יום שלישי, 27 במאי 2014

האם משהו השתנה מאז משבר הסאב פריים של שנת 2008? כנראה שלא

מאת: עו"ד עפר פיירשטיין

האם משהו נלמד כתוצאה ממשבר הסאב פריים של שנת 2008 שהכה קשות בכלכלה העולמית ושמנזקיו העולם טרם התאושש? כנראה שלא הרבה נלמד ועולם כמנהגו נוהג.


קריסתם של ניירות הערך מגובי משכנתאות הסאב פריים אותם שיווקו בנקים למוסדות פיננסים ברחבי העולם הותירה בנקים ומוסדות פיננסים גדולים עם ניירות ערך חסרי ערך. ממשלות שונות בעולם נחלצו לעזרת הבנקים והזרימו לקופותיהם מאות מיליארדים בנימוק שנחלצו לעזרת אלו שגדולים מכדי ליפול ושנפילתם תפגע קשות בכלכלה.
אך מה קרה מאז? הבנקים, שהיו גדולים מכדי ליפול, הפכו לגדולים עוד יותר. כך למשל חמשת הבנקים שחולצו JPMorgan, Chase, Bank of America, Citigroup, Wells Fargo גדלו מאז המשבר ב 30% ועכשיו הם מהווים איום גדול עוד יותר על הכלכלה האמריקאית אם יקרסו. [קישור]

האם המילה ניירות ערך מגובי הלוואות סאב פריים מרתיעה בשנת 2014 את הבנקאים? האם רכישת ניירות ערך המגובים בהלוואות סאב פריים גורמת לחשש אצל אותם בנקאים? עצם המילה הלוואת סאב פריים הייתה צריכה לעורר אצלם זכרונות לא נעימים מהעבר הלא רחוק. הרי הלוואות סאב פריים ניתנות ללווים בריבית גבוהה בשל החשש שאותם לווים לא מסוגלים לעמוד בהחזר החודשי של ההלוואה. לצערנו דבר לא נלמד וגם היום, כשש שנים לאחר המשבר, הבנקים ממשיכים למכור ולקנות ניירות ערך המגובים בהלוואות סאב פריים והפעם הלוואות סאב פריים לרוכשי רכבים. שוב ניתנות הלוואות ללווים המתקשים בפירעון, אותן הלוואות נארזות בחבילה ונמכרות כהשקעה לציבור ולמוסדות פיננסים. כך הולכת ומתנפחת לה בועת ניירות ערך מגובי הלוואות סאב פריים מודל 2014.[קישור]

בנוסף הבנקים האמריקאים ממשיכים למכור חבילות הנקראות Collateralized loan obligations) CLOs). אלו ניירות ערך המאגדים הלוואות מסחריות שניתנו ללווים של הבנק ומדורגות לפי ערך הסיכון של הלווים ונמכרות ע"י הבנק לצדדים שלישיים. ה CLOs דומים מאוד ל-(CDOs (collateralized debt obligations  ,שהם ניירות הערך מגובי חובות המשכנתאות שהביאו למשבר של 2008. ככל שהסיכון של הלווה המסחרי גדול יותר, כך התשואה על נייר הערך גדולה יותר.
לפי "חוק וולקר" שנועד להגביל את הבנקים בארה"ב מלבצע השקעות ספקולטיביות המסכנות את לקוחותיהם, על הבנקים היה להגביל את שיווק והחזקת ניירות ערך מסוג CLOs בתיקי ההשקעות שלהם עד ליום 21.7.15. אך הבנקים שלא היו מעוניינים בכך ניצלו את כוחם ובאמצעות חברי קונגרס השפיעו על הפדראל ריזרב, שהחליט בתאריך 7.4.2014 להאריך בשנתיים את כניסת הרגולציה לתוקף. כך הבנקים יכולים להמשיך להנפיק, למכור ולהחזיק ניירות ערך מסוכנים אלה עד ליום 21.7.17.[קישור]בשנת 2013 הונפקו ניירות ערך מסוג CLOs בשווי של 83 מיליארד דולרים. [קישור]


האם התאווה והרדיפה אחר הכסף הקל נעצרה? לא ולא. בשנה האחרונה הולכות ומצטברות חקירות ותביעות נגד בנקים המתאמים ביניהם מחירים של מוצרים בנקאיים שונים. 16 בנקים וביניהם
Bank of America, City Group, Credit Suisse נתבעים על ידי התאגיד הפדראלי לביטוח פיקדונות (FDIC) בארה"ב והרשויות בבריטניה בשל חלקם בהטיית ריבית הלייבור (הריבית הבין בנקאית הנקבעת בלונדון) בשנים 2007 עד 2011.[קישור]

בשוויץ ובבריטניה הרגולטורים בוחנים האם סוחרי מטבע FOREX בבנקים בשוויץ ובריטניה תיאמו בניהם מחירים של מטבע חוץ. הבנקים החשודים הם
UBS, Credit Suisse, Zuercher Kantonalbank (ZKB), Julius Baer, JP Morgan, Citigroup, Barclays 
ו-Royal Bank of Scotland   [קישור]

בחודש מרץ האחרון הוגשו תביעות יצוגיות נגד חמישה בנקים-
 Barclays ,Scotiabank, Deutsche Bank ,HSBC , Société Générale . נציגי חמשת הבנקים משוחחים ביניהם בשיחת ועידה פעמיים ביום בשעות 10:30 ו 15:00 שעון לונדון במהלכה הם מציעים לקנות ולמכור עבור לקוחותיהם זהב. המחיר הסופי שנקבע בסוף השיחה קובע את מחיר הזהב לשוק העולמי כולו. בתביעות נטען שבמהלך השיחה הבנקאים השותפים לשיחה ידעו את מגמת המחיר הצפוי להיסגר בסוף השיחה וניצלו את המידע שבידיהם לביצוע רכישות של חוזים וחוזי תעודות סל בזירות המסחר לזהב לרווח ארביטראז' (ניצול פערי מחירים).  [קישור]

כשש שנים חלפו מאז משבר הסאב פריים ב 2008, אך דבר כנראה לא נלמד. הבנקאים ממשיכים למשוך משכורות עתק מנקרות עיניים ללא קשר לביצועי הבנקים, משווקים ללקוחות השקעות מסוכנות ורודפים אחר רווחים קלים. הבנקים הגדולים מכדי ליפול נהיו גדולים עוד יותר ואנו כנראה צפויים למשבר כלכלי גדול נוסף בשנים הקרובות.

9 תגובות:

  1. אם יש משהו שהמשבר האחרון לימד אותנו, ואת הבנקים זה שלא יתנו להם ליפול. אז מה הבעיה אם יש ניירות מגובים או לא מגובים להלוואות רעות? בנק זה סתם מילה, האנשים מאחורי הבנק, המנהלים בדירקטוריונים הסוחרים, יקבלו את העמלות ואת הבונוסים מה שלא יהיה. אם הבנק יאבד אין סוף כסף זה לא משנה כלל, הרי מדפיסים. האנשים שמאחוריו יקבלו הכנסה לחשבון בנק. בעלי הבנק? אלו בעלי המניות שהבנקאים שיכנעו אותם לקנות, עוד אזרחים או קרנות פנסיה. בנק זו סתם ישות וירטואלית, כל מי שמסתתר מאחוריה יכול רק להרוויח לא להפסיד.

    השבמחק
    תשובות
    1. קשה לא להסכים איתך.

      מה בנוגע לייצירת בנק שיתופי - האם זה חוקי?
      האם אפשר ליצור בנק נוסף בישראל?

      מחק
    2. יש מאמץ ליצור בנק קואופרטיבי:
      https://www.ofek.coop/

      מחק
    3. אופק - הבנק הקואופרטיבי הישראלי27 במאי 2014 בשעה 10:51

      טה דאאאאם!
      https://www.ofek.coop/

      מחק
  2. רק הפיכה תביא לשינוי.
    revolution. not evolution.

    השבמחק
  3. כל עוד הוויכוח - בכל רמות הידע - מתנהל סביב ה"איך" מרמים או מתחמנים אותנו הליימנים (ההדיוטות), שום דבר לא ישתנה. זאת, משום שהקונצפט נותר בעינו: יש פיאודלים, שלהם הבעלות על הכל - כך במוח שלהם - בעוד השאר הם הווסאלים (אנחנו), שכל הצדקת קיומנו היא דישון נכסי הפיאודל. מה ההצדקה שנזרקה לנו להצלת ה"גדולים מכדי ליפול"? שאם הם יפלו - גם אנחנו ניפול. באיסלנד נתנו להם ליפול, וה"אנחנו" התחילו לשגשג. כל הקונצפט - הגיע הזמן לומר בקול ברור - הוא הולכת שולל מתמשכת. ברור שלא רוצים ש"אנחנו" ניפול. איזה פיאודל רוצה שהאריסים שלו יתמוטטו? הוא צריך אותם מתפקדים עד הרמה של החזקת הראש מעל פני המים, לא פחות ולא יותר. שיתקיימו וימשיכו לדשן לפיאודלים את הכיסים והיאכטות. מטבעות מקומיים/חלופיים, פתרונות של גינות קטנות וכאלה המצאות יצירתיות מבית מדרשם של מי שדישנו ב"מחקרים" וב"מודלים", בעבר ובהווה, את הקפיטליזם החזירי, נועדו בדיוק לתחזק את ראשי הווסאלים מעל פני המים. זה מטאדון במקום סם, ובלבד שהמצב הפיאדלי יוותר בעינו. זו המהות. כאשר כל החכמים מתעסקים ב"איך" ולא במהות - שום דבר לא ישתנה, כי זה נוגד את האינטרסים של הפיאודליה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מסכים איתך שאנחנו רק מגרדים את קצה קצהו של המבנה הפאודלי, אבל לדעתי המבנה כולו קורס. וזה מתרחש לפנינו בהילוך איטי, כל זאת בגלל שהסם שהניע את הפאודליזם הולך ואוזל, הסם הוא כמובן הנפט, ברגע שהנפט הזול כבר אינו זמין כל המערכות ההירכיות נכנסות לסחרור. הכסף הוא רק ייצוג של השליטה של האליטה באמצעות הנפט-גז-פחם. האליטה תתנגד בכל כוחה להופעתם של אנרגיות חלופיות מאחר ואלו אינן ניתנות לשליטה מרכזית כמו הנפט-גז. הגינה הפרטית, הפנאל הסולארי על הגג, תינת הרוח המקומית , כל אלו נראים טרוויאלים ושוליים אב, הם מכרסמים אט אט מהכוח הממורכז. דיון על המהות לצערי לא יהיה, המהות אינה מעניינת את השולטים ברסן. ענינם הוא שימור הכוח בכל דרך. הדרך לשינוי עוברת בהתחזקות הכוחות המקומיים, הגברת שיתוף הפעולה, דרך מטבעות מקומיים , סחר מקומי והסתמכות על אנרגיה וקיימות מקומית, ככל שנעשה יותר כך יחלש הכוח הצנטרליסטי וכוחנו כבני אדם חופשיים יגבר, בתקווה לימים טובים יותר....

      מחק
    2. הלוואי שיתנו גם פה לבנקים להתמוטט, להתפוצץ לעזעזל ואולי גם אנחנו סוף סוף נשגשג.

      מחק
    3. עו"ד עפר פיירשטיין28 במאי 2014 בשעה 8:43

      אם הממשל האמריקאי בשנת 2008 היה פועל להציל את האזרחים ולא את הבנקים המצב הכלכלי היום בארה"ב היה טוב הרבה יותר. אבל הממשל האמריקאי בחר בחלופה של לעזור לעשירים, לבנקים, ולא לאזרחים.
      אם למשל הממשל היה מפעיל תכנית חילוץ אחרת - את כל המיליארדים שהעמיד לרשות הבנקים הוא היה מעמיד כהלוואה חדשה בריבית נמוכה לאזרחים שנטלו משכנתאות סאב פריים בריבית גבוהה, כך שהם יוכלו לפרוע ולהחזיר לבנקים את ההלוואות בריבית הגבוהה שלקחו באמצעות הלוואה מהממשל בריבית נמוכה, הוא היה עושה שתי פעולות חיוביות:

      א. מציל את האזרחים, משאיר אותם עם הרכוש ובכך היה מונע מהבנקים למכור את בתיהם של האזרחים במכירת חיסול.

      השארת האזרחים עם הרכוש הייתה מאפשרת להם מחד יכולת לשלם את חובם בריבית נמוכה לממשל ומאידך היה נותר יותר בידם כסף לצרוך ולהניע את גלגלי הכלכלה מחדש.

      ב. הבנקים לא היו קורסים מאחר והאזרחים היו פורעים את המשכנתא לבנקים, ומשלמים משכנתא חדשה בריבית זולה ונוחה יותר לממשל.

      בדרך זו ניתן היה "לתפוס שתי ציפורים במכה אחת" - האזרחים היו בעלי כוח קניה גדול לצרוך ולהניע את הכלכלה והבנקים לא היו קורסים. אבל לצערנו הממשל האמריקאי בחר שלא לחשוב מ"חוץ לקופסא" והוא העדיף לבחור בדרך הרגילה והישנה של הצלת בעלי ההון ולא האזרחים. הממשל בחר להציל את הבנקים ואת התוצאה הקשה של העדפה זו אנו רואים בשנים האחרונות - הבנקים התחזקו, האזרחים נשארו משועבדים למערכת הבנקאית והכלכלה האמריקאית מדשדשת והיא עומדת בפני סכנת קריסה חדשה.

      מחק