על פי הטבלה הזו אם תהיה אינפלציה גבוהה מ 5% החובות למעשה יקטנו ראלית. בפועל מחירי הדירות הם חלק משמעותי מחוב משקי הבית, תקציב המדינה שווה ל 50 אלף בשנה על כל אזרח. איך זה אפשרי? מי ישלם את זה?
אל תדאג, לא עברנו את בריטניה. הגרף שאתה מקשר אליו מראה את חובות משקי הבית יחסית לתוצר ולא יחסית לתקציב המדינה. לפי הנתונים שערן הביא אנחנו באזור של גרמניה (בהתחשב שהגרף מ-2012 וחוב משקי הבית הישראלי מ-2013). יאיר
בגדול התקציב לשנת 2013 עומד על 388 מליארד. כ-260 מליארד לתקציב השוטף וכ - 130 מליארד החזר חובות. החוב הממשלתי לשנת 2012 עמד על 667 מליארד ש"ח. כאמור, השנה המדינה תחזיר חובות בכ-130 מלירד ש"ח (כ-90 מליארד ש"ח החזר קרן וכ-40 מליארד ש"ח החזר ריבית).
התפתחות החוב הממשלתי עולה מאד בשנים האחרונות, בדומה לעלייה בחוב של משקי הבית שערן הציג בפוסט למעלה.
אהוד/יאיר אין משמעות מיוחדת (לדעתי) לכך שבמקרה עכשיו גובה התקציב הכולל וגובה החוב של משקי הבית הם זהים.
הבעיה הקריטית היא כי החובות בכל המדדים (פרטי, ממשלתי,עסקי) בעליה מטורפת. ערן הראה את העליה בחובות של משקי הבית (116 מליארד ב-5 שנים האחרונות). החוב הממשלתי גדל ב-5 שנים האחרונות ב - 143 מליארד (מ - 524 ל-667) חוב המגזר העסקי גדל ב-5 שנים האחרונות ב-87 מליארד (מ-697 ל-782).
כל החובות האלה בסופו של דבר נופלים על כתפי האזרחים. אנחנו רואים מה קורה במצב כזה - מעלים מע"מ, מקטינים שירותים לאזרחים - בקיצור לוקחים מהאזרחים יותר ונותנים להם פחות.
המשמעות של כל זה היא שהחובות הללו משעבדים אותנו לעשרות שנים.
אני לומד כלכלה בתיכון, וכבר יצא לי כמה פעמים להפנות את המורה להיבטים מסוימים שמפריכים לחלוטין את מה שהיא טוענת ולעתים אף להפנות אותה לתיקונים בחוק ששוללים לחלוטין את החומר הנלמד. לצורך העניין - בתקציב הממשלה, בחובות, לפי משרד החינוך, הממשלה יכולה להלוות כסף מבנק ישראל, על אף כאמור שבסעיף 49א' לחוק בנק ישראל הדבר נאסר מפורשות. כשהפניתי אותה לסעיף היא הייתה בשוק.
עם זאת, אני מאמין שמודל קיינס (חלק לא קטן מהחומר לבגרות בעוד שבועיים) אמור להציג, ברמת עומק כזו או אחרת, את המשק בצורה מדויקת, או לכל הפחות לא הפוכה לחלוטין ממצבו במציאות.
לצורך העניין - I ו-G אלו עקומות מקבילות לציר ה-X המייצגות את ההשקעה העיסקית והשקעת הממשלה בתשתיות ובציבור. לעומתן, ישנה עקומה C המייצגת את הצריכה של משקי הבית במשק. עקומת C עולה עד שמתישהו היא תחתוך קו דמיוני של 45 מעלות, כשנקודת החיתוך תיתן לנו נתונים על פער דיפלציוני/אינפציוני וכיו"ב.
עם זאת, הנתונים של בנק ישראל המפורסמים כאן בפוסט מציגים מצג הפוך: בו המגזר העיסקי צורך כפול מהמגזר הציבורי (370 מיליארד מול 770 מיליארד), כשלפי המודל המצב אמור להיות הפוך.
עליה של 75% בעשור
השבמחקאם נשווה את זה לעליה בהכנסה הממוצעת לעשור שאני מניח שהיא פחות מזה נוכל לקבל תמונה על הירידה באיכות החיים בממוצע
אורי
על פי הטבלה הזו אם תהיה אינפלציה גבוהה מ 5% החובות למעשה יקטנו ראלית.
השבמחקבפועל מחירי הדירות הם חלק משמעותי מחוב משקי הבית,
תקציב המדינה שווה ל 50 אלף בשנה על כל אזרח. איך זה אפשרי? מי ישלם את זה?
מה יקטנו ריאלית?
מחקהרוב המוחלט צמוד מדד, או ריבית שתעלה
עברנו את בריטניה:
השבמחקhttp://www.economicsinpictures.com/2012/02/household-debt-as-percentage-of-gdp.html
אל תדאג, לא עברנו את בריטניה.
מחקהגרף שאתה מקשר אליו מראה את חובות משקי הבית יחסית לתוצר ולא יחסית לתקציב המדינה.
לפי הנתונים שערן הביא אנחנו באזור של גרמניה (בהתחשב שהגרף מ-2012 וחוב משקי הבית הישראלי מ-2013).
יאיר
המדהים הוא שתקציב המדינה - שעומד על 388 מליארד ש"ח לשנת 2013 - מורכב משני שליש תקציב שוטף ושליש החזר חובות.
השבמחקמתוך כל שקל שאנחנו משלמים מס, שליש הולך להחזר חובות. אבל זה לא מספיק, אז לוקחים עוד ועוד חובות כדי שיהיה לנו מה להחזיר גם בשנים הבאות.
בתקציב הדו שנתי שהולכים לאשר מוקצבים 129 מליארד להחזר חובות בשנת 2013 ו-136 מליארד (שימו לב לקפיצה) בתקציב 2014...
עד מתי?????
רגע, אז כמה מהתקציב זה חובות גם???
השבמחקבגדול התקציב לשנת 2013 עומד על 388 מליארד.
השבמחקכ-260 מליארד לתקציב השוטף וכ - 130 מליארד החזר חובות.
החוב הממשלתי לשנת 2012 עמד על 667 מליארד ש"ח. כאמור, השנה המדינה תחזיר חובות בכ-130 מלירד ש"ח (כ-90 מליארד ש"ח החזר קרן וכ-40 מליארד ש"ח החזר ריבית).
התפתחות החוב הממשלתי עולה מאד בשנים האחרונות, בדומה לעלייה בחוב של משקי הבית שערן הציג בפוסט למעלה.
מה המשמעות שחוב הציבור עבר את גובה התקציב למעט זה שאפשר להשוות את שני המספרים??
השבמחקאיך נראה הגרף של סך החובות לעומת התקציב בהיסטוריה או במדינות אחרות?
אהוד
מצטרף לדברי אהוד.
מחקמה המשמעות שגודל החוב הלאומי כגודל חוב משקי הבית?
צריך להשוות למשהו בשביל להבין זאת.
והכי חשוב זה להבין מה קורה במצב כזה.
יאיר
אהוד/יאיר
מחקאין משמעות מיוחדת (לדעתי) לכך שבמקרה עכשיו גובה התקציב הכולל וגובה החוב של משקי הבית הם זהים.
הבעיה הקריטית היא כי החובות בכל המדדים (פרטי, ממשלתי,עסקי) בעליה מטורפת.
ערן הראה את העליה בחובות של משקי הבית (116 מליארד ב-5 שנים האחרונות).
החוב הממשלתי גדל ב-5 שנים האחרונות ב - 143 מליארד (מ - 524 ל-667)
חוב המגזר העסקי גדל ב-5 שנים האחרונות ב-87 מליארד (מ-697 ל-782).
כל החובות האלה בסופו של דבר נופלים על כתפי האזרחים. אנחנו רואים מה קורה במצב כזה - מעלים מע"מ, מקטינים שירותים לאזרחים - בקיצור לוקחים מהאזרחים יותר ונותנים להם פחות.
המשמעות של כל זה היא שהחובות הללו משעבדים אותנו לעשרות שנים.
אהלן,
השבמחקיש לי שאלה.
אני לומד כלכלה בתיכון, וכבר יצא לי כמה פעמים להפנות את המורה להיבטים מסוימים שמפריכים לחלוטין את מה שהיא טוענת ולעתים אף להפנות אותה לתיקונים בחוק ששוללים לחלוטין את החומר הנלמד. לצורך העניין - בתקציב הממשלה, בחובות, לפי משרד החינוך, הממשלה יכולה להלוות כסף מבנק ישראל, על אף כאמור שבסעיף 49א' לחוק בנק ישראל הדבר נאסר מפורשות. כשהפניתי אותה לסעיף היא הייתה בשוק.
עם זאת, אני מאמין שמודל קיינס (חלק לא קטן מהחומר לבגרות בעוד שבועיים) אמור להציג, ברמת עומק כזו או אחרת, את המשק בצורה מדויקת, או לכל הפחות לא הפוכה לחלוטין ממצבו במציאות.
לצורך העניין - I ו-G אלו עקומות מקבילות לציר ה-X המייצגות את ההשקעה העיסקית והשקעת הממשלה בתשתיות ובציבור. לעומתן, ישנה עקומה C המייצגת את הצריכה של משקי הבית במשק. עקומת C עולה עד שמתישהו היא תחתוך קו דמיוני של 45 מעלות, כשנקודת החיתוך תיתן לנו נתונים על פער דיפלציוני/אינפציוני וכיו"ב.
עם זאת, הנתונים של בנק ישראל המפורסמים כאן בפוסט מציגים מצג הפוך: בו המגזר העיסקי צורך כפול מהמגזר הציבורי (370 מיליארד מול 770 מיליארד), כשלפי המודל המצב אמור להיות הפוך.
כיצד ייתכן?
רציתי לשאול כמה שאלות. היכן אפשר לשאול אותם? זה בקשר למאמרים שהיו כבר לפני שנה.
השבמחק