בתקשורת מנסים למכור לנו את בעיתיות חוק הווד"לים כבעיה קטנה של הירוקים ואולי של עוד איזה כמה חברה מציקנים שטוענים שהתכנון הקצר יגרום לבעיות אבל בעיקר מדגישים את חשיבות החוק הזה שסוף סוף אולי יוכל להזיז דברים. בתקשורת משתדלים מאד לגמד את הבעיה הגדולה של חוק הוד"לים: מדובר באם כל קשרי ההון-שלטון-עיתון.
איך השיטה של הפרטת הקרקעות עובדת? איך השיטה משאירה אותנו האזרחים באופן עיקבי מחוץ למשחק הזה? מדוע חוק הווד"לים מקפיץ את קשרי ההון שלטון דרגה אחת קדימה? מה האלטרנטיבה לחוק שבאמת תיטיב עם אזרחיה?
הנהגת המדינה הכוללת בתוכה את כל 120 נבחריה התמכרה לבעלי ההון. הנבחרים הרוצים להבחר לעוד קדנציה צריכים לשם כך את הטיקונים ואת המדיות עליהם הם שולטים- נציג ציבור בפרלמנט הישראלי שמעז לצאת נגד בעל הון סיכויו להבחר לקדנציה נוספת כמעט לא קיימים. סביר להניח שאותו נציג יוצג בתקשורת כאויב הציבור וגם אם שום דבר ממה שירשמו עליו הוא לא נכון, עדיין ידבק בו כתם שגם עם האבקת כביסה הכי חזקה כבר לא יוכל להוריד. הטיקונים לעומת זאת רוצים עוד הקלות ועזרה מהמדינה ולכן צריכים את נבחריה.
הכל הלך על פי הספר עד הקיץ הזה - הטייקונים הוצגו כמושיעי העם ,הנציגים שתמכו בהם זכו לאהדה בתקשורת וכולם היו מרוצים. הכל השתנה מיולי, כאשר העם יצא מהמשוואה של הערצת הטייקון ולפיכך הון ושלטון כבר הפך רישמית למלה מגונה ,נציג ציבור שמזוהה עם אחד מבעלי ההון מוקע על ידי העם אבל למרות זאת הקשר בין הון ושלטון הוא קשר אינטרסנטי חזק מידי כדי שיהיה ניתן להפרידו. אז מה עושים, איך עוקפים את העם "שמפריע" להתנהלות התקינה? משנים את השם , מהיום אל תאמר עוד הון ושלטון אלא אמור וד"ל.
איך עובדת השיטה (הפרטת הקרקעות)?
ההגיון אומר שאדמות מדינה שיכות לאזרחיה,כלומר אם ברצון המדינה להפריט קרקע, מן הסתם עליה לחלק אותה לגושים קטנים, כך שכל אזרח יקבל את נתחו או שטח לדירה משלו על אותו גוש. גם אם המדינה תעמיד למכרז את אותם שטחים קטנים ,כולם יוכלו להתמודד באופן שווה על אותה חלקה קטנה. ובכן לא בשיטה המעוותת הקיימת היום בו נבחרי המדינה מחויבים לטייקוניה ולא לאזרחיה-כיום מחלקים את הקרקע למכרז על פי מתחמים. מהם המתחמים? מתחמים זה שם נחמד להוצאת האזרח מתמונת מכירת הקרקעות, מתחם הוא כבר שטח גדול שמצריך כסף ,הרבה כסף, בשביל לרכוש אותו. למי יש כל כך הרבה כסף במדינה הזו? למספר מצומצם של בעלי ההון. למעשה המדינה לוקחת את הקרקע שלנו מעבירה אותו למספר מצומצם של אנשים ובמקביל מוציאה בצורה אלגנטית את האזרח מהמשחק ועוד נותנת לו הרגשה שזה אך ורק לטובתו.
אז מהו חוק הווד"לים?
במשפט אחד: חוק הווד"לים הוא למעשה הפרטת קרקע תוך קיצור תהליכים והפחתה מהבירוקרטיה. הנקודה המרכזית (שמרוב סעיפים בחוק נעלמת מעיני רבים) היא שמדובר בעצם באם כל קשרי ההון שלטון: במקרה הזה חלק מהקרקעות ניתנות לא לכל המרבה במחיר, אלא בחינם. להזכירכם מדובר בקרקע שלנו ולכן אני שואל את עצמי: האם יש סיכוי שאזרח מהשורה יקבל קרקע בחינם מהמדינה? האם יש סיכוי שתסכימו לוותר על משהו פרטי רב ערך שיש לכם ללא תשלום?
מה האלטרנטיבה לחוק הוד"לים?
התירוץ של הממשלה לחוק הוא שצריך לבנות מהר והרבה, ואני טוען אדרבא חלקו את הקרקעות לאזרחים (גם ככה זה בחינם) לפי קריטריון מסוים לדוגמא רק לאלו שאין להם דירה היום. לאזרחים יהיה אינטרס להקים בתים במהירות הכי גבוהה כדי שיתחילו להרוויח עליהם או לגור בהם. למעשה יווצרו מן קבוצות שיתוף של אזרחים בעלי זכאות להיות שותפים באותן קבוצות ,כאשר המדינה היא היזם שלהם ומעניקה להם קרקע בחינם. האזרחים הם ישאו בהוצאות הבניה בלבד דבר שמבטיח שמחיר הדירה של האזרח יהיה בעיקר רק מחיר הבנייה בפועל ,שהוא יותר זול משמעותית מכל מחיר סופי שיכול להתחייב עליו הקבלן הכי זול על פי החוק הנוכחי. את נתוני הדירה והתנאים לכל עניין הקמתה יקבעו בצורה מוסכמת בועדה ציבורית וזאת כדי למנוע את כל הויכוחים והתחלואים שיוצרת התאגדות של קבוצות שיתוף מאין אילו.
היתרונות לשיטה ברורים: האזרחים יקבלו דירות זולות יותר , זה יקל באופן ישיר ומידי על בעית ההיצע (כי גם אם הדירות יוקמו רק עוד כמה שנים, האזרחים שיקבלו אותם בינתיים כבר יצאו משוק מחפשי הדירות) וגם חלוקת העושר תהיה יותר צודקת. יתכן שזה יצור בעיות של מי זכאי ומי לא לדירה אבל המדינה כבר כל כך מומחית בכל הקטע של הקמת ועדות שהיא תוכל להקים עוד איזה אחת שבשיתוף עם נציגי הציבור תקבע קריטריונים ברורים וצודקים לכך. אני בטוח שיהיו כאלה שירגישו מקופחים, אבל בניגוד להיום אילו יהיו רק חלק ולא כולם. יתכן שזה יצריך גם יותר עבודה קשה מצד הממשלה כי התהליך יהיה יותר מורכב אבל כמה שזה נשמע מוזר היום: הממשלה נבחרה כדי לעבוד קשה בשביל לשרת את האינטרס הציבורי. הרי זו המטרה שאנחנו משלמים להם הרבה כסף על שכר ותנאים,כדי שיוכלו להתרכז בעבודה הקשה.
ההגיון לכל זה ברור אבל מערכת יחסי ההון שלטון עיוותה לנו ולממשלה את ההגיון או יותר נכון יצרה מציאות חדשה עם הגיון חדש בו כולנו נועדנו לשרת גוף מסוים של אנשים.
ולסיום, זה נכון , בעית הנדל"ן חמורה וזקוקה לפתרון מהיר אבל הפתרון שניתן בחוק הווד"לים מקביל לאדם שסובל מכאב ראש מאד חזק וכפתרון מחליטים לכרות לו את הראש.
איך השיטה של הפרטת הקרקעות עובדת? איך השיטה משאירה אותנו האזרחים באופן עיקבי מחוץ למשחק הזה? מדוע חוק הווד"לים מקפיץ את קשרי ההון שלטון דרגה אחת קדימה? מה האלטרנטיבה לחוק שבאמת תיטיב עם אזרחיה?
הנהגת המדינה הכוללת בתוכה את כל 120 נבחריה התמכרה לבעלי ההון. הנבחרים הרוצים להבחר לעוד קדנציה צריכים לשם כך את הטיקונים ואת המדיות עליהם הם שולטים- נציג ציבור בפרלמנט הישראלי שמעז לצאת נגד בעל הון סיכויו להבחר לקדנציה נוספת כמעט לא קיימים. סביר להניח שאותו נציג יוצג בתקשורת כאויב הציבור וגם אם שום דבר ממה שירשמו עליו הוא לא נכון, עדיין ידבק בו כתם שגם עם האבקת כביסה הכי חזקה כבר לא יוכל להוריד. הטיקונים לעומת זאת רוצים עוד הקלות ועזרה מהמדינה ולכן צריכים את נבחריה.
הכל הלך על פי הספר עד הקיץ הזה - הטייקונים הוצגו כמושיעי העם ,הנציגים שתמכו בהם זכו לאהדה בתקשורת וכולם היו מרוצים. הכל השתנה מיולי, כאשר העם יצא מהמשוואה של הערצת הטייקון ולפיכך הון ושלטון כבר הפך רישמית למלה מגונה ,נציג ציבור שמזוהה עם אחד מבעלי ההון מוקע על ידי העם אבל למרות זאת הקשר בין הון ושלטון הוא קשר אינטרסנטי חזק מידי כדי שיהיה ניתן להפרידו. אז מה עושים, איך עוקפים את העם "שמפריע" להתנהלות התקינה? משנים את השם , מהיום אל תאמר עוד הון ושלטון אלא אמור וד"ל.
איך עובדת השיטה (הפרטת הקרקעות)?
ההגיון אומר שאדמות מדינה שיכות לאזרחיה,כלומר אם ברצון המדינה להפריט קרקע, מן הסתם עליה לחלק אותה לגושים קטנים, כך שכל אזרח יקבל את נתחו או שטח לדירה משלו על אותו גוש. גם אם המדינה תעמיד למכרז את אותם שטחים קטנים ,כולם יוכלו להתמודד באופן שווה על אותה חלקה קטנה. ובכן לא בשיטה המעוותת הקיימת היום בו נבחרי המדינה מחויבים לטייקוניה ולא לאזרחיה-כיום מחלקים את הקרקע למכרז על פי מתחמים. מהם המתחמים? מתחמים זה שם נחמד להוצאת האזרח מתמונת מכירת הקרקעות, מתחם הוא כבר שטח גדול שמצריך כסף ,הרבה כסף, בשביל לרכוש אותו. למי יש כל כך הרבה כסף במדינה הזו? למספר מצומצם של בעלי ההון. למעשה המדינה לוקחת את הקרקע שלנו מעבירה אותו למספר מצומצם של אנשים ובמקביל מוציאה בצורה אלגנטית את האזרח מהמשחק ועוד נותנת לו הרגשה שזה אך ורק לטובתו.
אז מהו חוק הווד"לים?
במשפט אחד: חוק הווד"לים הוא למעשה הפרטת קרקע תוך קיצור תהליכים והפחתה מהבירוקרטיה. הנקודה המרכזית (שמרוב סעיפים בחוק נעלמת מעיני רבים) היא שמדובר בעצם באם כל קשרי ההון שלטון: במקרה הזה חלק מהקרקעות ניתנות לא לכל המרבה במחיר, אלא בחינם. להזכירכם מדובר בקרקע שלנו ולכן אני שואל את עצמי: האם יש סיכוי שאזרח מהשורה יקבל קרקע בחינם מהמדינה? האם יש סיכוי שתסכימו לוותר על משהו פרטי רב ערך שיש לכם ללא תשלום?
מה האלטרנטיבה לחוק הוד"לים?
התירוץ של הממשלה לחוק הוא שצריך לבנות מהר והרבה, ואני טוען אדרבא חלקו את הקרקעות לאזרחים (גם ככה זה בחינם) לפי קריטריון מסוים לדוגמא רק לאלו שאין להם דירה היום. לאזרחים יהיה אינטרס להקים בתים במהירות הכי גבוהה כדי שיתחילו להרוויח עליהם או לגור בהם. למעשה יווצרו מן קבוצות שיתוף של אזרחים בעלי זכאות להיות שותפים באותן קבוצות ,כאשר המדינה היא היזם שלהם ומעניקה להם קרקע בחינם. האזרחים הם ישאו בהוצאות הבניה בלבד דבר שמבטיח שמחיר הדירה של האזרח יהיה בעיקר רק מחיר הבנייה בפועל ,שהוא יותר זול משמעותית מכל מחיר סופי שיכול להתחייב עליו הקבלן הכי זול על פי החוק הנוכחי. את נתוני הדירה והתנאים לכל עניין הקמתה יקבעו בצורה מוסכמת בועדה ציבורית וזאת כדי למנוע את כל הויכוחים והתחלואים שיוצרת התאגדות של קבוצות שיתוף מאין אילו.
היתרונות לשיטה ברורים: האזרחים יקבלו דירות זולות יותר , זה יקל באופן ישיר ומידי על בעית ההיצע (כי גם אם הדירות יוקמו רק עוד כמה שנים, האזרחים שיקבלו אותם בינתיים כבר יצאו משוק מחפשי הדירות) וגם חלוקת העושר תהיה יותר צודקת. יתכן שזה יצור בעיות של מי זכאי ומי לא לדירה אבל המדינה כבר כל כך מומחית בכל הקטע של הקמת ועדות שהיא תוכל להקים עוד איזה אחת שבשיתוף עם נציגי הציבור תקבע קריטריונים ברורים וצודקים לכך. אני בטוח שיהיו כאלה שירגישו מקופחים, אבל בניגוד להיום אילו יהיו רק חלק ולא כולם. יתכן שזה יצריך גם יותר עבודה קשה מצד הממשלה כי התהליך יהיה יותר מורכב אבל כמה שזה נשמע מוזר היום: הממשלה נבחרה כדי לעבוד קשה בשביל לשרת את האינטרס הציבורי. הרי זו המטרה שאנחנו משלמים להם הרבה כסף על שכר ותנאים,כדי שיוכלו להתרכז בעבודה הקשה.
ההגיון לכל זה ברור אבל מערכת יחסי ההון שלטון עיוותה לנו ולממשלה את ההגיון או יותר נכון יצרה מציאות חדשה עם הגיון חדש בו כולנו נועדנו לשרת גוף מסוים של אנשים.
ולסיום, זה נכון , בעית הנדל"ן חמורה וזקוקה לפתרון מהיר אבל הפתרון שניתן בחוק הווד"לים מקביל לאדם שסובל מכאב ראש מאד חזק וכפתרון מחליטים לכרות לו את הראש.
נו באמת.
השבמחקאזרח קטן יכול לבנות מגדלים?
לחלק קרקע בחינם? למה אחד יקבל בצפון, השני בחדרה? למה מי שיש לו כבר דירה לא יקבל? הוא הרי תחת נטל המשכנתא, גם לו קשה.
אתה טועה, הקבלנים לא מקבלים קרקע בחינם, כי במקרה כזה הם מוגבלים למחיר הסופי. וגם אם כן, יש מאט מכרזים הפוכים.
כל העניין, שקבלנים גדולים לא יקבלו את רוב הקרקע ו\או תהיה הגבלה על זמן הבנייה. גם ככה רוב הקרקע במרכז כבר פרטית.
תסכים איתי קודם שזה אבסורד שהמדינה לוקחת רכוש ששיך לך מוסרת אותו למישהו אחר ומבקשת ממך אחר כך לרכוש אותו ממנו.
השבמחקלגבי מה שכתבת:
אזרח קטן שמתאגד עם עוד כמה אזרחים קטנים יכול לבנות מגדלים.זה קורה בכל יום רק שהשם היותר מוכר של זה נקרא "קבוצת שיתוף". בגלל שבמקרה זה המדינה היא תהיה היזם של אותה קבוצת שיתוף היא גם תוכל למנוע את הסחבת שנגרמת כתוצאה מתחלואי אותם קבוצות השיתוף בכך שהיא תקבע את הדרך שהדירות יבנו והמתווה.
לגבי החלוקה , השיטה של חלוקת קרקע לאזרחים היא לא חדשה היא גם לא נטולת בעיות אבל הוגנת בהרבה מהאופציה שהבלעדיות על השטחים תהיה בידי הקבלנים.. אם זה חינם מדוע שאני ועוד 20 מחבריי לא נקבל את השטח ,נגייס חברה קבלנית ונבנה עליו, מדוע זה מונופול שבו המדינה משמשת כמתווך שמקבל עמלה על התיווך בין הרכוש שלנו לבין הקבלן ,בגלל זה לא צריך את המדינה יש את אנגלו סכסון.
לגבי החלק האחרון, איך אתה יכול לפקח על כך שקבלנים לא גדולים לא יקבלו את הקרקע? הון ושלטון זאת לא רק ססמא זה משהו שחי ,נושם ובועט חזק.. אתה באמת מאמין שבעלי ההון ששולטים במקבלי ההחלטות לא יקבלו את רוב הנתח על האדמות?
ערן
המדינה לא מוסרת, אלא מוכרת, זה הכסף שהקונה הסופי משלם למדינה (לכל האזרחים) בשביל הזכות לגור במקום הזה. גם קבוצות רכישה משלמות על הקרקע. הרי ראינו שמחירי הקרקעות עלו מאוד כאשר מחירי הדיור עלו.
השבמחקאחרת, אם אתה מחלק בחינם, מי מקבל קרקע טובה יותר (כמו שהיה בברה"מ - מי שמקורב יותר לשלטון).
תבין, כסף ומיסים זה כלי של חלוקת עושר, ושליטה על ייצור. כל העניין זה האם יש כשלים בשוק, האם מי שנמצא בשרשרת מקבל יותר מדי מהעוגה. ואם יש, ניתן לפתור את זה בכלים כלכליים.
כמו שכתבתי קודם, צריך לדאוג שלאף אחד חוץ מהמדינה אין מלאי של קרקעות שלא בנויות ושיש הרבה מתחרים בענף הבנייה.
יש בינננו פה הבדלי גישות:
השבמחקלפי גישתי העם לא צריך לקנות את אדמותיו כי הן שיכות לו. המדינה לא צריכה לספסר ברכוש שהוא בעצם לא רכושה הפרטי אלא רכושם של כל האזרחים.
אתה מדבר על שחיתות בו המדינה תחלק קרקעות למקורבים בחינם ואני מדבר על כך שהמצב היום עוד גרוע בהרבה בו המדינה או רשויות מקומיות שהם לא הגוף הכי ישר מחלקים קרקעות למקורבים (הולילנד לדוגמא ואני בטוח שיש עוד הרבה הולילנדים שאנחנו לא יודעים עליהם)עושים עליהם הון ואני ואתה עוד צריכים לשלם סכומים בילתי נתפסים בשביל לקבל רק חלקיק קטן מהם בחזרה או במילים אחרות לקבל שטח של דירה של כמה מטרים מרובעים בזמן שלהם יש כמה דונמים על אותו איזור.
שיטה מעולה! עכשיו רק צריך לכפות אותה על הממשלה.. לצערי אני בספק אם נצליח
השבמחקדפנה
גאוני.
השבמחקתודה!
ערן נראה לי שעדיף שאתה תמונה לשר האוצר. סחתיין על מאמר מצוין
השבמחקערן, אחלה של מאמר.
השבמחקאמנם ההצעות שלך לא תמיד מעשיות, כמו שציין מר יד-2, אבל חשוב שתציג אותן ותתן אלטרנטיבה.