יום ראשון, 3 במרץ 2013

ביטול תקרת המק"מ והאינפלציה החבויה- חלק ב'

מאת: יאיר פרבר

האם במהלך חמשת השנים האחרונות צמח המשק בשיעור של למעלה מ-100%? האם אוכלוסיית ישראל גדלה בשיעור זה? האם הייצור התעשייתי גדל בשיעור זה? האם ענפי השירותים? הקמת עסקים קטנים? חברות הזנק וטכנולוגיה?  היצוא לשווקים בחו"ל? המשכורת הממוצעת? לא, לא ולא. שום דבר ממשי לא הכפיל את עצמו, רק כמות הכסף צמחה בשיעור אסטרונומי שכזה, בלי שום בסיס שיתמוך בו. פשוט הר שקלים מנופח שמסתיר את האמת הפשוטה – הכסף שלנו נשחק. מה שנדמה לנו לפיכך כעליית מחירי הדיור אינו אלא התמונה ההפוכה – ירידת ערך הכסף. הדירה נשארה אותה דירה – זה רק הכסף שלנו שהפך להיות שווה פחות.
לפניכם חלק ב' ואחרון מתוך שני המאמרים על המק"מ וכמות הכסף בישראל והפעם על הר השקלים שמאחורי הר המק"מ.


בחלק א' הוכחנו את הטענות הבאות:
  1. מטרת יצירת המק"מ הייתה לווסת את כמות הכסף ולמנוע את הרחבתו.
  2. תקרת המק"מ החוקית הוגדלה שוב ושוב עד שבוטלה.
  3. בנק ישראל הפך את המק"מ מכלי לניהול כמות הכסף לכלי לניהול המערכת הבנקאית (עוד לפני שהותר לו לעשות כן).
 אבל כל זה אינו העיקר. על-אף שהמאמר הציג עד כה את התמונה החוקית ואת הסיפור שמאחוריו, זאת לא המטרה. המטרה היא להציג את הפן הכלכלי ויותר מכך – את ההיגיון הפשוט שנדמה כי אבד למערכת הפיננסית. אם נעקוב למשל אחרי ההודעה האחרונה של בנק ישראל לציבור על היקף אמצעי התשלום המכונה M1, כלומר המזומנים וחשבונות העו"ש שבידי הציבור, נראה את הנתונים הבאים:

שנה
אמצעי התשלום (1M) במיליארדי ש"ח
2002
30.6
2003
33.0
2004
38.9
2005
48.2
2006
52.1
2007
61.2
2008
71.9
2009
109.6
2010
114.7
2011
116.5
2012
127.9

היקף המזומנים וחשבונות העו"ש שבידי הציבור גדלו בעשור האחרון ב- 287% (מ- 33 ל- 127.9), ועבור חמשת השנים האחרונות בלבד (2008-2012) ב-109% (מ-61.2 ל-127.9). זאת הכפלה של כמות הכסף !! במושגים שנתיים כמות הכסף גדלה בכל שנה (בחמשת השנים האחרונות) ב- 16%.

האם במהלך חמשת השנים האחרונות צמח המשק בשיעור של 109%? האם אוכלוסיית ישראל גדלה בשיעור זה? האם הייצור התעשייתי גדל בשיעור זה? האם ענפי השירותים? הקמת עסקים קטנים? מספר התחלות הבנייה? חברות הזנק וטכנולוגיה? רישום הפטנטים? התפוקה החקלאית? היצוא לשווקים בחו"ל? המשכורת הממוצעת? מסיימי תואר ראשון במדעים והנדסה? לא, לא ולא. שום דבר ממשי לא הכפיל את עצמו, רק כמות הכסף צמחה בשיעור אסטרונומי שכזה, בלי שום בסיס שיתמוך בו. פשוט הר שקלים מנופח שמסתיר את האמת הפשוטה – הכסף שלנו נשחק. אז נכון שאין כרגע אינפלציה (לפחות לא מוצהרת), אבל אנחנו יושבים על אינפלציה חבויה שיכולה להרים ראשה בהגיע הרגע המתאים. נכון שלא כרגע ונכון שלא בזמן מיתון, אבל אנחנו לא עוסקים ברגע ובמיידי בלבד. אנחנו מתכוונים להמשיך לחיות כאן ושהמקום יישאר גם לילדינו. מערכת הבנקאות זקוקה להרחבת כמות הכסף, כיון שאת רווחיה היא עושה מתיווך עליו ואת יציבותה היא חייבת לזמינותו, לכן בנק ישראל מספק אותו בשפע לבנקים ע"י הרחבת כמות הכסף, אבל זה בא על חשבון ערך הכסף של כולנו וגורם לשחיקתו.

בנק ישראל גורם להגדלת כמות הכסף ע"י קניית מטבע חוץ, הלוואת כספים לבנקים המסחריים בריבית נמוכה ובאמצעים נוספים. בנק ישראל טוען שהוא סופג את העודפים בעזרת הנפקת מק"מ ובכך נמנע תהליך אינפלציוני (ראו סעיפים "האם לא מדובר בהדפסת כסף?" ו"האם זה לא מוביל לאינפלציה?"), אבל הטענה הזאת שבנק ישראל סופג את השקלים המוזרמים על ידו אינה עומדת במבחן הנתונים. בנק ישראל יושב על "הר שקלים" והוא ממשיך לגדול ולגדול על-אף הנפקת "הר המק"מ". מי שמתבונן בגרף המצורף יכול לראות שהנפקת המק"מ לא עוצרת את קצב יצירת הכסף. כפי שהגרף מראה, על-אף שמשנת 2009 בנק ישראל הגדיל את כמות המק"מ בשוק (נטו – בניכוי מק"מ שפקע) – עדיין כמות הכסף הורחבה.


"הר השקלים" ו"הר המק"מ" - הנפקת מק"מ לא ממתנת את הגידול בכמות הכסף במשק (מקור: נתוני בנק ישראל)

מדוע הנפקת המק"מ לא עוצרת את קצב יצירת הכסף?
שתי סיבות בדבר:
1. הנפקת מק"ם עולה לבנק ישראל כסף, בדיוק כמו שבנק מסחרי צריך לשלם ריבית על פיקדון שהופקד אצלו. אם בנק ישראל היה צריך להנפיק מק"מ בשביל "לספוג" את כל הרחבת כמות הכסף (שהוא יוצר ע"י קניית מט"ח, ריבית נמוכה וכדומה) זה היה עולה ממון רב.
2. בנק ישראל לא מעוניין להנפיק מק"מ לשם צמצום כמות הכסף אלא להיפך – הוא מעוניין להרחיב את כמות הכסף – מה שמכונה "הגברת הנזילות לשם תמיכה בצמיחה" (ראו סעיף 1), וזה בדיוק מה שאנחנו רואים בגרף.

בנק ישראל מאפשר את הרחבת כמות הכסף במטרה להרחיב את הפעילות במשק, אבל הכסף הזה לא מגיע לסקטור היצרני אלא לניפוח בועות חדשות במטרה למצוא מקום מבטחים לכסף שמאבד מערכו. התוצאה היא פשוטה – גידול בכמות הכסף ללא גידול בשום משתנה ממשי, ואם כמות הכסף גדלה ללא אחיזה ממשית במציאות – ערך הכסף נשחק. מה שנדמה לנו כעליית מחירי הדיור אינו אלא התמונה ההפוכה – ירידת ערך הכסף. הדירה נשארה אותה דירה – זה רק הכסף שלנו שהפך להיות שווה פחות.

34 תגובות:

  1. ערן,מאמר מעניין כהרגלך,אך תיקון קטן:
    מ60 מיליארד שקל ל120 מיליארד שקל פירושו גידול של 100% ולא 200%, לא שזה משנה- מסופקני אם איזשהו תוצר הכפיל את ייצורו (למעט מיירטי כיפת ברזל)
    המשך בעבודת הקודש שלך!

    השבמחק
    תשובות
    1. הקרדיט למאמר הוא ליאיר פרבר.
      ההערה שלך נכונה - תוקן במאמר.

      תוגה
      ערן

      מחק
    2. למה תוגה? אל תהיה עצוב בגלל זה, העיקר שתקנתם

      מחק
    3. ניראה לי שהוא היתכוון לתודה

      מחק
  2. מאיפה נוצר הכסף הזה? השכר לא עלה ב 100%, אז מאיפה יש לאנשים 100% יותר כסף?

    השבמחק
    תשובות
    1. זה בדיוק העניין.
      השכר לא עלה אבל כמות הכסף עלתה.
      התוצאה - הכסף שלך שווה פחות.

      מחק
  3. שאלות:
    1. האם העלייה הזו (של 100% בחמש שנים) היא חריגה ביחס למדינות אחרות? כלומר, אם אני אסתכל על M1 בחמש השנים האחרונות בארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה, יפן, קנדה וכו', האם העלייה אצלהם היא מאותו סדר גודל?
    2. "המזומנים וחשבונות העו"ש בידי הציבור" - הכוונה כאן היא לציבור הישראלי? כלומר, אם בנק ישראל מכר 40 מיליון שקלים תמורת 10 מיליון דולרים למשקיע בריטי ואז המשקיע הבריטי הפקיד את השקלים בבנק הפועלים כדי שיצברו ריבית, האם ה-40 מיליון שקל האלה נספרים?
    3. אני מבין שהכסף שמושקע במק"מ לא נחשב ב-M1 (לפחות עד שהמק"מ נפרע...). אותו הדבר נכון לגבי אגרות חוב של ממשלת ישראל?
    4. לגבי הסיבות להנפקת מק"מ: הסיבה הראשונה לא שכנעה אותי. נכון שבנק ישראל צריך לשלם ריבית על הפקדונות, אבל הוא פשוט משלם אותה על ידי הדפסת עוד שקלים, אז מה אכפת לו? ולגבי הסיבה השנייה, לא הבנתי איך כסף שמושקע במק"מ על ידי הציבור מגביר נזילות? הרי מזומן זה יותר נזיל מחוב...

    תודה.

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. צריך לבדוק נקודתית במדינות אחרות. בגדול גם שם הייתה עלייה בכמות הכסף, אבל לא נוצרה שם, עד כה, בועת נכסים. זה נכון לאירופה וארה"ב. בארה"ב, למיטב ידיעתי, הגידול במאזן הבנק המרכזי קורה בעיקר דרך קניית אגרות חוב ממשלתיות - מה שלא קורה כרגע בישראל וקרה רק לתקופה קצרה ב- 2008.
      יפן - זה סיפור אחר. שם יש גידול בכמות הכסף יחד עם דפלציה.

      3. מק"מ ואגרות חוב לא נכנסים ב- M1, וגם לא חובות בכרטיסי אשראי וכדומה.

      4. כסף שמושקע במק"מ אכן לא מגביר נזילות ולכן בנק ישראל מצמצם את הנפקת המק"מ בשביל שהכסף יזרום לשוק.

      מחק
  4. אתה מתעלם מהאי-שוויון שמחייב הדפסת כסף חדשה.

    השבמחק
    תשובות
    1. הקשר רופף מאד. יצירת כסף קיימת כל הזמן -עוד כשהיה אי שיוויון "קטן" בעת הקמת המדינה ועד היום. יצירת כסף ואינפלציה היא מדיניות מוצהרת של בנק ישראל ללא קשר לחלוקת הנטל במשק.
      ערן

      מחק
  5. תודה רבה - מאמר מדהים האטם יש חלק שלישי מה יהיה?

    השבמחק
  6. שלום לערן ולכולם
    תחילה שפו גדול על האתר אשר גיליתי בחודשים האחרונים, הוא פוקח עיניים ומעניק ניתוח שלא קיים באתרים אחרים.
    לגופו של עניין, יש לי שאלה. האם ההרחבה הכמותית אצלנו בעצם מחוייבת המציאות ? כי כולם מדפיסים ורק כך ניתן לשמור על ערך שקל נמוך וכל ניסיון אחר שהנגיד להשפיע לא יעזור ?

    השבמחק
    תשובות
    1. הרחבה כמותית כמו זו הנעשית בעולם שבה בנק מרכזי רוכש חובות של מדינה או של בנקים התרחשה אצלינו ב2009. האם זה יקרה גם בעתיד? התשובה היא ברמה גדולה של וודאות כן -וזה יקרה ברגע שהמדינה לא תוכל כבר לגייס חוב בריביות סבירות ואז יכנס הבנק המרכזי ויתחיל לרכוש את החוב. התוצאה של זה תהיה ברורה ובניגוד לדולר הנסחר בכל העולם -בשקל המקומי שלנו יש סיכוי שנראה תוך זמן קצר יחסית אינפלציה גבוהה.

      ערן

      מחק
  7. הרחבת בסיס הכסף התבצעה באמצעות הדפסת כסף ורכישת מט"ח (דולרים בעיקר) ע"י בנק ישראל. למלווים קצרי מועד היה חלק בכך אך רוב ההרחבה מוקרה בתהליך שהחל ב 2008 כשפישר התחיל לקנות דולרים כדי ש"לא נרגיש" את התוצאות של המשבר הכלכלי.
    הרחבת בסיס הכסף אפשרה לאנשים ללוות יותר כספים וליטול משכנתאות דבר דחף את המשק ממצב של קיפאון. פישר יודע שהדחיפה הובילה אותנו קרוב מאוד אל קצה המצוק ולא בכדי הוא עוזב את תפקידו לפני הנפילה.

    השבמחק
  8. מה מקור הכסף של M1?
    האם זה מכירת בתים במחירי בועה?

    השבמחק
  9. קניית דולרים ע"י בנק ישראל והלוואת בריבית נמוכה - בעיקר הלוואת לקניית בתים.

    השבמחק
  10. בסיס הכסף נקרא M0 והוא סך כל המעות והשטרות במחזור, כל בסיס הכסף נוצר ע"י בנק ישראל (בפועל זה הממשלה מאחר והוא מקבל את מנדט הדפסת הכסף מהממשלה בהתחייבות לקניית אג"ח ממנה).

    M1 מייצג את ה"כסף" קרי M0 והכסף שנוצר ע"י הבנקים. להל"ן הסבר עם דוגמא -

    נניח שבסיס הכסף במשק עומד על רמה של 15 יחידות מטבע. הציבור מחזיק 5 יחידות מטבע לשימוש שוטף (ב-"כיס"). יתרת הסכום (10) מופקדת במערכת הבנקאית. לצורך הצגת "תהליך יצירת הכסף" נניח לשם פשטות שסכום זה מופקד בבנק א'. נניח עוד שיחס הרזרבות הנדרש הוא 20%. במצב זה יכול
    בנק א' להלוות 8 יחידות מטבע ולשמור על יחס הרזרבה הנדרש. המאזן של בנק א' לאחר ביצוע ההלוואות יציג את הסעיפים הבאים

    נכסים התחייבויות
    2 רזרבות 10 פיקדונות עו"ש
    8 הלוואות ללקוחות

    כעת חשוב להבחין שבמתן ההלוואות (בהיקף של 8) ללקוחות בנק א, "מחזר" למעשה הבנק חלק מן הכספים שהפקידו הלקוחות בעלי פיקדונות העו"ש. כלומר, הבנק החזיר לציבור למעשה 8 מתוך 10 יחידות המטבע שהופקדו אצלו. נניח כעת, שהציבור אינו מעוניין להחזיק מזומנים ב-"כיס" מעבר ל-5 יחידות המטבע שהוזכרו לעיל ולפיכך מפקיד את 8 יחידות המטבע שהלווה בנק א' מחדש אצל בנק ב'
    (בפועל הציבור ישתמש בכספי ההלוואות כדי לשלם חשבונות, לרכוש מוצרים וכד' והכספים – בהנחה שהסכום המוחזק במזומנים נשאר 5 – יוחזרו למערכת הבנקאית. לצרוך הסכמטיזציה – אנחנו מניחים שהסכומים מופקדים אצל בנק ב')

    בנק ב' מקבל הפקדות בסכום של 8 ופותח פיקדונות עו"ש בסכום זהה.
    תהליך זה יכול להמשך שוב ושוב. בפועל יש לנו כאן סדרה הנדסית שסכומה שווה ל 50 (על פי נוסחת טור גיאומטרי מתכנס , 10/(1-0.8)=50).

    כשבנק ישראל מגדיל את בסיס הכסף ע"י הדפסת כסף (שקלים כמובן) וקניית דולרים הוא מגדיל גם את M1 (אבל היחס גדול יותר כמו שתארתי קודם לכן)וגם את M3 הכולל פיקדונות מט"ח.

    הגידול ברזרבות בבנקים בצירוף עם ריבית נמוכה יוצר מצב שבו לבנקים יש יכולת להלוות הרבה כסף והריבית הנמוכה מהווה תמריץ ללווים שרואים בכך כסף "זול".

    מכירת בתים במחירי "בועה" הם תוצאה של מה שתואר ואינם מהווים חלק מגידול ב M1

    השבמחק
    תשובות
    1. לאנונימי מ- 15:16

      הקונה לוקח משכנתה לקניית דירה ומעביר את הכסף למוכר.
      המוכר מפקיד את הכסף בחשבון הבנק שלו ומיד M1 גדל בסכום המשכנתה שנלקחה.

      מחק
    2. אם הבנתי נכון את הדוגמה, אז סך כל הרזרבות שבבנקים הוא 10.
      וזהו הכסף האמיתי.

      האם כל אמצעי התשלום שבידי הציבור (M1) כוללים כסף שנובע מהלוואות (חובות)? אם כן, זהו איננו סיכום אמיתי.
      הכסף האמיתי שבידי הציבור הוא אותו כסף שנותר בידו לאחר קיזוז חובות שחייבים להחזיר.
      מכאן שכמות הכסף שבידי הציבור ב 5 השנים האחרונות לא הכפילה את עצמה אלא המכפיל הוא מספר קטן יותר.

      מחק
    3. זה כן סכום אמיתי כי בעזרתו אתה קונה ומשקיע גם אם אין לך.
      וזה בדיוק הסיפור של אינפלציה ובועות נכסים.

      מחק
    4. אם הציבור איננו מסוגל לשלם את חובותיו, מה המשמעות?
      המשמעות היא שהכסף האמיתי שבידו(זה שאיננו נובע מהלוואות) איננו מספיק.
      רוב הנכסים שבידו, שנובעים מכסף מדומה, שצריך להחזירו אינם שלו ועליו להחזירם .
      כדי לראות עד כמה הציבור פושט רגל, או עד כמה איננו מוסרי, כלומר לוקח הלוואות שאין בכוונתו להחזירן, או עד כמה הוא מנוצל, כלומר מקבל משכורות נמוכות, ולחזות את העליה באינפלציה, ולראות בכמה החזר ההלוואות מנוגד למגמת העליה באינפלציה וממתן אותה, צריך להשוות בין כמויות הכסף האמיתי למדומה, שהטבלה למעלה איננה מראה.
      עד כמה הציבור קרוב לפשיטת רגל? זאת השאלה המשמעותית.

      מחק
  11. עדיין אני לא מבין איפה כל הכסף הזה? בתשלום החובות? אנשים יוצרים חובות ומשלמים אותם בהלואות לכן ה M1 גדל. זה לא מתקבל על הדעת שבעל 8 יחידות מטבע ינצל את כל ה 50 שהוא יכול כדי ליצור חובות.

    השבמחק
  12. הבנק שמחזיק 10 יחידות שהופקדו אצלו יכול להלוות 8 ו2 יחידות נשארות כרזרבה באם מישהו רוצה למשוך את כספו בחזרה. הבנק מלווה את כל 8 היחידות לאדם ב' והוא בתורו יכול לצרוך אותן או להפקיד אותם בבנק. הצריכה יכולה להיעשות ע"י קניית סחורה או גם כתשלום שכר בהינתן והוא מעסיק. נאמר שהוא קנה סחורות והמוכר (אדם ג') הולך מיד לאחר העסקה ומפקיד את שכרו בבנק ב'. בבנק ב' יש כעת 8 יח' והוא יכול להלוות 6.4 יח' ולשמור כרזרבה 1.6 יח'. התהליך הזה בתיאוריה יכול להמשך לנצח. אם נמשיך את הסידרה הזאת , נוכל ליצור 50 יח' של מטבע (שרשומות בצד החובה והזכות בספרי הבנקים). למעשה זאת פירמידה, כאשר האחרון אינו מסוגל להחזיר את הסכום, מתעוררת בעייה שהפיקדונות ששויים 10 (הסכום ההתחלתי) לא מספיקים כדי להחזיר לכל המלווים את הכסף. אם תוסיף לכך ריביות אזי שצריך יותר כסף שייוצר בבסיס כדי שיהיה ניתן להחזיר את הסכומים שרשומים כחובות.

    מקווה שזה מסביר את זה יותר טוב

    גבריאל (אני גם כתבתי את התגובה הראשונה והרביעית השירשור הנוכחי)

    השבמחק
    תשובות
    1. סליחה , התכוונתי לשרשור הקודם.

      גבריאל

      מחק
  13. השאלה היא - אם המזומנים והכסף בחשבונות העו"ש עלה ב-100%, אז גם הרווח הנקי של הבנקים היה צריך לגדול בהתאם, לא? כי הם יכולים לתת יותר הלוואות. אבל נראה לי שהוא לא עלה אפילו ב-50% בשנים האחרונות (לא בדקתי את המספרים, אבל אם הייתה עלייה כזו ברווחיות אז זה היה משתקף במניות שלהם)

    השבמחק
  14. תזכור שרווחי הבנקים הם לא רק ממתן משכנתאות והמשבר הכלכלי בעולם ומשבר הסאב פריים פגעו ברווחיות הבנקים בעקבות חשיפה של הבנקים בעקבות השקעות כושלות.

    השבמחק
  15. לאנונימי3 במרץ 2013 15:16:

    למעשה אפשר לתאר את כל תהליך מתן ההלוואות ביחס ללקוח אחד בבנק א' .

    הלקוח יוכל להגדיל את העו"ש שברשותו עד ל 50. פי 5 מהסכום ההתחלתי שהיה ברשותו!
    יהיה חייב לבנק 40, והרזרבות הרשומות בבנק יהיו 10.

    מתי לא יוכל להחזיר את חובותיו? כאשר יהפוך יותר מ 10 לנכסים מוצקים או מתכלים.
    באפשרותו 3 דרכים להמנע מחדלון פרעון:

    1. לקחת הלוואה חדשה, אבל זה כבר חורג מהמודל ולא יתכן שיוכל להחזירה כי אין לו ממה.

    2. להעלות מחיר נכסיו ולמכרם. יעבוד בתנאי שלא כל החייבים מעלים את מחיר נכסיהם באותו הזמן, אחרת לא יוכל למכור את נכסיו.

    3. האפשרות השפויה: לייצר יותר נכסים חומריים. למכרם ב10 ויותר, ולשלם את חובותיו.
    ---

    מתי כל העסק יתמוטט?
    כאשר הבנק לא יוכל לייצר עוד רזרבות.
    אבל זה לא יקרה, כי הבנק יקבל הלוואות מהבנק המרכזי.
    מתי הבנק המרכזי יתמוטט?
    כאשר לא יוכל לתת עוד הלוואות. וזה יקרה כאשר לא יוכל לקנות עוד כסף חיצוני בכסף שהוא מדפיס, וזה יקרה כאשר עליית המחירים תהייה קיצונית.
    אבל כמה קיצונית?

    השבמחק
  16. ערן איך אתה ניראה? אני רוצה ליראות אותך. שלח לי תמונה.

    השבמחק
  17. חבל שהעיתונים לא מדווחים על המספרים האלה. כנראה שהם לא עושים את זה כי מסובך מדי להסביר לקורא ההדיוט מה זה M1.

    אולי בכל זאת שמישהו ישלח לינק לפוסט הזה לכלכליסט או דה מארקר...

    השבמחק
  18. למרות שאני מסכימה עם "רוח" הכתבה, זאת אומרת עצם ההכרה בזה שדירה לא באמת שווה את הכסף שהיא כביכול שווה, ואפשר להגיד שמול נכס נדל"ן המטבע נשחק, זה לא נכון שהמטבע עצמו נשחק. אינפלציה לא שווה לבועה. בועות סופן להתפוצץ בדיוק בגלל שהן אי מבודד של מחיר שנופח מלאכותית בתוך ים של מחירים שפחות או יותר נקבעו על ידי השוק (נכון שיש יוקר מחיה, אבל הכל יחסי, מחירי החלב לא עלו באחוזים כמו הדירות) ואני חייבת להזכיר שלפני כמה זמן ניהלתי עם ערן פה איזה שיחה שבסופה ערן אתה אמרת לי שהפתרון מבחינתך הוא הדפסת כסף! האם שינית את דעתך? טלי

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום טלי,
      כסף שמיוצר ללא פורפורציה לגדילה בכמות המוצרים/אוכלוסיה/צמיחת המשק וכו' גורם לאינפלציה. זו הגדרה של אינפלציה וזה נכון לא רק לכסף אלא לכל דבר על כדור הארץ שיש לו ערך מסוים. המחירים נקבעים אמנם על פי השוק אבל כשבשוק יש יותר מידי כסף אז השוק מתמחר את המחיר לפי ערך מטבע נמוך שאנחנו רואים את זה בתור עליית מחירים. אותו דבר למשל עם עגבניות -כשהשוק מלא בעגבניות ולעומת זאת הדרישה להן אותה דרישה ערכן יורד והפוך.
      כשיש אינפלציה אין עלייה אחידה בכל המוצרים -השאלה לאיפה הבנקים מנווטים את הכסף וב4 שנים האחרונות היה להם הרבה תמריצים לנפח את שוק הנדל"ן.
      לגבי הדפסת כסף - אז שוב הדפסת כסף לא גורמת לאינפלציה. מה שגורם לאינפלציה היא הדפסת כסף ללא פורפורציה לשום מדד במשק כמו שכתב יאיר במאמר זה. הבעיה שהיום כסף מודפס/מיוצר מחוב וככזה הוא הופך את האינפלציה לחלק מהשיטה (ראי "איך כסף נוצר?" בצד ימין של האתר) -למעשה היום ככל שיש יותר כסף יש יותר חוב וככל שיש יותר חוב צריך יותר כסף וזה מעגל קסמים שמסתיים בדרך כלל בהיפר אינפלציה. הדפסת כסף שלא מחוב תוך הצמדתו לקצב צמיחת המשק תוכל למנוע אינפלציה ועדיין לקיים משק יציב וצומח באופן מבוקר והגיוני.

      ערן

      מחק
  19. מה לפי ההסבר שלך מסביר את הירידה של המקמים בעשרים אחוז בחצי השני של 2012?

    השבמחק