"אין ספק שההדפסה האינסופית של הכסף תוביל לאסון. אבל ההדפסות לא הולכות להסתיים כל עוד זה תלוי בבנקים המרכזיים, כי אני יודע טוב מאוד איך שהם חושבים .... הם לא הולכים להדק את המדיניות המוניטרית בזמן הקרוב. הם נמצאים ליד ההגה,הם תמיד ימצאו תירוץ כדי להדפיס יותר." אמר המשקיע המפורסם בן ה68, מארק פאבר, בראיון לבלוג הפופולרי kingworldnews.
בעקבות ההודעה של הפדרל ריזרב כי יאט את קצב הדפסת הכסף קרי יקטין את רכישות האג"ח הממשלתי ב2014, ומאחר שהיום הרוכש הגדול של החוב האמריקאי זה אותו פדרל ריזרב, הרי הסיכוי שלא יהיה ביקוש לאותה אגרת חוב בעתיד גדל. וכשהביקוש יקטן הריבית שהממשל האמריקאי יצטרך להציע על האג"ח שלו תהיה חייבת לעלות כדי למשוך משקיעים. כך קרה שכבר היום השוק דורש ריבית של 2.5% במקום 1.5% על החוב האמריקאי ל10 שנים בעקבות הודעת הפד. לפי פאבר ,שהצליח לחזות משברים גדולים בעבר, הפדרל ריזרב יעשה הכל כדי להקטין את הריבית העולה על האג"ח ובשביל זה הוא יצטרך להדפיס עוד כדי לרכוש את אותו אג"ח ובכך יצור ביקוש מדומה: " הבנקים המרכזיים יגידו, 'זה עלול לגרום נזק למשק, ולכן אנחנו חייבים לקנות עוד נכסים [אגרות חוב]" אמר פאבר.
הוא ממשיך: "ואם הם יעשו את זה אז שיעור האינפלציה עשוי לעלות, והשכר הריאלי עלול לרדת עוד יותר. ואז הם יגידו, 'טוב, לא עשינו מספיק, כי האוכלוסייה לא במצב טוב. אז יתעוררו ראשי הבנקים המרכזיים ותומכיהם כמו פול קרוגמן ויגידו : המשבר הגדול הוא בגלל שאנחנו לא הוצאנו עד עכשיו מספיק כסף .הגירעונות פיסקליים לא גדולים מספיק. אנחנו לא מדפיסים מספיק כסף. הם פשוט מטעים את אזרחי כל העולם באופן רציף ואף פעם לא לוקחים אחריות אישית. הם תמיד ימצאו תירוץ כדי להדפיס יותר. וכפי שאמרתי, זה ייגמר באסון. אין ספק בקשר לזה.
לפחות כאשר קרן גידור מפסידה כסף, היא קמה ואומרת, 'כן,שאני פישלתי. אני איבדתי את הכסף. " אבל ראשי הבנקים המרכזיים תמיד ימצאו תירוץ שהם אינם אשמים בטעויות במדיניות שלהם. זו עמדה מאוד אכזרית ונתעבת של אנשים"
מאחר ואני נוטה להסכים עם פאבר, ואני משוחד מכיון שיש לי חבר שכתב ספר כלכלה אתו וטוען שהוא גאון, דווקא משום כן אני רוצה להביע דעה נגדית. האם הנגידים מטומטמים ולא מבינים שזה מה שיקרה? לכן ברננקי מנסה לצמצם את קנית האג"ח. עד עכשיו ב 4 שנים האחרונות היתה קניה של אג"ח והדפסת כסף ובכל זאת האינפלציה לא היתה נוראה, למרות שהיתה גבוהה מהמוצהר. הצמצום בקנית האג"ח נובע מהשתפרות המצב הכלכלי בארה"ב. אז אולי פבאר מגזים?
השבמחקחוץ מזה: איזו אפשרות אחרת יש?
שמיים: הנגידים מבינים זאת מצויין -- ויותר טוב מכל אחד אחר. הבעיה היא שהם יודעים שגמילה ממתדון ההדפסה תביא לקריסה מיידית. לכן הם מדעיפים לקנות שקט עוד יום ועוד יום, מתוך תקווה שהקריסה הגדולה כבר לא תתרחש במשמרת שלהם. שים לב שלגרינספן זה דווקא הצליח: הוא היה יו"ר הפד 21 שנה כמדומני, הרס כל חלקה טובה ויצר את אם כל הבועות אבל העריצו את האדמה שהוא דורך עליה. עד שהבועה קרסה במשמרת של יורשו.
מחקהגישה של ערן היא: כלכלה ללא חוב
השבמחקדבר ראשון, איך יוצאים מהמצב בו אנו נמצאים לכלכלה ללא חוב? רק על ידי תהליך של סבל, רעב, התמוטטות כלכלית, אי תשלום חובות. אפשרות שניה היא על ידי צמצום החובות בהדרגה אבל ברור שלעולם לא יהיה ניתן לשלם אותם.
דבר שני, מדוע כלכלה ללא חוב זה הדבר הטוב ביותר? יש אנשים שיודעים לנהל חובות, ויש מדינות שיודעות לנהל חובות. חוב יכול להיות דבר טוב שמעודד התקדמות ברמה הפרטית והמדינית. מה שרע זה חובות ללא שליטה מלווים ברמאויות, ניצול פרוע של הכספים ומחשבה לטווח קצר ולא ארוך. כלכלה מוסרית זו הסיסמא לא כלכלה ללא חוב.
אבל אם אפשר 'לנהל' את החוב אפשר גם לסגור אותו נכון? אם יש לי חוב של מאה שקל לבנק, אני מכניס כל חודש אלף ומוציא אלף אז אשאר תמיד עם אותו חוב (החוב כמובן גדל אבל נניח את זה בצד לרגע). במצב כזה כל מה שצריך הוא שפעם אחת אוציא רק 900 או שאוציא במשך עשרה חודשים 990 בלבד וסגרתי את החוב.
מחק'כלכלה עם חובות' פרושה שאני ממשיך לשקוע כל הזמן, שאני תמיד מוציא יותר ממה שאני מכניס כי אחרת אין סיבה שאהיה בחובות. אז בשביל לדעת שמוציאים פחות ממה שמכניסים אני לא צריך את ערן, אימא שלי ידעה את זה בלי ללמוד כלכלה.
למה שנניח את זה בצד רגע? זה כל העניין...
מחקמה זה כבר עניין פעוט כמו ריבית בין חברים? :)
הגישה של ערן זה לא כלכלה ללא חוב, אלא כלכלה שלא מבוססת חוב.
מחקכמה זמן עד האסון? מה יהיה האסון?
השבמחקחוב(נושא ריבית) לא יכול לעולם להיות דבר טוב עבור מדינה שאחראית על הנפקת המטבע שבאמצעותו החוב מוחזר. כסף מבוסס חוב דורש תמיד הגדלת היצע הכסף בשביל להחזיר חובות ישנים וכך גורם לאינפלציה..
השבמחקאבל את החוב יסגרו או יגלגלו באיזה שלב וכשהוא ניסגר אין חוב ואין אינפלציה. אם החוב נושא הריבית משמש להגדלת היצור, לפיתוח, הוא נושא רווחים על הריבית. ממש כמו שאנחנו קונים דירה מכיוון שהריבית זולה מהשכירות, או פותחים עסק שמביא הכנסה גדולה מהריבית. רוב ההשגים והפתוחים הגיעו מחברות שלקחו הלוואות בבנק. זה נקרא פיתוח
מחקמה שאתה כותב נכון, אבל אתה מתעלם לחלוטין משאלת מקור הרווחים?
מחקהריבית נמוכה מהשכירות, אבל מה היה צריך לעשות השוכר בשביל לשלם?
הרווחים של החברה היו יותר גדולים מהריבית, אבל מאיפה הם הגיעו?
בסופו של דבר המערכת היא סגורה (אם תעשה מספיק זום אאוט) אבל נושאת ריבית. זה נכון שיכולות להיות בתוכה נקודות רווחיות מול נקודות הפסדיות, אבל המערכת בכללותה (בלי בנקים) היא משחק סכום שלילי.
הדבר דומה לשולחן פוקר שיושבים בו 9 שחקנים. חלקם טובים וחלקם פחות. הטובים יקומו לרוב עם הרווח והגרועים יפסידו וילכו הבייתה, אבל הבית לוקח אחוז מכל יד שמשוחקת, ותמיד יוצא מורווח.
לא נולדים אנשים חדשים? נוצרת תוצרת חדשה וגדולה יותר? מכשור מיצר יותר מוצרים בזול יותר? עד עכשיו התיעלות היתה חלק מהשגי המהפכה התעשיתית
מחקהם לא מטומטמים,הם פשוט בחרו לעשות "עיסקה עם השטן".
השבמחקלפתרון אני מפנה אותך לכסף וורגל:
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_21.html
קראתי. בהנחה שזה סיפור מדויק למקור. מה ההבדל בין כסף שמאבד 12 אחוז מערכו בשנה לבין אינפלציה של 12 אחוז או ריבית בנקאית של 12 אחוז?
מחקומה אם אני רוצה לחסוך? אין לחסוך? לקנות בית? אי אפשר כי ערך הכסף יורד 12% בשנה. רק להשקיע? כמובן שאם נסיון כזה היה מחזיק מעמד לאורך זמן בתנאים נורמלים התושבים היו מתחילים להלוות וללוות את הכסף ובעיות היו נוצרות.
ההבדל הוא שכאן זה מודע וברור ובמקרה השני (המציאות שלנו) זה נעלם לך בלי לשים לב
מחקערך הכסף לא יורד כי כמות הכסף היא קבועה. לכן אין אינפלציה.
מחקאת היתרה משקיעים ולא חייבים להשקיע במניות ששם אין לנו ידע ושליטה.
יש נדלן,מתכות,עסקים של קרובים ועוד.
יש לך גם תמיד רצון לעבוד עד שאגרת מספיק נכסים(כמו היום רק בלי כלי הריבית).
ברננקה עושה את זה, כי הוא נשלט על ידי אליטה בנקאית שההדםסה מטיבה עמה. האליטה לא שמה קצוץ על הציבור העולמי.
השבמחקסימנים ראשונים של יציאה ממשבר החובות באירופה: כלכלת אירלנד מתאוששת והגירעון התקציבי עשוי להצטמצם מהר יותר מכפי שציפו, כך להערכת סוכנות דירוג האשראי S&P שהעלתה את אופק הדירוג של החוב של המדינה ל"חיובי" מ"יציב". "נטל החוב הממשלתי של אירלנד כאחוז מהתמ"ג צפוי לרדת בקצב מהיר יותר מכפי שחשבנו בעבר. ההתאוששות הכלכלית של אירלנד יצאה לדרך", נכתב בהודעה של חברת הדירוג.
השבמחקיציאה ממשבר החובות מתמטית לא יכולה להיות מלבד דרך משבר גדול ופשיטת רגל (כפי שקרה באיסלנד) כל עוד הדרך היחידה להחזיר חובות היא על ידי עוד חובות.
מחקמה יקרה אם הבנק יהיה בנק ממשלתי, וכל 7 שנים ימחוק מהמאזנים כמות כסף ששווה לסך הריבית שגבה ב 7 השנים האחרונות?
השבמחקהאם זה לא יפתור חלק מהבעיה?
מאז 2008 ארה"ב קונה את החוב של עצמה בקצב של בערך 1 טריליון בשנה (80 מיליארד בחודש) אני מניח שהיא גם החזירה חלק מהחובות הישנים שלה (לא היה אירוע של חידלות פרעון) ועדיין החוב האמריקאי רק עולה? האם ה 6 מיליארד של החוב שנקנה חזרה מופיע בספירת החוב? אם כן יש מצב שהחוב האמיתי של ארהב הוא 10 מיליארד ולא 16 כפי שמפורסם לציבור.
השבמחקהחוב 16.7 זה החוב אחרי כל הקיזוזים.
מחקהפדרל רזרב קונה את האג"ח וכך נוצר החוב לא משולם החוב. הטרליון שהפדרל קונה נרשם כחוב ברגע הקניה. הממשלה פודה בינתיים במועדם את החובות, אם היא תפסיק ליצור חוב לחלוטין תפסיק לשלם ריבית ותמשיך לשלם בקצב הנוכחי יקח לה בדיוק 120 שנה לשלם את החוב.
כרגע מכיון שהריבית נמוכה סך הכל הריבית על החוב הוא רק כ 350 בליון דולר לשנה. כרגע הממשל מוציא פי 6 יותר כסף מאשר הוא משלם. זאת אומרת על כל דולר שהוא משלם חוב הוא לוקח מיד 6 בהלוואה.
סך הכל החובות וההתחיבויות של הממשל כולל פנסיות וביטוחים רפואים הוא $67.7 טרליון.
יש שתי דרכים לסגור את החוב, להכריז פשיטת רגל. או לפתוח במלחמה. המלחמה היא לא נגד בעלי החוב כי רובם אמריקאים.
http://www.treasurydirect.gov/govt/reports/ir/ir_expense.htm
http://www.justfacts.com/nationaldebt.asp
1. מלחמה נגד מי? בעל החוב?
השבמחק2. אתם עסוקים מדי בגרפים ופחות בתכל'ס,
נוצרה תעשייה שלמה של ניירות ואיגרות חוב ונגזרים, מעט מאוד יצרני ערך אמיתיים, מכוניות פלאפונים תרופות וכו'
מה שקורה ובמיוחד בעשראל הוא שהמאעכרים הם בעלי הכלכלה כלמר לא יצרני המשק, אצלהם הכספים הגדולים ועל פי הם יישק דבר.
לדעתי אין בעיה לשלם ריבית וחוב, הבעיה נוצרת כאשר עזריאלי אקירוב ואריסון ועופר מחזיקים גם בפיננסי שזה יצרן של כסף מדומה וגם בעסקים ריאליים, קחו את עופר לדוגמה, יש להם בנק חברת קניונים מגלומנית של 30 קניון והם יכולים לעשות מה שהם רוצים, לבנות קניון ללא הצדקה כלכלית כי הבנק שבבעלותם מלווה להם (מזרחי טפחות) זה לא תקין , זו לא תחתרות הרעיון הקפיטליסטי נכון, אבל כשקיימת תעשייה שלמה של ספסרי פיננסים בנכסים ריאליים זו בעיה קשה. אני לא חושב שאנשים מבינים כאן את כח הריכוזיות. אני חושב גם שהבנקים חייבים להיות שייכים למדינה, כמות כזו של רווחי בנקים חייבת להיות שייכת למדינה, בזכות לתמחר כל פרט ולדרוש חוב במדינה חייבת שייכת להיות למדינה ולא גורמים אחרים עם אינטרסים. אני מציע מערכת שהבנקים הם בבעלות המדינה, קיימת הפרדה מוחלטת בין ריאלי לפיננסי, פלוס שבירה קלה של ריכוזיות.
ועוד מערכת כלכלית שתומכת בתעשייה לאוו טק וטקסטיל.
מדוע קסטרו נוסע עד סין כדי לייצר סמרטוט? מדוע המדינה לא יכולה לתת לחברת טקסטיל ישראלית שטח בזול או בחינם ותעסיק אצלי עובדים ? אולי בסבסוד? למה בשביל סמרטוט אני צריך לרשום חוב אצל הסינים?
כל עוד כלכלות נערביות לא יפרידו ריאלי מפיננסי וייפתחו חזרה את התעדיות הפשוטות אני חושב שמרבית החובות ייסתדרו להם.
אין בעיה לשלם ריבית וחוב כאשר הריבית והחוב הם בהיקף קטן מסך הכלכלה.
מחקבשיטה הנוכחית ככל שעובר הזמן המחסור בכסף מחריף כי החובות הולכים וגדלים ואלה שחייבים
עושים הרבה בשביל להחזיר את הכסף ולא נשאר כסף לדברים אחרים חוץ מהחזר חובות.
הטייקונים הם סך הכל "שחקני הפוקר המצטיינים" כמו שהעורב ציין ולא מפעילים את המשחק
אלא רק מנצלים אותו לטובתם.
נכון שהריכוזיות פוגעת בתחרותיות - זו דרכם של "שחקני הפוקר" לקבל יתרון על אחרים.
עדיין אפילו אם כל השחקנים יהיו באותה רמה ולצורך העיניין מזל יקבע את חלוקת הרווחים עדיין
בסה"כ השחקנים יפסידו - כי הם ליד שולחן הפוקר.
לגבי זה שהבנקים יהיו שייכים למדינה - מה שזה עושה זה מקטין את כוח הטייקונים ומגדיל את כוח השחקן החזק בשולחן.
ז"א מצב קופת המדינה ישתפר,מצב הטיקונים יורע,מצב שאר האזרחים - מי יודע?
ברמה העקרונית הדרך היחידה להמשיך עם השיטה הנוכחית היא איך שהוא לחלק את הרווחים של הריבית
למשק - להוציא מהסופר עשירים את הריבית שהרוויחו (יותר עשירים מאריסון).
אנחנו אפילו לא יודעים בוודאות מי הם - ביל גייטס או יש יותר עשירים שלא כתובים בעיתון כמו רוטשילד,
רוקפלר ועוד.
המשך תגובה:
השבמחקאבל אפילו אם תיקח את כל הכסף של כל האנשים בעולם ותחלק שווה בשווה עדיין סך החובות הוא גבוה הרבה יותר מסך הכסף הקיים - רק מראה לך שהמערכת לא יציבה בבסיסה.