יום ראשון, 16 במרץ 2014

בכיר החוקרים בקרן המטבע: סטודנטים לכלכלה לומדים תאוריות שמנותקות מהמציאות

מאת: ערן הילדסהיים

האם סטודנטים לכלכלה בישראל לומדים כלכלה שלא באמת קיימת? בכיר החוקרים בקרן המטבע מוכיח כי האקדמיה מלמדת היום את הסטודנטים על תפקידם החשוב והחיוני שיש לבנקים בכלכלה. פה הוא מצביע על בעיה "קטנה": התפקיד עליו מדברת האקדמיה כבר מזמן שאינו חלק מפעילותו של אף בנק.



במאמר "הכלכלה הלא אמיתית" שפורסם בהארץ ביום חמישי ושהיו מעורבים בכתיבתו הכלכלנים אורי כץ, ד"ר אסף צימרינג ופרופ' עומר מואב ,תואר בהרחבה תפקידו העיקרי והחשוב של הבנקים כמתווכים במערכת הפיננסית .על טענה זו ביססו הכלכלנים את רוב המאמר שלהם.
הכוונה בתיווך במקרה זה היא שכל כספי ההלוואות שמלווה הבנק ללקוחותיו מקורם בכספי הפקדונות שלקוחות אחרים מפקידים אצלו. כלומר הבנק מתווך בין מפקידים ללווים.הוא לוקח אחוז מסוים(בהתאם לרגולציה) מהכסף בפקדונות שברשותו ומלווה אותם הלאה. הנה הציטוט מתוך המאמר:
"מכאן צמח התפקיד המודרני של הבנקים: תיווך בין אנשים שאינם זקוקים כעת לכספם לבין אנשים שזקוקים כעת לכסף ומעוניינים בהלוואה. העסק המרכזי של בנקים הוא הלוואות, לא שמירה על כספי הציבור באיזו כספת נסתרת. "
לפחות שניים מכותבי המאמר מלמדים דורות של סטודנטים את הנושא הזה באוניברסיטאות מידי שנה. את תפקיד הבנקים כמתווכים ניתן למצא גם בספרי הלימוד מתוכם הם מלמדים. הנה למשל צילום מתוך הספר "המקרו כלכלה של ישראל" של פרופ' יורם מישר ,שמשמש את הסטודנטים במהלך קורס למאקרו כלכלה בלפחות חלק מהאוניברסיטאות בארץ.


לחץ על התמונה להגדלה.
מתוך מישר יורם, 2009, המקרו־כלכלה של ישראל, חיפה: פרדס הוצאה לאור
עד כאן אין שום דבר מפתיע, אלא שלפני מספר חודשים קיים פרופ מייקל קומהוף מקרן המטבע הרצאה שבו חשף איך באמת עובדת המערכת. קומהוף היא דמות שיש עליה כמעט קונצנזוס בקרב כלכלני העולם (כולל בקרב הכלכלנים שכתבו את המאמר בהארץ) להיותו בר סמכא בעניין הבנקאות. הוא גם צוין מספר רב של פעמים כמקור אמין במאמר. קומהוף פתח את ההרצאה והלין על כך שהיום האקדמיה מלמדת תאוריות שהן שגויות בכלכלה .עבור אחת מהן הוא קבע בנחרצות יוצאת דופן ובאופן חד משמעי שאין שום מרכיב של תיווך בין מפקידים ללווים בבנקים. הנה הקטע:

https://www.youtube.com/watch?v=D7CBWIm0ARU


הסוגיה של התיווך הפיננסי חשובה ומשמעותית, לא סתם קומהוף החליט לפתוח איתה את ההרצאה שלו. אם הבנקים יוצרים את הכסף מבלי לבצע תיווך פיננסי, הם למעשה לא תלויים בקיומם של הפקדונות בעת מתן ההלוואות. המשמעות היא שלבנקים המסחריים ניתנה בעצם שליטה כמעט מוחלטת על כמות הכסף במשק. כך למעשה אם הבנקים ירצו הם יכולים להזרים כסף רב כחוב ולגרום לניפוח בועות פיננסיות אדירות בתקופות גאות או לפוצץ אותן בתקופות שפל . קומהוף מציין שהרגולציה של הבנק המרכזי על כמות האשראי שהבנק מייצר (כמו שמירה על יחס רזרבה) כמעט לא קיימת, מה שלדבריו מאפשר לבנק המסחרי לייצר כסף כמעט ללא מגבלות רגולטוריות אמיתיות מבחוץ.
לפיכך נשאלת השאלה האם למעשה האוניברסיטה מכשירה דורות של סטודנטים לכלכלה בתפיסת מציאות שגויה,  בה הבנקים ממלאים תפקיד חשוב וחיוני כמתווכים פיננסים?

את הסתירה הזו הצפתי בפני הכותב הראשי של המאמר ב"הארץ" במספר הזדמנויות בחודשים האחרונים, אך הוא ושאר הכלכלנים המעורבים בכתיבה העדיפו להתעלם ולבסס חלק גדול מהמאמר שלהם על בסיס טענה זו.
כעת כל שנותר למרצים לכלכלה בישראל הוא להציג את האסמכתאות שסותרות את טענותיו של קומהוף או לשנות את ספרי הלימוד או להמשיך להכשיר דורות של סטודנטים שילמדו כלכלה לא אמיתית.

מקורות והרחבות:
  • ההרצאה המלאה של קומהוף (מומלץ לסטודנטים לכלכלה שרוצים להבין איך באמת המערכת עובדת)= קישור
  • ראש רשות הפיננסים בברטניה אדאיר טרנר מסביר שספרי הלימוד היום לא נכונים ומרחיב על מערכת הבנקאות (בתרגום לעברית) = קישור

82 תגובות:

  1. או, סוף סוף, את זה אני יכול להבין.
    זה כל כך מובן מאליו עד שקשה לי להאמין שכל סטודנט לכלכלה לא מודע לכך, אבל אולי הכוונה כשאומרים תיווך היא לא רק לגבי הפקדות של כספים אלא לדברים מורכבים יותר, תיווך למכירת אג"ח, תיווך בכל פעילות פיננסית על ידי יצירת מכשירים פיננסים מורכבים. וזה באמת מתחיל להשמע כמו יצירת הכסף. אבל מה הבעיה בזה ומה לא בסדר בזה? אם לבנק יש אינטרסים משלו כמו שיש לכל בעל עסק אז הרי בשביל זה יש בנק ישראל לפקח עליו.
    איך זה קשור לכך שהמדינה צריכה ליצר את הכסף שלה בעצמה? זה כאילו שהיית אומר שהחלבן ומגדל החיטה צריכים למכור את המוצר שלהם לבד בלי מתווך ללקוחות.
    מה הבנקים עושים שזה לא בתכנון? ואם הם מתמוטטים לפעמים האם זו לא חובה להציל אותם כי הנזק יהיה גדול יותר?
    איך הבנקים גורמים לפערים חברתיים? למפולות כלכליות?
    בסופו של דבר אף אחד לא מכריח אותי לקחת הלואה או להשתמש בכרטיס אשראי בלי הכרה.
    ומה הקשר בין הבנק לרמת יוקר המחייה ולכך שהמדינה לא נותנת שרותי בריאות טובים יותר או דיור למחוסרי יכולת או השכלה זולה יותר?
    ואם נניח שהבנק יעבור להלוות כספים ברזרבה של 100 אחוז, מה זה אומר? שהוא יצטרך להשתמש בהון האישי שלו בלבד? שלא נוכל לקבל משכנתאות? שהשוק האפור יפרח כי לבנק אין כסף? שהעמלות יהיו גבוהות יותר כי לבנק איך הכנסות מהלוואות?


    השבמחק
    תשובות
    1. שמיים יפלו
      אין פה מקום לפרשנויות. הקשב לסרטון הקצר (ועדיף למלא) של קומהוף ותראה שהוא לא הותיר מקום לספק. לגבי הסטודנטים -אם למרצים זה לא ברור העניין הזה איך הסטודנט לכלכלה יבין את זה?

      מחק
    2. בתור אחד שמגיב פה ללא הרף נראה שאתה בכלל לא קורא את הכתבות.
      כל התשובות לשאלות שלך מופיעות בבלוג הזה, אם תטרח לקרוא את הכתבות ולא רק להגיב תגובות ציניות ומתלהמות הגובלות בטרוליזם אינטרנטי מצוי אז גם תגלה את התשובות לכל השאלות שלך.
      התגובה שלך שקולה למאמר של הכלכלה הלא אמיתית, אתה פוסל את הרעיון של האתר אך לא מציע אלטרנטיבה בטענה שאין כזאת.
      השאלה שלי אליך היא כזאת:
      מה הבעיה בזה שגוף שאינו פרטי ייצר את הכסף ואת הרווחים מכך יעביר לציבור ולא לכיסים של בכירים בודדים?
      איך הבנקים תורמים לצמצום פערים חברתיים?
      מה הבנקים עושים על מנת למנוע מפולות כלכליות? מה האינטרס שלהם בכלל לעשות כך, אם ידעו שיחלצו אותם ויהי מה?
      ומדוע הנזק מאי-חילוץ בנק שנהג באופן לא אחראי יהיה גדול יותר? ובכלל, למה לא לקחת את עמדת האמצע ולחלץ רק את לקוחות הבנק בזמן שהאחראים למשבר יועמדו לדין פלילי ויחזירו את הכספים שקיבלו? (בניגוד לאלטרנטיבה היום - שמנהלי בנק כושל ממשיכים לתפקיד הבכיר הבא)
      איך הפיקוח של בנק מרכזי גורם לאיזון במערכת הכלכלית ולהגברת היציבות? ואם כך - מדוע הפיקוח הזה נכשל כל כך הרבה פעמים מאז 1970?

      ולגבי הפסקה האחרונה שלך - זה רק מוכיח שלא קראת פה באתר יותר מפסקה-שתיים בכל כתבה כי דווקא הנושא הזה מכוסה פה היטב. רזרבה מלאה לא אומרת שלא יהיו הלוואות, ולא בהכרח יתפתח שוק אפור יותר גדול ממה שקיים כיום. הכל תלוי בביצוע.
      לגבי נושא העמלות - כל התפיסה שלך מוטעית. בנקים לא חייבים רווחים של מיליארדי שקלים בשביל להתקיים. לזה קוראים חזירות. ואם יצמצמו למנכ"לים, יו"רים, חברי דירקטוריון ושאר השכבה הניהולית המנופחת את עלות העסקתם (ולא רק בשכר) ואת תנאיהם המופרזים וישוו אותם למשל לשכר הח"כים או השופטים בארץ (מכובד לכל הדיעות) אז עלות תפעול הבנק תהיה מזערית לעומת מה שרגילים היום. אין שום סיבה שמנכ"ל בנק ירוויח מיליונים, ואין שום סיבה לתמרץ מנכ"לי בנקים לתת ביצועים קצרי טווח באמצעות אופציות.
      תקרא קצת את הבלוג ותחכים מעט. אמנם אני לא מסכים ב-100% עם כל מה שנכתב פה (כמו למשל שמדינת ישראל צריכה לייצר כסף... זה הרעיון הכי ביזארי שאי פעם נתקלתי בו. לתת אחריות על משהו כזה למוסד רשמי במדינה שלנו.) אבל הרעיון הכללי פה באתר הוא נכון, הטענות הן נכונות והעובדה שבזכות ערן והתנועה לשינוי מוניטרי הנושא הזה עלה למיינסטרים היא החשובה פה ולא פיתרון אלטרנטיבי כזה או אחר. הרי מדובר פה בכל מקרה בסקירה של אלטרנטיבות ולא בהצעת חוק בכנסת וזאת כל המטרה של האתר הזה. ערן לא רץ לכנסת, לא משתתף בפוליטיקה ובעצם הוא עכבר במירוץ בדיוק כמו כולנו. הוא רק מראה לנו שיש אלטרנטיבה ושהשיטה הנוכחית היא לא גזירת גורל.

      מחק
    3. מה הבעיה בזה שגוף שאינו פרטי ייצר את הכסף ואת הרווחים מכך יעביר לציבור ולא לכיסים של בכירים בודדים?
      בנק זה עסק למטרת רווח, כמו תנובה, כמו המכולת השכונתית, כמו אל על, כמו כל חברה. יש לו תפקיד והוא מקבל רווחים עבור התפקיד. למה שהוא יחלק מתנות? אתה מכיר איזו חברה שמחלקת מתנות לציבור? טבע נותנת לך כדורים נגד כאב ראש בחינם?

      איך הבנקים תורמים לצמצום פערים חברתיים?
      האם זה התפקיד שלהם לצמצם פערים חברתיים? התפקיד שלהם להלוות.

      למה לא לקחת את עמדת האמצע ולחלץ רק את לקוחות הבנק בזמן שהאחראים למשבר יועמדו לדין פלילי ויחזירו את הכספים שקיבלו? (בניגוד לאלטרנטיבה היום - שמנהלי בנק כושל ממשיכים לתפקיד הבכיר הבא)
      מי אמר שכל משבר נגרם מסיבות פליליות? התאור שלך נאיבי וילדותי. האם כל חברה שנכשלת בבורסה עומדת לדין פלילי והבעלים מחזירים את המשכורות? בארה,ב כל חברות המכוניות כשלו כבר מספר פעמים וקיבלו בליונים לחלוץ מהמשבר, מה ההבדל בינהן לבין בנק?
      השאלה היא למה בכלל בכירים מקבלים משכורות כאלו גבוהות בבנקים, בדיוק כמו שבכיר בתנובה, או בחברת החשמל או במועצת הדבש מקבל. אם הוא נכשל בתפקיד שהבנק יעיף אותו, אתה לא יכולך להגיד למפעל פרטי מה לעשות. אם מישהו בבנק עבר על החוק שישב בכלא, בסין מוציאים בנקאים על מעילות להורג.
      לגבי רווחי הבנקים- אם בנק שכל תפקידו לעשות תיווך עושה רווחים מוגזמים, יש למצוא דרך לצמצם את הרווחים, אם על ידי תחרות או על ידי ביקורת של המדינה. יש מדינות שנותנות מונופולים לחברות מסויימות וכל שנה יושבות אתן ובודקות מה מדת הרווחים שלהן ועל פי זה מחליטות מה יהיה מחיר השרות שהחברות יגישו בשנה הבאה. זה לא רק עם בנקים זה עם חברות חשמל ומים ותחבורה ציבורית.

      האתר הזה חוזר וטוחן את אותם רעיונות אך לא תמיד מבהיר אותם כראוי. השאלות שלי לערן הם לא שאלות טרוליות הן נותנות לו הזדמנות לחזור ולהבהיר את מה שאנשים שנכנסים לפה רוצים להבין בצורה ברורה, אני לא דווקא שואל אותם מכיוון שאין לי תשובה משלי.
      אני לא שולל את הרעיונות של האתר אני מנסה לשאול ולהבין מכל הכיוונים, ואני לא יכול להציע רעיונות אחרים כי אין לי. להגיד לי אל תשלול את הרעיונות כל זמן שאין לך אחרים זה אידיוטי. אני אינני יודע אם רזרבה מלאה זה רעיון טוב או לא, אני גם לא חושב שזו הסיבה למשברים כלכלים, וזו לא הבעיה. אני בעד סקירה של אלטרנטיבות וזה מה שאני עושה, מצפה שהכותבים באתר ילבנו אותן ולא יעבירו ביקורת אידיוטית אחד על השני. בינתיים אני די משתכנע מהדברים של אורי כץ ולא של ערן. אולי הוא לא ניצח בנוק אוט אבל בוודאי שבנקודות.

      אין ספק שהבנקים ומוסדות פיננסים שונים לא מבצעים את העבודה בצורה הראוייה, יש להם חלק במשברים הכלכלים, מה הצורה הראויה זו השאלה. מדינות התמוטטו בשל חובות כלכלים, מדוע המדינות נכנסו לחובות? זו בעיה של מנהיגים. למה שלא תדרוש להכניס שר אוצר וממשלה לכלא?

      מחק
    4. אתה לאט לאט מתחיל להגיע לנקודה של הבנה, ואני יכול לנסות להבהיר לך איפה התפיסה שלך מתחילה להיות בעייתית: "בנק זה עסק למטרת רווח" - פה אתה צודק ב-100%! אין שום ויכוח, ועל כן נשאלת השאלה מדוע המדינה צריכה להלוות (בריבית כמובן) מבנק אשר כל המטרה שלו להרוויח על חשבון האזרחים, כאשר חוק פשוט מאד יכול לתת לבנק ישראל (לדוגמה, או לכל גוף אחר) אפשרות להדפיס את הכסף בעצמו ללא ריבית ולהלוותו למדינה. הרי אין סיכון ממשי בהלוואת כספים למדינה, שכן התפיסה הרווחת גם היום היא שמדינה כמו ישראל (דירוג אשראי גבוה וכו') לא תגיע לחדלות פרעון. אני לא אומר שבנקים לא צריכים להיות קיימים, לא אומר שלא צריכה להיות ריבית - רק לא מבין למה האזרחים היום צריכים להחזיר ריבית על הלוואות שנלקחו לפני 30 שנה.
      אני לא טוען שלא צריך להחזיר את הכסף הזה, כי כמובן שאם ממשלת ישראל תחליט על דעת עצמה להדפיס כסף ולשחרר אותו לשוק (=הקלה כמותית) תיווצר פה אינפלציה סטייל הלירה הישראלית. אני בדיעה שלך - ממשלת ישראל או כל גוף פוליטי אחר שיכול להדפיס כסף זה אסון לאומי. אם כלכלה גדולה תעשה את זה - זה אסון בינלאומי. אך למה לא להתחיל בקטן? לתת לבנק ישראל אפשרות לתקצב את מדינת ישראל ללא ריבית. המיסים ירדו בשליש (בהערכות אופטימיות כמובן, שגם מהן אני קצת סולד אבל זה לצורך הדוגמה) או השירותים הממשלתיים יורחבו, הכסף הרי מוחזר בכל מקרה לבנק ישראל או לגוף אחר שאינו בבעלות פרטית וכך אין שום צורך להעביר את כספי הריביות לאנשים פרטיים אשר מחזיקים בבעלות בבנקים, לבכירים אשר שודדים את הקופה שלו וכו'.
      נכון, זאת לא בדיוק תוכנית שיקגו ולא בדיוק "כסף חיובי" אך זה צעד שניתן לעשות אשר מיידית יטיב עם האזרח, ישמר את המעמד של הבנקים (הרי אין סיבה שבעולם שבשוק הפרטי ילוו כסף ללא ריבית, המדינה היא לא גמ"ח ואנחנו לא חיים תחת חוקי השריעה) ובמידה וצעד כזה יקרה והעולם יראה שהשמיים לא נופלים והחיים ממשיכים כרגיל והבנקים מרוויחים (פשוט לא על חשבון כספי המיסים) ואולי ניתן יהיה לעשות צעד קטן נוסף בכיוון של כסף חיובי או לשינוי מוניטרי כזה או אחר.
      אני לא מאמין במהפכות, מהפכות זה למאה ה-18 ולעולם השלישי שעדיין נמצא במאה הזאת טכנולוגית ותרבותית. אני מאמין בצעדים קטנים לשיפור המצב, ואלו דוגמאות לצעדים אשר מצד אחד ישמרו חלקית על הסטטוס קוו הקיים ועם זאת ישפרו משמעותית את החיים בין אם בהורדת יוקר המחיה או בתוספת עצומה לשירותים אשר המדינה מספקת.

      לגבי ההשלכות הפליליות - אתה טועה. המשבר האחרון (2008) נגרם כתוצאה ישירה של בנקאים חסרי אחריות שתומרצו על פי כמות ההלוואות שנתנו לדיור מלמעלה. תקרא קצת עיתונות כלכלית מעבר לבלוג הזה ותגלה שהיו הרבה מאד גורמים אשר גם אם אינם פליליים - הם אפורים מאד במקרה הטוב ורחוקים מאד מלהיות מוסריים.

      לגבי ההבדל בין חברות הרכב לבנקים - אתה לא תמצא אותי מבין התומכים לחילוצים של GM וכו', למרות שאת התוצאה הישירה של הפסקת החילוצים ניתן לראות בעיר דטרויט בארה"ב כיום. לדעתי אין שום סיבה שבעולם שמדינה תחלץ חברה פרטית למטרות רווח - אלא אם כן מדובר בהלאמה. אני כן מאמין שאת העובדים צריך לחלץ, אך לא את החברה עצמה. אם המדינה (ארה"ב לצורך העניין) הייתה קונה את החברות הללו (במחיר רצפה כמובן), מבצעת רה-ארגון איכותי ומביאה את החברה לרווחיות שוב - ואז מוכרת את החברה לציבור באמצעות הנפקה בבורסה ברווח גדול (רווח של כל האזרחים) אז אני רואה בזה משהו חיובי. כך כולם מרוויחים. העובדים לא נזרקים לאבטלה, המדינה מרוויחה הון עתק מהמכירה עצמה ומאי הצורך לשלם דמי אבטלה או ליצור משרות חדשות למי שהיה נפלט מהחברות אלמלא החילוץ.
      החילוצים בדמות הזרמת כסף ישירות לחברה פרטית בין אם זה חברת רכב או בנק - זאת הפקרות לשמה. כספי המיסים הינם הפקר במקומות רבים בעולם וישראל לא שונה מארה"ב בנושא הזה - אך זהו כבר דיון אחר לחלוטין ואינו קשור לשיטה המוניטרית אלא לתרבות הפוליטית.

      מחק
    5. לאנונימי 16, כתבת יפה.
      רק אוסיף כי כיום ה"תרבות הפוליטית" נגזרת מרצונם של בעלי ההון.
      הרי צריך ממון בכדי להיבחר, ולכן נבחרים לשלטון אלו אשר "נוחים" יותר לבעלי ההון.
      ירון

      מחק
    6. עוד דבר אחד ל'השמיים יפלו' -
      כתבת - "בסופו של דבר אף אחד לא מכריח אותי לקחת הלואה או להשתמש בכרטיס אשראי בלי הכרה."
      אז זהו שלא. בכלכלה מבוססת החוב שלנו, כמעט כל הכסף שאתה משתמש הוא הלוואה/אשראי. אפילו המשכורת שלך, וע"פ חוק - הכסף-הלוואה-שט"ח-אשראי הזה הוא 'הילך חוקי' ואתה מחויב לקבל אותו. מכריחים אותך. תרצה או לא..
      (אפילו הניירות המצוירים שמודפסת עליהם החתימה של הנגיד מגובים רק באג"ח. זאת המציאות)

      מחק
    7. אלוהים אדירים, הבנקים לא מיצרים כסף מלוים לממשלה בריבית. תפסיקו עם השטות הזו. הבנקים משמשים מתווך שמאפשר למדינה למכור אגרות חוב לאזרחים (או לקופות הגמל שלהם וקרנות הפנסיה והזרים) יצור הכסף זה שרות, כמו מכולת, מי שמלווה את הכסף ומקבל רבית זה מי שיש לו אותו. תפסיקו עם השטויות האלו של הבנק מיצר כסף לכן הוא עשיר. זה כמו הביטקויין המטבע נועד לשרות, כדי שלא יווצר מצב שהראשון שמיצר אותו מתעשר יצרו את רעיון הכריה שזה בזבוז זמן וכסף כדי לקבל משהו ששוה כסף. הבנק עוסק בתיווך, למרות שהכתבה הזו שאנחנו נמצאים בה מנסה להתפלסף ולהגדיר מה זה תיווך. זה לא לב הבעיה.
      חוסר האחריות של בנקאים לצערנו הרב לא פלילי, חוסר אחריות על הכביש זה פלילי, חוסר אחריות בעסקים זה לא פלילי רק משום שאף אחד לא הכריח אותך לקנות זבל שהבנקאי מוכר
      בנוגע לחילוץ חברת המכוניות, לא תמיד זה הדבר הנכון כלכלית אבל כשנשיא רוצה להבחר זה החישוב שלו והציבור לוחץ.
      גם אם כל הכסף שלנו מבוסס על חוב, אז מה? ברמה האישית אם אתה לא רוצה להכנס לחוב ואתה עובד ומקבל שכר וחי עליו אתה לא נכנס לחוב. השיטה הזו עבדה מאות שנים והצליחה ברוב המקרים. ההתקדמות הרפואים והטכנולוגית נובעת מכסף שהגיע מהלוואות וחוב. אם לא היה חוב לא היה אינטרנט וסמרטפון.
      הנושא העקרי הוא האם מדינה צריכה לבזבז רק מה שהיא מכניסה ממיסים או ללות. זה שמשלמים חובות שלפני 30 שנה זה מכיון שככה הממשלות בחרו

      מחק
    8. חברים, השמים יפלו לא חדש פה.
      הוא מטריל באופן קבוע.
      השמים יפלו ממשיך להגיד שהבנק מתווך, למרות שאפילו הבנק המרכזי של אנגליה הוציא הודעה רשמית שהיום זה כבר לא עובד ככה. הבנקים בשנת 2014 לא עוסקים בתיווך.
      השמים יפלו גם טוען שחוב זה דבר טוב ובזכות זה כל ההתקדמות הטכנולוגית, בלה בלה בלה.
      לא חייבים לענות לטרולים.

      מחק
    9. שמים יפלו -
      אני אתייחס רק למה שכתבת כלפי דברי. להילחם בשביל אחרים אין לי כח..
      המשמעות של לקבל 'חוב'/ש"ח בתור משכורת - ואין הכוונה ללוות ממישהו משהו. לקבל מהמעסיק שלך תשלום בעבור שירותיך הטובים - היא שכל יום שעובר 'נוגסים' לך מה'חוב'/ש"ח שיש לך בפלוס בעו"ש. אבל, אף אחד לא פראיר, ואם אתה תשים לב יום אחד שהבנק ניכה לך מהזכות בחשבון 3% בתירוץ של 'החזר חוב ציבורי' אתה מיד תרים טלפון לעו"ד שלך ומיד אח"כ למנהל הסניף. בשביל זה התחכמו לאנשים חכמים כמוך והחליטו לבוא אליך 'מסביב'. ומה שעושים לך הוא פשוט: 'נוגסים' לך מערך הכסף (3% שנתי) קוראים לזה באיזה שם מפוצץ - 'אינפלציה' ואתה מאושר ומרוצה שלא לקחו לך אגורה מהחשבון.
      יש סוגים אחרים של כסף, שאותו לא 'נוגסים' בלי שאתה שם לב. יש אפילו סוגים כאלה שערכם רק עולה עם הזמן. אבל אתה מחויב, נעבעך, לשלם מיסים וכד' רק ב'חוב'/ש"ח. (וגם לקבל משכורת ב'כסף' הזה, אם המעסיק שלך רוצה, אתה מחויב)
      בעברית פשוטה - בכ"מ אתה משלם ריבית על החוב. אפשר לקרוא לזה 'אינפלציה' אם אתה בזכות בעו"ש ואפשר להוסיף לזה גם 'ריבית' אם אתה במינוס. ואתה מחויב לקבל את הכסף המזויף הזה, מה לעשות.
      אפשר גם אחרת? בשיטה אחרת לא תהיה התקדמות טכנולוגית? לא יודע. דבר אחד אני יודע בוודאות - בזמן מלחמות העולם (והמלחמה הקרה אחריהם) הפיתוח הטכנולוגי והצבאי היה בשיא כוחו. האם זה אומר לדעתך שטוב שיש מדי פעם מלחמת-עולם?
      (בעניין הזה אין הבדל גדול בין הניירות המצוירים לבין המספרים במחשבי הבנקים. ההבדל היחיד הוא שעל כמות הניירות המצוירים רשות ציבורית מפקחת (ולא ברור עד כמה אפשר לסמוך על אותה רשות) ועל המספרים שבמחשב רשות פרטית (למטרת רווח. ועליה כמובן שאפשר לסמוך שתעשה את הטוב והנכון לה..) מפקחת. זה קצת צדדי ולכן הכנסתי את זה לסוגריים)

      מחק
  2. אני רושם תגובה ישנה שלי פה כי לא קיבלתי תשובה ברשומה המקורית, אולי כאן היא תקבל יותר חשיפה ואפילו תשובה: "לא הבנתי את הפתרון. הבנתי שהבנק דורש ריבית ומכוון את הכסף לאפיקים מוכווני רווח, לאו דווקא לטובת הציבור. אבל מישהו יכול להסביר לי למה אם מוסד אחר (לא בנק) ייצר את הכסף, לא נפול לאותה מלכודת חובות? אמנם אולי לא תהיה ריבית להחזיר, אבל עדיין מקור רוב הכסף יהיה בייצור ע"י המוסד החדש, מה שאומר שכולנו נהיה בחובות למוסד החדש. אם תגידו שהפתרון הוא שהמוסד החדש ייצר רק קצת כסף אז שוב נפלנו למלכודת של חוסר כסף במחזור שיוביל למיתון ופיטורים.."

    השבמחק
    תשובות
    1. למה שהמוסד החדש לא יבקש ריבית? הוא הרי לא עובד סוציאלי.

      מחק
    2. קיקו,
      באופן בסיסי רוב הכסף החדש יכנס באמצעות התקציב (משכורות, בתי"ח, בתי"ס, כבישים וכו').
      חלק מהכסף יגיע כהלוואות של המוסד הזה לבנקים הפרטיים. הריבית שהבנקים הפרטיים ישלמו תלך לתקציב של המדינה, כלומר לשירות האזרחים.

      מחק
    3. לא ראיתי פה מעולם טענה שלא צריך ריבית. בסך הכל אנחנו חיים בעולם קפיטליסטי ולא תחת חוקי השריעה.
      הריבית היא לא הבעיה, אלא העובדה שהמדינה משלמת ריבית על הכסף שלה.
      הטענה המרכזית בנושא הזה היא שהמדינה לוקחת הלוואות ומשלמת עליהן ריבית (שכמובן מתגלגלת חזרה לאזרח בצורת מיסים) ואם המדינה לא תצטרך לשלם ריבית על כסף שהיא עצמה ייצרה - המיסים יוכלו לקטון בכ-30%, שזהו החלק בתקציב המוקדש לתשלום ריבית, או לחילופין המדינה תוכל לתת 30% יותר שירותים. (משכורות, בתי חולים, כבישים, בתי ספר, סל תרופות, קצבאות וכו')

      מחק
    4. Kiko,
      אתה למעשה טוען: עם קבוצה א' (בנקים) נצלה לרעה את כוחה ליצר כסף, למה שקבוצה ב (מוסד חדש ליצור כסף) לא ינצל את כוחו גם.

      אתה צודק ידידי. המוסד החדש מורכב גם הוא מאנשים וינצל את כוחו לרעה. אומנם זה לא יהיה בצורת חוב אלא בצורות אחרות (למשל ידפיס מלא כסף ויחלק אותו לחברים שלו - אינפלציה)

      המגיבים מעלי לוקים בתמימות מסוכנת ומתעלמים מהעובדות בשטח. הם מאמינים שהמדינה היא איזה ישות על שדואגת לאזרחים, ולא עוד חבורת אנשים.

      מחק
    5. הממשלה לא משלמת ריבית על הכסף שלה, הממשלה לוקחת הלוואה מהציבור ומשלמת לחלק מהציבור שמוכן לחסוך באג"ח ולהלוות לה, ריבית. הבנק הוא רק התווך. אם הבנק לווה כסף בריבית נמוכה מבנק ישראל וקונה אתה אג"ח בריבית גבוהה, יש פה מקום לרגולציה. ברוב מדינות העולם לא הבנק המרכזי ולא המדינה מדפיסה את הכסף, יש מדינות שבהן כל בנק מדפיס את הכסף שלו.

      מחק
    6. המדינה משלמת כל שנה כ35 מליארד שח רק על ריבית. של מי הכסף הזה?

      מחק
    7. הרוב המוחלט של הריבית משולמת חזרה לאזרחים דרך אגרות החוב והפיקדונות השונים שנקנים על ידי האזרחים. בעקיפין הן נקנים גם על ידי כל מיני קרנות נאמנות, פנסיות וכלים פיננסים ארוכי טווח שנלקחים על ידי המוסדיים או אפילו משקיעי חוץ. בשום דרך לא מצאתי אף ראיה לטענה המטומטמת שחוזרת פה שוב ושוב שלכאורה הבנקים מלווים כסף למדינה. זה פשוט לא נכון עד כמה שהבנתי משגת

      מחק
    8. אני מצתרף לטענה שקבוצה של אנשים בעלי כוח (בנקים, או מדינה) בסופו של דבר ינצלו את כוחם לרע.

      ולכן האפשרות של קוד פתוח (ביטקוין, לייטקוין, אוררה קוין.... בכללי מטבעות קריפטוגרפים) נראית לי טובה בהרבה מתוכנית שיקגו. (שלצערינו בסופו של דבר תרוקן מתוכן על ידי בנקאים ופוליטיקאים).

      המטבעות הקריפטוגרפים (רק אלו בעליי הקוד הפתוח) מאפשריים לנו האזרחים לקבוע איך נוצר הכסף, ולמעשה לעצב לעצמנו מגוון מערכות מוניטרית חדשות.

      חופש הבחירה מאפשר לכל אדם לבחור עם הוא מסכים עם סט החוקים (הקוד) של אותו מטבעה (אותה מערכת מוניטרית), או לא מסכים.

      חופש הוא מילת המפתח זכותי לבחור במערכת שאני מאמין בה, שהחוקים שלה הוגנים לדעתי, ולא להיות עבד של מערכת שנכפתה עליי.

      בכל זאת אני תומך בתנוע לשינוי מוניטרי,שועשה עבודה מצויינת בהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי, ושמח לראות שהרוח מתחילה לנשוב לכיוונים הוגנים יותר גם במערת הבנקאית המסורתית.

      מחק
    9. במחילה, יש לעשות קצת סדר בעניינים. ראשית אנונימי 18:29 צודק שרוב האג"ח ממשלה מוחזקות על ידי המוסדיים, אבל בערך 40% מזיכרון מוחזק על ידי הבנקים. 2. אינני מסכים עם הטענה שבמקרה של משבר תתחולל היפר-אינפלציה, בד"כ ברוב המשברים שהתרחשו התרחשה דווקא דיפלציה כלומר ירידת מחירים ובראש וראשונה קריסת בועות הנדל"ן ושוק ההון - זה גם מה שקרה בשפל הכלכלי הגדול בשנות השלושים שהוגדר על ידי אירווינג פישר ומילטון פרידמן The Big Contraction כלומר ההתכווצות הגדולה של הכסף. למעשה במאמרים רבים, גם אתר זה וגם אתר בועת נדל"ן מסבירים זאת, אך משום מה פיתאום עלה עניין ההיפראינפלציה בסתירה לטענות האחרות שמעלים חברינו. 3. הנזק העיקרי שנגרם בגלל ייצור הכסף על ידי הבנקים המסחריים המונופליסטיים, הוא שאיבת כוח הקניה באמצעות הריבית מכלל האוכלוסייה למיעוט זעיר בצמרת. 4. נזק חמור נוסף נגרם עקב פקיעת בועות הנד"ן ושוק ההון שמאפשר לבעלי ההון המעודכנים היטב לרבות הבנקאים לברוח כשהמחירים בשיא ואז לחזור ולרכוש את הסחורה במחירי pennies on the dollars כלומר במחירי ריצפה וכך שוב לשאוב את כוח הקניה וההון מהציבור אל המיעוט שבצמרת. 4. כיוון שסה"כ החובות מבחינת הפרקטיקה ההיסטורית בשיטה הנוכחית הולכים וגדלים, זה מחייב את כל המשקים בעולם לעבור לכלכלת צמיחה מאולצת, ראשית לייצר מוצרים שאינם ברי קיימא, מכונת כביסה שתחזיק 4 שנים במקום 15 שנה וכל השאר, כדי למכור יותר, כך גם מתכלים יותר במהירות משאבי כדור הארץ והנזק הסביבתי, כך גם צומחים מקצועות כמו מקדמי מכירות ופירסום ששוטפים את מוחנו כדי שנקנה יותר ועוד גם מה שלא באמת נזקקים לו. אני מקווה שהצלחתי להכניס מעט סדר בעניינים.

      מחק
  3. הכתבה בהארץ היא עיוורון מרצון כדי לא לשמוט את הקרקע שעליה מושתת העולם המוכר.
    בכל הקשור לאקדמיה, גם הדוקטורנט וגם חבריו יודעים שאין סיכוי לקידום באקדמיה ואין סיכוי לפלס את דרכך לשפיץ של הפרמידה ללא חזרה על המנטרות הישנות, צריך להבין גם אותם ואת האטמוספירה שבה הם מנהלים את חייהם המקצועיים.

    השבמחק
  4. מה אתם כל כך נרעשים ?

    יש מעט מאוד בעלי מקצוע שמתעדכנים במה שקורה סביבם ויש להם מספיק אנריגיה ויושרה לדרוש מעצמם ליהיות עדכניים וחדשניים ומקצועיים

    רב בעלי הממקצוע בעולם (ואני מתייחס למקצוע שנדרשת בו חשיבה) הופכים למכונות מהר מאוד כי אין להם את התבונה או את ה DRIVE (או שניהם) לשמר את העדכנות שאני מתייחס אליה

    וכעת אתייחס לסוג נוסף של אנשים - לבעלי האינטרסים. יש כאלה שדבקים בעמדה מסוימת כי הם מייצגים אינטרס של מישהו וניזונים מכך - ודוגמאות יש אין קץ מסביב (בשוק ההון עדיין רב האנשים משתמשים בניתוח טכני למרות שהוא טיפשות מעופפת, יש עדיין שחושבים שהבנקים הם מתווך, יש אנשים שעדיין קוראים המלצות אנאליסטים כי הם מקצועיים, יש עדיין אנשים שחושבים שבית משפט הוא מקום שימצאו בו צדק והשופטים הופכים כל פינה כדי לקיים לא רק חוק אלא גם צדק, יש עדיין מי שסבור שהממשלה דואגת לעם ויהיה בסדר) וככל שאתה שומע את אלה שמדברים ומשווקים נושאים מסויימים ומנתח את שאמרו מתחדדת אצלך ההבנה שמדובר באנשי-צינור שמישהו "משתין" דרכם

    קחו דוגמא בוטה (במקרה מהתחום הכלכלי) - שר האוצר שלנו שלפי עמדותיו היה מצביע נגד עצמו ואין לו את הבושה לשבת במקום בו הוא יושב ולעשות בדיוק מה שעשו אלה שהוא קם נגדם

    אקדמאים בכירים ומנהלים בכירים מעוניינים לקבע מצב בו יש להם ערך מוסף מובהק וזה כולל גם הטעיית ההמון
    אז נסו להשתחרר מהתמימות. מתוך החליפות והעניבות הם לא דואגים לאף אחד - רק לעצמם

    פעם נכחתי בהרצאת כלכלן בכיר של אחד הבנקים הגדולים בישראל שהגיע לכנס משקיעים (לקוחות הבנק)
    ולאחר שטחן לכולם את המח (חלקם נציגי ועדי עובדים שהוזמנו וקל לשער מה יכות ההבנה שלהם בהקשר לחומר ההרצאה) עם סיסמאות ללא קץ שאלתי אותו - על בסיס מה אמר דברים מסוימים ומה בדיוק יכול לעשות משקיע עם המידע הזה. תשובה לא ניתנה לי אבל מהבעת הפנים שליוותה את השתיקה שלו ושל מי שישב לידו הבנתי שקלקלתי להם את החגיגה ולכן לא עברתי לשאלה הבאה - "למה לשים אצלכם את הכסף ולא אצל בית השקיות קטן מתוחכם וריספונסיסבי שמייצר תפוקה פי 5-10 וגובה רבע מעמלות הבנק ....

    אז זהו ... הגיע הזמן לחשוב לבד ... לא לקבל / להאמין לפי שעושה פרצוף שהוא מבין משהו (וחישבו שוב על
    בדיחת שר האוצר שלנו כשהוא מציג עמדות כלכליות)

    השבמחק
    תשובות
    1. ניתוח טכני נולד מתוך האמונה/מחשבה/ידיעה שלא כל החומר חשוף.
      וגם אם תיאורטית כולו חשוף או רובו חשוף אזי היכולת לפרשו כהלכה היא לוקה.

      כך לדוגמה את מחיר הנפט או הזהב - אם אתה כזה חכם תגיד לי מה הערך ההוגן שלהם נכון לעכשיו?

      מחק
    2. אנונימי מ-10:16,
      נהניתי מאד לקרוא את דבריך הנכוחים (-:

      מחק
    3. אני יכול להבטיח לך למשל שהזהב נכנס למגמה עולה ארוכת טווח ואם תשקיע בו עכשיו עוד חצי שנה תהייה מאוד שמח.

      מחק
  5. הייתי מציע לבדוק אפשרות לתבוע את העיתון על הוצאת דיבה

    השבמחק
  6. אני חושב שכל בעל שכל ישר חייב להכיר בכך שיש במערכת הכלכלית, כולל זאת המוניטרית, לא מעט בעיות קשות המחייבות התייחסות ופתרון. כמו כן ברור שאחת מן הבעיות הגדולות הוא הכמות הבלתי נתפסת של חוב ושל כסף במערכת על הבעיות הקשות שמצב זה יוצר עבור מדינות ואזרחים. התיאור של קומהוף את אופן יצירת כסף מבוסס חוב על ידי הבנקים הפרטיים, ללא קשר ממשי לרזרבה זאת או אחרת אלא רק על סמך שיקולי הרווח האפשרי מהריבית משכנע אותי יותר מאשר ההסברים של אורי כץ, המשתמש בהסבר שלו במושגים כמו 'מכפיל הכסף' שקומהוף מתייחס אליהם ספציפית בהרצאתו וטוען שעל אף שסטודנטים לכלכלה לומדים את המושגים האלה, הם כלל לא רלוונטיים לשיטה הנוכחית.
    השיח שהבלוג מקדם הוא חשוב מאד, גם בכך שהוא מציף בעיה שהיא מרכזית מאד לחיינו וגם ברעיון שכל בר דעת יכול וצריך לדעת על הדברים האלה ולהביע את דעתו ולנסח לעצמו את המטרות של המערכת הבנקאית, ולא רק אנשי אקדמיה או כלכלנים מקצועיים.

    אבל: השכל הישר שלי גם אומר שלא צריך לקפוץ ישר לשינוי רדיקלי כל כך של כל המערכת. כאן אני מקבל מאד את הביקורת של אורי כץ וחבריו. השכל הישר שלי אומר שאף אחד לא יכול לערוב לי, שהמודל של תיאוריית שיקגו, שלא נוסה עד כה בשום מקום , אכן יוכיח את עצמו כפי שחלק מן הכלכלנים טוענים על סמך מודל מתמטי. זה פועל יוצא של מה שנטען לא פעם ובצדק בבלוג הזה – כלכלה היא לא מתמטיקה טהורה ולא מדע מדויק ואי אפשר לחזות באופן מלא את התוצאות של הפעלת מדיניות זאת או אחרת. אורי כץ וחבריו טוענים, ולא ראיתי התייחסות לטענה זאת, שכלי הבדיקה הספציפיים הספציפיים בהם השתמשו קומהוף ובנס כדי לבדוק את מודל שיקגו הם כלים שבאופן מיוחד קשה באמצעותם לוודא את התוצאה. לא ראיתי שמישהו סתר את הטענה הזאת. מאד לא הייתי רוצה שישראל תהיה הראשונה לערוך את ניסוי, שלא נבדק מספיק אפילו באופן תיאורטי, על אזרחיה. זה לא תהליך נכון ואחראי. אני חושב שדרושים אחריות וזהירות רבים יותר. האסוציאציה העצובה שלי היא המעבר הזמני בשיטת הבחירות כאן להצבעה בשני פתקים, שהיה אמור לפתור את בעיות המשילות ולתת לראש הממשלה כוח משילות רב יותר וגרם לתוצאה הפוכה. פרופ' אוריאל רייכמן יחד עם עוד אנשי אקדמיה היו בטוחים שזה יפתור הרבה בעיות וישפר את המצב, אבל התברר שמה שבתיאוריה היה אמור לגרום לתוצאה מסוימת גרם לדברים שונים לחלוטין הלכה למעשה. מכיוון שהשינוי המוניטרי המוצע הוא כל כך רדיקלי ולא נוסה בשום מקום בעולם עד כה, אני חושב שחייבים לנהוג ביותר זהירות ולחפש אלטרנטיבות פחות קיצוניות. אז מה עושים? פרופ' ריצ'רד וורנר, שהוזכר כאן כאחד מן המבקרים הקשים של המערכת הנוכחית, ועבד בעצמו בתפקיד בכיר באחד מן הבנקים, מעלה בסדרה של סרטונים דברים שאפשר לעשות במסגרת השיטה הנוכחית. הוא מדבר על יצירת תמריצים נכונים על ידי המדינה לבנקים כדי שהם ילוו את הכסף לגורמים הנכונים, וטוען שמערכת תמריצים כזאת יושמה ביפן לאחר מלחמת העולם השנייה ואחראית לכך שהבנקים יצרו את האשראי לגורמים הנכונים, מה שאפשר את הצמיחה המדהימה של יפן לאחר מלחמת העולם השנייה ובמשך חמישים שנה. הוא מדבר למשל על בנקאות מקומית וחשיבותה במסגרת המערכת הנוכחית וטוען שאחד ההבדלים הגדולים בין גרמניה לארצות אחרות הוא בכך שבגרמניה יש רשת של בנקים מקומיים שמדיניות ההלוואות שלהן מראש מכוונת כלפי גורמים מקומיים ולא עולמיים, ובין השאר בשל רמת ההשקעות בייצור ריאלי ולא פיננסי הוא גבוה מאד ביחס לארצות אחרות.
    קישור לסרטונים של וורנר
    https://www.youtube.com/watch?v=DzNQlR5dtPo&list=PLDD6AAF90DA5112CD
    נראה לי הגיוני יותר להתחיל עם תיקונים ושיפורים למערכת הקיימת ולראות האם הם ישפרו את המצב ורק מאוחר יותר, אם המצב לא ישתפר, להחליט על החלטות יותר קיצוניות. לכן לסיכום: השיח הוא חשוב, הבעיות של המערכת הן בעיות בולטות וברורות, ויש הסכמה בין רובנו על המטרות הנכונות להקצאת אשראי והלוואות. א השיפור, למען הזהירות, כדאי לנסות ולקדם מן הקל אל הכבד: באמצעות תיקונים חיזוקים ותמריצים למערכת הקיימת ורק לאחר מכן אם צעדים אלה לא יעלו יפה להמשיך לשינוי מוחלט של המערכת המוניטרית.

    השבמחק
    תשובות
    1. אם מישהו חולה במחלה ממארת האם הוא צריך לנקוט בשינויים רדיקליים או בשינויים מתונים ומדודים?

      אם לא הבנת עד עכשיו המצב הכלכלי של 90 אחוז מהאנשים הוא לא טוב.

      גם החסכנים ששורדים יפה(כמו הבלוג של הסולידית) עושים זאת יותר משנאת המן מאשר מאהבת מרדכי.

      מחק
  7. הפעם בעלי ההון הגזימו! ניתן להם בקטנה...
    שיחזיקו חזק, זה הולך להיות יקר לכיס וכואב,

    שיעור ביסודות החשיבה עבור הדוקטורים המלומדים,

    בימים כתיקונם אנשים עובדים, מקבלים שכר (תמורה), ובאמצעותו קונים מוצרים בני קיימא ושירותים שונים. סכום הכסף שמתגלגל בשוק יכול להגיע עד סך כל השכר המשולם במשק.

    הלוואה - היא למעשה העברה של שכר עבודה (כסף) עתידי אל ההווה בשל צורך ברכישה מידית. כסף זה שבא עלינו ישר מהעתיד, מוזרם אל השוק בהווה ומביא להמרצת הכלכלה על כל ענפיה כזריקת מרץ.
    לאחר החגיגה (הגזר) מתחילה תקופת התשלום. לוקח ההלוואה מתחיל בהחזרת ההלוואה בתוספת רבית. ומשמעות הדבר מבחינתו - ירידה ברמת החיים שקדמה ללקיחת ההלוואה (המקל). אין ארוחות חינם, לא בחיים האלה.
    השוק שחגג מזריקת המרץ שהגיעה מהעתיד מסרב לצמצם את פסי היצור שהורחבו ואת השירותים שהוגדלו והשפע שהגיע לשווקים כתוצאה מהשכר העתידי שהציף את השוק בבת אחת, שברגיל הוא מטפטף, שהרי אדם לא יכול לעבוד יותר מ- 18 שעות ביממה. הדרך היחידה למנוע נסיגה לאחור מהצמיחה היפה שבאה כברכה (או אולי לא) היא לעודד עוד אנשים ועוד חברות ועוד מדינות להעביר כסף מהעתיד אל ההווה. עד מתי? עד שתיווצר מסה קריטית של בני אדם שמשלמים על העתיד אך לא נשאר להם כסף לקניית מזון בהווה.

    ומכאן שטענת "הכלכלה האמיתית" שצמיחת המשק תלויה בגידול מתמיד בחובות היא נכונה.

    בנוסף על הזרמת כסף מהעתיד כמטה קסם, הבנקים גם גובים רבית על "השירות", על התיווך בין ממדי הזמן השונים - העתיד וההווה.
    גביית ריבית על הלוואה היא הונאה פיננסית מתוחכמת כול כך... עד שהיא נעלמת אפילו מעיני הדוקטורים המלומדים!

    אחת מהדרכים (אך לא היחידה) שבאמצעותן בעלי ההון מעבירים לידיהם עמל כפים של אחרים ללא תמורה (הונאה) היא גביית רבית ממתן אשראי. מה קורה במקרה שכזה? אדם המחזיק בכסף, מעניק לך אותו לפרק זמן מוסכם תמורת עמלה. האם המעשה הוא בגדר שירות? מנקודת המבט הבנקאית התשובה היא כן. אתה צריך כסף? תשלם עמלה, אחרת למה שאתן לך?
    כסף, מגלם עמל כפים של אדם. הוא מבטא עבודה שאדם ביצע בעבר הלא רחוק ביצור מוצר או במתן שירות אחר לתועלת הציבור. ברגע שאתה סוחר באמצעי החליפין, אתה מעביר עמל כפים אל עצמך בלי שנתת תמורה שהיא שוות ערך. כי מה קורה במקרה שכזה? נתת סכום מסוים למישהו ואחרי שבוע הוא החזיר לך את אותו הסכום, בתוספת סכום נוסף - העמלה. האיש נתן לך סכום נוסף, ומה אתה נתת לחברה בתמורה לסכום הנוסף הזה? כלום! אתה רק לקחת.
    כלכלן שהחדירו לראשו רק חשיבה קפיטליסטית ישיב "אם מישהו משאיל לך שור לחריש ואחרי שבוע אתה מחזיר אותו, לא מגיעה לו תמורה?" הכלכלן צודק רק במקרה ועמלה ניגבת עבור רכוש פיזי. אך לא כשמדובר בשלב הביניים שבתהליך התיווך שבין מכירה לקנייה בו עמל הכפיים מגולם באמצעי חליפין!

    נביט על העניין מנקודה מבט אחרת. אמצעי החליפין שווה ערך לעמל כפים. בכדי להגדיל את אמצעי החליפין שברשותך אתה צריך לעמל כפים נוסף, כלומר, אתה צריך ליצור מוצר נוסף או לספק שירות נוסף לתועלת אדם אחר. ברגע שאתה מלווה את אמצעי החליפין, אתה אינך עובד! אתה יושב בבית ושותה בירה. לעומת זאת אם אתה מלווה שור או סולם לשבוע רכושך התיישן בשבוע נפגע, נשרט, ועל כך אתה רשאי לגבות עמלה על בלאי ואובדן הכנסה.

    אמצעי החליפין הוא בעצם זכות לקבל מזון או מוצר אחר או שירות, על עמל כפיים שאתה סיפקת בעבר לאחרים או לחברה שבה אתה חי. כל תוצר שתרכוש באמצעות זכות זאת מתכלה בזמן קצר או ארוך. זכות זאת ניתנה לך בכדי להקל עליך להמיר את עמלך במוצר בר קיימא בזמן המתאים לך, ולא לסחור בזכות זאת! ברגע שאתה סוחר באמצעי החליפין שאינו מתכלה לעולם, אתה הופך אותו לכלי להעברה חד צדדית של כסף ללא מתן תמורה לחברה מלבד לעצמך! אתה מנצל את מצבו של אדם חסר ישע הנמצא במצוקה או את תמימותו של אדם בכדי לעשות עליו קופה! על לא כלום בתמורה!
    וכאן הכשל בשיטה הנקראת - כלכלת חוב!
    רבית, היא הונאה חברתית-פיננסית! והאנשים שמלווים כסף, אינם תורמים לחברה, הם גוזלים ממנה את רוב טוב פרי עמלם של בני האדם האחרים הישר אל ביתם המפואר, על תכולתו המפוארת, שלא הם עמלו ליצירתו, ללא תמורה, בחינם.
    בנקאים, הם לא מתווכי על-זמנים, הם טפילים חברתיים החיים על זיעת אפם של אחרים.
    והם ישלמו על זה!

    השבמחק
    תשובות
    1. s72 תודה על הבהירות!!!
      את הפוסט הזה אני שומרת...
      סוף סוף משהו מחבר בין המשמעות של הכסף לאנרגיה שמקורה בעבודת כפיים או בשרות שמועיל לחברה - זה הבסיס הנכון והממשי של הכסף - כל שאר המשחקים איתו הם עוותים שגובים מחיר גבוה מרווחת הפרט ומיכולתו להתפתח בחייו. לכן כל הפרסומות להלוואות הן בעיני כרעל במסווה - מפתים אנשים לרצות יותר ממה שהם יכולים להרשות לעצמם ולשכוח שישלמו על כך ביוקר - מסריח בעליל!!!

      מחק
  8. מיכאל,
    מתקבל הרושם שאתה תתרצה אם יתקבלו שינויים קלים והדרגתיים תוך בחינה מדוקדקת של התוצאות ופעולה על פיהן. הדרך שאתה מציע, ע"פ השכל הישר כפי שציינת, לוקחת בחשבון כמה הנחות יסוד משמעותיות:
    1. קיים גורם או גורמים אשר יפקחו על מנגנון המעבר והתמריצים והדבר יתבצע בהיפר-אובייקטיביות שכן רק אז ניתן יהיה לקבל פתרון בר-קיימא.
    2. אותו גורם יהיה חייב להיות חסין בפני השפעות חיצוניות של תומכי השיטה הנוכחית, ולהם כוח רב (כפי שניתן לראות את השפעתם באמצעות לוביסטים על וועדות כלכליות ומפלגות בכנסת.

    אולם, משהבנו שהבנקים יוצרים כסף כמעט ללא הגבלה, הבנו גם שבידיהם כוח בל יתואר. היות ואנחנו גם מבינים שכוח שזה נמצא בשימוש נגדנו, האזרחים הפשוטים, על גבנו ועל חשבוננו, מתקבלת התמונה הבאה, שהיא מעט שונה מתרגיל הבחירות האינטלקטואלי שהצגת (כמובן שהתרגיל בוצע, אין על כך כול ויכוח):
    השיטה הכלכלית הנוכחית דומה למספר רב של עורקים חתוכים בידו האחת של אדם הגוסס לו על שולחן הניתוחים.
    גישת השכל הישר אותה אתה מציע מצטיירת בתור דרך הטיפול של אחד המנתחים המציע לעצור דימום בחתך אחד בכל פעם ולבחון את התוצאה. "לעיתים," אותו מנתח יבהיר, "יש לחכות פרק זמן לא מבוטל בכדי לוודא כי אכן הייתה השפעה. אולי לגדוע אצבע קטנה? האם זה יפסיק את הדימום? הבא נחכה מספר דקות, אולי שעה?"
    אתה ממדל את הבעיה הנוכחית כאחת שיש לה אופק פתרון ארוך ככל שנרצה, אני טוען שלא כך הדבר. למעשה, אוסיף ואטען שאותו חולה מטאפורי עלול למות בדקות הקרובות אם לא תגדע הזרוע או לפחות ייחסם העורק הראשי אל הזרוע. ע"פ אותו ההיקש, אם לא תישלל מהבנקים הכוח לייצר כסף כפי ראות עיניהם בזמן הקרוב, שום מחאה או פעולה ממשלתית רופסת לא תעזור, וכולנו נהפוך לעניים מאוד.

    לא הייתי רוצה לאלף אריה ע"י תמריצים, כוונות טובות והתקווה שיטרוף רק את האוכל אותו אני מספק לו. הייתי מעדיף לוותר על אילוף אותו אריה ולהפוך אותו לחתלתול קטן ומשעמם שגם אם ירצה, לא יפגע בי באותה העוצמה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה בוריס על ההתייחסות והתשובה. נתת לי חומר למחשבה. כמה מחשבות ראשוניות- קשה לי , ההדיוט הקטן, להחליט האם המצב כל כך חמור כמו במשל האיש הגוסס שלך.
      אבל גם אם באמת המצב קשה כל כך, לא בטוח שמה שמוצע בבלוג זה יעבוד ויצליח. יש פה הרבה אי וודאות. זה פשוט לא נוסה עדיין בשום מקום. גם לא בקנדה. זה נכון שבקנדה הוזרם כסף חופשי מחוב מהבנק המרכזי להוצאות הממשלה [וורנר אומר בסרטונים שלו שהיו עוד מקומות בהן זה עבד בצורה כזאת אבל לא מציין היכן] והתוצאות, כנראה, היו טובות [אם כי התגברה האינפלציה לקראת סוף התקופה, לפי ערך הויקיפדיה על הבנק המרכזי בקנדה אותו קראתי]. אבל הבנקים המשיכו לפעול כמובן ובמתכונת המוכרת לנו של רזרבה חלקית ולייצר כסף בדרך זאת. העברת כל המערכת למתכונת של רזרבה מלאה, זה משהו שעוד לא נוסה. ואני מודה שעוד לא נכנסתי לעובי הקורה של התכנית כדי להבין כיצד יינתנו ההלוואות במתכונת של רזרבה מלאה. אבל בכל מקרה, וזאת עובדה שאי אפשר להתווכח עליה, השיטה עוד לא נוסתה. ומאידך, בסך הכל למרות כל החוליים, זוהי המערכת הנוכחית שבסיס כל השיטה הקפיטליסטית, כלומר היא המנוע שמייצר את ההון שבסיס ההשקעות במדע, טכנולוגיה תעשייה שקידמו כל כך את הייצור החומרי ואחראיות לעלייה המדהימה ברמת החיים וברווחה החומרית בכמה מאות השנים האחרונות. אז לא הייתי ממהר לזרוק את זה, או את כל זה, אלא הייתי שואל את עצמי איך זה עבד נכון בשנים קודמות, במקומות שונים [שוב אני מזכיר את המקומות שבהן לטענתו של ריצ'רד וורנר המערכת הבנקאית עובדת באופן יותר מאוזן ויעיל - המזרח הרחוק - אולי בעבר אולי גם עכשיו, וגרמניה - גם בימים אלה] ומנסה להבין כיצד אפשר לשנות את נתיב הפעולה הנוכחי של מרבית הבנקים.

      מחק
    2. כולי תקווה שמשל האיש הגוסס הוא לא יותר ממה שהוא - משל. לצערי, בזמן האחרון מתחזקת ההרגשה שיש אמת במשל הזה. גילוי נאות: אין לי תירוץ שיכול להצדיק את חוסר ההתעניינות/התעמקות בשיטה הכלכלית עד השנה האחרונה, ומצער ככל שזה יהיה, עד לאחרונה נמניתי עם אותו ההמון שמקבל את תוצרי הלוואי של השיטה הנוכחית כגזירה משמים ללא בדיקה אמיתית וכנה ואף ללא דרישה לרפורמה.

      ועכשיו לעיקרו של עניין: כמו שמנהלת בית הספר היסודי שלי הייתה אומרת בכל מסדר בוקר - אני לא מוכן לעבור לסדר היום. כמובן שהיא התכוונה לכל מיני מעשים חוליגניים בבית הספר, ואני מתכוון לעובדה אחת עיקרית בשיטה הכלכלית של ימינו: גופים פרטיים במדינה שלנו קיבלו מנדט רשמי מהנציגות שלי, שלך ושל כולנו בממשל להדפיס את אמצעי החליפין שבו כולנו משתמשים ומתייחסים אליו כדמה של הכלכלה, לפי ראות עיניהם. אני לא יכול להדגיש את זה מספיק, ישנם אנשים, שלא נבחרו על ידי, אשר מגמדים את כל העבודה הקשה שלי ושל חבריי ושך שאר אזרחי המדינה, ע"י יצירת אותו אמצעי התשלום שרובנו חיים ממנו, באפס מאמץ ובחוסר התחשבות פלילי בהשלכות.

      אני לא מסכים לפתרונות המקלים עם אותם אנשים שגונבים (ואין שום דרך יפה להגיד את זה) ממל וממני. אפשר לחשוב על זה כך - ברגע שאתה מגלה שיש מורה שמרביץ לילדה שלך בבית הספר, והיא חוזרת עם חבורות על ידיה לא בגלל שהיא משחקת מחבואים ונופלת, האם תוכל להמשיך ולתת יד לאותו מורה? האם תחשוב שיש מקום לשנות את שיטת ההכאה שלו רק כדי לבדוק האם משתפר מצד ילדתך? או שמה תעדיף לנשל את אותו המורה מן היכולת להכות את ילדתך או כל ילד אחד?

      לאחר דוגמה כואבת זו, אדגיש כי אינני תומך נלהב של שיטת שיקגו. אין לי כל וודאות שהיא תעבוד, ואשמח לפתרונות חלופיים. אבל בהיעדר אלו, זוהי החלופה הטובה ביותר שאני רואה עתה לנגד עיניי. ולכן בהתאם לכל מה שאמרתי לעיל, אתמוך בה בתור אחת המנשלת מאותם ארגונים פרטיים את היכולת לשלוט בחיי בצורה כה משמעותית וחסרת גבולות.

      מחק
  9. הי ערן, זה אורי.
    אם אתה ממשיך להסתמך על מייקל קמהוף כעל דמות מרכזית, האם זה אומר שאתה מקבל את ההמלצה שלו שלא ליישם את השינוי המוניטארי במדינת ישראל, או שאתה מתכוון להמשיך להתעלם מהעניין הזה לנצח?
    בכל אופן, לגבי טענותיך - זה פשוט עניין של נקודת השקפה. ברשומה שפרסמנו בבלוג שלנו אסף פירט בצורה די מלאה את הדברים האלו שמייקל קמהוף טוען. בפרק 5 של הרשומה הוא מסביר בדיוק את מה שקמהוף אומר כאן, אנחנו לא הסתרנו את זה. קמהוף טוען שהבנקים עושים את ההלוואות ממילא בלי קשר למה שיש אצלם בפקדונות. אבל אם לא היו לבנקים פקדונות בכלל, האם הם היו יכולים להעניק את ההלוואות האלו? לא, כי אז הם לא היו נקראים "בנק".
    הפקדונות הם עדיין הבסיס, ולכן התפקיד של הבנקים הוא עדיין תיווך בין מפקידים לבין אנשים שרוצים ללוות כסף, גם אם הם לא באמת מחכים שמישהו יפקיד על מנת להעניק הלוואה. אני מבין את מה שקמהוף אומר, אבל זה פשוט עניין של נקודת השקפה. גם אם הוא צודק, ורבים חושבים שלא, זה עדיין לא אומר שלא נכון להסתכל על הבנקים כעל מוסד מתווך. כמו כן, בקטע שהבאת קמהוף טוען במפורש שהבנקים מוגבלים על ידי התחזיות שלהם לגבי יכולת ההחזר של ההלוואות, שזה עוד משהו שאתם כל הזמן שוכחים כשאתם כותבים שהשיטה מחייבת את הגדלת החובות לנצח.

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה מחזיק בכוח בנקודות טיעון קלושות תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות. אתה באמת לא מבין שכשלגוף יש גם את היכולת ליצור כסף, וגם את היכולת הבלעדית לבקר את עצמו (קרי ע"י השקפות ובחינת רווחיות הלווה), דינה של הבקרה העצמית להיות כושלת?

      זה שלבנק יש כמות פקדונות סמלית מזערית לא הופך אותו פתאום לכשר כמו שעבריין שמשקיע את רוב כוחו בפשע והפחדה, לא הופך בין רגע לאיש עסקים חוקי אם הוא משקיע סכום סמלי במתנ"ס שכונתי.

      אתה ממשיך בקו ה"אתם" מול "אנחנו", אבל אני לא מאמין שאתה, בתור בחור משכיל (אני מקווה) מפספס את הנקודה העיקרית והיא שלבנקים המחסריים (דגש על מסחריים) שהם לא אלא ארגונים למטרות רווח יש את הכוח לייצר כסף כאוות נפשם בסמיכות לקריטריונים סובייקטיביים של כדאיות.
      הם גונבים כסף מכולנו, וגם ממך. אלא אם כן אתה הבעלים.

      מחק
    2. הסיבה שהוא לא ממליץ היא כי ישראל כמשק קטן ופתוח תהיה פתוחה למתקפת משווקים גלובאליים, לא כי היא לא טובה לישראל, קרי אם זאת לא היתה השיטה הרווחת בעולם, וישראל היתה המיעוט, התוצאות היו הפוכות, מזה דווקא אתה התעלמת בתשובה.
      לא ברור איך ישראל תצליח לעשות את השינוי כשכל כלכלתה בנויה על ייצוא למדינות שמסתמכות על השיטה, את זה כולם אני חושב מבינים, זה לא נקודת חוזק לזכות שיטת כסף כחוב אלא תורפה, מדינה לא מספיק גדולה, אבל מאוד מוכשרת ויצרנית, אינה עצמאית מוניטרית, את העצמאות המוניטרית אתה תקבל רק עם הגב לקיר.

      השיטה המוניטרית הקיימת היא תוצאה של ימים בהם הבסיס היה זהב פיזי ומוגבל, לכן היית חייב חוב להגדיל את היצע הכסף, וגם אז היו טענות ללמה צריכים את הזהב כקנה מידה, למה צריך את ההפרדה בין בסיס לפקדון כששניהם מלאכותיים, כשריבית על הלוואה היא תוצר של עבודה, אבל הקרן עצמה נוצרה מכלום? זה לא ברור.

      למה בנק מקבל גיבוי ממשלם המיסים על הסיכונים שלו? גם זה לא ברור. במיוחד לא ברור מאביר שוק חופשי כמוך.

      למה ריבית, מושג מגונה לפי רוב הדתות, והמון אידאולוגיות חילוניות הפכה לא רק למקובלת, אלא נחוצה בשיטה המוניטרית הזו?

      בימים של בועת נדל״ן, ריבית אפס בלי אפשרות העלאה באופק הדיון על השיטה המוניטרית האנטי-טבעית הזאת הוא נחוץ, לקרוא לאלה שמעלים את הדיון נביאי שקר, חובבי קונספירציה והזויים, טוב לא ניכנס למי אמר מה למי.

      מחק
    3. הי אורי
      1. כתבתי תגובה ארוכה ומפורטת לכל טענה שהעלת במאמר ושלחתי לך. אתה לא חייב להסכים עם כל מה שנכתב שם, אתה גם לא חייב לקרא את הכל אבל ,ידידי, המינימום שנדרש ממך הוא לבדוק אם הגבתי על נושא רגע לפני שאתה טוען שהתעלמתי ממנו לנצח. יש סעיף שלם שדן בעניין התאמת תוכנית שיקאגו לישראל. עם או בלי קשר הטענה העיקרית היא שהמערכת ברזרבה חלקית נלקחת כאקסיומה, כמובנת מאליה וכגזירה משמיים. המאמר בהארץ מוכיח זאת שוב ושוב. האקדמיה חוטאת לתפקיד לשמה הוקמה בכך שאין היא מעלה לדיון מערכות אלטרנטיביות. באין אלטרנטיבה אין דיון והרעות החולות שמלוות אותנו מזה שנים רבות ימשיכו ללוות אותנו. הרעיון של "הכלכלה האמיתית" הוא לפרוץ את גבולות הדיון. ברור שזה יעורר התנגדות בחוגים מסוימים, אולם עולה הרושם שהתנגדות זו מבוססת על שמרנות גרידא, ולא על דיון פתוח (כאמור אין כלל אלטרנטיבה לדון מצד האקדמיה ).

      2. תיווך אינו עניין של השקפה -יש הגדרה ברורה למהו תיווך.בפשטות ניתן לתאר מתווך כמי שמפגיש בין קונה למוכר, ומסייע לעסקה בה עובר דבר ערך מיד ליד. בבנק לא עובר כסף ממפקיד ללווה, בבנק נוצר כסף חדש ברגע שהוא מלווה כסף. קומהוף מציין זאת במפורש ואומר שאי התיווך של הבנקים אינו משהו תאורטי שזקוק למחקר כדי לאמת אותו אלא עובדה המוכחת בעדויות מבנקים מרכזיים בעולם. אני חושב שקומהוף לא יכל להיות מפורש ונחרץ יותר בעניין מכפי שהוא היה.

      3.זה שהבנק צריך להשיג פקדונות בדיעבד אם דרך השוק או דרך הלוואות מבנקים אחרים לא עושה את זה לתיווך אלא זו פעולה בנקאית חשבונאית. כך או כך גם אסף מסכים שכמות ההלוואות שהבנק מייצר אינה מוגבלת על ידי כמות הפקדונות, שכן גם אם יחסרו לבנק פקדונות הוא יוכל להרים טלפון לבנק המרכזי ולבקש שייצר לו כאלה. זו כבר ידידי יצירת כסף פר אקסלנס -אין פה שום מרכיב של תיווך -בדיוק כמו שטוען קומהוף.

      4. הטענה שלי לא היתה כנגד העובדה שהתרחיש הזה לא הופיע במאמר שלך. עם מלוא הכבוד למאמר ,הדבר העיקרי שצריך להפריע לכולנו הוא שהתהליך הזה לא מופיע בספרי הלימוד איתם אתה מלמד סטודנטים.הסטודנטים למעשה היום לומדים תהליך בנקאי שלא קיים שמציג את הבנקים כגוף תיווך פיננסי. (אלא כמובן אם תביא אסמכתאות שקומהוף טועה)

      5. כשאתה אומר שרבים לא חושבים כמו קומהוף -אתה יכול להגיד מי אלה?

      6. גדילת החובות היא לא משהו ש"אנחנו" כתבנו -זו עובדה שמתרחשת כבר כ100 שנה בכל העולם ובמיוחד משנות ה70 אז נותק תקן הזהב החלקי.גדילת החובות כתנאי הכרחי לקיום צמיחה היא גם לא המצאה שלנו אלא הוכחה שמביא עימו לורד אדאיר טרנר (קישור למסמך שלו מופיע בתגובה למאמר).

      מחק
    4. אורי

      כתבת: "הפקדונות הם עדיין הבסיס, ולכן התפקיד של הבנקים הוא עדיין תיווך בין מפקידים לבין אנשים שרוצים ללוות כסף".

      זו לא המציאות. הפקדונות של אלו המפקידים את כספם בבנק מהווה אחוזים בודדים מסך הפקדונות.
      רובם המכריע של הפקדונות נוצרים כתוצאה מן ההלוואות שהציבור לוקח ואין מאחוריו כסף בבנק עצמו.

      הדבר משול לצב שרוחבו 5 מ' והוא נושא על גבו שריון ברוחב 95 מטר. ז ה ב ל ת י י צ י ב.

      בנוסף, אתה מקפיד להתעלם מן המאמר של הבנק אוף אנגלנד אודות אופן יצירת הכסף. מה דעתך על מסמך זה?

      מחק
    5. דעתי הנחרצת היא ושלמראית עין יש לה שותפים רבים ,על פי תגובות האנשים ברשת ובאמצעי תגובה במדיה ,שיש לזכור היטב ולסמן בקפידה את שם שלושת (חדלי-)האישים הללו שעונים -
      כפי הנראה לעניות דעתי ושל רבים אחרים -
      על הצורך להשיב בשם הבנקסטרז,בשם מממני וממני המשרה באקדמיה ובשם משרתי ההון הנרצעים בפוליטיקה הקנוייה בידי אותם הבנקסטרז גופם.
      יש לתבוע אותם-בדיוק באופן שבחוק הפלילי שבו ייתבעו הבנקסטרז- על הוצאת דיבה ועל פשע שטיפת מוח נגד האזרחים ,הטעייה מכוונת בזדון וקיבוע באמצעות רמייה של הקניית ידע כוזב של הזוועות הכלכליות-חברתיות של יחידים ,משקי בית וכלכלת ישראל הנאנקים תחת עול חוב עצום וגדל בסדרה הנדסית בתוספת שילומי ריבית אקספוננציאלית על כסף האזרחים ועמל עבודתם הממושכן לטובת סרסור פרטי אופורטוניסטי על פי חוק למטרת גריפת רווח קל ללא עמל וללא תמורה.
      יש להעביר את ההחלטה בדבר שלילת תואריהם הנלוזים ,לדעתי ,עקב אי הרצון להכות על חטא הקניית הונאה בפרסום שקרי למצער ,או ,לפטור את הציבור מהתואר המפוקפק שלהם ,כך הולך ומסתמן ,בגין סכלות נרכשת מושרשת ומשורשרת של נבער בעל תואר,המעביר את נבערותו באצטלת אקדמקקי (שזה מה שהאקדמיה מייצרת תוך הקניית ידע ללא ראיית המציאות העובדות והנזק הקולטרלי ).
      יהיה מי שיהיה אשר ירים את הכפפה כאן או מחוצה למערכת האקדמית-הונית-משילה המסואבת, והוא ינצח והזן הזה ושדומים לו ייעלמו ויכחדו מן המפה המלאכותית שהם תוצריה האנושיים האבסורדיים.
      באיסלנד זה קרה. כלאו הפילו ומוטטו את הבנקסטרז ,ראש ממשלה וכבודה של סרח עודף של שרים מריונטות ואקדמאים בכירים שהובילו קידמו והיו מסיונרים של השיטה של בנקאות ברזרבה חלקית תוך מינוף אינסופי בנגזרות ומקסום הרווחים ועמל היום של עבודת כפיים אל האוויר הריק והתאדותו.
      הסוג הלז של מגיבים זולים מטעם אינו פועל בואקום ולא יעלה על הדעת שאין אינטרס קיצוני דוגמטי הנוגד את אינטרס האזרחים והמדינות שעומד מאחוריהם גם אם הם סכלים דיים לא להבין שהינם פועלים כזומבים מחריבי יקומים.

      מחק
    6. קודם כל, טוב שיש דיון כאן ולא התנצחות במאמרים שמתיימרים "למחוק את הבלוג"

      מחק
    7. אני בספק אם זה אורי כץ, זה בטח סתם מגיב שתפס טרמפ על השם.

      מחק
    8. בוודאי שזה אורי כץ, אתה לא חש באגו כשאתה קורא את תגובותיו?

      אורי כץ נתפס למשפט אחד שקומהוף אמר ותוך כדי גם מתעלם מהקונטקסט רק כדי להפריך טענה משנית של הכלכלה האמיתית שקוראת לשנות את השיטה המוניטרית בישראל לזאת של תוכנית שיקגו. והכל רק במטרה "להפיל את המיזם של ערן". WTF? הרי הקונטקס המלא הוא המלצה על שינוי השיטה בכל העולם ולא בראש ובראשונה להתחיל במדינה קטנה כמו ישראל.

      בנוסף אורי ואסף מנסים בכח לייצר מציאות שבה הבנקים הם מתווכים רק כדי ש"המציאות" הזאת תהיה תואמת למה שהם מלמדים באקדמיה. מה קרה אורי? כאן קומהוף סותר אותך אז אתה פתאום לא מצטט אותו? ומה לגבי ההצהרה הרישמית של הבנק המרכזי של אנגליה שאומר חד משמעית שהבנקים בשנת 2014 כבר לא מבצעים תפקיד של תיווך כמו שמופיע בספרי הלימוד?

      עוד משהו שאורי ואסף מצאו, זה משפט של קומהוף שטוען שתאורטית השיטה לא מחייבת הגדלת חובות לנצח, בתקווה שהמשפט הזה יפיל את המיזם. שוב WTF? למה להתעלם מהעובדה שבאותה נשימה קומהוף טען שהדבר אינו מתקיים כפועל יוצא של השיטה הקיימת ומבחינה מעשית גרף החובות עולה בהתמדה?

      אורי ואסף הכלכלנים השמרנים מהאקדמיה - לכו תעשה שיעורי בית, צאו מהשמרנות שכל כך מאפיינת את האקדמיה כי החומר לימוד שאתם מלמדים סטודנטים זה חומר לא רלוונטי לתקופתינו ופג תוקפו כבר משנות ה-70 בערך...

      מחק
    9. תסלח לאורי, הוא באקדמיה, הוא לא שמע על משבר החובות שמאיים להפיל אפילו כלכלות נהדרות כמו איטליה למשל, כסף כחוב הוא לא בעיה זה תמיד היה כך, כל התרסקויות המטבע שהשתמשו בשיטה, זה לא באשמת השיטה, ההקלה הפושעת באחריותם של הבנקאים על החובות שהם נותנים זה לא דיון לגיטימי בכלל, מי אתם חבורת לא דוקטורנטים שתלמדו לבד ותעירו לו, הוא למד כלכלה, הוא יודע, הנגידים של הבנקים המרכזיים זה אנשים רציניים, מאוד, גרינספאן וברננקי שירתו את אנטרס הציבור ב2001 וב 2007, שבו בשקט בורי כלכלה, תנו להם להמשיך את עבודתם, הימים הורודים בפתח.

      מחק
  10. אורי, מאוד קשה להבין את הטיעונים שלך. תראה כמה אנרגיה אתה משקיע בפרשנות הזו על הדברים של קומהוף, כאילו שזה לב העניין. הסיפור כאן הוא לא מי אמר למי, או אם הבנקים טובים או רעים או אם שונאים אותם (כפי שכתבת ב"כלכלה הלא אמיתית"). הסוגיה העיקרית שמובאת בבלוג של ערן היא שאלת ייצור הכסף – הזרמת הכסף לשווקים כהלוואות/חוב בידי גופים עסקיים פרטיים בעלי מטרות רווח, או הזרמת כסף נטול חוב בידי גופים ציבוריים שטובת המדינה עומדת לנגד עיניהם?.
    אתה מקפיד שלא להתייחס לכך לכל אורך הויכוח ומנסה להטות את הדיון למקומות ממש לא רלוונטים.
    אם תנסה להתמודד עם השאלות המהותיות, אפשר אולי יהיה להבין אותך טוב יותר.

    השבמחק
    תשובות
    1. אל תצפו ממנו לתשובות. מי שכותב שלצד שמתווכח איתו אין את הכלים להבין את החומר עליו הוא כותב, לא באמת מעוניין בדיון ענייני. חבל על הזמן שלכם.

      מחק
  11. קראתי את המאמר באתר "הארץ" ואת מאמר התגובה שלכם. אין לי כל קשר לכותבי המאמר, לא שמעתי עליהם עד אתמול.
    אני מוכרח לציין שהם נימקו את עמדותיהם בצורה רהוטה וברורה, מה שקשה מאוד להגיד על האתר שלכם.
    נסו להתלהם פחות ולהסביר את עמדתכם בצורה ברורה יותר. מה אתם מציעים, ולמה אתם חושבים שזה יעבוד?

    השבמחק
    תשובות
    1. ברגע שהוא כתב "אין לי כל קשר לכותבי המאמר, לא שמעתי עליהם עד אתמול" -פה התחלתי לחשוד.
      ברגע שהוא התיחס לצורת הכתיבה ולא לתוכן -פה הגשתי נגדו כתב אישום
      ברגע שהוא טען שההתלהמות היתה כאן -פה הרשעתי אותו

      פורים שמח

      מחק
    2. קוניליימל? טוב, לא חשוב...

      מחק
  12. דוקטורנט אחר16 במרץ 2014 בשעה 21:01

    לא סתם עוסקים לאחרונה בתפקידה המעוות של האקדמיה בתוך השיח הכלכלי,
    למעשה אין לך כל סיכוי אם לא תתיישר לפי הקו המערכתי וכל חתירה תחת ה"אמת" האחת או חשיבה מקורית תביא ברוב המקרים לייבוש הדוקטורנט על ידי המערכת.
    חומר למחשבה עבור אלו שנושאים מבטם אל האקדמיה כאילו משם תבוא הישועה

    השבמחק
  13. ראשית תרשו לי דווקא להביע הערכה לאורי כץ על עצם נכונותו להתדיין כאן, הרי אם ימשיך בכך הוא עוד עלול לסכן את ראשו במערכת. ערן ובעז, נאה דרשתם כמצוטט: "דבר העיקרי שצריך להפריע לכולנו הוא שהתהליך הזה לא מופיע בספרי הלימוד איתם אתה מלמד סטודנטים.הסטודנטים למעשה היום לומדים תהליך בנקאי שלא קיים שמציג את הבנקים כגוף תיווך פיננסי. כדאי להפנות את תשומת ליבו של אורי כץ גם לפרופ' ריצרד וורנר מומחה בינלאומי לבנקים ויו"ר המרכז לבנקאות של אוניברסיטת סאות'המטון כאן: http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/11/blog-post_12.html הסרט הראשון מתורגם בכלכלה האמתית כיצד הבנקים יוצרים כסף חדש יש מאיין בניגוד למה שמלמדים בספרי הלימוד.

    השבמחק
  14. חחח...פתאום הבנתי משהו...אורי הוא דוקטורנט, שכמוהו יש עוד אלפים, ייתכן שהוא גאון וייתכן שלא, ערן בכלל לא מבין בכלכלה ומזכיר לי את חבר שלי (לשעבר) שבחיים לא היה מודה בטעות,פעם הוא טען שצבע המים כחול וגם כשאמרנו לו שזה בגלל ההשתקפות מהשמיים הוא לא נכנע,נשבע לכם,טיפוס מעייף...מישהו בקשר איתו עד היום וגם היום הוא לא מודה בטעות,זה מעייף לאללה...לעצם העניין קמהוף הוא כמו שאמר אורי אמנם כלכלן נחשב מאוד מאוד אבל הוא רק אחד,לפני שאני משנה את השיטה צריך עוד כמה כאלה.
    הקיצר אם ביבי קורא את זה הוא מתפוצץ מצחוק יושבים הנערים ומשחקים לפניו...חחח...אתם הורגים אותי,לא תשנו כלום, ובטח לא תעשו ניסוי על מדינת ישראל, לא מזמן שי אגסי הגאון רצה לעשות את ישראל אור לגויים עם המכונית החשמלית שלו, יאללה תעזבו אותנו בחייאת אורי וערן
    גיא

    השבמחק
    תשובות
    1. לא הבנתי למה אתה מתייחס לערן? הרי ערן לא אמר שום דבר מקורי, הוא רק ציטט את קומהוף שניהל בנק והיה כלכלן בכיר בקרן המטבע הבינלאומית.

      מחק
    2. המיים באמת כחולים וזו לא רק השתקפות של השמים. אלא שמכיון שהם שקופים מאד קשה להבחין בזה בבדיקות מעבדה אפשר להראות את זה ובבדיקות של השתקפות. בטבע אפשר לראות את זה כשנוקבים חור בקרח בצפון. אבל הדוגמא שלך פה מצויינת

      מחק
    3. גיא, למיים אכן יש גוון כחול. אתה יודע שאתה יכול לבדוק את העיניין באינטרנט בקלות?
      http://en.wikipedia.org/wiki/Color_of_water

      אבל למה לך להתעייף? עדיף שתאמין למה שאתה רוצה :)

      מחק
    4. צודק,אני אוכל את הכובע...המים אכן כחולים, אין לי מה להגיד, נוק אאוט לפנים
      מקווה שיתברר שגם ערן צדק ויש פתרון קל
      גיא

      מחק
    5. טועה ומודה ירוחם.
      רק מציע לך להתנצל בפני החבר שלך לשעבר.. למרות שהתעייפת.. בכל זאת הוא שמר על דעתו הנכונה למרות שהיה שרוי תחת המתקפה שלך ושל חבריך...

      ואני מאוד מקווה שערן טועה. כי למעשה ערן טוען שהפיתרון ממש לא קל. כמה לא קל? בלתי איפשרי! זה דורש לכל הפחות ניסוי במדינה ענקית כמו ארה"ב או אירופה.. דבר היתאפשר רק לאחר מהפכה כל שהיא או מלחמה הרסנית... דברים נואיים שאף אחד לא באמת מאחל לאנושות...

      אז אני מקווה שיש פיתרון פתרון יותר. ושערן טועה (לפחות ברוב טענותיו), אך כניראה שבבסיס הוא צודק.

      כי אם נסתכל רגע מלמעלה, ברור שאין באמת צורך (לאנושות) ששני בני הזוג יעבדו במשרה מלאה. הרי יש מכונות שמייצרות פי אלף יותר מבעבר (והאנשות גדלה פי 10)...

      לכן, מוצרים לא חסרים לנו. אך בכל זאת אנו נדרשים לעבוד כל חיינו, וגם נוצרו מלא (אבל מלא) מקצועות שלא מייצרות דבר או מייצרות שטויות... הרי ברור לנו שאנו יכולים להסתדר בלי angry bird.... למה זה?

      מסקנה (מצערת למדי)
      יש משהו רקוב. אני לא בטוח שזה הבנקים. אבל משהו רקוב.
      אנשים מבטיחים הרבה יותר כסף לאנשים למרות שאין להם. יש מלא מיידופים שמסתובבים להם חופשי... יש בעיה. אני מקווה שאורי קץ וחבריו יבינו שיכול להיות טוב יותר. שהשיטה שאנו עובבדים בה כרגע היא רחוקה מלהיות השיטה 'הכי פחות גרוע'... ושאין דבר כזה באמת היד הנעלמה של השוק....

      טוב קצת הגזמתי עם המחשבה והכתיבה שלי.. אבל כניראה שהייתי צריך להוציא את זה איפה שהו...

      חיים מאושרים לכולם ומחוסרי מהפכות אלימות!

      מחק
  15. אני לא מבין את המטרה של הכתבה הזאת בכלל.

    כאילו, בכל תחום שתלמד בחייך יש תיאוריות ויש הלכה למעשה. אין אף אחד שלומד הלכה למעשה, כי המרצים ברובם אינם אנשי תעשיה אלא אנשי אקדמיה ומה לחמור ולסלט פירות?

    גם אנשי תעשיה סופר מקצועיים לא מלמדים כל פוץ בחוג את כל העסק, כי אחרת למה שמישהו יגיע לשיעורים שלהם? כל אחד יעתיק את השיעורים שלהם וילמד בעצמו בבית מבלי לשלם גרוש.

    המכללות בשקל במדינת ישראל שטוענות שהן מלמדות את הדבר הרלוונטי - איך הן מלמדות את הרלוונטיות כאשר הן בעצמן משלמות שכר לאותם מרצים באוניברסיטה? מה, המרצה באוניברסיטה לא מעדיף ללמד בוגרי אוניברסיטה עתידיים איך באמת להצליח בחוץ? האינטרסים במכללה יותר נחוצים? חרטא!

    יש מישהו היום שבכלל חושב שהתיאוריות של קיינס בנות קיימא במדיניות המודרנית? ידוע גם שמודל CAPM לא רלוונטי עבור יותר משנה אחת (אפילו שזיכה את חוקרו בפרס נובל) - אז מה כן רלוונטי?

    מי שחושב שעם תואר ראשון בכלכלה הוא עכשיו יהיה מינימום האנליסט בפסגות, אז שייצא מהסרט. מי שבאמת רוצה להיות כלכלן צריך לעשות עבודת מחקר רלוונטית.

    רוצה לעשות כסף כשכיר? לך תעבוד במשרד האוצר, תקבל ג'וב בבנק/בית השקעות/חברת ביטוח ותהיה מסודר לכל החיים.

    רוצה לעשות כסף אמיתי? אתה צריך רק השכלה אקדמית של תואר ראשון, ביצים ושכל ישר - זה הכל (ויש כאלה שמסתדרים גם ללא התואר).

    השבמחק
    תשובות
    1. כל הנ"ל נכון לכל תחום שתבחר. היום אפשר גם לגשת לכל הידע של תואר במדעי המחשב ברשת, ואפילו להרצאות של MIT, וכמובן שאפשר להצליח בתחום גם בלי תואר כשכיר, עצמאי או יזם. אך מה הקשר לכתבה הזאת?

      מחק
    2. הקשר הוא שהכתבה הזאת מטופשת וחסרת טעם מיסודה.

      הכתבה הזאת לא צריכה להופיע בכלל בבלוג שכביכול עוסק בכלכלה.

      אני לא הייתי מעלה אפילו את הוידאו הזה לבלוג, אלא אם כן זה בשביל פופוליזם זול וחסר טעם.

      מחק
    3. ולצערך אנחנו בבלוג של ערן ולא שלך. אם אתה לא מצליח לראות לב טוב בבלוג הזה ורצון להיטיב עם העזרכים שכרך בהפסדך. אבב

      מחק
    4. עז-רחים,כמובן. אבב

      מחק
  16. אני מודה שלא לגמרי ברור לי כל הויכוח הזה על מה בדיוק אמר קומהוף ולמה הוא התכוון. הדיון חייב להתרכז במהות הרעיון לשינוי מוניטרי. ישבו דוקטורנט, דוקטור ופרופסור והוציאו מסמך ארוך ומפורט שכל מטרתו היא לשכנע אותנו כי השיטה הנוכחית לייצור הכסף אינה גורמת לנזקים.
    אבל אחרי כל המסמכים והגרפים והטבלאות ישנה מציאות. מין מציאות כזו שבה אחוז אחד מתושבי העולם מחזיק ביותר מ-40% מכלל העושר העולמי, ושמיליארדים בעולם רעבים ללחם. איזה תואר כלכלי צריך כדי להבין שהשיטה הנוכחית לא ממש ממלאת את תפקידה? כמה השכלה צריך כדי להבין שבשיטה שבה כל הכסף הקיים מוכנס לשוק כחוב, תמיד יהיה מחסור בכסף? איזה קורס אקדמי צריך לקחת כדי להבין שבעולם בו יש את כל המשאבים והמזון על מנת שכלל תושבי הכדור יוכלו לחיות ברווחה כזו או אחרת, המרכיב היחידי שחסר הוא הכסף, וכמה מנותק אפשר להיות כדי לא להבין את הקשר בין השיטה הזו לבין המציאות הנ"ל.
    בואו נפסיק כבר את הדיונים האקדמים והנסיונות להראות מי תומך בנו וכמה הוא מקצוען בתחום. נדבר על הבסיס בצורה הפשוטה והמובנת ביותר שלא מחייבת שום ידע כלכלי על מנת לשים את הדברים במוקד הדיון הציבורי.

    השבמחק
    תשובות
    1. סוף סוף תובנה אינטלגנטית. דיון בשיטות תיקון לא יכול לבוא לפני דיון בתהליך הניטרול של בעלי העניין המכתיבים את כללי המשחק במערכת הפיננסית ואשר מתירים שינוי הכללים רק אם השינוי המוצע מבצר את המשך שליטתם.

      מחק
    2. זה לא רוולנטי..אליטות תמיד יכתיבו את כללי משחק..אין דרך לניטרול גורמים שמכתיבים את כללי משחק ודבר שני כללים לא רעים והינם פתוחים לציבור הרחב במידה שישקיעו בחינוך פיננסי עוד מגם ילדים יהיו תוצאות נפלאות

      מחק
    3. רעיון גדול לאדון אנונימי הרגיל לכתוב בפסקאות לא קוהרנטיות. מכל מקום אם כולם יזכו לחינוך פיננסי טוב מגיל הגן הם ילמדו שלשה דברים:1. שהכללים המוכתבים לטובת מעטים ידפקו להם את החיים.
      2. שיש דרכים רבות ומגוונות ליצירת מנגנוני איזון שימנעו השתלטות מיעוט על ההגה.
      3. שאדון אנונימי מבזבז ת זמנו באתר שכל כולו עוסק בהצעות לשינוי כללי הרגולציה הקיימים כנראה מתוך כך שהם לא כל כך טובים.

      מחק
  17. האם מותר לבנק לקחת הלוואה מבנק ישראל ולקנות אתה אג"ח של המדינה? האם יש הגבלה על הכמות או הזמן של האג"ח שהוא קונה?
    אניחנו פשוט לא כלכלנים ומדברים על משהו שאין לנו בו ידע

    השבמחק
  18. למעשה היום אין חשיבות גדולה לתארים אקדמיים מכיוון שכל החומר הנלמד ניתן להשגה ברשת.
    הרצאות וחומר כתוב נגישים ומוצעים לכל וזה החשש הגדול של בעלי תארים בבואם לדון מול חסרי תארים.
    פרופסור Y צריך לדון היום עם X (חסר התואר) כששניהם נגישים לאותו מידע, קוראים את אותם מאמרים ונחשפים לאותם רעיונות טרנדיים במחקר העולמי דרך הרשת כמובן.
    ההבדל היחיד ביניהם הופך להיות מי יהיה מוכן להלחם על האמונות שלו בראש חוצות ומי יבצע קרבות מאסף רק כדי להשאר בתמונה.

    השבמחק
  19. אבל רגע, הבנק כן תלוי בפקדונות מהציבור כדי לתת הלוואות - נכון שהיכולת שלו לייצר כסף תלויה בהון העצמי שלו, שאותו הוא יכול להכפיל פי כמה וכמה בצורת הלוואות - אבל - הבנק עדיין מחוייב להחזיק היקף פקדונות שיהיה גדול יותר מהיקף ההלוואות שהוא נתן. ולראייה, בדוחות של כל הבנקים יש את צד הפקדונות שהוא גדול יותר מההלוואות.

    כך שאם לא היו אנשים ששמים פקדונות בבנק - הוא לא היה יכול לתת הלוואות.

    השבמחק
    תשובות
    1. זה נכון אבל מהקמהוף טוען זה שהם קודם נותנים הלוואה ורק אחר כך אומרים לבנק המרכזי שישלימו להם את הרזרווה וזה מה שבעצם עושה אותם מדפיסי כסף דה פקטו. חשוב לציין שזה דעת קמהוף והוא בדעת מיעוט בינתיים ומכאן ועד שינוי השיטה,בטח בישראל,הדרך ארוכה
      גיא

      מחק
    2. זו דעת מיעוט? אפשר הפנייה למקור במעמד מקצועי דומה לשל קומהוף, שטוען שזה לא המצב?
      מכל הביקורת בעלת הנימה ה-"האקדמית" שנשמעת פה, עדיין לא ראיתי הפנייה למקור מחקרי שתומך בדברי הביקורת הלא מבוססים נגד דבריו של קומהוף.

      מחק
    3. הבנק המרכזי יכול לשלוט בכמות ההלואות ע"י כך שהוא עושה אותן לא כדאיות. הוא יכול לגבות ריבית גבוהה יותר מבנק שחסר רזרבה חלקית

      מחק
  20. האם לא עדיף שהבנקים והכלכלנים שלהם ינהלו את הכלכלה העולמית מאשר שר האוצר והאינטרסים שיש לו ולחברים שלו? הבנק מעונין לקבל את ההלואות חזרה ולכן נזהר, מה רע בזה שהוא מלווה כספים?

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימי 950
      "האם לא עדיף שהבנקים והכלכלנים שלהם ינהלו את הכלכלה העולמית מאשר שר האוצר והאינטרסים שיש לו ולחברים שלו?"
      האינטרס של הבנק (גם לו יש, נעים להכיר..) הוא שהכסף ישאר אצלו. כמה שאפשר יותר. ושכמה שפחות תרגיש בזה, או שתחשוב חלילה שאפשר גם אחרת.
      האינטרס של שר אוצר (במצב מתוקן כמובן. לא מדבר על הליצן שיש עכשיו במדינה הזו) הוא שאתה תרגיש שטוב לך - ע"מ שתבחר בו שוב.
      אם אתה שואל אותי - אני מעדיף להרגיש שטוב לי..
      לגבי מה רע בזה - תשקיע 4-5 שעות בלקרוא כמה פוסטים באתר הזה (עם התגובות והדיונים, כמובן). תבין יותר טוב אח"כ.

      מחק
  21. ממש לא. א. תראה מה תוצאות הניהול הזה. ב. את שר האוצר אנחנו יכולים להחליף אם המדיניות לא לרוחנו.

    השבמחק
  22. הכותרת "הכלכלה הלא אמיתית" נשמעת מחייבת.
    בהתנגשות בין שתי תיאוריות מוטב לערוך טבלה פשוטה וקריאה המעמתת את נקודות המחלוקת העיקריות ואת ההכרעה המדעית לגבי נקודות המחלוקת (או, לחילופין, לאפשר לקורא לגזור בנקל את ההכרעה מן הטבלה).

    השבמחק
    תשובות
    1. אפשר לכתוב עוד אוקינוסים של דיו כמו אורי כץ, אבל בסוף היום הסיפור ממש פשוט: כולם מסכימים שצריך להמריץ את הכלכלה, כולם מסכימים שכסף ממריץ כלכלה, נקודת המחלוקת היא כיצד להכניס את הכסף לכלכלה - לפי השיטה הקיימת באמצעות הלוואות וגילגולן הלוך ושוב. לפי הצעה אחרת, כסף נטול חוב שיוכנס למחזור הכלכלי ויפעיל את הכלכלה.

      מחק
  23. ערן, יש מצב להביע דעה או לכתוב איזה עמוד על דעתך בקשר לבנק הקואופרטיבי
    ( למרות היותך מתנגד, כי הוא לא פותר את הבעיה משורשה)

    תודה רבה וכל הכבוד

    השבמחק
    תשובות
    1. בנק קאופרטיבי הוא בהחלט רענון מומלץ באטמוספירה של מונופול של כמה בנקים פרטיים גדולים.
      לגבי אפק -לא חקרתי עליו ולכן אינני יכול להמליץ או לא להמליץ עליו

      מחק
    2. וואלה תודה

      מחק
  24. אם ערן ואורי כץ יפגשו לכוס קפה ויחליפו בינהם רעיונות על צעדים לשיפור הכלכלה בארץ והקטנת הפערים, ערן יוכל להעלות פה כתבות שיהפכו את האתר הזה למשהו חינוכי יותר. בתקופה האחרונה יש התמקדות בנושאים מצומצמים הדורשים ידע רב בכלכלה. עדיף שהאתר יהיה מקור להפצת ידע מאשר למריבות וויכוחים

    השבמחק
    תשובות
    1. Dude, you need professional help

      מחק
    2. הטיעון "דרוש ידע רב בכלכלה" זה הטיעון הכי חלש שיש.

      היגיון לא דורש ידע רב, ידע מועט בהחלט מספיק על מנת להבין שאם מחר הייתי בונה חברה, הייתי נותן את הסמכות לשליטה בכסף לנבחרי הציבור ולא לגוף פרטי (ולא משנה כמה דוגמאות תביא לממשלות שהדפיסו יותר מידי כסף, על כל דוגמה כזאת יש 10 דוגמאות שבהן המדינה הייתה במשבר כלכלי וביטלה את המונופול של הבנק המרכזי שלה, ובכך החזירה איזון ויצרה שגשוג שהחזיק מעמד עד הרגע שבו שוב ניתן לבנקים המונופול).

      זוהי דמוקרטיה, תביא גם אלף כלכלנים שיגידו אחרת, מי שאמור לשלוט בכסף הם נציגי ציבור, ולא אנשים שאף אחד לא הצביע להם.
      "ער"

      מחק