופית והאמריקאית מחדש. מה דעתך?
שלום גדי,
מחקהשיטה המוניטארית המבוססת על חוב הביאה את העולם למלכוד22:
הבעיה הגדולה היום של העולם היא החוב הגדול בה הוא נמצא אלא שאם העולם יקטין את כמות החובות הוא בעצם יקטין גם את כמות הכסף בעולם ואז העולם יכנס לתוך משבר גדול. אם הבנקים המרכזיים רק יגדילו את הנזילות (וזה לא נכון שבנקים לא מדפיסים- הבנק האירופאי עושה זאת אגב ממש בימים אלו בממדים היסטוריים) אז כמות החובות רק תעלה מה שמבטיח לנו אינפלציה אדירה בעתיד ומחיקת ערך המטבעות.מה עדיף? זו החלטה של בין גרוע לגרוע יותר. ברור שהממשלות מעדיפות לדחות עוד ועוד את המשבר ולכן מנפחות את החובות.
לגבי תרבות הצריכה- גם פה מכניסה השיטה את כולנו למלכוד: למעשה השיטה מעודדת אותך להמשיך לצרוך כדי שתקח יותר הלוואות אבל באותו זמן מצבך הכלכלי מורע.
השפעת המדיה, תקשורת ועיתונות הכתובה על דרכי החשיבה שלנו כאזרחים היא השפעה הייתי אומר ברוטלית ופולשנית..אולם נהוג לחשוב שבמדינה דמוקרטית התקשורת היא יותר חופשית ולא תלויה בגורמים מימסדיים או אחרים דבר שהוא נכון בחלקו אולי בחלק הקטן ביותר..השאלה המרכזית היא איך בכל זאת נוצרת תקשורת חופשית בעלת עמדות עצמאיות וחשיבה יותר אוביקטיבית על הנעשה כל זה ללא תמיכה כלכלית של גופים עסקיים או מימסדיים הניזונים מתקציבים ציבוריים..?נכון הדבר שכולנו במערב הורגלנו לחשוב במוסגים סופר קפיטליסטים כאשר התפיסה החומרית היא מאוד מרכזית בחיי היום יום שלנו ושל ואחרים הכל הייתי אומר בהשפעת התרבות האמריקאית אשר מאמינה בהשגים כלכליים כסטטוס חברתי וחזות כל..אובכן זה המצב לטוב ולרע אבל מי שמסתייג מהשיטה הזו ומתפיסת עולם קפיטליסטית מובהקת אשר מכה שורשים עמוקים גם בחברה ישראלית צריך להעמיד תפיסת עולם חלופית כוללת ולא רק מנקודת ראות כלכלית גרידא אלא דרך חיים אלטרנטיבית..לעת עתה עוד לא מצאתי גורם רציני בעל השפעה וידע אשר קם ומעמיד רעיון חלופי לזה הקיים קרי הרעיון הקפיטליסטי וכל זה לאחר נסיון סוציאליסטי אשר כשל בהרבה מדינות בעולם..תקנו אותי אם אני טועה..
השבמחקשיטת הכלכלה מבוססת על חוב לא קשורה לשוק חופשי. למען האמת, עיקר ההתנגדות לשיטה נמצאת דווקא בימין הכלכלי. למשל, רון פול שרץ למועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקני והאב הרוחני של תנועת מסיבת התה קורא כבר 30 שנה לחיסול הבנק הפדראלי והצמדת הדולר למתכות כמו זהב או כסף.
מחקג'ונס
שיטה כלכלית מבוססת חוב זה האמא והאבא של כלכלת שוק חופשי מודרני..רון פול מיצג עם קבוצה די גדולה של שמרנים פרוטסטנתים את ההשקפה הישנה שמרנית של כלכלה קפיטליסתית אותה ניתן להשוות עם מונרכיה אנגליקנית מבוססת מעמדות.. כלכלה קפיטליסתית שמרנית של בעלי הון בעיקר כאלה אשר ירשו את מעמדם ורכושם במשך שנים כלכלה אשר הביאה את בריטניה לעבר משבר כלכלי חמור עם אבטלה גדולה ומנגד חיזקה איגודים מקצועים אשר עצרו כל מהלך של התיעלות..אגב אין זה מקרה שאיגודים מקצועים חזקים מתחברים יפה עם כוחות שמרניים של בעלי הון -אוליגרכים- ממעמד הגבוהה ראה אפילו בישראל את ההליכה המשותפת של האיגודים המקצועים עם טייקונים כאשר חלק מראשי הוועדים הם גם חברי מרכז הליכוד..דוגמאות..וועד עובדי בנק הפועלים,ועד עובדי מפעלי ים המלח,ןעד עובדי תעשיה אוירית הרכבת הנמלים בז"ן ועוד הרשימה די גדולה כולם מתחבקים ורוקדים טנגו זה עם זה ועם ישראל משלם את החשבון..
מחקלא נכון. שיטה מבוססת חוב מנוגדת לעקרונות של השוק החופשי כי חבוי בתוכה המס הכי גרוע שיכול להיות : אינפלציה. לא רק שלאינפלציה יש השפעה הרסנית גדולה יותר מכל מס אחר. היא גם פשע מוסרי שבעל הכסף לא יכול להתגונן מפניו.
מחקג'ונס
כלכלת שוק חופשי לא יכולה להתקיים עם בנק מרכזי במתכונתו הנוכחית שמעורב בצורה עיקבית ושולט בכללי השוק כך שבהינף יד יכול לגרום למיתון או לשגשוג.
מחקהדבר נכון גם לכלכלה סוציאליסטית שכן שיטה מוניטארית המושתתת על חוב שמנהיגים בנקים מרכזיים בהכרח מחייבת חלוקה לא שווה של המשאבים.
הבעיה היא שגם הסוציאליזם וגם הקפיטליזם שניהם רצים על אותה שיטה מוניטארית שלא מאפשרת את קיומן
ערן
מאמר מאוד יפה ולעניין!!!
השבמחקהשאלה שלי היא כזו, האם השיטה הזו, כמה שיש לה חסרונות והכל, האם היא לא גורמת באופן מלאכותי לקיום מצב בו לכולם כמעט יש עבודה וכך יכולים להתפרנס מזה?
אם היו עוברים לשיטה של כסף מול משהו פיסי, אפשר לאמר בוודאות שאולי 80% מהחברות יהיו מיותרות מה שיגרום למליוני אנשים למות מרעב ברחבי העולם, האם לא כך?
ערן ידידי,
השבמחקאתה צודק בהחלט ואני מחזק אותך במאמרך,
עפ"י הניסוח שלך בטווח הנראה לעין (שנה הקרובה) אנו נראה המשך עליות מחירים באירופה ובישראל.
זאת עפ"י הזרמת 130 מליארד אירו של האיחוד לעבר כל יבשת אירופה.
לצערנו זה ישפיע בצורה ישירה לעבר יבשת אמריקה וכמובן ישראל ...
לפי הניתוח הכלכלי הפשוט אתה צודק בהחלט,(הדפסת כסף נוספת = ירידת ערך הכסף = עליות מחירים ).
ולכן יש סיכוי גבוהה מאד שהכלכלנים יתרצו הפעם את המתיחות של ישראל ואירן ומחירי הנפט יעלו לגבהים של 150$ לחבית ושלאחר מכאן ממחירי כל הסחורות יזנקו אחריהם .
ומי שירגיש זאת בכיס הקטן ???
אני וגם אתה .....
צדקת בהחלט,
מעניין איזה השפעה תהיה במדינות המתפתחות (סין, ברזיל , הודו) ???
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4199148,00.html
השבמחקוהנה השליח שטייניץ מאשר זאת :)