יום שלישי, 20 במאי 2014

צפו כיצד הגיבו מגישי תכנית כלכלית כששמעו לראשונה איך כסף נוצר

מאת: ערן הילדסהיים

ביום שבת שודר ראיון איתי בתוכנית "סודות הנדל"ן" בערוץ 10 בנושא הגורם לבועת הנדל"ן. כשהסברתי שם איך כסף נוצר - המצלמה הצליחה לתפוס לזמן קצר את עו"ד דפנה שחר ומומחה הנדל"ן גיא בלושינסקי מביטים בתמיהה זה על זו ומתלחששים בפליאה. למעשה העובדה המדהימה היא  שהיום רוב רובה של האוכלוסיה בארץ ובעולם אינה מודעת לתהליך הכי בסיסי בכלכלה. תהליך שהוא אחד הגורמים העיקריים להתנפחותה של בועת הנדלן היום. מסתבר שעל פי מסמך שפרסם הבנק המרכזי של אנגליה  אפילו סטודנטים לכלכלה לא לומדים את דרך יצירת הכסף כפי שהיא באמת מתנהלת במציאות.  

צפו בראיון:

56 תגובות:

  1. מוצטפא שמטרלינג20 במאי 2014 בשעה 0:18

    יש', אני ראשון!

    בקיצור, נראה שהם לא התלהבו במיוחד מידיעת האמת, מה?

    כל הכבוד שאתה נחשף ככה ערן, הרי ברור שאתה מאוד מסתכן. אתה מעורר השראה באומץ הזה.

    השבמחק
  2. ערן שלום,
    לפי התיאוריה שלך, אם הבנק פשוט יכול להלוות כמה כסף שהוא רוצה משום דבר, אז למה הבנק בעצם לא מלווה לכל מי שבא לבקש הלוואה (ללא קשר ליכולת הפירעון של הלקוח)?
    הרי אם הלווה יחזיר את ההלוואה אז סבבה לבנק- הוא הרוויח את הכסף ואת הריבית.
    אם הלווה לא החזיר את ההלוואה אז לא נורא, גם ככה זה כסף שהבנק יצר משום דבר (ועל הדרך הוא גם יעקל ללווה איזה גרוש או שניים).
    מה אני מפספסת?

    השבמחק
    תשובות
    1. קודם כל הבנק מלווה למי שהוא רוצה וכמעט כמה שהוא רוצה. אם זו הלוואה לחברי מועדון החברים הסגור והמצומצם שלו אז לעיתים ההלוואה תהיה ללא קשר ליכולת הפרעון של הלווה. דוגמא טובה אלו ההלוואות לדנקנר ובן דב - בשני המקרים היה ברור בשלב מסוים לבנקים ששני הטיקונים לא יוכלו להחזיר את ההלוואה ולמרות זאת אישרו אותן.
      עכשיו למה זה רק כמעט ולא לגמרי? כי עדיין יש רגולציה מסוימת של בנק ישראל שמגבילה את הבנק .אבל בדרך כלל מדובר ברגולציה שולית כי הבנק המרכזי לא "יחנוק" לעולם סקטורים במשק וגם בגלל שהמפקח על הבנקים עם סיום תפקידו יקבל הוא בעצמו תפקיד חשוב עם משכורת שמנה במועדון החברים של הבנק.

      אם נצא לרגע משיקולי מועדון החברים של הבנק - אז צריך להבין שיש לבנק כמו לכל גוף עסקי מאזן. חלק מההכנסות שהוא מקבל על הריביות מההלוואות שיצר משמשות אותו לתשלום התחיבויותיו. אם יותר מידי לווים יפשטו את הרגל הוא יאבד חלק ניכר מהכנסותיו ויכול להגיע עד למצב שלא יהיה לו מספיק כסף לשלם עבור ההתחיבויות שלו. באותו רגע הוא יפשוט רגל (מנסיון זה לא יקרה כי אז המדינה או בנק ישראל יחלצו אותו). מצב קרוב לזה היה בבנקים בארה"ב במשבר הסאב פריים ב2007 אלא שאז בא הממשל עם תוכנית חילוץ גרנדיוזית וחילץ אותם.

      מחק
    2. רק כדי להדגיש נקודה חשובה בקשר לחילוץ הבנקים.
      הבנקים מבינים שהמדינה תחלץ אותם אם הם יקרסו. הבעיה שהמדינה לא מיצרת כלום ולא מרוויחה כסף. לכן, הבנקים חולצו ויחולצו מכספנו שלנו.

      כמו שהיה בארה"ב. הבנקאים לקחו סיכון, גרפו את כל הרווחים לכיסם ואת ההפסדים זרקו על האזרחים האמריקאים.

      מחק
    3. נקודה נוספת: רווחיות הבנק בטווח הקצר בהרבה מקרים (במיוחד במצב של בועות פיננסיות) באה על חשבון יציבותו בטווח הארוך אבל את הבונוסים מקבלים מנהלי הבנק רק על הרווחיות,מה שמעודד אותם להרויח היום בתקווה שאת המשבר העתידי שאת זרעיו הם זורעים כעת ינהלו המחליפים שלהם.

      מחק
    4. ערן, התשובה שלך לשאלה על האינטרסים של הבנקים ומדוע לא נותנים את הכסף המומצא לכל אחד, קצת חסרה ולא מספיק משכנעת. אם בנקים יכולים להמציא כסף כמעט כאוות נפשם, הרי שלא באמת צריכים לדאוג מכך שיהיו כמה שלא יעמדו בחובות, ובטח שלא צריכים לדאוג למצבם הכלכלי כאשר בכל רגע נתון יכולים להמציא כסף חדש ולקבל עליו ריביות.
      לשאלת האינטרסים של הבנקים למי לתת הלוואות ולמי לא, צריך הסבר טוב יותר.

      מחק
    5. לאנונימי - הבנקים מכניסים את תזרים החזרי החובות, ישירות לתוך השימושים שלו - אם מדובר בתשלום של ההוצאות שלו, אם מדובר בהשקעות שהבנק עושה עם הכסף הזה. לכן, לבנק בכל זאת, חשוב לקבל את הכספים האלה בחזרה. והוא גם לוקח בחשבון, שיש הלוואות שלא יוחזרו לעולם, דבר שנקרא "חובות אבודים" - והיו בעבר גם שימושים לא חוקיים בהצגתם. לכן, הבנק בונה הערכת סיכון לכל ההלוואות הללו - יש הלוואות שהן יותר "מסוכנות" והלוואות שהן פחות מסוכנות, לפי הערכות הללו, הבנק בונה את גובה הריבית, והתוכנית של ההחזר. הבנקים, לא יכולים להמציא כסף כאוות נפשם, זאת משום שקיים מושג שנקרא "יחס רזרבה" אותו קובע בנק ישראל - זה אומר היחס בין כמות הכסף שבאמת קיימת, לבין כמות הכסף שהבנק יכול להמציא...יחס הרזרבה בישראל עומד על 6% - כלומר, על כל 94 שקלים מומצאים שהבנק מלווה, הוא צריך להחזיק 6 שקלים אמיתיים במזומן. מקווה שעזרתי.

      מחק
    6. ערן -
      שיקולי הריוחיות של הבנק הם לא ממין העניין פה. הבנק מרויח בכ"מ. או הרבה מריביות, או קצת מעיקולים. אם הרווח הזה בא לבנק בהשקעה של כמעט 0 ש"ח (הדפסה של כסף ממוחשב, אז יש כמובן את העלות של החשמל..) בכ"מ משתלם לו. אעפ"כ - יש גם אופציה שכיוון שהרווח בריביות יותר גבוה מרווח מעיקול - הבנק בעצם מנסה ליצור 'תדמית' של משמעות עסקית (בשבילו) להלוואות שהוא נותן, מה שיגרום ללקוחות להתאמץ הרבה יותר בשביל להצליח לשלם את הריבית.
      מה שלדעתי כן מגביל את הבנקים הוא החשש שיום אחד עלולים הלקוחות-הלווים באמת לרצות כסף אמיתי. ביד. (כמובן - בשם המושאל. שטרות של ב"י..) ואז - אם הבנק יגלה שאין אצלו כיסוי להלוואות שלו - הוא יקלע לברוך. זה הסיכון שלו, ולכן הוא מנהל סיכונים באופן האופטימלי ביותר בשבילו.
      (סתם ככה - אולי זו שיטה טובה להוציא להם אויר מבלון ההדפסות - להתעקש לקבל מהם הלוואות, מי שזה הקטע שלו, רק במזומן..)

      אנונימי 2008 -
      המשמעות של יחס הרזרבה הזה היא שהבנקים יכולים לייצר מ6 ש"ח לא 94, כי אם - בסביבות ה1500, בהלוואות סיבוביות הולכות ונשנות.

      ואחרי הכל, גם אני עומד ותמה על ה'חור' הזה. מה האינטרס שלהם לא להדפיס לי הלוואה שוב?! אז מה שלא החזרתי קודם, או שאנחנו עדיין לא חברים (אני ורקפת)?..

      מחק
    7. אריאל
      ריצה אל הבנק היא התרחיש שפחות מפחיד את הבנק כי אז בנק ישראל יכול להציל אותו. פשיטת רגל כתוצאה מאי החזרת הלוואות ואי יכולתו של הבנק לשלם את התחיבויותיו היא כבר בדרך כלל מצריכה התערבות ממשלתית שמשמעותה הגדלת מיסים והצלת הבנק. על זה מנהלי הבנק יצטרכו כבר לתת דין וחשבון לציבור ולכן זה מהלך שקצת מרתיע את הבנקים.

      הבנק לא ידפיס לך שוב הלוואה אם למשל אתה לא הצלחת להחזיר לו את ההלוואה הראשונה כי פוטרת. אין שום הגיון עסקי לתת לך הלוואה נוספת שלא תוכל להחזיר גם אותה ושתכניס את הבנק לבור גדול עוד יותר.

      מחק
    8. ערן , אתה בטוח לגבי הרזרבה של 6% בבנקים ישראליים ? היכן מצויה הוראה כזאת של בנק ישראל ? מתיי היא נבדקה פעם אחרונה על ידי גוף בלתי-תלוי או עלידי המפקח על הבנקים ? זה נשמר כמזומן או סתם כהון ? כידוע יש לא מעט טריקים לעקוף את העיניין הזה.להזכירך , במאמרים שלך פה הופיעו לא פעם קישורים לכך שבארהב הרזרבה של הבנקים עומדת בפועל בקושי 1% , באנגליה אין חובת רזרבה משנות ה 80 של המאה שעברה.

      מחק
    9. במילה אחת - אינפלציה. בהרבה מילים - הבנק מוגבל ביכולת שלו להזרים 'כסף' אל תוך המערכת הכלכלית, כי החל מרמה מסויימת השווי של הכסף יפחת בשיעור דומה או מקביל לשעור ההזרמה. ברגע ש'היפר-איפלציה' מתחוללת, שווי הכסף (שהוא נגזרת מהיכולת לרכוש סחורות ושירותים איתו, שהם בתורם מבוססי אמון) פוחת עד נעלם ואז הבנק צריך להמציא כסף אחר, שיאמינו לו יותר ושיש פחות ממנו ולכן שווה יותר.
      בסופו של יום אנחנו מעבירים ניירות צבעוניים מיד ליד ומעמידים פנים שזה מאד חשוב.

      מחק
    10. ערן -
      ההגיון העסקי לתת לי שוב ושוב הלוואה (למשל - להיכנס למינוס שאין לי יכולת לשלם) הוא שבכ"מ הבנק מרויח. גם אם יעקלו לי רכוש - זה יהיה בתמורה להשקעה של כמעט 0 מצד הבנק. כמעט רווח נקי.
      הקריסה של הבנקים בארה"ב היתה קריסה מצד הנזילות, נדמה לי. ולעניננו - שאמנם הבנק מוגבל ביכולת לתת כסף אמיתי, תמורת שיעבוד נכסים שאין מה לעשות איתם (כמו מאות אלפי הדירות שם), אבל הבנק עדיין לא מוגבל לתת כסף לא-אמיתי, מעשה ידיו להתפאר.
      לכן היתה ההצעה שלי - שאולי לבנק יש חשש כלשהוא מה'ריצה' למזומן. כלומר - אם מי שלווה יתעקש לקבל במזומן - זה יגדיל את טווח הסיכון שלהם ביצירת הכסף.
      כמובן, עדיין אני לא מבין למה הבנק לא ירצה לחלק הלוואות לכל דורש (יחזיר או לא - לא רלונטי) כשהוא מרגיש שהשוק חזק.

      מחק
  3. הבורות וההבנה הלקויה של עורכי הדין לא אמורה להפתיע, ובמיוחד האמור לגבי עורכי הדין שהם חלק מה"שיטה".

    השבמחק
    תשובות
    1. זה לא קשור לא לעורכי דין ולא לאף מקצוע כזה או אחר. זו בורות שנוגעת לכל שכבות האוכלוסיה מהסיבה הפשוטה שהנושא הזה לא נלמד באף מקום ואפילו את הקצת שמלמדים אותו בחוגי הכלכלה -מלמדים אותו בצורה שגויה

      מחק
    2. אתה צודק,
      זה לא כמו במקרה עומר מואב אשר ברור שהוא מגן על ה"שיטה" וברור שהוא חלק מהמערך שמרוויח מהשיטה, ותפקידו להגן עליה כדי לקבל משרות ולהתפרס ממנה.

      מחק
  4. ערן, אתה חייב לעבוד על ה "elevator pitch" שלך.

    אני מכיר את הנושא, ובעיני זה לא היה ברור מספיק.
    אם אתה מסיים את השיחה והם אומרים "טוב, תיאוריה מעניינת...", אז אני מפרש את המבטים בינהם כ "מה המוזר הזה רוצה?"

    השבמחק
    תשובות
    1. זו נקודה ידועה ואני מרגיש אותה בכל מקום . מנסיון אני יכול לספר לך שכל מי שתספר לו איך הבנקים מיצרים כסף וישמע על כך בפעם הראשונה יסתכל עליך במבט של "מוזר" . יש אנשי תקשורת ואקדמאים בכירים שאני יודע שמכירים את הנושא ולא מדברים עליו בדיוק מהסיבה שהם לא רוצים להראות "מוזרים". אני מאמין שעכשיו אחרי שבנק המרכזי של אנגליה, קרן המטבע , פרשן הפיינשל טימס מרטין וולף ואמנון פורטוגלי אצלנו החלו לדבר על זה ללא חשש, זה יגרום ליותר ויותר אנשים לצאת מהארון האקדמי ולהתחיל לדבר על זה מבלי שירגישו מוזרים.

      מחק
  5. רציתי להבין משהו:
    שוק הנדל"ן אחראי ליצירת חלק גדול מהכסף? אם הוא לא היה מתנפח ככה אז לא היה מספיק כסף?
    השוק הזה לא יכול להתנפח כל הזמן. מה יקרה אם הוא יקרוס?

    galgal21

    השבמחק
    תשובות
    1. תראה מה קרה בארה"ב . אירלנד זו אפילו דוגמא מתאימה יותר לישראל

      מחק
    2. לועגים לספרדים על הסייסטה, שוכחים שספרד היתה ביחס חוב-תוצר עדיף מגרמניה לפני פיצוץ הבועה, והבנקים הובילו אותה לתהום. היקף החילוץ של הבנקים במשבר הוא אולי ההוצאה הממשלתית הכי גדולה בהיסטוריה של האנושות.

      מחק
  6. כל הכבוד ערן שהצלחת בזמן הקצר שניתן לך להסביר את הנקודה העיקרית. עם זאת משפת הגוף של מראייניך ניתן ללמוד כי הם אכן חושבים 'שהעניינים אינם כה פשוטים ולו היו מבינים משהו בבנקאות ופיננסים היו מגלים איפה אתה טועה ומטעה'. הסיום של המראיינת אומר הכל 'תיאוריה מעניינת'. ללמדך שהגברת אינה יודעת מהי תיאוריה. הדבר האחרון שאפשר לומר על תיאורך את התנהלות הבנקים שזו תיאוריה. זו עובדה מוצקה שממנה נגזרות מסקנות בלתי נמנעות. אך הלקח הוא שלא רק מחסום הבורות עומד בפני התומכים בשינוי ההתנהלות אלא גם מחסומים פסיכולוגיים של ציבור רחב שמוכן ללכת לאבדון כלכלי ובלבד שלא יזיזו לו את הגבינה.

    השבמחק
    תשובות
    1. מסכים איתך:
      אחת הבעיות הגדולות זה חוסר ידיעה אבל בעיה עוד יותר גדולה היא ידיעה שגויה שהתקבעה בתודעה הקולקטיבית כנכונה.
      אבל לאט לאט.. השינוי אמנם לא יתרחש מחר אבל את השינוי התודעתי כבר איש לא יוכל לעצור במיוחד בעידן שבו הידע הופרט לכלל הציבור.

      מחק
    2. מסכים לחלוטין ערן...
      השינוי בדרך, כל שנותר לנו לעשות הוא לקבל את פניו ביתר קלות על ידי שינוי המודעות הציבורית.
      היופי בעובדות הוא שגם אם אינך מקבל אותן הן עדיין ותמיד יהיו האמת.

      מחק
  7. למה דפנה אמרה בסוף "תאוריה מעניינת"?????????? כי היא פשוט חייה בעננים ולא בעניינים. כאשר במציאות הבנק מייצר/מדפיס כסף יש מאיין בהבל הקלדה וירטואלית ונותן לאזרח על מנת לקנות מוצר חומרי, אזי אנחנו חיים בסופר בועה והיא תמיד מתפוצצת בעתיד בפניו של מדפיס הכסף והריקושטים של ההתפוצצות פוגעים יישירות בכולם.

    השבמחק
  8. סחטיין על החשיפה,
    חבל ששני המנחים האלו קצת לא חכמים ולא יודעים לשאול או להתביע התעניינות.
    לדעתי שים את דפנה כמנחה בתוכנית שעוסקת בכלכלה - זן פשוט בדיחה.
    אבל שוב כל חשיפה חשובה.

    השבמחק
    תשובות
    1. בבקשה רק בלי להעליב אף אחד.
      המנחים כולל דפנה עשו את עבודתם בצורה הטובה ביותר שיכלו לעשות -אין לזה קשר לחכמה או לא חכמה .

      מחק
  9. אני מניח ששמעת את הפרופסור אתמול אצל קרן נויבך. הוא מוכן לטגן אותך בשמן מכונות עם ציאניד. זאת לא הנקודה. אתמול התשכנעתי? שהוא לא כל כך מבין את הענין . הטענה העיקרית שלו נגדכם היתה שלבנקים לא יהיה מספיק כסף להלוות לללווים. מה שבעיני מלמד? שהוא פשוט לא מבין את העניין לעומק. הוא לא מבין שברגע שלבנקים לא תהיה אפשרות להנפיק כסף? אז המדינה תנפיק (או בנק אחר שזה תהיה ההתמחות שלו בפיקוח של המדינה) אבל בשום פנים ואון לא זה שמוכר את הכסף יהיה גם זה שמיצר אותו.

    השבמחק
    תשובות
    1. בן יעקוב אתה צודק, גם אני שמעתי את עומר מואב הפרופ' שאינו ראוי גם לתואר סטודנט, מתנשא והתחיל מייד לתקוף את התנועה והכלכלה האמתית. אבל אני חייכתי, כי הרי מן המפורסמות הוא שתחילה הם מתעלמים ממך, לאחר מכן הם תוקפים אותך, לאחר מכן אתה הופך למובן מאליו ואיש כבר לא זוכר מה היה קודם. אז קדימה ערן. רק לא ברור לי מדוע החלו לצנזר אותי כאן.

      מחק
  10. והפתרון היחיד :-).. להקים מדינה חדשה במקביל לישראל.. לא צריך שטח חדש.. רק שם קצת שונה וזהו.. ובמדינה החדשה הזו חוסר השפיות שעובד לטובת מעטים לא יהיה קיים!..

    השבמחק
  11. התגלית של איך נוצר הכסף השאירה אותי בשוק בפעם הראשונה שנתקלתי בזה דרך הסרט המצוייר הקצר של פול גרינגון. הבעיה היא שמשום מה המידע הזה הוא קשה מאד לתפיסה לרוב רובה של האוכלוסיה. הסברתי את זה להמון אנשים, חלקם מאד משכילים ואינטיליגנטים ועדיין, כמעט תמיד לקראת אמצע ההסבר אני נתקל במבט זגוגי שמסתיים במין: "פשש.. מה אתה אומר.." ודקה לאחר מכן אני מבין שאולי היתה פה הבנה בסיסית של המכניזם אבל לא עומק אמיתי של ההשלכות הנגזרות מכך ואחרי 10 דקות שיכחה מוחלטת של מה שמלכתחילה נתפס כסיפור פיקנטי ותו לא. אחד הדברים הגאוניים בשיטה האיומה הזאת הוא שהיא כל כך unfriendly שאפילו לא צריך להסתיר אותה יותר מידי. שומרים על פרופיל נמוך כך שלא תהיה מוסברת או אפילו מוזכרת בשום סילבוס של שום מוסד ואם כבר ניתקלים בה, 90% מהאנשים יותשו כבר בתחילת ההסבר וחלק נכבד מהנותרים יחשבו שמדובר ב"תאוריה". זה די טבעי לתפוס את זה כ"תאוריה" בשלב ראשון מכיוון שזאת אמת לא פשוטה לעיכול.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני חושב שכשאתה אומר להם שנוספו רבע טריליון שקל בהלוואות, הם יבינו שהכסף הזה לא ישב במקום כלשהוא קודם, כמו שערן עשה.

      מחק
  12. הקונטרולרים של הכסף יצרו את הפראדיגמה של הכסף במשך מאות שנים שבהם הסודות של האל הזה נשמרו בחרדת קודש במקדשים שלו שקרויים בנקים.כשאתה אומר למישהו שהמלך ערום ושכל הסודיות הזאת נועדה להסתיר גנבה פשוטה אתה מיצר אצלו תהליך שקשור לשינוי פארדיגמה. שינוי כל התהליך של תפיסת המציאות.ראה התגובה של ניאו לגילוי האמת בסרט מאטריקס.כל הכבוד לערן שעושה את זה בעממיות נונשאלנטית...

    השבמחק
  13. הי ערן,

    ישר כוח על העבודה והמאמץ הבלתי נלאה. אני נהנה מזה זמן רב מהבלוג ומהחשיפה הקבועה לתכנים החשובים בו.

    במשך כמעט שלושים ושמונה שנה עבדה אמי בבנק גדול מאד בישראל ולא מזמן פרשה לגמלאות בדרגת ניהול בכירה.

    כחלק מתהליך הלמידה האישי שלי הכנתי סרטון קצר שאמור להסביר את עיקרי התכנים הפיננסיים שבין השאר גם אתה מתעסק בהם והם בבחינת "חינוך מחדש" לרוב האוכלוסייה שלא זכתה להזדמנות ללמוד את זה בצורה כנה וחפה מאינטרסים.

    כשהראיתי לה את זה הייתה נימה מאד ברורה של פליאה ואי נוחות נוכח המתואר - גם אם בפשטות ובכלליות.

    רוצה לומר - שאם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר. זוג מנחים בתכנית טלוויזיה הם אפילו לא מדגם מייצג נכון של האדם שמעורה בפרטים ואם הוא לא מכיר איך המערכת עובדת זה קורא להסקת מסקנות.

    אגב, אפשר למצוא את הסרטון הזה כאן:
    http://www.youtube.com/watch_popup?v=DXa_p0xF-rY&vq=hd720

    השבמחק
    תשובות
    1. אחלה וידאו של הבחור הזה.

      מחק
    2. סרטון חשוב

      מחק
    3. הסירטון הזה חשוב ברמה עצומה!
      ערן- לראשי!!!
      להפיץ...

      מחק
    4. שאלה לרועי
      אם הבנקים מלווים כסף כדי להרוויח את הריבית מה הם עושים עם הרווח הזה?
      א)אוגרים אותו בשביל הכיף
      ב)קונים איתו מוצרים
      ג)משקיעים במוצרים פיננסיים כאלה ואחרים
      ד)משלמים משכורות
      ה)משלמים חשמל/ארנונה/שכירות
      ו)כל התשובות נכונות מלבד א
      שאלה נוספת במידה ו' האם עדיין צריך לייצר עוד כסף בשביל הריבית?

      גיל

      מחק
    5. הסרטון הזה הוא ממש מלאכת קודש. אני צרכן כבד מאד של מידע בנושא הזה ומכיר את רוב המקורות שלך ועדיין הצלחת לחדש לי, לשפוך אור על כל מיני פרטים קטנים בפאזל שהיו פחות בהירים לי. שאפו אמיתי ממני. חומר חינוכי חשוב ודחוף ממדרגה ראשונה. תודה רבה לך.

      מחק
    6. בעניין הריבית שעולה או יורדת. מוזר לראות שהריבית עכשיו נמוכה וגם הדולר חלש מול השקל מה יקרה שהרבית תעלה? האם הדולר יפול עוד יותר גם הריבית נמוכה עכשיו והאינפלציה נמוכה מאוד, מה יקרה אם הרבית תעלה? האינפלציה תרד עוד יותר?
      אשמח להסבר.
      אבי

      מחק
    7. לדרור, ראשית תודה רבה - אני שמח מאד לשמוע את זה. חשוב לי להזכיר שלא עשיתי פה כלום פרט לשיטוט באינטרנט, איסוף מידע וזיקוק שלו לתמונה קוהרנטית תו"כ משחקי אנימציה של פאוואר פוינט.

      הקרדיט האמיתי מגיע לערן ושכמותו שבזכות עבודת הקודש שלהם המידע הזה היה זמין לי כדי לבחון ולחקור הרבה יותר פנימה מבעבר

      מחק
    8. לאנונימי (לגבי השאלה על הריבית):

      הריבית היא בעצם השיטה שבה בנקים זורקים למים רשת וירטואלית ובעצם תופסים בה דגים אמיתיים.

      בכלכלת מאקרו הסיפור פשוט להסבר- הכסף של הריבית הוא כסף אמיתי שחייב להיות מיוצר מאיפושהו. מאחר וכל שקל בארנק שלנו או בחשבון הבנק שלנו מיוצר מחוב (בין אם זה מאשראי בנקאי או בין אם זה מהעובדה שבנק מרכזי מלווה את הכסף שהוא יוצר בריבית) אזי אין שום ברירה אחרת אלא ליצור עוד ועוד חוב על מנת לשלם את הריבית הזאת במצטבר.

      נקודת האיזון במשוואה הזאת היא רק העובדה האכזרית שאחת לכמה זמן אנשים חייבים לפשוט רגל או לאבד את נכסיהם כדי שאחרים יתעשרו על חשבונם.

      בעברית פשוטה- הריבית היא עניין פסיכולוגי שקשור לתכונות אנושיות היסטוריות כמו תאוות בצע.

      דה פקטו - רק אחוז מאד קטן (ראש הפירמידה הבנקאית) סופג את הכסף הזה ואוסף אותו על מנת להשית שליטה מוניטרית. "חובבי קונספירציות" כמונו מכירים את זה דרך המושג המעורפל "סדר עולמי חדש"

      מחק
    9. לאבי ג (השאלה לגבי עליית\ירידת הריבית):

      אכן, אתה צודק לגמרי. הסיבה היא עוד יד נעלמה שלא הוזכרה מפאת קוצר היריעה בסרטון שפירסמתי.
      במונחים מקצועיים מתייחסים למה שמתרחש בעולם מאז אזור השנים 2009-2010 כ"מלחמת מטבעות".

      הכוונה היא שכחלק ממאמצי הבלימה של בנקים מרכזיים של רוב הכלכלות המפותחות בעולם הריבית שלהן ירדה לרמה אפסית. על מנת להמשיך ולגרום למשק לצמוח (באמצעות עידוד ייצוא) ישנה מגמה של פיחות מתמשך בשערי מטבע (ארה"ב מובילה ביג טיים בתחרות הזאת עם ההקלות הכמותיות שהפד מבצע).

      מדינות אחרות מגיבות בהתאם ומורידות גם הן את שיעורי הריבית ומנסות לכפות פיחות מתמשך במטבע שלהן מאותה סיבה (גם ישראל לא חמקה מהמשחק - מזכיר לכם קניות מאסיביות של דולרים על ידי בנק ישראל גם במהלך 2008 וגם ממש לפני שבוע-שבועיים)

      לגבי שאלתך- התשובה היא בהחלט כן - העלאת הריבית תגרור פיצוץ של בועת נדל"ן בארץ למשל. העלאת ריבית תגרום לייסוף ערך השקל אף יותר - במילים אחרות - סוג של התאבדות כלכלית במצב השביר הקיים כרגע.

      בעברית פשוטה - כלכלות בעולם כיום מנסות בין השאר בכוח לייצר צמיחה באמצעות "ייצוא" האינפלציה מגבולותיהן כחלק מ"מלחמת המטבעות" הזאת. ההתערבות הגסה הזאת בחוקי המשחק הפיננסי יוצרת מצב מסוכן של ריבית שהיא גם ככה נמוכה וסכנת גלישה למשק דפלציוני מתוקף העובדה שהמצב הכלכלי שלכאורה נראה טוב בגרפים של מניות ומוסדות פיננסיים לא לגמרי מחלחל לאוכלוסיה ולאנשים בשר ודם שאמורים להניע את הכלכלה ולהצמיח אותה.

      יצא לי קצת ארוך. מצטער. מקווה שזה עונה על השאלה שלך.

      מחק
    10. היי רועי
      האם תסכים איתי בסיפור הקצר הבאה?
      שני אנשים בעולם (היפותטי)
      יוסי שעובד בבנק .
      שמוליק שהבנק בבעלותו.
      נגיד ויוסי לוקח הלוואה מהבנק בו הוא עובד נגדי מליון לפי השנים שהוא לוקח הוא צריך להחזיר שתי מליון (2)
      הרווח של הבנק במקרה הזה מליון אחד.
      מדוע צריך לייצר כסף נוסף?
      הבנק מקבל קרן פלוס ריבית (עובדה )
      (((הקרן נעלמת))) וריבית (רווח של הבנק) הולכת (בין היתר) לתשלום משכורת ל==>יוסי מהמשכורת יוסי משלם חזרה לבנק קרן +ריבית וחזור חלילה

      אז מדוע צריך לייצר כל הזמן כסף נוסף?

      מכיוון שהתשובה שלך ממש לא ברורה לי
      תודה מראש

      גיל

      מחק
    11. הי גיל,

      השאלה שלך היא במקום והיא פוגעת בדיוק בנקודה.

      מה שתיארת כאן הוא מעגל זרימת כספים מושלם. לשם פשטות נקצין את זה ונדמיין שיש לנו רק שטר אחד של דולר בכל הכלכלה. יוסי לווה את השטר הזה משמוליק.

      נניח ששמוליק חמדן - אז יוסי צריך למשל לשלם בסוף 100 דולר. והוא יעשה את זה בתשלומים חודשיים של דולר אחד בכל פעם (עד שיסיים "לשלם" את כל ה-100 דולר האלה)

      חשוב בשלב הזה שנחדד שלושה דברים שקצת יכולים לבלבל בתיאור שלך-

      1. תזמון יצירת הכסף - הכסף למעשה "נוצר" ברגע שיוסי קיבל הלוואה. בפועל חשבון הבנק שלו זוכה בדולר אחד ומשם ההמשך ידוע.
      2. מהות הכסף - כסף למעשה הוא לא יותר מתביעת בעלות על עבודה אנושית עתידית. מאחר ויש רק דולר אחד שאפשר בכל פעם לנייד הלוך ושוב מהבנק אל יוסי המסכן - יוסי בעצם עומד בפני שתי ברירות - לעבוד ולשרת כדי להרוויח את הדולר הזה או להכנס להליך פשיטת רגל. אני מזכיר לך שאין עוד דולר נוסף מלבד זה שתואר כאן.
      3. ריבית - הריבית היא הדבר הזה שבסוף פוגע בכוח הקנייה העתידי של יוסי משום שהיא כובלת אותו אל חוב מסויים לבנק.

      עד כאן תיארנו בעצם מעגל זרימת כספים מושלם. אבל....

      הבנקים לא מרגישים מחוייבים מוסרית להחזיר בכל פעם את הדולר הזה חזרה אל הכלכלה כדי שאנשים כמו יוסי יוכלו להמשיך ולשלם, לחסל את הקרן ולהחזיר את הריבית. הם מחליטים למשל לקבל למאזן שלהם את התשלומים האלה של הדולר (של הריבית) אבל לייצר ממנו עוד הלוואות ליוסי המסכן שמשכורת הרעב שלו לא מספיקה לו לחופשה בחו"ל אחת לשנה (מה שמייצר, אגב, עוד כסף ועוד חוב וגם להיפך), אולי הבנק יחליט אפילו לקחת את התשלומים האלה של יוסי ולהשקיע אותם באג"ח מדינה או במניות על מנת לקבל... נכון - עוד ריבית ועוד כסף שמיוצר בעצם מחוב של מישהו אחר - אפילו מדינה.

      מה שתיארתי פה הוא למעשה שבירת המעגל. בעולם תיאורטי שבו יש רק שני אנשים המצב הזה דומה יותר לעבדות פיזית. בעולם האמיתי, הבנקים יכולים ומחלקים בונוס (למשל של 3.5 דולר לשמוליק) בכל סוף שנה. מאיפה הכסף הזה נוצר אם היה ונשאר רק דולר אחד שמתרוצץ לו ביניהם? אם כן, בעולם האמיתי - הכסף עצמו הוא מנגנון העבדות...

      אז כמו שהזכרתי- הסיפור של הריבית באמת נוגע לתכונה אנושית בשם תאוות בצע ותהליך היצירה של ההלוואות בריבית הוא מה שמקבע את הרעיון שמלאי הכסף צריך תמיד לגדול כדי לשרת את שבירת המעגל הזאת שתיארתי כרגע.

      אז חוב מייצר כסף וייצור הכסף בעצמו מייצר חוב. זה המעגל האמיתי וזו המשמעות של הריבית במעגל יצירת הכסף.

      אני ממליץ בחום על הסרטון הזה של פול גריגנון שמציג את זה בצורה טובה מאד-
      http://www.youtube.com/watch?v=f6uuAupT4AQ

      מחק
  14. עפי השיטה הזו כמות השקלים בשוק כמעט הוכפלה ב-7 שנים באופן מאד דומה לעליה בנדלן.
    אם האינפלציה (האמיתית לא זו של הלמס) והשכר היו קוסיסטנטים לניפוח כמות הכסף אז בעצם לא היתה בעיה עם מחירי הנדלן והמוצרים האחרים שהתייקרו מאד, אבל אז מי היה מממן את המשבר הכלכלי.
    כלומר השחיקה האפקטיבית של השכר היא זו שגורמת לנו לראות את הבועות שעלו יחד עם כמות הכסף שהודפס.
    מסקנה שלי שצליחת המשבר הכלכלי באה על חשבון שחיקת הערך של הכסף של האזרחים, אני בכיוון?

    השבמחק
  15. גם אני נתקל לעתים קרובות בתגובות של חוסר אמון. אבל מניסיוני אנשים אינטליגנטים מבינים היטב את הרעיון הבסיסי אך נוטים לדחות את נגזרותיו בטענה שלא ידועים להם נתונים על תקנות הרגולציה של הבנק המרכזי ותקנות אלה יחד כמובן עם הפיקוח בפועל מונעים את התהליכים האסוניים של השיטה בבחינת משבר הסאב פריים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. אנו זקוקים לפיכך למשנה סדורה קצרה ובהירה שתראה מה שווה באמת הרגולציה.

    השבמחק
  16. תגובות נאיביות.

    המרואיין נפל למלכודת שהטמינו לו בעלי ערוץ 10. המרואיין הוצג כמוזר על גבול התימהוני לעיני צופים רבים ונתן במה שלילית למחאה שלא באשמתו. לאור העבר, נראה שהמעשה נעשה באופן מכוון ומתוכנן מראש. בעבר, אורלי וגיא (ערוץ 10) ראיינו פעילה חברתית (זאת עם המגפיים) תוך שהם מביעים עוינות וסלידה מוגזמת ולא הגיונית במרואיינת המופתעת לכל אורך הראיון.
    כלל מספר 1:
    לעולם אל תיתן לאויב לבחור בשבילך את זירת הקרב. תהיה אתה זה שגורר את האויב להילחם בשטח שבו לך יש יתרון עליו.

    כלל מספר 2:
    אם קרה ונכנסת למצב שבו אתה נמצא בעמדת נחיתות, פעל באופן הכי לא צפוי, ועזוב את המקום.

    השבמחק
  17. "תיאוריה מעניינת..." ועכשיו נשוב להגיש עבוריכם פרופוגנדה לעוסה כדי שתשכחו מהעניין ולא תאלצו רגע לחשוב לבד.

    השבמחק
  18. יופי של ראיון. כל הכבוד!
    העובדה שהם סיימו ב"תיאוריה מעניינת..." , רק מצביעה על כך שבעצם רוב האנשים (והם בפרט) לא יודעים איך נוצר הכסף.
    נראה לי שיהיה טוב להציג תמונה עובדתית פשוטה שתגרום להבנה ברורה יותר, כמו למשל שבנק ישראל ייצר עד היום X ש"ח, ובפועל חובות האזרחים הם X++++ (ולגבות את הנתונים בצילומים של מסמכים) ... ואז נשאלת השאלה, מי ייצר את ההפרש?

    השבמחק
  19. קצת מרגיז, ממש לא נתנו לך לדבר.
    כל הכבוד לך על ההתמדה.

    השבמחק
  20. לערן שלום
    האם ריבית לטווח ארוך משפיעה על ריבית לטווח הקצר?

    השבמחק
  21. חברים יקרים, אמנם אתם תופסים את עצמכם, ובצדק, כבעלי ידע איזוטרי וככוהנים חדשים של הקשר מוסר-כלכלה, אולם היהדות (ואני רחוק מלהיות אדם דתי) ציוותה לפני אלפי שנים על ריבית (נשך). במובן זה אתם מתפרצים לדלת (תרבותית) פתוחה של אהבת האדם - הלוואה פירושה "יצירת כסף". הבעיה היא התנאים הפילוסופים להלוואה, בעוד פעם זה היה לטובת המקבל (על מנת לעזור לו), היום, בחזירות הקפיטליסטית, ההלוואה הינה לטובת המלווים (הבנקים) כפרוצדורה השמורה לאצולה החדשה בעולם המערבי - אצולת הממון.

    השבמחק
  22. מעיון באינטרנט, עושה רושם שיותר קשה להיכנס לארמון של שליט צפון-קוראה מאשר להבין מה כמות הכסף הנזיל שבידי הבנקים.בקיצור , הממשלה והבנקים בישראל לא במיוחד מעוניינים להוזיל את המחיה.וזה בלשון המעטה.

    השבמחק
  23. לגמרי לא תיאוריה, הבנקים הם מדפסי הכסף של הממשלה. (רק לא מסכימה לגמרי עדיין עם המונח "בועת נדל"ן") השאלה הגדולה היא, אחרי שהבנתי הפנמתי ועדכנתי את שיעורי הכלכלה שלי באוניברסיטה - כמה כוח יש לי מול הבנקים ?! הרבה אפסים בלי אחד בהתחלה.. מה עוזרת לי ההבנה הזו? איך אוכל לרכוש בית? כאשר מחירי השכירויות במקומות רבים כבר האמירו מעל לסכומי ההחזר החודשי (כי מישהו צריך לממן את הלוואות המשכנתא) , שואלת ברצינות רבה ובדאגה.
    מה המלצתך? לחכות? לקנות? לעשות דווקא? בדילמה כמו רבים מחבריי.

    השבמחק
  24. התרשמותי הסובייקטיבית לחלוטין, חלילה מלפגוע במישהו, שבשונה מהנאמר בכותרת, הם התלחששו משהו בסגנון של "מה לעזאזל הוא מקשקש?!?"
    והאמת, גם לי הדברים רחוקים מלהיות ברורים.
    אודה על מי שיספק לי מענה על הסוגיה ההיפותטית הבאה –
    נניח שברצוני לרכוש דירה ובעלות של מיליון וחצי ₪ ואני פונה לבנק דיסקונט לבקש מהם הלוואה על סכום של מיליון ₪. אם הבנתי נכון את דבריו של ערן, הם רושמים 1 ואחריו 6 אפסים ואומרים לי צא בהצלחה.
    וכאן הדברים הופכים להיות פחות ברורים.
    אני לוקח את ההמחאה עם הכסף שלי על סך חצי מיליון ₪ בתוספת המיליון ₪ הפיקטיביים לכאורה שהבנק ספק לי ואני מעביר אותם למוכר, שלצורך העניין לקוח של בנק לאומי.
    הוא מפקיד את הסכום על סך מיליון וחצי ₪ אצלו בחשבון.
    כלומר בנק לאומי משתף פעולה עם דיסקונט כדי להעביר את החוב למעשה אליו בנחמדותם המוכרת או שהם עושים יד אחת בקונספירציה עולמית של הבנקים???
    מודה שכאן נאבדתי.
    ברורה לי שיש בעיה, אני מזהה אותה במקום אחר ולא בהקשר של איך נוצר הכסף כי לדעתי משהו בקונספציה לא סגור.
    מקורה הוא שנכסים עולים הרבה מעבר לערכם (מהו ערכם כנראה זו דילמה גם כן לא פשוטה...) וכאשר מחירם מעמיר אל על כאן מתחילה הבעיה, אין את הכסף שיכסה את הבועה שנוצרה.

    השבמחק