יום שני, 5 במאי 2014

מחאה עולמית של סטודנטים נגד לימודי הכלכלה

מאת: ערן הילדסהיים

אחת הסיבות המרכזיות לפרוץ משבר הסאב פריים ב2007 היו חובות העתק שהציבור צבר דרך משכנתאות. הדרך של הממשלות והנגידים בעולם (כולל אצלנו) לצאת מהמשבר היתה על ידי עידוד הציבור לקחת עוד יותר הלוואות וחובות. זה מה שקורה כשלימודי הכלכלה הפכו לסוג של אמונה דתית שבהם נלמדת רק שיטה כלכלית אחת שמספקת רק פתרון אחד שהוא גם במקרה הבעיה שמובילה לאותו הפתרון. לסטודנטים מ19 מדינות בעולם ,הכוללים גם את ישראל, העניין הזה נמאס והם יצאו אתמול בקריאה משותפה:  "דרושה מהפכה בלימודי הכלכלה!".

הקריאה התפרסמה בו זמנית במספר עיתונים גדולים בעולם ובינהם themarker  בישראל. 
במסמך אותו תעלה לאתר האינטרנט שהקימה התנועה היא מצהירה:
 "לא רק כלכלת העולם נמצאת במשבר, אלא גם לימודי הכלכלה. למשבר הזה יש תוצאות מעבר לכותלי האוניברסיטה. החומר הנלמד מעצב את המחשבה של הדור הבא של מקבלי ההחלטות, ועל כן את החברות שבהן אנו חיים. אנו, סטודנטים לכלכלה ממספר רב של מדינות, מאמינים שזהו הזמן לחשוב מחדש על הדרך שבה מלמדים כלכלה. "אנו לא מרוצים מצרות המחשבה שהשתלטה על לוח הלימודים בעשורים האחרונים. היעדר הגיוון האינטלקטואלי מגביל לא רק את ההשכלה והמחקר. הוא מגביל גם את יכולתנו להתמודד אם האתגרים הרב־ממדיים של המאה ה–21 - החל מיציבות פיננסית וכלה בהבטחת התזונה והשינויים האקלימיים".
הסטודנטים הישראלים השותפים ליוזמה. צילום: רמי שלוש, TheMarker
עוד נכתב בכתבה בTheMarker:
סטודנט שמגיע כיום ללימודי תואר ראשון עם שאיפות להבין טוב יותר את המערכות הכלכליות המניעות ומכוונות את חיי היום של כל אחד מתושבי כדור הארץ - צפוי במרבית המקרים להתאכזב. בשלוש שנות לימודיו הוא צפוי לשנן ולהבין סדרה ארוכה של מודלים כלכליים, אבל לא להתמודד עם נושאים כמו הקריסה הכלכלית של 2008, המשבר הסביבתי עמו מתמודד כדור הארץ, משבר החוב של מדינות המערב, בעיית חוסר השוויון ויוקר המחיה המרימים את ראשם במספר רב של כלכלות בעולם.
לכתבה המקבילה ב Theguardian לחצו כאן 

19 תגובות:

  1. השיטה הנוכחית תשתנה רק כשהשיטה הנוכחית תקרוס. שום עץ חדש לא יכול לצמוח כאשר היער מלא ובטח שלא יצמח עץ תפוחים איפה שעכשיו עומד עץ תפוזים. השינוי לא יבוא מתוך השיטה הקיימת הוא יבוא מתוך החורבות שלה.

    השבמחק
    תשובות
    1. כתבת יפה.

      מחק
    2. 8:02 - יפה והגיוני ואני אף נוטה להסכים, אולם לאדם היכולת ללמוד ולהשתנות להבדיל מעצים וטובה שעה אחת קודם (אני מקווה). לפחות על עצמי אני יודע שדעותי היום אינן זהות לדעותי בעבר וכך גם הרצונות ותחומי ההתעניינות, וכמוני אני משתדל להאמין שגם אתה וכולם היכולת ללמוד, להשתנות ולשנות. כאשר המחשבה על שינוי נתקלת בגודל התופעה אנו נרתעים, אולם "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה". בהצלחה.

      מחק
    3. למה כל הטפילים שהלכו ללמוד "כלכלה" לא הולכים לעבוד בעבודה אמיתית
      במקום זה ? זו היתה יכולה בהחלט להיות מחאה מועילה,לשם שינוי.
      99 אחוזים מתחומי העיסוק שכרוכים בהשכלה אקדמאית,הם אבטלה סמויה לכל דבר.
      והעובדה שכל ה"מחאות" האלה מכילות אנשים מאותה קבוצה עדתית-פוליטית (ולא רק בישראל)
      כל הזמן,מעידה בעיקר כי האנשים האלה הם בעיה הרבה יותר גדולה מהכלכלה עצמה
      או השיטה עצמה.

      מחק
    4. כצה שהבאבא צודק..
      מוזר שיש מכנה משותף בולט בהשכלה של כל המוחאים למינהם.

      בתור סטודנט לכלכלה שעומד לסיים אני מבטיח לכם, מדובר במיעוט שלרוב ציוניו שואפים ל 60.
      אנשים שנופלים בקלות לפופוליזם כפי שהוא מוצג ע"י "יודעי דבר" באינטרנט ולרוב הקשר שלו למציאות מקרי בהחלט. תמשיכו לספור חוב בלי להצמיד אותו לנכסים/הון ותראו לאן תגיעו.

      מחק
  2. מדהים מה שקורה בעולם בתחום הכלכלי. ההתעוררות והבעיטה במוסכמות שהוכתבו מראש מגיעים מכל עבר וזה מעולה.

    השבמחק
  3. מה הן השיטות האחרות? אני אשמח לשמוע כל הסבר שהמילה מריחואנה חוקית אינה חלק ממנו.
    אתגרים רב מימדיים...גם שטויות יכולות להיות רב מימדיות

    השבמחק
  4. שלום לכולם,
    ברצוני להעיר שככלל תורת הכלכלה היא סוג של דת. מדובר במערכות מאוד מסובכות שלמיטב ידיעתי עוד לא פותחו הכילים המתימטיים להתמודד איתן כך שיכול פרופסור לכלכלה לשבת ספון בחדרו באוניברסיטה להסתכל על צבר נתונים מאוד צר ולכתוב בעצם כל מה שהוא רוצה.
    אחר כך אם הפרופסור הכבוד מספיק מקושר וכריזמטי הוא הופך לסוג של משיח וכל מילה שלו קדושה.
    והרי שתי דוגמאות שכולנו מכירים אבל כנראה לא ממש מוכירים:
    הראשון קארל מארקס שבשם השיטה הכלכלית שלו מתו מליוני בני אדם
    השני מילטון פרידמן שכניראה יגרום לדמוקרטיות להיעלם מהעולם אם לא יעשה משהו מהר.

    השבמחק
    תשובות
    1. זה מה שגרמו לך להאמין.
      כמו במשחק פלונטר,אפשר להסתבך כמה אנשים ביחד ואז באמת הכל מסובך.

      מחק
    2. לא חסרות סיבות ולא יחסרו אף פעם הסיבות לצאת למלחמה. מה גם שבדרך כלל הסיבות ליציאה למלחמה כלל לא קשורות לסיבות המוצהרות על ידי השלטונות. ראה ערך אוקראינה, עירק, אפגניסטאן, לוב וסוריה.

      מחק
    3. קארל מארקס לא ישב ספון בחדרו, והשיטה הכלכלית שלו מעולם לא נוסתה.

      מחק
    4. זה נכון שהיא לא נוסתה במלואה והיא בכלל היתה אמורה להיות מיושמת במדינה מתועשת דוגמת גרמניה או בכלל אירופה המערבית ובטח לא רוסיה, אבל היא מוכיחה היטב את הטענה שאוטופיה מתעוותת לחלוטין ברגע שהיא באה לידי מגע עם הטבע האנושי המעוות. אגב מרכס גזר את הרעיונות שלו גם מרוסו . המהפכה הצרפתית עוותה גם היא מהגישה הרוסיאנית על ידי היעקובינים בצרפת. נראה לי שבספרטה זה עבד טוב יותר , אם לא ניקח בחשבון רציחות על בסיס יומי של תת מעמד של איכרים ששירתו את הספרטנים והיו אמורים להרצח כחלק מההכשרה שלהם. מקיצור ההיסטוריה מלאה באוטופיות יפות , מאפלטון (מלך- פילוסוף בפוליטיאה) ועד היום שכולן נכשלו ועוותו בשל טבע האדם.

      מחק
    5. רק לשמוע את התומכים במרקס מעלה בי תחושת בלע וקיא. לא נוסתה? נוסתה באינספור מקומות - רק אלו שחתרו לחירות לפני השיוויון קיבלו רווחה כלכלית כל היתר הם במשתנת ההיסטוריה.

      לך תשאל את הקיבוצים מה עלה בגורל הרעיון הזוי והנאלח של מרקס. רעיון ההקרבה העצמית למען החברה היא כנראה הדבר השפל ביותר שניתן לדרוש מבנאדם.

      מחק
    6. רעיון ההקרבה העצמית למען החברה היא האידיאל הנשגב ביותר . הבעיה שאנחנו מקריבים את עצמינו למען קבוצת מיעוט אליטיסטיות בשם מושגים דוגמת לאומיות, פטריוטיזם וכו ולא באמת בשם החברה. הכל מסווה לשליטתם של האליטות בנו. בכל מקרה לא היינו שורדים את האבולוציה אם לא היינו מקריבים עצמינו למען החברה

      מחק
    7. אתה מוזמן להקריב את עצמך למען החברה. אני לעולם לא אקריב את האושר שלי למענך או למען אף אחד שאני לא בוחר מרצון לעשות זאת.
      תקים קבוצה שתקריב אחד את השני למענה, אני אשאר אדם חופשי ללא כפייה מוסרית של בנאדם אחר. ככה כולנו נרוויח.

      מחק
    8. לשרת את המולדת, לתת למדינה, הקרבה תמורת החברה, למות בעד ארצנו הם אידאלים נשגבים ביותר*

      * כל עוד מישהו אחר הוא זה שמשלם את המחיר

      מחק
  5. אנונימיים יקרים,
    מציעה להגדיר "דת" - הגדרה כלבבו של כל אחד - לפני כל טיעון או דיון, ואז להיות כפוף לאותה הגדרה. (סליחה על המונח "כפוף", נהיה פרסומי להחליא, כלומר: גורם לכאבי גב, וכאלה).
    מאחר שאני מסכימה שכלכלה כיום נוהגת כ"דת", למרות שאינה מוכרחה להתנהג כך, אני מוכנה להשיק כאן הגדרה משלי, שאינה מחייבת אף אחד והכל פתוח להגדרות אחרות: דת - בניגוד ובהיפוך למדע - היא שיטת חשיבה (מישטר חשיבה) שאינה פועלת על בסיס הגיון אלא על בסיס אמונה. כלומר: אם המדע מוביל בנייה של נדבך על גבי נדבך בכפיפות ל"כללי מישחק" לוגיים שבסופם מעמידים את התוצאות במיבחן ההתאמה למציאות שמחוץ לאדם החושב (החוקר) אותם, הרי שהדת תובעת התכנסות פנימה; היא שמה בסדר קדימות עליון את הרגש (חרדות, תקוות, אופוריה, אקסטזה) ולא את הראציו, ומכפיפה לאותו רגש את המציאות. אם המציאות "לא נענית" לתכתיב והאדם מעיז לטעון לאי ההתאמה הזו, הוא מואשם בכפירה. המדע, בניגוד לכך, מכליל את ה"כפירה" בתוך השיטה, ומחייב את המדען קודם כל להטיל ספק (לכפור), ורק לאחר שהספק הוסר מול מבחן המציאות, המדען רשאי להמשיך במחקר לשלב הבא. ראה רנה דקארט, ראה קרל פופר.

    השבמחק
    תשובות
    1. נקודת התורפה במדע היא חולשות האדם - אגואיזם,קנוניות וכד'.
      ידעת שמ 1952 התגלתה הסיבה לסרטן ?
      בסרט הזה להעביר ל דקה 7:
      https://www.youtube.com/watch?v=QeYMduufa-E

      מחק
  6. יפעת הגדרתך את המדע היא יותר בבחינת אידאל רצוי, בפועל גם המדע פעמים רבות נוהג כדת וראי את מדע הכלכלה.

    השבמחק