יום רביעי, 14 במאי 2014

האם זו הסיבה האמיתית לעליית מחירי הדירות?

פוסט אורח מאת: אילון מנור.

המקורות לבעיות הדיור שאנחנו שומעים עליהם מסתכמים בעיקר במחסור בהיצע, מיסוי גבוה, שיווק קרקעות ביוקר וכו. אלא שישנה בעיה שהיא אולי הגדולה ביותר ודווקא היא לא מקבלת במה בשיח הציבורי בנושא.


כלכלה נתפסת פעמים רבות כמדע סבוך של גרפים וטבלאות, מדע ששייך רק למומחים. האמת רחוקה מאד מתפיסה זו. למעשה, תפיסה זו מיוצרת במידה רבה באופן מכוון, בעיקר על מנת לשלול את תקינותו של ההיגיון הבריא של כל אדם, ולנטוע במקום זאת רעיונות מוזרים ושגויים ביחס ובתודעה הכללית של הציבור לגבי נושאים מקרו כלכליים.

ישנו מושג פשוט אשר כדאי לכל אחד להכיר, ועל ידי כך לקבל הבנה טובה יותר של העולם שאנו חיים בו מבחינה כלכלית. המושג אליו אני מתייחס נקרא "תורת הכמות של הכסף", התאוריה היא שהיצע הכסף משפיע באופן ישיר על רמות המחירים. על מנת להמחיש את הנקודה הפשוטה הזו, בואו נעזר בכלכלה היפותטית בה ישנם 100 שקלים בכלל המשק. בואו נגיד שכלכלה זו סובבת סביב הקנייה והמכירה של תפוחים ולא אף דבר אחר. בואו נגיד שהמחיר הנוכחי של תפוח אחד הוא 10 שקלים. מחיר זה איננו נקבע על פי החלטה חיצונית כלשהי, אלא הוא משקף את נקודת המפגש שבין הביקוש (הקונים) וההיצע (המוכרים) של התפוחים. כעת, בואו נדמיין שבעוד שהביקוש וההיצע לתפוחים נותר ללא שינוי, הוספנו 100 שקלים למשק. מה יקרה למחיר של תפוח אחד? התשובה ברורה למדי: הוא יוכפל ויעלה מ10 שקלים ל20 לכל תפוח. העלייה של מחיר התפוח מ10 ל20 איננה משקפת שינוי בביקוש ובהיצע לתפוחים, היא לא משקפת כל שינוי בסיסי בהתנהגות הכלכלית של המשתתפים באשר לקנייה ומכירה של תפוחים. כל שעלייה זו משקפת היא את העובדה שכמות הכסף במשק הוכפלה. כתוצאה מכך, יש לנו כמות כפולה של כסף אשר רודף אחר אותה כמות של תפוחים, מה שמוביל לנקודת מפגש חדשה בין קונים ומוכרים במחיר של 20 לכל תפוח במקום ה10 שהיה קודם לכן.

תיאוריה זו איננה מסובכת, היא איננה מצריכה התמחות ייחודית, ואיננה דורשת דבר מלבד מעט היגיון בריא ומתמטיקה בסיסית. מהן ההשלכות של תיאוריה זו? ובכן, בפשטות: אם כמות הכסף במשק גדלה, בהינתן שכל שאר הדברים נותרים ללא שינוי משמעותי, המחירים יעלו ביחס דומה. מה זה אומר מבחינה פרקטית? זה אומר שכל שעלינו לעשות הוא לבדוק את מצב כמות הכסף במשק, ותהיה לנו אינדיקציה טובה למקור של עליית או ירידת מחירים.
בהינתן תובנה זו, בואו נבדוק מה קרה בזמן האחרון עם כמות הכסף במשק הישראלי:



מקור: tradingeconomics

כפי שניתן לראות, כמות הכסף בישראל גדלה באופן דרמטי בין השנים 1995-2014. על פי התיאוריה שלנו, עלינו לצפות לראות עלייה דרמטית במחירים, זאת לאור העובדה שכמות הכסף במשק גדלה באופן משמעותי ביותר. הרבה יותר מהר מקצב היצור במשק.
ישנן דרכים רבות למדוד את רמות המחירים, בואו נסתכל על אחת פופולרית: נדל"ן, מחירי הבתים בישראל:



מקור: .globalpropert

אם נסתכל על הגרפים, נשים לב שבפרק הזמן שבין 1995-2009 חלה עלייה איטית ומתונה הן בכמות הכסף והן במחירי הנדל"ן. פרק הזמן שבין 2009 ל2014 לעומת זאת, משקף עלייה חדה הן בכמות הכסף במשק והן במחירי הדירות. מתאם מדויק זה איננו מקרי, והינו צפוי מראש בהינתן "תורת הכמות של הכסף".
נקודה פשוטה זו הוסתרה, שובשה, עברה מניפולציות והוחבאה מהציבור, עד כדי הנקודה בה אנשים מדברים ללא הרף לגבי היצע הקרקעות והבתים, לגבי החלטה פוליטית זו או אחרת, לגבי חוקים ורגולציות; לגבי תאוות הבצע של קבלנים או של בעלי דירות או לגבי כל דבר אחר מתחת לשמש מלבד הגורם היחידי המשמעותי של בועת הנדל"ן: הרחבת כמות הכסף במשק.

פורסם לראשונה בבלוג "הגיון פשוט"

62 תגובות:

  1. כותב המאמר צודק אבל הוא לא עושה את המהלך הלוגי האחרון והחשוב ביותר:
    למה כמות הכסף עלתה? כי בנק ישראל (כלומר הממשלה) החליטה להוריד את הריבית משמעותית (ריבית היא מחיר הכסף, ריבית נמוכה, יותר כסף זורם למערכת וכו').

    הכסף העודף לא סתם הופיע *פוף*. יש חבורה של אנשים (ממשלה) שקבלה החלטה לגרום לעודד אינפלציה. אותם אנשים לא רק שלא לוקחים אחריות על הורדת הריבית ושמירתה נמוכה, גם מנצלים את המצב כדי לספר מעשיות על מחסור בדירות. הכל כדי להכין את הקרקע לקבלת עוד תקציבים אותם הם יוכלו לחלק לחבריהם ולשחד את בוחריהם - דמוקרטיה במיטבה

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון מאוד.
      אתה מתאר את התופעה הישירה של הורדת ריבית = היצע הכסף גדל.
      ועל נושא זה דיברנו רבות.
      (כמובן שזה לא מחייב אבל זה מה שקורה בפועל).

      מחק
    2. אין שום בעיה בלשים את גרף ה-M1. אבל מבלי לצרף אליו את קצב הגידול במשק כל הכתבה הזאת מעוררת גיחוך. בוא ניקח גרף של גידול אוכלוסין, נשים לידו את גרף גידול הכסף. והופ, נגיד שלפי התאוריה שלנו(מי זה שלנו?) יש פה קורלציה מלאה בין השניים, והרי הגיוני שלכל אדם חדש שנולד צריך להקצות נתח מכמות הכסף הכללית.

      לגבי העובדה שכלכלה מסובכת "בכוונה", אנחש שלכותב אין מושג איך להסתכל על גרף, אז הוא בטוח שהכל זה שקר. גם פיזיקה אתה חושב זה שטויות כי אתה לא מבין שם כלום?

      לקחת גרף ואנסת אותו לפרשנות אישית שהקשר שלה למציאות מקרי בהחלט. תקציבים שמחולקים לחברים קיימים בעולמי הקונספירציה והפנטזיה, כסף מתחת לשולחן אולי, אבל מקורו ממש לא בתקציבי ממשלה.

      מחק
    3. אנונימי 10:59
      כמות הכסף גדלה כמעט בפי3 בעוד האוכלוסיה גדלה באותו הזמן בהרבה הרבה פחות .הצמיחה בתמ"ג היתה בכבערך 20%. בשורה התחתונה לא היתה שום הצדקה לגדילה כזו בכמות הכסף לכן התגובה שלך במקרה הזה לא רלוונטית

      מחק
    4. ובטח בדקת את נתוני הצמיחה.
      מאיזה מקור את טוען על גידול של 20%? זה נתון מאוד מעניין שלי אישית חדש.
      מעבר לכך, גידול של M1 אינו בקשר הישיר לגידול התמג, ישנם עוד גורמים גלובליים המשפיעים על ההחלטה להגדיל את היצע הכסף. האוכלוסיה גדלה בהרבה פחות? באמת? ואם נשלב את שתי הדברים?

      במקרה הזה, התגובה שלך לא רק שלא רלוונטית. היא כוללת בתוכה את המהות גם של עורך המאמר וגם שלך - סתם כותב.

      יום טוב, ובעיקר ידע האמת לך.

      מחק
    5. אם נתוני הצמיחה מ2009 שהבאתי פה שגויים -אז מה הם הנכונים?
      הגורמים שגרמו להגדלת כמות הכסף ידועים אבל לא רלוונטים לטענות שמעלה כותב המאמר הספציפי הזה.
      האוכלוסיה אכן לא שילשה את עצמה בישראל ב6 השנים האחרונות אלא אם פספסתי משהו בשנים האלה.

      מחק
    6. לא פיספסת כלום האוכלוסיה לא הכפילה או שילשה את עצמה (תלוי מאיזה שנה אתה בוחר להסתכל על הגרף). גם התל"ג לא.

      יותרה מזאת. גם אם היו מגדילים את כמות הכסף בהתאם לתלג - זה עדיין פשוט מיסוי בתחפושת. לי לא אכפת למה מדפיסים עוד כסף - ברגע שמדפיסים אותו הכסף שברשותי שווה פחות.

      מחק
    7. השאלה שנובעת מתאןריה מעניינת זו היא : איך גדלה בלי יחס כמות הכסף שבמשק. יש לכך תשובה פשוטה -לא מדעית אלא פרקטית והיא זו:
      כל צעיר ובעל מקצוע שבו השקיע את מיטב שנותיו וכספו יודע כמה קשה וכמעט בלתי אפשרי להיטמע בשוק העבודה וכמעט בלתי אפשרי לבנות בית
      ומשפחה במשק אינטרסנטי ומקובע.היחידים שכן מצליחים לחדור לחיים נורמליים הם אלה שיש בידם להיעזר בהוריהם.השאר -מחפשים חיים נוחים יותר בחו"ל.
      עכשיו הגענו לסיבה העיקרית למצב זה והיא : קיימת במדינה שכבת אוכלוסיה (כן גם בממשלה) ששביעת רצון מהמצב הקיים ומקבעת אותו.על כן עד שלא יחול שינוי (מהפך)
      בנושא זה-המצב יימשך ויחמיר והדורות הבאים ימשיכו לשלם על כך.

      מחק
  2. לא יודע איפה הכסף (אולי לפיד יעזור פה) אבל המשכורות לא גדלו פרופורציונלית ואם רוב הכסף החדש אינו מחלחל לשכבות המהבות את רוב קוני הדירות (או תפוחים) למה שמחירי דירות/תפוחים יתאימו את עצמם?

    השבמחק
    תשובות
    1. השאלה במקומה אך יש גם תשובה. אם כושר הייצור לא עלה באופן דרמטי מ 2009 ולא חלו שינויים מפליגים בגידול האוכלוסייה אז המיעוט הנהנה מהגידול בכמות הכסף הוא הרוכש דירות ובניניים 'לצרכי השקעה'. כל שנדרש כדי לבחון השערה זו הוא נתון אחד - מספר האנשים/ חברות / גופים שבבעלותם יותר מדירת מגורים אחת (במלים אחרות התפלגות הבעלות על דירות לפי מספר). דרך נוספת לבחון ההשערה היא השינוי במספר דירות המגורים שמשמשות / מוצעות להשכרה. אם השערתו של מנור נכונה יש לצפות לשינוי מובהק בהתפלגות הבעלות על נכסי מגורים ( עלייה חדה במספר הדירות שבבעלות מגזר קטן של רוכשים) ושינוי דומה בהתפלגות מספר הנכסים המוצעים להשכרה. אם לשנים 2007 2010 ו 2013 יימצא מתאם כזה בין כמות הכסף שהונפק למדדים שלעיל (כולל נוסחת תיקון להתחשבות במספר הדירות בישראל / עיר נתונה ושינוי בגודל האוכלוסייה) הרי שהשערת הכותב נכונה.

      מחק
    2. אנונימי, ברור שהכסף החדש מחלחל לשכבות הקונים! קוראים לזה משכנתאות.
      היקפן מזנק משנה לשנה

      מחק
    3. זה אינו חלחול של כסף אלא בור של חוב. משמעות החלחול הזה היא שמוכנים להגדיל את חובך הרבה מעבר לכללי העבר באשר לבטחונות. בעברית פשוטה על אותם בטחונות שבעבר יכולת לקבל הלוואה קטנה תוכל לקבל הלוואה גדולה הרבה יותר לאחר הדפסת הכסף וללא שחל שינוי מהותי ביכולת הפרעון שלך. החיסרון של הליך זה הוא שהפסקתו אכן תעביר את כל נכסי הלווים לידי המלווה. המשך הדפסת כסף כדי למנוע קריסת הלווים תוביל לאותה תוצאה לאחר שהכסף יאבד את כל ערכו עקב אינפלציה מטורפת. מבחינה זאת אין הבדל אם בעלי המונופול על ייצור הכסף יקנו בפועל המון דירות או יחלקו משכנתאות לא מבוקרות ואח"כ יאספו את הדירות שנקנו במשכנתא, כביצים עזובות. מסיבה זו מדד רגיש להתחוללות התהליך הוא שינוי בהתפלגות מספר הדירות לפי רוכשים. ככל שיש גידול משמעותי בבעלות הבנקים על דירות מגורים בהשוואה לכלל האוכלוסיה כך קרובה יותר ההתמוטטות.

      מחק
  3. מעניין מאוד.
    אבל חשוב גם להבין שלמדינה אין אינטרס בהורדה של מחירי הדיור בצורה לא מבוקרת, שכן היא נהנית מן המיסוי על אותם נכסים. ובכל זאת, תוכנית לדוגמה:
    http://conadav.com/?p=7317

    השבמחק
    תשובות
    1. מי זאת הישות הזאת "מדינה"? ואיזה אינטרסים היא מיצגת? וכיצד ה"מדינה" נהנית מין המיסוי היא הולכת לסרט אולי קונה שמלה?

      לאנשים יש אינטרסים ואנשים הם אלו שנהנים מהמיסוי. מדינות (כמו חדי קרן) לא באמת קיימות - זה מושג מופשט שמתאר קבוצה של אנשים הנשלטת ע"י ממשלה.

      השאלה היא מי אלו האנשים ששומרים את המחירים גבוהים, מה הם מרויחים מזה, והאם הם עושים את זה מכח היותם חמושים במספר הרב ביותר של רובים

      מחק
  4. יש שני משתנים שפוסלים לחלוטין את תורת הכמות של הכסף.
    1, חוץ מתפוחים נוספים כל הזמן עוד מוצרים שלא היו קיימים בעבר.
    2, כמות משתמשי הכסף גדלה כל הזמן (לא בצורה שיויונית אבל עדיין).
    בקיצור פעם היה 100 שקל, 10 אנשים קנו 10 תפוחים ב10 שקל והכל היה סבבה. היום יש ""קצת"" יותר מ10 אנשים וכל אחד מהם רוצה קצת יותר מתפוח בחיים שלו

    השבמחק
    תשובות
    1. בהנתן שקצב גידול האוכלוסיה לא השתנה בין ה6 שנים האחרונות ל6 שלפניהם ? אז מה קרה שפתאם המחירים קפצו?

      מחק
    2. אני יענה לך בחידה..
      חיידק מסויים מתחלק לשני חיידקים בכל דקה. אם מכניסים לתוך מבחנה חיידק אחד, המבחנה מתמלאת בשעה אחת בדיוק.
      באיזו דקה המבחנה תהיה חצי מלאה?

      מה שאני מנסה להגיד שזה שקצב גידול האוכלוסיה אולי לא השתנה, אבל כמות האוכלוסיה ב6 השנים האחרונות גדלה ועוד איך לעומת 6 השנים שלפניהן

      מחק
    3. הצד הנוסף של היצע וביקוש הוא כמות הכסף. אם הריבית לא היתה אפס, רוב האנשים לא היו מסוגלים להתמנף בצורה שהתמנפו, חד משמעית, אם אין מי שישלם 1.6 מיליון לדירת 4 חדרים במרכז, המחיר היה יורד.

      מחק
  5. ערן אפשר לשאול למה התגובות בכלכלה האמיתית עוברות פתאום צנזורה?
    בבקשה אם אפשר תשובה רצינית ולא מתחמקת כמו: מישהו קילל אז נצנזר כאן את כולם. הרי אם יש תגובה עם תוכן פוגעני ולא במקום מעבר לחופש הביטוי אפשר להסיר אותה. זה פשוט לא אופייני לבלוג ולמסר שהוא מעביר

    השבמחק
    תשובות
    1. שאלת שאלה חשובה. לאחרונה בעקבות העליה בפופולריות של הבלוג ,השידור ברדיו ועליית מדרגה בשיח ציבורי על השיטה שלנו ,יש גופים שלא מרוצים מכך כנראה ושמו לעצמם למטרה לפגוע בבלוג. קיבלתי לפעמים ביום אחד הצפות של עשרות תגובות לא ענייניות שבאו להציג את הקוראים בבלוג ,אותי ועוד אנשים אחרים (שלא אזכיר את שמם) באור מלגלג ומביך. לפעמים היתה זו אותה תגובה שעשו עליה copy paste כמה פעמים. מאחר שאני לא אונליין 24 שעות על הבלוג אין לי אפשרות לרדוף אחרי כל הודעה. ולכן במהלך כמה פעמים ביום אני מאשר את ההודעות. חשוב להגיד:
      כל ביקורת מתקבלת בברכה .אפילו יותר מכך אני קורא לאנשים לבקר את מה שנכתב כאן על מנת לעורר שיח ודיון חשובים אבל לא אתן לזה לחרוג לפן האישי וזה לא משנה אם זה כלפי או כלפי מישהו אחר אפילו אם זה כלפי מישהו שמתנגד לדעותי.

      מחק
    2. הבלוג הזה הופך לסכנה ממשית לכמה גופים.

      מחק
    3. ערן לדעתי אתה עושה טעות - אין מחיר לחופש.
      כל עוד אין הצפה מטורפת של תגובות שמפירה לחלוטין את האפשרות להשתמש או שבבירור מיוחסת למחשבים,לא כדאי לחסום.
      זה פוגע בדיאלוג ואתה משחק לידי המתנגדים בכך שזה קוטע את הפעילות ההרמונית באתר.
      בדיוק ההפך הרבה תגובות מעוררות עניין באתר ואפילו ניתן לחשוד(מי שחושד בפועלך) שעשית אותם בכוונה ליצור "באז".
      אז בבקשה להשאיר את הזרימה המהירה.

      מחק
  6. זה לא באמת משנה...
    ההסתכלות רק על מדינת ישראל ומדיניות הריבית שלה חוטאת לאמת...
    בעידן הגלובליזציה ומלחמת המטבעות, משקיעים בין לאומיים ושווקי הון פסיכוטיים, אין להם ברירה. הם חייבים לשחק את המשחק יחד עם כולם...
    הפתרון למצב היום חייב להיות מערכתי וכלל עולמי...
    הפתרון יוכל ( אולי... ) לבוא רק אחרי ההתרסקות...
    הבעיה היא לא בשיטה זו או אחרת... הבעיה היא בבני אדם....
    על כל 1000 שוחרי שלום, אוהבי אדם ושוויון, שמעוניינים לשנות את השיטה, יש 1 שיעדיף לעשות לביתו בכל מחיר...
    בד"כ ה1 יהיה זה שתהיה לו מספיק מוטיבציה ומרפקים להגיע לעמדות ההשפעה...
    אין ברירה, המין האנושי צריך ללכת... (-:

    השבמחק
    תשובות
    1. "אין ברירה, המין האנושי צריך ללכת... (-:"
      ללכת - לאן?
      אולי, רק אולי, אחת התשובות האפשריות מצויה בעולמו של נהר הקונגו.
      ראיתי תוכנית מהפנטת בנשיונל ג'יאוגרפיק על חיי הקופים בשתי גדות נהר הקונגו: השימפנזים, שזכו אצלם למקום ראשון באלימות, בעיקר נגד בני מינם מלהקות אחרות; מנגד, בגדה השנייה, הוצגו קופי הבונובו. זן קטן יותר של השימפנזים, שבמהלך האבולוציה פיתחו גישה מודרנית לפירוק כעסים ואלימות (או קינאה וחמדנות), שמזכירה את נוער שנות ה-80: עשו אהבה ולא מילחמה. כל עימות שבדרך מומר אצלם למעשה אהבה.
      אז אולי התשובה היא, בנוסח "לך אל נמלה, עצל, למד דרכיה וחכם", "לך אל הבונובו, חמדן ותאב בצע, למד דרכיו וחיה בשלום".
      אז נלך לגדת הקונגו של הבונובו?

      מחק
    2. יפעת, אנונימי הדגיש את זה שאכן יש 1000 שוחרי שלום שילכו כעצתך גם לקונגו ללמוד מהבונובו
      אבל מספיק טיפש אחד כדי לשרוף יער שלם
      ההסטוריה מוכיחה שתמיד היה את ה'טיפש' ההוא שגרם להתרסקות (לא בהכרח אנושית) וטרף את המניות/הכסף של כולם

      מחק

  7. מה שחסר בפוסט זה המקור לגידול הכסף בשנים האחרונות. ואת זה אולי ניתן למצוא בנתוני חובות המשכנתא של משקי הבית:
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000825752

    כי הרי כל משכנתא היא בעצם כסף חדש שנוצר במערכת.

    השבמחק
  8. תודה על התגובות הענייניות.
    אני בהחלט מסכים שלא נכנסתי בפוסט זה לגורם הסיבתי שבתורו מייצר את הרחבת כמות הכסף שהוא המדיניות המוניטרית של הממשלה+הקרטל הבנקאי דרך הבנק המרכזי. אני באופן אישי לא עורך הבחנה משמעותית בין שני הגופים הללו, שכן לטעמי הם מורכבים מאותה אליטה אנושית ופועלים יחד על מנת לשמר ולהרחיב את עוצמתה הכלכלית והפוליטית.
    באשר לטענה שיש ערך בכניסה לתוך מלחמת המטבעות, טענה ששוות ערך לטענה שיש ערך בייבוא אינפלציה, הייתי מפנה את המגיב לכלכלה האוסטרית שמלמדת אותנו שעושר כלכלי נוצר כתוצאה מחיסכון והשקעה, כל שאינפלציה או ייבוא שלה עושים הוא להשמיד פרודטקיביות ועושר ולהחליפם במיס אלקוציה של משאבים בשילוב עם החרפת קושי המחייה עבור אנשים מחוץ לאליטה הפוליטית-פיננסית ואי השוויון.

    השבמחק
    תשובות
    1. רק שהכלכלה האוסטרית מה לעשות, לא עומדת במבחן המציאות.

      מחק
    2. מתי היא נוסתה, תזכיר לי?

      מחק
  9. הדבר היחידי שחסר בטבלאות היא מסגרת מ2009 ועד היום לציון שלטון ביבי, ופתאום הכל נראה הגיוני.

    השבמחק
  10. אני לא מומחה לכלכלה, אבל לא צריך להשוות את הנתון הזה לנתון של התל"ג או תמ"ג (לא סגור על זה..)
    זה יופי להגיד שכמות הכסף גדלה, אבל אם כמות הסחורות גם גדלה באותו קצב אז לא תהיה עליה במחירים.
    ככל הנראה בארץ כמות העליה בכסף ובסחורות לא היתה מאוזנת, אבל להציג את זה ככה, שאם כמות הכסף גדלה אז המחירים עולים, זה קצת חובבני לדעתי במיוחד לאחר הביקורות הקשות שהבלוג קיבל לאחרונה.
    ובכלל למה שמתואר פה קוראים אינפלציה לא?

    השבמחק
    תשובות
    1. כמות הכסף עלתה בכמעט 200% ב6 שנים. לא זכורה לי צמיחה בתמ"ג באותו סדר גודל באותה תקופה.

      מחק
    2. מצוין במאמר שאין קשר בין רמת הצמיחה לכמות הכסף שגדלה.כמות הכסף עלתה ביותר מפי 2.5 בעוד התמ"ג צמח בבערך 20% בלבד באותה תקופה.

      מחק
  11. מאמר בעייתי בעיניי.

    המנגנון שעליו כותב איילון הוא מנגנון האינפלציה הידוע. ככל שמזרימים יותר כסף (או יוצרים כסף על ידי מניוף הלוואות), כך האינפלציה עולה. אלא שאם גם המשכורות היו עולות באותה מידה, הרי שאין כאן בעיה.

    הבעיה היא שבעוד המחירים עלו, המשכורות נשארו יחסית קבועות, ולכן כוח הקניה של האזרחים קטן.

    אחד המדדים החשובים, הוא "כמה משכורות נדרשות כדי לקנות דירה", ובמדד זה, עד כמה שידוע לי יש עליה חדה.

    אני כן מסכים עם דוברים לפני, שהסיבה לאינפלציה (שאגב, לדעתי היא לא מחושבת נכון על ידי הממשלה), היא החלטת הנגיד/ה להפחית את הריבית.

    השבמחק
  12. כמות הכסף ב2009 עלתה ,,בגלל החלטה רגולטורית של רשויות המס,,לתת פטור ממס ליהודים מחוץ לארץל 20 שנה מהכנסה וזאת בתנאי שירכשו דירה בארץ,, אפ זכור לכם כל הנדלן בעולם קרס ובישראל למרבה הפלא לא!!!

    השבמחק
  13. קלעת בול!
    אהבתי את ההפשטה, היא ממש לא מדוייקת כי בחיים האמיתיים יש ריבית, וגידול טבעי של האוכלוסיה.
    אבל המסקנה נכונה:

    הדפסת כסף חסרת פרופורציה = העלאת מחירים!

    השבמחק
    תשובות
    1. נראה לי שהנקודה העיקרית בכל הדיון הזה מוחמצת. עליית מחירי דירות ואינפלציה היו מתרחשים גם אילו המדינה בפרץ פתאומי של טוב לב הייתה נותנת לכל בית אב בישראל מענק כספי בשווי מחיר ממוצע של דירה במקום לאפשר הנפקת אשראי ע"י הבנקים. אך יש כמה הבדלים חשובים בין שני התהליכים. ראשית עליית מחירי הדירות הייתה נבלמת מהר יותר בהעדר אשראי זול - בבחינת רק עם מה שיש לך בכיס אתה יכול לשחק בשוק הכלכלי. כתוצאה משקי הבית לא היו נכנסים לחובות בלתי פתירים שבסופו של דבר יובילו לעיקול נכסיהם. לכל היותר ולאחר שהמענקים לבתי האב מוצו מחירי הדירות ירדו עקב חסר בכסף ואשראי אך הדירה תשאר בבעלות משק הבית. כל מה שצריך ממשל נבון לעשות הוא לחכות לצניחה במחיר הדירות ואז להנפיק כסף חדש למשקי הבית בשיעור שיאפשר עליית מחירי דירות כך שעלייה זו לא תעבור את המחיר הממוצע שהושג בהנפקה קודמת. במצב זה אפשר לצפות לאורך זמן לפונקציה מחזורית מרוסנת של מחירי דירות. הדבר נכון גם לגבי מוצרים רבים אחרים. מבחינה כלכלית מנגנון כזה אפשרי ואף מועיל לרווחת הכלל. הסיבה שאינו מתקיים היא שבעלי המונופול על ייצור הכסף אינם מעוניינים בטובת הכלל אלא ברווחים העצומים שהם מפיקים מהמונופול ולא פחות חשוב שליטה כמעט מוחלטת על חיינו וחרותנו.

      מחק
  14. ואו, הגעת למסקנה הזאת לבד? מדהים. ממש כאילו אף אחד לא חשב על זה קודם, בכלל.

    השבמחק
  15. הכול טוב ויפה רק חסר לך את ה"קל להראות ש..."
    אני לא רואה שום טיעון לוגי שתומך בטענה אם יש יותר כסף אז מחיר התפוחים יעלה....
    שתראה לי טיעון כזה שמנמק למה הטענה נכונה אז נדבר

    השבמחק
  16. אורן, שים לב שאני מדבר פה על מצב היפותטי בו אין שינויים אחרים או גורמים אחרים בכלכלה...זוהי הסיבה שבפוסט הזה אני לא מתייחס להשוואות לתוצר וצמיחה במשק וכל מיני גורמים אחרים שבתורם יקטינו חלקית את האפקט של הרחבת כמות הכסף.
    השאלה היא האם אתה צריך טיעון לוגי שיסביר מדוע הגדלת כמות הכסף תוביל לגידול יחסי במחירים בצורה הבאה: כל אדם שהיה בידו סכום כסף כלשהו כעת הוכפל סכום כספו, האם כעת היית מסכים שמחיר התפוחים יוכפל?
    הדגש כאן הוא רק על כך שבהתעלם משינויים אחרים, הגדלת כמות הכסף מולידה גידול שווה ערך במחירים.
    לטעמי זו נקודה בעלת חשיבות רבה שכן אנשים נוטים להסתכל בכל מקום אחר בכלכלה ולא במחיר הכסף (ריבית) וכמותו (בגדול סך האשראי במשק) שהם הגורמים החשובים ביותר כרגע ביחס למחירי הנדל"ן.

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה שאלת:
      "כל אדם שהיה בידו סכום כסף כלשהו כעת הוכפל סכום כספו, האם כעת היית מסכים שמחיר התפוחים יוכפל?"
      אני אחזיר לך בשאלה:
      מה אם יש 100 אנשים בכל העולם ו 100 שקל בכל העולם וכעת אוסיף עוד 100 שקל למחזור
      אך לא אחלק אותם שווה בשווה כפי שהצעת, מצב אגב שברור שלא קורה במציאות
      אלא אחלק אותו 50 50 בין 2 אנשים האם עדיין מחיר התפוחים יעלה ל 20?
      זה בהחלט יכול לעלות אבל אין לזה שום קשר להזרמת 100 שקל ל 2 אנשים מתוך 100

      מחק
    2. אורן,

      האמת שתיארת מצב שדי דומה למציאות.

      יש חבורה של אנשים עם שליטה על מדפסת הכסף (שלטון)והם מדפיסים\מזייפים כסף לפי רצונם. הם לא מחלקים את הכסף לכולם אלא שומרים אותו לעצמם או מחלקים לחברים שלהם.

      מי שמקבל את הכסף המודפס הולך וקונה איתו דברים. ככה בתהליך שהוא לא מידי הכסף מתפזר בכלל האוכלוסיה, והמחירים מגיבים בהתאם.

      הנקודה היא, שמי שקיבל את הכסף ראשון - לא רק נהנה מכסף בחינם אלא גם מרמת המחירים המקורית. בניגוד לזה, מי שלא קיבל כסף בכלל ראה את המחירים מזנקים ואת ההון שלו סטטי (אני בטוח שרובנו יכולים להזדהות עם השני)

      מחק
  17. אורן, זה כלל בסיסי בכלכלה - לפיו עליית מחירים נובעת מיותר כסף שרודף אחרי אותה כמות מוצרים.
    ערן, אהבתי את הקורולציה שאתה מציג, זאת פעם ראשונה שאני רואה אותה כך (אגב אם תוכל להכין גרף של היצע הכסף הלוקח בחשבון את הגידול במלאי הדירות זה יהיה יותר מדוייק)

    השבמחק
    תשובות
    1. כלל בסיסי בכלכלה???
      זה תאוריה אחת מיני רבות
      אין שום כלל בסיסי שאומר מתי יש עליית מחירים
      אם היה היית יכול לחזות את זה
      אבל כולכם שם מואכלים בשטויות שדוחפים לכם
      ומציירים את זה כאילו זה דוגמה בלתי ניתנת לערעור

      מחק
    2. תירגע בבקשה, לא מאכילים אף אחד שטויות.
      הדוגמה היא הפשטה ולא משהו שצריך לקחת מילולית.
      שיטת ייצור הכסף היא מחוב, והחוב הכי פופולארי, גם אצל האנשים הכי שמרניים הוא משכנתא, כאשר אתה מקל את תנאי המשכנתא, על מוצר בסיסי מאוד, המחירים יעלו, כי מי שיכל לעמוד במשכנתא של 500 אלף לפני, יצליח עכשיו לעמוד במשכנתא של מליון, והדרך לקפיצת מחירים היא קצרה, המחירים עלו עד שהתייצבו על סף יכולת התשלום.

      מחק
  18. חברים שלום. החבר שלנו מר. לפיד לא יכול לעזור לכם להסביר שום דבר, זה הכול מעבר לראש שלו. עם 12 שנות לימוד הוא לא יכול לעשות הרבה. הוא מנסה לכבות בית בוער עם דלי מים. ביבי סידר לא גו'ב מצוין.

    השבמחק
  19. אורן, האם אתה טוען שהרחבת כמות הכסף ללא כל שינוי אחר בכלכלה לא תוביל בוודאות לעליית רמת המחירים?

    השבמחק
    תשובות
    1. בוודאות? לא.
      לדוגמא - שוב אני חוזר על אותה שאלה מהתגובה הקודמת שלי:
      מה אם יש 100 אנשים בכל העולם ו 100 שקל בכל העולם וכעת אוסיף עוד 100 שקל למחזור
      אך לא אחלק אותם שווה בשווה כפי שהצעת, מצב אגב שברור שלא קורה במציאות
      אלא אחלק אותו 50 50 בין 2 אנשים האם עדיין מחיר התפוחים יעלה ל 20?

      מחק
    2. יש תשובה פשוטה וברורה לשאלתך. אם אותם שני אנשים אינם שורפים את הכסף במדורת ל"ג בעומר ורוצים להשתמש בו כדי למקסם את רווחיהם מהמתנה שנפלה עליהם הם יקנו את כל התפוחים במחיר 102 שקל (כל כספם) ואז יציעו אותם במחיר של שני שקל לתפוח מה שייחיב אותך לעשות שותפות עם שכן ויחד תקנו תפוח אחד בשני השקלים שלכם ותתחלקו בו. הואיל ואתם 98 ואנחנו שני ברי מזל פירושו של דבר שבסופו של יום ננפיק לכם 49 תפוחים במחיר של 98 שקלים מה שישאיר בידנו 51 תפוחים ו 98 שקלים. לכם יהיה חצי תפוח ו 0 שקלים. בסיטואציה קצת פחות דמיונית אנחנו ננצל את הכסף כדי לקנות כמות מסוימת גדולה ככל האפשר של המוצר החיוני תוך העלאה מסויימת של המחיר עקב הביקוש שיצרנו אך כשמנה רצינית של המוצר בידנו נמתין קצת עד שהביקושים יעלו לשמיים ואז נמכור עד להורדת הביקוש למחיר שהוא מחיר הקניה הממוצע שלנו ונרכוש שוב כמות וחוזר חלילה. ספקולנטים של מניות ונגזרות עושים זאת מדי יום ביומו.

      מחק
  20. אתה מציג טענה שהכלכלנים מסבכים בכוונה כאשר ניתן פשוט בהיגיון בריא לנתח את הכלכלה. כלומר, אם אני מבין נכון, הגיון בריא במקום המודלים של הכלכלנים. אבל אז אתה משתמש במודל כלכלי סטנדרטי ובסיסי (ולא נורא מדויק) שאני מלמד סטודנטים לשנה א'. אז היכן האלטרנטיבה למודל הכלכלי? האם יש משהו בפוסט מלבד פרשנות מוזרה (שגויה למעשה) של המודל? אינפלציה (עלייה של כל המחירים כולל שכר עבודה) אכן מוסברת בצורה פשוטה על ידי תורת הכמות, אבל תורת הכמות לא יכולה להסביר מדוע מחירי הדירות עלו יותר ממחירי התפוחים. הריבית הריאלית הנמוכה (שבהחלט קשורה לכמות הכסף, אבל לא דרך תורת הכמות) כן יכולה. אתה מבלבל בין עליה ריאלית במחירי הדיור (בהשוואה למוצרים אחרים ובעיקר לשכר העבודה) לבין אינפלציה. טעות שחוזרת על עצמה גם בהצגות של ערן, אבל עדיין טעות... אם למשל נבדוק מה קרה בישראל בשנות האינפלציה הגבוהה (עד הייצוב ב-1985) נגלה ששכר העבודה היה צמוד ליוקר המחיה. אז מה בעצם חידשת בפוסט שיש לו ערך? פשוט כלום. מודל ידוע, ניתוח שגוי, ומסקנות שגויות.

    השבמחק
    תשובות
    1. הוא אמנם לא טען את זה, אבל הצעד הלוגי הבא הוא שלצורך קניית דירה ניתן (ויש ביקוש) להתמנף, אך פחות כאשר מדובר בתפוחים... כלומר אפשר לומר שהביקוש המצרפי לדירות (כפק"מ-נדל"ן כפי שכינו אותו אצלנו, ולא כמוצר למגורים) גדל ביחד עם ההיצע של הכסף (ושחיקתו) - למעשה העלייה במחירי הדירות לדעתי הייתה גם ריאלית (אבל סופר ספקולטיבית, זה לא סותר) וגם אינפלציונית (כמכשיר ששומר על ערך הכסף, באותה מחלקה כמו זהב/ביטקוין).

      ובלי קשר, אם מדובר בעומר מואב האמיתי (הסגנון הבוטה אכן מזכיר אבל לך תדע), אז זה מבורך שאתה כותב פה (אני כבר די התייאשתי מהערבוב של אמת צרופה ומדע בדיוני שהולכים כאן), אבל מומלץ ליצור זהות רציפה ע"י יוזר blogger או משהו בסגנון, מאחר וכל אחד יכול לכתוב בשם עומר מואב...

      (נ.ב. הפוסל במומו פוסל, לא הרגשתי חכם יותר אחרי תגובתך. בזמן ההיפר אינפלציה בגלל ההצמדה אנשים לא היו צריכים לרדוף אחרי נכסים ששומרים על הערך באותה עוצמה שהם צריכים כשמשכורתם לא צמודה... ועדיין ברחו לדולר כמובן.)

      מחק
    2. תגובתו של מואב היא תוקפנית אמנם אך תוקפנות אינה בהכרח מדד לנכונות דבריו.במאמר של מנור מופיעה טענה אמפירית הגורסת מתאם בין גידול בהיצע הכסף לעליית מחירי הדיור. אם אינך חולק על הנתונים הללו נשאלת השאלה האם הקשר המתאמי מצביע על זיקה סיבתית בין השניים. הואיל וגידול בהיצע הכסף מתווך על ידי בעלי המונופול על ייצור הכסף ולא מחולק לאזרחים משמע שאם יש זיקה סיבתית בין שני המשתנים הללו היא תתבטא או ברכישת כמות גדולה של דירות ע"י בעלי המונופול / שליטה בכסף או ע"י גידול ניכר ותואם בהיקף הכספי של משכנתאות לרכישת נדל"ן שהם יציעו לציבור. למיטב ידיעתי וע"ס נתונים בעתונות הכלכלית אפשרות 2 תואמת בעיקרה למצופה ע"ס גידול היצע הכסף. יתר על כן בהינתן שהכסף לא חולק ישירות לאזרחים מצופה ששיווק המשכנתאות יהיה מלווה בפתיינות שמשמעה הורדת ריבית והגדלת סכומי הלוואה לבטחונות שהיקפם לא גדל. נראה לי שאכן גם בתחום זה עונה המתאם למצופה באשר לזיקה סיבתית בין היצע הכסף לעליה במחירי הדירות. אם מישהו רוצה להיות מאוד מאוד מדוייק ולהסביר מדוע המתאם אינו מושלם הוא נדרש לזהות גורמי שונות כמו למשל חקיקה המבטיחה הטבות מפליגות לאזרחי חוץ הרוכשים דירות בישראל מכספם. במצב זה חלק מעליית מחיר הדירות לא יהיה מוסבר ע"י הגדלת היצע הכסף בתוך המערכת אלא הזרמת כספים ממערכת פיננסית אחרת (צרפת?).
      ואחרון חביב כדי לנתח את טענות המאמר ידע כלכלי הוא משני להיגיון מתודולוגי.

      מחק
  21. ברור שהדוגמא הריאלית יותר היא זו שהעלייה בכמות הכסף מתחלקת באופן לא שוויוני, שכן בדוגמת התפוחים אין כל בעיה בעליית המחירים כל עוד במקביל עולה גם המשכורת.
    השאלה שצריכה להבחן היא כיצד במציאות בה כמות הכסף עולה ועולה, יותר ויותר אנשים אינם יכולים לעמוד ברמת המחירים, מה שמעיד על מחסור בכסף ולא בעודף. למצב הסטגפלציוני הזה עוד לא ראיתי הסבר הגיוני בטח לא מהפרופסור לכלכלה.

    השבמחק
    תשובות
    1. הסיבה נעוצה בחלוקה לא שווה של הכסף.

      תאר לך שהייתה לך מכונה להדפסת כסף והיית מזייף כמות אדירה של כסף. היית מבזבז חלק מהכסף כדי לקנות כל מיני דברים (אחרת למה לטרוח לזייף).

      המחירים לעומת זאת לא היו עולים באופן קסום ומידי איך ששטר כסף יוצא מהמדפסת. אלא לוקח זמן מהרגע שקנית משהו עד שהשוק מגיב לתוספת בכמות הכסף. אתה גם זייפת כסף וגם נהנת מהמחירים הישנים, בעוד שמי שבסוף השרשרת סופג עליית מחירים שמשקפת למעשה ירידה בערך הכסף שבידו.

      בקיצור, הממשלה מזייפת כסף ומשתמשת בו כדי לשחד בוחרים ולחלק למקורבים. אני לא טוען שהממשלה צריכה לחלק את הכסף באופן אחר לפי איזה אוסף מספרים כזה או אחר (מדד, תל"ג, אוכלוסיה או יבול הקפה בברזיל). הממשלה פשוט צריכה להפסיק לזייף כסף.

      מחק
  22. שלום לכולם,
    עזבו תפוחים - פלפלים זה הדבר הבא!
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4519910,00.html

    ערן, אתה לא עוצר באדום - ואני לא מדבר על הפלפל!
    כל הכבוד לך!!!!!!!!
    באהבה והערכה,
    אמיר

    השבמחק
  23. אם ניסית להסביר את הסיבה לאינפלציה? אז לא הצלחת.
    תנסה גישה הגיונית מזווית אחרת;

    עץ תפוח מניב 50 ק"ג פרי לעץ (תלוי בזן) לעונה ודורש שטח ברוטו של 5 על 3 מ', 15 מ"ר אדמה. העבודה שהפלאחית בשם 'שרי' משקיעה בטיפוח העץ עד לקבלת הפרי, דהיינו – עליה על סולם לצורך גיזום הענפים היבשים, עיצוב גזע יציב וחזק, מריחת משחה בפצעי הגיזום, דישון, מניעת מחלות (פריסת רשת מש 50), הדברה ביולוגית במידת הצורך, משטר השקיה נכון, קטיף, אריזה ומשלוח, היא נניח 10 שעות לשנה לערך לעץ. כלומר, 5 ק"ג/שעה ל – 15 מ"ר אדמה.

    מ- 3 מ"ר שדה חיטה האיכר נתן (הבא-על של שרי) מקבל 750 גר' גרגרי חיטה נטו (לאחר הפרשת 250 גר' זרעים לשתילה חוזרת בעונה הבאה). זמן העבודה לעונה הכולל עיבוד קרקע, זיבול, זריעה, קצירה, איסוף, דיש וזרייה, ל- 3 מ"ר שדה הוא שעה אחת לערך. 3/4 ק"ג/שעה ל- 3 מ"ר אדמה.

    ועל כן, שרי ונתן יהיו מוכנים להחליף 1 ק"ג תפחי עץ תמורת 3/4 ק"ג חיטה וההפך.

    נניח שהקהילה (הלא גאה, כי אין לה על מה) קבעה שמטבע נחושת בעל ערך נקוב של הספרה – 1, ששמו 'שטרודל' (בשל חיבתה היתרה של החברה המסוימת הזאת לעוגות שטרודל) הוא שווה ערך ל- 10 דקות עבודת כפיים של אדם בוגר שעובד בידיו בלבד כשלרשותו רק כלים ידניים בסיסיים כמו; מעדר, קלשון, חרמש, וכד'. ועל כן - האנשים שרי ונתן יסכימו לקבל 6 מטבעות שטרודל עבור 1 ק"ג תפוחים או 3/4 ק"ג חיטה, כתמורה שוות ערך.

    בחברה שבטית לא מפותחת שבה כל חבריה הם יצרנים, ומוסדותיה מנוהלים בהתנדבות (הנהלה, תרבות, רפואה, חינוך, וכד') לאחר שעות העבודה - אין אינפלציה. בחברת אוהבי עוגות השטרודל המטבע ישמור על ערכו כל עוד כמותו תואמת לגידול באוכלוסייה וליכולת היצור. חברה שגידול האוכלוסייה בה הוא אפס (שאיפתה של כל חברה נאורה - המעוניינת למנוע בעיות חברתיות, משפחתיות, אקולוגיות ומשפטיות, ועודף ביקוש על היצע) כמות המטבעות במשק תהא תלויה רק ביכולת הטכנולוגית.

    ההתפתחות המדעית והטכנולוגית הייתה אמורה לשחרר את האדם ולהעניק לו יותר חופש ויותר שעות פנאי לעצמו. אך היא פעלה ההפך בשל כשל 'בשיטה'. היא הגדילה את היצור ללא צורך והורידה את איכותו תוך בזבוז משאבי טבע שלא לצורך. הכשל המובנה בשיטה הביא לפיחות זוחל וסמוי בערך המטבע, הקיים בלאו הכי בשל התלות הטכנולוגית באנרגיה - שעלותה הולכת וגדלה לאורך ציר הזמן בשל הידלדלותה, וגורמת להתייקרות זוחלת בעלות המוצר.

    היכולת של מעט אנשים ליצור מזון בעבור החברה כולה שחררה את האנשים המוכשרים בחברה לעסוק בתחומי מחקר, הנדסה, מלאכה ושירותיים לתועלת הקהילה כולה. ועל כן, מן הראוי היה שהספק המכונה יימדד בשעות אדם (או כמות בני האדם השקולים להספק המכונה לשעה) ולא בכוח פיל או סוס. אלא, שהרווחה התזונתית שהביאה הטכנולוגיה לחברה הביאה את החברה למעבר מניהול חברתי התנדבותי לניהול בשכר. ההנהלה הקהילתית הפכה לממסד אזורי גדול בעל כוח ושררה המתקיים משכר היטל המיסים של 18 שטרודלים בממוצע לשעה לפקיד. ההגנה הקהילתית הספונטאנית והשיפוט הקהילתי השבטי הפכו למוסדות שיטור ואכיפה אלימים ולצבא גדול ממדים המתקיימים מהצדקת קיומם בתקציב שטרודל שמן. ולא סתם שטרודל, שטרודל תפוחים עם קינמון וצימוקים.

    ככול שהמנגנון הממסדי הלך וגדל כך הוטלו על האוכלוסייה היצרנית עוד ועוד מיסים ישירים ועקיפים ועוד היטלי ארנונה (על בתים, אדמה ומים) בכדי לממן את המנגנון הכבד והלא יצרני. הפלאחית 'שרי' שמייצרת תפוחים והשכן האיכר 'נתן' שמייצר חיטה נאלצו לגלגל את עלות המיסים הגבוהה בעלות התוצרת בכדי לא לעבוד בחינם. כך עשו גם בעלי מלאכה ונותני שירותים אחרים במשק. בעקבות העלאת המיסים עלו מחירי המזון ועלות המוצר והשירות לצרכן. נוצר מחסור בכסף בשוק. הנהלת החברה - שהפכה למעצמה אזורית ממוסדת, יצרה עוד מטבעות שטרודל בכדי לספק את המחסור בשוק. לראשונה נוצר פיחות בערך המטבע לא בשל עלות האנרגיה שהתייקרה, אלא בשל כשל ניהולי! התושבים השכירים היצרניים, וכן התושבים השכירים הלא יצרנים (פקידי ממסד, עובדי מערכת הביטחון, עובדים בתעשיות הנשק האזרחית, בנקים וגורמים פיננסים טפלים אחרים שאינם מייצרים דבר) קיבלו תוספת שכר בשל עליית המחירים, ובעיית יוקר המחייה החריפה והפיחות בערך המטבע הואץ.
    המשך-

    השבמחק
    תשובות
    1. - המשך
      כשגורמים מושחתים חסרי אחריות ותבונה מגיעים לנהל חברה, הם רוכשים מכל הבא ליד – מצוללות, מטוסים ונשק יקר אחר עד לליקר משובח וסיגרים - בכסף שלא קיים. משאבי הטבע של החברה נמסרים לחברים ולמקורבים במחירי שטרודל גבינה ודובדבן ממש מגוחכים. כאשר משרדי ממשלה מנוהלים בהפקרות ובבזבזנות, הקופה הציבורית מתרוקנת ונכנסת לגרעון עמוק והאנשים היצרנים בחברה נאלצים למלא את הקופה בעוד היטלים ובעוד מיסים בכדי לעמוד בבזבוז הממסדי המופקר ובהחזרי קרן וריבית על הלוואת שלקחו קברניטי החברה "שהתנדבו" לנהל את חייה.

      אינפלציה היא תוצאה של; צפיפות אוכלוסין, התייקרות זוחלת בכריית משאבי טבע ואנרגיה, מיסוי הולך וגדל, ניהול מקומי ומדיני לקוי ומושחת, מנגנון לקוי (שיטה) המקיים מערכת ממסדית לא יצרנית גדולה מדי, חברה שוטה הסוחבת על גבה מערכת פיננסית טפילית (בנקים, סחר מטבע, סחר בניירות ערך) לא יצרנית הלוקחת חלק ניכר מהתוצר החברתי לעצמה.

      - ניצול ושעבוד האוכלוסייה השכירה היא הדרך בה בחרו מושחתי החברה להתמודד עם הגרעון בקופה הציבורית.
      - הגברת האלימות המשטרתית והגברת הענישה המשפטית מחשש למרי אזרחי היא הדרך בה בחרו העומדים בראש להתמודד עם יוקר המחייה.
      - הפחדה, הסתה, איומי מלחמה, הם הדרך בה בחרו "נבחרי הציבור" להסיח את דעת הציבור מהאמת ולהצדיק את המיסוי הכבד.

      לצערנו הכסילה (הלא מושחתת) - ציפורה לבני לא מסוגלת ליותר משחרור מילים נבובות לחלל האוויר.

      מחק
  24. יש לי בעיה עם הפוסט הזה. מצד אחד אכן הריבית הנמוכה היא הגורם המרכזי לעליית מחירי הדיור. מצד שני כל הדוגמא עם התפוחים מראה חוסר ידע של "תורת הכמות של הכסף" שהזכרת. הקשר בין עליה בכמות הכסף לעליה במחירים קשור גם בתמ"ג ובמהירות בה הכסף מחליף ידיים. תיאורתית אתה יכול להגדיל את כמות הכסף ב400% והמדד יעלה רק ב1%. תראה מה קורה בארה"ב שעם ריבית אפסית + הרחבה כמותית בקושי מצליחים למנוע ירידת מחירים. אני לא מנסה לטעון כאן טיעון מוסרי לגבי הדפסת כסף אלא לתקן טעות במאמר. האמת היא שאפילו המונח "הדפסת כסף" הוא לא מדויק בגלל שתמיד אפשר לשאוב את הכסף בחזרה ע"י העלאת ריבית.

    השבמחק
    תשובות
    1. ירידת מחירים של מה? אני מניח שאתה מתכוון לנדלן.
      בארה"ב הכסף של ההרחבה הכמותית נשאב בעיקר לבורסה ולביטחון (צריך לממן גדודי רוצחים בכל מדינה שנייה בעולם(

      מחק
    2. יש לא מעט דוגמאות לירידות מחירים. אם בזמנים של תעסוקה מלאה ומגזר פיננסי איתן היו עושים כזו הרחבה כמותית היית מקבל היפר אינפלציה. היום הם בקושי עם 1% אינפלציה בגלל הגורמים שהזכרתי. אתה שואל את עצמך היכן נמצא הכסף שהתווסף למשק אבל לא נראה בעליות מחירים? ובכן הוא נמצא בכמה מקומות : 1. מניעת ירידת מחירים 2. מאזני הבנקים 3. בורסה 4. נכסים כמו זהב וכסף. 5. החזרי חובות קלים יותר. ברמה המוסרית זה מזעזע שהרחבה כמותית ברובה ניתנת כמתנת חינם לעשירים (מי הלווים הגדולים? מי מחזיקי המניות הגדולים? מיהם הבכירים בבנקים?). ארה"ב היא מדינת רווחה הפוכה - העשירים חיים מסובסידיות של הממשלה שבאות בדמות הרחבה כמותית. כנ"ל ישראל.

      מחק
    3. הגדלת כמות הכסף לא באמת משנה משהו ביכולת הפרטית. אם אני לווה מהבנק משכנתה וכמוני עוד רבים אחרים ואנחנו מגדילים את כמות הכסף במשק, אולי הקבלנים יכולים להעלות את המחירים אבל כוח הקניה שלי ושל לוקחי משכנתאות אחרים ירד מאוד בעקבות ההתחייבות לבנק. כך למעשה גדלה כמות הכסף המשק ואני ושכמותי קונים עכשיו פחות. הגיוני יותר שעכשיו ירדו המחירים במשק בדיוק ההפך מהתאוריה המוצגת במאמר. נכון באמת שיש התאמה בין כמות הכסף למחירים אבל כדאי אולי לחפש את הסיבה לכך במקום אחר. ואין לי מושג מה המקום הזה, אלא רק שמשהו פה לא בסדר בתאוריה.
      בשנות השמונים באינפלציה המטורפת, אף סוחר לא נגש ל"אתר הממשלתי המיידע על כמות הכסף במשק" אף סוחר לא באמת ידע כמה כסף יש, אבל מי שמכר שמלות וגילה שהרווח שלו קונה לו פחות גבינה, ופחות שמלות מהיבואן מהר להעלות את המחירים. אף אחד לא ידע מעולם מה כמות הכסף במשק, כל אחד יודע רק מעולמו הקטן.
      יכול להיות שללקוחות שלי יהיה פחות כסף בגלל עליה בתשלום המסים ואז אני נאלץ להרוויח פחות ומוריד את המחירים. האם כסף שנלקח מהציבור אל הממשלה אינו נספר עוד כקיים במשק, ואם כך איפה הוא נספר...

      מחק