האישה הזו מראה לעולם שאפשר לחיות גם בלי כסף

מאת: אביבה יובל

היידמארי שוורמר, אישה בת 69 מגרמניה, הפסיקה להשתמש בכסף לפני 18 שנה, והפכה לאדם מאושר. סיפורה המדהים של היידמארי התחיל לפני 22 שנה, כאשר יצאה מנישואים קשים, לקחה את שני ילדיה ועברה לעיר דורטמונד במחוז הגרמני רור. אחד הדברים הראשונים ששמה לב אליהם במקום המגורים החדש שלה היו חסרי הבית הרבים, היא החליטה לעשות משהו בנידון.

מאז ומתמיד האמינה שחסרי בית אינם זקוקים לכסף כדי להשתלב בחזרה בחברה, אלא רק להפוך את עצמם למועילים ולהעצים את עצמם. היא פתחה חנות החלפות בשם "תן וקח".

החנות הקטנה שלה היתה מקום בו כל אחד יכל לסחור במוצרים ובכישורים תמורת מוצרים וכישורים אחרים להם נזקק, בלי ששטר או מטבע אחד יחליפו ידיים. בגדים ישנים יכלו להיסחר בתמורה לכלי מטבח, שירותי רכב ניתנו בתמורה לשירותי אינסטלציה וכו'. לאכזבתה של היידמארי דרי הרחוב לא לקחו חלק במיזם, חלק מהם אמרו לה שהם לא מאמינים שנשים מחונכות מהמעמד הבינוני יכולות להבין את המצב שלהם.

היידמארי שוורמר

מי שכן לקחו חלק במיזם שלה היו מובטלי העיר וגימלאיה שהסתערו על החנות הקטנה שלה. הם היו נחושים להחליף את כישוריהם וחפצים ישנים שלהם תמורת משהו אחר שהם רוצים וצריכים. החנות של היידמארי הפכה עם הזמן לתופעה בדורטמונד ואף הובילה את היידמארי לבחון את חייה.

היא החלה להבין שיש לה חפצים רבים להם אינה זקוקה באמת. בסופו של דבר החליטה להפסיק לקנות דברים חדשים לפני שמסרה משהו קודם. בשלב הבא הבינה שהיא אינה מאושרת מעבודתה וכי יש קשר בין תחושה זו לכאבי הגב והמחלות הכרוניות מהן סבלה, לכן החליטה לחפש עבודה אחרת. היא החלה לשטוף כלים בשכר שעתי למרות שהרבה אנשים  תמהו מדוע הלכה לאוניברסיטה ולמדה אם זו העבודה שלה. התגובה הזו הובילה אותה להבין שלימודים אינם סיבה להעריך בן אדם ושהיא פשוט מרגישה טוב עם עצמה.

מאז שפתחה את החנות חייה השתנו ללא היכר. ב1995 לא הוציאה כלום מכיוון שכל מה מה שהזדקקה לו מצא דרכו לחייה. ב 1996 היידמארי לקחה את הצעד הבא, אשר התברר כהחלטה הגדולה ביותר בחייה: היא החליטה לחיות ללא כסף. ילדיה עזבו את הבית והיא מכרה את דירתה בדורטמונד והחליטה לחיות כנוודת ולסחור במוצרים ושירותים תמורת כל מה שתזדקק לו.

תקציר הסרט "לחיות ללא כסף" על חייה של היידמארי שוורמר

זה היה אמור להיות ניסוי בן 12 חודשים, אבל היא גילתה שהיא אוהבת אותו כל כך עד שאין סיבה להפסיק. 18 שנים מאוחר יותר היא עדין חיה על פי העקרונות של "תן וקח", מבצעת מגוון מטלות תמורת דיור בבתים של חברים שונים במיזם, ונהנית מכל רגע. כל חפציה נכנסים למזוודה ותרמיל גב אחד, יש לה חסכון לשעת חירום בסך 200 יורו וכל סכום כסף אחר שהיא נתקלת בו היא מעבירה הלאה.

להיידמארי אין ביטוח בריאות משום שהיא אינה רוצה שיאשימו אותה בגניבה מן המדינה, ואומרת שהיא נסמכת על כוחה של המערכת החיסונית שלה כשהיא נעשית חולה.

היידמארי כתבה שני ספרים על החוויה של לחיות ללא כסף וביקשה מן המוציא לאור שלה לתרום את הכסף לצדקה, כך שיהפוך אנשים רבים לשמחים במקום רק אדם אחד. היא פשוט שמחה להיות במצב הבריא והטוב ביותר שהיה לה מעולם.

פורסם לראשונה בWeShare