האם משהו השתנה מאז משבר הסאב פריים של שנת 2008? כנראה שלא

מאת: עו"ד עפר פיירשטיין

האם משהו נלמד כתוצאה ממשבר הסאב פריים של שנת 2008 שהכה קשות בכלכלה העולמית ושמנזקיו העולם טרם התאושש? כנראה שלא הרבה נלמד ועולם כמנהגו נוהג.


קריסתם של ניירות הערך מגובי משכנתאות הסאב פריים אותם שיווקו בנקים למוסדות פיננסים ברחבי העולם הותירה בנקים ומוסדות פיננסים גדולים עם ניירות ערך חסרי ערך. ממשלות שונות בעולם נחלצו לעזרת הבנקים והזרימו לקופותיהם מאות מיליארדים בנימוק שנחלצו לעזרת אלו שגדולים מכדי ליפול ושנפילתם תפגע קשות בכלכלה.
אך מה קרה מאז? הבנקים, שהיו גדולים מכדי ליפול, הפכו לגדולים עוד יותר. כך למשל חמשת הבנקים שחולצו JPMorgan, Chase, Bank of America, Citigroup, Wells Fargo גדלו מאז המשבר ב 30% ועכשיו הם מהווים איום גדול עוד יותר על הכלכלה האמריקאית אם יקרסו. [קישור]

האם המילה ניירות ערך מגובי הלוואות סאב פריים מרתיעה בשנת 2014 את הבנקאים? האם רכישת ניירות ערך המגובים בהלוואות סאב פריים גורמת לחשש אצל אותם בנקאים? עצם המילה הלוואת סאב פריים הייתה צריכה לעורר אצלם זכרונות לא נעימים מהעבר הלא רחוק. הרי הלוואות סאב פריים ניתנות ללווים בריבית גבוהה בשל החשש שאותם לווים לא מסוגלים לעמוד בהחזר החודשי של ההלוואה. לצערנו דבר לא נלמד וגם היום, כשש שנים לאחר המשבר, הבנקים ממשיכים למכור ולקנות ניירות ערך המגובים בהלוואות סאב פריים והפעם הלוואות סאב פריים לרוכשי רכבים. שוב ניתנות הלוואות ללווים המתקשים בפירעון, אותן הלוואות נארזות בחבילה ונמכרות כהשקעה לציבור ולמוסדות פיננסים. כך הולכת ומתנפחת לה בועת ניירות ערך מגובי הלוואות סאב פריים מודל 2014.[קישור]

בנוסף הבנקים האמריקאים ממשיכים למכור חבילות הנקראות Collateralized loan obligations) CLOs). אלו ניירות ערך המאגדים הלוואות מסחריות שניתנו ללווים של הבנק ומדורגות לפי ערך הסיכון של הלווים ונמכרות ע"י הבנק לצדדים שלישיים. ה CLOs דומים מאוד ל-(CDOs (collateralized debt obligations  ,שהם ניירות הערך מגובי חובות המשכנתאות שהביאו למשבר של 2008. ככל שהסיכון של הלווה המסחרי גדול יותר, כך התשואה על נייר הערך גדולה יותר.

לפי "חוק וולקר" שנועד להגביל את הבנקים בארה"ב מלבצע השקעות ספקולטיביות המסכנות את לקוחותיהם, על הבנקים היה להגביל את שיווק והחזקת ניירות ערך מסוג CLOs בתיקי ההשקעות שלהם עד ליום 21.7.15. אך הבנקים שלא היו מעוניינים בכך ניצלו את כוחם ובאמצעות חברי קונגרס השפיעו על הפדראל ריזרב, שהחליט בתאריך 7.4.2014 להאריך בשנתיים את כניסת הרגולציה לתוקף. כך הבנקים יכולים להמשיך להנפיק, למכור ולהחזיק ניירות ערך מסוכנים אלה עד ליום 21.7.17.[קישור]. בשנת 2013 הונפקו ניירות ערך מסוג CLOs בשווי של 83 מיליארד דולרים. [קישור]

האם התאווה והרדיפה אחר הכסף הקל נעצרה? לא ולא. בשנה האחרונה הולכות ומצטברות חקירות ותביעות נגד בנקים המתאמים ביניהם מחירים של מוצרים בנקאיים שונים. 16 בנקים וביניהם

Bank of America, City Group, Credit Suisse נתבעים על ידי התאגיד הפדראלי לביטוח פיקדונות (FDIC) בארה"ב והרשויות בבריטניה בשל חלקם בהטיית ריבית הלייבור (הריבית הבין בנקאית הנקבעת בלונדון) בשנים 2007 עד 2011.[קישור]

בשוויץ ובבריטניה הרגולטורים בוחנים האם סוחרי מטבע FOREX בבנקים בשוויץ ובריטניה תיאמו בניהם מחירים של מטבע חוץ. הבנקים החשודים הם

UBS, Credit Suisse, Zuercher Kantonalbank (ZKB), Julius Baer, JP Morgan, Citigroup, Barclays 

ו-Royal Bank of Scotland   [קישור]

בחודש מרץ האחרון הוגשו תביעות יצוגיות נגד חמישה בנקים-

 Barclays ,Scotiabank, Deutsche Bank ,HSBC , Société Générale . נציגי חמשת הבנקים משוחחים ביניהם בשיחת ועידה פעמיים ביום בשעות 10:30 ו 15:00 שעון לונדון במהלכה הם מציעים לקנות ולמכור עבור לקוחותיהם זהב. המחיר הסופי שנקבע בסוף השיחה קובע את מחיר הזהב לשוק העולמי כולו. בתביעות נטען שבמהלך השיחה הבנקאים השותפים לשיחה ידעו את מגמת המחיר הצפוי להיסגר בסוף השיחה וניצלו את המידע שבידיהם לביצוע רכישות של חוזים וחוזי תעודות סל בזירות המסחר לזהב לרווח ארביטראז' (ניצול פערי מחירים).  [קישור]

כשש שנים חלפו מאז משבר הסאב פריים ב 2008, אך דבר כנראה לא נלמד. הבנקאים ממשיכים למשוך משכורות עתק מנקרות עיניים ללא קשר לביצועי הבנקים, משווקים ללקוחות השקעות מסוכנות ורודפים אחר רווחים קלים. הבנקים הגדולים מכדי ליפול נהיו גדולים עוד יותר ואנו כנראה צפויים למשבר כלכלי גדול נוסף בשנים הקרובות.