מאת אור-לי ברלב
כשהורים שוכחים את הילדים שלהם באוטו זה אומר (שוב) שהשיטה קרסה. כשהורים שוכחים את הילדים שלהם באוטו זה אומר (שוב) שאנחנו חיים חיים בלתי אפשריים. זה לא אנושי למין האנושי לחיות בכזו מסכת של עומס, לחצים, טרדות, דאגות ומתחים.
הורים נקרעים בין אינסוף מחויבויות של עבודה, והבוס, והדד ליין ומה שצריך להספיק ביום, ומהצד השני טרדות ומתח של הישרדות ופרנסה וכסף לקיום, ולנהל משק בית, ולנהל מערכות יחסים עם בן זוג ומשפחה וחברים, ואיפשהו - בתוך הכאוס הזה, הילדים אמורים להשתלב.
אבל אנחנו חיים בתרבות שלא נותנת צ'אנס להורים. מראש אנחנו כולנו הורים בתפקוד לקוי כי אין לנו תנאים להיות הורים כמו שהיינו רוצים להיות.
אנחנו חיים בתרבות שדוחקת הורים לקצה, וחלק נופלים למטה.
כל עוד נמשיך לקבל שככה זה החיים - עבודה ומתח בלי סוף וכל השאר נדחק הצידה - כל עוד נמשיך להאמין שככה זה וזהו, שאין ברירה, אלה החיים - כך ימשיכו עוד ועוד הורים אוהבים ומסורים ליפול אל הקצה.
אנחנו חייבים להבין שמשהו משובש באורח החיים שלנו, בצורה הכי עמוקה שיש.
ואנחנו חייבים להאמין שאפשר לחיות אחרת.
כי אפשר.
כשהורים שוכחים את הילדים שלהם באוטו זה אומר (שוב) שהשיטה קרסה. כשהורים שוכחים את הילדים שלהם באוטו זה אומר (שוב) שאנחנו חיים חיים בלתי אפשריים. זה לא אנושי למין האנושי לחיות בכזו מסכת של עומס, לחצים, טרדות, דאגות ומתחים.
הורים נקרעים בין אינסוף מחויבויות של עבודה, והבוס, והדד ליין ומה שצריך להספיק ביום, ומהצד השני טרדות ומתח של הישרדות ופרנסה וכסף לקיום, ולנהל משק בית, ולנהל מערכות יחסים עם בן זוג ומשפחה וחברים, ואיפשהו - בתוך הכאוס הזה, הילדים אמורים להשתלב.
אבל אנחנו חיים בתרבות שלא נותנת צ'אנס להורים. מראש אנחנו כולנו הורים בתפקוד לקוי כי אין לנו תנאים להיות הורים כמו שהיינו רוצים להיות.
אנחנו חיים בתרבות שדוחקת הורים לקצה, וחלק נופלים למטה.
כל עוד נמשיך לקבל שככה זה החיים - עבודה ומתח בלי סוף וכל השאר נדחק הצידה - כל עוד נמשיך להאמין שככה זה וזהו, שאין ברירה, אלה החיים - כך ימשיכו עוד ועוד הורים אוהבים ומסורים ליפול אל הקצה.
אנחנו חייבים להבין שמשהו משובש באורח החיים שלנו, בצורה הכי עמוקה שיש.
ואנחנו חייבים להאמין שאפשר לחיות אחרת.
כי אפשר.
לא מעניין אותי!
השבמחקאני אקרע (כמו עכשיו) עד מוות, והילדים שלי יחזרו בצהריים הביתה לאמא שלהם! (ואין לי בעיה להחליף אתה) ילדים צריכים הכוונה של הורים לא צהרונים וקישקושים, הם צריכים את ההורים שלהם!
כשהם יגדלו נוכל לעבוד שנינו, כרגע אין לי את הפריווילגיה הזו!
מדינה שרוצה בטובת החברה שלה צריכה להפנים זאת!!!
לך לחו"ל למה להיקרע
מחקעוד משהו משובש:
השבמחק"בנקאי גנב 281 אלף שקלים מקשישה - ולא ייכלא"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4405372,00.html
-
אין להורים ש"שוכחים" את ילדיהם באוטו כל הצדקה, כל תרוץ שהוא, כמו שאינם שוכחים לנהוג, להגיע לעבודה, לנשום, לשתות. מלבד אובדן הכרה אין להם תרוץ שהוא.
הורים שכאלה אינם מיחסים ערך שהוא לחיי ילדיהם. צריכים להשפט בהתאם וכמי שבזדון סיכנו את חיי ילדיהם או גרמו למותם.
הורה אבד את הילד שלו ועוד באשמתו, עונש גדול מזה לא יכול להיות. אתה עוד רוצה להכניס אותו לכלא? זה שהוא יכנס לכלא יעשה הורים אחרים זהירים יותר? זה ירתיע הורים? נו קצת מחשבה.
מחקהבנקאי שגנב 281 אלף ש"ח מקשישה זה סיפור מדהים, אני בטוח שאם הקשישה היתה גונבת מהבנק היא היתה נכנסת לכלא. או ששמענו חצי סיפור או שהפרקליטות צריכה להכנס לכלא עם השופט על שחיתות
צריך שישכחו אותך באיזה טנק מבלי שתוכל לצאת למספר ימים בחום של 40 מעלות. ינעלו את הטנק ויצאו לחופשה. לאחר מכן תגיב, אם תוכל.
מחקהשתמטות מאחריות שלקחת על עצמך ואין לך תחליף, שחיי אדם תלויים בה היא פשע נבזי.
הכתבה הזו היתה מיותרת. היא של אשה שרצתה להראות את המעורבות שלה ולהשמיע דעה, אבל לא היתה לה. זה קיץ חם, יש 7 מליון תושבים וסטטיסטית סביר שבחום הזה נהיה מבולבלים ועיפים. אנחנו לא שומעים על עשרות מקרים שהילדים נשכחו וההורים נזכרו אחרי מספר דקות או מישהו ראה, או שהתנאים במזל לא הביאו לפגיעה בילד ולא הוזעק אמבולנס.
השבמחקאם אנחנו הורים בתפקיד לקוי ברובה הסיבה היא אישית ולא צריך לחפש אשמים אחרים.
אח שלי שלח לי תגובה על הנושא הזה ורשמתי לו תגובה אני מעתיק אותה לכאן בשינויים קלים למניעת זהות:
השבמחקהתגובה של האח:
גלי הדרמה האחרונים שהתקשורת מייצאת הם טביעות ותינוקות שמתו כתוצאה מהזנחה. בשלושת הימים האחרונים סך הכל 4 מקרים של כל הנ"ל. כשראיתי את הכתבות נוצצות בכותרות חשבתי לעצמי בוא'נה איזה שיטתיות, בנאדם בלי מודעות ישר אוכל את זה בשקיקה. והנה אחרי שלושה ימים כבר שלושה אנשים בפייסבוק שלי הוציאו קיטור.
התגובה שלי:
אתה מבין שיש כאן העברת אחריות של גידול הילדים מההורים לחברה.
אבל אפילו אם נעזוב את הנופך הקונספירטיבי אז יש כאן שינוי
בתפיסה של החברה לכיוון משפחה אחת גדולה. ז"א אם פעם
זה "כל אדם לנפשו" אח"כ כל אדם למשפחתו אח"כ המדינה
עודדה פטריוטיות סוג של דאגה לאחר על בסיס אזרחות
כמו אהדה לקבוצה שאתה תומך בה;לשבט שלך אם תרצה.
אז עכשיו יש דאגה לאחר באשר הוא.
אפילו דאגה לחיות יש היום שפעם זה היה נחשב השוליים
שבשוליים.
בפן החיובי זה החלשות האגו והרחבת החמלה.
בפן השלילי התקשורת צריכה כל פעם איזה סיפור דרמטי בשביל
למכור - אז הופכים כל זבוב לפיל,
יזמים מנסים לקדם פתרונות יקרים יותר ופחות ואף להכריח אזרחים
להוציא מכיסם נגד רצונם כסף:
הממשלה מנסה לקדם סובסידיה לכסא תינוק עם חיישן משקל
שפותח אוטומטית חלונות אחרי 5 דקות.
כמובן,כידוע,עוד צעד לחיזוק כח הממשלה והחלשת הפרט.
אבל מה שמעניין זה למה?
למה נשכחו 3 פעוטות למות?
דרך אגב בדר"כ זה האבא ששוכח ילדים במכונית,
כנראה האב פחות קשור לילדים מהאם אז "לא רגיל לטפל בילדים".
אבל יש כאן יותר מזה בהנחה שבשנות ה 90 שכבר היה מיזוג
במכוניות לא נשכחו ילדים בכמות משמעותית כמו היום (
בשנות ה 70-80 שלא היה מיזוג הוציאו אוטומטית ילד מהאוטו באותו רגע
כי המכונית נתפסת כמקום חם בקיץ שלא נשארים שם אפילו רגע
אחד מיותר. או חלונות פתוחים קבוע.
אמא השאירה אותי ואת אחותי באוטו חם אבל עם חלונות פתוחים
והיא חזרה והיינו אדומים לגמרי.)
אז למה זה קרה?
1)פסיכולוגית המיזוג - אנשים שוכחים שברגע שהוציאו מפתחות אין
מזגן.
2)האב מטפל יותר בילדים אבל הוא פחות מחובר אליהם מהאמא.
3)הסחות דעת - בעיות כלכליות,עבודה מרובה,קצב חיים מהיר,
עודף משימות שגורם לשיכחה,מכשירים ניידים דיגיטלים ששוברים
את הריכוז.
4)"הכיסא הארור" - זה לא נוח כמו בשנות ה 90 פשוט להוציא ילד מהמכונית - אומרים לו בוא כמו כלב.
תינוק היו שמים במושב הקידמי בערסל עם חגורה ולא מאחורה,
"נטוש".
5)רצון סמוי להיפטר מהילד - האבא עשה ילד בלחץ האמא.
הוא מבחינתו היה לשמח לזיין אותה עוד שנים רבות בלי ילדים.
אני אף פעם לא שכחתי דברים חשובים? למה כי אני חושב שזה מועיל
לי. אנחנו שוכחים דברים שהם לא חשובים/מעמסה שאנחנו
רוצים להיפטר ממנה
כל התשובות שלך טובות, (פרט ל 5. ) תשובה 4 כנראה ההסבר הכולל הטוב ביותר.
מחקאבל האם באמת יש דאגה יותר לפרט מאשר בעבר? ולחיות? אולי זו חטטנות ורצון להשמיע דעה. אולי זו כן אנוכיות ולא פחות אנוכיות? והעתונות מעודדת את החטטנות הזו?
ראיתי שהרבה נשים בלי ילדים דואגות לחיות כי אין להן קשר טוב עם בני אדם וזו סצם צדקנות.
תשובה 5 היא הטובה ביותר!
מחקכנות והגיון מינימלי דרושים להבחנה באמיתותה.
צודקת בכל מילה אורלי!
השבמחקעוד דוגמה לחולי של הנראטיב של המחאה - לנסות לנכס כל דבר בעד המחאה ונגד המדינה. הנסיון לזכות את האינדיבידואל מאחריות, מחליא אותי.
השבמחקהעורב,
מחקהמדינה זה אתה - קשה לצאת נגד עצמך. אור לי מתארת פה שיטה שהמדינה סובלת ממנה.
היה ניתוח מצוין של מומחית בעניין אתמול בטלויזיה שהסבירה מבחינה מדעית איך הסטת תשומת לב עד כדי לשכוח תינוק באוטו היא לעיתים לא נשלטת גם אצל הבן אדם האחראי ביותר.
הכל טוב ויפה, אבל יש מרחק עצום בין להגיד:
מחק"הסטת תשומת לב עד כדי לשכוח תינוק באוטו היא לעיתים לא נשלטת גם אצל הבן אדם האחראי ביותר"
לבין:
"אבל אנחנו חיים בתרבות שלא נותנת צ'אנס להורים. מראש אנחנו כולנו הורים בתפקוד לקוי כי אין לנו תנאים להיות הורים כמו שהיינו רוצים להיות."
הראשון מכיר בזה שדברים כאלה קורים ואין מה להאשים את ההורים, השני מנסה להטיל את האשמה על גורם אחר (ונוח).
אין שום קשר בין שום שיטה להורה ששוכח את הילד שלו באוטו. זה גם תמיד היה ותמיד יהיה. ייתכן שהעובדה שכל קיץ נהיה יותר ויותר חם גורם לסוג של bias - הרבה מקרים שמעולם לא דווחו הופכים להיות מקרי פגיעה ומקרי פגיעה הופכים למוות.
אור-לי מזכה את האינדיבידואל בצורה המסוכנת ביותר - אם אנחנו לא יכולים לקחת אחריות בסיסית על הילדים שלנו, אז אנחנו פשוט ילדים קטנים שלא מגיע להם לעשות/להחליט כלום בלי עזרתה של המדינה/חברה.
(j14 על שלל כותביה נדמים כל יום יותר ויותר לקריקטורה של ארץ נהדרת על זהבה גלאון - שמו לי יותר מדי סוכר בקפה, זה בגלל הכיבוש!)
ילד נשכח באוטו ע"י ההורה העייף והעסוק שלו, זה בגלל השיטה!
אני תמה מה יקרה כשj14 יקבלו את המהפכה שהם כה מייחלים לה וכולנו נחייה בגן עדן סוציאל דמוקרטי עלי אדמות. מה יקרה בקיץ הראשון אחרי המהפכה, כשהורה ישכח שוב את התינוק שלו באוטו? את מי הם יאשימו אז?
נ.ב. אתה לא עונה במייל.
נכון יש הרבה עוולות בעולם והרבה שיטות שלא עובדות.
מחקדווקא לאור ההבנה הזאת המפתח הוא לקיחת אחריות אישית על עצמי, משפחתי, חברי והסביבה שלי, מתוך הבנה שאף אחד לא ידאג לי.
המנגנונים המסוכנים ביותר הם אלו הפותרים את האדם מאחריות אישית. (למשל אותו מנגנון שמאפשר להפסיד את כספי הפנסיה שלנו ובמקביל לגרוף רווחים לכיס - הכל חוקי כן...).
ותגובה לערן. מדינה היא לא אני. המדינה היא מושג מופשט שמתאר קבוצה של אנשים (ויש שיחלקו אפילו על זה).
התנערות מאחריות אישית מתחילה במשפטים כמו: המדינה אשמה, המדינה תדאג לי לפנסייה, המדינה תפצה וכו'. משפטים אלו שקולים ל: בודהה אשם, ה' יסדר לי פנסיה, זאוס יפצה.
אני גם חושב להאשים את ה"שיטה" בהקשר הזה לא מתאים ולא קשור. אפשר באותה מידה להגיד שאם לא היו מכוניות אז לא היו נשכחים ילדים במכוניות בחום.
השבמחקמסכים עם העורב לחלוטין. אין קשר בין לחצים, יהיו אשר יהיו, לאחריות של הורה. חוץ מזה שאף אחד לא יודע מה באמת היו הסיבות לכך שהילדה נשכחה באוטו: אולי האב רב ערב לפני כן עם אשתו, או הפסיד במשחק קלפים ערב לפני כן? הניסיון לקשור כל טרגדיה ל"מצב" הוא מגוחך ופשטני מאוד. רק לפני מספר חודשים אב איבד שלושה בנים שנכנסו לחוף אשקלון וטבעו. גם זה בגלל "הלחצים"?
השבמחקמי שלא יכול לעמוד בעומסים האלה לא באמת חייב לגדל ילדים, והגיע הזמן לומר את האמת הפשוטה הזו. חוץ מזה שאין פוליסת ביטוח אוניברסלית נגד אסונות, תקלות, חולשות אנושיות או כל דבר שלילי אחר.
ערן, צר לי, אבל הפוסט הזה הוא פסגת הפובליציסטיקה.
אגב, לא כדאי שתעלה לדיון נושא הרבה יותר רלבנטי: פרנקל והמעצר בהונג קונג?
לפני שאתם קובעים/מנחשים מה הסיבה להשארת ילדים במכוניות. גשו לתחקיר נרחב שערך הוושינגטון פוסט בנושא ותגלו (שבמידה והתחקיר נכון) המיקרים האלה נגרמים ברוב המוחלט של המיקרים כתוצאה בעיקר של עיפות לחץ ועבודה והם נפוצים בעיקר משנות ה90.
מחקלגבי פרנקל והונג קונג - אין לי מה לכתוב חוץ מזה שזה אחלה איטם לתקשורת לעשות רעש אבל לא מעבר. יש סיבות הרבה יותר טובות לבקר את פרנקל והשטות שהתרחשה לו בהונג קונג היא לא אחת מהן.
אבל לא השיטה ולא תעשיית הרכב נולדו בשנות ה90 - לא קרה שום דבר חריג בעשור זה, הלא כך?
מחקאז מה החלפת השיטה מבטיחה לי, בדיוק? שלא תהיה עייפות, שלא יהיה לחץ או שלא תהיה עבודה?
לגבי פרנקל אני מסכים איתך.
כן עורב, החלפת השיטה מבטיחה לך פחות עייפות פחות לחץ ויותר עבודה.
מחקהתכוונתי יותר עבודה למובטלים ופחות זמן עבודה למי שכבר עובד.
מחקהי ערן,
השבמחקנתקלתי במאמר הזה על ספר פופולארי שעוסק בהגדלת הרזרבה של הבנקים... מה דעתך?
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2072731
עורב:
השבמחקמשנות ה90 שמים ילדים במושב הבטיחות מאחורה (בגלל הכריות אויר) ולכן הם נשכחים יותר.
החולי של השיטה קרי יוקר המחייה שמכריח אותנו לעבוד קשה יותר מתבטא בעיקר בעשור האחרון.
אז כן הרעיון הוא שכל אחד יעבוד פחות וישקיע זמן רב יותר בגידול ילדיו ושמירה עליהם
ברור שכל אחד חייב לקחת את מלוא האחריות לילדיו על עצמו אבל לא יזיק אם הסביבה תשתנה כך שיהיה לו קצת קל יותר במשימה.
אהוד
שאלה לי אליכם: אם הבנקים יחוייבו ברזרבה 100%, האם זה לא יגרום להם להלוות להרבה פחות אנשים? האם הקריטריונים לקבלת הלוואות לא יהיו קשים הרבה יותר?
השבמחקתודה
חשוב להבין שהכסף שהבנקים לא יורשו לייצר ייוצר על ידי המדינה ללא חוב ככה שכמות הכסף לא תקטן באופן משמעותי. לפי מסקנות חוקרי קרן המטבע במסמך מפורט בן 70 עמודים הם הוכיחו שם שלא רק שהמשק לא יכנס למחסור בכסף אלא שהתוצר יגדל ב10% לעומת היום. אמנם תקבל פחות הלוואות אבל גם תצטרך לקחת פחות הלוואות ביחס להיום כדי להתקיים בכבוד.
מחקאתה צודק ולכן פתרון חלקי כזה הוא לא טוב.
מחקצריך בנוסף לדאוג שיהיה מקור הלוואות אחר. הלווואות מכסף שלא הבנקים ייצרו אלא המדינה.
גם לזה תוכנית שיקאגו נותנת מענה על ידי כך שהכסף לשוק הפרטי יוזרם דרך הבנקים אלא שמקור הכסף של הבנקים יהיה כסף ממשלתי שנוצר על ידי המדינה (ולא על ידי הבנקים).
מחק(האנונימי ששאל)
מחקתודה ערן. אז אתה מתכוון שמשכורות עובדי המדינה יהיו הרבה יותר גבוהות ביחס ליוקר המחייה ויהיה פחות צורך בהלוואות?
והאם בנק ממשלתי כמו הבנק של צפון דקוטה, שמשקיע בעסקים מקומיים בריבית נמוכה, הוא רעיון טוב לדעתך?
אנונימי ששאל. הבנק בצפון דקוטה אכן מרכך את השיטה הקיימת אולם הוא אינו נותן פתרון לשתי הבעיות העיקריות של השיטה הקיימת.
השבמחקהוא הרי עושה שימוש בדולרים שהופקו כחוב והוא אינו שולט על כמות הדולרים הקיימים ואינו יכול למתן ניפוח בועות. אפשר לומר שהוא כמו מטבע משלים בעיר לא גדולה בארה״ב .
מטבעות משלימים יכולים לרכך את המכה אולם לא לתקן את שורש הבעיה.
עובדתית בחיי היומיום קיים לחץ קיומי אדיר (ומי שלא מאמין שיבוא לעבוד אצלי יום אחד) !!!
השבמחקעובדתית לחץ מוריד את התפקוד !!!
הקישקושים דלעיל, ששואלים אם השכחה היא בגלל השיטה או לא בגלל השיטה, הם חסרי כל בסיס. נכון שזה לא פוטר אותנו מאחריות, אך אם השיטה גורמת לנו לעבוד יותר קשה בכדי לשרוד, הרי שבהחלט ניתן לקשר את מקרי השכחה לשיטה.