כל מה שרציתם לדעת על יוקר המחיה ולא מצאתם בדו"ח בנק ישראל

דו"ח בנק ישראל לשנת 2011 פורסם אתמול  וראשי המחאה מיד קפצו על ממצאי הדו"ח כמוצאי שלל רב ומיד החלו לתקוף שוב..את הממשלה והטיקונים.
ידע זה כוח ובמקרה הזה  לראשי המחאה שלנו חסר הרבה כוח. הנסיון להרים מחאה חברתית נגד יוקר המחיה בלי להבין איך כסף נוצר שקול לניסיון למצא תרופה לחיידק בלי להבין איך הוא מתרבה. אז מי באמת האשם העיקרי ביוקר המחיה ומדוע ראשי המחאה מפספסים אותו? מתי תגיע ההתפכחות של כולנו? וגם יש מסר אופטימי בהמשך.  

ההבדל בין אדם לבהמה/ מאת הרב דוד קליינר

מהו המתכון הבטוח להיות מיליונר??? – זו השאלה שמעסיקה אנשים רבים.
באוניברסיטה אמריקנית מפורסמת החליטו לבדוק זאת בצורה מדעית. הם בחרו 250 מיליונרים, והצמידו להם סטודנטים שיתעדו את סדר יומם כדי לברר מה הפך אותם לעשירים.

לא צריך להחרים את תאגידי החלב,פשוט אפשר לשמור על הבריאות

בשבילם זה כסף ,מזה בשבילנו?

יבשת ללא עתיד :אחוז האבטלה של הצעירים באיחוד האירופי שובר שיאים

נשיא הבנק העולמי רוברט זוליק אמר בחודש שעבר בהתייחסו לאביב העמים הערבי: "השילוב של צעירים מובטלים ובעיות כלכליות דורש טיפול מקיף. הצעירים במדינות ערב דורשים שהמדינה תתיחס אליהם בכבוד". אם כך כדאי שזוליק יפסיק להתעסק בארצות ערב כדי לטפל בבעיה הבוערת הבאה: כמות הצעירים המובטלים באירופה.

מהם הקולות המוזרים הנשמעים לאחרונה סביב הגלובוס?

אני רוצה לנצל את האתנחתא הקלה שיש לנו באירועי הכלכלה כדי להעלות תופעת טבע מסתורית שמטרידה יותר ויותר תושבים בעולם. מדובר בקולות מוזרים, ולא אני לא מדבר על אלו שטוענים שאירופה אוטוטו נחלצת מבעיות החוב שלה ושבארה"ב מתחילה פריחה כלכלית , אני מדבר על רעשים לא מוכרים בעוצמות גבוהות, שחווים יותר ויותר תושבים מבלי שמישהו יוכל לתת הסבר אמיתי למקור התופעה.

ממה הם מפחדים? אובמה חתם על צו נשיאותי המאפשר הטלת משטר צבאי בארה"ב גם בתקופות שלום

בשקט והרחק מאור הזרקורים נחתם צו נשיאותי בשבוע שעבר ,מהמשמעותיים שהיו בארה"ב בתקופה האחרונה.הצו נותן לנשיא ארה"ב סמכויות כל כך נרחבות שבשטח יאפשרו לו להטיל משטר צבאי אם ירצה. הכל נעשה תחת השם התמים של  מוכנות המשאבים למען הבטחון הלאומי כאשר לנשיא ניתן הכוח על פי צו זה לקבל את השליטה על "המשאבים והשירותים הנחוצים לתמוך בתכנונים ובתוכניות האלה". את הצו ניתן למצא באתר הבית הלבן .

"עליית מחירי הדלק נובעת כתוצאה מירידת ערך המטבע והמחיר לא יפסיק לעלות"

במאמר  הדלק מאחורי עליות המחירים שפורסם פה באתר לפני כשבועיים, הוכחנו כי עליות מחירי הדלק נובעות כתוצאה מירידת ערך המטבע ,שכופה עלינו השיטה המוניטארית. מסתבר שלאותה מסקנה הגיע גם דר' רון פול ,מועמד לראשות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארה"ב. לטענתו העובדה כי מחיר הדלק עולה לעומת הדולר [וכל שאר מטבעות מבוססי החוב בעולם כולל השקל] אך יורד לעומת מטבעות שאינם מבוססי חוב כמו מטבעות זהב וכסף (המתכת), רק מוכיחה את הטענה שהמחירים עולים או יותר נכון לא עולים,זה פשוט רק ערך המטבע שנשחק.
מעניין גם לשמוע את פירוט הנזקים שגורם הבנק המרכזי לכלכלה ,שרון פול אמר אותם כתגובה לשאלת הכתבת לכך שרוב האנשים חושבים שבזכות הפדרל ריזרב העולם ניצל במשבר האחרון.
 צפו בדבריו משלשום (החל מדקה 3:30):

כך נראית עבדות מודרנית!

אנשים היום מובלים על ידי תקשורת ההמונים לעבוד קשה ולהכנס לחובות כדי לצרוך מוצרים שהם לא צריכים רק בשביל לגלות אחרי כן באותה תקשורת המונים שיש עוד מוצרים שהם חייבים לצרוך אבל לא צריכים. האנשים כל כך עסוקים בלצרוך ולצרוך שהם לא שמים לב שבעצם הם לעולם לא ישיגו את המוצר הכי משוכלל בעולם, שזה למעשה הם עצמם -הם מוצר הקסם שמעביר כסף מהבנקים לשולטים בתקשורת ההמונים בלי צורך בביצוע העברה בנקאית. הם אותו מוצר שמי ששולט בו, גם יזרוק אותו לפח האשפה ,ברגע שיתקלקל או סתם יגיע לגיל מופלג ויהפוך ללא רלוונטי, בדיוק כמו כל מוצר אחר.
היום אין זמן לחשוב על זה כשהרעב הוא לאיפד 3 וכמה שיותר מהר (כי יש לו עוד  4 וחצי פיקסלים יותר מאיפד 2) או לטמבלט 4.13 (כי מי מסתובב היום עם 4.12) או לבגד אופנתי במידה אנורקטית. את הבעיה נתחיל לגלות בעתיד ,כשנבין שלא נוכל להחליף מזון במכשירים אלקטרוניים, ויהיו המכשירים משוכללים אשר יהיו.
רק אז אנשים יגלו שמוצר ,לא משנה מה תעשה לו, לעולם לא יוכל להיות מאושר. דבר ראשון צריך קודם כל לחזור להיות בני אדם.


צפו בסרטונים הטריים. כך שולטים בנו גם ללא כדורים פסיכיאטרים:

מה המשמעות של ניתוק איראן ממערכת הSWIFT?

כל כלי התקשורת והפוליטיקאים מספרים לנו על השיתוק הכלכלי הנורא שהולכת לספוג איראן כתוצאה מהרחקתה ממערכת הסליקה הבינלאומית. הכרה קצת יותר עמוקה של מערכות הסליקה הבינלאומיות מראה כי התמונה לא כזו חד-משמעית:
בנוסף לכך שקיימות מערכות סליקה אלטרנטיביות לזו של הSWIFT, הרחקתה של איראן מהמערכת הזו לא מונעת ממנה לבצע עסקאות ישירות מול בנקים אחרים. אז למה בכל זאת צריך את הSWIFT? התשובה היא כנראה רק מענייני נוחות ויעילות.

הגרמנים והשווצרים רוצים לקבל בחזרה את הזהב שלהם.ממה הם חוששים?

כיום רוב המסחר בזהב נעשה דרך ניירות שמנפיקות בעיקר הבורסות לסחורות ועוד כמה תעודות סל גדולות.הניירות האלו אמורים להיות תחליף נוח לדבר האמיתי - במקום להסחב עם שקים מלאים בזהב ולשאת בעלויות היקרות של שינוע ואחסון, ניתן לרכוש נייר שמהווה אישור כי ברשותך זהב פיסי בכספות. הכספות הגדולות בהם מאוחסנים רוב רזרבות הזהב בעולם נמצאות  בבנק הפדרלי של ניו יורק ובכספות של בנק אוף אינגלנד . רק חלק קטן של מחזיקי הניירות האלו מבקש להמירם מידי שנה בזהב הפיסי וזה מאפשר פתח להונאות. מדובר באותן הונאות שהגרמנים והשווצרים כל כך חוששים מהן, אבל לא רק מהן.

"אין עתיד" - אחד הסרטים החשובים של השנה בתרגום לעיברית

הרבה מהטענות הידועות של תומכי השיטה המוניטארית בה כסף נוצר מחוב ,היא שבלעדיה לא היתה צמיחה והתפתחות טכנולוגית אדירה כפי שאנו חווים היום. "האם אתה רוצה להחזיר את העולם 100 שנים אחורה?" חוזרת שוב  ושוב הטענה של חסידי השיטה כאילו דקלמו את מה שמספרים לנו במדיה. הם שואלים זאת בלי להבין שאמנם השעון שלנו זז קדימה אבל כל שעה שעוברת תחת השיטה הזו בעצם תחזיר אותנו עוד יום אחורה בעתיד.
אנחנו מתקרבים לנקודה היסטורית בכלכלה האנושית בה חיינו לא יהיו כפי שאנו מכירים אותה היום והסרט הזה מסביר בצורה פשוטה ,בהירה ומדויקת למה.
צפו בחמשת החלקים (34 דק' בסה"כ) מהסקירה המרתקת של התפתחות מקורות האנרגיה בעולם לאורך ההיסטוריה דרך הנזקים האדירים שהצמיחה גורמת. נגלה גם מי האשם העיקרי בכל זה, נבין למה הפתרונות שהמערכת מציעה לנו לא באמת יעזרו והכי חשוב מה אנחנו יכולים לעשות כדי לצאת מכל הנזק הזה במינימום פגיעה.
צפיה נעימה

הקזינו החוקי הראשון בישראל: "בנק ישראל משקיע חלק מרזרבות המט"ח שלו במנית אפל"

מה שלא הצליחו לעשות עשרות חברי כנסת ושתדלנים לפני כן עושה בנק ישראל. בקזינו שנפתח בארץ לא תמצאו ז'יטונים או מכונות בלק ג'ק וגם בקזינו הזה המהמרים לא מהמרים עם כספם.

עד כמה החוב האמריקאי גבוה תרתי משמע? צפו איך נראה החוב הגדול בעולם

אם נחלק את החוב האמריקאי למטבעות של סנטים (פנים). כמה הם ישקלו- כמה מגדלי איפל או פסלי חירות צריך להעלות על המשקל כדי להגיע למשקל החוב האמריקאי בסנטים? אם נניח את המטבעות אחד ליד השני - עם האורך שנקבל כמה פעמים נוכל להקיף את השמש או כמה פעמים נוכל לעשות ג'וגינג עד לירח ולחזור? אם נניח את המטבעות אחד על השני לאיזה גובה נגיע? כך נראה החוב האמריקאי

ההיסטוריה של הרפורמה המוניטרית

מאת : בעז הירש

תמיכה אקדמית וציבורית

ההסטוריון אלכסנדר דל מאר (1836-1926), ששימש כראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראשון בארה"ב וכתב כ-15 ספרים בתחומי ההסטוריה של הכסף טען כי"ככלל, כלכלנים פוליטיים... לא טורחים לחקור לעומק את ההיסטוריה של הכסף. קל הרבה יותר לדמיין את ההיסטוריה ולהסיק מסקנות מן הידע המדומיין הזה."[1] גיאורג פרידריך קנאפ (Knapp), מחשובי הכלכלנים במחצית הראשונה של המאה העשרים, טען "אני דוחה את הרעיון לדון בטבעו של הכסף במנותק מרעיון המדינה לא רק כלא עדכני, אלא אף כבלתי מתקבל על הדעת." קהיליית הכלכלנים הדירה את דלמאר מתחומי הכלכלה משום שדעותיו לא התאימו למיינסטרים הכלכלי עד היום. הראשון שמיקד את הדיון הציבורי בכיווני החשיבה שיתפתחו מאוחר יותר ל"תוכנית שיקגו", היה זוכה פרס נובל לכימיה, פרופסור פרדריק סודי (Soddy). סודי, שלא היה כלכלן במקצועו, ניתח את הכלכלה בכלי המדעים המדוייקים. הוא הפריד בין אשראי (אותו כינה "עושר מדומה") וטען כי חלים עליו חוקי המתמטיקה של ריבית דריבית וגידול מעריכי, לבין כסף (שלו קרא "עושר אמיתי"), אשר עליו חלים חוקי הפיזיקה של בלייה איטית. הוא היה הראשון שקרא, בשנת 1926, לשנות את האופן שבו המדינה מממנת את פעילותה הכלכלית ולהנהיג שיטה של בנקאות ברזרבה 100%. פרופ' פרנק נייט (Knight), מראשי בית-הספר לכלכלה באוניברסיטת שיקגו, תמך בעמדותיו של סודי . עם עלייתו של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט (Roosevelt) לשלטון, במרץ 1933, שלח לו נייט נייר עמדה ובו פירט את הרפורמה הנדרשת במערכת הבנקאית, שעל פיה יש לדרוש מן הבנקים גיבוי של 100% על הפיקדונות שברשותם ושמלוא הכסף שבמחזור ייוצר על-ידי המדינה. רבים מעמיתיו של נייט מאוניברסיטת שיקגו, ובהם הפרופסורים הנרי סימונס (Simons), פול דאגלאס (Douglas) ואחרים, הצטרפו בגלוי לקריאתו של נייט לנשיא. גם פרופ' פרנק גרהם (Graham) מפרינסטון ופרופ' אירווינג פישר (Fisher), מאוניברסיטת ייל, הצטרפו ליוזמה זו ופישר אף היה מזוהה איתה יותר מכל כלכלן אחר. חוקרים אלו, אשר תמכו באידיאולוגיית השוק החופשי, לא הטילו ספק בזכותה של המדינה לייצר את כספה באופן בלעדי. "תוכנית שיקגו" היא האסטרטגיה ליישום זכות בלעדית זו. הנשיא רוזוולט היה מודע לקיומה של התוכנית כבר במרץ 1933, לאחר ששר החקלאות שלו, הנרי וואלאס (Wallace), כתב לו כי "התזכיר של כלכלני אוניברסיטת שיקגו שנתתי לך בישיבת הקבינט... הוא ממש מצוין. אני מקווה שיהיה לך או למזכיר (האוצר וויליאם) וודין (Woodin) הזמן והאנרגיה ללמוד אותו." שנתיים מאוחר יותר כתב אירווינג פישר ספרון בשם "100% כסף והחוב הציבורי" שבו תמצית "תוכנית שיקגו", ושלח אותו לנשיא בצירוף מכתב אישי בו כתב, "בכנות, אני מאוכזב קשות מאיטיות המדיניות המוניטרית שלך. פעילותך בתחום הכסף (מתכת) תורמת במשהו... אך יישום התוכנית 100% כסף יכולה להוציא אותנו מן המיתון העמוק הרבה יותר מהר ובביטחון רב יותר מכל תוכנית אחרת, וזאת עוד בטרם אמרנו מילה על מחיקת החוב הלאומי... לדעתי, אימוצה של תוכנית זו יהיה מהלך מנצח של ממשלך. אני דוחק בך בכל כוחי להקדיש באופן אישי תשומת לב רבה לתוכנית זו. אני משוכנע כי אין דבר חשוב יותר עבורך מיישומה של תוכנית זו."


"תוכנית שיקגו" עברה שינויים וכללה מספר גרסאות במהלך שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. באשר למושג הכסף, כל הגרסאות תמכו באופן עקבי וחד משמעי בבנקאות ברזרבה מלאה ובייצורו של הכסף על-ידי המדינה. באשר לאשראי, בתוכנית המקורית נאמר כי פעילות האשראי בבנקים המסחריים תופסק ותועבר לידיהם של גופי השקעות ייחודיים. אולם, פרופ' סימונס טען כי זוהי למעשה אותה גברת בשינוי אדרת. הוא הוביל שינוי בתחום הקצאת האשראי שתמך בשני סוגי פתרונות: האחד, יצירת "חברה פיננסית בריאה" שבה הרכוש הפרטי יישמר בניירות ערך של המדינה או בנכסים ריאליים. השני, שהבנקים ישמשו כמתווכים בין כסף נטול חוב שיונפק על-ידי המדינה לבין הסקטור הפרטי[2]. מהותה של תפיסה זו היא כי אשראי בנקאי לא יהיה נדרש עוד לשם יצירת היצע הכסף. הכסף הנדרש עבור עסקים קטנים ומשקי בית לא יונפק עוד כאשראי מבוסס חוב על-ידי הסקטור הפרטי (בנקים מסחריים), אלא יוחלף בכסף ממשלתי המיוצר ללא חוב. התחום היחידי שבו ימשיך להתקיים אשראי במשק הוא בהלוואות בנקאיות למטרות השקעות יצרניות.

"תוכנית שיקגו" זכתה להכרה אקדמית ופוליטית רחבה מאד מאז נהגתה בשנות השלושים ומאות כלכלנים הביעו את תמיכתם הגורפת בתוכנית זו ואף נעשו מאמצים ניכרים לשלבה בחקיקה (ראה בהמשך). אולם, בשל התנגדות איתנה של המערכת הבנקאית, לא אומצה התוכנית מעולם כחוק במדינה כלשהי. גם לאחר מלחמת העולם השניה זכו מרכיבים שונים (ובעיקר בנקאות ברזרבה מלאה) לתמיכתם של כלכלנים מובילים וביניהם ארבעה זוכי פרס נובל, מוריס אלה (Allais), ג'יימס טובין(Tobin), מרטון מילר (Miller) ומילטון פרידמן (Friedman). לכל אלה מתווסף המחקר של קרן המטבע הבינלאומית. מחקרים אקדמיים נוספים בתחום זה הם של פרופ' יוזף הובר וגיימס רוברטסון, Creating New Money שטוו כבר בשנת 2000 תוכנית שקראו לה רפורמת הסניוראז', המותאמת לעידן המידע האלקטרוני. פרופ'ריצ'רד וורנר, ראש המרכז לחקר הבנקאות באוניברסיטת סאות'המפטון, תומך גם הוא ברפורמה. הלורד אדאיר טרנר, מהכלכלנים הבכירים בבריטניה וראש הרשות לשירותים פיננסיים (FSA) התבטא לאחרונה ברוח הרפורמה המוניטרית. הנגיד היוצא של הבנק אוף אינגלנד, סר מרווין קינג התבטא לאחרונה בריטניה ואמר כי "מכל השיטות של בנקאות מאורגנת, השיטה הגרועה ביותר היא זו הנהוגה כיום". פרופ' הרמן דיילי, כלכלן אמריקני ובכיר לשעבר בבנק העולמי, תומך בספרו "כלכלה יציבה" ובפרסומים נוספים ברפורמה. גם מרטין וולף הכתב הכלכלי הבכיר של הפייננשל טיימס התבטא בזכות הרפורמה וטען כי המדינה צריכה לייצר את כספה ולא להתבסס על הלוואות מן הבנקים הפרטיים. ספרים נוספים שתומכים באופן ממוקד וחד משמעי ברפורמה הם Modernising Money של בן דייסון ואנדרו ג'קסון (מתנועת Positive Money) ו- Occupy Money של פרופ' מרגריט קנדי. (בשל קוצר היריעה, הבאנו מבחר מייצג של התומכים ברפורמה)


נסיונות חקיקה ופעילות פרלמנטרית
מאז השפל הכלכלי הגדול שהתרחש בשנות השלושים של המאה הקודמת, נעשו בקונגרס האמריקני כמה נסיונות ליישומה של רפורמה מוניטרית בדרך של חקיקה. הנסיונות הללו פנו לשני כיוונים: יישום רזרבה מלאה במערכת הבנקאית והפיכתו של הבנק המרכזי לבנק בבעלות המדינה (הפדרל ריזרב הינו בנק בבעלות פרטית באופן חלקי עד היום). אולם, הנסיונות הללו התפוגגו פעם אחר פעם על רקע כוחה העצום של אליטת ההון בארצות-הברית ושליחיה בפוליטיקה ובאמצעי התקשורת. הנסיון הראשון התרחש בשנות השלושים, כאשר מובילי "תוכנית שיקגו" ביקשו להפוך אותה לחוק רשמי. החל מראשית 1933 פעלו אירווינג פישר והנרי סיימונס אצל בכירי הממשל של רוזוולט, ובהם שר האוצר ושר החקלאות, בנסיון להפוך את "תוכנית שיקגו" לחקיקה ראשית. "תוכנית שיקגו" היתה מוכרת גם לנשיא עצמו. מפנה משמעותי במאמצי החקיקה התרחש כאשר מובילי התוכנית פנו לסנטור הרפובליקני ברונסון קאטינג (Cutting) מניו- מקסיקו בבקשה שיוביל את המאמצים בבית-הנבחרים. קאטינג התמסר למשימת חקיקת הרפורמה המוניטרית במשך שנתיים. בהצעת החוק שלו, שהונחה על שולחן הקונגרס במרץ 1935, קרא קאטינג להקמת רשות מוניטרית פדרלית וליישום רזרבה מלאה במערכת הבנקאית. אולם, נסיון זה ליישומה של רפורמה מוניטרית נקטע באחת כאשר ברונסון קאטינג נהרג בתאונת מטוס בראשית חודש מאי באותה שנה.

נסיון חקיקה נוסף התרחש כעשור מאוחר יותר, באמצע שנות הארבעים. חבר קונגרס דמוקרטי מקליפורניה, ג'רי ווריס (Voorhis), הגיש בשנת 1945 הצעת חוק התומכת בתוכנית רזרבה מלאה. היתה זו שנת בחירת לקונגרס ומתחרהו של ווריס היה ריצ'רד ניקסון (Nixon). ניקסון ניהל מערכת בחירות אלימה כנגד ווריס, האשים אותו בקומוניזם והצליח להדיח את ווריס מכהונתו. מאוחר יותר נודע לווריס כי איגוד הבנקאים האמריקאי תמך במסע הבחירות של ניקסון ואף מימן אותו[3].

שלושה ראשי ועדת הבנקאות של בית-הנבחרים בתקופות שונות; לואיס מקפאדן (McFadden) – 1920-1931; רייט פטמן (Patman) 1963-1975; והנרי גונזלס (Gonzales) 1989-1995, הבינו את הנזקים שגורם בנק מרכזי פרטי לחברה האמריקאית ותמכו בהלאמתו של הבנק המרכזי. מקפאדן, חקר בשנת 1928 את ראשי הפדרל ריזרב בעקבות תנודות חזקות של שער הדולר. בחקירתו גילה מקפדן כי ראשי הפדרל ריזרב תיאמו את המניפולציות הללו עם ראשי הבנקים המרכזיים באירופה לשם ייצוב המטבעות שם[4]. בעקבות גילויים אלה הוא קרא להדחת מועצת המנהלים של הפדרל ריזרב ולהלאמתו של הבנק. אולם קריאה זו לא נענתה. פטמן, שהיה חבר קונגרס כמעט חמישים שנה (1929-1976) הכין הצעת חוק להלאמת הבנק המרכזי (1938). בשנת 1956, ביקש פטמן להעביר החלטה בקונגרס המאפשרת לוועדת הבנקאות לחקור את פעילותו של הפדרל רזרב, אך נכשל כאשר לוביסטים של הבנקים הגדולים הגיעו לאולם ההצבעה ואיימו על 31 חברי קונגרס כי אם לא ישנו את הצבעתם, לא ייבחרו בבחירות הקרובות. אנשי השדולה הבנקאית אף פנו בדאגה לנשיא אייזנהאואר וזה הבטיח להם כי יקים ועדה של בנקאים שתבחן לעומק נושא זה[5]. גונזלס, שהיה מבקר חריף של הפדרל רזרב, הגיש גם הוא הצעת חוק (1981) להדחת מועצת המנהלים של הבנק המרכזי ולהלאמת פעילותו[6].

בשנים האחרונות נעשה נסיון נוסף להעביר חקיקה בקונגרס ליישומה של רפורמה מוניטרית על-ידי חבר קונגרס דמוקרטי מאוהיו, דניס קוסיניץ' (Kucinich). קוסיניץ' הגיש בשנת 2010 הצעת חוק הקוראת להעביר את כל סמכויות הפדרל רזרב למשרד האוצר האמריקני וכן לבטל את שיטת הבנקאות ברזרבה חלקית[7]. הצעה זו נדחתה וקוסיניץ' הגישה שוב בשנת 2011, אולם היא שוב כשלה. לאחרונה, נעשה מאמץ משמעותי בבריטניה על-ידי ארגון Positive Money , אשר אותו מוביל כלכלן צעיר, בן דייסון (Dyson), להניח על שלחן בית-הנבחרים שם הצעת חוק ליישום רפורמה מוניטרית שבבסיסה ביטול הרזרבה החלקית וקביעה כי כל ייצור הכסף בממלכה המאוחדת יתבצע על-ידי המדינה[8].

נציג הבנק האירופי נשאר ללא מילים לאחר שאלה של עיתונאי אירי

מי שעוקב אחר מסיבות העיתונאים עם בכירים בבנקים המרכזיים (גם בארץ) -בדרך כלל פוגש בשאלות של עיתונאים הנראות כמו שאלות שהוזמנו,מה שנקרא בשפת העם: "הרמה להנחתה". גם אם אותו העיתונאי ישאל שאלה "קשה" סביר להניח שיקבל תשובה חלקלקה ולא כזו שעונה באמת על הבעיה שהציג. בזה בד"כ מסתיים אותו הפרק של העיתונאי באותה מסיבת עיתונאים ומיד עוברים לשאלה הבאה. מה קורה כאשר עיתונאי אמיץ לא מאפשר לאותה אישיות לחמוק מתשובה עניינית? זה בדיוק מה שקרה בחודש שעבר במסיבת עיתונאים של נציג האיחוד האירופי והבנק האירופי.

פשיטת הרגל של יוון - זו רק ההתחלה

ליוון לא היה סיכוי לחמוק מפשיטת רגל - כמו שאמרנו שוב ושוב בשיטה הנוכחית ,אין סיכוי לאף מדינה לחמוק מפשיטת רגל שלה או של המטבע המונהג בה ואם לא השתכנעתם הרי סביר שתיווכחו בכך יותר ויותר במהלך השנים הקרובות. יוון היא הסנונית הראשונה. מה היתה הקומבינה ומי הנפגע הגדול בהסכם פשיטת הרגל הזו, מדוע הפעלת החוזים נגד חדלות הפרעון הוא מוקש גדול בהרבה ממה שמנסים להציג ומדוע ההכרזה על פשיטת הרגל היא רק תחילת המשבר ורחוקה מלהיות סופו.

חכם על חרדים

מטרת המאמר הזה היא לא לשכנע אתכם להצביע או לא להצביע ליאיר לפיד בבחירות. אני גם לא מתכוון לקבוע אם לפיד ראוי יותר או פחות ממועמדים אחרים. מאמר זה בא אחד ולתמיד לנפץ ולשים קץ לכל הקלישאות שמבלבל אותנו איתם לפיד (או כל פוליטיקאי ממוצע אחר) ,בלי שהוא נותן לעובדות לבלבל אותו.

סערת שמש החזקה ב5 השנים האחרונות בדרכה לכדור הארץ

הסערה שהתפרצה הלילה נעה במהירות של 800 ק"מ לשניה תגיע לפי ההערכות במרכז חיזוי החלל האמריקני, לכוכב הלכת שלנו ב-07:00 שעון ישראל. ישנו חשש להפרעות ברשת התקשורת והחשמל

מהו סיפור הכיסוי הגדול של ברננקי והתקשורת שהתרחש שבוע שעבר?

שבוע שעבר נאם ברננקי מול הוועידה התקציבית של הסנאט בה הודיע כי בגלל השיפור ברמות האבטלה אין צורך בתוכנית תמריצים שלישית. המשקיעים הגיבו מיד: הזהב הגיב מיד בצניחה של עשרות דולרים וכך גם מדדי המניות ירדו. בה בעת בשקט הוצאה לפועל תוכנית התמריצים בשווי 698 מיליארד  דולר של הבנק האירופי ל800 בנקים באירופה.
מה שמעניין בכל הסיפור היא אותה עובדה מדהימה שחושף משקיע הזהב הידוע ג'ים סינקלר: הכספים האלה הועברו לבנקים המסחריים דרך הבנק האירופי (ECB),לבנק האירופי הגיעו הכספים דרך קרן המטבע העולמית (IMF) ומה מקור (לפחות מחלק) ממאות המיליארדים שנמצאו בקרן המטבע? התשובה היא בן ברננקי והפדרל הריזרב שעשו זאת דרך תוכנית הSWAP שהושקה בסוף2011. כלומר בזמן שהודיע בן ברננקי שאין צורך בתוכנית תמריצים, יצאה לפועל תוכנית תמריצים כלל עולמית הגדולה ביותר שנעשתה ביום אחד אי פעם בהיסטוריה.  

לא שמח אבל מבדח: קראו על כמה מההשקעות הטיפשיות ביותר של הממשל האמריקאי

הממשל האמריקאי נמצא תחת חוב לאומי רישמי של למעלה מ15 טריליון דולרים (ראו בצד ימין את שעון החוב העולה). החוב האמיתי והלא רישמי כבר חצה את ה200 טריליון. אם זה גורם לכם לחשוב שהאמריקאים החליטו לשנס מותניים בשנים האחרונות ולהלחם בחוב הגדל , אז כדאי לכם לקרא באילו דברים מגוחכים הם משקיעים את הכסף שאין להם. מהשקעה של קרוב למיליון דולר בחקר נפיחות של פרות במחלבות ועד להשקעה של עשרות מיליארדי דולרים בתחזוקה שנתית של מיבנים ממשלתיים נטושים.

חסכנו לכם 2 מילארד ש"ח, באהבה – הבנק החברתי/ מאת איתי נבו

פעילי המחאה החברתית העבירו לציבור 2 מיליארד ש"ח מהתאגידים.
אריאל מרום, אחד מיזמי הבנק החברתי הראשון, השיג לפני כשבוע הישג מדהים שעלותו לתאגידים הפיננסים כ-2 מיליארד ש"ח, והרווח כאמור כולו של הציבור.
בכתבה יחשוף אריאל את תולדות המהלך ואת המחיר הכבר שנאלץ לשלם על עבודתו למען הציבור.

           אריאל מרום

מנפלאות השיטה: הגוף היחידי שיכול להדפיס כסף במדינה הוא גם הגוף עם המינוס הגדול ביותר בתוכה

בנק ישראל החל ביום חמישי ברכישת מניות בשוק ההון האמריקני. המטרה היא בסופו של דבר שיוזרמו לשוקי המניות בעולם 6 מיליארד דולר מיתרות המט"ח של ישראל. מה עומד באמת מאחורי השם החביב של "יתרות המט"ח" ,איך הן נוצרו ,למי הן שייכות ,מדוע מסכן בנק ישראל את אותן "יתרות" בשוקי המניות ומתי הכל יתפוצץ לנו בפרצוף? הכל על האבסורד במיטבו.

הדלק מאחורי עליות המחירים

מדהים הוא עולמם של הכלכלנים - הם מנהלים לנו את הכסף ,מפרשנים כל אירוע כלכלי בצורה מקצועית מי פחות או מי יותר אבל לרובם אין כלל מושג מהי התשובה לשאלה הכי בסיסית בכלכלה :איך נוצר כסף בעולם. אם אתם לא מאמינים נסו לשאול מכר או קרוב משפחה שלכם העוסק בכלכלה את השאלה הזו. סביר להניח שתגלו פתאם שהוא מתחיל להתפתל סביב תשובה לא ברורה ,בעוד התשובה בסה"כ מסתכמת במילה אחת: חוב. כל הכסף בעולם נוצר מחוב.
כשאתה לא מבין את הבסיס, אתה עסוק כל היום בלהדביק פלסטרים על פצעים מדממים מבלי להבין למה מלכתחילה הם התחילו לדמם. אחד מהפצעים המדממים של השיטה הנוכחית היא האינפלציה התמידית.
מה קורה לכלכלן שאינו מכיר את השיטה, כיצד הוא מתרץ את קיום האינפלציה? הצטרפו למסע משעשע בזמן של כל תירוצי הכלכלנים למה למשל מחירי הדלק רק כל הזמן עולים ולמה תמיד העליות האלה תופסות אותם מופתעים למרות שמדובר בסה"כ  במתמטיקה פשוטה שנובעת מהשיטה המוניטארית.