יום שלישי, 10 ביולי 2012

בנק שאין לו לב/ מאת קובי לידרמן

בנק ישראל הוא מוסד מיוחד הראוי להרבה בדיקות. היום נבדוק לו את הלב. בכל בנק יש אנשים ולכולם יש לב. לב במובן הטוב של המילה. לדעתי לבנק ישראל אין לב. אני גם יכול להוכיח זאת. יש בנקים בעולם עם לב. לא כולם. ככל שאני רואה את הדברים הגעתי למסקנה שלבנק ישראל אין לב. עובדה!




עוד מעט יחליפו לנו את שטרות הכסף בישראל. זה קורה כל כמה שנים ומסיבות שונות. בדרך כלל זה מיועד למנוע זיופים אבל לא רק. בהמון מקומות מחליפים את הכסף והשטרות. וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ (ויקרא כו י) זה ממש ציטוט נאה, אבל איפה כתוב שצריך לנקנק?
"תספורת זה מושג חדש בנוף הכלכלה הישראלי ומיוחס לטייקונים החדשים. קירקוף זה משהו שעושים למתים. זה בדיוק מה שעושה בנק ישראל ביחסו לכסף שהוא עצמו חתום עליו."

מה יותר עדיף, תספורת או קירקוף?
החלפת שטרות זה מאד נחמד לאספנים וגם לכל מי שקשור לנושא. מעצבים, בתי דפוס, חלפנים ובכלל. שטרות כסף חדשים זה בדרך כלל טוב והרוב חוגגים. לא כולם. יש גם כאלה שיאכלו אותה. לא בכל המקומות בעולם אוכלים אותה. בארצות הברית, קנדה ,אוסטרליה, אנגליה, ירדן ומצרים יכולים להשתמש בכסף ישן, אפילו כזה שהיה עוד לפני שהמלכה אליזבת נולדה. בישראל תמיד אכלו אותה. מדינת ישראל חכמה על אזרחיה החלשים. תספורת זה מושג חדש בנוף הכלכלה הישראלי ומיוחס לטייקונים החדשים. קירקוף זה משהו שעושים למתים. זה בדיוק מה שעושה בנק ישראל ביחסו לכסף שהוא עצמו חתום עליו.

כאשר מכניסים למחזור כסף חדש, הבנקים נוהגים להחליף כסף ישן בחדש ללא תמורה. בדרך כלל התהליך לוקח זמן בו מאפשרים לציבור להכיר את הכסף החדש ולהסתגל לשינוי.
אלא שהציבור המבוגר מתקשה להסתגל לשינוי בקלות. יש אנשים שמשתמשים רק בכסף מזומן. זה פשוט הרגל ומציאות מוכחת. אין למילה בנק מבחינתם שום משמעות. אין להם שם חסכונות וגם לא חובות כי איש לא יתן להם הלוואה. אנשים המקבלים קיצבאות במזומן וחיים מזה. מדובר בדרך כלל באוכלוסיה חלשה שלא משלמת מס כי אין לה ממה לשלם. בנק ישראל המציא עבורם מס חדש, אולי אפילו מבלי שהתכוון לכך. אולי אני תמים בענין הכוונה. ראו נושא מפעל הפיס. יש מספיק מקומות בעולם בהם כסף ישן לא הולך לאיבוד. לבנקים המרכזים שם יש לב. לבנק ישראל אין!


בנק ישראל עובד על פי חוק. החוק הזה נועד לתת לבנק כלים בייצוב המחירים במשק, שזהו תפקידו המרכזי והחשוב. זה שהתקנות והחוק מאפשרים לו כדין לפעול בדרך שהוא פועל לא אומר שזה בסדר. יש חוקים המעידים שאין מאחוריהם לב. לב אנושי עם חסד ורחמים. בנק ישראל פוגע בענין זה בדרך כלל באוכלוסיות חלשות המגיבות לאט אם בכלל. לבנק ישראל לא יקרה דבר אם ימשך להחליף בקופותיו את השטרות הקודמים שפג תוקפם.
באתר של הבנק תוכלו לראות את השטרות שפג תוקפם ומאז ניתן רק להשתמש בהם ככסף משחק או אוסף למתחילים [לקישור]

"אני ראיתי במו עיני את המשפחות שניסו להחליף את הכסף שהותירו אחריהם אותם אנשים זקנים שהלכו לעולמם. אני יודע שאלה ברובן משפחות קשות יום. האנשים האלה חיו בקושי. ככה התרשמתי בעינים שלי. כעת הכסף שאותם אנשים שמו בצד שווה אפס והכל בגלל שלבנק ישראל אין לב. "

אל תגיד נגיד - פרופסור פישר, בבקשה כבד את הכסף של בנק ישראל
פניתי בזמנו לנגיד הבנק עם מכתב גלוי ברשת כמו גם מכתב מנייר שיועד אליו. קיבלתי תשובה מסודרת אבל פישר הנגיד לא חתום עליה. יותר עדיף שפישר לא חשב, ניסח וחתם על תשובה שכזו. מזל של כולנו. אבל בכל זאת זו תשובה רשמית של הבנק של ישראל. לדעתי זו תשובה מעליבה ואפילו לא חכמה. אחסוך מכם את תשובת הבנק.

בנק ישראל הפסיק לכבד את השטרות הקודמים אחרי פרק זמן מכובד של כ - 10 שנים. אם היה ממשיך לקבלם זה היה יותר מכובד. אני ראיתי במו עיני את המשפחות שניסו להחליף את הכסף שהותירו אחריהם אותם אנשים זקנים שהלכו לעולמם. אני יודע שאלה ברובן משפחות קשות יום. האנשים האלה חיו בקושי. ככה התרשמתי בעינים שלי. כעת הכסף שאותם אנשים שמו בצד שווה אפס והכל בגלל שלבנק ישראל אין לב. גם ועדת חריגים באופן חריג יכולה להוות סוג של פתרון חלקי לאותם יורשי השטרות חסרי הערך.

החלטתי שהנושא הזה הוא מספיק חשוב שאקח אותו כפרויקט אישי ואשמח להצטרפות נוספים. ראשית להביא לידיעת הציבור הרחב כמו גם אישים משפיעים בישראל שיש דבר כזה. הקמתי דף מחאה משלי עם הסבר כללי שנכתב על ידי אורי מורמי. אתם מוזמנים להכירו [לקישור]

אני קורא לכולם להפנים שיש בענין זה משום קיפוח וגזילה של כסף בעיקר מאנשים עם רקע כלכלי קשה. האם נראה לכם שהטייקונים הישראלים שמים שקלים במזומן מתחת למזרון? בנק ישראל חייב לשנות דרכיו. אם הוא לא יעשה זאת מרצון אז הכנסת אמורה לאלץ אותו ואם הם לא יפנימו זאת אז הציבור חייב למחות עד שיתרצו.


"מדינת ישראל עברה כברת דרך בהרבה דברים. יש דברים בהם התקדמנו ואחרים בהם חלה נסיגה. עניין הכסף שפג תוקפו מעיד שיש לנו למה לשאוף. מבחינתי הנושא לא ירד מסדר היום עד שיקרה משהו חיובי. האם שמעתם על השתלת לב לבנק?"


מי יכול לעזור?
כרגע אני בשלב הפצת המידע בנושא. פניתי לחבר הכנסת כרמל שאמה הכהן שכנראה מאד מאד עסוק ופשוט לא מגיב. הוא כנראה עסוק עם הרבה דברים אחרים. טעות שלי. לאחרונה פניתי לניצן הורוביץ ממר"צ. התחושה שלי היא שאיתו יקרה משהו חיובי. לדעתי הוא אחד הפרלמנטרים הכי טובים שהיו ויש בישראל. פניתי למבקר המדינה למרות שידעתי שזה לא הקטע המרכזי אבל שיהיה, כי אולי על הדרך הם יראו משהו שאני לא. הם ענו שלא בטוח שיטפלו בנושא. נקווה ונראה. ביבי הראשון יקבל מכתב בהמשך. נראה אותו נענה לאתגר כחסיד הסיסטמה האמריקאית של הפדרל ריזרב.

פניתי לעו"ד רוני גולן שיבדוק הנושא מזווית נוספת עם אפשרות פניה לבג"צ. נראה איך זה יתפתח. מדינת ישראל עברה כברת דרך בהרבה דברים. יש דברים בהם התקדמנו ואחרים בהם חלה נסיגה. עניין הכסף שפג תוקפו מעיד שיש לנו למה לשאוף. מבחינתי הנושא לא ירד מסדר היום עד שיקרה משהו חיובי.
האם שמעתם על השתלת לב לבנק?



קובי לידרמן הוא מומחה לענייני שטרות ומטבעות ומנהל חנות לאספנות ומטבעות בת"א.
המאמר נלקח במקור מMySay בקישור כאן








אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב 

53 תגובות:

  1. מילה זו מילה !10 ביולי 2012 בשעה 0:33

    מזכיר לי את : "הבטחתי-אבל לא הבטחתי לקיים"

    http://rafimann.wordpress.com/2012/04/15/%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D/


    ו\או את זה
    http://www.themarker.com/law/1.1752104

    ו\או את זה
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3568494,00.html

    השבמחק
  2. As part of my job I have to go over numerous finance related articles daily, and when you do that humor here and there is most welcome..particulary when the poster is apparently serious.
    Good grief.
    - Eran

    השבמחק
  3. מה הסיבה שאין אפשרות להמיר את הכסף הישן בחדש מעבר להחלטה השרירותית?
    כסף הוא כסף והוא הגיע מיגיעה לכן יש לו ערך היגיעה.
    אם מדפיסים סדרות כסף חדש אז למה שלאחר 10 שנים אי אפשר להעביר רק לבנק כסף ישן ולקבל את ערכו בכסף החדש?
    אם מכרתי אונקיית זהב וקבלתי עליה 1600$ (6400 ש"ח) הכסף הזה לא יכול להתמסמס ולאבד ערכו בגלל שבנק ישראל החליט לבטל את הנייר שעליו מודפס הכסף.
    לפי דעתי כל כסף שיוצא מהמחזור צריך להיות צמוד לערך הזהב בתאריך האחרון בו הכסף יצא מהמחזור.כלומר אם אני מחזיק 100 לירות שיצאו מהמחזור לפני 30 שנה הם יהיו שווים לפי ערך הזהב שהיה לפני 30 שנה ולהוון אותם לערכו העכשווי של הזהב.

    השבמחק
    תשובות
    1. אפיקורס חארטאטיטיס10 ביולי 2012 בשעה 10:16

      "כסף הוא כסף והוא הגיע מיגיעה לכן יש לו ערך היגיעה."

      כסף הוא כסף ? (כסף כיום הוא פיאט !)
      והוא הגיע מערך היגיעה ? (לפי האתר-הוא הגיע מחוב !)
      לכן יש לו ערך היגיעה ? (לפי האתר-לכן יש לו ערך החוב !)

      והמשפט המתוקן הוא
      ""כסף הוא פיאט מתפחת והולך, והוא הגיע מצו ממשלתי שמטרתו הסדרת דרכי התעבורה והחלופה בשוק, לכן יש לו ערך הפיקציה החוקית המשתנית חדשות לבקרים"

      דוגמה
      "מדוע זה יש חוק התיישנות בן 7 שנים לחובות שלא נגבו (וגם לעבירות חוק)" ???



      זכרו
      "הכלכלה היא בסך הכל סימולציה מעשית של התרבות והמנהגים העומדים מאחרי החברה המיישמת אותה"

      מכאן ש
      "תרבות רייטינג אופיינית" המשתנה כל מספר קצר של דקות
      חייבת להשתמש בכלכלה "מקוצרת" ומשתנה תדיר

      ולפיכך
      תרבות שכזו היא קצרת טווח
      ולמעשה אינה תרבות כלל כי אם סיפוק יצרי מתחלף

      אז מה הפלא שכלכלתה נראית בדיוק כך ?!
      לא כמדע כלכלי יצרני
      כי אם כקפריזה אשראית צרכנית...



      "התרבות" העומדת מאחורה
      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000708652
      הסימולציה המעשית כלכלית הנובעת ממנה
      http://www.themarker.com/wallstreet/1.1533557
      התוצאה
      http://www.e-mago.co.il/Editor/philosophy-3357.htm

      http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=8

      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91

      מחק
  4. קובי, תודה גדולה על המאמר הזה!

    ע'

    השבמחק
  5. יופי של כתבה, קובי. האמת היא שלאור מה שצפוי לנו, וקוראי הבלוג מכירים את זה היטב, כסף מזומן לאחר 10 שנים לא יהיה שווה הרבה...

    השבמחק
  6. מאמר יפה אבל...

    מכיוון שמדובר פה פעמים רבות על כך שבסופו של דבר, בשיטה הנוכחית, המטבע יגיע למצב של היפר-אינפלציה, אז גם אם בנק ישראל יסכים לכבד שטרות ישנים ללא הגבלה, הרי שברגע שנגיע להיפר-אינפלציה, השטרות ממילא יאבדו את ערכם...

    השבמחק
  7. האם צפיתם במקרה בפרק "מרגריטהוויל" בסאות'פארק? הוא מראה בצורה יפה כמה מגוכחת המערכת הבנקאית והכלכלה בכלל.
    הנה טעימה:
    http://www.youtube.com/watch?v=SvSJY3Xiwdg

    השבמחק
    תשובות
    1. אחד הפרקים האהובים עליי
      במיוחד עם שיטת ההחלטות עפ"י תרנגולת ערופת ראש

      מחק
  8. לא מבין את המאמר, אם בנק ישראל נותן להשתמש בשטרות ישנים 10 שנים, זה מצויין לא צריך יותר, יש תחלופה של שטרות אצל בן אדם במשך הזמן כך שהשטרןת יוצאים מהמחזור אפילו לאחר שנה!
    שאלה למבינים: אם אני אכנס היום לבנק בצרפת או גרמני והרצה להחליף 100 פרנקים/מרקים ליורו יתנו לי להחליף לאחר 22 שנה?

    רונן נ.

    השבמחק
  9. ללא קשר לכתבה (אולי) אהוד אולמרט בדרך לזיכוי האם זה בגלל שהוא חבר בCFR? 2894. OLMERT EHUD,CFR '92
    כנראה שיש כוחות מעלינו שמכתיבים סדר יום חדש (סדר עולמי חדש) המעוניין להחליף את ביבי עם אלמרט.

    השבמחק
    תשובות
    1. שטויות, לא חושב שזה קשור.
      להחליף בובה אחת באחרת הם תמיד יכולים, הם אם היו רוצים את אולמרט הם לא היו נותנים לו ללכת מלכתחילה.

      מחק
  10. ורק בשביל הבהרת הנושא

    5/1/2011
    "למעשה אזרחי ישראל הפסידו סכום עצום של כסף ישן : 220 מיליון שקל, שכעת הפכו חסרי כל ערך." http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/197/055.html

    "סכום עצום" ? לא הייתי חושבת כך...
    זה הרבה הרבה פחות ממה שהפנסיה שלהם הפסידה
    בגלל תספורת טייקונים ו\או החלטות רגולטוריות שונות ומשונות
    לדעתי מדובר בנושא מיותר
    וחבל להעלותו בכלל לדיון
    לא כל שכן תחת הכותרת "חוסר לב"...




    ולשאלתו של רונן.נ בתגובה מעלי
    הנה תשובה בקשר לארה"ב http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=1648&messageid=112008792&r=1

    השבמחק
    תשובות
    1. דפי קראתי את מה ששלחת לי ואני שוב שואל: 10 שנים זה מספיק זמן, השקל הוא מטבע מקומי שמשתמשים בו רק בישראל, הדולר הוא מטבע בנלאומי אם המאמר היה מתייחס לדולר אז היינו כל העולם בפשיטת רגל, אדם בישראל מחזיק נגיד מאה אלף שקל במזומן בבית, גם אם הוא לא מודע לחוק ב"י השטרות יעברו תחלופה ב 10 שנים גם אם הוא לא יילך מיוזמתו להחליף, והנה עוד שאלה: אם יהיה אפשר להחשתמש בשטרות הישנים תמיד אז למה צריך להחליף שטרות כל 30 שנה? שלא יחליפו! אולי רק בזמנים של אנפלציה מטורפת כמו שקרה בשנות ה 70-80

      רונן נ.

      מחק
    2. ואני אומר שאפו לדפי !

      עכשיו בואו ונעשה חשבון פשוט
      בסגנונו של ערן בפוסט הקודם כאן באתר
      220,000,000 ש"ח (הסכום שהציבור הפסיד לפי הנתונים שדפי הביאה) : ל(נניח)-10,000 (משפחות שתוארו כאן בפוסט כ : "הציבור המבוגר מתקשה להסתגל לשינוי בקלות. יש אנשים שמשתמשים רק בכסף מזומן. זה פשוט הרגל ומציאות מוכחת. אין למילה בנק מבחינתם שום משמעות. אין להם שם חסכונות וגם לא חובות כי איש לא יתן להם הלוואה. אנשים המקבלים קיצבאות במזומן וחיים מזה. מדובר בדרך כלל באוכלוסיה חלשה שלא משלמת מס כי אין לה ממה לשלם."אוכלוסיות חלשות המגיבות לאט אם בכלל" "אני ראיתי במו עיני את המשפחות שניסו להחליף את הכסף שהותירו אחריהם אותם אנשים זקנים שהלכו לעולמם. אני יודע שאלה ברובן משפחות קשות יום. האנשים האלה חיו בקושי. ככה התרשמתי בעינים שלי" "קיפוח וגזילה של כסף בעיקר מאנשים עם רקע כלכלי קשה") = 22,000 ש"ח וזהו !!!

      האם זה מצדיק תיאורים כמו "בנק חסר לב" ???

      עד שעולה בראש הרהור
      הלא מדובר ב"מנהל חנות לאספנות ומטבעות בת"א"
      ושמא
      כמובן רק שמא
      (הרי לא יכול להיות...זה רק הטייקונים והרגולטורים המושחתים מסוגלים...)
      שמא מדובר ב"משפחותיהם קשות היום של סוחרי המטבעות הישנים"
      שמצאה דרך למנף את הזעם הציבורי הצודק לטובת האינטרסים האגורים חסרי ערך בפינת חנויותיהם...
      ???
      הלא לא יתכן כי "אני ראיתי במו עיני את המשפחות שניסו להחליף את הכסף שהותירו אחריהם אותם אנשים זקנים שהלכו לעולמם. אני יודע שאלה ברובן משפחות קשות יום. האנשים האלה חיו בקושי. ככה התרשמתי בעינים שלי" ידור בכפיפה עם המספר (הממעיט ביותר !!!) של 10,000 משפחות שאולי ניזוקו בסכום פעוט של 22,000 ש"ח לכל משפחה...

      מחק
    3. רגע ...
      זה מצלצל לי (תרתי משמע ?) קצת מוכר ...
      "מנהל חנות לאספנות ומטבעות בת"א" - היות ודובר כאן לא מעט לגבי זהב (ומתכות אחרות) - מן הראוי שנזכה לגילוי נאות, לא?
      קובי,
      הרשתי לעצמי להיכנס לאתר שלך ולקרוא על הורייך.
      זכית לחיות במחיצת הורים מדהימים. סיפור חייהם מרשים. אנשים יקרים.
      תנצ"בה

      מחק
    4. אנונימי,
      קובי הוא לא ממנהלי האתר והמאמר פורסם לאחר שביקשתי את רשותו ונעשה למען מטרה נעלה תוך מתן קרדיט כמקובל. הוא לא מרויח דבר מהמאמרים פה ואני לא מרויח דבר ממכירותיו כך שאין פה שום מקום לגילוי נאות מה עוד שאין בין מאמר זה לנושא הזהב והמתכות דבר.

      ערן

      מחק
    5. ללוקח דפ ועט ודפי
      כשכל הכסף שיש למשפחה הוא 22,000 וזה ממוצע (זה יכול להיות גם 100000 באותה מידה) וגם את זה לוקחים לה -אני לא הייתי מזלזל במשמעות של זה.
      ו
      אני גם לא מבין מה הקשר :האם בגלל שעושים לנו תספורות בפנסיה זה מכשיר את השרץ להשאיר אנשים שאין להם גם בלי המעט שיש להם בלי שום סיבה ורק כתוצאה מהחלטה שרירותית של גוף בילתי נבחר ?
      האם זה נושא מיותר לדבר עליו רק בגלל שמדובר באנשים ש"לא מעניינים אף אחד" וגם ככה לא תורמים לנו המעמד הגבוה יותר שום דבר?

      ערן

      מחק
    6. לערן
      לא זה לא יכול להיות...

      וזה לא "ממוצע" אלא הסבירות המוחלטת נותנת שזהו "מספר מקסימלי" !
      הסבירות הנורמלית היא שזה התחלק בקרב הרבה הרבה יותר...
      כך שהמספר הסביר הוא הרבה הרבה פחות (למשל במקרה שמדובר בחמישים אלף משפחות-וגם זו הערכה נמוכה במיוחד !-ההפסד לכל משפחה הוא 4,400 ש"ח לכל משפחה ובתחשיב שנתי יתכן שמדובר אפילו בנזק נמוך מעליית המדד...)...

      ואם אוסיף לכך את מה שהביא האלמוני בהמשך על "שכחתו" של כותב הפוסט להביא את הסכום המדובר...עם ציונו שהדבר לא מנע מכותב הפוסט לתקוף בעבר בדיוק בשם עילה זו את בנק ישראל...זה לא מריח טוב, ונראה ממש מכוער !!!

      את ההשוואה הפרופורציונלית יצר כותב המאמר בשאלתו
      "מה יותר עדיף, תספורת או קירקוף ?"
      והתשובה המוחלטת היא
      בוודאי "הקירקוף" המדובר !
      עלותו נמוכה אלפי מונים מהתספורות...

      אף אחד לא טען ואף לא העלה על דל מחשבתו כי "זה נושא מיותר לדבר עליו רק בגלל שמדובר באנשים ש"לא מעניינים אף אחד" וגם ככה לא תורמים לנו המעמד הגבוה יותר שום דבר ?"
      חוץ ממך בשאלתך הזו...

      מסקנה
      אכן מדובר בפוסט מיותר לגמרי
      המסיט את האנרגיה הטובה של הרצון בתיקון
      לשוליים הזויים משהו
      שלא לומר (לפי מה שהביא האלמוני בהמשך) שוליים החשודים כאינטרסנטיים נצלניים...


      לוקח דפ ועט

      מחק
    7. לוקח דפ ועט,
      מאחורי ה"שוליים ההזויים" האלה נמצאים אנשים אמיתיים בשר ודם שכל חטאם הוא שהם הכי מסכנים.
      העלות פה כלל לא חשובה וההשוואה לתספורות כלל לא קשורה -
      הרי האם מישהו עם הון של 3 מיליון שאיבד 2 מיליון בתספורת מסכן יותר ממישהו שכל הכנסתו בחודש מביטוח לאומי היא 4400 ש"ח?

      אם אתה מזלזל ב4400 ש"ח ומתחיל לחשב אותו בתחשיב שנתי ביחס למדד ,אז כנראה לא פגשת מעולם אנשים שזה כל עולמם. אני פוגש כאלה כמעט על בסיס שבועי, אם תשאל אותם הפוסט הזה לא רק שהוא לא מיותר -הוא מרגש אותם הרבה יותר מכל דבר אחר.הם לא מבינים בתחשיבים שנתיים ,אין להם מושג גם מזה מדד: ההשרדות מעסיקה אותם הרבה יותר .הרבה יותר גם מההתעסקות אם הכותב הוא נגד בנק ישראל או ממש נגד בנק ישראל.

      ערן

      מחק
    8. ערן,
      "מאחורי ה"שוליים ההזויים" האלה נמצאים אנשים אמיתיים בשר ודם שכל חטאם הוא שהם הכי מסכנים."

      תודה שבודדת למעני את הנקודה !
      ומי אמר לך שמדובר דווקא ב"אנשים מסכנים" ?
      נכון
      כותב הפוסט הנ"ל !
      הוא ורק הוא זה שטען ו"העיד" כי : "אני ראיתי במו עיני את המשפחות שניסו להחליף את הכסף שהותירו אחריהם אותם אנשים זקנים שהלכו לעולמם. אני יודע שאלה ברובן משפחות קשות יום. האנשים האלה חיו בקושי. ככה התרשמתי בעינים שלי"
      אלא שאמינותו כמו גם של עדותו מוטלים בספק גדול מאוד...
      כפי שהעליתי כבר למעלה
      וכעת מצאתי עזר כנגדי במובאותיו של האלמוני מן ההמשך
      למשל מה שהאלמוני כינה "טויוטת הפוסט"
      http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaatfr
      ותאריכה : 07/09/2011
      היכן היו "המשפחות שניסו להחליף את הכסף שהותירו אחריהם אותם אנשים זקנים שהלכו לעולמם. אני יודע שאלה ברובן משפחות קשות יום. האנשים האלה חיו בקושי. ככה התרשמתי בעינים שלי" לפני כשנה ???
      מדוע מי שהאשים את בנק ישראל כי : "בנק ישראל כנראה גם לא יספר לכם כמה כסף נשאר מיותם וחסר ערך. מבחינתו זה סוד כלכלי החשוב לכלכלת המדינה." והסבו את תשומת לבו לכך שמדובר בסכום של 211,000,000 ש"ח "שוכח" משום מה להזכיר סכום זה בעצמו ??? אולי כי יש לו מה להסתיר ??? (בדיוק כפי שהאשים את בנק ישראל...)


      לפחות ביררנו את הנקודה
      כמוני-כמוך לבי על המסכנים והעשוקים
      ותמיד תמיד השץדלתי בכל גוחי לעמוד לצידם
      אלא שלא כמותך
      אינני מאמין לכותב הפוסט (שלהתרשמותי שלי נראה ונשמע כצ'זבטן מקצועי ואינטרסנטי) שאכן מדובר באותם מסכנים...


      ובברכה
      לוקח דפ ועט

      מחק
    9. ולסיום הדיון-שירה בציבור...10 ביולי 2012 בשעה 16:19

      האש מפצחת זרדים בדממה,
      משחיר הקפה בפינג'אן -
      סיפור נספר וסיפור גם נשמע,
      חדש וכמובן גם ישן.

      אם יש מן צ'יזבט אשר איש, משום מה,
      איננו רוצה כלל לשמוע,
      ישנם עתיקים, שיינם משומר -
      נקשיב אליהם בבלי נוע.

      הרוח רועשת,
      גחלת לוחשת,
      וליל עלינו ירד.
      מערב עד שחר,
      ספר לנו אחא,
      ספר נא, ספר נא צ'יזבט...

      ...

      אך יום עוד יבוא והאש עוד תלהט,
      וסהר ישוט על בתינו
      וסביב המדורה קצת צ'יזבט, קצת צ'יזבט,
      אולי יספרו גם עלינו...
      http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=945&wrkid=3303


      וברוח טובה
      לוקח דפ ועט

      מחק
    10. אני ממליץ לך במקום להעסיק את עצמך בעיסוק מיותר באמינות הכותב (גם כך לא תדע אף פעם מה אמינותו האמיתית אם לא תחבר אותו למכונת אמת- הרי מצד אחד הוא כתב למשל שבנק ישראל לא יספר לכם כמה כסף נשאר מיותם אך מצד שני בהגינותו הוא כתב בתגובות שטעה למרות שיכל בחצי שניה לשנות את המשפט במאמר או לא לכתוב על כך כלום ודווקא אז היית חושב שהוא אמין) ,אני ממליץ לך בוא ידידי לדרום תל אביב או לערי עוני בוא תכיר את האנשים (לא בטוח שתפגוש את אותם האנשים שמדבר עליהם את הכותב) כדי שתראה אותם במו עינך. אולי תוכל לתרום גם מזמנך בעזרה אליהם או לפחות להפיץ את הסיפור שלהם הלאה. הם זקוקים לעזרתך במיוחד הקשישים הבודדים וזו לא קלישאה.

      ערן

      מחק
    11. ל"לוקח דפ ועט",
      אפילו אם אדם קשה יום הפסיד 200 שקל, זה גזילה. ב-200 שקל אדם שמתקיים בצניעות יכול לקנות מזון לחודש.

      מה הבעיה של בנק ישראל להסמיך מספר סניפים בארץ להחליף כסף ישן בחדש? למה הוא לא עושה זאת? אולי לך יש פתרונים. אבל אתה מעדיף להכפיש את הכותב מאשר להתמודד עם הטענה.

      זו טכניקה ידועה של הסטת האש.

      מאחל לך פרנסה טוב.

      ע'

      מחק
  11. המממ...צילצת לי בפעמון...
    אז גיגלתי וזה מה שמצאתי
    מעניין...
    הנה "טיוטת הפוסט" של קובי הסוחר הנ"ל
    וללא הביטויים מכמירי הלב...
    http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaatfr
    מעניין...
    ובכלל על "הסוחר קובי" ודרכי פעולתו
    http://www.collect.co.il/forumsearch.aspx?f=4&q=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99+%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%9E%D7%9F
    צריך להילחם בתופעה זו בעוצמה משפטית כמו גם חקיקה אמיתית וצדק חברתי.
    http://www.globes.co.il/news/allresponses_g.aspx?did=1000679913
    גם בנק ישראל בהסכמת כנסת ישראל עושים מעשה נפשע לגבי שטרות כסף היוצאים מהמחזור.
    http://www.globes.co.il/news/allresponses_g.aspx?did=1000684315
    אני זוכר אותה מהכיכר. כן מכיכר דיזינגוף בימי שישי, משוק הענתיקות ויד שניה, שמתאסף כל יום שישי וגם בשלישי. דפני עובדת שם בקפה דיזי מול קולנוע רב חן.
    http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaarns



    ועל הדרך בגיגול (מקור ההשראה של קובי ?)
    מאמר מצטיין בשם "ירד לטמיון"
    http://www.zeevgalili.com/2010/10/11019

    השבמחק
    תשובות
    1. פשששש...


      והנה מה מצאתי בקריאה חוזרת
      "בנק ישראל כנראה גם לא יספר לכם כמה כסף נשאר מיותם וחסר ערך. מבחינתו זה סוד כלכלי החשוב לכלכלת המדינה."
      ובתגובה מס' 1 שם
      "בנק ישראל דווקא כן מפרסם נתונים המספרים ש
      קובי לידרמן | לפני 305 ימים תגובה לתגובה זו תגובה לתגובה

      "בנק ישראל כנראה גם לא יספר לכם כמה כסף נשאר מיותם וחסר ערך. מבחינתו זה סוד כלכלי החשוב לכלכלת המדינה."

      "סך השווי הכספי של השטרות מהסדרה הישנה שנותר בידי הציבור בסוף
      שנת 2010 עמד על כ 211- מיליוני ש‘‘ח."
      (דו"ח מחלקת המטבע 2010, עמוד 17)
      תגובתו של פנחס בר זאב לכתבה שלי באתר קולקט מעידה על סכום עצום שנשאר ברובו חסר ערך.
      על זה נאמר ירד לטימיון. ותודה רבה לפאול ."

      "סכום עצום" ?...המממ...בגלל זה כנראה "הסוחר קובי"..."שכח" לציין אותו כאן בפוסט...ממש כאילו נכתב בטעות : "הסוחר קובי כנראה גם לא יספר לכם כמה כסף נשאר מיותם וחסר ערך. מבחינתו זה סוד כלכלי החשוב לכלכלת ה..."...
      מעניין...

      מחק
    2. והקישור שנשמט http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaatfr

      מחק
    3. "אני זוכר אותה מהכיכר. כן מכיכר דיזינגוף בימי שישי, משוק הענתיקות ויד שניה, שמתאסף כל יום שישי וגם בשלישי.

      דפני עובדת שם בקפה דיזי מול קולנוע רב חן."

      http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaarns

      וזה מה יש לדפני ליף לומר...

      "שתפו בבקשה. הגיע הזמן לעשות קצת סדר (מי שמעניין אותו) - חודשים ארוכים שהתשקורת מספרת כל מני סיפורים עלי. חודשים ארוכים התעלמתי עד כמה שיכולתי מתוך ההבנה ששרון גל ודומיו משרתים אינטרסים חזקים, שלא מעניינת אנשי תקשורת מסוימים האמת, אלא רק איך לעשות נזק למחאה דרכי על ידי יצירת פרסונה מעוררת אנטגוניזם. אז זהו, שנשבר לי. ואיפה אכתוב? בעמוד שלי בפייסבוק, איפה שאני יכולה לכתוב כרצוני. אז כמה דברים-

      1. נולדתי וגדלתי עד גיל 16 בירושלים (מרכז העיר פינת רחביה, ממש ליד בית ראש הממשלה).

      2. יש לי מחלת הנפילה.

      3. אין לי רישיון.

      4. הבית בכפר שמריהו אותו בנו הורי התאפשר בזכות קנייה של סבא של אבא את הקרקע. בית עם קומת קרקע ודשא.

      5. אבא ירושלמי במקור, הוא מורה למוסיקה, עכשיו מונה להיות נשיא האקדמיה למוסיקה בירושלים.

      6. אימא, עלתה מלטביה, עובדת בקרנות לפיתוח רווחה בביטוח לאומי כעשרים שנה.

      7. העבודה האחרונה שלי בעריכה לפני האוהל הראשון שנה שעברה הייתה בתכנית "הבית שלכם שווה יותר" כעורכת.

      8. עד תחילת המחאה החברתית לא ידעתי מה זו "הקרן החדשה לישראל". כששאלו אותי אם ערכתי סרט לקרן החדשה, חשבתי שמדברים על הקרן החדשה לקולנוע.

      9. לא לקחתי כסף משום קרן במהלך התקופה הזו.

      10. איך אני מתפרנסת - קורסת למינוס, פרצתי את חשבון החיסכון שהורי חסכו לי מהיום שנולדתי ועדיין חייבים לי כספים מכמה עבודות עריכה מלפני כשנה. בנוסף, בזמן האחרון התחלתי להרצות פה ושם. זהו. אה, והלוואה מהבנק. שיט.

      11. מירי רגב - ביום בו הגיעה למאהל היא הרימה אלי טלפון בבוקר, רצתה להגיע. אמרתי בשמחה כל עוד זה בגובה העיניים. חשוב לציין שבשלב זה לא הכרתי כל כך חברי כנסת. לא ידעתי מי היא.
      חשבתי שזה טוב שהיא מגיעה, אם היא רוצה. מי ששפך עליה מים היה פרובוקטור. חברת הכנסת מירי רגב הייתה מאוד אגרסיבית אחרי זה. ולמרות שבאמת שנהגתי בה בנימוס בתחילתו של יום הייתי בשוק כשהכריזה עלי בתור שמאל קיצוני. היא המשיכה להתראיין בתקשורת ואני כמעט חטפתי התקף אפילפטי בצד מרוב עצבים.

      12. אני לא שמאל קיצוני.

      13. בהכשרתי עורכת וידיאו, בימאית ועוזרת בימאי. עובדת כבר שנים ימי עבודה של 12 שעות.

      14. אני לא כאן בשביל דירות ברוטשילד, אלא בשביל שהחברה הישראלית תהיה בריאה והוגנת. כי אני רוצה לחיות בחברה טובה, כי אני רוצה לחיות כאן וכי אכפת לי.

      15. אני לא אדם אלים, ביום שישי נהגו בי בברוטליות כמו באחרים ורצח האופי שמנסים לעשות לי הוא לא מבוסס על עובדות אמיתיות. - זהו בינתיים. בואו נקבע שאם יש לכם שאלות אני כאן: בלי תיווך".

      זאת אינה הפעם הראשונה שבתוכנית נערך עימות בין המנחה, שרון גל, לגבי הפעילים. בקיץ שעבר ראיין גל את ליף, וזאת נטשה את האולפן תוך כדי הראיון.
      http://www.themarker.com/news/protest/1.1742588


      אההה...אבל "הוא ראה במו עיניו"...

      מחק
    4. לאנונימי,
      האם אתה עובד בבנק ישראל?
      כל כך מציק לך שנושא כה כאוב עלה פה ,שאתה חייב להסית את הדיון לדפני ליף ,מתי ראו אותה ,מה היא אומרת על עצמה ואם היא עבדה בעריכה או בקפה (אגב היא מעולם לא הכחישה שהיא עבדה בקפה דיזי) ?
      עשה טובה פה זה לא הבלוג של עמרי חיון.

      גם להתחיל להציג ביקורות על אנשים ולכלוכים על בסיס מגיבים שאיש אינו יודע מי הם ומה האינטרסים שלהם זה גם לא רציני..

      אם יש לך בעיה אם מה שנכתב פה תגיב לעניין.. אבל שוב מה לעזאזל קשורה דפני ליף?

      מחק
    5. לאנונימי מ-14:38,
      מצטרף למגיב מעלי (אנונימי מ-15:20).
      מדוע בנק ישראל לא נענה לבקשה ומחליף את השטרות הישנים בחדשים?

      ובקשה - אנא תן איזשהו סימן זיהוי לתגובות שכתבת, כדי שנוכל לזהות אותך (אפילו בשם אנונימי). שחלילה לא תיצור (בטעות?) רושם שמספר אנשים מנסים להסיט את הדיון לנושא אחר. כי הרושם שלי שיש אדם אחד בלבד שמנסה להטריד בנושאים שאינם קשורים.

      פה זה לא זה לא עיתון "הארץ" בו "משחקים" עם התגובות:
      http://www.emetaheret.org.il/2012/06/05/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5/

      ע'

      מחק
  12. אנונימי10 ביולי 2012 14:15

    אנונימי10 ביולי 2012 14:27

    אנונימי10 ביולי 2012 14:29

    אנונימי10 ביולי 2012 14:38


    אין לי תשובה לשאלה שלך מדוע בנק ישראל לא נענה לבקשה
    אבל גם אין לי תשובה ללמה אם הטענות נגד בנק ישראל צודקות אתם צריכים להשתמש במניפולציות זולות וכוזבות בשביל להאבק בו..
    ובכלל לפי מה שאני רואה היחידים שמטרידים בנושאים לא קשורים זה אתה וההוא מעליך מהבלוג של עומרי חיון (מי זה בכלל ?) וקובי הסוחר (חבר שלך ? אתה עובד שלו ?) שאולי מחזיק המון המון שטרות ישנים.. כי אני חושב שכל טייקון התחיל כמו קובי ואני חושב שלכל טייקון הייתה קהילה של מעריצים שההשתתפו בה אנשים כמוך וכמו ההוא שמעליך מהבלוג של עומרי חיון שצעקו לו היידה.. כאילו אנחנו באיזה הופעה בפאב של מסטולים וסתמו את האוזניים שלהם מלשמוע ביקורת עניינית שיש לה גם ראיות וככה הוא נהיה טייקון ובגלל זה אחרי זה יש בלאגן וכולנו סובלים בגלל זה שאתם שוכחים שיש לכם חוש ביקורת אם זה מישהו שאתם חברים קרובים שלו כי נראה לי שלקחתם מאיתנו את האבהות על המחאה כאילו היא רק שלכם ואנחנו רק צריכים לשמוע אותכם ולהגיד לכם שאתם צודקים ואני לא חושב שזה נכון לעשות ככה כי מה יצא לנו אם נחליף מישהו שדופק אותנו במישהו נחמד כזה שמשקר לנו בשביל לנצל את הכוח והזעם שלנו אבל ידפוק אותנו בהמשך ?

    השבמחק
    תשובות
    1. אם אין לך מושג למה הטענות נגד בנק ישראל צודקות אז איך אין לך תשובה גם למה הוא לא נענה לבקשה להמיר שטרות ישנים? קצת סותר אחד את השני

      בוא תנסה לענות על השאלות או שאולי הטלת רפש וביקורת שמבוססת על הרגשות שלך זה הרבה יותר קל מבחינתך כי אז אתה לא צריך להתמודד עם עובדות אלא עם תאוריות שאיש אינו יכול להוכיח את נכונותם ,כולל אתה.

      מחק
    2. מעריך את ההזדהות!

      אני מאמין שגם אתה תוכל יום אחד להצטרף לדרישה הזו, כי בסופו של דבר הדרישה הזו צודקת, ולא צריך לקרוא מחשבות כדי לדעת את זה, מספיק שבמרכז החזה יפעום לב.

      כל טוב.

      ע'

      מחק
    3. תגיד אתה באמת לא הבנת ???

      אין לי תשובה לשאלה שלך מדוע בנק ישראל לא נענה לבקשה

      אבל גם אין לי תשובה ללמה אם הטענות נגד בנק ישראל צודקות אתם צריכים להשתמש במניפולציות זולות וכוזבות בשביל להאבק בו..

      איפה מצאת פה סתירה ???

      אז אני אסביר לך לאט לאט בשביל שאולי תבין. אין לי תשובה למה בנק ישראל מסרב. ואין לי תשובה לשאלה הגדולה למה אם אתם צודקים אתם צריכים לעשות מניפולציות זולות בשביל להוכיח את זה.. עכשיו הבנת ???

      חוץ מזה אני הבאתי עובדות בקשר לקובי הסוחר של המטבעות ואתם הם אלה שלא מסוגלים להתמודד איתם..אז אתם מחפשים את האישי שלי בלי שתהיו מסוגלים להוכיח שום דבר מהתיאוריות האידיוטיות שלכם בקשר אלי..
      עכשיו בוא תסביר לי
      למה אם זה נכון שבאו אליו מסכנים וזה גרם לו לעצב ולרצון לשנות. למה הוא לא כתב על זה לפני שנה אצלו בבלוג. וכתב בסגנון אחר לגמרי. ??? המסקנה שלי שהסיפור שלו בקשר למסכנים שבאו אליו זה שקר. ושכנראה מדובר באינטרס שלו בגלל אולי שיש לו המון שטרות ישנים.
      למה אם הוא מאשים את בנק ישראל שהחביא את המספרים כמה זה עולה לנו. למה אחרי שהראו לו מה המספרים ושמדובר בסכום נמוך אז הוא בכוונה לא הביא אותם עכשיו ??? המסקנה שלי שהוא לא רצה שידעו שמדובר בסכום קטן ביותר לכל אזרח כמו שמישהו כתב למעלה וצילצל לי בפעמון של הזהירות והחשדנות אז הלכתי לבדוק עליו על הסוחר של המטבעות הזה. וזה גם עזר לו לשקר בקשר לזה שכאילו הוא ראה בעיניים שלו מסכנים שנפגעו מזה כי בגלל שהוא לא הביא את המספר של הכסף אז כולם חשבו שמדובר בהרבה מאוד כסף וזה לא נכון בכלל.
      למה הוא סיפר שהוא מכיר את דפני ליף ושהיא עבדה בקפה. למה היא לא יודעת מזה שהיא עבדה שמה בקפה אפילו שהיא סיפרה על כל העבודות שלה בגלל שהאשימו אותה ??? המסקנה שלי שמדובר בפנטזיונר סדרתי שמחפש תשומת לב על חשבון המחאה.

      עכשיו אני לא מבין מה אתה וההוא רצים להגן עליו ? מה יוצא לכם מזה ? אתם עובשים אצלו ? שותפים שלו ? חברים שלו ? מה העניין שלכם להגן על אחד כזה ???

      מחק
    4. ועכשיו אני רואה את התשובה של ע
      אז תדע לך שאני חושב שהדרישה צודקת
      ובשום מקום לא אמרתי שהיא לא צודקת
      רק אמרתי שהיא לא כל כך חשובה עכשיו
      וזה די מעצבן אותי שאתה חושב שאתה יודע בכוח
      יותר טוב ממני מה המניעים שלי
      סתם ככה כאילו אתה איזה אבא שלי
      או איזה קומיסאר פוליטי מטעם..
      אני לא חושב ולא חייב לחשוב שכל דרישה צודקת
      צריכה להופיע בדיוק עכשיו
      רק כי היא צודקת
      ואולי כי היא מפריעה במיוחד לאיזה סוחר מטבעות הזוי
      שנתקע אולי עם סטוק של שטרות ישנים
      שבא לו לתפוס עלינו טרמפ
      ולעשות מזה כסף
      קודם כל תנו לגמור מהדרישות החשובות באמת
      פנסיה
      דיור
      מדד
      מיסים
      שוויון בנטל
      עמלות
      תספורות של הטייקונים
      שינוי הכלכלה
      מה יוצא לכם מזה שאתם נכנסים לסימטאות חשוכות ?
      חוץ מלדפוק את כל המחאה..שזה לדפוק אותנו..

      מחק
    5. 1. בוא תתמודד עם השאלות.. מדוע אתה מקדיש כל כך הרבה זמן בלחקור מי זה קובי במקום לחקור מהן התשובות על השאלות?
      2. לגבי הסגנון של קובי - זה הסגנון של קובי -האם סגנון יותר עדין היה מוריד או מעלה מאמינות דבריו?
      3. המספרים האלה "שהחביא" נמצאים בתוך עמוד פנימי של דוח של בנק ישראל ואולי קובי פיספס אותם? מתי פעם אחרונה נכנסת לראות עד כמה קשה למצא משהו בדו"ח בנק ישראל? ויש מאות כאלה. ואם מישהו העיר את תשומת ליבו אז מדוע הוא פרסם את התיקון אם כל כך רצה להסתיר את הפרטים?
      4. 211 מיליון ש"ח שירדו לטימיון זה סכום קטן???!!! מה אתה אמיתי ??? תגיד את זה לשר האוצר -הוא ממש ישמח לקבל את הסכום הקטן הזה. הרי כמו שע' כתב 200 ש"ח יכולים להספיק לאוכל לכמה שבועות למישהו שאין לו כסף כלומר זה יכול להאכיל 2 מיליון פיות לכמה שבועות!! - אגב גם קובי כתב שזה סכום שהפתיע אותו בגודלו. כך הוא כתב:
      "תגובתו של פנחס בר זאב לכתבה שלי באתר קולקט מעידה על סכום עצום שנשאר ברובו חסר ערך. "
      5. לגבי דפני ליף : מאיפה אתה יודע איפה דפני ליף עבדה? אתה גרת איתה ? גדלת איתה? כתבת עליה ביוגרפיה? היא בסה"כ כתבה שבפעם האחרונה שערכה סרט זה היה לפני שנה אבל לא סיפרה מה עשתה חוץ מלערוך סרט. עריכת סרט לידיעתך יכולה להיות עבודה של מחצי שעה ועד כמה שבועות.. מה היא עשתה בין לבין?
      ואם היית בודק את הביוגרפיה שלה היית מגלה שאופס... דפני ליף היתה גם מלצרית בנוסף להיותה עורכת סרטים
      http://www.funder.co.il/article.aspx?idx=17673
      6. אף אחד לא מגן על קובי (אני לא מכיר אותו אפילו) אני לא יודע אם פגש את האנשים או לא אבל אני יודע שבנק ישראל פוגע לפחות בכמה זקנים ואנשים שלא יודעים מהו בנק ואין מחלוקת שיש אנשים כאלה. הוא פוגע בהם בלי שום סיבה רק כי כך החליט ונגד זה אני מתקומם. זה גם מספיק לי כדי לצאת נגד הגישה שלך : "אני לא יודע מה קורה עם בנק ישראל אם זה נכון או לא אז בוא נטיל רפש על הכותב ובכך נפריך את הדברים.."
      בוא תתמודד עם עובדות ואל תברח לדברים שאיש לא יכול להוכיח או שבמקרה זה הוכחתי שלפחות חלק עובדתית הם לא נכונים.

      מחק
  13. למה לשנות את שם המטבע, הליך יקר ומבלבל עבור רבים שכרוך בשלל התאמות ושינויים נלווים, דווקא בתקופה שבה המטבע יציב והמדינה לא סובלת מאינפלציה תלת-ספרתית ?

    ובכן, הגרסאות חלוקות.

    "אי אפשר לומר שמטבע בן 30 הוא חדש", נמסר מבנק ישראל על המהלך הצפוי. "הכוונה היא לשדר יציבות שהשם 'שקל חדש' לא משדר. סדרת השטרות החדשה, מהלך משמעותי שמתבצע רק פעם ב-10-15 שנה, מעניקה לנו חלון הזדמנויות".

    "אני רואה את שינוי השם כביטוי ליציבות של השקל. הרעיון הוא לחזור לשם שנשמע קבוע, לעומת שם שנשמע זמני כמו 'שקל חדש'", אומר בכיר לשעבר בבנק ישראל. "השם שקל חדש נוצר כתוצאה מתהליך אינפלציוני קשה, ואנחנו נותנים ביטוי לעובדה שאנחנו לא מצפים יותר לאינפלציה.

    השאלה היא אם השם שקל חדש מתאים למטבע יציב. הטענה של תומכי השינוי היא שמדובר בשם זמני שנולד בתקופה של חוסר יציבות, בעוד ששקל ישראלי הוא שם שמבטא את היציבות של השקל ב-15 השנים האחרונות ואת התחזית ל-30 השנים הבאות".

    לפעמים קל לשכוח זאת מול ההיסטוריה הסוערת שלה, אך מדינת ישראל היא בסך הכל בת 64. בזמן הזה השתנה המטבע שלה לא פחות מארבע פעמים - מהלירה הארץ-ישראלית ללירה, מהלירה לשקל הישן, מהשקל הישן לחדש, וכעת אולי מהשקל החדש לשקל הישראלי.

    למה, בניגוד למדינות אחרות, אנחנו לא מסוגלים לנוח על השמרים ולתת למטבע שלנו להתקיים בשקט ?

    מדוע קיים אצלנו הצורך הבלתי פוסק להחליף, גם כשהכל בעצם בסדר ?

    שינוי המטבע ליווה בכל פעם שינוי משמעותי בכלכלת המדינה או באופיה.

    הלירה הארץ-ישראלית, שעברה מארץ ישראל תחת המנדט הבריטי למדינת ישראל, נועדה לשמש סימן של יציבות והמשכיות בתקופה של סערות אזוריות.

    הלירה הישראלית, אחריה, ליוותה את תקופת הצמיחה הגדולה של שנות ה-50 וה-60.

    השקל הישן ליווה את כניסתה המהוססת של ישראל לכלכלה מודרנית יותר,

    והשקל החדש, שנולד כתוצאה מגלי האינפלציה העצומים של אותה תקופה, כבר בישר על המעבר ממדינת הרווחה הסוציאליסטית לכלכלה הניאו-ליברלית שאנו מכירים כיום.



    לדברי הסוציולוג פרופ' עוז אלמוג מאוניברסיטת חיפה, העובדה שבאופן היסטורי ישראל לא מסוגלת לשמור על שם המטבע שלה למשך יותר משני עשורים ברציפות קשורה לאופיה חסר המנוח של התרבות הישראלית. במלים אחרות, אם אנחנו על קוצים, למה שהמטבע שלנו יישב בשקט.

    "יש כמה דברים שמאפיינים את התרבות הישראלית, שאחד מהם הוא הנטייה החזקה שלנו לשנות ולהחליף כל הזמן", אומר אלמוג. "אפשר לראות את זה בשמות הילדים : בכל דור יש סדרה חדשה של שמות בישראל, בניגוד לחברות אחרות. זה מעיד על דינמיקה של חברה שכל הזמן נמצאת במצב של שינוי. מצד אחד היא דינמית, אבל מצד שני אנחנו לא שומרים על מסורת. אין יציבות ואין כיבוד של מסורת. בחברות אירופיות, או בחברות עבריות קדומות, שמות היו הנחלה של מסורת מדור לדור. גם על בתים לא שומרים כאן - בונים ומפרקים, מפרקים ובונים. כך עושים גם לסמלים לאומיים.

    "מובן שזה מבטא גם את חוסר היציבות הכלכלית ששרר בישראל בעבר. זה עשוי גם לבטא את חוסר התכנון לטווח ארוך. אצלנו פועלים לפי דחפים, ולכן החשיבה היא תמיד קצרת מועד. היום קוראים למטבע ככה, ומחר יקראו לו ככה. רבאק, תתכנן את השם ותדבוק בזה. זה גם מאוד מבלבל, וגם מעיד על שירות לא ידידותי של המגזר הציבורי כלפי האזרח".

    פרופ' דני גוטוויין, היסטוריון חברתי מהחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, מעדיף לראות זאת אחרת. גלגוליו השונים של המטבע בישראל, הוא אומר, הם תוצר של מאבקי כוחות תמידיים בתוך החברה הישראלית, ומבשרים סמליים של השינויים מרחיקי הלכת שעברו הכלכלה והחברה במדינה. "זה לא שאנחנו מחפשים את עצמנו, כמו ששינויי השם התכופים משקפים שלבים שונים בכלכלה הישראלית", הוא אומר.

    לטענת גוטוויין, החלפת שמו של השקל היא תוצר של מאבקי כוח וניסיון לעצב תודעה באמצעות שינוי הסמל. הפעם, לדבריו, מדובר במידה רבה בתגובה של בנק ישראל למחאה החברתית ולזרמים התת-קרקעיים המבקשים לערער את השיטה הכלכלית בישראל מיסודה.

    "מה קפץ עכשיו על בנק ישראל לשנות את שמו של המטבע ? בגדול, די ברור שבנק ישראל חש שכלכלת ישראל לא תהיה מה שהיתה בעקבות אירועי הקיץ. סילוק המושג 'חדש' יוצר סמליות של ייצוב וקיבוע הסדר הקיים, כתגובת נגד לניסיונות לערערו שמופיעים מכל מיני כיוונים".

    השבמחק
    תשובות
    1. בניגוד ל-1980 או ל-1985, כיום הכלכלה הישראלית לא סובלת מאינפלציה. השקל לא נחלש מול הדולר או היורו, ולכאורה לפחות, אין שום סיבה בוערת לשנות את שמו של המטבע - למעט הסיבה הרשמית, שלפיה קצת מביך לכנות מטבע בן 30 שנה "חדש".

      עם זאת, לדברי גוטוויין, יש גורמים משמעותיים יותר שמשחקים תפקיד בבחירה לשנות את שמו של המטבע דווקא עכשיו, ודווקא לשקל ישראלי.

      "התחושה היא שמדובר במשהו הרבה יותר עמוק מכלכלה. בין אם זה מכיוון המחאה ובין אם זה מכיוון הריכוזיות, בנק ישראל מבין שהמערכת עומדת בפני שינוי ועושה מהלך סמלי שנועד לקבע את הסדר הקיים. כל השינויים של שמות המטבע היו צמודים לצמתים כלכליים וליוו פרקים חדשים בכלכלה הישראלית. הפעם הכוונה היא דווקא לייצב את המצב הנוכחי, באמצעות סילוק המושג 'חדש' והחלפתו ב'ישראלי'. אתה מביא 'חדש' כשאתה רוצה לומר 'אני חדש וזה לגיטימי', ואתה מביא 'ישראלי' כשאתה רוצה לומר שהמצב הקיים מצוין.

      "ברור שהשיטה הניאו-ליברלית ששלטה בישראל מאז 1985 מצויה במשבר אמון ובמשבר לגיטימציה. האוכלוסיה לא מקבלת אותה. היא כבר לא עובדת בקטעים מסוימים, ומגיעה לסתירות הפנימיות שלה. רואים את זה גם במחאה בקיץ וגם בוויכוח על חוק טל : הגידול של החברה החרדית הוא תולדה קלאסית של הסקטוריאליזציה והרס מדינת הרווחה. המחאה נתנה לגיטימציה לפירוק הסדרים הקיימים, והדה-לגיטימציה האדירה שהיתה בקיץ לסדר הכלכלי מעניקה אפשרות לשנות את הדברים. בנק ישראל, בשינוי השם, מתייצב מנגד ואומר : אל תתקנו, הכל בסדר, שום דבר לא מקולקל".



      גוטוויין, אגב, כלל לא מתרשם מהצלחתו של השקל. "מנקודת מבטו של מי הוא הצליח ? אי השוויון בישראל גדל באופן עצום. היציבות של השקל, שכולנו מתגאים בה, הסתירה את ההתערערות העצומה של החברה הישראלית. בתקופה שבה השקל היה הכי יציב, החברה שלנו נסדקה ונפערה בממדים עצומים.

      "השקל הוא הסמל של המדיניות, והוא שימש ככיסוי להתערערות העמוקה שחלה ברובדים עמוקים מאוד של החברה הישראלית, כמו שחיקת מעמד הביניים. מדובר במסך של אשליה. השקל יצר כסות של חברה יציבה, אבל זה היה נכון רק למעגל קטן מאוד של אנשים שהרוויחו מהסדר החדש. מאז 1985 הצלחתו של השקל היתה הפוכה לתוצאות החברתיות של המדיניות שמתבצעת באמצעותו".



      שמחון לא מסכים עם טענותיו של גוטוויין, אך מודה כי גם הוא אינו מצליח למצוא "סיבה שאינה מגוחכת" ליוזמה לשנות את שמו של השקל. "השקל הוא הצלחה גדולה. הוא החזיק מעמד כל השנים האלה, ובעשור האחרון הוא מתחזק - לא בגלל מניפולציות ספקולטיביות, אלא מפני שהכלכלה הישראלית הוכיחה את עצמה ככלכלה יציבה שמנוהלת באופן אחראי. ב-2011 החזיקו גופים זרים ניירות ערך צמודים לשקל בשווי של 100 מיליארד שקל, וזה מעיד על האמון הרב שיש לעולם הפיננסי במטבע הישראלי. על אף שאין שום משמעות אמיתית לשינוי שם ומה שחשוב הוא ההתנהלות של הממשלה ושל הבנק המרכזי, אני לא מבין למה צריך את זה. יש לנו סוף כל סוף מטבע חזק, למה לשחק אתו ?"

      מחק
    2. הוא בסך הכל בן 26, השקל החדש, אבל יום הולדתו ה-27 יהיה ככל הנראה יום ההולדת האחרון שיחגוג. כמו כוכבי רוק רבים לפניו, מג'ים מוריסון וקורט קוביין ועד איימי ויינהאוס, גם השקל החדש יצטרף בשנה הבאה ל"מועדון ה-27", אותה קבוצה שאליה משתייכים כל הכוכבים שמתו בגיל הצעיר. כמו אותם כוכבים, גם השקל החדש ידע עליות ומורדות ונגדע בשיא תהילתו.

      בזמן הקצר יחסית שהוא נמצא עמנו, הצלחנו להתרגל אליו. אפילו שמרנו לו סימון מיוחד במקלדת. כמעט שכחנו, לרגע, שכמו כל דבר אחר בישראל, גם שם המטבע שלנו הוא בסך הכל דבר ארעי, נתון לשינויי הזמן, קורבן של מסע החיפוש העצמי שלנו כעם, כמדינה וככלכלה - מדינה מזרח-תיכונית קטנה שב-64 שנותיה היו לה ארבעה מטבעות שונים.



      "אין ספק שיש פה כל הזמן חיפוש", אומר אלמוג. "הלשון לא יציבה, המוסדות לא יציבים. תראה כמה פעמים החלפנו את שיטת הבחירות. זה בהחלט ביטוי של חיפוש הדרך והנטייה לאלתר. אצלנו אפילו בונים לטווח קצר, מרצפים במרצפות בטון שמתבלות וזקוקות להחלפה מדי כמה שנים. כל דבר הוא זמני פה. לכל דבר נלווית תחושה של ארעיות, והתחושה הזאת מתחזקת באמצעות סמלים ארעיים. אבל סמלים ארעיים רק מחזקים את תחושת חוסר היציבות. אנחנו צעירים, אנחנו לא נמצאים פה מאות שנים. אנחנו אומה צעירה שמגבשת את עצמה".




      שמחון, לעומת זאת, לא מתרשם מיצר החיפוש העצמי שלנו כישראלים. "למה לשנות ? סוף כל סוף יש לנו מטבע יציב. התחלנו עם הלירה שהיתה שווה לליש"ט, ואז היא פחתה עד ש-1,000 לירות היו שוות לדולר. ואז אמרנו, אולי אם נחתוך את הלירה, נחלק אותה בעשר כך שכל הלירות יהיו שוות שקל, השקל יהיה שווה יותר, והשקל באמת היה שווה דולרים בודדים. אבל אז היתה אינפלציה, והיא גרמה לכך ששוב נזקקו ל-1,000 שקל כדי לקנות דולר. ואז אמרנו 'טוב, אנחנו לא רוצים לעבוד במספרים כל כך גדולים, כי בית עולה מיליארדים וקפה עולה 35 אלף שקל. בואו נחלק באלפים כדי שיהיה סכום סביר'. וזה דווקא הסתדר לנו. עכשיו הכל יציב, אז למה לשנות ולקרוא לזה בשם אחר? זה נראה לי מגוחך. אם הם רוצים שם, יש לי אחד בשבילם : אולי פשוט נחזור לזוזים".

      http://www.themarker.com/markerweek/1.1642966

      [הכתבה קוצרה בהרבה-הכתבה המלאה והמעניינת, בקישור המצורף]

      מחק
  14. האנונימי מלמעלה

    לכל "הנשמות הטובות" מלמעלה הנה לכם נושא מעניין וחשוב ומהותי הרבה הרבה הרבה יותר אם באמת איכפת לכם..



    חברות הביטוח ירשמו ב-2012 הפסדי ענק בשל העלייה בתוחלת החיים
    http://www.themarker.com/markets/1.1752957

    רעידת אדמה בענף הפנסיה : שריג יבטל היתרון של ביטוחי המנהלים
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3576751,00.html

    ארבע וחצי שנים להסדר פנסיה חובה : החוסכים הקטנים הפסידו
    http://www.themarker.com/markets/1.1752780

    בנוסף ציין גבאי, כי אימוץ המודל הצ'ילאני, שאמור להתאים את רף הסיכון בחיסכון הפנסיוני לגילו של החוסך (ככל שהוא מבוגר יותר – הסיכון נמוך יותר) הוא בעייתי לסביבת ריבית ריאלית אפסית.

    "החוק צ'יליאני יוצר דילמה גדולה. ברמות הריביות הנוכחיות, אם אדם בן 60 ישקיע רק באפיקים בטוחים – הוא ישחוק את ההון שלו עד שהוא ימות. לכן, אל תתפלאו אם יהיו עוד תספורות לכספי פנסיה, כי לא ניתן להמשיך ולהשקיע רק באפיקים בטוחים".


    גבאי הדגיש כי האיום של שוק האג"ח הקונצרני, לפיו חברות רבות במשק יגיעו לחדלות פירעון ולא יוכלו לעמוד בתשלומי חובותיהן, הוא איום רציני, אך לא יביא למשבר.

    "משברים כלכליים מגיעים מהממשלות. גירעון, תקציב ויציבות פיננסיות הם הגורמים החשובים שיקבעו את גורל השוק. הראיה חייבת להתמקד ביציבות המקרו-כלכלית של המדינה. זה הדבר שישפיע על שווקי ההון יותר מהכל".


    "בעידן שבו לממשלות אסור להדפיס כסף, שוקי הון הפכו לדבר המרכזי של המערכות הכלכליות בעולם. כל חריגה מהיציבות הפיננסית מעבירה לשוק ההון את היכולת לקבוע את גורלה של המדינה. שוק ההון הפך להיות בעל 50% מהחשיבות למדינות. 50% הנותרים הם השוק הריאלי. השוק הפך לגורם הדומיננטי".
    http://www.themarker.com/markets/1.1752936

    השבמחק
    תשובות
    1. "שוק הפנסיה הוא פצצת זמן חברתית; בספרד ואיטליה יצאו לרחובות על זה"
      http://www.themarker.com/markets/1.1756203
      מגדל צפויה לרשום הפסד של 425 מיליון שקל מעדכון תוחלת החיים
      היקף הפגיעה של כלל צפוי להסתכם בכ-133 מיליון שקל וההפסד של הראל צפוי להגיע ל-42 מיליון שקל
      http://www.themarker.com/markets/1.1766282

      וכמובן שמדובר בסכומים זניחים ביחס לבעיה הבוערת שהועלתה כאן...חחח

      איך תשפיע עליכם ההחלטה לבטל את ביטוח המנהלים
      http://www.themarker.com/markets/1.1762628
      לכאורה, הבעיה התחילה להיפתר. ואולם קבוצות הלווים שולטות בכספי הפנסיה, וכך יצא שסגירת ברז האשראי בבנקים הובילה כמה מהם להשתמש בכספי הפנסיה כדי לשמור את האוויר החם בתוך הפירמידות.
      http://www.themarker.com/markets/1.1753325
      "בדיעבד, מתברר שהכל היה רקוב.

      פתאום מגלים שהנכסים היו בעייתיים, שיש בעיות עם הרשויות.

      בעלי העסקים מתגלים כמי שבאו לעשות ‘סיבוב קצר' על השוק.


      "יש גם את עניין התחרות בין המוסדיים - הם נתנו הלוואות רק בגלל המרדף אחרי התשואה. פעם היו מפרסמים תשואות שנתיות, כיום יש רשימה חודשית. ברגע שיש ניוד כספים של העמיתים, כל מוסדי רוצה להראות שהוא טוב יותר".



      אז איך ניתן לפתור את הבעיה ?

      "צריך הרבה יותר מעורבות של רשות ניירות ערך.

      ראשית, חייבים להגביר את הפיקוח על המבקר הפנימי.

      אני לא רואה שום סיבה שהמבקר הפנימי לא יעביר את מסמכי הביקורת הפנימית לרשות. כמו שעושים בחברות ממשלתיות - צריך להיכנס ולראות בזמן אמת שמה שהחברות הציבוריות עושות אכן תקין, ורשות ני"ע חייבת להשקיע יותר בדברים כאלה.

      "הרשות גם חייבת לקבוע מינימום של שעות ביקורת. על פניו, כל החברות עומדות בדרישות הרגולציה - אבל אף אחד לא קבע כמה שעות צריך להשקיע בביקורת. בפועל, מה שקורה הוא שחברות שוכרות שירות ממשרדים שעושים עבורה בקרה פנימית ובמקביל ל-70 חברות ציבוריות נוספות.

      "בנוסף, צריך גם להגביר את הפיקוח והרגולציה על הדירקטורים. מדובר בכישלון של ממשל תאגידי. איך ייתכן שבעל השליטה יהיה זה שממנה את הדח"צים ?

      אני תומך בייסוד מאגר דח"צים ובהכשרות מתאימות לדירקטורים.

      הדח"צים צריכים להיות מחויבים לרשות ניירות ערך".
      http://www.themarker.com/markets/1.1752363

      מחק
  15. בבקשה להתעלם מאותם סותמי פורומים למיניהם פשוט לא להגיב אליהם כי מטרתם לטחון את המוח עד דק לבלבל את הגולשים שבאמת אוהבים את הבלוג הזה.
    אבי ג.

    השבמחק
  16. אין לי שום שטרות ישנים של שקלים חדשים ואין פה שום ספקולציה או רווח אישי. כל ההתקפות האישיות נגדי לא ראויות לתגובה. מה שטוב לאנגליה , ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, מצרים, ירדן וכנראה עוד טוב במקרה של שטרות ישנים גם לבנק ישראל. את מה שכתבתי בענין עשיתי כבר לפני למעלה משנה. לא הבנתי את ענין דפני ליף לענין השטרות. אם הצלחתי לענין מישהו בנושא זה אני שמח. אם מישהו רוצה הסבר פנים אל פנים או בטלפון אשמח. קובי 0522538831

    השבמחק
  17. איציק אלרוב, ממובילי מחאת הקוטג', תוקף היום את הפיצול בין ארגוני המחאה וקורא למקד את המחאה ביוקר המחיה.

    בראיון ל- TheMarker, אמר אלרוב: "זה מה שקורה כשהאגו משתלט על חלק מהאנשים במחאה.

    לצערי המחאה איבדה מיקוד, היא כבר לא מדברת ל-400 אלף איש שיצאו לרחוב שנה שעברה ושצריכים להוציא 140 משכורות על דירה.

    המחאה צריכה לחזור ולהתמקד במחירי הדיוק המאמירים וביוקר המחיה.

    חלק מהאנשים חושבים שאפשר להפיל את כל הבעיות שישנן בישראל על המחאה, ועל זה בדיוק הממשלה בונה.



    נפגשתי אתמול עם דפני ליף והסכמנו שכדי להחזיר את ההמונים לרחובות צריך לזכור מה הוציא אותם מהבית מלכתחילה.

    מיקוד זה שם המשחק".



    "לבעלי ההון והממסד יש רצון שהמחאה תמשיך לדבר על אינספור דברים -



    צריך לחשוב כמו 2013 ולא כמו 2011.

    מסקנות ועדות הריכוזיות התחילו טוב והתפוררו - ועדת קדמי (לבחינת התחרותיות בשוקי המזון והצריכה) ועדות המזון וטרכטנברג לא השיגו את מטרותיהן בגלל חוסר מיקוד של הציבור.



    השנה, כדי שנוכל להשיג תוצאות ולא רק שינוי של השיח הציבורי, חייבים לחזור לדבר על המצוקות האישיות של מעמד הביניים".
    http://www.themarker.com/news/protest/1.1771441

    השבמחק
    תשובות
    1. היכונו לעולם פנסיוני חדש :


      התארכות תוחלת החיים היא ברכה גדולה, ואין על כך ויכוח. ואולם לצד השנים שנוספות לחיי חלק הארי באוכלוסייה, התארכות תוחלת החיים מציבה גם כמה אתגרים אדירים לכלכלות בעולם - ובכלל זה למשק הישראלי.

      חלק מהאתגרים הללו אמורים להיפתר על ידי שוק החיסכון הפנסיוני, שאחד הרכיבים המרכזיים בו במשך השנים הוא שוק ביטוחי המנהלים.

      כעת בא האוצר, שמפקח על השוק הפנסיוני, ומעלה את החשש מפוטנציאל להפסדי עתק של חברות הביטוח בפוליסות ביטוחי המנהלים שהחברות מוכרות במשך השנים (בכמויות אדירות), ועוצר בחריקת בלמים את המאפיין הייחודי לשוק הביטוח המקומי : הבטחת גידור אישי למבוטח להתארכות תוחלת החיים כבר מגיל צעיר.

      אחרי זה, העולם הפנסיוני ישתנה וייווצר עולם חדש.



      אל תזלזלו, מדובר בטלטלה אסטרטגית בעולם הפנסיוני, כזו שתשפיע על חברות הביטוח ושוויין, על הציבור הרחב שחוסך לפנסיה (לפחות כל השכירים...) ואולי גם על כמה עסקאות גדולות ומעניינות שעומדות בימים אלה על סף סיכום.

      בכך, מסע ההלוויה של ביטוחי המנהלים יוצא לדרך.



      בכך, הצרכן מאבד את הכלי היחידי שפתוח בפניו לגידור סיכוני תוחלת חיים בחיסכון לפנסיה.

      לא מדובר בדבר של מה בכך, משום שהחל ב-2013, כל סיכון תוחלת החיים בחיסכון הפנסיוני ייפול על כתפי החוסך, שיוכל להתחיל לגדר אותו רק בשלב מאוחר יותר בחייו.

      בכך מושלם המעבר מאג"ח מיועדות ופנסיה מבוססת זכויות שהייתה בעבר (בפנסיה התקציבית ובקרנות הפנסיה הוותיקות) לפנסיה צוברת - כזו שדבר לא מובטח בה לחוסך (במיוחד בנוגע להתארכות תוחלת החיים), פרט לכך שאם הייתה טעות בהנחות אי שם בעבר, הוא יהיה זה שישלם על כך.



      החשש שמציף עתה האוצר מעלה שאלה : איפה היה האגף בנושא כה חשוב, כשחברות הביטוח אספו מיליארדי שקלים של התחייבויות למימוש הבטחות, אי שם בעתיד ?

      באוצר בחנו זאת במשך זמן רב - גם קודמיו של שריג - לא עשו דבר בנושא, ונתנו להתחייבויות של חברות הביטוח לתפוח ולתפוח.

      את היכולת לממש את ההבטחות שנתנו נדע אם ניתן לממש רק בעתיד, כשבינתיים הם מכרו זאת במחירים גבוהים, מתוך אמונה שההבטחה לא מסכנת אותן (או שמדובר במוצר יקר מדי, שלא נותן דבר ללקוח, או שבמדובר בסכנה יציבותית - או אז סיכוי טוב שלא תמומש).



      ואולם ה-סיפור מבחינת חברות הביטוח הוא האם הן האביסו את עצמן בהפסדי עתק בעתיד בשם הובלת התחרות כיום וללא הבחנה (מי יותר - מגדל ואחריה כלל ביטוח והפניקס, ומי פחות - מנורה ואחריה הראל)?

      לוחות התמותה החדשים שמשחרר האוצר יותר ממרמזים שהסבירות לתשובה חיובית על השאלה הזו רחוקה מלהיות בטלה בשישים.

      בינתיים החברות יכירו כבר השנה בהפסדים גדולים (ראו ידיעה בעניין בעמוד 4), ובעתיד נגלה שהרווחיות שציפו לה במוצר הדגל שלהן בכלל לא קיימת.



      ימים יגידו אם התיק שיישמר יהיה רווחי לחברות, או אולי הן ישמרו רק הפסדים.

      בכל מקרה, ריתוק הון נוסף יצריך אותן אולי גם לגייס הון מבחוץ...

      כך או כך, קבוצות הביטוח הגדולות הן אלו שגם שולטות בשוק הפנסיה, כך שהכספים שיוסטו בעתיד מביטוחי המנהלים לפנסיה יגיעו לכיס אחר שבבעלותן, בדומה למה שקרה עם ההפקדות לגמל.



      זמן רב שעננת סיכוני תוחלת החיים המתארכת (לצד ההטבות שהיא מציגה, כגון ירידה במספר הנפטרים מוקדם) מרחפת מעל חברות הביטוח.

      זמן רב, ונראה שבשוק לא הפנימו עד כמה החשיפה של ענף הביטוח המקומי לסיכון התארכות תוחלות החיים עלולה להתברר בעתיד כגבוהה, באופן ניכר מהחשיפה הנהוגה בעולם.



      באוצר הבהירו, שבבחינת מפת הסיכויים, הסיכוי להתממשות התסריט השלילי גבוה מכדי להתעלם ממנו.

      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000764904

      מחק
    2. וככה זה נראה ב"בריטניה הגדולה" !!!
      http://www.themarker.com/wallstreet/1.1775427
      היכונו למשבר הפניה העצום-הגלובלי
      מסתבר כי בן אנוש=מטבע מבוסס חוב
      חוב נושא ריבית
      ריבית מהווה נטל על כתפי בני האנוש העתידיים
      הנטל על בני האנוש העתידיים מקבע את גבולות הצמיחה
      ומקטין אותה (פריון הילודה ואיכותה)
      הקיטון בצמיחה מחייב גידול בחוב האנושי
      חוב נושא ריבית
      הריבית גדלה לפי הסיכון
      פרפטואו מובילה...
      ואיך יסתיים המשבר ?

      האם היפראינפלציה אנושית (ע"ע מלתוס) סופה פיחות אנושי ודאי ומקיף במסגרת מלחמת עולם שלישית ?

      האם תמצא הדרך ל"מחיקת אפסים" ?

      ואולי הוצאת כל "השטרות הישנים" מהמחזור ומחיקת ערכם ?

      http://www.themarker.com/news/1.1666855

      http://www.themarker.com/tv/1.1736932

      מחק
    3. שטייניץ : כמו מדינות העולם - גיל הפנסיה בארץ חייב לעלות
      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000765480

      שטייניץ : "לא יהיה מנוס מהעלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים"

      שר האוצר : "בכל מדינות ה-OECD, פרט לצרפת, מעלים את גיל הפרישה - ואנחנו בודקים את הנושא".
      http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3577057,00.html

      מחק
    4. ג'יימס קרוויל, יועצו של קלינטון :
      בריאיון ל-CNBC : יש פחות משרות טובות עם ביטוח בריאות
      "לא הכל התחיל ונגמר במשבר הפיננסי", הדגיש קרוויל.
      והשיפור היחידי לאלה שיש להם השכלה אקדמית היא בתוחלת החיים".
      http://www.themarker.com/wallstreet/1.1776266




      מספרם של קרבות הירושה הוכפל מתחילת המשבר הפיננסי, כך עולה מנתונים של מערכת המשפט הבריטית.
      המשבר הפיננסי פגע רבות בעזבונות ונכסים של משפחות, וצמצם את היקפי הירושות, העריכו מומחים בתחום.
      יורשים שמופתעים לגלות שחלקם הצטמצם ממהרים לצאת למאבק משפטי.
      http://www.themarker.com/wallstreet/1.1776292

      מחק
    5. המפקח על הביטוח שוקל להקים קרן לביטוח סיעודי הדדי
      ההצעה של עודד שריג נועדה לתת פתרון ל-200 אלף בני 60 פלוס שעומדים לאבד את הביטוח הסיעודי הקבוצתי שלהם
      http://www.themarker.com/markets/1.1776196

      מחק
    6. יש שתי השפעות שליליות.

      הראשונה היא כי גדל פרק הזמן שבו נחיה על חסכונותינו לאחר הפרישה מעבודה. תינוק שנולד ב־1975 יכול היה לצפות לתוחלת חיים של 70 שנה, ותינוק שנולד בשנים האחרונות כבר יחיה עד גיל 80. כלומר, החיסכון שהם יצברו יתפרש על פני יותר שנות פרישה מאשר של מי שנולד לפני 30 שנה.

      התופעה השנייה היא שינוי היחס בין מספר הפנסיונרים באוכלוסייה לבין הצעירים שבעקיפין מפרנסים אותם – למשל באמצעות מסים והזרמת כספים לקרן הפנסיה. בישראל עומד יחס התלות, על פנסיונר לכל 4 בני 20–64. ב־2030 היחס יהיה של פנסיונר לכל 3 בני 20–64. המצב ה"אירופי" הזה הוא שהביא את האוצר לבחון את העלאת גיל הפרישה.
      http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3577196,00.html

      החלטת האוצר לבטל את ביטוחי המנהלים עם מקדם קצבה מובטח, סיימה את עידן הוודאות הפנסיונית במדינת ישראל.
      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4254876,00.html

      מחק
    7. פצצה פנסיונית מתקתקת
      http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553333,00.html

      המשנה למפקח על הביטוח באוצר, ניר כהן : "הפנסיה של הציבור לא תספיק לו לפרישה"
      http://www.themarker.com/markets/1.480806

      מחק
  18. חפשו במגירות : חצי מיליארד שקל מחכים לכם

    בנק ישראל קורא לציבור לחטט במגירות, במזוודות ובארגזי חפצים ישנים בניסיון למצוא עדות לרכישת תעודות מלווה חובה שהנפיקה המדינה החל משנות ה-50. לא מן הנמנע כי בתוך תיקים ומסמכים נשכחים נחבאות התעודות שיכניסו לכם מאות עד אלפי שקלים טובים

    צבי לביא
    עדכון אחרון : 22.10.11, 01:28


    בכספות של בנק ישראל מחכים לדורש כחצי מיליארד שקל, או ליתר דיוק - 544 מיליון שקל. כסף זה שייך לכ-876 אלף שכירים, עצמאים ותאגידים, ששכחו ממנו או הלכו לעולמם, ויורשיהם כלל אינם מודעים לזכאותם.



    סיפור זה חושף עובדה מעניינת ביחס לציבור הישראלי: מרוב שהמדינה הרגילה אותו כי כסף שלקחה ממנו, אפילו זמנית, לא יחזור לכיסו לעולם - הוא הפך לאדיש או קצר זיכרון.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4135918,00.html

    השבמחק