בזמן שבנט, לפיד ונתניהו מספרים לנו כיצד ילחמו ביוקר המחיה- הם קבעו לבנק ישראל את היעד לשנה הקרובה: העלאת מחירים ממוצעת במשק של בין 1%-3%. מדובר בדיוק באותו היעד של הממשלה הקודמת שגרם למחירים במדינה להשתולל ולהוציא מאות אלפים לרחובות. בנק ישראל על פי החוק מחויב לעמוד ביעד. אתם בניגוד להבטחות תשלמו יותר. לפניכם כל העובדות וההוכחות שלא תראו בספר התקציב החדש ובאף דף פסייבוק של נציגנו בממשלה.
על פי חוק בנק ישראל סעיף 3, יעד האינפלציה לשנה הקרובה (מה שאתם מכירים כעליות מחירים) נקבע על ידי הממשלה בהתיעצות עם הנגיד. מטרתו הראשית של בנק ישראל ,כפי שקבוע בחוק, היא לעמוד ביעד זה בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים. לשם כך קיבל בנק ישראל את הכלי המוניטרי הכי חזק שיש לגוף במשק ,שהוא קביעת הריבית.
אם הממשלה הנוכחית אכן מעוניינת בירידת מחירים במשק ,כמו שמציינים לפיד בנט ונתניהו כמעט בכל הזדמנות, הרי שהיינו מצפים שיעד האינפלציה לשנת 2013 ו2014 יהיה שלילי. אבל המציאות מתבררת כשונה: בזמן שהשלושה מספרים לציבור משהו אחד מול המצלמות, הם מורים בדיונים סגורים לגוף המבצע (בנק ישראל) לבצע את ההפך. מי שיביט באתר בנק ישראל יופתע לגלות לפיכך שהממשלה קבעה לבנק יעד אינפלציה של בין 1%-3% לשנת התקציב הבאה.
כלומר בנק ישראל מחויב על פי החוק לעשות הכל כך שבתוך שנה או לכל המאוחר שנתיים, המחירים במשק לא רק שלא ירדו אלא יעלו לפי האחוז ביעד שהציבה לו הממשלה. אם נדייק הרי מדובר באותו יעד שלא השתנה מזה עשרות שנים. יש לממשלה ולבנק ישראל גם סיבות טובות לא לעדכן את היעד.סיבות הנובעות כתוצאה מהחשש מירידה מהכנסות ממיסים (שגם כך יורדות) או יותר מכך הרצון להנות ממיסים גבוהים יותר כתוצאה מעליות המחירים. בנוסף ירידות מחירים לאורך זמן עלולות לגרור את המשק תחת השיטה הנוכחית למיתון שיגרור גל של פשיטות רגל.
עמתו את השרים מול יעד האינפלציה ושאלו אותם כיצד זה מסתדר עם הצהרותיהם. כך לראשונה תאלצו אותם להתמודד מול השיטה המוניטרית , שכידוע לכולנו - האינפלציה היא חלק מובנה בה.
אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב
על פי חוק בנק ישראל סעיף 3, יעד האינפלציה לשנה הקרובה (מה שאתם מכירים כעליות מחירים) נקבע על ידי הממשלה בהתיעצות עם הנגיד. מטרתו הראשית של בנק ישראל ,כפי שקבוע בחוק, היא לעמוד ביעד זה בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים. לשם כך קיבל בנק ישראל את הכלי המוניטרי הכי חזק שיש לגוף במשק ,שהוא קביעת הריבית.
אם הממשלה הנוכחית אכן מעוניינת בירידת מחירים במשק ,כמו שמציינים לפיד בנט ונתניהו כמעט בכל הזדמנות, הרי שהיינו מצפים שיעד האינפלציה לשנת 2013 ו2014 יהיה שלילי. אבל המציאות מתבררת כשונה: בזמן שהשלושה מספרים לציבור משהו אחד מול המצלמות, הם מורים בדיונים סגורים לגוף המבצע (בנק ישראל) לבצע את ההפך. מי שיביט באתר בנק ישראל יופתע לגלות לפיכך שהממשלה קבעה לבנק יעד אינפלציה של בין 1%-3% לשנת התקציב הבאה.
 |
| יעד האינפלציה כפי שמופיע באתר בנק ישראל |
כלומר בנק ישראל מחויב על פי החוק לעשות הכל כך שבתוך שנה או לכל המאוחר שנתיים, המחירים במשק לא רק שלא ירדו אלא יעלו לפי האחוז ביעד שהציבה לו הממשלה. אם נדייק הרי מדובר באותו יעד שלא השתנה מזה עשרות שנים. יש לממשלה ולבנק ישראל גם סיבות טובות לא לעדכן את היעד.סיבות הנובעות כתוצאה מהחשש מירידה מהכנסות ממיסים (שגם כך יורדות) או יותר מכך הרצון להנות ממיסים גבוהים יותר כתוצאה מעליות המחירים. בנוסף ירידות מחירים לאורך זמן עלולות לגרור את המשק תחת השיטה הנוכחית למיתון שיגרור גל של פשיטות רגל.
עמתו את השרים מול יעד האינפלציה ושאלו אותם כיצד זה מסתדר עם הצהרותיהם. כך לראשונה תאלצו אותם להתמודד מול השיטה המוניטרית , שכידוע לכולנו - האינפלציה היא חלק מובנה בה.
אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב
בתוכנית הכלכלית מצמצמים את הזכות לעיסקאות במזומן עד ל10000 ש"ח מזומן לעיסקה
השבמחק"לתקן את חוק מע"מ כך שהפרת סעיף 47 א לחוק שעניינו איסור על תשלום במזומן בעסקה בין שני
עוסקים שסכומה עולה על 20000 ש"ח תביא להטלת קנס אזרחי בסך של 15% מסכום העסקה.
בנוסף לקבוע, כי סכום העסקה המרבי הקבוע בחוק, העומד קיום על 20000 ש"ח יעמוד על סכום
של 10000 ש"ח".
צריך להקטין את הרף עד לשקל אחד. כך כל ילד שהולך למכולת וקונה מסטיק יקבל פקידי מס אצלו בגן.
השבמחקאנשים אוהבים להרגיש שיש חוק ולכן מחוקקים בשבילם הרבה חוקים.
ערן אתה יכול להסביר לי פעם אחת ולתמיד, האם כל עליות המחירים שאנחנו רואים הם תוצאה של האינפלציה הזאת?
השבמחקכל מוצר שמחירו עולה זה כתוצאה של אינפלציה?
האם יכול להיות שמחיר מוצר יעלה שלא בגלל האינפלציה?
לדוגמא מחירי הדירות שעלו כתוצאה מביקוש שעולה שבא כתוצאה מריבית שיורדת - זה בגלל אינפלציה?
מחירי מזון שעולים בסופר - זה בגלל אינפלציה?
מחירי חשמל ודלק שעולים - זה בגלל אינפלציה?
מחירי סיגריות שעולים כי הממשלה הטילה מיסים נוספים - זה בגלל אינפלציה?
מה חלקה של האינפלציה בעליות המחירים שאנו חווים?
תודה,
יוסי.
שלום יוסי,
מחקרוב עליות המחירים בארץ הם בסך הכל תסמין לירידת ערך הכסף. ירידת ערך הכסף הכרחית על מנת לקיים את השיטה. אף פוליטיקאי לא ירצה באמת שערך הכסף יעלה (מבחינתך ירידות מחירים) כי אז הכלכלה תקרוס.
אם לשאלתך האם כל המחירים עולים כתוצאה מירידת ערך הכסף? -התשובה לא. יתכן שתהיה למשל שנת בצורת קשה ואז יהיה מחסור בעגבניות ולכן מחירן יעלה. אבל מאחר שאנחנו חיים בעידן של שפע, בסך הכל רוב המוצרים אף פעם לא חסרים לנו ולכן הם עולים במרבית המיקרים בגלל שחיקת ערך הכסף ולא כתוצאה מבעיות של היצע.
לדוגמא שוק הדיור כמעט הכפיל את עצמו בשנים האחרונות -האם אוכלוסית ישראל הכפילה את עצמה באותה תקופה?
האם בערד וקרית שמונה היתה בעית היצע בתקופה הזו שהמחירי הנדלן עלו שם בחדות וללא פורפורציה? כשהנגיד הוריד את הריבית הוא גרם להרבה כסף שנוצר מהלוואות להכנס לשוק מה שנקרא כסף זול. וכשיש יותר כסף ממוצרים (במקרה זה דירות) ערך הכסף יורד.
האינפלציה מחושבת על פי מדד המחירים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לעניינו של המאמר: אם הממשלה קובעת יעד אינפלציה חיובי והיא תעמוד בו אתה תרגיש בסוף השנה שבסך הכל המחירים במשק עלו . אם היא לא תעמוד בו ידאג הנגיד לייצר עוד כסף ובכך יוריד את ערכו של השקל מספיק כדי שתהיה אינפלציה. אנחנו יודעים היום שהאינפלציה האמיתית היא פי 2-3 ממה שמפרסמת הלשכה- על הנושא הזה הרחבנו כבר פה בעבר.
ערן
ערן, תזכור שיעד האינפלציה של בנק ישראל הוא בהתייחס למדד המחירים לצרכן. כלומר זה שהממשלה רוצה יעד אינפלציה של 1%-3% לא אומר שהיא לא רוצה שירדו מחירי הדיור, כי מחירי הדיור הם בכלל לא חלק מהאינפלציה הרשמית (ממדד מחירי הצרכן).
מחקתודה על התשובה המהירה!
מחקאז אם הבנתי נכון את דבריך, לעליות המחירים יש סיבה אחת עיקרית והיא ירידת ערך הכסף.
אבל כאשר המחירים של מזון או דלק או סיגריות או חשמל עולים - זה בעיקר בגלל שהממשלה מעלה את המיסים על הדלק,סיגריות וכו' - זה לא ירידת ערך הכסף אלא זה עליית מיסים. האם יש קשר בין אינפלציה לבין העלאת מיסים?
יוסי.
אתה צודק. אבל כשמחירי הדיור ירדו הם יורידו איתם את המחירים בשאר הענפים כי זה אומר שהונו של חלק גדול מאד מהציבור הולך לרדת ואיתו יכולת הצריכה שלו, שלא לדבר על משבר בענף הבניה ובענף האשראי שירידה כזו תגרום לבנקים וליכולת ההחזר של לוקחי המשכנתאות הגדולות.
מחקלא סתם פישר רץ לשר אטיאס לפני כשנתיים לבקש ממנו שיפסיק לשווק קרקעות כדי למנוע את ירידת המחירים בדיור.
ערן
יוסי,
מחקהעלאות מיסים על מוצרים הנמדדים במדד לצרכן גורמים לגדילה באינפלציה אבל במקביל צריכה להיות גם גדילה בכמות הכסף כי אם יהיה מחסור בכסף העליה במדד במוצרים עם המיסוי החדש תתקזז עם ירידה במוצרים אחרים כי לאזרחים לא יהיה אז כסף לקנות גם וגם.
הרצון להנות ממיסים גבוהים יותר כתוצאה מעליות המחירים
השבמחקThat depends on the reason behind this..if it's because of additional money in the system then they may have more money but its value is more or less the same.
The main point may be related to a link I posted from Keren Neubach Program where a guest clearly stated the government policy of essentially government against its people (idea I've posted here several times) since inflation increases the gap between rich and poor.
לא סתם פישר רץ לשר אטיאס לפני כשנתיים לבקש ממנו שיפסיק לשווק קרקעות כדי למנוע את ירידת המחירים בדיור
Even at that time the public locked itself in huge debt, and then as is now, reducing the price of R.E. is NOT an option as it would cause the bubble to burst and huge number of people to go homeless..i.e. the goose has been out even back then.
- Eran.
ערן כל הכבוד, צדקת כל הדרך בנוגע לפופוליזם של יאיר לפיד.
השבמחקאני כבר מזמן הפסקתי לקרוא חדשות במדיה המרכזית,
אני מוצא את האמת רק במדיה האלטרנטיבית ובמיוחד באתר שלך.
האם יש באפשרותי לתרום סכום סמלי לאות תודה לאתר הזה?
והפלא ופלא , רפורמת הסלולר קרתה למרות יעד אינפלציה דומה.
השבמחקז א שניתן להוריד מחירים בדרוג למרות יעד האינפלציה.
אין פה שום פופוליזם של לפיד. נכון שיש לו עוד הרבה מה ללמוד. אבל כוונותיו טןבות וזו התחלה טובה
מעניין גם שהירידה במחירי מוצרי חשמל שקרתה כאן בשנים האחרונות גם קרתה תחת אותו יעד אינפלציה.
מחקכנל מהפכת המחירים של רמי לוי.
מעניין.
כשבוחנים את האינפלציה צריך להסתכל על כלל הסקטורים והשאלה היא האם בסך הכל הרגשנו בשנים האחרונות שבסוף החודש נשאר לנו יותר כסף מחודש שעבר?
מחקשים לב שההתיחסות היא לעליה ממוצעת. בוא נניח שגם אם האינפלציה שמפרסמת הלמ"ס נכונה, זה אומר שלמרות הירידות במחירי מוצרי החשמל וההרפורמה בסלולר כלל האנשים הוציאו בסך הכל על אותו סל מוצרים ושירותים כמעט 2% יותר ממה שהוציאו בשנה קודם לכן. כלומר במקום אחד הורידו לך את המחיר ובשתי מקומות אחרים העלו.
אם נמשיל את הרפורמה שציינת בצורה הכי שיטחית זה כמו שתלך לרשת שיווק ותגלה שהיא הורידה את מחירי הירקות שלה ומצד שני כשתגיע לעופות תגלה שהם עלו בשיעור גבוה יותר ממה שהירקות ירדו -בסה"כ כשתגיע לקופה תגלה שמחיר סל הקניות שלך גבוה יותר ממה שהיה בפעם האחרונה שביקרת שם.
ערן
נכון , רק שאני לא חייב לקנות עוף...
מחקאו באנלוגיה , לא חייב לקנות את מה שיקר.
אומנם אני חייב לצרוך מים , חשמל וכו השאלה היא כמה , אבל אני לא חייב לצרוך הרבה מותרות אחרות.
אם אנשים היו אכן נוהגים באחריות , ולא כמו עבדי צריכה , אז חברות היו נאלצות להוריד מחירים.
אבל כשאנשים רצים כמסוממים לקנות דירות או סמרטפונים או מסכי פלזמה או מכוניות במחירי שחיטה , אז בוודאי שהמחירים ישמרו ואף יעלו.
שאלה: אם המחירים ירדו פי 2, אבל אנשים הגדילו את הקניות פי 2. האם גם במקרה זה האינפלציה שלילית?
מחקלגבי פוסט קודם ,
השבמחקלמה האדם העובד במרכז ?
בואו נחשוב על תרבויות פרימיטיביות ללא כסף , האם שם יש זכות קיום לפרזיטים ? האם שם אנשים לא חייבים לתרום לפרנסת הקהילה בעבודה בצייד , בליקוט , בבישול , בשאיבת מים וכו וכו ?
אז נכון שאנחנו משועבדים , אבל חשיבות העבודה והפרנסה העצמית הן משחר ההיסטוריה.
שלום אנונימי,
מחקעבודה זה חשוב - אבל השיטה הנוכחית גורמת לך לייצר יותר וכמה אירוני שככל שאתה מייצר יותר ומביא שפע גדול יותר לעולם אתה חייב לעבוד עוד יותר. הסיבה היא שהיום אתה כבר לא עובד בשביל למלא את הצרכים שלך אלא כדי להחזיר את החובות או שלך או של המדינה , חובות שלעולם לא יגמרו כי הדרך היחידה להחזיר חובות היום זה על ידי לקיחת עוד חובות חדשים.
ואם דיברנו על שחר ההיסטוריה -בהיסטוריה (למעשה עד לפני 30 שנה) נשים דאגו לצרכי הבית וגידול הילדים - תראה לי היום אשה (או גבר אפילו) שיכולים להשאר בבית ולדאוג לילדיהם במשרה מלאה -אולי יש כאלה אבל בדרך כלל הם אנשים שקשורים איכשהוא למשפחה שמנהלת את האדם העובד.
ערן
בארהב , מולדת החזירות , נשים רבות נשארות בבית. ואלה נשים רגילות ממעמד הביניים.
מחקבכל מקרה הסכמתי שאנו משועבדים , אך האמירה כאילו אין להתמקד באדם העובד , אינה נכונה.
זה נכון לגבי ארצות הברית, אבל פחות לגבי מדינות אירופה ואסיה. זו הסיבה ששיעורי הילודה שם כל כך צנחו בעשורים האחרונים - אם אין זמן/כסף/יכולת לטפל בילד (או ביותר מילד אחד) אז אנשים לא מביאים ילדים (או שמביאים רק אחד).
מחקבאופן כללי יש קורלציה שלילית בין צמיחה כלכלית לבין שיעור הילודה באוכלוסיה. הכלכלנים קוראים לזה פרדוקס.
ערן, אתה טוען שאינפלציה זה ירידה בערך הכסף,
השבמחקאז למה אינפלציה נמדדת על ידי שינוי במחירים של סל מוצרים? למה אינפלציה לא נמדדת על ידי נוסחה אחרת שבודקת את שחיקת ערך הכסף?
הרי אם מחיר של מוצר שנמדד כחלק מסל המוצרים עולה בגלל העלאת מיסים או בגלל מחסור אמיתי במוצר או בגלל עלייה במחיר השינוע של המוצר או בגלל אלף סיבות אחרות אז זה משפיע על האינפלציה כלפי מעלה - איך קשור ירידה בערך הכסף לעלייה הזאת באינפלציה שנגרמה בכלל בגלל העלאת מיסים ?
אבישי.
שלום אבישי,
מחקגם אם תעלה מיסים על מוצר מסוים זה לא יהיה אפקטיבי אם לא יהיה לך כסף לרכוש את המוצרים האלה. כך קרה שהמיסים למשל ביוון עלו משמעותית על מוצרים מסוימים אבל לא היה לתושבים כסף לקנות את אותם מוצרים. אז בפועל המחירים עלו אבל פחות קנו אותם ולכן בסופו של דבר היצרן היה צריך להוזיל את המחיר גם אם זה אומר מבחינתו למכור במחירי הפסד. לכן גדילת כמות הכסף קריטית ליצירת אינפלציה ןמניעת דיפלציה.
אכן לא כל מוצר שמחירו עולה זה רק בגלל שחיקת ערך הכסף אבל מאחר שאנחנו חיים בחברה שבה בסה"כ יש שפע ומחסור הוא נדיר (חוץ ממחסור בכסף) הרי אין שום סיבה במרבית המיקרים שהמחירים יעלו. הרי העגבניה היא אותה עגבניה, הלחם הוא אותו לחם והיום יש לך עוד הרבה יותר מהם בחנויות ממה שהיה בעבר. והאירוני שככל שיש יותר שפע מכל דבר כך המחיר שלו רק עולה.
מדוע לא מודדים בדרך אחרת את שחיקת ערך הכסף?
שאלה טובה - יש לך דרך טובה יותר לעשות את זה ממה שקורה היום (ועזוב את ההטיות המכוונות כרגע בצד)? הרי השחיקה תמיד נעשת ביחס למשהו.
ערן
Divide the median income by number of work hrs (based on 40hr/week) to get earning/hr (can go down to earning/min.) measure against, say, price of tomato to see how much work is req. for purchase. This easily can be done to compare to other countries to get perspectiv as well.
מחק- Eran
יש מדד כזה - בודקים מה מחירו הממוצע של המבורגר ביק מק במקדונלדס בערים וארצות שונות וכמה זמן לוקח להרוויח מספיק כדי לקנות אותו (עם משכורת ממוצעת).
מחקבמקום הראשון של 2012 נמצאת טוקיו. כלכלנים ופוליטיקאים כל הזמן מדברים על כמה מוכרחים לנקוט בצעדים מוניטריים ופיסקליים דרסטיים כדי להביא אינפלציה ליפן, להצמיח את המדינה ובלה-בלה מסוג זה, אבל מסתבר שבפועל איכות החיים במדינה היא מצוינת. לא שאני טוען שאין ביפן בעיות (כמו רעידות אדמה וצונאמי) אבל ההתמקדות בנתון כמו תמ"ג במקרה הזה היא חסרת משמעות לגמרי.
אגב, ישראל במקום לא רע באינדקס הזה. לוקח 17 דקות להרוויח ביג מק בתל-אביב למיטב זכרוני (לעומת 9 דקות בטוקיו). כמובן, בבני ברק או באשדוד זה אולי נתון שדומה יותר לעולם השלישי.
For relatively accurate picture we want to choose wildly consumed, mostly domesitcally grown agricultural proucts which have relatively stable prices across the nation.
מחקThat said, I remember reading that McDonalds in Israel is expensive..
BigMac average price in the States is $4.37 - $46,326 is average pay/annual
Perhaps we should conduct owr own investigation :)
- Eran
Eran אנא אל תדבר על ממוצע אלא על חציון... מספיק גרוע שהמדיה מפמפמת לנו כל הזמן את השכר הממוצע במשק, נתון שידוע לכולם כמה הוא חסר משמעות.
מחקערן,מה לדעתך יהיה המצב בשוק הנדלן ובמשק בכלל כאשר הריבית תתחיל לטפס לאזור הנורמלי?
השבמחקכבר היום כמות גדולה של משלמי משכנתאות חיה על הקשקש. תחשוב לבדך מה יקרה אם הריבית תעלה בעוד כמה אחוזים טובים לאותם אנשים.
מחקהנגיד או הנגידה הבאה יהיו בבעיה גדולה בתחום כי מצד אחד תהיה להם אינפלציה להתמודד איתה ומצד שני החשש לפיצוץ הבועה אם יגדילו את הריבית.
ערן
ערן מה דעתך
מחקהאם יכול להיות מצב בו מגיעים לנקודה בה סחטו את כל יכולת התשלום של האזרח הפשוט ומכאן ייצור כסף חדש כמו זה שנעשה עי הפד לא יגרום לאינפלציה כי הכסף הולך בעיקר למאיון העליון?
המאיון העליון אולי יכול לקנות את כל האדמות החברות והמניות בבורסה אבל הוא לא יכול לקנות ולאכול את כל העגבניות בעצמו.
גם אם הוא יקנה את כל הדירות הוא יצטרך שוכרים עם כסף שיגורו שם
לאנונימי מ 21:19
מחקלא בדיוק אבל בערך.
ע"ע Rentier Economy.
בגדול השכבות של האוכלוסיה אשר יש להן נגישות קלה לאשראי זול, קרי הפיננסיירים והמקורבים להם, יכולים להשתמש בכסף הרב על מנת להשתלט על נכסים שמניבים דמי שכירות קבועים אבל בפועל לא תורמים ממש לכלכלה בריאה אלא יתכן אף שלהפך.
ראה למשל את הפריחה של קרנות ה REIT.
ככל שממשיכים לייצר יותר ויותר כסף, ואם הכסף הזה הולך בעיקר ישירות לידייהם של הפיננסיירים, אזי בהחלט יתכן תרחיש בו המקורבים בעזרת הגב של חבריהם הפיננסיירים ישתלטו וינהלו את הרוב המוחלט של התעשייה, תשתיות, אוצרות טבע, נדלן וכל שאר הדברים הממשיים שעליהם ניתן לגבות רנטה.
כמובן שהמחירים יאמירו ככל שידיים עם כסף רב ימכרו ויקנו שוב ושוב את אותם נכסים, מה שעלול להוביל למצב שלאדם הממוצע לא תיהיה אפשרות מעשית לצבור שום ממון או רכוש בכלל.
ניתן מן הסתם לכוון את מחירי השכירות של כל הנכסים או המוצרים באופן כזה שיאפשר פילוח של השכבות השונות של האוכלוסיה כך שמחיר הרנטה יהיה מדורג ויחסי להכנסה ולא קשור כלל למחיר של הנכסים/המוצרים שיהיה כמובן אסטרונומי.
כל זה יאפשר רק לעשירים ביותר להיות בעלי נכסים וימנע לחלוטין כל אפשרות לניידות חברתית. מן סוג של ניו-פיודאליזם שכזה.
יס-מאן
האם באמת האינפלציה היא 1.3 אחוז? ואם נניח כמו שערן אומר היא פי 2-3 אז היא 4%? האם סל הקניות שלכם עלה ב 4% בשנה האחרונה? אם כל אחד יעשה סל קניות ריאלי אישי הוא יגיע למסקנה שגם 4% זה מתחת לסכום האמיתי. ואולי גם צריך לעשות ממוצע של 3-5 שנים אחרונות. יכול להיות שמחירי הדלק לא השתנו הרבה בשנתים האחרונות אבל בשנתיים שקדמו הם עלו ב 36%. מחירי נכסים ושכירות. שכירות משפיעה קיצונית על מחירי מסעדות, בתי קולנוע ובעצם רוב המוצרים בחנויות. יכול להיות שסל קניות לא עלה הרבה אבל לכולנו יש חיים שהם קצת יותר מסל קניות כפי שמציגה לשכת הסטטיסטיקה
השבמחקהיי ערן,
השבמחקראשית, כל הכבוד על הבלוג החשוב והמעניין שהקמת. שאפו.
שנית, אני חושב שבמקרה של "יוקר המחייה" אנחנו מסתכלים על הצד הלא נכון של המשוואה (גובה המחירים במקום כוח קנייה): מדוע נקבע שכר מינימום (שעתי/חודשי וכ"ו) וכיצד הוא מחושב?
בשוק קפיטליסטי מפוקח, השכר המינימלי אמור בפועל לגלם את עלויות המחייה המינימליות ע"מ שהעובד יוכל להמשיך ולייצר (ולא יגווע ברעב).
- מחיר של מוצר או סל מוצרים מגלם בתוכו את עלויות העובדים.
- כשמנכ"ל של חברה X מרוויח בכל חודש משכורת של שש ספרות ונציג שירות הלקוחות באותה חברה מרוויח שכר מינימום, השכר של שניהם מגולם באופן יחסי במחיר המוצר.
לכן, לדעתי, יש לשנות את אופן חישוב שכר המינימום:
במקום אחוז מהתמ"ג או אחוז מהשכר הממוצע במשק, יש ליצור מדד דינמי המחשב את עלויות המחייה הממוצעות לסקטורים השונים המרכיבים את "מעמד הבייניים".
על פי המדד החדש יחושב גובה השכר המינימלי. - כך, גם תורגש הקלה ביוקר המחייה (ע"י עלייה בכוח הקנייה) וגם תיקטן התופעה הבזויה של פערי שכר עצומים באותה חברה.
*החברות לא יוכלו לגלגל את העלות לצרכנים משום שכל עליית מחירים תוביל בהכרח לעלייה בשכר המינימום.
- יש הטוענים שהעלאת שכר מינימום תוביל לעלייה באבטלה, ושגם כך שכר המינימום בישראל הוא מהגבוהים בעולם - לגבי הטענה הראשונה ישנם מחקרים סותרים. הטענה השניה פשוט לא נכונה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3921773,00.html
אסף