לרגל פרסום הדו"ח "ישראל והמשבר העולמי 2007-2009", מנה הנגיד ביום חמישי את עשרת הדברים שלמד בתפקידו כנגיד בנק ישראל בתקופה זו. מאחר שכלבי השמירה של הדמוקרטיה נרדמו בשמירה החלטתי לקחת על עצמי את תפקיד שואל השאלות. הנה עשרת המסקנות של סטנלי פישר כפי שפורסמו בTheMarker ומיד לאחריהן הפרשנות והשאלות של הכלכלה האמיתית
1. הגעה לגבול התחתון של ריבית 0, לא מבשרת את סופה של מדיניות מוניטרית מרחיבה. עד המשבר, היה ברור שכשהריבית מגיעה ל-0 צריך לעבור למדיניות הפיסקלית. היום אנחנו מבינים, שיש לבנק המרכזי הרבה כלים נוספים: הקלה כמותית שמגדילה את כמות הנזילות במשק באמצעות רכישת ניירות לטווח ארוך. האומדנים בארה"ב היא שהצעדים שננקטו בתחום, שקולים להורדת הריבית ל-8%-. כלי נוסף הוא להיות המלווה של האפשרות האחרונה.
פרשנות: אם מקור המשבר בשנת 2007 היתה הריבית הנמוכה שהונהגה בארה"ב משנת 2000 וכמויות גדולות של כסף זול שהוחדרו לתוכה מאז, אז הפתרון של הנגיד הוא להוריד עוד יותר את הריבית ולהזרים עוד יותר כסף.
אפשר להקביל את דברי פרופ' פישר לכך שהפתרון לסבלו של אלכוהוליסט הוא שתיית מנה גדולה עוד יותר של אלכוהול- זה אכן יקל עליו בטווח המיידי. מי שיטפל בו כשגופו יקרוס בעתיד יהיה גם כך כבר פרופ' אחר.
על ההשפעה הקטלנית של ההקלות הכמותיות בטווח הארוך על האזרח תוכלו לקרא בסדרת המאמרים בנושא במדור עבדות מודרנית.
2. יש חשיבות קריטית למערכת פיננסית חזקה ויציבה. אם אתה רוצה לדעת מי יצא הכי מהר מהמשבר, אלה אותן מדינות שלא נכנסו למשבר פיננסי. בכל פעם שיש מיתון שמלווה במשבר פיננסי, המיתון הרבה יותר עמוק.
פרשנות: האם היה צריך משבר בסדר גודל כמו זה שעברנו ב2008 כדי להגיע למסקנה הזו?
3. יש צורך בפיקוח מקרו יציבותי. פיקוח שכזה מתייחס למערכת הפיננסית כולה וגם להיבטים של אינטרקציות בתוכה. למדנו לחשוב עליה כמערכת אחת. כשנתנו לבנק ליהמן ליפול, אמרו שמדובר בבנק קטן לפי קנה מידה עולמי. זה הוביל למשבר הכי חמור מאז מלחמת העולם השניה בגלל התלות בין הבנקים.
פרשנות: פישר לא הסביר כיצד במערכת בנקאות סגורה ברזרבה חלקית של 1:9 (שהוא יכול לשנות את חוקיה ולא עשה זאת), אפשרי בכלל לקיים פיקוח מהסוג הזה שימנע כל אפשרות שבנק קטן יגרום לנפילת בנקים גדולים במידה שיקרוס. הסיבה שהוא לא הסביר את זה היא שאין חיה כזו. במערכת המבוססת על רזרבה חלקית בנק שיקרוס עלול להביא לקריסת כל הבנקים הגדולים. מי שמעוניין לקרא עוד על הנושא יכול לעשות זאת כאן.
בנוסף , במהלך תקופתו של פישר כמות החוב של הטיקונים לבנקים הגיע ל100 מיליארד שקלים, סך כל החוב לבנקים עומד היום על 750 מיליארד שקלים ,יותר מפי 3 מכל תקציב המדינה! איפה היה בדיוק הפיקוח שהוא מדבר עליו כאן?
4. צריך לדעת להתמודד עם בועות. בארה"ב שלטה הגישה שהדרך לעשות זאת היא לחכות עד שהבועה תתפוצץ, ואז לנקות את הריצפה. ב-2000 הגישה הזו הצליחה- אחרי התפוצצות בועת ההיי טק הזרימו הרבה נזילות והמשק התאושש מהר מאוד. הדיון הזה היה מטעה, כי השאלה שנשאלה היתה האם הבנק המרכזי צריך לפוצץ את הבועה. השאלה היא האם לקחת בחשבון מה קורה למחירי הנכסים כשאתה מחליט על שינוי ריבית
פרשנות: המציאות היא קצת שונה - הבנק המרכזי לא מתמודד עם בועות הוא יוצר אותן, מי שמתמודד איתן זה הציבור. הבנק המרכזי ,באמצעות יישום המסקנה הראשונה של פישר, יוצר בועות וכשהן מתפוצצות הוא יוצר עוד אחת גדולה יותר בדיוק כפי שקרה בשנת 2000 (פיצוץ בועת ההי טק) ולאחר מכן ב2007 (פיצוץ בועת הסאב פריים) ובקרוב ב200X (פיצוץ בועת האשראי).
5. הבנק המרכזי הוא המקור היחיד לנזילות בזמן משבר ולפעמים מאוחר מדי ללמד את השוק לקח. הבנקים המרכזיים גיבשו גישה לפיה השאלה החשובה היא האם המוסדות נמצאים בבעיות נזילות או שהם פשטו את הרגל.
חוק בנק ישראל קבע שכשמדובר על בעיית נזילות הבנק צריך להתערב, ובמקרה שמדובר בפשיטת רגל משרד האוצר צריך לאשר את ההתערבות. הבעיה היא, שבזמן אמת אתה לא יודע מה המצב. כל פשיטת רגל של מוסד פיננסי מתחילה בבעיית נזילות. צריכים להיות לנו כללים וחוקים איך לטפל בבעיה.
מקרן המטבע, שהיתה כאן לפני חודשיים, מסרו שאנחנו צריכים לטפל בזה. יש האומרים שאסור להתערב בשוק כדי ללמד לקח את מקבלי המדיניות. אבל מי משלם את המחיר? לכן, בהחלטה בין הרצון לחנך את השוק ובין גרימת נזק למיליונים, מאוחר מדי לעשות את ההחלטה. היית צריך לבנות את המערכת, כדי שלא תצטרך לעשות את ההחלטה כלל. אם אתה צריך לעשות אותה, אל תהיה גיבור על החלשים.
פרשנות: בין השורות ניתן להבין כי הנגיד פישר רומז שעל בנק ישראל לקבל עוד אחריות על הנעשה במגזר הפיננסי בלי שהמדינה תתערב בפעולותיו. הרי אפילו לדבריו, קרן המטבע (כאילו שמדובר בגוף נבחר על ידי תושבי המדינה) אמרו את זה.
השאלה היא איזו סיבה יש להעביר עוד סמכויות לגוף כבנק ישראל שנכשל כמעט בכל פרמטר תחת האחריות הנוכחית שלו.
האם אתם למשל , הייתם מעבירים גם את קרן ההשתלמות שלכם לגוף שכושל בניהול קרן הפנסיה שלכם?
6. חשיבותו של שער החליפין במשק קטן ופתוח. יש מי שסבור שאסור להשפיע על שער החליפין אלא דרך הריבית. לי ברור שזה המשתנה הכי חשוב או השני בחשיבותו במשק. יש מדינות מאוד מוצלחות שמנהלות את המדיניות המוניטרית על ידי קביעת שער החליפין או המרווח שלו ונותנים לריבית להתאים את עצמה. אנחנו התערבנו ובגדול. למדנו שאפשר להתערב כשיש ייסוף ואפשר לעשות את זה בהצלחה.
פרשנות: פישר השמיט במהלך מסקנה זו את החלק הפחות נעים של ההתערבות שלו בשוק המט"ח. הבנק היום נושא חוב עצום בסך של 290 מיליארד ש"ח בנוסף ל20 מיליארד ש"ח הפסדים שצבר כתוצאה מהפעילות הזו במהלך שנתיים האחרונות בלבד. האם לזה ניתן לקרא הצלחה?
ואם כבר מישכן הנגיד את עתידנו אז לפחות שנהנה מכך בהווה , אלא שהגרף הבא מוכיח כי גם פה הצלחה היא לא המילה המתאימה:
עוד דבר שהשמיט הנגיד היא האופציה לטפל בשערי החליפין מבלי לרכוש מט"ח כפי שנעשה בדרום קוריאה בהצלחה.
מהלך זה מעמיד את העתיד הכלכלי של ישראל בסכנה חמורה של אי יציבות. עוד תוכלו לקרא על כך כאן
7. יש אמיתות נצחיות בכל הקשור למשמעת פיסקלית. המשקים שיצאו טוב מהמשבר הם אלה שניהלו מדיניות שמרנית לפני המשבר. ההתעקשות לשמור על גירעון תקציבי נמוך הוכיח את עצמו במהלך המשבר.
פרשנות: אכן המסקנה הזו נכונה ובמקומה.
8. יש לחתור ליעד האינפלציה בגמישות. זו גם מדיניות שהוכיחה את עצמה. לפעמים אפשר לתת לאינפלציה לחרוג באופן זמני מהיעד כדי לשרת יעדים אחרים.
פרשנות:
לנגיד פישר כנראה יש פרשנות מעניינת לגבי המלה 'לפעמים'. אבי טיומקין מסביר בגלובס:
"מיום שמונה פישר לתפקידו, במאי 2005, באף שנת כהונה שהשלים (כלומר ממאי 2005 עד אפריל 2006, וכן הלאה) לא עמדה האינפלציה בישראל ביעד שקבע הבנק המרכזי - 1%-3% בשנה (כולל שנה אחת בה הייתה האינפלציה מתחת ליעד). פישר קיבל את המשרה עם אינפלציה של חצי אחוז בשנה שקדמה לכניסתו לתפקיד, ותחת ניהולו חרגה האינפלציה מהיעד, ולחודשים אחדים, במהלך המשבר של 2008, אף המריאה לקצב שנתי של 5.5%."
9. בזמן משבר לא נכנסים לפאניקה. למדתי את הלקח הזה מתקופת שהותי בקרן המטבע. קיבלתי טלפון שאומר שבמקום 40 מיליארד דולר שהבטחתי למקסיקו, נוכל לתת להם רק 20 מיליארד דולר. היו לנו כמה שעות למצוא 20 מיליארד דולר. בסוף מצאנו כמעט את כל הסכום תוך כמה שעות.
פרשנות: לא להכנס לפאניקה היא מסקנה שנכונה כמעט לכל דבר ולכן לא הבנתי בדיוק האם המסר פה הוא בעצם להדגיש את קור רוחו וניסיונו של הנגיד?
אם כך הדבר הרי תקציב בנק ישראל לשנת 2012 הוא 798 מיליון שקל. הייתי ממליץ להוסיף לתקציב עוד מיליון (גם כך לא ירגישו) ולשכור חברה ליחסי ציבור שתעשה את כל העבודה הזו.
10. לעולם אל תאמר לעולם לא. בזמן משבר צריך להיות מאוד גמיש במה שאתה עושה. תפתיע את עצמך. יכול להיות שתצטרך לנקוט בצעדים שאף פעם לא חשבת שתרצה להשתמש בהם.
פרשנות :הנגיד יכול להגיד רק כן, להיות גמיש ,להפתיע ולעשות צעדים שלא רצה לעשות אותם, אבל השאלה צריכה להיות מה ההשלכות של המעשים האלה על הציבור ולא רק לכמה שנים הקרובות. לכן בכל המסקנה הזו חסר לי פה עוד דבר אחד: לקיחת אחריות.
מאחר שעל פי חוק בנק ישראל- מדינת ישראל אזרחיה וממשלתה לא יכולים להתערב במדיניות המוניטרית של הועדה המוניטרית (שנהנת מרוב אלקטורלי של נציגי בנק ישראל) ,הנגיד הוא היחידי שיכול לקחת אחריות על פעולותיו עצמו.
1. הגעה לגבול התחתון של ריבית 0, לא מבשרת את סופה של מדיניות מוניטרית מרחיבה. עד המשבר, היה ברור שכשהריבית מגיעה ל-0 צריך לעבור למדיניות הפיסקלית. היום אנחנו מבינים, שיש לבנק המרכזי הרבה כלים נוספים: הקלה כמותית שמגדילה את כמות הנזילות במשק באמצעות רכישת ניירות לטווח ארוך. האומדנים בארה"ב היא שהצעדים שננקטו בתחום, שקולים להורדת הריבית ל-8%-. כלי נוסף הוא להיות המלווה של האפשרות האחרונה.
פרשנות: אם מקור המשבר בשנת 2007 היתה הריבית הנמוכה שהונהגה בארה"ב משנת 2000 וכמויות גדולות של כסף זול שהוחדרו לתוכה מאז, אז הפתרון של הנגיד הוא להוריד עוד יותר את הריבית ולהזרים עוד יותר כסף.
אפשר להקביל את דברי פרופ' פישר לכך שהפתרון לסבלו של אלכוהוליסט הוא שתיית מנה גדולה עוד יותר של אלכוהול- זה אכן יקל עליו בטווח המיידי. מי שיטפל בו כשגופו יקרוס בעתיד יהיה גם כך כבר פרופ' אחר.
על ההשפעה הקטלנית של ההקלות הכמותיות בטווח הארוך על האזרח תוכלו לקרא בסדרת המאמרים בנושא במדור עבדות מודרנית.
2. יש חשיבות קריטית למערכת פיננסית חזקה ויציבה. אם אתה רוצה לדעת מי יצא הכי מהר מהמשבר, אלה אותן מדינות שלא נכנסו למשבר פיננסי. בכל פעם שיש מיתון שמלווה במשבר פיננסי, המיתון הרבה יותר עמוק.
פרשנות: האם היה צריך משבר בסדר גודל כמו זה שעברנו ב2008 כדי להגיע למסקנה הזו?
3. יש צורך בפיקוח מקרו יציבותי. פיקוח שכזה מתייחס למערכת הפיננסית כולה וגם להיבטים של אינטרקציות בתוכה. למדנו לחשוב עליה כמערכת אחת. כשנתנו לבנק ליהמן ליפול, אמרו שמדובר בבנק קטן לפי קנה מידה עולמי. זה הוביל למשבר הכי חמור מאז מלחמת העולם השניה בגלל התלות בין הבנקים.
פרשנות: פישר לא הסביר כיצד במערכת בנקאות סגורה ברזרבה חלקית של 1:9 (שהוא יכול לשנות את חוקיה ולא עשה זאת), אפשרי בכלל לקיים פיקוח מהסוג הזה שימנע כל אפשרות שבנק קטן יגרום לנפילת בנקים גדולים במידה שיקרוס. הסיבה שהוא לא הסביר את זה היא שאין חיה כזו. במערכת המבוססת על רזרבה חלקית בנק שיקרוס עלול להביא לקריסת כל הבנקים הגדולים. מי שמעוניין לקרא עוד על הנושא יכול לעשות זאת כאן.
בנוסף , במהלך תקופתו של פישר כמות החוב של הטיקונים לבנקים הגיע ל100 מיליארד שקלים, סך כל החוב לבנקים עומד היום על 750 מיליארד שקלים ,יותר מפי 3 מכל תקציב המדינה! איפה היה בדיוק הפיקוח שהוא מדבר עליו כאן?
4. צריך לדעת להתמודד עם בועות. בארה"ב שלטה הגישה שהדרך לעשות זאת היא לחכות עד שהבועה תתפוצץ, ואז לנקות את הריצפה. ב-2000 הגישה הזו הצליחה- אחרי התפוצצות בועת ההיי טק הזרימו הרבה נזילות והמשק התאושש מהר מאוד. הדיון הזה היה מטעה, כי השאלה שנשאלה היתה האם הבנק המרכזי צריך לפוצץ את הבועה. השאלה היא האם לקחת בחשבון מה קורה למחירי הנכסים כשאתה מחליט על שינוי ריבית
פרשנות: המציאות היא קצת שונה - הבנק המרכזי לא מתמודד עם בועות הוא יוצר אותן, מי שמתמודד איתן זה הציבור. הבנק המרכזי ,באמצעות יישום המסקנה הראשונה של פישר, יוצר בועות וכשהן מתפוצצות הוא יוצר עוד אחת גדולה יותר בדיוק כפי שקרה בשנת 2000 (פיצוץ בועת ההי טק) ולאחר מכן ב2007 (פיצוץ בועת הסאב פריים) ובקרוב ב200X (פיצוץ בועת האשראי).
5. הבנק המרכזי הוא המקור היחיד לנזילות בזמן משבר ולפעמים מאוחר מדי ללמד את השוק לקח. הבנקים המרכזיים גיבשו גישה לפיה השאלה החשובה היא האם המוסדות נמצאים בבעיות נזילות או שהם פשטו את הרגל.
חוק בנק ישראל קבע שכשמדובר על בעיית נזילות הבנק צריך להתערב, ובמקרה שמדובר בפשיטת רגל משרד האוצר צריך לאשר את ההתערבות. הבעיה היא, שבזמן אמת אתה לא יודע מה המצב. כל פשיטת רגל של מוסד פיננסי מתחילה בבעיית נזילות. צריכים להיות לנו כללים וחוקים איך לטפל בבעיה.
מקרן המטבע, שהיתה כאן לפני חודשיים, מסרו שאנחנו צריכים לטפל בזה. יש האומרים שאסור להתערב בשוק כדי ללמד לקח את מקבלי המדיניות. אבל מי משלם את המחיר? לכן, בהחלטה בין הרצון לחנך את השוק ובין גרימת נזק למיליונים, מאוחר מדי לעשות את ההחלטה. היית צריך לבנות את המערכת, כדי שלא תצטרך לעשות את ההחלטה כלל. אם אתה צריך לעשות אותה, אל תהיה גיבור על החלשים.
פרשנות: בין השורות ניתן להבין כי הנגיד פישר רומז שעל בנק ישראל לקבל עוד אחריות על הנעשה במגזר הפיננסי בלי שהמדינה תתערב בפעולותיו. הרי אפילו לדבריו, קרן המטבע (כאילו שמדובר בגוף נבחר על ידי תושבי המדינה) אמרו את זה.
השאלה היא איזו סיבה יש להעביר עוד סמכויות לגוף כבנק ישראל שנכשל כמעט בכל פרמטר תחת האחריות הנוכחית שלו.
האם אתם למשל , הייתם מעבירים גם את קרן ההשתלמות שלכם לגוף שכושל בניהול קרן הפנסיה שלכם?
6. חשיבותו של שער החליפין במשק קטן ופתוח. יש מי שסבור שאסור להשפיע על שער החליפין אלא דרך הריבית. לי ברור שזה המשתנה הכי חשוב או השני בחשיבותו במשק. יש מדינות מאוד מוצלחות שמנהלות את המדיניות המוניטרית על ידי קביעת שער החליפין או המרווח שלו ונותנים לריבית להתאים את עצמה. אנחנו התערבנו ובגדול. למדנו שאפשר להתערב כשיש ייסוף ואפשר לעשות את זה בהצלחה.
פרשנות: פישר השמיט במהלך מסקנה זו את החלק הפחות נעים של ההתערבות שלו בשוק המט"ח. הבנק היום נושא חוב עצום בסך של 290 מיליארד ש"ח בנוסף ל20 מיליארד ש"ח הפסדים שצבר כתוצאה מהפעילות הזו במהלך שנתיים האחרונות בלבד. האם לזה ניתן לקרא הצלחה?
ואם כבר מישכן הנגיד את עתידנו אז לפחות שנהנה מכך בהווה , אלא שהגרף הבא מוכיח כי גם פה הצלחה היא לא המילה המתאימה:
מקור : גלובס
מהלך זה מעמיד את העתיד הכלכלי של ישראל בסכנה חמורה של אי יציבות. עוד תוכלו לקרא על כך כאן
7. יש אמיתות נצחיות בכל הקשור למשמעת פיסקלית. המשקים שיצאו טוב מהמשבר הם אלה שניהלו מדיניות שמרנית לפני המשבר. ההתעקשות לשמור על גירעון תקציבי נמוך הוכיח את עצמו במהלך המשבר.
פרשנות: אכן המסקנה הזו נכונה ובמקומה.
8. יש לחתור ליעד האינפלציה בגמישות. זו גם מדיניות שהוכיחה את עצמה. לפעמים אפשר לתת לאינפלציה לחרוג באופן זמני מהיעד כדי לשרת יעדים אחרים.
פרשנות:
לנגיד פישר כנראה יש פרשנות מעניינת לגבי המלה 'לפעמים'. אבי טיומקין מסביר בגלובס:
"מיום שמונה פישר לתפקידו, במאי 2005, באף שנת כהונה שהשלים (כלומר ממאי 2005 עד אפריל 2006, וכן הלאה) לא עמדה האינפלציה בישראל ביעד שקבע הבנק המרכזי - 1%-3% בשנה (כולל שנה אחת בה הייתה האינפלציה מתחת ליעד). פישר קיבל את המשרה עם אינפלציה של חצי אחוז בשנה שקדמה לכניסתו לתפקיד, ותחת ניהולו חרגה האינפלציה מהיעד, ולחודשים אחדים, במהלך המשבר של 2008, אף המריאה לקצב שנתי של 5.5%."
9. בזמן משבר לא נכנסים לפאניקה. למדתי את הלקח הזה מתקופת שהותי בקרן המטבע. קיבלתי טלפון שאומר שבמקום 40 מיליארד דולר שהבטחתי למקסיקו, נוכל לתת להם רק 20 מיליארד דולר. היו לנו כמה שעות למצוא 20 מיליארד דולר. בסוף מצאנו כמעט את כל הסכום תוך כמה שעות.
פרשנות: לא להכנס לפאניקה היא מסקנה שנכונה כמעט לכל דבר ולכן לא הבנתי בדיוק האם המסר פה הוא בעצם להדגיש את קור רוחו וניסיונו של הנגיד?
אם כך הדבר הרי תקציב בנק ישראל לשנת 2012 הוא 798 מיליון שקל. הייתי ממליץ להוסיף לתקציב עוד מיליון (גם כך לא ירגישו) ולשכור חברה ליחסי ציבור שתעשה את כל העבודה הזו.
10. לעולם אל תאמר לעולם לא. בזמן משבר צריך להיות מאוד גמיש במה שאתה עושה. תפתיע את עצמך. יכול להיות שתצטרך לנקוט בצעדים שאף פעם לא חשבת שתרצה להשתמש בהם.
פרשנות :הנגיד יכול להגיד רק כן, להיות גמיש ,להפתיע ולעשות צעדים שלא רצה לעשות אותם, אבל השאלה צריכה להיות מה ההשלכות של המעשים האלה על הציבור ולא רק לכמה שנים הקרובות. לכן בכל המסקנה הזו חסר לי פה עוד דבר אחד: לקיחת אחריות.
מאחר שעל פי חוק בנק ישראל- מדינת ישראל אזרחיה וממשלתה לא יכולים להתערב במדיניות המוניטרית של הועדה המוניטרית (שנהנת מרוב אלקטורלי של נציגי בנק ישראל) ,הנגיד הוא היחידי שיכול לקחת אחריות על פעולותיו עצמו.
ככל שפרצופו של סטנלי נחשפת יותר כך ברור יותר שכלכלה היא לא מדע אלה הרגשות ותחושות של הציבור בכלל והאדם בפרט שמובילות להחלטות ולמעשים שלעולם התוצאה הסופית לא ידועה וברוב המקרים היא מאוד מתסכלת.
השבמחקהבעיה היא שקבוצה קטנה בעולם (NWO/CFR/הבונים החופשיים/קבוצת בילדרברג) מנהלת את כולנו ולכן מי שסובל זה רק העמך - אנחנו שהם 99.9% מהאוכלוסיה בעולם ואילו הנותרים (כך נדמה להם לעת עתה) יושבים לבטח.
המצב בארה"ב מוכיח שגם עם מיטב המוחות הכלכלים ומיטב הטכנולוגיה ותקציב אין סופי הם לא מצליחים להגיע למסקנה שכל ילד בן 5 מבין - כניסה לחובות היא דבר ששום טוב לא יצא ממנו. ומכאן שההחלטות אינן כלכליות אילא בעיקר פוליטיות. חשיבות הקיום העצמי של הממשל קודמת לעתיד המדינה - ולראיה הברית בין הליכוד לש"ס שפוגע אנושות בעתיד המדינה כמדינה דמוקרטית, נאורה ומתקדמת
השבמחקשלום ערן,
השבמחקרציתי לדעת אם יש לך פייסבוק, ואם כן, מהו?
שלום,
מחקאתה יכול לתקשר איתי דרך דרך המייל k.hamitit@gmail.com
ערן
בנוגע ל-8. לא הבנתי את הביקורת. אינפלציה (זמנית...) של 5.5% היא לא משגה. הוכח כבר בעבר שאינפלציה חד ספרתית כשלעצמה איננה בעייתית. הכל תלוי בהקשר הכללי
השבמחקקודם כל יש שאלה למה בכלל צריך אינפלציה. הקשר בין אינפלציה לצמיחה היא שטות שהטביעו במוחות שלנו ונוצרה כתוצאה מהשיטה הכלכלית המעוות שלנו, אבל פה חרגנו מהנושא: השאלה מהי אינפלציה בעייתית?
מחקב2008 איבד ערך הכסף שלך 5.5% -האם זה בעיתי? ולאבד 3% מערך הכסף זה בעיתי? האם משנה לך למה ערך הכסף שלך איבד מערכו ובאיזה הקשר,
הרי אתה רץ בין בנקים ובין השקעות משונות ומשונות רק כדי להשיג ריבית או רווח של כמה אחוזים בודדים (אם אתה לא הרפתקן) והנה פה (ע"י אינפלציה) אתה מאבד כל שנה את כל הרווחים שלך ועוד הרבה פעמים נמצא במינוס מבחינת רווח ראלי- האם זה בעיתי?
בכל מקרה גם אם אינך מסכים איתי הרי שיעד האינפלציה של בנק ישראל בעצמו הוא בין 1% ל3% בשנה. אם הוא לא עומד בו לאורך כמעט 6 שנים פה אני חושב ששנינו נסכים שזה בעייתי.