יום שישי, 28 במרץ 2014

בית הספר לכלכלה אמיתית -מבוא למתחילים



ראיון מבוא בגובה העיניים עם פרופ ריצ'ארד וורנר. 

ריצ'ארד וורנר הוא פרופ' לכלכלה מאוניברסיטת סאות'המפטון. סיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת אוקספורד ועבד בעבר כחוקר המערכת המוניטרית עבור הבנק המרכזי ומשרד האוצר היפני. במסגרת עבודתו באוניברסיטאות בבריטניה וביפן פרסם ספרים ומאמרים ,שחלקם נחשבים עד היום לפורצי דרך בתחום המוניטרי.
וורנר הוא האיש שעומד מאחורי המונח "הקלה כמותית" (QE). המונח ,שהפך בשנים האחרונות אולי למושג המוניטרי הכי מפורסם בעולם הכלכלה , הומצא על ידו עוד לפני 20 שנה.
 וורנר הוא המיסד והעומד בראש המרכז האוניברסיטאי לבנקאות , פיננסים  ופיתוח בר קיימא.  הוא נחשב היום לאחד מארבעת הכלכלנים המומחים ביותר בעולם בתחום המוניטרי והבנקאות.
הסרטון הבא בו מרואין וורנר מחולק לשישה חלקים. וורנר מסביר בצורה פשוטה בגובה העיניים איך מערכת הבנקאות עובדת , את המידע השגוי שמלמדים את הסטודנטים לכלכלה, מבהיר מושגי כלכלה בסיסיים כמו צמיחה ואינפלציה, חושף את הסיבה להיווצרותן של בועות פיננסיות וגם מעלה אלטרנטיבות  למערכת.

המעבר בין ששת הסרטונים נעשה אוטומטית.


34 תגובות:

  1. סדרת סרטים חשובה מעין כמוה.
    הצעד הראשון לפתרון הוא הבנת המצב הקיים.

    אם זאת הפתרון המוצע הוא להעביר את מונופול יצירת הכסף מחבורת אנשים אחת (בנקים) לשנייה (ממשלה). דבר שהיסטורית מוכח כפתרון נאיבי (כל עוד מדובר באנשים בשר ודם). הצעד השני הוא להבין שהבעיה היא בקיום עצם קיומו של מונופול (הנכפה על האזרחים בכח הרובה) ולא מי הוא הבעלים של המונופול

    השבמחק
  2. לצערנו אין שום קשר בין הדברים הנאמרים בסרטון לבין הדברים הקוראים במדינה כמו ישראל, מדינה שבה הצבא שואב אחוז קריטי מהתל"ג, מעל 10%. אחוז ששום מדינה לא רוצה להגיע אליו.

    למעשה זהו אנכרוניזם קלאסי אשר מתבטא בפסדו-כלכלה שנוצר עקב מהפכת האינטרנט.

    ואנחנו נסביר מה הכוונה עקב מהפכת האינטרנט: ישנו מושג שנקרא "לינקרים". מושג שכדאי להכיר, בעיקר לאנשים צעירים. פירושו של "לינקר" הוא אדם אשר מקשר סרטון, מדיה, דעה, או פוסט בהבזק מהיר. קפסולה של משפטים קלילים ומתומצתים שמתאימים לחוסר השקט של ילידי האינטרנט. זוהי פעולה זריזה שנלקחה מתוך פעולה אחרת, סבלנית יותר, מעמיקה יותר, מתוך ספרות המידע. כלומר אדם שכתב תיזה, מאמר, ספר שם בסוף הספר את רשימת המקורות שלו.

    יש פער עצום בין לינקר לבין הבאת מקורות דרך הספרות המדעית. ומדוע? כי הספרות המדעית עוברת סינון, בקרה. שם דואגים שמאמרים מדעיים המועמדים לפרסום יעברו תחת עיניהם המקצועיות של חוקרים עמיתים, ואלו יעירו את הערותיהם, ויביעו את דעתם באשר להיותם ראויים או בלתי ראויים לפרסום. ורק אחרי זה יוצאים לאור, לא כך אצל הבלוגר. שאצלו תווך הזמן הוא 24 שעות.

    התוצאה היא פסדו-כלכלה. ודבר זה יוצר נזק אדיר למוחות צעירים. וכך בורות וידע משתלבים ודרים בכפיפה אחת. פגיעים במיוחד לתופעה הם בני-הנוער, אשר נמצאים בתהליך של גיבוש תפישת עולם, ואשר פתוחים במיוחד לרעיונות חדשים ומלהיבים.


    השבמחק
    תשובות
    1. נדב, האדם שמופיע בסרטון הוא מהכלכלנים המוערכים והחשובים בעולם בימינו, שפרסם הרבה מאוד מאמרים שעברו ביקורת עמיתים ואף השפיעו על המדיניות הכלכלית של מדינות רבות. אני חושב שתצטרך להביא נתונים קצת יותר משכנעים כדי לסתור את דבריו מלהגיד "לצערנו אין שום קשר בין הדברים הנאמרים בסרטון לבין הדברים הקוראים במדינה כמו ישראל". אתה חושב שדבריו אינם תקפים לישראל? אדרבא, בוא ותפנה להסבר טוב יותר ויהיה על מה לדבר.

      בנימה אישית, אני תמה מדוע אתה מתייחס לעצמך בלשון רבים?

      מחק
    2. שלום נדב
      שכחת לציין פרט קטן:
      הספרות המדעית בנושא המדובר היא יחסית מעטה אך למרות זאת הדובר בסרטון, פרופ וורנר, הוא זה שכתב חלק לא קטן ממנה ועליה מבוססים חלק מדבריו בסרטון.
      עקרונות המערכת הם כל כך מעוותים לא מוסריים והרי אסון שלא צריך לחפור בתוך ספרים עבי כרס כדי להבין אותם. בכך עושה וורנר שירות אדיר שהוא מקדיש שעה מזמנו ומנגיש את הנושא הכל כך חשוב הזה לכלל הציבור. לא רק שהוא לא גורם לנזק למוחות אלא מחכים אותם במשהו שאפילו כלכלנים לא מודעים לו שלא לדבר על אלה שיושבים על יד שולחן הממשלה.
      אבל עבור אלה שמחכים ל"הוכחות" גם הם יקבלו את מבוקשם במסגרת בית הספר לכלכלה אמיתית: כבר בשבועות הבאים יובאו עבור מי שרוצה לחקור לעומק המסמכים והמאמרים מטעם הגופים שמנהלים את המערכת שמאמתים את דבריו של וורנר למרות שדבריו של וורנר בעצמם מבוססים על חלק מעבודתו בבנק המרכזי ביפן

      מחק
    3. שלום לך,

      ברשותך אתייחס לפסקה האחרונה שלך: "אבל עבור אלה שמחכים ל"הוכחות" גם הם יקבלו את מבוקשם במסגרת בית הספר לכלכלה אמיתית: כבר בשבועות הבאים יובאו עבור מי שרוצה לחקור לעומק המסמכים והמאמרים מטעם הגופים שמנהלים את המערכת שמאמתים את דבריו של וורנר."

      זה נאה אך אין בכך די. כדאי שזה יהיה רציני תצטרך לשאול אותו לגבי הכלכלה הישראלית והוצאותיה על הביטחון. כמו כן לתת דוגמאות אחרות של מדינות שחרגו מעל 9% מהתל"ג על הוצאות הביטחון ומהן ההשלכות על יצירת החוב. ומתוך כך לגזור את המסקנות הכלליות שמובאות בסרטון. לצערנו לא ניתן להפריד את כלכלת ישראל מהוצאות הביטחון, אחרת זה כמו לשתות קולה חמה בלי הגזים.

      מחק
    4. נדב,
      הבעיות שמעלה וורנר כתוצאה ממבנה הכלכלה (חובות, בועות, צמיחה המבוססת על חוב גדל) הן בעיות שקיימות במדינות עם הוצאות בטחון גבוהות או נמוכות. את הבעיה הזו בכלכלה צריך לפתור בלי שום קשר להוצאות כאלה או אחרות.

      מחק
    5. אני מוצא שהוצאות הביטחון של ישראל ב 2011 והן 6.3% מהתל"ג של 2011,
      בהשוואה - הוצאות הביטחון של ערב הסעודית הם כ 8.5% מהתל"ג שלה
      ההוצאה על ביטחון בישראל נמצאת במגמת ירידה מובקהת, וצנחה מ-9.1% מהתמ"ג ב-2002
      למעשה היא מהנמוכות שהיו לה מאז שנות ה 60
      מילטון פרידמן טען שישראל מיצאת ביטחון, היא מקבלת סיוע כלכלי עקיף וישיר בשל צרכי הגנה, צריך להוריד מענקים מהעלויות. אין ספק שתקציב ביטחון של חצי אחוז שזה מה שמקובל אצל כ 40 מדינות היה עדיף

      מחק
    6. שלום נדב.

      האם אתה הוא אותו נדב המוזכר ככותב המאמר: http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/papers/dp1107h.pdf

      אם כך - העובדה שאתה מקדיש מזמנך לבלוג היא חדשות ניפלאות לקוראים. אני חושב שכולנו נישמח לקרוא וללמוד ממקצוען אמיתי שאפילו מתמצא בתוככי בנק ישראל.

      לדוגמא, אני מאוד סקרן מה תיהיה תשובתך להערה של ערן למעלה - שבעיות דומות קורות במדינות עם צבאות קטנים וזולים בהרבה מישראל.

      מחק
    7. נדב שטרנברג, בין דבריך אתה כותב ואני מצטט: שזה יוצר נזק למוחות צעירים ובכן איני יודע אם אתה מוח צעיר או מבוגר, אך ברור שאתה עצמך הינך ההמחשה הטובה ביותר לנזק הנוצר למוחות צעירים ומבוגרים מתהליך הדיסאינפורמציה הקיים בתחום יצירת הכסף. אתה מתחפר בחוסר ידיעתך, אתה מתבצר בבורותך, ומשליך אותה על דוברי האמת וחושפיה, כמו ערן הילדסהיים המצוין שעושה כאן מלאכת קודש של חשיפת האמת בסוגיה שהיא קריטית לקיומנו. אז אנא, טול קורה מבין עיניך לפני שתייעץ ליטול קיסם מעיני רעיך. שב ולמד והבן דבר על בוריו והינצל מהנזק המוחי שכבר הפגנת בדבריך.

      מחק
  3. הבנקים אמנם מלווים כסף, אבל הם לא יוצרים אותו יש מאין. הבנקים לא יכולים להלוות יותר כסף ממה שיש להם, בין אם כפקדונות של לקוחותיהם או כסף שלוו בעצמם. יש בנק אחד בלבד שיכול, תאורטית, ליצור כסף, וזהו הבנק המרכזי.

    השבמחק
    תשובות
    1. אז זהו שמסתבר שזה לא נכון....
      אלא אם יש לך ידע יותר מאחד המומחים הגדולים בעולם בבנקאות..

      מחק
    2. אני לא מבין, צפית הרגע בסרטון אחר?
      מסבירים לך עובדה פשוטה ואת מתכחשת כאילו מדובר במידע בדיוני..כנ"ל החבר מעלייך.

      מחק
    3. דורין, זה מוסבר ומופרך כבר בשניה ה0:43 של הסרטון

      מחק
    4. איזה נאיבית

      מחק
  4. ל-Roey,

    הניסיון כאן הוא לא להכחיש, אלא לתאר פעולה לינקרית חסרת תועלת. מה הכוונה?

    כי אין כאן בסרטון התייחסות למדינת ישראל. לכן הדבר הוא חוסר אחריות. אם למשל העיתונאי היה שואל:

    "האם מצב זה יכול להסביר את הקורה בכלכלה הישראלית?" אז היה אפשר להתייחס לדברים הנאמרים. ואז גם לשאול שאלות בהתאם.

    השבמחק
    תשובות
    1. הוסבר ששיטה זו נוהגת בכל העולם. אם ברצונך להוכיח שישראל היא יוצאת דופן והכסף בה נוצר בדרך אחרת, עליך להפנות למקור המסביר את הטענה הלא ברורה והלא נכונה הזו.

      מחק
    2. יוצא אם מכך שכבודו רואה הפרדה בין איך שהכסף נוצר לבין זה איך שמוציאים אותו. וזה כמובן לא מקדם דבר.

      מחק
    3. יוצא ממה?

      מחק
    4. נדב -
      רק להבין את דבריך -
      אתה טוען שלמרות שלמדינת ישראל היה, נכון ל2012 חוב של כ667 מיליארד ש"ח מהלוואות שנלקחו (בעיקר ע"ח אג"ח) וההחזרים עליו (97 מיליארד) ועל הריבית (38 מיליארד) היו ביחד כ35% מתקציב המדינה (שעמד על כ382 מיליארד, ראוי לשים לב ליחס בין תקציב הממשלות לחוב שהם לקחו עלינו..) -
      הבעיה שלנו היא שונה כי אצלנו יש סעיף תקציבי מאוד גדול ושמן - סעיף הבטחון, ששוקל כ"כ הרבה - יחסית לשאר המדינות בעולם (אגב, היית מוכן להיות לפחות לינקר בעניין הזה ולשתף אותנו במקורות המידע שלך לטענה זו?) כ60 מיליארד. פחות מחצי מתשלומי החובות והריביות.
      ושוב, רק להבין - זה מה שאתה טוען?
      קישור לדף 'תקציב המדינה' הרשמי של הממשל ממנו נלקחו חלק מהנתונים -
      http://budget.msh.gov.il/#00,2010,0,1,1,1,0,0,0,0,0,0

      מחק
  5. משהו לא מסתדר לי:
    אתה מפקיד בבנק הפרטי 100 ש"ח, הבנק הפרטי מעביר אותם לבנק המרכזי ואז הוא ראשי על סמך 100 ש"ח אלו ליצור 9900 ש"ח נוספים ולהלוות אותם.
    אחר כך בא מישהו (או כמה אנשים) ומפקיד את אותם 9900 ש"ח בבנק הפרטי. הבנק הפרטי מעביר אותם לבנק המרכזי ואז הבנק הפרטי ראשי ליצור 980,000 ש"ח נוספים ולהלוות אותם.
    אחר-כך בא מישהו (או כמה אנשים) ומפקיד את אותם 980,000 ש"ח בבנק הפרטי. הבנק הפרטי מעביר אותם לבנק המרכזי ואז הבנק הפרטי ראשי ליצור עוד 97 מליון ש"ח ולהלוות אותם.
    תוך זמן קצר 100 ש"ח אלו יהפכו לטריליונים רבים. איך יתכן דבר כזה? העסק הזה אמור להתפוצץ מהר מאוד.

    galgal21

    השבמחק
    תשובות
    1. גלגל
      השבוע הבא יוקדש בדיוק להסבר על התהליך הזה

      מחק
    2. מר גלגל, אתה עלית על משהו, אבל יש מעט אי דיוק בדבריך. בקיצור נמרץ, כיום הבנקים למעשה יכולים לייצר יש מאיין כמה הלוואות שהם רוצים. אז לכאורה הם מהר מאוד ייצרו היפראינפלציה. אבל המחסום לכך הוא לא בחוסר יכולתם ליצור כסף, אלא בחוסר יכולת הלווים להחזיר אותו כסף, קרי בחדלות פרעונות של הלווים שבמידה וזאת תקרה תביא לקריסת הבנקים, ראה משבר הסאב-פריים. לכן אפשר לומר שלבנקים יש יכולת בלתי נדלית ליצר כסף מהלוואות אבל מה שמגביל אותם בכל זאת הוא הפוטנציאל הגדל של חדלות פרעונות, עם גידול בכמות ההלוואות שהם מיצרים.

      מחק
  6. שלום ערן.
    צפיתי בסרט תיעודי שנקרא Hidden secrets of money שבו האיש מתייחס רבות על ההגדרה של כסף לעומת מטבע או אמצעי חליפין. אשמח להתייחסותך לנושא זה.
    http://topdocumentaryfilms.com/hidden-secrets-money/
    גונן.

    השבמחק
  7. ערן, נראה לי שהנקודה החשובה שבה צריך להתמקד היא חוסר יכולתה של ממשלה נבחרת לנהל את מדיניותה הכלכלית תחת השיטה הקיימת. את האבסורד שבו מדינה מלווה את כספה שלה ואת העובדה שבכך מסרסת לחלוטין את עצמאותה.
    רק ברגע שהציבור יבין שזוהי המציאות, ידע לבוא בדרישות כלפי נבחריו וגם לבחון נכון את התוצאות בין בחירות לבחירות.

    השבמחק
  8. פוסט נהדר.
    סרטונים מתומצתים, ענייניים וברורים.
    תודה ערן.

    השבמחק
  9. לעורך כלכלה אמיתית

    אולי תפתחו TAB נוסף ב MENU שתעניקו לו שם מתאים ושם ירוכזו הלימקים לכל ההרצאות לפי סדר ההופעה / סדר נושאי ... אפשר ? כך תמיד תהיה גישה לחומר ... נראה לי חשוב מאוד. תודה

    השבמחק
  10. מעט מאד צפיות לסרטונים.
    גם עם התרגום וגם בלעדיו.
    עצוב מאד.
    צריך איזה דוגמנית חצי ערומה שתסביר את הנושא כדי שמישהו יצפה בזה

    השבמחק
    תשובות
    1. הצפיות ביו טיוב לא מתעדכנות אונליין. נדמה לי פעם או פעמיים ביום

      מחק
  11. ברכות לערן הילדסהיים עם פתיחת בית הספר לכלכלה אמתית. למרות שאין כאן מסדרונות ובניינים ותקציב וכוח אדם ומשכורות ויועצים ופרסים איין, אבל יש את ערן איש אחד מסור וחרוץ - ושמאחוריו תנועה של מתנדבים - שעושה ימים כלילות למען חשיפת האמת. הרבה יישר כוח.

    השבמחק
  12. איפה הבלוף האמיתי?
    ראשית יוזמה ברוכה של ערן בהתחשב בכך שמרבית האנשים ובכלל זה משכילים מאוד אינם מודעים כלל לאיך עובדת המערכת הפיננסית הקלוקלת ואפילו לא לאיך נוצר כסף.
    עם זאת כדאי לשים לב להערה אחת בסרטון הרביעי. למרות שבבריטניה יש יכולת לאכוף אשראי חיובי על הבנקים מצטנע לו פתאום השלטון ומצהיר ברוב צניעותו כי אינו רואה לנכון להתערב בתהליכי הקצאת אשראי - לא פחות ולא יותר. אוסף אנשים תאבי כוח ושררה מצטנעים להם ואומרים שיד נעלמה תביא את האשראי למקומות הנכונים. האם הם קיבלו טיפול תרופתי שממתן את יהירותם ונבזותם? אין טיפול תרופתי כזה. מה שיש הוא תרופה הנקראת החזקת הפוליטיקאים בביצים. כל ניסיון של אנשי המאיון העליון - פוליטיקאים מכהנים - למרוד באדוניהם - הבנקאים והטייקונים האחרים - ייגמר רע והם מאמינים בכך ובצדק. הם אפילו לא יצטרכו לחכות לבחירות הבאות וחנק האשראי שלהם. כבר בקדנציה בה יוצעו הצעות המקטינות רווחי בנקים או איום על הפריבילגיה של ייצור הכסף הם יודחו בעזרת 1. הטלת רפש ופשפוש בעברם ע"י תקשורת הנשלטת ע"י הטייקונים 2. מתחרים במערכת שלהם עצמם שיעקפו אותם 'מימין' 3. דריה לפרעון מיידי של הלוואות המפלגה 4. מימון גורמים פוליטיים עוינים. הנה כי כן ללא איום ממשי על הבנקים או מחטף מיידי שישבור את כוחם בן לילה זה לא יקרה.

    השבמחק
  13. תשובות
    1. ועוד יישר כוח אחד!!!

      מחק