חוסר הידע בקרב אנשי תקשורת, אי הבנת המערכת של הפוליטיקאים וכלכלנים חסרי השפעה גרמו לפרופ' ענת אדמתי, מהכלכלניות המדוברות ביותר בארה"ב, לקרא לציבור לא להמתין לאף אחד ולאתגר את המערכת בשאלות קשות כדי להציב אותה עירומה ומובכת מול האמת. קבלו את סיפורה של פרופ' לכלכלה ,שנולדה לפני 56 שנים בקרית גת, והתעוררה בעקבות המשבר מתרדמת שכולנו היינו בה. מה שיותר חשוב היא לקחה מאז כפרויקט חיים את המשימה להעיר גם את האחרים.
ענת אדמתי, פרופ' בסטנפורד,טוענת מאז המשבר האחרון, שהמערכת הבנקאית כל כך מסוכנת שאנו עלולים ליפול בקרוב לעוד חלום בלהות. רק בשנים האחרונות התחילו להתיחס ברצינות לטענותיה גם גורמים בכירים בארה"ב אחרי שהמציאות הראתה סימנים שהיא צודקת.
וודאי רבים מכם יזדהו עם תיאורה של אדמתי כיצד הבינה שמשהו במערכת הזה לא עובד כמו שצריך. כך סיפרה בראיון שהעניקה לכלכליסט לפני שנתיים :
אדמתי אמנם נזהרת עדיין לא ללכת עד הסוף כמו למשל להציע יישום יחס רזרבה של 100% בבנקים והפסקת יצור הכסף שלהם,אולי מחשש להתנגדות עזה מצידם. למרות זאת, היא כן מציעה בשלב הזה "פתרון פשרה" כואב מאד לבנקים (של החזקת 30% הון במקום 3 היום), פתרון שאותם בנקים אולי עוד יסכימו לספוג אי שם בעתיד.
ענת אדמתי, פרופ' בסטנפורד,טוענת מאז המשבר האחרון, שהמערכת הבנקאית כל כך מסוכנת שאנו עלולים ליפול בקרוב לעוד חלום בלהות. רק בשנים האחרונות התחילו להתיחס ברצינות לטענותיה גם גורמים בכירים בארה"ב אחרי שהמציאות הראתה סימנים שהיא צודקת.
וודאי רבים מכם יזדהו עם תיאורה של אדמתי כיצד הבינה שמשהו במערכת הזה לא עובד כמו שצריך. כך סיפרה בראיון שהעניקה לכלכליסט לפני שנתיים :
"המשבר [ב2007 בארה"ב] היה כמו מקרה חירום בבית חולים, שבו כל הרופאים מתחומים שונים באים לראות מה קרה, פתאום פיננסים ובנקאות היו במרכז החדשות. ואני תהיתי, כמו כל בן אדם בתחום, מה קורה פה בעצם. בנקאות ומוסדות פיננסיים הם כמו תחום נפרד במימון וכלכלה, אי מבודד. אחרי המשבר באתי מהעולם החיצון אל האי הזה, לראות מה מי שעוסקים בתחום אומרים, מה הם חושבים ואיך זה מתחבר למה שאני יודעת ולמה שאנחנו מלמדים. לאט לאט התחלתי לחשוב שמשהו לא בסדר. לא כל כך מצא חן בעיניי מה שאומרים, וגם מה שלא אומרים. היו דברים שנראו לי ברורים מאליהם, חיכיתי לשמוע אותם ולא שמעתי, אז חשבתי שמישהו צריך להשמיע אותם. בסופו של דבר, לפני שנה וחצי בערך, התחלתי לדבר על זה, ולא רק במסדרונות המחלקה ובסמינרים".
אדמתי התראינה לThemarker בראיון שפורסם אתמול בעקבות ספרה החדש "בגדי הבנקאים החדשים". הספר דורג כבר בתוך כמה חודשים בין עשרת הספרים הנמכרים ביותר מבין הספרים בתחום הבנקאות באמזון.
אדמתי אמרה כי היא והלוויג, מנהל שותף של סניף ארגון המחקר מקס פלנק בבון, חשו תסכול מכך שהממסד והעיתונות בלעו בשקיקה טיעונים של שתדלני הבנקים. לכן החליטו לכתוב ספר עלילתי שמיועד לציבור הרחב כדי להנגיש לו את הנושא. היא מספרת כי הבעיה היא שאנשים נותנים לבנקים כרטיס חופשי בכל דבר. פתאום, חוקי הטבע לא תופסים. אחת הסיבות לכך היא חוסר הידע ושטיפת המוח שעובר האזרח אבל לא רק הוא.
לדבריהם בתקשורת אין רמת ידע מספיקה כדי לבקר את המערכת וגם מהפוליטיקאים כנראה לא תבוא לנו הישועה : "כשענת ניסתה לדון בדברים הללו בזירה הפוליטית, היא גילתה שאנשים רבים פשוט לא מבינים", אמר הלוויג. ומה עם הכלכלנים? הם לפי הלוויג אין להם את הכוח להשפיע על פקידי ציבור, ששבויים בידי הבנקים.
"מה שחשוב", אמר הלוויג, "הוא לתרום לדיון הציבורי ולאלץ את בעלי האינטרסים והפוליטיקאים להגיד בבירור מדוע הם עושים את הדברים האלה ולספוג את המחיר של החולשה של טיעוניהם".
ומה המסר העיקרי של הספר?
לפי כלכליסט: המסר העיקרי הוא חד וצלול- אין שום הצדקה לאופייה הנוכחי של המערכת הבנקאית, שנשענת על מינוף אדיר, כזה שבזמנים טובים מניב רווחים גבוהים לבעלי המניות ולבנקאים - ומסכן את שאר הכלכלה בתקופות הקשות. את טיעוני הבנקאים שמגנים על המערכת ומתנגדים לכל שינוי - מהאזהרות על מחנק אשראי ועד הניסיונות לדחיית הקץ - אדמתי והלוויג מפרקים בזה אחר זה באופן קטלני.לדבריהם בתקשורת אין רמת ידע מספיקה כדי לבקר את המערכת וגם מהפוליטיקאים כנראה לא תבוא לנו הישועה : "כשענת ניסתה לדון בדברים הללו בזירה הפוליטית, היא גילתה שאנשים רבים פשוט לא מבינים", אמר הלוויג. ומה עם הכלכלנים? הם לפי הלוויג אין להם את הכוח להשפיע על פקידי ציבור, ששבויים בידי הבנקים.
"מה שחשוב", אמר הלוויג, "הוא לתרום לדיון הציבורי ולאלץ את בעלי האינטרסים והפוליטיקאים להגיד בבירור מדוע הם עושים את הדברים האלה ולספוג את המחיר של החולשה של טיעוניהם".
ומה המסר העיקרי של הספר?
ומי ברשימת הממליצים של הספר?
פה לא תאמינו מי נמצא: מנגיד בנק אוף אינגלנד מרווין קינג, דרך הנגיד האגדי של הבנק המרכזי של ארצות הברית בשנות השמונים פול וולקר ועד סימון ג'ונסון, הכלכלן הראשי של קרן המטבע לשעבר וכיום אחד המבקרים החריפים של הבנקים.אדמתי אמנם נזהרת עדיין לא ללכת עד הסוף כמו למשל להציע יישום יחס רזרבה של 100% בבנקים והפסקת יצור הכסף שלהם,אולי מחשש להתנגדות עזה מצידם. למרות זאת, היא כן מציעה בשלב הזה "פתרון פשרה" כואב מאד לבנקים (של החזקת 30% הון במקום 3 היום), פתרון שאותם בנקים אולי עוד יסכימו לספוג אי שם בעתיד.
נחמד וחבל לי לצנן את ההתלהבות, אבל...
השבמחקמקום 10 במכירות השבועיות בקטגוריית ספרי בנקאות לא נחשב בתור "מהנמכרים באמזון" (לא יודע כמה קנו אותו, אבל יש רק 33 אנשים שדירגו אותו).
אדמתי לא מציעה רזרבה מלאה לא בגלל חשש מהתנגדות, אלא מכיוון שהמטרה שלה היא שלבנקים תהיה הלימות הון גבוהה מספיק כדי לא לקרוס כשהחזרי חובות נכשלים. היא אינה מציעה אפילו במרומז את הקשר שבין יחס המינוף להדפסת הכסף אלא רק ליציבות של כל בנק, התלויה בכמות המזומנים שיש לו.
החלק היחידי בספר שלה המתקשר בצורה כלשהי לאחד הנושאים הנדונים פה בבלוגף הינו הקשר של ההון שלטון בין הבנקים והפוליטיקה, אך עם זה בגרסא מרוככת מתוך אמונה נאיבית שהלוביסטים משכנעים פוליטיקאים באמצעות המילים, לא באמצעות הכסף.
אתה כנראה לא גר בארה"ב אבל הספר נמכר פה יחסית לספר על בנקים כמו לחמניות...
מחקהנושאים במדוברים בספר אמנם אינם מדברים על יחס רזרבה (על כך כתבו גדולים וטובים אחרים מאמרים וספרים ) אבל זו לא היתה מטרת הספר שהוא
שאין שום הצדקה לאופייה הנוכחי של המערכת הבנקאית שנשענת על מינוף אדיר שמניב לה רווח רב בתקופםות שגשוג ובתקופות משבר הציבור צריך לכסות את ההפסדים.
הציבור מתחיל להתעורר אי אפשר לעצור את זה.
גם המטרה שלי היא שלבנקים יהיה מספיק הון כדי לא לקרוס כשהחזרי חובות נכשלים... העלאת הרזרבה זה חלק מרכזי מהפתרון וצעד חשוב בכוון.
מחקלא רוצה לצנן את צינון ההתלהבות. מקום 4 בקטגוריית תיאוריות כלכליות, מקום 2 בנושא בנקים ומקום 2333 בספרים בכלל - אם אתה מכיר את הקף המכירות של אמזון, אז זה המון המון ספרים. (להשוואה הארי פוטר החמישי במקום ה-1108).
ערן, הספר במקום ה-1 בנושא בנקים זה "היצור מג'קיל איילנד" שמתאר את הקמת בנק הפדרל רזרב. והוא פופולרי עוד יותר 1,347 ברשימת רבי המכר.
http://www.amazon.com/The-Creature-Jekyll-Island-Federal/dp/091298645X/ref=zg_bs_2633_1
אגב, ראיתי מאמר של בכיר בבנק אוף אינגלנד שמתייחס בחיוב להעלאת הרזרבה ומצטט את הספר של אדמתי. הוא מצטט עוד הרבה מומחים שחושבים באופן דומה על העלאת הרזרבה:
http://www.bankofengland.co.uk/publications/Documents/speeches/2013/speech657.pdf
Is 3% inadequate? And, relatedly, should the backstop...
instead be a front stop? A widening array of officials and academics have recently opined on both questions,
often answering yes to both (Admati and Hellwig (2013)
, Systemic Risk Council (2012), Johnson (2013),
Haldane (2012), Hoenig (2013), Fisher (2013), Nort
on (2013), King (2013), Stein (2013), Brown and
Vitter (2013)).
הספר "היצור מג'קיל איילנד" הוא לדעתי אחד הספרים הטובים שנכתבו על המערכת הכלכלית שלנו. העובדות שמובאות שם מדהימות. מומלץ.
מחקהעלתי אגב את התקציר שלו בעיברית על סמך הרצאה של גריפין ,מי שכתב את ספר, כאן
http://www.scribd.com/doc/107098618/%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%92-%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93
כן, ספרי פנטזיה ומדע בידיוני תמיד היו פופולארים, גם בתחום הבנקאות.
מחקהתחלתי לקרוא קצת וזה מעניין מאוד. ממליץ לאחרים.
מחקנראה שזהו ספר שידבר לקהל מצומצם מאד. גם בתוכן וגם בסגנון הוא לא מיועד לקהל הרחב. לא היתה התיחסות לשינוי שחל בבנקים שבעבר שרתו אותנו וכיום משעבדים אותנו ומנצלים את התלות שלנו בהם. לא היתה התיחסות להשפעות שיש לבנקים על הכלכלה מתוך אינטרסים אישים, שיתוף פעולה עם חברות והשפעה על בעלי עמדות פוליטיות. בקיצור הספר הוא פרבה.
השבמחקעדיף שערן יכתוב ספר שיתמצת את מה שהוא העלה פה ויתאים לצבור שאינו מתמצא בכלכלה. הנה הצעה.
אני אקנה עותק מראש כדי לממן הדפסה של ספר כזה.
אני זוכר שלפני 20 שנה כמעט ולא היו עמלות בבנקים בארץ ומאז זו רק מלחמת ירקנים אתם. לא היתה עמלה כשהוצאת מזומן. העמלה החודשית היתה נמוכה. לא היתה עמלה לכרטיסי אשראי. כיום כל פעולה זה שרות שעולה כסף ומריבה. פעם הבנק חי מכספים שהפקדנו בו מהשכר כיום הוא מחפש כל הזדמנות להוציא מאתנו כסף.
השבמחקבהרבה מאד מדינות מערביות זה לא כך, אני חי בהונג קונג, הבנק לא גבה ממני מעולם גרוש. עמלת החלפת כספים היא אפסית, עמלת העברת כספים אפסית, אני לא משלם לא על כרטיס אשראי לא על הוצאת כספים בכל דרך שהיא. כל יום הולדת שלי אני מקבל שובר לסרט זוגי או צהריים בבית מלון יוקרתי. אם אני פותח חשבון חסכון אני מקבל טלפון או דיסק קשיח ומדי פעם כשאני מבקר הם נותנים לי מטען לטלפון או מתנות אחרות סתם ככה. ואני לא עשיר כלל וכלל יש לי חשבון בנק של עשרות אלפי שקלים לא יותר והמשכורת שלי לא משהו. אגב דבר דומה היה בארצות הברית.
אם בנק כמעט ולא יוכל להלוות כספים, איך אנשים יקחו הלוואה לקניית דירה? האם זה לא יצור מצב של ביקוש גדול להשכרה ורק בעלי אמצעים יקנו במזומן וישכירו דירות? זה לא יצור מצב של חלוקת דירות לחדרים קטנים ובניית דיור ברמה נמוכה ביותר?
השבמחקלא יקחו הלוואות לקניית דירה.
מחקברגע שהמערכת תהיה כמעט ללא חוב מצב האנשים העובדים ישתפר באופן דרמטי.
א. ערן אתה חייב פוסט על השאלה בתגובות משלשום :)
השבמחקב. אם תחליט באמת על ספר משלך גם אני אשמח לקנות עותק מראש
ערן בוקר טוב,אני כותבת לך בעניין השינויים הטכניים באתר. מאז שהכנסת את הרצועה של רוטר האתר הפך כבד באופן מעצבן. בשני מחשבים שלי אני מתקשה לפתוח כתבות ותגובות ולגלול. כבר כמה שבועות.
השבמחקשרון
תודה שרון,
מחקאני אבדוק את זה
ערן
ענת אדמטי היא פרופסורית מכובדת ומהמובילים בחקר בנקים בארצות הברית.
השבמחקדבריה אינם חדשים, ויש ראיון מאוד מעניין איתה ב-econtalk, למתעניינים.
היא טוענת בקצרה שהסובסידיות שהמדינה מעניקה לבנקים, בדמות שמיכת הגנה, מעודדת אותם להקטין את יחס הלימות ההון שלהם. לכן היא ממליצה להגדיל את יחס הלימות ההון.
היא לא ממליצה על 100% יחס רזרבה ואפילו לא קרוב, מכיוון שיחס של 100% רזרבה משמעותו הפסקת פעילות הבנק ומעבר למודל כספת, שזה כמובן לא יפתור שום בעיה, רק יייצר בעיות חדשות.
בטח יש לה קביעות שהיא מרשה לעצמה לכתוב כאלו דברים :)
השבמחקקראתי את הקטע החינמי באמזון ולפחות הפתיח אינו עלילתי ולא מתאים לאדם הפשוט ברחוב.
מהפתיח לא ניתן להבין איך לא יהיה מחסור באשראי עם 30% רזרבה
אני הערה: הקדימו את פרופ' אדמתי בערך ב 11 שנים. הסימנים על הקיר כבר היו בתחילת שנות ה 2000. יחד עם זאת, שאפו על העיסוק בהגברת התודעה, אלא שאין בה די בשלב הזה. עכשיו השלב למעשים נימרתים. והם בפתח....
השבמחקספר חלש ובתור אחת שמתיימרת לחשוף את האמת, די מפתיע שבראיון איתה שפורסם ב"כלכליסט" לפני כמה חודשים היא הסבירה שהסיכון לציבור הוא בכך שבנקים מלווים כספי פקדונות שלו לטייקונים. הם לא. הם מייצרים כסף יש מאין. מי שלא הבין את זה לא הבין כלום. אולי לאמריקאי הממוצע הספר הזה הוא כן חידוש מרעיש.
השבמחקלמי שבאמת מחפש ספר רציני אני ממליץ על This time it's different שמנתח סדרה של משברים פיננסיים במשך מאות השנים האחרונות ומראה איך כולם בעצם נוצרים מאותן סיבות בדיוק, וע"י אותם גרומים אינטרסנטיים.
הם כן מלווים את הפקדונות שלנו - בעקיפין.
מחקלא פיזית, כמובן, אבל הכסף (שהם ממציאים) נותנים לטייקונים הוא ביחס ישיר לפקדונות שלנו בבנק.
לא רק שהם מלווים את הפקדון שלנו ,הם אפילו מלווים כל פקדון כזה יותר מ10 פעמים :)
מחקבו זמנית
מחקערן שלום
השבמחקגם אני בעד צדק חברתי, אבל...
ראית פעם מאזן של בנק?
למשל בנק לאומי:
http://www.leumi.co.il/static-files/10/LeumiHebrew/financial_statements/11527_maazan_AD_Globes_260x350_g.pdf?lang=he
פקדונות הציבור: 278 מיליארד ש"ח
אשראי לציבור: 238 מיליארד ש"ח
זה בטח לא פי 10. אולי כדאי שתלמד איך עובדים בנקים
(אשראי לציבור כולל אשראי לטייקונים)
יום נעים
זו בדיוק התנהגות של מערכת בנקאית ברזרבה חלקית. כל בנק יכול להלוות עד 96% מהפקדונות שלו.אבל שים לב שבמערכת כזו כל המערכת הבנקאית מלווה/מייצרת מכל שקל פקדון בערך 10 שקלים. זה אמנם לא טריוויאלי אבל בסרטון הבא זה מתואר בצורה מצוינת:
מחקhttp://www.youtube.com/watch?v=6CF2wfjNLDg
יום נעים גם לך,
ערן
ערן,
מחקאני שוב מפנה אותך לחפש מונחים כמו
loans create deposits
money multiplier myth
גם צרפתי לך לינקים וציטוטים באחד הפוסטים שלך לאחרונה
אלא שלא התייחסת אליהם בכלל.
באנליזה של ה FED בעצמו מנסים להראות שהרזרבה לא משפיעה או מגבילה את ההלוואות כמו שנהוג לחשוב.
http://www.federalreserve.gov/pubs/feds/2010/201041/201041pap.pdf
אפילו במסמך של תוכנית שיקגו שמשום מה אתה כל כך אוהב להזכיר,
למרות שאישית אני לא מחשיב את המסך הנ"ל כמקור מוסמך במיוחד,
כתוב מפורשות (אם כי מאוד בקצרה) לגבי הלוואות שיוצרות פקדונות ולא להפך.
לגבי הסרטון,
זהו אותו חומר חלקי פשטני ומוטעה שמסתובב באינטרנט זה שנים.
המכניקה של ההלוואות פשוט לא עובדת ככה במציאות המודרנית.
איפה נכנס לתמונה הבנק המרכזי?
מה לגבי כל אפשרויות המימון שיש לבנק?
מה עם יחס הלימות ההון?
איך נראים המאזנים של כל השחקנים בכל שלב ייצירת האשראי?
תקרא גם את מה שדני מ 14:17 כתב.
אשמח אם תגיב גם לו.
ולאנונימי מ 14:00
"הבערך 10 שקלים מכל שקל" שערן כתב זהו מכפיל הכסף התאורטי המפורסם שהוא לא באמת קיים במציאות. או יותר נכון להגיד שלא הייחס רזרבה זה מה שמשפיע או מגביל את ייצירת האשראי בניגוד לכל מיני סרטונים ברשת.
הטענה היא שכנראה מה שבעיקר משפיע או מגביל את הבנק זה היכולת למצוא לווים אמינים עם ערבונות מספקים שיסכימו לקנות את האשראי ובעלי יכולת להחזיר את ההלוואה פלוס הריבית.
כלומר בגדול, קודם יוצרים את האשראי עבור הלקוח הספציפי ורק לאחר מכן דואגים לעמוד בחוקי הרגולציה.
ולגבי המאזן של הבנק שציינת-
הוא מתאר רק תמונת מצב סופית יציבה של המאזן וגם רק של אותו בנק ספציפי. בתהליך של יצירת האשראי ישנם מספר שלבים וגם מספר שחקנים והמאזנים שלהם משחקים תפקיד חשוב.
תחפש חומר על loans create deposits שמתאר כיצד "הקסם" הזה עובד בפועל.
יס-מאן
שלום יס מאן
מחקכנראה פספסתי את ההודעות הקודמות שלך.
לגופו של עניין:
העיתונאי המוערך זוכה פרס פוליצר ,ג'יסי איסינגר, חקר לפני כשנה את השאלה איך המערכת הבנקאית עטובדת. בראיון שנתן לתוכנית של מקס קייזר ברשת הטלוויזיה RT הוא מספר שהגיע למסקנה שאף אחד לא יודע מה קורה שם. לדבריו אפילו המומחים הכי גדולים בתחום הבנקאות, הרגולטורים של המערכת ואפילו בנקאים בעצמם לא יודעים לענות על השאלה איך המערכת הזו עובדת. לדבריו זה נכון לכל המערכות הבנקאיות בעולם, כאשר מאחורי הדבר ישנה תופעה שיטתית של בנקים שמבצעים עבירות בוטות על חוקים הכוללות עבירות מוסריות ותרמיות גדולות,שחוסר השקיפות מונע את חשיפתם ומשמש להם כחומת הגנה מפני תביעות.
http://youtu.be/5sudncTe_kE?t=14m
אז למה אני מספר לך את כל זה?
כי אני כשתחקרתי את בנק ישראל איך הוא מיצר את הכסף הוא הפנה אותי לאחר חודש של ניסיונות לקבל תשובה לקורס באוניברסיטה שמסביר את היחס רזרבה כפי שתואר בסרטון שצירפתי שאגב הדוגמא מתוכו נלקחה מתוך חוברת שפרסם הפדרל ריזרב בעצמו. ואני מסכים לגמרי שהדוגמא פשטנית אבל זו המטרה.
אני גם מודע לעובדה שמיקל קומהוף מקרן המטבע טוען שזה לא עובד כך וקודם מתבצעת ההלואה ורק אחרי כן הרגולציה הדרושה (ובתור נציג קרן המטבע יש סיכוי שהוא גם הצודק).אגב אם תבדוק בבריטניה תגלה שבכלל כבר אין שם יחס רזרבה.
ידוע לי גם לחלוטין שהמערכת היא הרבה יותר מורכבת מסתם יחס רזרבה אבל המטרה פה בבלוג היא לא ללמד איך לנהל בנק (ואני בספק אם אפילו מנהל בנק מכיר את כל החוקים או איך כסף נוצר .יותר מכך אני מכיר אפילו עובדים בכירים בבנק ישראל שלא יודעים את זה) אלא להעביר בצורה פשוטה ונגישה לציבור את העקרון והמשמעויות של יצירת כסף מחוב נושא ריבית של הבנקים מתוך תקווה שמי שירצה יחקור לעומקם של דברים בהמשך.
לצורך מחקר מעמיק אפשר ללמוד לבד או להצטרף לחברים בתנועה לשינוי מוניטרי שהיא בקשר עם האנשים המובילים בתחום בבריטניה, בבלגיה ובארה"ב. זה די עצוב שאת המידע לאיך זה עובד פה אנחנו צריכים לקבל מחו"ל.
אני רק רוצה להודיע לך שעבור "המתקדמים" ועבור אלו שרוצים להבין יותר לעומק איך זה עובד, אנחנו בתהליך תרגום של הרצאתו של מייקל קומהוף (אם תרצה לעזור בתרגום או אתה מכיר משיהו שירצה לעזור נשמח)
https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=YnAtHbDptj8
ערן
לערן,
מחקלא שכחתי אותך
פשוט מעט עסוק היום.
אני אכתוב תגובה מפורטת היום או מחר לכל המאוחר.
יס-מן
טוב, קצת באיחור אבל יצא ארוך :)
מחקראשית לגבי הראיון של קייזר את איסינגר- לא נראה לי שזה קשור באמת לנושא המכניקת של יצירת אשראי.
בראיון לא מדברים על הבנקאות הקלאסית של פקדונות/הלוואות או על מוצרי האשראי לשוק הפרטי הלא מסחרי או על מערכות התשלומים. עיקר הדיון שם הוא בנושא הבנקים הגדולים ביותר ופעילויות ההשקעה שלהם, מוצרים פיננסיים מורכבים עם אזכור לבנקאות הצללים וגם תעלולים חשבונאים אשר כל זה ביחד יוצרים שרשרת כל כך מורכבת של נכסים, ערבונות, מישכון, מינוף וסיכון כך שלמשקיעים או ורגולטורים פשוט אין דרך להבין את הערך או את רמות הסיכון רק מעיון בדוחות ובמאזנים.
אבל במידה מסויימת זאת בעייה אצל רוב החברות הפומביות הגדולות מיישמות חשבונאות "קריאטיבית" על מנת "לעצב" את הדוחות והמאזנים ו"להעלים" רווחים מטעמי מס או "להסתיר" הפסדים ולהעלות את השווי, וכל זה בחסות רואיי החשבון, עורכי הדין והשמאים הגדולים ביותר ומתחת לאף לכאורה של מערכות השלטון. כביכול.
את ההתכתבות שלך עם בנק ישראל אני זוכר שהזכרת בעבר,
מצטער אבל לי זה נראה בעיקר כקוריוז וכמדומני ראיתי אחרים ברחבי האינטרנט שטענו שניסו לעשות דבר דומה. בכל מקרה זה לא אומר או מוכיח דבר על איך עובדת המכניקה של ייצירת הכסף והאשראי או מה עמדת בנק ישראל בנושא. אם כבר אז זה בכלל מעיד על בעייה כללית עמוקה אחרת שהיא- עד כמה קשה ואף בלתי אפשרי לפעמים לקבל שירות או מידע מהימן מרשויות השלטון. זאת בעייה עקרונית וחשובה ביותר לדעתי אבל היא לא באמת קשורה לנושא הדיון הזה.
אני לא יודע מה מלמדים באוניברסיטה באותו הקורס שהזכרת, אבל כמו הכובע צילינדר אותו חובש הבנקאי המעט שמנמן החייכן ולבוש החליפה בתמונות האילוסטרציה, וגם כמו אותו השק שמחזיק הלקוח אשר מלא במטבעות פיזיים של זהב או כסף, כך גם היחס רזרבה ומכפיל הכסף התאורטי שנגזר ממנו שייכים במידה רבה לתקופת חיים אחרת לחלוטין. פעם כנראה זה ייצג את מה שהיום נהוג לקרוא "הבנקאות הקלאסית".
תחום הבנקאות והפיננסים השתנה ללא הכר מאז וגם הבנקאות הקלאסית המודרנית (פקדונות, הלוואות ואשראי) השתנתה מן הסתם גם כן.
לגבי החוברת של הפד,
אם הכוונה היא ל modern money mechanics אזי אני כמעט בוודאות משוכנע שאף אחד מאלא שיצרו את הסרטונים האלא ברשת לא באמת הבינו את הכתוב בספרון או שיתכן אף שלא קראו אותו כלל אלא סתם הסתמכו על פרשנות של מישהו אחר מבלי להתעמק בעצמם בחומר.
הרי מתוארת שם בדיוק ובפשטות יחסית איך עובדת המכניקה של יצירת הכסף, לפחות לאותה תקופה בה נכתב הספרון (1961 עם רוויזיות עד 1992 בספרון שאני רפרפתי בו). ההסבר כולל את הבנק המרכזי, הבנקים המסחרים, חשבונות הרזרבה, חשבונות הלקוחות ועוד דברים מענינים נוספים. כתוב שם במפורש שהבנק לא מלווה את הפקדונות אלא יוצר אשראי חדש. אפילו ישנו הסבר על סוגי הכסף והקשר בין הכסף המזומן לבין הכסף בחשבון הבנק.
להלן מספר ציטוטים מהספרון לגבי יצירת הכסף:
The actual process of money creation takes place primarily in banks. As noted earlier, checkable liabilities of banks are money. These liabilities are customers' accounts. They increase when customers deposit currency and checks and when the proceeds of loans made by the banks are credited to borrowers' accounts.
Expansion takes place only if the banks that hold
these excess reserves (Stage 1 banks) increase their loans or investments. Loans are made by crediting the borrower's deposit account, i.e., by creating additional deposit money.
Of course, they do not really pay out loans from the money they receive as deposits. If they did this, no additional money would be created. What they do when they make
loans is to accept promissory notes in exchange for credits to the borrowers' transaction accounts. Loans (assets) and deposits (liabilities) both rise by $9,000. Reserves are
unchanged by the loan transactions. But the deposit credits constitute new additions to the total deposits of the banking system.
(יש המשך..)
(המשך..)
מחקאמנם נקודה עקרונית לגבי ההשפעה של הפד על האשראי שהבנקים יוצרים על ידי שינויים בכמות וביחס הרזרבות כבר לא נכונה היום היות וכנראה בגלל שינויים ברגולציה ובהתפתחות אפשרויות המימון הבנקים הרבה פחות אם בכלל מושפעים מפעולות אלו של הפד בנוגע לרזרבות ואשראי (צירפתי בתגובה קודמת שלי לינק לאנליזה של הפד משנת 2010 בנושא הזה). אבל לפחות לגבי המכניקה של יצירת הכסף, בניגוד לסרטונים ברשת אשר מציגים תמונה חלקית מעוותת ובאופן כללי מטעה, הדוגמאות בספרון של הפד פשוטות כמעט באותה מידה וגם ההסבר יותר מלא ולא מבלבל אבל בעיקר יותר פשוט, מדוייק ואפילו נכון.
לסיכום,
לדעתי זאת מעט היתממות שכאילו צריך להיות מנהל בנק או מומחה לחשבונאות של ההיי פייננס על מנת להבין את הדברים הבסיסיים ביותר של הבנקאות הקלאסית בעולם המודרני, והרי הראייה שלמשל ספציפית לגבי המכניקה הבסיסית של יצירת הכסף אשראי על ידי הלוואה המסתבר לי זה עתה שמספיק כנראה היה לקרוא ולהבין את הספרון הקצרצר של הפד כבסיס ועל זה לבנות את שאר הידע, ואילו מי שניסה ללמוד את הנושא רק מהסרטונים ברשת ומהמאמרים פה באתר יקבל תמונה מאוד חלקית ובעיקר מטעה ומבלבלת.
בגדול נראה לי שבזה בדיוק מתרכזת הביקורת שלי. לדעתי חקר האמת זאת חובה בסיסית ומוסרית במיוחד כאשר מתעסקים "בתיקון עולם". הרי איך בכלל אפשר לתקן משהו אם לא יודעים בדיוק איפה הבעיות כי לא לגמרי מובן איך העסק עובד. עוד עלולים להתפתות לאמץ כל מיני פתרונות קסם שמבטיחים כאילו "כסף ללא חוב" (הרי מי לא אוהב כסף וכולם שונאים חוב) או רעיונות יותר מטרידים שמכילים וועדות של השלטון שמחלקות את הכסף מלמעלה באופן ריכוזי אבסולוטי.
וגבי הסרטון "למתקדמים", זאת בגדול הרצאה מעניינת אבל קצרה על תוכנית שיקגו "המחודשת".
אבל אין שם התייחסות לכל מיני סוגיות שקומהוף לא מזהה כבעיות, ונכון להיום אני לא מספיק מבין את הפינות של התוכנית על מנת לקבל אותה בחיוב. מה שכן רעיון ההפרדה בין מערכת השילומים והפקדונות לבין מערכת ההלוואות וההשקעות בהחלט מעניין, אמנם לא באופן המימוש כמו שמוצג בתוכנית, אבל הקונספט עצמו שווה התעמקות.
בכל מקרה אני מקווה שתקבל את הביקורת באותה רוח בו היא נכתבה.
הפצת הידע וחקר האמת.
יס-מאן
קודם כל תודה על הביקורת העניינית.
מחקהנה כמה הערות:
1. אם אתה חושב שהמערכת הבנקאית בישראל עובדת בצורה שונה ממה שתאר בנק ישראל יתכן שאתה צודק אבל תצטרך להוכיח זאת לפני כן. למשל מבדיקה שעשיתי עם בו דיסון על המערכת הבנקאית בבריטניה ובישראל גילינו שהן עובדות שונה. מי מבטיח שאין שוני גם בין מה מתאר הפד למה שקורה בארץ? לכן אשמח לתקן את עצמי אם תביא לי מידע רישמי שמוכיח אחרת.
2. לא טענתי שצריך להיות מנהל בנק בשביל להבין איך כללי המערכת העיקריים עובדים אלא שזאת לא מטרת האתר ולא הרזולוציה שלו.המטרה היא להפיץ את בעית החוב לציבור כמה שיותר רחב וכניסה לכל כללי הבנקאות לא רלוונטית בשביל להבין את בסיס הבעיה ובנוסף תרתיע קהל רב שמעוניין להכיר את הנושא. כולנו מסכימים ואין חולק על כך שכל הכסף נוצר מחוב נושא ריבית ומפה כללי הרגולציה הם כבר כמעט חסרי משמעות לגבי גורל המערכת כי הרגולציות תמיד יותאמו בסוף כדי להתאים את קצב יצירת הכסף לכמות הכסף הדרושה כדי להחזיר את הריביות על החוב ואם הכסף הדרוש לא ייוצר על ידי המערכת הבנקאית ,זה יעשה דרך הבנק המרכזי. בכל מקרה האזרח בתחתית הפרמידה יושפע כמעט באותה מידה. במקרה הטוב אפשר יהיה למשוך את העסק עוד קצת זמן עם רגולציה כזו או אחרת אבל לא יותר.
3. בוודאי שלימוד איך העסק עובד חשובה ולכן יש ספרים רבים בנושא שמומלץ לקרא עליהם. אנחנו בתהליך תרגום מתקדם לספרו של ברנארד לייטר למשל על המערכת המוניטרית. לגבי הפתרונות: אם אתה חושב שהפתרונות לא נכונים -זה המקום והזמן להפריך אותם אבל האמן לי שלא יהיה לך קל בהתחשב בזה שיותר מידי כלכלנים בכירים גם בבריטניה וגם בארה"ב ישבו על העניין כדי לסגור את כל החורים. ואם תצליח להפריך כך שלא אני וחברי יהיה לנו תשובה , אני אהיה הראשון שאשמח לשמוע על כך ולהציף את העניין בשיחת ועידה מול אותם כלכלנים.
4. הפתרון המוצע להקמת ועדה מוניטרית הוא חלק אחד מפתרון כולל שכולל גם את פתיחת שוק המטבעות לתחרות,כך שלא יהיה גוף אחד שירכז הכל.
5. יתכן שאתה חושב אחרת שחייבים להסביר את ספרוני הפד ולהכנס לתוך נבכי הרגולציות. זו דעה לגיטימית ולכן אתה יכול להצטרף לתנועה לשינוי מוניטרי ,בתנועה כבר נכתב חוק מפורט בעניין, יש פגישות עם אנשי כלכלה בכירים ושם נכנסים לנבכי הבנקאות, אני מוכן אפילו לפרסם מאמר שלך בנושא אם תרצה לכתוב על איך המערכת עובדת בעולם ואם תצליח להוציא מבנק ישראל תיקון למה ששלחו לי אשמח עוד יותר לפרסם. יש גם אופציה שלישית שתפתח בלוג מעמיק משלך בנושא. אשמח לשתף ביננו פעולה כדי להפנות קוראים שרוצים להתעמק.
ערן
1. לא הבנתי. אתה באמת מתייחס לתשובה הלקונית שקיבלת מבנק ישראל כאיזושהי הצגת עמדה רשמית? אמנם לא ראיתי את התכתובת, אבל אני משער שהתנסחת מספיק בכלליות כך שהם יכלו לטעון לאי הבנה ועל כן ניפנפו אותך באלגנטיות ושלחו אותך לחפש.
מחקשוב תרשה לי למקד, אני לא מדבר על איך "המערכת" הבנקאית בישראל "עובדת" באופן כללי או ספציפי. אני אפילו לא מבין את כוונתך ב"איך עובדת" ומה זאת "המערכת". כמו כן ציינת ש"המערכת" בבריטניה "עובדת" שונה. אני אשמח בלי קשר אם תבהיר את המושגים בהם השתמשת ומהו השוני עליו אתה מדבר.
אני בכוונה מתייחס רק לנושא הבסיסי של המכניקה מאחורי יצירת האשראי בתהליך של מתן/קבלת הלוואה. אמנם אין לי מסמך רשמי של בנק ישראל שמתאר את התהליך אבל יחד עם זה גם לך אין משהו שאומר אחרת. בנוסף ציטטתי מתוך חוברת רשמית מהפד עצמו ועם תחפש חומר במיוחד על loans create deposits תמצא גם חומר יותר מודרני בנושא. ברור שיש הבדלים ברגולציה ובאכיפתה, במבנה הארגוני, בגודל ובפלח שוק ובמנטליות בין ישראל למקומות אחרים, אבל בדבר כל כך בסיסי של החשבונאות מאחורי ההלוואה אני לא חושב שיש הבדל ביננו לבין אירופה אנגליה או אמריקה.
אם אתה טוען שתהליך יצירת האשראי שונה בישראל, אזי לדעתי אתה זה שצריך להביא עדויות לכך שיעמדו כנגד הסימוכין שלי. ובכל מקרה לדעתי רצויי לתקן את ההסברים והסרטונים פה באתר שמדברים בנושא היות ונראה לי שהראתי די בברור שהם בעיקר מבלבלים מוטעים ולא רלוונטיים ואשר נעשו ככל הנראה על ידי אנשים שבכלל לא קראו או לא הבינו את הספרון של הפד אבל מרשים לעצמם להזכיר אותו כמקור. באותה הזדמנות כדאי גם לבדוק את הבסיס מאחורי מספר טענות וציטוטים שמקורן בתאוריות קונספירטביות לא מבוססות, כמו הנאום המפורסם של קנדי למשל.
2. לא באמת הבנתי את הקשר של הפיסקה הזאת שלך לנושא הדיון במיוחד הקטע לגבי הרגולציות.
אתה מדבר על איזשהם "כללים עיקריים של המערכת" ושזה "לא מטרת האתר ולא הרזולוציה שלו",
ואילו אני מדבר נקודתית ספציפית על המכניקה של יצירת האשראי על ידי הלוואות ברמה החשבונאית הכי בסיסית. חוץ מזה ישנו אגף באתר זה במיוחד עבור תאור "השיטה המוניטארית" ושם ישנם תאורים וסרטונים גם על המכניקה הבסיסית בדיוק ברזולוזיה המתאימה.
אני שוב מדגיש שלא כתבתי דבר על "כל כללי הבנקאות" או "כללי הרגולציה" אלא פשוט בגדול רציתי להפנות את תשומת ליבך לטעויות העקרוניות בסרטונים שיש ברשת ובהסברים פה באתר בנושא המכניקה של יצירת האשראי.
3. קושי לא מטריד אותי. מה שמניע אותי זה הרצון לחקר האמת והדרך לשם.
זה ש"כלכלנים בכירים" לטענתך "ישבו על העניין כדי לסגור את כל החורים" לא מרשים אותי יותר מידי גם. אתה כנראה מתכוון לאיזשהו מודל כלכלי עם שם גרנדיוזי שהם יושבים ומצחצחים שם. אין ולא יהיה לי את היכולות להבין או לבקר את המודל עצמו. אבל אל תשכח שזה בסך הכל מודל ונקודות החולשה שלו נמצאים בין היתר מן הסתם ביישום שלו ובמפגש שלו עם המציאות.
כמו שחוזק של שרשרת נמדד בחוליה החלשה ביותר, כך גם אין באמת משמעות לתקוף את המודל חזיתית. אחת הטכניקות למצוא את החולשות זה לאתר את הדברים שמנסים להצניע או להסתיר, או למשל נקודות שלא זוכות להתייחסות מספקת ומוגדרות כ non issue ללא הסבר. מי שיקרא את המסמך הבסיסי של תוכנית שיקגו, כבר די בהתחלה יש מספר סוגיות כאלו שלא קשורות למודל. חלקן אף עלו בהרצאות שהעביר קומהוף כאשר התשובות שלו נעו בין "זה לא בעיה", דרך "גם אחרים לא חשבו/חושבים שזאת בעיה" עד ל-"לפי המודל אין בעיה". בנקודות אלה בדיוק כדי לחפש את העיזים.
ואם כבר הזכרת את לייטר, חשוב גם להזכיר את הביקות שלו על תוכנית שיקגו. אני זוכר איזה פאנל של Q&A בו נכחו קומהוף ולייטר ולמרות שאני כבר לא זוכר מילה במילה את הנאמר שם, אבל מההכירות עם החומר של לייטר אני משער שהביקורת התמקדה בשני דברים:
- האחד לגבי זה שתוכנית שיקגו מדברת על שינוי מאוד קיצוני של לא מעט מערכות מורכבות ושהשינויי חייב להתבצע כולו בבת אחת ובו זמנית, וזה לעומת הרעיון של המטבעות המשלימים של לייטר שניתן ליישם לאט לאט, בכל מיני קני מידה ובכלל כתוספת למערכות הקיימות ולא במקומן.
- והשני לגבי זה שריכוז הכוח של יצירת הכסף, עיקרון ראשי בתוכנית שיקגו, זה הליכה לכיוון המנוגד לחלוטין לרעיונות המטבעות המשלימים של לייטר שטוען בעד ריבוי מטבעות ופיזור הכוח.
(המשך..)
מחק4. לא ברור לי מדוע אתה מנסה להצניע נושא ה"וועדה מוניטרית". אם אני מבין נכון זה לא סתם עוד "חלק מפתרון כולל" אלא אחד מעמודי התווך של התוכנית של positive money ושל התנועה לשינוי מוניטרי כאן בישראל. בלי זה אין בכלל תוכנית. כן, אני יכול להבין שזה נושא די שנויי במחלוקת היות ולא רק אני מוטרד מוועדה שכזאת עם כוח אבסולוטי לחלק כסף מלמעלה באופן ריכוזי.
מה כוונתך ב- "פתיחת שוק המטבעות לתחרות"?
מרפרוף מאתר שלך וב mcm לא ראיתי אזכור לזה.
האם אתה מתכוון ל"מטבעות משלימים"? local currencies?
אם כן אז זה די שונה מהניסוח שאתה השתמשת בו.
5. לא, אני לא חושב שקריאה של כ 30 עמודים ראשונים בספרון של הפד, שכמו שהראתי לך באמת כתובים בשפה פשוטה וכוללים דוגמאות ברורות עם טבלאות, נחשבים בעיני כ"כניסה לתוך נבכי הרגולציה", במיוחד כשהספרון הזה מוזכר כמקור בכל מיני סרטונים ברשת. מבחינתי זוהי אף סוג של חובה בסיסית כחלק מתהליך ההבנה וחקר האמת.
יתכן ומפה תחלס נובעת הביקורת שלי. כנראה אנחנו חלוקים על החשיבות, על האופן ועל עומק החקירה הנדרשים על מנת לבסס הבנה. לכן לדוגמא צורמת לי המהירות בה אימצתם את תוכנית שיקגו בשלמותה. גם לא ברור לי הבטחון וההעדר הספקות ביישימות שלה כאשר אני חושש שלא כל העקרונות והפינות שלה הובנו כהלכה על ידכם ישירות ורק לא בעקיפין כי כל מיני כלכלנים בכירים אמרו שהמודל שלהם עובד יותר טוב.
עוד כתבת ש"בתנועה כבר נכתב חוק מפורט בעניין". לא הבנתי. חוק? באיזה עיניין?
נשמע מעניין. אפשר לינק?
לגבי ההצעות שלך לכתיבת מאמרים בנושא- אני עוד מלטש את הידע שלי בנושא. התגובות שלי זה המירב לעת עתה.
לגבי פתיחת בלוג- אתה בעצמך בוודאי יודע כמה שזה לא פשוט, ועוד לאחד כמוני שנוטה להסחף לכתיבת מגילות.
לגבי שיטוף פעולה- זה כבר קורה כאן ועכשיו.
יא-מאהן
1. שוב אני חוזר: כן אני מתיחס למידע שהתקבל מבנק ישראל בהיעדר מידע אחר והניסוחים כולל השאלות והתשובות היו חד משמעיים. אם המידע שקיבלתי נכון או לא -זה אין לי יכולת לבדוק אבל שוב, אם יש לך מידע כזה אחר הבא אותו. עד אז זה המידע היחידי שהתקבל באופן רישמי מדובר בנק ישראל והמידע שבנק ישראל סיפק לי הוא המידע שמוצג באתר. אני גם לא באמת מבין מה בדיוק אתה רוצה? אני שוב מציע לך בוא תכתוב מאמר שמציג את המערכת לפי ספרוני הפד כדי שכולם ידעו מה זה loans create deposits. אני לא חושב שזה הדבר החשוב במסר שלי לקוראים ויתכן שאם הייתי במשרה מלאה על האתר הייתי כותב על זה אבל אם אתה חושב אחרת ויש לך את הזמן-הבמה שלך ואפילו אודה לך על כך.
מחק2. איך אתה יודע שיש "טעויות עקרוניות בסרטונים שיש ברשת ובהסברים פה באתר בנושא המכניקה של יצירת האשראי" אם אתה טוען שאין לך שום מסמך רישמי שמסביר איך כסף נוצר בארץ ואיך יחס הרזרבה עובד פה?
3. אם יש בעיות בתוכנית שיקאגו -זה הזמן להציף אותן.
אני לא מכיר את טענותיו של ליטאר אבל בלי שום קשר אם זה הוא או לא אלה טענות נכונות שכבר ניתנו עליהן תשובות למשל כמו הגדלת יחס הרזבה בהדרגה עם הזרמת הכסף של המדינה בהתאמה על מנת למנוע מחסור בכסף.
לגבי ההערה השניה -זה לא סותר. אפשר לקיים מטבעות משלימים גם כשהמדינה מייצרת כסף ומאחר שלא מדובר בגוף פרטי שינהל את הכסף -תהיה מוטיבציה למדינה לעודד מטבעות כאלה במקום לדכא אותם כמו שקורה היום
ערן
המשך להמשך
מחק4. מדוע אתה חושב שאני מצניע את זה? חפש תראה שזה חלק מהפתרונות המופיעים באתר ואפילו במעלה הרשימה.
פתיחת שוק המטבעות לתחרות היא כמו שאתה שומע שיהיה שקל שייוצר על ידי הבנקים ויהיה שקל 2 שייוצר על ידי המדינה ושקל 3 על ידי עירייות וביטשקל על ידי אלגוריתם במחשב וככה עוד .כל המטבעות יתחרו אחד בשני והמטבע היציב ישרוד כמו שאמור להיות בשוק חופשי. הציבור לא יהיה מקובע למטבע אחד ויוכל להחליט באיזה מטבע הוא משתמש.
5. אני ממש לא מקובע על תוכנית שיקאגו ,יש גם את תוכנית Positive Money וגם אם תרצה להציג תוכנית משלך שעונה על כל הצרכים והבעיות ,אני אציג גם את תוכנית יסמאן. כרגע אלה 2 הגופים שהעלו תוכניות רציניות ומפורטות בעניין.
אני מכיר את המכניקה של האשראי שאתה מתאר אבל יש הבדל גדול בין לקרא חוברת של 30 עמודים לבין להתחיל לכתוב עליה מאמר ,מה עוד שלדעתי זה לא הדבר הכי חשוב בעניין וזכותך לחלוק עלי. אם אתה חושב שהטרנספורמציה למאמר פשוטה לך על זה.
ערן
1. לא צירפת את ההתכתבות שלך על מנת שבאמת אוכל להגיב ברצינות.
מחקעל איזה מידע מבנק ישראל שקיבלת אתה מדבר בדיוק? חשבתי אאל"ט שכל הטיעון שלך מסתובב סביב זה *שלא* קיבלת תשובה רצינית מבנק ישראל ושהתגובה שלהם הסתכמה בסופו של דבר בהפנייה לאיזה קורס באוניברסיטה. גם נראה לי שאני לא מבין את השימוש שלך במילה "רישמי". הספרון של הפד הוא בעיני דוגמא לאיך מתארים תהליך באופן רשמי. ישנו הסבר מונחים, ישנם דוגמאות, הבהרות, טבלאות ואפילו גרפים. אז שאני אבין, משהו כזה קיבלת מבנק ישראל?
חוץ מזה, לטעון מצדך שתהליך יצירת האשראי ברמתו הבסיסית ביותר שונה מהותית בישראל יחסית לשאר העולם זה כבר בעיני מעט גובל באבסורד.
גם כתבת ש-"מבדיקה שעשיתי עם בו דיסון על המערכת הבנקאית בבריטניה ובישראל גילינו שהן עובדות שונה."
אבל לא פירטת למה אתה מתכוון ומהו השוני עליו אתה מדבר. בכל מקרה אני אופתע אם ישנו שוני עקרוני בתהליך יצירת האשראי ברמה החשבונאית אבל אשמח כמובן אם תתקן אותי.
לא הבנתי מה לא הבנת בכוונות שלי. כתבתי בברור:
"... רציתי להפנות את תשומת ליבך לטעויות העקרוניות בסרטונים שיש ברשת ובהסברים פה באתר בנושא המכניקה של יצירת האשראי. "
גם כתבתי לך די במפורש שאני לא מעוניין לכתוב מאמרים בנושא. המידע שסיפקתי בתגובות שלי זה מה שיש לי לתת כרגע וכל אחד רשאי כמובן לעשות עם המידע כראות עיניו. אישית אני חושב שבתור כותב הבלוג תשמח לקבל מידע וביקורת ותיקונים למאמרים שטרחת ואספת וכתבת פה באתר.
אה והנושא ש"הלוואות יוצרות פקדונות ולא להפך", כתבתי מקודם שזאת תפיסה יחסית חדשה כמדומני והיא לא מוזכרת בסיפרון של הפד. גם מכפיל הכסף ויחס הרזרבה שמתואר בספרון לא באמת קיימים היום, לפחות לא באותה חשיבות כמו שנהוג היה לחשוב. על זה נכתב באנליזה המודרנית של הפד שלינק אליו נתתי מקודם. מה שכן הספרון של הפד מסביר בפשטות את תהליך יצירת האשראי מבחינה חשבונאית עם דגש חשוב שהבנקים *לא* מלווים פקדונות אלא מייצרים אשראי.
2. אתה מתחמק. הסרטונים עליהם אני מדבר נוצרו על ידי אנשים בחו"ל עם רפרנס לסיפרון של הפד, כמו לדוגמא הלינק שנתת ל"קורס בהתרסקות" שהתחיל את כל הדיון הזה. שם, כמו בסרטונים דומים נוספים, מתואר בצורה מבלבלת התהליך של יצירת האשראי, כאשר ההנחה היא שכך באופן עקרוני זה עובד במקומות אחרים בעולם. הביקורת שלי מתייחסת לסרטונים אלה ולמאמרים שמסבירים את הנושא בדרך דומה.
אתה זה שצירפת לינק לסרטון כזה בתור תגובה להוא שדיבר על מאזן בנק לאומי, אתה זה שכתבת שזה הסבר מצויין, אתה זה שקישרת בין ההסבר המבלבל והמוטעה לבין מה שקורה בארץ, על כן כל הטיעון שלך כלפי הוא בעיקר דמגוגי ומגוכח שכאילו פה בארץ תהליך יצירת האשראי עובד אחרת.
אני חוזר שוב, תראה לי אתה את המקורות שלך שפה בארץ זה עובד אחרת ונמשיך משם.
3. ברור שיש סוגיות, חולשות ובעיות בתוכנית שיקגו. זאת לא שאלה של אם. לגבי אלה שאני חושב שראיתי, זה יחכה עד שההבנה שלי בנושא תתבסס קצת יותר. בנתיים מומלץ לחפש ולקרוא ביקורות של אחרים ברשת, לפחות זה מה שאני עושה.
לגבי הטענות של לייטר, שחבל שאני לא מצליח להזכר באיזה פאנל ראיתי אותם-
- לגבי הראשונה-
איזה מן תשובה זאת? ומי בכלל נתן אותה?
משום מה התשובה הזאת שלך נשמעת לי קצת כמו שליפה מהמותן,
היות ואני זוכר במפורש את קומהוף מסביר עד כמה חשוב לפי דעתו לעשות את המעבר ל100% בבת אחת.
בנוסף, כמו שטענתי עוד מקודם- לשינויים ביחסי רזרבה אין השפעה על יצירת אשראי כמו שנהוג לחשוב,
וגם בנקאות ב100% רזרבה זאת בנקאות שונה לחלוטין מבנקאות בכל רזרבה חלקית.
בכל מקרה בתשובה שלך לא התייחסת בכלל להשוואה מול רעיון המטבעות המשלימים שבניגוד לתוכנית שיקגו
"ניתן ליישם לאט לאט, בכל מיני קני מידה ובכלל כתוספת למערכות הקיימות ולא במקומן"
כמו שכתבתי מקודם.
- לגבי השניה-
נכון שאולי תאורטית זה לא סותר, אבל גם פה לא התייחסת להשוואה עצמה.
תוכנית שיקגו מייצרת מוקד כוח חדש חזק מאוד עם סמכויות אבסולוטיות על ייצור הכסף, אשר תפקידו בגדול זה לתכנן ולשלוט מלמעלה בעזרת מומחים על כמות הכסף.
אתה באמת לא רואה שום בעייה עקרונית עם זה?
גם לא הבנתי על סמך מה אתה טוען ש"תהיה מוטיבציה למדינה לעודד מטבעות כאלה במקום לדכא אותם"?
ומה הכוונה בכלל ב-"המדינה"?
מדינה זה משהו מאוד מופשט. אין לה ידיים רגליים או ראש.
לאיזה גוף בדיוק אמור להיות פתאום מוטיבציה לעודד מטבעות משלימים? ולמה?
היתכן ואתה מתכוון לוועדה המוניטרית הציבורית?
(המשך..)
מחק4. זה מה שהבנתי מהתגובה שלך לחששות שלי.
אני הבעתי חשש מפני "וועדות של השלטון שמחלקות את הכסף מלמעלה באופן ריכוזי אבסולוטי"
ואילו ההתייחסות שלך הסתכמה בש- "הפתרון המוצע להקמת ועדה מוניטרית הוא חלק אחד מפתרון כולל שכולל גם את פתיחת שוק המטבעות לתחרות,כך שלא יהיה גוף אחד שירכז הכל",
ואת המוטציה הזאת אני לא לגמרי מבין אני מודה.
קראתי בזמנו על הוועדה המוניטרית עם הכוח האבסולוטי על ייצור הכסף ברעיון של positive money וגם קראתי על מטבעות מקומיים ומשלימים, אבל מהתאור הקצר שסיפקת על פניו נראה לי שיתכן והשילוב המין אנרכיסטי הזה מכיל מספר סתירות. אשמח אם תספק לי חומר בנושא איך זה אמור לעבוד ביחד.
5. אתה שוב לא מתייחס לטענות שלי. זה מה שאני כתבתי-
"צורמת לי המהירות בה אימצתם את תוכנית שיקגו בשלמותה. גם לא ברור לי הבטחון וההעדר הספקות ביישימות שלה כאשר אני חושש שלא כל העקרונות והפינות שלה הובנו כהלכה על ידכם ישירות"
באתר הבית של התנועה לשינוי מוניטרי (שאתה מהיוזמים שלה, לא?) הרי כתוב מפורשות שאחת המטרות העיקריות של התנועה זה לפעול ליישום תוכנית שיקגו. עובדה זאת בנוסף לביטחון בו אתה כותב על התוכנית נותנים לי את הבנה כאילו שאתם מכירים את התוכנית מבפנים החוצה ושכל מה שנשאר זה פשוט ליישם אותה.
אין קשר בין מה שאתה כתבת לטענות שלי,
וחוץ מזה אני חושב שיש לי זכות כמו לכולם להעביר ביקורת עיניינית על התוכנית ועל ההתנהלות שלך וזאת גם מבלי להציע שום תוכנית חלופית.
ולסיום לגבי מה שכתבת בסוף,
כן, אני מבין שכנראה הסטנדרטים שלנו לגבי חשיבות הדיוק וחקר האמת שונים למדי.
זה גם מסביר מדוע אתה לא רואה שום בעייה עקרונית בלפרסם ציטוטים של אנשים שלא נאמרו מעולם (הציטוט של רוטשילד)
או לבסס מאמרים על תאוריות קונספירטיביות לא מבוססות (הנאום המפוברק של קנדי)
וזאת למרות שהפנתי את תשומת ליבך לנושא לא פעם ואף סיפקתי קישורים רלוונטיים.
יא-מאן
טוב הויכוח הזה כבר הופך לחסר תכלית. אני אסכם ברשותך:
מחק1. המידע היחידי לגבי איך כסף נוצר בארץ שיש לי הוא מבנק ישראל . יש לך אחר הבא אותו. אם אין לך אחר אנחנו נכנסים להשערות.
אתה רוצה מקורות?
זה פשוט מאד: שלח מייל לדובר בנק ישראל וקבל מקור. אתה חושב שהתשובה שלו לא רצינית ,אבסורדית, לקונית? -אז תתוכח איתו -לא אני נתתי את התשובה הזו.קיבלת תשובה אחרת -שלח לי אותה. אני בכל אופן לא הכתובת לטענות שלך.
לגבי ההערות ששלחת לי -כבר הודתי לך על ההערות הענייניות.
2. מחזיר אותך לתשובה 1. לפני שאתה טוען אם משהו שגוי צריך להוכיח מה זה נכון ומה זה שגוי. הנחות הן לא עובדות. רוצה לתאר בצורה מדויקת איך זה עובד בעולם? הבמה לרשותך.
3. אתה לא חייב לקבל את כל התשובות שלי. זה בסדר גמור.
לגבי מטבעות משלימים כתבתי על כך במאמרים בעבר ואכתוב גם בעתיד. עשה חיפוש באתר.
4. אם אתה מחפש מושלם כנראה לא תמצא אף מערכת כזו ולא רק בכלכלה. בהינתן האלטרנטיבות אני לא רואה בעיה בקיומו של גוף מוניטרי שמטרתו להחליט על כמות הכסף שתועבר לממשלה. בטח שזה עדיף על המצב של היום בו גוף פרטי מנפיק את הכסף באופן בלעדי ועושה זאת על ידי הלוואות בלבד. בנוסף המדינה (הממשלה לצורך העניין) תהיה כפופה לציבור (היום היא כפופה וממומנת על ידי הבנקים) ולכן יהיה לה אינטרס גדול יותר ויכולת לחוקק חוקים שמבטלים את המונופול של הכסף ,בעוד היום יש לובי בנקאי גדול שיכול למנוע זאת.
איזה גוף ינפיק מטבעות מקומיים? כל מי שירצה -אתה ,אני ,עיריות ,קהילות, מועצה אזורית וכו וכו.
4.אני חושב שרוב החשש שלך נובע מחוסר ידע בתוכנית. קרא ולמד היטב את התוכנית - זו תוכנית מעולה שנותנת הסבר מקיף איך מערכת כזו יכולה לעבוד מבלי לפגוע באשראי שניתן ובכל זאת למנוע משברים ושליטה של בנקים בכל מה שנעשהץ.
5. שוב אני מודה לך על הביקורת העניינית -למרות שאני לא מקבל את כל טענותיך
יסמאן, אתה שואל הרבה שאלות עמוקות וענייניות ,לחלק לא נתתי תשובה ולחלק נתתי תשובה על קצה המזלג -הסיבה לכך שתגובות הן ממש לא הפלטפורמה המתאימה לכך. ובכמה שורות שאני אענה לך זה אף פעם לא יראה רציני ואתה תצא מתוסכל. אתה מוזמן לפורומים רחבים יותר של התנועה לשינו מוניטרי ,לשאול שאלות את כולם, לחשוב על הבעיות עם כולם ,לחשוב על הפתרונות ,להתעמק בנושאים ולנסות להוביל לשינוי כפי שאתה חושב שאמורים להיות. אתה יכול להמשיך גם לעשות זאת דרך תגובות אבל זה לא יהיה אפקטיבי באותה מידה.
אתה חושב שהתנועה לא בכיוון? -אתה לא היחיד. יש בחור מצוין שאני מכיר באופן אישי בשם חן אופק שלא מסכים עם מה שאני חושב ועם מה שהתנועה חושבת ורואה בועדה מוניטרית כאסון.הוא הקים פורום משלו בנושא. אתה יכול להצטרף אליו ולהביא לשינוי בדרכך. אתה יכול כמובן גם לפתוח פורום אחר משלך.
בהצלחה בכל אופן בכל דרך שתבחר
ערן
ראשית זה בכלל אמור היה להיות דיון ולא וויכוח ;)
מחקאבל בלי קשר אני מסכים שהדיון מוצה.
אני מסכים שזאת לא בדיוק הפלטפורמה לנהל דיונים עמוקים, אבל בכל זאת קיוויתי לקצת יותר "בשר" בתשובות שלך או לפחות ללינקים שתומכים או מסבירים את הטענות שלך.
בנוסף אני חייב לציין שבתגובות שלי שמאוד השתדלתי להתייחס לכל משפט ומשפט שלך, ויחס דומה היה בהחלט חסר לי בתגובות שלך. לרוב אתה התייחסת רק לדברים מסויימים ופשוט התעלמת מהשאר. במיוחד נראה לי שהתעלמת מטענות כאלו שמצביעות על פגמים או סתירות בטענות שלך. קשה לנהל דיון בצורה כזאת.
1. (שוב) לא צירפת את ההתכתבות שלך עם בנק ישראל.
מצד אחד אני זוכר אותך אומר שתשובה שקיבלת מבנק ישראל זה לקחת איזו קורס באוניברסיטה או משהו כזה.
מצד שני פה בדיון אתה טוען שקיבלת מידע רישמי מבנק ישראל "איך נוצר הכסף" כדבריך. שאלתי אותך- "רשמי" כמו הספרון של הפד? לא ענית.
ביקשתי שתספק את ההתכתבות, אבל אתה התחמקת.
הזכרת איזה שיחה שלך עם בן דייסון לגבי שוני בין אנגליה לישראל. ביקשתי הבהרות, אבל לא הגבת.
ולבסוף טענת שבישראל זה עובד "אחרת" מאשר איך שמתואר בחוברת של הפד אבל דרשת ממני להפריך את זה. זה כבר אבסורד אתה לא חושב?
סתם טיפסת פה על עץ גבוה מידי ללא סיבה ברורה.
אם אתה רוצה לרדת אז פשוט תספק את המקור הרישמי שלך, זה הכל.
ובאותה הזדמנות אשמח אם תבהיר גם את הסתירה שיש לכאורה בין זה שמצד אחד טענת ש-"המידע היחידי לגבי איך כסף נוצר בארץ שיש [לך] הוא מבנק ישראל" וצד שני ישנו הסיפור שלך שבנק ישראל היפנה אותך (יתכן ובאופן "רישמי") לבדוק/ללמוד את הנושא באוניברסיטה.
ככל שאתה ממשיך להתחמק זה מגביר את החשד שאתה מנסה להסתיר משהו.
2. ראה 1
ראשית, האופן בו אתה מנסה כאילו לסובב את נטל ההוכחה לכיוון שלי, כאשר אתה זה שטוען שישנו איזשהו שוני בתהליך הבסיסי של יצירת האשראי, אבל מסרב לספק הסברים כלשהם או למסור מידע שאתה טוען שקיבלת. זה קצת כמו לבקש ממני להוכיח לך משהו לא ממש הגיון כמו למשל שיש לך זנב. אם יש לך אז תראה אותו. אני אבדוק אותו, יודה בטעות במקרה הצורך ונמשיך הלאה. פשוט.
שנית, שוב אתה כאילו מנסה לדחוף אותי לעשות משהו שכבר כתבתי לך (פעמיים) במפורש שאני לא מעוניין לעשות. נתתי לינקים, סיפקתי ציטוטים ועוד הוספתי הסברים, וגם עניתי לך שאני לא מעוניין לכתוב מאמרים בנושא. ההתעקשות שלך לכיוון מרגישה לי מעט כמו ניסיון להשתקה.
3. כתבתי-
"איזה מן תשובה זאת? ומי בכלל נתן אותה?"
הניסוח שלי באמת היא אומלל למדי. סליחה.
הסיבה שהתנסחתי בבוטות כזאת זה כי באמת הפתעת אותי עם התשובה שלך.
אני אסביר למה-
אני ביקשתי התייחסות לגבי ה*השוואה* בין תוכנית שיקגו לבין "[הרעיון של מטבעות משלימים ש-] ניתן ליישם לאט לאט, בכל מיני קני מידה ובכלל כתוספת למערכות הקיימות ולא במקומן"
ואילו אתה בתגובה כתבת- "אלה טענות נכונות שכבר ניתנו עליהן תשובות למשל כמו הגדלת יחס הרזבה בהדרגה עם הזרמת הכסף של המדינה בהתאמה על מנת למנוע מחסור בכסף."
גם אם אני מתעלם מזה שהתשובה שלך לא באמת קשורה להשוואה, מה שבעיקר צרם לי זה שלושה דבר:
- "אני זוכר במפורש את קומהוף מסביר עד כמה חשוב לפי דעתו לעשות את המעבר ל100% בבת אחת."
- "לשינויים ביחסי רזרבה אין השפעה על יצירת אשראי כמו שנהוג לחשוב"
- "וגם בנקאות ב100% רזרבה זאת בנקאות שונה לחלוטין מבנקאות בכל רזרבה חלקית"
אבל אתה לא התייחסת לאף אחת מהטענות האלה.
לכן גם כתבתי ש-"משום מה התשובה הזאת שלך נשמעת לי קצת כמו שליפה מהמותן"
4. לא מחפש מושלם. לא מאמין במושלם. לא צריך מושלם.
שואל שאלות, מחפש תשובות, וחוקר את האמת.
את "התשובה" הזאת כמו שכתבת באמת שמעתי לא פעם, אבל עוד לא יצא לי ללמוד הסבר רציני ומעמיק שמסביר איך וועדה שכזאת אמורה לעבוד בפרטי פרטים עם התייחסות למגוון הפינות והעיזים שנמצאים ביצירה של מוקד כוח שכזה, ושלא לדבר בכלל על היישום של זה. מה שכן ראיתי זה בעיקר הרבה wishfull thinking בצירוף הטיעון שזה בהכרח יביא למצב יותר טוב בהשוואה להיום, כאשר לא רק שזה בספק אלא אף יתכן שריכוז כוח כזה עלול להביא למצב יותר גרוע.
גם לא משכנע אותי הטיעון שרק בגלל שיש וועדה שכזאת הממשלה "פתאום" תפסיק לשרת את מוקדי הכוח כמו תמיד.
חוץ מזה יש עוד מגוון טיעונים נגד העיקרון עצמו של וועדה שכזאת, אבל זה יהיה כבר בדיון אחר כנראה.
(המשך..)
מחקלגבי מה שקראתי לו "המוטציה הזאת", זה מה שהבנתי כשכתבת את זה-
"הפתרון המוצע להקמת ועדה מוניטרית הוא חלק אחד מפתרון כולל שכולל גם את פתיחת שוק המטבעות לתחרות,כך שלא יהיה גוף אחד שירכז הכל"
יחד עם זה-
"פתיחת שוק המטבעות לתחרות היא כמו שאתה שומע שיהיה שקל שייוצר על ידי הבנקים ויהיה שקל 2 שייוצר על ידי המדינה ושקל 3 על ידי עירייות וביטשקל על ידי אלגוריתם במחשב וככה עוד .כל המטבעות יתחרו אחד בשני והמטבע היציב ישרוד כמו שאמור להיות בשוק חופשי. הציבור לא יהיה מקובע למטבע אחד ויוכל להחליט באיזה מטבע הוא משתמש."
ולאחר מכן גם את זה-
"איזה גוף ינפיק מטבעות מקומיים? כל מי שירצה -אתה ,אני ,עיריות ,קהילות, מועצה אזורית וכו וכו."
האם זה באמת רעיון אמיתי? "אמיתי" במובן של יציב, שלם, עם גיבוי.
והאם התנועה/אתה באמת מנסים לקדם את היישום שלו?
בכלל לא ברור לי איך הקונספט של וועדה מוניטרית ריכוזית מסתדר עם האנרכיה של השוק הפתוח של המטבעות.
אשמח לאיזה לינק לחומר בנושא של איך זה אמור לעבוד ביחד.
דרך אגב, עד כמה שאני מבין, הרעיון של "השוק הפתוח של המטבעות" הינו רק מקרה אחד וקיצוני במיוחד מתוך תחום הרעיונות של מטבעות משלימים/מקומיים.
4. לגבי מה שכתבת על "החששות שלי", כנראה שלא ניסחתי את עצמי מספיק טוב.
יותר מדויק להגיד שאני *חושד* בתוכנית שיקגו, כמו שבאופן כללי אני חושד בכל מה ומי שמציע פתרונות לסוגיות עתיקות ומורכבות שמעורבים בהם בני אדם, שווקים, כסף, מוקדי כוח ופסיכופטים. כמובן זה לא עוצר, מפחיד או מפריע לי ללמוד, וכמו שכתבתי אני עוד לומד את החומר.
מבחינתי לאתגר ולשאול בעצמי את השאלות הכי קשות זהו חלק עקרוני בתהליך הלמידה, ולכן זאת הסיבה שכתבתי-
"צורמת לי המהירות בה אימצתם את תוכנית שיקגו בשלמותה. גם לא ברור לי הבטחון וההעדר הספקות ביישימות שלה כאשר אני חושש [חושד] שלא כל העקרונות והפינות שלה הובנו כהלכה על ידכם ישירות".
אני עדיין עומד מאחורי הטענה הזאת במיוחד לאור הדיון הזה בינינו.
5. אין צורך להודות לי שוב ושוב. פעם אחת זה בהחלט מספק וגם זה לא חובה.
אבל רגע, תן לי להבין, האם כך אתה מפרש את התלונות שלי על זה שאתה כאילו לא מתייחס לטענות שאני מעלה? אתה הבנת כאילו אני מבקש הבעת תודה?
אם כן אז זה אחלה קצר בתקשורת משעשע :)
אז רק כדי להבהיר, כשאני כותב משהו כמו "אתה שוב לא מתייחס לטענות שלי", אני מתכוון שלא הגבת לאיזושהי טענה או משפט חשוב כלשהו שכתבתי. במקרה כזה אני לא מצפה ל "שוב תודה על הביקורת העניינית", אלא אני מקווה לתגובה שלפחות תכלול התייחסות להאם אתה מסכים לטענה שלי או סותר אותה ואם סותר אז למה. גם בקשה להבהרה נחשבת.
ולסיום,
ראשית, לא טענתי שאתה או התנועה "לא בכיוון" אלא בנתיים רק העברתי ביקורת.
שנית, לדעתי זה מעט מתנשא להגיד לאנשים מה לעשות עם זמנם החופשי במיוחד עם "הצעות" טריוויאליות כמו שהצעת.
שלישית, מרפרוף באתר mcm לא מצאתי רשימה או לוח זמנים של הפורומים הרחבים של התנועה אותם הזכרת.
אני מבין שברביעי הקרוב יש סוג של מפגש שכזה, ושזה יותר בכיוון של הרצאות ופחות בכיוון של דיונים.
בכל מקרה ישר כוח.
עד הפעם הבאה.
יס-מן
לא ממש. הפקדונות שלנו משמשים כרית ביטחון וליצירת יחס הלימות הון (כלומר זה כסף שאמור להישמר בבנק). האשראי שהבנק מחלק הוא מכסף שלא באמת קיים. אפשר להתווכח על השאלה מהו כסף שכן קיים אבל בנקים בארה"ב ובקנדה הגיעו ליחס רזרבה של 1/100 לפני המשבר. וכן, זה אושר ע"י הרגולטורים (יש הונאה שהם לא אישרו?)
השבמחקלצורך העניין הזה בנקים יכולים פשוט לחלק הלוואות מכסף שאין להם, כלומר עם הון עצמי אפסי, ואז להשתמש בהחזר החודשי של הלווים כהון עצמי. וזה בדיוק מה שהם עשו. צאו מהסרט שהכסף שלכם משמש להלוואות. הוא משמש לדברים אחרים. אשראי הוא בסה"כ פעולת הקלדה שיוצרת כסף משום מקום. ורק לבנקים יש הפררוגטיבה הזו, לרע ולרע.
דני,
השבמחקאבל בלי שיהיו פקדונות הם לא יכולים להלוות כלום (אלא אם הם מביאים הון עצמי אחר), לכן נכתב שהם מלווים את הפקדונות שלנו. לצורך העניין, גם יחס קיצוני של 1/100 נחשב.
לא בדיוק.
מחקלדעתי אם כבר אזי יותר נכון להגיד ש- ללא הון לא ניתן לייצר אשראי.
אבל לבנק ישנם דרכים שונות ומגוונות לגייס הון לרוב גם ללא קשר ישיר לפקודונות של כלל הציבור.
לדוגמא, כמו שציין דני, אם הבנתי אותו נכון,
עצם הפעולה של ייצירת האשראי גם יוצרת הון מידי שנובע מהתקבולים העתידיים של תשלום הריבית.
עוד דוגמא,
הבנק יכול לקבל אשראי זול מהבנק המרכזי למשל
ואז לקנות בכסף נכס שנחשב בטוח כמו אגח מדינה.
האגח משלם ריבית קצת יותר גבוהה מהריבית על האשראי והנה הוף נוצר לו הון.
כמו כן הבנק יכול גם למכור מניות או אף לגייס הון באמצעות מכשירי חוב.
אבל מה שחשוב לפי דעתי זה מה שדני כתב בסוף.
על מנת להבין איך העסק עובד באמת צריך להסתכל על זה מהצד של הבנק ולא מהצד של הלקוח, ומהצד של הבנק הפעולה היא "יצירת אשראי" ולא "מתן הלוואה" כפי שזה מצטייר בטעות מהצד של הלקוח.
יס-מאן
האם זה אומר שהמצב הוא עוד יותר גרוע ממה שטוענים בד"כ? לפי מה שאתה אומר נשמע שלא חייב להיות קשר ישיר בין כמות האשראי לכמות הפקדונות? זה נכון?
מחקיס מאן כתבת בתגובה קודמת שיחס הרזרבה לא חשוב אלא הסיכוי לקבל את ההלוואה בחזרה.
מחקזה נכון במיוחד בזמנים קשים של היום אבל עדיין יש הבדל גדול
בין להלוות את ההון העצמי ללהלוות כסף שלא קיים.
אם לבנק יש שקל והוא מלוה אותו לבין
לבנק יש שקל והוא מלווה 10 ש"ח זה הבדל ענק.
אפילו אם נקל ונגיד שכל תשלום שהבנק מקבל הוא יכול להלוות אותו מייד.
אז משקל שהוא מלווה זה שקל ועשרים אגורות - 20 אחוז יותר אבל לא 900 אחוז יותר.
בכל מקרה ההונאה קרובה לסיום ולכן יחס הרזרבה יורד בהתמדה(מינוף יורד)- כי כמו שאמרת כמות הלווים הטובים יורדת בעיקביות.
דרך אגב אולי הקטע עם הפקדונות נשאר כי בלי הבנק המרכזי שמציל את הבנק ומזרים כסף אז בעצם המפקידים אמורים להפסיד את הכסף בעת הפסד חריף.
לדעתי עשו את הכלל הזה שתמיד צריך יותר פקדונות מהלוואות בשביל
השבמחק"לרתק כסף למערכת" בעיקר.
כיון שהכסף מרותק זה מחליש את האינפלציה לפחות זמנית ומאט את קצב לקיחת ההלוואות כיוון שיותר קשה להחזיר את ההלוואה כי הכסף שלכאורה אמור להחזיר את ההלוואה מרותק בפיקדון.
תודה יס מאן, הבהרת היטב את מה שכתבתי (כנראה לא באופן הכי ברור, לקחתי לתשובת לבי). ואחדד עוד נקודה: מה שנחשב להון עצמי של הבנק שונה מאוד ממה שהציבור התמים חושב שזה. הציבור מניח שהון עצמי הוא כספי פקדונות של חוסכים. בפועל ההון העצמי מחולק לדרגות הלימות שונות שחלקן היו גורמות לכם להתפלץ: הלוואות "טובות" למשל למוסדות שיש להם דירוג גבוה או ערבות מדינה נחשבות להון עצמי כי הן "בטוחות כמעט כמו כסף מזומן". כן, כן. הלוואה נחשבת להון שבזכותו הבנק יכול...לייצר עוד הון יש מאין. כמו כן, כפי שיס מאן כתב, הון עצמי הוא בהרבה מקרים הון אבל ממש לא עצמי אלא הלוואה מהבנק המרכזי. ויש עוד כהנה וכהנה פטנטים. בפועל, בשיא ימי הבועה, כל מה שנדרש כדי לייצר הון חדש באמצעות אשראי היה אישור מהרגולטור שמוסד איקס הוא בנק מוכר. שום דבר מעבר לזה, גם לא הון התחלתי אמיתי. בקיצור, המצב הרבה יותר גרוע ממה שאתם אפילו מדמיינים.
השבמחק