יום שבת, 4 במאי 2013

ועידה של בכירי הכלכלנים בעולם דנה באפשרות לאסור על הבנקים ליצר כסף

ועידה יוצאת דופן נערכה ב17 לאפריל בפילדלפיה ארה"ב. כלכלנים מהבכירים בעולם בתחום הכלכלי הכוללים שמות כמו אדאיר טרנר, לאורנס קוטליקוף, מייקל קומהוף וג'פרי זקס דנו בתיקון יסודי של הבעיות המוניטריות והמערכת הבנקאית. החידוש הגדול בוועידה שזו אולי הפעם הראשונה מעולם בה דנו ברצינות אקדמאים בכירים מהשורה הראשונה על הפסקת מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית*. במהלך הדיונים גם נחשפה הסיבה מדוע אף כלכלן אצלינו לא מדבר על נושא זה ,שהוא הבסיסי ואולי החשוב ביותר בכלכלה שלנו.
הודות לעמיתנו בבריטניה ,ארגון positive money, הצלחנו להשיג את הוידאו וחלק מהמצגות מאותה ועידה היסטורית





למי שהדפדפן שלו לא תומך בהקרנת הוידאו מהאירוע יוכל לצפות בו דרך הקישור כאן

מייקל קומהוף,מנהל בנק לשעבר וכיום סגן מנהל חטיבה במחלקת המחקר של קרן המטבע הבינלאומית הסביר בצורה בהירה במהלך הועידה איך המערכת הבנקאית עובדת.בנוסף הוא הציג את סקירת קרן המטבע (שהיה בין כותביה) המבוססת על תוכנית שיקאגו שמפרטת מדוע ואיך המערכת הבנקאית יכולה וצריכה לעבור לבנקאות ברזרבה מלאה (100% רזרבה). קומהוף לא חסך גם ביקורת על הכלכלנים מהזרם המוביל בעולם:
"תפקיד המפתח של הבנקים זה יצירת כסף, לא תיווך, ולכלכלנים מהזרם המוביל בעולם אימרה מהסוג הזה עדיין נחשבת כאימרה פרובוקטיבית , למרות שהיא נכונה במאה אחוזים"
תוכלו לצפות בהרצאתו של קומהוף משעה 1:02:12 ולצפות במצגת שהציג כאן: The Chicago Plan Revisited


אדייר טרנר, לשעבר יו"ר לרשות לניירות ערך בבריטניה, חבר בכיר במכון לחשיבה כלכלית חדשה, הציג בועידה מצגת על כסף וחוב והפתרון לבעיות המינוף. שימו לב מה השקפתו לגבי לימודי הכלכלה בעולם
"בנקאות ברזרבה חלקית יוצרת רמות חדשות של סכנה. תמיד אנשים אומרים "בנקים לוקחים כספי פקדונות ומלווים אותם" -זה פשוט לא נכון! אחת מאבני היסוד של הבנקים היא יצירה בו זמנית של אשראי חדש וכסף חדש מהאויר. זה אחד הדברים הבסיסיים והחשובים שאנשים צריכים ללמוד, כאשר סטודנטים לכלכלה צריכים ללמוד על הקשר בין המערכת המוניטרית לדרך בה הבנקים עובדים"
תוכלו לצפות בהרצאתו של טרנר משעה 4:06:07


כמו כן הופיעו לאורנס קוטליקוף משעה 1:49:42 ופרופ' ג'פרי זקס מאוניברסיטת קולומביה (משעה 2:35:08) שציין שאם אכן יש פתרון לבעית הנזילות גם במצב של בנקאות שתתנהל ללא יחס רזרבה, הרי אז זה יהיה זה צעד גדול בדרך לפתירת כל הבעיות הכלכליות שלנו.


* להסבר על מהו יחס רזרבה לחצו כאן

14 תגובות:

  1. אני עדיין לא מבין מה רע בזה שהבנקים מיצרים כסף ונזילות יש מאיין? השיטה לא רעה, אלו שמקצינים ומשתמשים בשיטה ברמה של סיכונים מוגזמים הם הבעיתיים. מדוע פיקוח של ממשלה לא יעזור? בכל שיטה יש פרצות. הבעיה היא לא כשבנק מלווה כספים שהלווה לא יחזיר כי זה הרי האינטרס של הבנק שיחזירו לו. הבעיה היא כשניגזרים הופכים להיות לא הגנות אלא כספי ספקולציות שנבנק לוקח בהם הימור שיכול להזיק למערכת הבנקאית.

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה לא מבין מה רע בזה שאתה מוותר על הריבונות לייצר כסף לטובת גופים פרטיים שהם הבנקים.
      כשגוף פרטי אחראי על אופן ייצור הכסף וקובע לאן יילך הכסף וכמה כל אחד יקבל, לא משנה איזה רגולציה תשים עליו - השיטה מושחתת מהיסוד - השחיתות מובנת בשיטת ייצור הכסף.
      בנוסף הכסף מיוצר יש מאין ובעצם אין מאחוריו שום גיבוי אמיתי, ולכן כמות הכסף גדלה הרבה יותר מהר מכמות המוצרים ולכן נוצרת אינפלציה שגם היא מובנת בתוך השיטה ואי אפשר בלעדיה. האינפלציה כמובן מעשירה את אותם גופים פרטיים ששולטים בייצור הכסף וגם הממשלה נהנית מזה כשהחוב נשחק.

      נראה לי שאין עוררין שהשיטה הזאת פשטה את הרגל מזמן.

      מחק
    2. אתה לא מוותר על שום ריבונות- הכסף היחיד שיש הוא המזומן; כל השאר זה לא כסף זה מסחר באגרות חוב ללא ריבית. אני יכול לשלם לך בI.O.U. של מיליון שקל על בית שאתה בונה בשבילי, ואתה יכול למכור את השטר חוב למי שתרצה. בגלל הידיעה שהמדינה מגבה את הבנקים במלואם (בעייתי אבל זה מה שקורה) אתה יכול להיות בטוח ששטר חוב מבנק שווה את הסכום של החוב ללא סיכון. השיטה של רזרבה מלאה היא שיטה שאם היא מיושמת לכלל האוכלוסיה ולא רק לבנקים, אוסרת שימוש בהלוואות, כי כל שימוש כזה יוריד את הרזרבה.

      מחק
    3. ל-IAmHim4 גם ברזרבה מלאה אפשר ללוות ולהלוות כספים. הדבר היחיד שאסור הוא להלוות למישהו כספים שמישהו אחר הפקיד אצלך.

      יריב

      מחק
    4. לאנונימי מ 03:45
      אינטרס של הבנק שיחזירו לו ?
      את מה בדיוק ?
      את הכסף שלא רק שמעולם לא היה לו , אלא גם שלמעשה לא הה קיים מעולם ?
      איזה סיכון נוטל הבנק על עצמו כשהו ״מלווה״ כסף מדומיין שהלווה צריך להמיר בכסף אמיתי פלוס ריבית ?
      אין לזה קשר לריבונות על יצירת הכסף.
      מדובר בהונאה שהופכת את כולנו ליצרני כסף עבור מערכת משעבדת שבבסיסה שקר מרמה וניצול .
      השיטה הזאת גוררת מלחמות , ורעב ומחסור פיקטיבי ומרוץ אינסופי של תחמנות ותחרותיות שסופו ידוע נראש.
      שכבה דקיקה של שליטי עולם השולטים דרך הברז של האשראי ״בנבחרי הציבור״ העושים את דברם.
      אין קשר ליצירת הכסף אלא למניפולציה המובנית בשיטה ובשלילת כל אלטרנטיבה לה .
      ובהקשר של יצירת הכסף , מה בדיוק הבנק מייצר פרט לחובות לכולנו ורווחים לבעליו ולקחותיו הגדולים ביותר שאף הם מבעליו ?
      יציבות המערכת הבנקאית היא הסיסמה הכי קלישאתית שיכולה להיות כי אין יציבה ממנה .
      היציבות הבנקאית משמעה מעבר בחזרה לעבדות ופיאודליזם .
      מי שלא מבין את זה , זה למעשה הרב המוחלט אך המצטמצם של אזרחי העולם.
      אולי כדאי שתתחיל לחשוב על ההשלכות ולא על השיטה במונחים טכנוקרטיים ופונקציונאליים.
      יש עובדה אחת .
      הכסף מיוצר מאויר ואין על המלווה שבריר קטנטן של סיכון .
      הסיכון היחיד הוא שתבין את השיטה ותרצה בחזרה את פקדונותיך .
      זה גם יקרה כשלא תבין את השיטה עדיין אבל הררי החוב שהבנק יצר יגרמו לקריסה בלתי נמנעת שתריץ את כולם לבנק למשוך את הכלום שיש בכספותיו.
      אז תתערב המדינה ותגביל את המשיכה או תלאים את הבנק מה שאומר שמיסייך ישלמו על פשעם של בעלי המאה ופשעיהם של כלביהם השוטים במסדרונות בית המחוקקים שהפקירו את חייך לחסדיהם.
      השאלה היא לא כלכלית כי אם חברתית , מוסרית ואנושית .
      לגוף אחד יש סמכות להפוך אותך לעני יותר ויותר אבל עם מבט מזוגג של תקווה ומתן קולך מרצון לנבחר ציבור עם ג׳ל בשיער ולשון חלקלקה שמומן עד צוואר מכספו המדומיין.

      מחק
    5. לאנונימי מלמעלה, השיטה לא רעה אולי בשבילך ובשביל אולי (בהגזמה) לעוד כ-20% מאוכלוסיית העולם. כל שאר האנשים דיי סובלים מהשיטה.
      וחוץ מזה אפילו אם יש מה לשפר אז למה לא לחשוב על איך לשפר? למה להתקבע על אותה שיטה שמייצרת כל כך הרבה בעיות?

      מחק
    6. ליריב:
      אז מה שאתה אומר זה שכל השינוי הגדול בשיטה המוניטרית שמדברים עליו זה עיניין של סמנטיקה? במקום לקרוא לכספים שהופקדו בבנק "פיקדון" או איך שקוראים לכספים בעו"ש לקרוא להם "הלוואה לבנק"

      מחק
  2. תחשוב כמה נחמד הייה יכול להיות אם כל מי שרוצה הלוואה הייה מגיע אלייך ואתה לא באמת נותן לו כסף אלה מעדכן משהו במחשב ויוצר כסף מכלום ועוד לוקח עליו ריבית? דפקת את כולם פעמיים למה? כי כמות הכסף במערכת גדלה מה שאומר שערכו ירד ומעבר לזה אתה גובה ריבית ולמה שתגבה ריבית על משהו שלא הייה קיים בכלל? אם נתרכז רק בנקודה של הלוואה בריבית, תתאר לך עיגול גדול שמתאר את כל הכסף של כל האנשים במדינה מסויימת, בתוך העיגול הזה קיים עיגול מאוד קטן שמייצג את הכסף של הבנק. כל פעם שמתבצעת הלוואה מהבנק העיגול של הבנק גדל על חשבון העיגול של המדינה כתוצאה מהריבית עד שהעיגול הטפיל למעשה תופס את כל השטח הפיננסי של המדינה. זה הבנקים טפילים שעושקים את הציבור מבלי לייצר משהו שייש בו תועלת. אגב בלוב בזמנו של קדאפי הייה קיים בנק ממשלתי אחד שהלווה כסף לכל האזרחים ללא ריבית., לא רק זה העונש על הלוואה בריבית הייה מוות בתלייה. סתם נקודה למחשבה.

    השבמחק
  3. מדהים שהרצאה כזו (קומהוף) מוצגת בכנס מוניטרי.
    היית מצפה שאנשים בתחום ידעו את הבסיס הזה אבל מאופן ההצגה שלו ומשפת הגוף שלו אפשר לחוש שהוא משוכנע שהתכנים חדשים לקהל.

    אני מודה שהוא הצליח קצת לבלבל אותי כשהוא אומר שיצירת הכסף לא מוגבלת על ידי הרזרבה?? כלומר הבנק יכול להלוות ללקוחות בלי הגבלה כלל והבנק המרכזי ישלים לו אחרכך את הרזרבה?
    אם זה ככה אז זה עוד יותר רמאות ממה שחשבתי

    אהוד

    השבמחק
    תשובות
    1. זה רמאות על רמאות על רמאות בריבוע, ואנחנו כלואים בדיקטטורה הפיננסית -הזו.

      כל כך קל לעבוד על 7 מיליארד בני אדם זה פשוט לא נטפס איך בעידן האינטרנטי יש כל כך הרבה בורות לגבי הנושאים המהותיים ביותר.


      כל הכבוד לבלוג הכלכלה האמיתית על הוצאת העם מהחושך אל האור.

      ערן רק שתדע מה שאתה עושה זה יותר חשוב מצדקה !!!

      מחק
    2. צודק- הקטע הבעייתי באמת הוא שהבנק מקבל כסף מהבנק המרכזי בריבית שלילית. היום בנק ישראל מלווה כסף לבנקים בריבית של 1.75% לשנה, הם בתורם מלווים את אותו הכסף לממשלה בריבית של 5.5% לשנה. רווח של 3.75 אחוז לשנה על כסף שהמדינה קונה מעצמה!

      מחק
    3. ערן רק שתדע מה שאתה עושה זה יותר חשוב מצדקה !!!
      I think..if you volunteered for just 30 min. at the local soup kitchen, or say, offer to buy a sandwich for a homeless man, you'd perhaps see the error of your statement.
      Then again, if you've read some of my posts, you know by now I'm a complete idiot, so I may be wrong - yet again.
      Eran.

      מחק
  4. אם הבנתי נכון את המצגת של קומהוף הוא מציע לפצל את הבנקים לשני סוגים - בנקים לפיקדונות ('חסכון') ובנקים להלוואות.

    אני מבין את המודל של בנקים להלוואות - הרווחים שלהם יגיעו לכאורה מההפרש בין הריבית שהם נותנים על הפיקדונות לריבית שהם לוקחים על ההלוואות. אולם למעשה הם פועלים בצורה לא שונה בהרבה מבנקים היום.

    כמו כן מאחר ובנקים להלוואות נותנים לך ריבית על הפיקדון לא ברור לי למה שמישהו יפקיד את כספו בבנק לחסכון, בו הוא צריך לשלם על הזכות להפקיד.

    יריב

    השבמחק