יום רביעי, 21 במאי 2014

האישה הזו מראה לעולם שאפשר לחיות גם בלי כסף

מאת: אביבה יובל

היידמארי שוורמר, אישה בת 69 מגרמניה, הפסיקה להשתמש בכסף לפני 18 שנה, והפכה לאדם מאושר. סיפורה המדהים של היידמארי התחיל לפני 22 שנה, כאשר יצאה מנישואים קשים, לקחה את שני ילדיה ועברה לעיר דורטמונד במחוז הגרמני רור. אחד הדברים הראשונים ששמה לב אליהם במקום המגורים החדש שלה היו חסרי הבית הרבים, היא החליטה לעשות משהו בנידון.

מאז ומתמיד האמינה שחסרי בית אינם זקוקים לכסף כדי להשתלב בחזרה בחברה, אלא רק להפוך את עצמם למועילים ולהעצים את עצמם. היא פתחה חנות החלפות בשם "תן וקח".

החנות הקטנה שלה היתה מקום בו כל אחד יכל לסחור במוצרים ובכישורים תמורת מוצרים וכישורים אחרים להם נזקק, בלי ששטר או מטבע אחד יחליפו ידיים. בגדים ישנים יכלו להיסחר בתמורה לכלי מטבח, שירותי רכב ניתנו בתמורה לשירותי אינסטלציה וכו'. לאכזבתה של היידמארי דרי הרחוב לא לקחו חלק במיזם, חלק מהם אמרו לה שהם לא מאמינים שנשים מחונכות מהמעמד הבינוני יכולות להבין את המצב שלהם.
היידמארי שוורמר
מי שכן לקחו חלק במיזם שלה היו מובטלי העיר וגימלאיה שהסתערו על החנות הקטנה שלה. הם היו נחושים להחליף את כישוריהם וחפצים ישנים שלהם תמורת משהו אחר שהם רוצים וצריכים. החנות של היידמארי הפכה עם הזמן לתופעה בדורטמונד ואף הובילה את היידמארי לבחון את חייה.

היא החלה להבין שיש לה חפצים רבים להם אינה זקוקה באמת. בסופו של דבר החליטה להפסיק לקנות דברים חדשים לפני שמסרה משהו קודם. בשלב הבא הבינה שהיא אינה מאושרת מעבודתה וכי יש קשר בין תחושה זו לכאבי הגב והמחלות הכרוניות מהן סבלה, לכן החליטה לחפש עבודה אחרת. היא החלה לשטוף כלים בשכר שעתי למרות שהרבה אנשים  תמהו מדוע הלכה לאוניברסיטה ולמדה אם זו העבודה שלה. התגובה הזו הובילה אותה להבין שלימודים אינם סיבה להעריך בן אדם ושהיא פשוט מרגישה טוב עם עצמה.

מאז שפתחה את החנות חייה השתנו ללא היכר. ב1995 לא הוציאה כלום מכיוון שכל מה מה שהזדקקה לו מצא דרכו לחייה. ב 1996 היידמארי לקחה את הצעד הבא, אשר התברר כהחלטה הגדולה ביותר בחייה: היא החליטה לחיות ללא כסף. ילדיה עזבו את הבית והיא מכרה את דירתה בדורטמונד והחליטה לחיות כנוודת ולסחור במוצרים ושירותים תמורת כל מה שתזדקק לו.

תקציר הסרט "לחיות ללא כסף" על חייה של היידמארי שוורמר


זה היה אמור להיות ניסוי בן 12 חודשים, אבל היא גילתה שהיא אוהבת אותו כל כך עד שאין סיבה להפסיק. 18 שנים מאוחר יותר היא עדין חיה על פי העקרונות של "תן וקח", מבצעת מגוון מטלות תמורת דיור בבתים של חברים שונים במיזם, ונהנית מכל רגע. כל חפציה נכנסים למזוודה ותרמיל גב אחד, יש לה חסכון לשעת חירום בסך 200 יורו וכל סכום כסף אחר שהיא נתקלת בו היא מעבירה הלאה.

להיידמארי אין ביטוח בריאות משום שהיא אינה רוצה שיאשימו אותה בגניבה מן המדינה, ואומרת שהיא נסמכת על כוחה של המערכת החיסונית שלה כשהיא נעשית חולה.

היידמארי כתבה שני ספרים על החוויה של לחיות ללא כסף וביקשה מן המוציא לאור שלה לתרום את הכסף לצדקה, כך שיהפוך אנשים רבים לשמחים במקום רק אדם אחד. היא פשוט שמחה להיות במצב הבריא והטוב ביותר שהיה לה מעולם.

פורסם לראשונה בWeShare

34 תגובות:

  1. הסרט המלא אם מישהו מעוניין:
    http://vimeo.com/21063795

    השבמחק
    תשובות
    1. כמו שחיו פעם לפני שהומצא הכסף ופחות או יותר הרס כל מה שטוב

      מחק
  2. נניח שגם אני אחליט לחיות כך - האם יאפשרו לי לישון באוהל ליד מרכז עירוני? האם ביטוח לאומי יוותר על חובתי לשלם את הביטוח הזה או שמא הוא יתחיל לחייב אותי בריביות וכפל קנסות עד שחובי יתפח ? אני שואל ברצינות ולא בציניות.
    כי לדעתי גם מי שרוצה לחיות כך רוב הסיכויים שהחברה על מנגנוניה השונים תמנע זאת.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מעריך שמעטים יוכלו לעשות את השינוי שעשתה שוורמר. היא הסכימה להתפרסם בעיקר על מנת להעלות לתודעה של כולם את הנזק הנפשי, בריאותי וחברתי שגורם לנו הכסף .
      ואגב היא לא חיה באוהל אלא בבתי חברים שבתמורה היא עושה להם עבודות.
      כל השאלות הפרוצדורליות כמו תשלום לביטוח לאומי הן שאלות מעניינות כי במקרה כזה אין מה לעקל ,אין אפילו כתובת לשלוח את הדרישה לתשלום החוב ובנוסף אין לחי ללא כסף דרישה לקבל דבר מהמדינה. אני לא מומחה של ענייני ביטוח לאומי אבל אני מעריך שיש פתרון לעניין הזה.

      מחק
    2. http://www.takeme.org.il/
      האתר זהה לכתבה

      מחק
    3. רבים חיים כמוה כי אין לנו כסף ממילא ולכן אנחנו בתוך זה. השאלה היא רק האם זה מרצוננו או לא. גם לי, מעוטת יכולת, יש המון חפצים שאני לא זקוקה להם ואני מוסרת או מנסה למכור. בשלב כלשהו אגיע גם למצב שבו אעשה כמה שיותר סחר חליפין, אבל הבעיה היא שאני חולה גם במחלה כרונית ומוגבלת יותר ממנה ולכן אני לא יכולה לוותר על כסף, תרופות, וביטוח בריאות. אני עדיין מגששת את דרכי, אבל תכלס, כולנו בדרך לחיים כמוה כי זה גם נכון ובריא יותר לחיות קרוב אל עצמנו. בנוגע למדינה - ברור שתמנע מאתנו לעשות דברים כאלה. שאלתי יזם נדל"ן מה יקרה אם ארצה להקים פארק קראוונים כמו בארה"ב לאנשים שרוצים לנוע ולא להיקשר למקום. ענה לי: אין בעיה. שלמי הרבה מיליונים ואת יכולה. בקיצור, זהו האינטרס של המדינה להכריח אותנו להשתעבד לכל התשתיות ולכן היא מקשה עלינו לחיות אחרת.

      מחק
    4. לא נראה לי שהגברת הנכבדה לא עברה טיפולי שיניים ב-22 השנים האחרונות.
      מהי הסחורה בחנות שהיא המירה עבור טיפול שיניים?
      הכל נשמע נ פ ל א.
      אבל זה יכול לקרות בעולם שהוא אוטופיה בשלמותה.
      לא ברוב המדינות כעת.

      מחק
  3. סורי... אני פשוט לא מאמין לזה. היא לובשת בגדים נקיים? יש לה משקפיים? היא מסופרת? כל זה עולה כסף..!!! ואם היא לא משלמת בכסף אלא "שווה ערך לכסף" אז היא משלמת יותר. כי למשל : אם תספורת עולה 100שקל, מי יסכים לספר אותה בשווה ערך ל-100שקל? רק אם היא תיתן נניח שווה ערך של 120שקל או יותר... נניח 5 שעות עבודה בתמורה לתספורת.... נו באמת , לא שווה את כל הכאב ראש ועוגמת הנפש כל פעם שלא מסכימים להחליף איתך זמן בכסף. בקיצור : סתם גימיק נחמד , דרך חיים מומלצת : ממש לא.

    השבמחק
  4. בישראל ובחלקים גדולים של העולם גם בארטר חייב במס.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא יודע מה קורה בעולם אבל בארץ בפירוש לא כל בארטר חייב במס.

      מחק
    2. ערן,
      אתה טועה ומטעה.
      בישראל - כל בארטר חייב במס, אחרת גופים גדולים היו מוצאים את הדרך לבצע בארטרים בין גופים גדולים אחרים (לא רק בין 2 גופים, אלא בין מספר גופים) שהרי הדבר היה עשוי לחסוך להם מליונים...
      זה שניתן להתחמק ממס, כי לא מבוצעות העברות כספיות, זה ברור, ואת המדינה לא מעניין שאני תיקנתי למישהו מחשב, תמורת זה שהוא יכסח לי את הדשא... אין כאן באמת ״בשר״... אבל עפ״י החוק - בארטר חייב במס.

      מחק
    3. מה שאתה מתאר זה לא כל עסקאות הבארטר. המס חל על כל עסקת בארטר שמעורב בו עסק.
      לגבי עסקאות של פריטים יד שניה ושירותים לא מקצועיים במרבית המקרים לא חל על זה מס.
      ושוב חשוב להזכיר אייני יועץ מס כך שלפני כל פעולה כדאי להתיעץ עם מישהו מקצועי כדי לוודא את הדברים

      מחק
    4. ערן,
      אם אתה לא יועץ מס, אולי כדאי שתתחיל תשובה ב"לעניות דעתי" או "אם אינני טועה".
      כשאתה עונה בצורה נחרצת ואחר כך מכניס disclaimer, תסלח לי, אבל זה לא מראה על רצינות רבה מדי ..

      מחק
  5. שלום ערן. אני קורא קבוע שלך ומשתף לא מעט מדבריך משום שהם מעוררים למחשבה (לא מיד חייבים להסכים להכל). מצד שני כתבה מסוג זה היא קוריוז בעיני משום שגיבורת הסיפור עשתה מעשה קיצוני שאין בו תשובה ממשית לקבוצות גדולות של אנשים. חלק מהעקרונות שלה חכמים (עודף חפצים והתחלקות עם אחרים) וטובים לכולנו אבל אם לחברה לא יהיה מרכז/לב חזק לא יהיה קיום לאנשי העקרונות והשוליים ובודאי לא לחברה אנושית בהיקפים של ימינו. בעיני אין לזה קשר למהפכת הכסף והבנקים שעליה אתה מדבר לאחרונה ולא נראה לי שזה יעד שאליו נרצה להגיע - לא אני בכל אופן :)

    השבמחק
    תשובות
    1. הי פיני
      אין פה קריאה לוותר על הכסף . אני בעצמי חושב שכסף (במיוחד שמנוהל נכון למען הקהילה ולא למען קבוצה מאד קטנה של אנשים) הוא חשוב ,הכרחי וחיוני כדי לקיים כלכלה יעילה. המטרה של הבלוג בין השאר להציג גם סיפורים כאלה אחרים . לפקוח את העיניים שאפשר להיות מאושר גם אם אין לך כסף. שכסף הוא בסך הכל אמצעי עזר ולא מטרה ..או ככה היינו לפחות רוצים שיהיה.

      ערן

      מחק
  6. מעוררת השראה

    השבמחק
  7. היא מכרה דירה כלומר יש לה סכום כסף בבנק. במידה רבה היא מזכירה את הסולידית: יש לה סכום כסף בצד, ילדיה יצאו מהבית. היא כנראה חיה מהריבית, היא לא רעבה והוצאותיה הרפואיות משולמות.
    זו גם גרמניה על כל מה שמתשמע ממדיניותה הסוציאלית.
    וואו.
    שוס רציני.
    אולי שתשדרג את עצמה? שתתרום את כספה ואז נתחיל בניסוי.

    השבמחק
    תשובות
    1. איזו שליליות.
      היא הוציאה שני ספרים וכל ההכנסות מהם ביקשה לתרום.
      קשה לראות מישהו שחי אחרת ומאושר?

      מחק
  8. חייבים לחסוך כסף(או נכסים) לעת זיקנה בהם לא ניתן לעבוד.

    השבמחק
  9. למה אתם לא מאמינים? הנה אתם רואים את האישה מול העיניים, היא חיה בלי כסף וזה מצליח לה...

    השבמחק
  10. אם היינו חיים כך, החיים היו נראים אחרת...היו פחות דאגות ,יותר שמחה אמיתית והרגשה של משפחה...מה שהיינו פעם. במקום זה הפכנו לחברה של צריכה, תחרותית שלא יודעת מנוח ולאן זה מוביל אותנו...רק לבעיות שקשה לנו לצאת מהם: מחלות, גירושין, 50% מהילדים צורכים ראטלין, מהפכות, נזקי טבע...הכל יצא מאיזון.
    בואו ביחד נתחיל לחשוב אחד על השני, נדאג אחד לשני ונחיה בערבות הדדית...אנחנו מסוגלים אך רק ביחד!!!

    השבמחק
  11. לשליש מאתנו יהיה סרטן, מי ישלם הוצאות מחלה? כולנו נחלה איזה יום למעלה מיכולתנו לצאת מהמיטה ימים או יותר, מי יטפל בנו? כולנו צריכים להחליף משקפים, כולנו רוצים בגדים נקיים, לשתות קפה בבית קפה, לתקן שינים לעשות בדיקות רפואיות, לצאת עם בני זוג, סלולרי...לחיות נורמלי.

    השבמחק
    תשובות
    1. ל: אנונימי21 במאי 2014 בשעה 17:51
      ובכן, מה היה בעולם טרם היו בנקים (אבא), ממשלה (אמא) ושאר שטויות? אנשים נעו והתמקמו כקהילה. משפחות מורחבות גרו בשכנות ודאגו זה לזה. ערבות הדדית. היו בונים יחד בתים, מחליפים סחורות, דואגים זה לזה במקרה של מחלה. מה שקרה (וזה מהונדס לגמרי) זה שאנשים חכמים ממך הרחיקו אותך מהשורשים, מהקהילה והמשפחה והביאו לך פתרון - "מדינה". עבדים. כולנו.

      מחק
    2. אם נחיה נורמאלי לא יהיה לאף אחד מאיתנו סרטן..(לאנונימי17:51.וכל אלה שחושבים שאין מה לעשות ואילה החיים...)

      מחק
  12. שטויות. מה הקטע?
    אתה ממליץ על מודל של סחר חליפין במקום כסף?
    זה סתם סיפור של אשה שנפטרת מהג'אנק שלה ומשלימה את הוצאותיה השוטפות מחסכונות.
    סתם בזבזתי זמן קריאה... במקום לעבוד ולהרוויח משהו.

    השבמחק
  13. מה חדש בסחר חליפין? הוא ידוע אלפי שנים ופחות יעיל משימוש בכסף.

    השבמחק
  14. משעשע עד כמה סקפטיים המגיבים כאן.

    אנשים סבורים שזה בלתי אפשרי לחיות היטב על מעט כסף, פשוט כי התרגלו מגיל 0 לפתור כל בעיה באמצעות קפיצה קטנה לקניון וגיהוץ של כרטיס האשראי.

    כשאדם נעדר מיומנויות וכישורי חיים בסיסיים (בישול, גינון, תיקון, שיפוץ) הוא נעשה תלוי במוצרים ובשירותים שעליו לקנות. התלות הזו מתפתחת לתלות בכסף. תלות בכסף מתפתחת לתלות בפרנסה. תלות בפרנסה פירושה ויתור על חירות (זמן) והפקדתה בידי אחרים (בוסים, לקוחות ואנשים אחרים).

    בנג'מין פרנקלין אמר: אלה המוותרים על חירותם למען ביטחונם אינם זכאים לא לזה ולא לזה, וסופם שיפסידו את שניהם.

    הסולידית

    השבמחק
    תשובות
    1. במדינה חופשית אף אחד לא מפריע לך "לחיות היטב על מעט כסף" - קדימה, תתחילי. רק במדינה בולשביקית השליטים רואים חובה "לחנך מחדש את הציבור". כי הרי האליטה יודעת טוב מהאזרח "הנבער" מה טוב עבורו.

      מחק
  15. אני מאמינה שזה לא קל לעשות כזה שינוי מכוון שהרגלי הצריכה שלנו הם מטורפים ואת רובם אנחנו לא באמת צריכים. פעם שרו על זה שיר החברים של נטשה.( רדיו בלה בלה) ובכל זאת אם נעמיק ונחשוב טוב טוב נצליח. בישוב שלי למשל כל שלושה חודשים אנחנו מקימים דוק קח תן. בתחילה אנשים מעט חוששים עד שבעצם מבינים הלווו הכל בסדר בואו קחו ואתם יודעים מה? אני מחכה לשוק כי תמיד אני מוצאת דברים שווים. אולי גם אנחנו נהיה פעם שווים.

    השבמחק
  16. היה מאוד מעניין לדעת ואני בהחלט ימשיך לצפות בסרט המלא אחרי כל השנים האחרונות שהפכתי מאדם שבורח מנכסים לאדם שרודף אחריהם אבל לא מגיע אף פעם יהיה מעניין לצפות אולי אני אחזור להיות כמו שהייתי פעם בתמימות הזו והרצון האמיתי פשוט לחיות בלי ממש לחשוב על כלום (לא פרקטי במדינתינו ) אבל בכל זאת..

    השבמחק
  17. זה הכל יפה וטוב,בעולם אחר בארץ אחרת עם אנשים אחרים.פה אין אפשרות לחיות כך,ללא תשלום מיסים וביטוחים למינהם. יופי לה ,לא בעולם האמיתי

    השבמחק