מהפך אל הפחת/ מאת ע'

לדורשי הצדק החברתי ישנם הישגים כבירים – התעוררות האזרחים לעוולות והיציאה לרחוב במחאה לא אלימה! לעומת הרציחות בסוריה והמהומות בלונדון, בינתיים הצלחנו להיות אור לגויים. ההתעוררות היא תנאי ראשון לשינוי, את המשוכה הזו עברנו בציון גבוה.

אולם מהפכת האהבה נתקע בתחום הכלכלי ומדוע?

המהפכה נתקעה משום שהדרישות של מובילי המהפכה משנים את חלוקת העוגה אולם לא יגדילו את העוגה. לדוגמא:

·     דרישות להפחתת מיסים כגון הכרה בהוצאה על מטפלת. יש וויכוח על עלות הדרישה. אך בכל מקרה העלות תמומן ע"י האזרחים המבקשים צדק חברתי. לא ברור כיצד הכבדת הנטל על אזרחים ללא ילדים, והקלת הנטל על אזרחים בעלי ילדים, תקדם צדק חברתי.

·     דרישת המתמחים והרופאים. בסופו של דבר הדרישה מסתכמת בכסף. מי יממן את עלות התקנים החדשים? אותם אזרחים שדורשים צדק חברתי.

·     דרישה למיסוי גבוה יותר על העשירים. הדרישה הזו עלתה שוב ושוב במהלך השנים. לא חשוב כמה רפורמות נעשו, העשירים תמיד מוצאים דרך להתחמק מהמיסים החדשים והישנים. הסיבה לכך פשוטה – במערכת המס הסבוכה מבינים רק מומחים, הם מנסחים את המיסים החדשים. אולם שוד ושבר, אותם מומחים לאחר מכן מייעצים לעשירים כיצד להתחמק מהמיסים. מהדרישה למסות את המולטי-מילונרים בסוף נשאר מיסוי גבוהה יותר לעשירונים השמיני התשיעי והעשירי, אותם אזרחים שממילא משלמים מיסים גבוהים.

·     דרישה להפחתת מחירי הדירות. הדרישה מנוצלת לחוקים נכלוליים המעבירים קרקעות לקבלנים בעלי אמצעים כגון חוק הווד"לים (ראה סעיף 27). מעבר לכך דרישה להפחתת מחירי הדירות מפספסת את המטרה. לפי התרשמותי בישראל כיום לא חסרות דירות ומקומות מגורים. הבעיה היא ירידת ערך הכסף המתבטאת בריבית נמוכה, הזרמת שקלים וקניית דולרים, באדיבות בנק ישראל. ניסיון להגדיל את היצע הקרקעות והדירות יגדיל את העיוות שכבר קיים בשוק הנדל"ן, ויעצים את הנפילה לאחר יציאת האוויר מהבועה.

בקיצור מובילי המהפיכה נוהגים לפי המשפט "More of the same”. ההצעות שלהם אינן שונות מהותית ממצען של המפלגות הגדולות בישראל. הם מובילים לדיונים אינסופיים, מאבק סקטוריאלי של מי מקבל יותר, ובסופו של דבר דעיכה וחזרה למסלול העבדות. עם ססמאות כגון שיוויון וצדק לא הולכים למכולת.

אז מה אני מציע? קודם כל ישנה המערכת הפיננסית המעוותת שמבוססת על חוב ובנקאות רזרבה חלקית. את המטבע המבוסס על חוב יש להמיר במטבע ללא חוב המונפק ע"י הממשלה בפרופורציה לגידול בכלכלה, ומועבר לאזרחים ולממשלה לכיסוי הוצאות (במקום מיסים). על כך ניתן לקרוא בטורים קודמים בבלוג זה.

אולם אם ההצעה הזו היא צעד גדול מדי יש צעדים קטנים ונהדרים שלא עולים דבר למשק ויכולים לקדם את רווחת האזרח:

·    כללים להלוואה בנקאית\קופות גמל\קרנות פנסיה להשקעה בארץ כדי שהאשראי הבנקאי יזרום לצרכנים רבים יותר ותופעת הטייקונים שקונים את העסקים הגדולים במדינה תקטן:

·     יאסר על הבנקים\קופות גמל\קרנות פנסיה להלוות יותר מסכום מסוים (נאמר מיליון שקל) לאדם או חברה בודדת.

·    כל אדם שירצה אשראי בנקאי יצטרך להשקיע 50% ומעלה מערך ההשקעה מהונו העצמי. 

·     כללי קביעת ריבית בבנקים ובמוסדות הפיננסיים. כללים אלה יאפשרו הקטנת נטל החוב על הציבור ויסתכמו באלפי שקלים (ואולי עשרות אלפי שקלים) במשפחה ממוצעת:

·     פער התיווך יקטן ל-1%. דהיינו הפער בין ריבית החובה לריבית הזכות יהיה מקסימום 1% שנתי מהקרן.

·     הריבית במוסדות הפיננסיים תיהיה שווה לכל הלקוחות – בניגוד למצב היום בו ככל שהאדם עני יותר כך ריבית החובה גבוהה יותר, וריבית הזכות נמוכה יותר.

·     לאפשר לאזרחים לקבל הלוואה מקופות הגמל וקרנות הפנסיה האישיות שלהם. כך יחסך מהם פער תיווך עבור המשכנתאות לדוגמא, והנושה לעולם לא יזרוק אותם לרחוב... פרטים נוספים ב-

      הלוואה מקופת גמל- כלי נהדר אבל השאלה עבור מי? 

·     כל הוצאות הממשלה תיהיינה שקופות לחלוטין באינטרנט לכל דורש. כולל הוצאות בריאות וביטחון. כל הפרוייקטים יפורטו, החברות מקבלות התמורה יפורטו שמית, המשכורות והבונוסים יפורטו (ניתן בעילום שם). צעד כזה יחשוף חורים שחורים ויוכל לפנות מקורות לעומת עלותו הזניחה באופן יחסי.

·     ביטול חובת ההתייצבות בלשכת התעסוקה לשם קבלת קצבת ביטוח לאומי. לשכת התעסוקה תמלא את תפקידה המקורי – מציאת תעסוקה, ולא משטרת תעסוקה של הביטוח הלאומי. באותה ההזדמנות ניתן לצמצם את לשכות התעסוקה וההוצאות הנלוות משום שחלק גדול (אם לא רוב) דורשי התעסוקה לא יבקרו שם.

אני משוכנע שניתן למצוא עוד רעיונות רבים..

אם הסיסמאות יפורטו לדרישות קונקרטיות, מעשיות, שאינן מגדילות הוצאות הממשלה, ומקדמות רווחה אמיתית לאזרחים, לממשלה לא תיהיה סיבה לסרב והמהפיכה תעזוב את הפחת ותתחיל להתקדם.