יום חמישי, 22 במאי 2014

הבולענים

מאת: משה שלום

רכישת תנובה, על ידי חברה סינית, מתיישבת להפליא עם מה שקורה לחברת "Alstom" הצרפתית. בשני המקרים, אנו רואים את תופעת הגלובליזציה במלוא עוצמתה. אך בנוסף להבדלים הברורים מאליהם, יש הבדל אחד צורם במיוחד.



בתוך הממשלה הצרפתית החדשה מתנהלת מלחמת חורמה. מדובר בממשלה שהוקמה על ידי מנואל וולס, החזק והכריזמטי, ואשר הוצגה לפני הציבור כ"ממשלת קומנדו" (קטנה, מהירה, החלטית, ובמיוחד אמיצה) לפתרון שתי הבעיות הגדולות העומדות בפני המדינה: האבטלה והגרעון (החוב). ממשלה שהייתה נדרשת אחרי שקודמתה ספגה מפלה איומה ונוראה בבחירות המקומיות.

המלחמה הפנים-משרדית אינה מתנהלת על אף אחד משני הנושאים הגדולים שהזכרתי. היא מתרחשת סביב רכישתה האפשרית של חברת Alstom. חברת ענק זו, המייצרת דברים "פעוטים" כמו מנועים לאוניות, רכבות, ולדעתי הרכיב הרגיש יותר, טכנולוגיות שונות לכורים גרעיניים, מחוזרת על ידי שני ענקים חיצוניים: GE האמריקאית, ו- סימנס הגרמנית.

ועל מה הויכוח? על איבוד השליטה על התעשייה הצרפתית הכבדה, ומה שזה מייצג, אסטרטגית, עבור המדינה. זוהי עוד תופעת לוואי של מצבנו הכלכלי. הכסף החינמי, והקושי של חברות מסוימות להשתלב בגלובליזציה, מאפשרת זאת. במילים ממוקדות יותר אומר שזה מייצר ריכוזו של הידע, התשתית, והייצור של "דברים החשובים לטווח הארוך" בידי גדולים, וחזקים, מעטים מאוד.

יאמרו לי מייד שזהו חלק מבורך מן התהליך הקפיטליסטי: החזקים צריכים "לבלוע" את החלשים, והכול תחת המטריה, המוצדקת, של השורה התחתונה. לדעתי, מי שחושב כך, אינו מבין ללב האדם. Alstom היא סמל. לא רק חברת רכבות, או כורים. היא חלק מן הריבונות, ועל כך הויכוח.

כאשר הבחירות לפרלמנט האירופי כה קרובות, הדיון הזה מתיז זרזיפי דלק על מדורת הקיצוניים משמאל, ומימין. אלו הרוצים להלאים את התעשיות החיוניות, ואלו הרוצים למנוע, חקיקתית, עסקאות כאלו, המוסרים את "נכסי הכלה" לזרים. 

ומה זה נוגע לנו כאזרחים או משקיעים? אני מביט על זה משתי זוויות שונות: תחילה, על תופעת הגידול המאסיבי של כמות ה-מיזוגים ורכישות (M&A (Mergers And Acquisitions. זאת נובעת, כאמור, מן הנזילות העצומה הצפה בשווקים, מן הגידול ברזרבות המזומנים במאזני החברות (אשר אינן מוכנסות כהשקעות חוזרות פרודוקטיביות), ומן הערך המנופח של שווי המניות. בנוסף, יש תמיד לקחת בחשבון את הצד הגיאו-פוליטי, שהזכרתי לעיל: זה המעלה את הקיצוניים, ובכך את חוסר היציבות, במקומות שבהם היינו רגילים לצפות לה.

יש הרואים את התחייה מחדש של תחום ה-M&A כסימן חיובי, של התחלת חזרה לנורמאליות. הרי לימדו אותנו שפעילות כזו מהווה סימן של בריאות בכלכלה אמיתית. כאן בדיוק הבעיה. אין כאן צמיחת רקע תומכת. אין כאן שילובים ומיזוגים, המייצרים גופים גדולים יותר, הכובשים שווקים חדשים, המייצרים מוצרים חדשים, וזאת בעזרת כוח אדם רב יותר.

יש כאן בליעה, לצורך ביטול תחרות, והריסת מצבות כוח אדם. הכול באדיבותם של הבנקים המרכזיים, והכול כאשר הגלובליזציה, גם ככה, מעבירה חלק נכבד מן ביצוע של המשימות לאזורים המתפתחים.
החברה המערבית, שאנו רוצים להשתייך אליה, והמהווה חלק אדיר מציבור לקוחותינו, משילה מעצמה, אט אט, את הגיוון שלה זה המאפשר לאוכלוסיה גדלה להתקיים. לא קשה להבין למה הרכישה האחרונה הזו של Alstom מרעישה עולמות כל כך, ולא רק בצרפת.

כאן, חוץ מן הגלים הזעירים שבקושי ניתן להבחין בהם במדיה הכלכלית הנישתית, כל העניין עובר כמשהו נורמאלי, וברור. הס בחלונות הגבוהים. הרחיקו פרשנים מסוימים ואמרו ש"זה אך טבעי שאם יש חברות ישראליות בסין, יהיו סיניות בארץ". איכשהו, לא נראה לי שמשקלנו הסגולי במדינה השנייה בחשיבותה בעולם, מדירה שינה מעינה מנהיגיה.

הכותב הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

10 תגובות:

  1. הכסף כמעט בחינם בעצם(בניכוי אינפלציה).
    גם החוב וגם האבטלה נובעים מהשיטה הכלכלית.

    השבמחק
  2. לא הבנתי כיצד המדינה לא מרוויחה משהו מהמכירה - האם זה נכון?

    השבמחק
    תשובות
    1. את הכסף יקבלו איפקס הבריטית. המיסים הולכים לממלכה בבריטניה

      מחק
  3. אני לא מצליח להבין את הביקורת העצומה על העסקה. האם זה משנה אם תנובה בידיים בריטיות או סיניות ? והאם כולם שכחו שתנובה היא בעצם מונופול מנפח מחירים ? במקום להתעסק במי בעל הבית עדיף להתעסק באיך שוברים את המונופול ומכניסים קצת תחרות....

    השבמחק
    תשובות
    1. זה משנה, כי אם קודם זה היה בידיים בריטיות פרטיות, מישהו שכל האינטרס שלו, לפחות למראית עין- היה רווח כלכלי, עכשיו זה בידיים של חברה שהיא שייכת למדינה- כלומר, לא בטוח בכלל שרווחי תנובה מעניינים אותה, ואולי מה שמעניין אותה הוא פוליטיקה. במובן מסויים, בגודל של חברה כזו, יש חשש שזה נוגס בריבונות של ישראל

      מחק
  4. מצחיק שהכותב חושב שהתהליך קשור לקפיטליזם. אין לזה שום קשר לקפיטליזם או שוק חופשי כי לא קיים קפיטליזם באף אחת המדינות המוזכרות.

    יתרה מכך החברות המוזכרות הן חלק אינטגרלי מהממשל:

    חברת Alstom היא חלק אינטגרלי מחבורת השלטון הצרפתי החל מ 2003 (וכנראה עוד הרבה לפני זה) - כחלק מחבילת סיוע שAlstom קיבלה ממשלת צרפת

    GE היא בעלת היסטוריה של תן-וקח עם ממשלת ארצות הברית. למשל: בשנות ה 50 היא ממנה "סיבוב הופעות" של רונלאד ריגן

    עם סימנס הסיפור הוא זהה

    הכותב מתבלבל בין Capitalism ל Crapitalism - שזה למעשה אוליגרכיה בתחפושת של דמוקרטיה או שיטה קפיטליסטית. מדובר פה בקבוצות אינטרסנטים שרבות על כסף. חבורה אחת של צרפתים רוצה למכור ולשלשל את הכסף לכיסה, חבורה אחרת של צרפתים לא מעונינת וממציאה סיפורים על תעשייה לאומית (תעשייה שאזרחי צרפת ממנים והמושלים גורפים את הרווחים)

    השבמחק
  5. שחרורון, אתה מנסה לשכנע שהכותב מבלבל בין חורף לבין גשם.

    השבמחק
    תשובות
    1. גיל,

      אני לא בטוח למה התכוונת.
      בכל אופן אני מנסה לשכנע שאין כזה דבר "תעשייה לאומית".

      תנובה (וכל החברות המוזכרות) הייתה עסק פרטי לפני אפקס, בזמן אפקס ותשאר כך אחרי. פשוט השליטה החליפה ידיים מחבורה קטנה של ישראלים לחבורה קטנה של בריטים.

      הבעיה היא שלקשרים של תנובה עם הממשלה הישראלים יש קשר ישיר למחיר שלה. תנובה נהנת מהגנה מתחרות (בדמות מכסים) - גם אחרי המכירה לאפקס ולסינים - זהו נכס ששווה כסף. אותה הגנה היא למעשה מס המוטל על כלל האוכלוסיה ומעובר ישירות לתנובה.

      כל זה נעשה בשם פחד ממשהו שאינו קיים כיום - קפיטליזם. פחד מקפיטליזם (כמו פחד מחדי קרן), הוא תירוץ המשמש את המממשלה לשדוד את האזרחים. אם נבין שקפיטליזם לא קיים, קיימת אוליגרכיה - לא נתעסק באם כן או לא למכור לסינים אלא פשוט נדרוש הפסקת אלימות הממשלה וביטול המכסים.

      מחק
  6. מודי תולששש24 במאי 2014 בשעה 12:29

    גם תמר בן יוסף כתבה על זה, כאן: http://tamarbenyosef.com/2014/05/19/%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%9A/

    השבמחק