החוקים שלא תראו בדף הפיסבוק של שר האוצר

שוב ושוב ושוב אנחנו מופתעים מעליית המחירים, שוב הציבור  זועם ,שוב הפוליטיקאים ממציאים תירוצים  ואף לא צדיק אחד בתקשורת שמסביר לאזרח שעליות המחירים הן חלק מהשיטה שבה האינפלציה מובנית בתוכה ושהממשלה עמוסת החובות  זקוקה דחוף להכנסות הולכות וגדלות על מנת להחזיר את חובותיה.  כדי למנוע הורדות מחירים הממשלה  חוקקה חוקים  שאת חלקם כמעט אף אחד לא מכיר . הנה שניים כאלה שלפיד לא כתב עליהם אתמול בדף הפיסבוק וגם כנראה לא יכתוב.



גם השבוע  העלאות המחירים לא דילגו עלינו ונחתה עלינו העלאת מחיר האלכוהול. כמו בכל תרחיש של עליית מחירים, הפוליטיקאים מתחילים להאשים את כל העולם בעליה זו. את מזג האויר, את המחירים בחו"ל, את התנהגות הממשלה הקודמת והפעם אפילו מסתבר ששר אוצר לשעבר אשם בעליות המחירים בקדנציה של שר האוצר הנוכחי. שר האוצר לפיד האשים את שר האוצר לשעבר שטיניץ בעלית המחירים וזה האשים חזרה את לפיד. כך קיבלנו התכתשות מביכה שמזכירה ריב של שני שיכורים במרכז העיר -זה לא מבין את זה  ולא יודע על מה האחר מדבר. מיותר לציין ששניהם מסתירים תחת אדי האלכוהול  את האמת, כפי שניתן לראות בקטע הבא מתוך היום שהיה עד דקה 3:43 :

לצפיה ישירה לחצו כאן

אחרי שהאשים את קודמו בעליה של 100% במחיר הערק ,לקח שר האוצר אתמול את מלוא הקרדיט על הורדת 5% ממחיר הקוטג' והוא אף טוען שזו רק ההתחלה. יש חקיקות וועדות נוספות בדרך שיורידו עוד את המחירים , אמר לפיד. האם לפיד מצא לפיכך את הנוסחה לנצח את השיטה? ממש לא. לפיד משתמש באותם התרגילים שעשו קודמיו: הוא מאשים את העבר בעליות המחירים ומקים ועדות שהמלצותיהן לעולם לא ייושמו  בעתיד. מן דרך כזו להשאיר תקווה תמידית שלעולם לא תתממש עבור בוחריו.

למעשה, מה שלפיד לא מספר לנו שהירידה במחיר הקוטג' לא קשורה אליו. היא נגרמה בכלל בגלל שמחירי אבקת החלב והחיטה ירדו בעולם ב20% בתוך חודשיים. לא היה פה שום שינוי מבני בשיטה ויותר מכך היום האינטרס להשאיר את מחירי החלב גבוהים ,גדולים כתמיד.
הנה למשל קטע נדיר ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם ב2009 ושכותרתו "התמודדות עם עודפי תוצרת חקלאית". מדובר שם מפורשות שצריך להשמיד תוצרת חקלאית אם זו תגרום לירידת מחירים :

"עודף תוצרת הוא בעיה אופיינית של שוק חקלאות מפותח. שיפורים בטכנולוגיות של אמצעי הייצור וההתייעלות בעבודת המשק החקלאי תורמים לגידול בהיקף התוצרת החקלאית, ולעתים היקף התוצרת החקלאית עולה על הצרכים. עודף תוצרת חקלאית עלול לגרום לירידה במחיר התוצרת בשווקיםמתחת להוצאות הנדרשות לגידולה.יש כמה דרכים להתמודד עם עודפי תוצרת חקלאית, ומדינות בעולם נוקטות מגוון שיטות התמודדות:  מכירת עודפי תוצרת לתעשייה; מכירת עודפי תוצרת למדינות אחרות; עידוד המגדלים לעבור לגידולים שהמדינה מייבאת במקום גידולים שהשוק המקומי רווי בהם; קביעת מכסות ייצור ומחיר מובטח;השמדת עודפי תוצרת; קניית עודפי תוצרת במרוכז למגוון שימושים. לכל פתרון יתרונות וחסרונות משלו." [קישור]

אחרי שנתיים אומצו מסקנות אותו מסמך בחוק שנקרא "חוק החלב". מי שיקרא אותו יגלה שחלק גדול ממנו קיים במטרה למנוע את ירידת מחירי החלב ומטיל עונשים חמורים על מי שינסה ליצור תחרות או להוריד מחירים מתחת למה שקובע החוק. החוק למעשה מטיל מגבלות ומכסות על ייצור של  חלב  כדי למנוע שפע גדול מידי ,מה שיגרום לירידת מחירים.

הנה למשל סעיף 8(ב) מתוך החוק שמונע ייצור חלב רב מידי:

לא ייצר יצרן חלב גולמי אלא במשקו ובהתאם למכסת החלב שנקבעה לו לפי חוק זה 

גם אם יצרן חלב מעוניין להתחרות ולהוריד מחירים הרי שהחוק  על פי סעיף 14(א) אוסר עליו זאת:

יצרן לא ימכור חלב בקר במכסה ומחלבה לא תרכוש חלב בקר במכסה, במחירים נמוכים מהמחירים המזעריים;

מי  שייצר בטעות ,או שלא בטעות, חלב מעבר למכסה עלול להאסר ל3 חודשים אם ישווק אותו ,ואגב אותו הדין הוא גם למי שרכש ממנו את החלב "העודף", וזאת לפי סעיף 31(א)

מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שלושה חודשים, או קנס:
...(4) ייצר, שיווק, רכש או מכר חלב עודף או עודפי חלב במכסה, בניגוד להוראות סעיף 8(ו);

בחוק הזה יש לשר החקלאות ולמועצת החלב (שמיצגת את יצרני החלב) סמכויות מופלגות שבהן הם מחליטים כמה חלב ייוצר אם בכלל,כמה ממנו יושמד, עבור מי הוא ייוצר,למי וכמה מותר לסחור וכל שאר ירקות שהקשר בינהם לשוק חופשי והורדת מחירים שמבטיח לנו שר האוצר לא קיים.

למעשה אם תחפרו תוכלו למצא  עוד חוקים ומיסים של הממשלה לשמירת המחירים הגבוהים במשק. למשל זוכרים את שר האוצר שר התחבורה וראש הממשלה מספרים לנו  על הרפורמה בשוק הרכב שתוזיל לנו את הרכבים ב20% אחרי שיותקנו הכשלים בשוק הזה? אז הנה מחקר מקיף שהוסתר עד אתמול מהציבור ומחברי הכנסת ושנחשף בגלובס והוא מספר לנו את הדבר הבא, שמראה חד -משמעית מי אשם במחירים הגבוהים. לפניכם המסקנה מהמחקר:

"בבחינת התחרותיות במקטע הרכב החדש לא זוהו כשלים מהותיים בתחרות בין היבואנים השונים, אם כי התחרות מושפעת באופן ישיר מהדומיננטיות הרבה של חברות הליסינג. מחירי הרכב החדש בישראל גבוהים בעיקר בשל מרכיב המיסוי המהותי, ואולם בניכוי מרכיב המיסוי, רמות המחירים אינן חריגות באופן מיוחד מהמקובל בעולם, ואף נמוכות בחלק מהמקרים".