יום שני, 1 ביולי 2013

בשקט בשקט יקבר בקרוב עוד מהלך תחרותי משמעותי בתוך המערכת הבנקאית?

מכירים את הקפ"מ? אם לא כנראה מישהו באיגוד הבנקים עשה עבודה טובה. לפניכם אחת מהיוזמות החשובות ביותר שהיו בשנים האחרונות להכנסת תחרותיות בתחום הפקדונות בבנקים. יוזמה ששווה לכם ישירות לכיס כחצי מיליארד ש"ח בשנה. כל זה עומד להיות מוכרע בכנסת בתוך פחות מחודש. למה לא שמענו על זה? 


אין מי שהיום לא מתלבט מה לעשות עם הכסף. הבנקים מצידם מציעים לנו ריביות אפסיות על הפלוס ומנדבים לנו כמה שקלים ריבית עליו בסוף כל שנה. בדיוק בנקודה זו נכנסה הרשות לנירות ערך שרוצה להרים רפורמה בה פקידי הבנק יחויבו להציע ללקוחות אלטרנטיבת חיסכון בשם קפ"מ. מזה קפ"מ?
מדובר בקרן שתוצע לנו על ידי כל פקיד בנק בנוסף לפקדון הרגיל. כיום לפקיד הבנק ,שאינו יועץ השקעות, מותר להציע לנו לשים את כספנו רק בפקדונות. הקרן תשקיע רק בפיקדונות בנקאיים ובמק"מ שמנפיק בנק ישראל. במילים אחרות הסיכון שלנו יהיה אותו הסיכון שיש לנו בפקדונות בנקאיים כיום ,רק שהפעם נקבל על ההשקעה הזו ריבית גבוהה הרבה יותר .הרעיון מאחורי הקרן הוא שבמקום שנבוא כבודדים חסרי כוח להתמקח עם הבנק על הריבית על הפקדונות שלנו, הקרן תאגד את לקוחות הבנקים תחת ישות אחת ענקית שתוכל להשיג ריביות גבוהות משמעותית הרבה יותר ביחס למה שאנחנו מקבלים היום כבודדים.

ממה לפיכך הבנקים חוששים?
החשש ברור, שאנשים יעזבו את הפקדונות המסורתיים בבנקים וישקיעו את כספם בקפ"מ. במקרה כזה הבנקים יצטרכו להשקיע יותר במתן ריביות על פקדונות וכפועל יוצא להרויח פחות .לפי ההערכות  הכנסותיהם ירדו במקרה זה בכחצי מיליארד ש"ח בשנה , שיעברו ישירות לציבור המפקידים. אבל אל חשש, לתת ריביות גבוהות יותר זה בכלל לא בלקסיקון של הבנקים. או במילים אחרות למה לתת ריבית גבוהה אם אפשר לאיים על להפיל את כל המשק?
themarker מפרסם היום נייר עמדה של איגוד הבנקים  בנושא. אגב, אם תצליחו למצא את הכתבה קבורה אי שם במדור בתוך מדור באתר ,תזכו להיות יקירי הבלוג (ותודה ליקיר הערני ששלח לי את הפרסום הזה). בנייר, איגוד הבנקים מודיע ,מזהיר,מאיים ומפחיד אותנו ,שמהלך שבו רוב הפקדונות ירוכזו תחת מקום אחד  יגדיל את סיכוני נזילות הבנק לפי באזל 3 ואז הבנק יצטרך להפנות יותר משאבים שאמורים היו להיות לצרכי אשראי לצורך הגברת הנזילות. ופה בעצם הבנקים מאיימים: במקרה כזה הרי המשק יכנס למשבר אשראי גדול, סיוטה הגדול של כל מדינה. ולא רק שכן, איגוד הבנקים מתריע כי ברגע שרוב הכסף של לקוחות הבנקים יהיו מרוכזים בקרן אחת , במקום המצב היום בו הם פרוסים על הרבה פקדונות ,זה יגביר את הסכנה ליציבות המערכת. מסתבר שיש מצבים שהריכוזיות כן מפריעה לבנקים.

ומה לגבי הקטנת סיכוני הנזילות של הבנקים על ידי מתן ריבית אטרקטיבית על פיקדונות בצורה כזו שלקוחות הפרטיים יעדיפו להפקיד את כספם בפיקדונות הבנקאיים הרגילים ולא בקרן? פה הצחקתם את הבנקים -זה אפילו לא מופיע בדו"ח כי הרי למה צריך להגביר את התחרות אם בתור המונופול על ייצור הכסף במדינה הם יכולים להשבית את כל המשק רק אם יקטינו את כמות האשראי? הרי חברת חשמל והנמלים יראו מול איום זה פתאם כמו איום של רוגטקה מול נושאת מטוסים. 

הרשות לניירות ערך מבקשת להביא את המהלך להליכי חקיקה בכנסת בשבועות הקרובים. הסיכוי שהוא יתקבל כמו שהוא ,הם בערך כמו הסיכויים שעפר שלח יעלה בדף הפיסבוק שלו את השיחה שלכאורה היתה לו בסופש לפני שבועיים עם אותו אדם או מספר אנשים שגרם/גרמו לו לשנות את החוק נגד הריכוזיות של הבנקים לטובת הבנקים. מי ערב לכך שגם הפעם לא יפגשו איתו לאותה שיחה בסגנון של "לא חבל?...יש לך פרצוף יפה (או במקרה זה: יש לך משרה יפה)"

אנחנו בכל מקרה עוקבים... אולי יהיה נס.

לקישור לכתבה עם נייר העמדה של איגוד הבנקים -לחצו כאן




אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב 

9 תגובות:

  1. איגוד הבנקים הוא גוף קרטליסטי שמאפשר לנציגי הבנקים בישראל להיפגש, לתאם עמדות, לתאם עמלות ולתאם בעצם כל מהש בא להם. המהלך הנ"ל זה רק עוד אחד מאלפי מהלכים שפלים שהאיגוד הזה יזם.

    המלחמה פה היא בבירור על סעיף אחד ספציפי שאומר שהפקידים בבנק יצטרכו להציע ללקוח להפקיד כספו בקפ"מ והדבר לא יצטרך להיעשות דרך יועץ השקעות. הרי כבר היום (ובמשך שנים) כל לקוח יכול להיפגש עם יועץ ההשקעות בבנק שלו ולהשקיע את כספו במק"מ, בדולרים, באגרות חוב אמריקאיות ובערך בכל מה שבא לו. רוב האנשים כנראה לא מודעים לתשואה (היחסית בטוחה) שאפשר להשיג כך לעומת התשואה העלובה של פק"מ או שפשוט זה לא שווה בעיניהם את הטרחה שבלבוא לבנק ולשבת עם יועץ ההשקעות. עוד בעיה זה העמלות שהבנק גובה על כל ההשקעות האלה, מה שגורע מהרווחיות של השקעות יחדניות בניגוד להשקעות של קרן גדולה שיכולה לסחור בסכומים גדולים.

    בכל אופן, אני מהמר שהמהלך של הרשות לני"ע יחוקק בסופו של דבר אבל בלי הסעיף שדורש מפקידי הבנק להציע את מסלול ההשקעה הזה מבלי לעבור דרך יועץ השקעות. מאחר ורוב הלקוחות בבנק כנראה לא יהיו מודעים בכלל לאפשרות ההשקעה החדשה, הנזק לרווחי הבנק יהיה זעום ביותר...

    השבמחק
  2. הרעיון של הקפ"מ נשמע דומה לקרנות הכספיות שכבר קיימות היום, אז מה ההבדל?

    השבמחק
    תשובות
    1. האנונימי מעליך בדיוק ענה על זה

      מחק
  3. היי ערן,
    עדכן אותנו בבקשה מה נסגר עם הנושא.
    זה נושא חשוב ואם תהייה אפשרות להשקיע בקפ"מ בכל דרך חשוב שנדע כדאי שנדע לבקש.
    תודה מראש.

    השבמחק
  4. ניתן היום להשקיע בקפמ דרך הבנק?

    השבמחק
  5. Shalom Eran,

    I have talked to Amutata Ken Lazaken and they informed me that there are btwen 3500 and 4000 old people in Israel, mostly Nitzoley Shoa that are in very bad medical condition and are in urgent need of 24 hours Metapel Siudi care worker that currently cannot receive one.

    The reason for that is the strong arm mafia style strike that Misrad hhutz started to increase their pay ad among other things to put pressure on the government to give in to all of their demands they closed all consulates across the world and are not issuing any entry visas.
    Aproximately 4000 care workers, that are supposed to be on their way to Israel, either as a repalcement for previous care siudi worker that returned to his home country or for newly approved cases by Bituah Leumi for 24 hr care.
    I think it's a cruel and ungodly crime against Vatikim that gave all their life to the state and Ntanyahu gets all his foreign visas issued for his people through other side deals, so there is really no rush to resolve this Gehenom.

    May you can write about this, Pinchas Leibovitz, Dallas, TX

    השבמחק
  6. מי שחושב שרק בתקופה האחרונה המחוקקים דאגו לעשירים טועה. גם לפני אלפיים שנה הילל דאג לעשירים ע"י תיקון הפרוזבול. עד לתקופתו במשך מאות שנים בכל שנה שביעית נשמטו החובות שנוצרו לפניה. בא הלל וראה שהעשירים נמצאים בבעיה להתעשר יותר ואולי גם העשירים לחצו עליו ותיקן את הפרוזבול כביכול מתוך דאגה לחלשים והתוצאה הייתה שהעשירים יכלו לשמור על כספם ולהתעשר גם בתום השנה השביעית . מה שמראה שלחצי הקבוצות העשירות אינו דבר חדש.
    רנן

    השבמחק
  7. אז בשביל זה למדת? או שבמקרה קראת? לכתוב ככה על הלל-שעבד בתור סבל בשוק ולקח חצי מהמשכורת הזעומה שקיבל ושילם כדי ללמוד-לא משהו שיקנה לו הישגים מיקצועיים וכד' אלא התקדמות ברמה האישית (רוחנית) בלבד.מישהו שבא הכי מלמטה והתפרסם בזכות החוכמה שלו,זה לא האדם להטיח לגביו טיעונים על לוביזם לטובת המעמד הגבוה;זה מאלה שצריך ללמוד את מעשיהם
    ולהבין איך המעשה הזה בא ל'תיקון העולם'-כלומר לטובת הכלל.בנסיון שלי,הפרטי,להבין -אני יאמר בהתאם למה שאפשר להבין גם היום-ה'שוק' צריך את ההלואות ברמה הפרטית וברמה העסקית .ועלבסיס ההבנה הזו קמו הבנקים ועובדים.ההבדל
    הוא שפעם אנשים היו מלוים כסף ( לסביבה הקרובה)
    וכמובן שמי שהקשיב לתקנה הדתית של הלל- גם לא לקחו ריבית,במצב כזה מה הצורך בבנקים-אנשים מוכנים להלוות לחבריהם/מכריהם ואין ביניהם לקיחת ריבית-אין ריכוזיות בנקאית והדברים שנובעים ממנה (השליליים מן הסתם)-אז לשמר את המצב הפשוט אמנם,הזה אבל מתוך שמירה על איזון ויציבות באו אלה שתיקנו תקנות כאלו ועוד אחרות - ומן הסתם שבעקבות הפרשנות שלי, אני מחמיץ את הנקודה..ואת עומק התועלת של התיקונים האלו צריך לשמוע ממישהו שמבין אותם ולמד אותם לעומק

    השבמחק
  8. רנן,
    כשכותבים מתוך בורות וילדותיות מרקסיאנית התוצאה היא פגיעה באחד המנהיגים הדגולים ביותר של עם ישראל בימי בית שני.
    הסיבה לתקנת פרוזבול הייתה בדיוק להפך, בשל הפגיעה בעניים ואני מצטט מתוך המשנה במסכת שביעית "זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן, כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה, ועוברין על מה שכתוב בתורה: השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' (דברים טו, ט). התקין הלל לפרוזבול"

    השבמחק