מאת: ערן הילדסהיים
מי שרצה עוד הוכחה מדוע הכלכלה היום מתנהגת כמו דת יותר מאשר תחום מדעי יכל לקבל אותה בדיווח הבא של בנק BIS
אחת הסיבות למשבר הגדול שהיה בארה"ב בשנת 2007 נבע מגדילה עצומה של החוב בעיקר בתחום הדיור. התגובה הראשונה של בנקים מרכזיים ברחבי העולם למשבר שפרץ בעקבות קריסת הר החובות היה להוריד את הריבית רק בשביל לשלוח את האזרחים להכנס לחובות גדולים עוד יותר. ככה זה בדת .יש רק אפשרות אחת שניגשים אליה גם בתקופות גאות וגם בתקופות שפל. הבעיה משמשת כפתרון מה שיוביל לבעיה יותר גדולה בעתיד.
מאז המשבר העולמי ב-2008, החוב העולמי זינק ב-40% וחצה את הרף של 100 טריליון דולר, וזאת על רקע מאמצי הממשלות לחלץ את הכלכלות מהמיתון, וניצול שיעורי הריבית הנמוכים על ידי חברות. כך על פי נתונים שאסף הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS).
מהנתונים עולה כי בין אמצע 2007 לאמצע 2013, התרחב החוב העולמי ב-30 טריליון דולר מ-70 טריליון דולר, זאת לעומת ירידה של 3.86 טריליון דולר בשווי המניות ל-53.8 טריליון דולר באותה תקופת זמן. הזינוק בחוב, כפי שנמדד על ידי הבנק להסדרי סליקה, שבסיסו בבאזל, גבוה כמעט פי 2 מהתמ"ג של ארצות הברית.
מי שרצה עוד הוכחה מדוע הכלכלה היום מתנהגת כמו דת יותר מאשר תחום מדעי יכל לקבל אותה בדיווח הבא של בנק BIS
אחת הסיבות למשבר הגדול שהיה בארה"ב בשנת 2007 נבע מגדילה עצומה של החוב בעיקר בתחום הדיור. התגובה הראשונה של בנקים מרכזיים ברחבי העולם למשבר שפרץ בעקבות קריסת הר החובות היה להוריד את הריבית רק בשביל לשלוח את האזרחים להכנס לחובות גדולים עוד יותר. ככה זה בדת .יש רק אפשרות אחת שניגשים אליה גם בתקופות גאות וגם בתקופות שפל. הבעיה משמשת כפתרון מה שיוביל לבעיה יותר גדולה בעתיד.
מאז המשבר העולמי ב-2008, החוב העולמי זינק ב-40% וחצה את הרף של 100 טריליון דולר, וזאת על רקע מאמצי הממשלות לחלץ את הכלכלות מהמיתון, וניצול שיעורי הריבית הנמוכים על ידי חברות. כך על פי נתונים שאסף הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS).
מהנתונים עולה כי בין אמצע 2007 לאמצע 2013, התרחב החוב העולמי ב-30 טריליון דולר מ-70 טריליון דולר, זאת לעומת ירידה של 3.86 טריליון דולר בשווי המניות ל-53.8 טריליון דולר באותה תקופת זמן. הזינוק בחוב, כפי שנמדד על ידי הבנק להסדרי סליקה, שבסיסו בבאזל, גבוה כמעט פי 2 מהתמ"ג של ארצות הברית.
קישור לכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן
תמיד נשאלת השאלה למי חייבים את כל הכסף הזה, נכון? מישהו יכול להגיד כמה מהחובות האלו הם הדדיים בין מדינות וארגונים ובעצם ניתנים לקיזוז (אני חייב לך 100 ואתה חייב לי 100 אחרים)? וכל השאר, למי שחייבים אותם, האם הם אי פעם ירצו לגבות?
השבמחקאת הכסף? לא. רק את הריבית. גם אם תביאי את כל הכסף בעולם לא תוכלי לחסות את החוב כיוון שכסף נוצר מחוב (שחלק קטן ממנו, 10% בערך, קיים בעולם, והריבית מעולם לא הייתה קיימת). מה שאומר שאין באמת את הכסף בעולם ואנחנו חיים כי אנחנו באשליה שהכל טוב. ידוע לכולם שאם כולם ילכו לבנק הם יקרסו כמה שעות אחרי וזה בגלל שירות לקוחות איטי, אחרת זה היה לוקח כמה שניות.
מחקהשאיפה של הבנקים והמדינה היא שתגדילי צריכה, בעיקר ע"י לקיחת חוב חדש, ואין צורך שתשלמי אותו אבל חשוב שתשלמי את הריבית... אחרת נקרוס. כך שהחוב גדל כל שנה אבל בגלל שאנחנו משלמים את הריביות העולם עוד מחזיק. ברגע שזה ייפסק תהיה עוד נפילה. אולי קטנה אולי גדולה. אולי ארוכה אולי קצרה, אולי תמידית שתכלול שינוי מוניטרי ואולי זמנית שתיצור עוד פעם מתישהו בהמשך משבר שיחריף עד ש...
כשאת בחוב למי את חייבת?
מחקנכון לבנקים.
האם אפשר לסגור את החוב. כן.
מה יקרה? הבנקים יקרסו.
למה?
כי הם בנויים על כך שאנשים יהיו חייבים להם ויעבדו כדי להחזיר להם את ההלוואות שהם נתנו.
מאיפה הגיעו ההלוואות?
הן נוצרו בזמן ההלוואה כ....
נכון מאוד, חוב
אבל יש דרך אחרת
http://www.youtube.com/watch?v=HtYZV6Cc8js
http://d24w6bsrhbeh9d.cloudfront.net/photo/6696279_700b.jpg
השבמחקכל המדינות וכל האזרחים משועבדים באמצעות החובות לבעלי הבנקים שיכולים לעשות בעולם מה שבא להם ולהחזיק את כל מי שהם רוצים בביצים.
השבמחקתרמית פירמידה אכזרית כבר אמרנו?
s72
השבמחקמלבד הבעייתיות של "השיטה" המוניטארית, קיימת בעיה נוספת,
שיער הגידול באוכלוסיה הוא גדול בהרבה משיעור הגידול ביצירת המזון לדונם, כלומר – היכולת של האיכר בנימין נתניהו להגדיל את הפריון החקלאי שלו לדונם, תלויה; א. במציאת זני צמחים שהם בעלי תנובה גדולה יותר לדונם, ב. בפיתוח שיטות גידול יעילות יותר ובפיתוח מיכון וטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות יותר. ואלה כאמור עולים בשיעור מתון משיעור הגידול באוכלוסיה לאורך ציר הזמן. תוסיף לכל אלה את משאבי הטבע המדלדלים, בצורות, שינויי אקלים, ותגיע למסקנה בעצמך...
כשאתה שומע את נאומו האחרון של ראש הממשלה (ראש מדינתך) ואת המילים הנבובות והחלולות היוצאות מפיו בגוון צלילי רובוטי, במציאות אזורית ועולמית לא קלה,
כשאתה שומע את "הדתי" (לדעתי) בנט מפריח סיסמאות דביליות (עד כדי צביות תרחית ממש) על יבוא חלב מחו"ל בכדי "להגדיל" את כושר התחרות (דהיינו - להפוך עוד אנשים לעבדים) במקום לחזק את התשתית החקלאית והפיכת המדינה למדינת בת-קיימא המסוגלת לכלכל את כול תושביה גם במקרה של אסון או משבר פיננסי עולמי,
כשאתה שומע את שר האוצר מתעסק בגיוס חרדים במקום להתעסק בבעיות האמיתיות כמו שימוש בתמלוגי הגז כמנוף להורדת יוקר המחייה והדיור, כשאתה רואה כיצד הוא עזר לבעלי ההון לגזול את משאב הגז מידי אזרחי המדינה תוך שהוא מונע את העברת הדיון וההחלטה למליאת הכנסת...
כשאתה שומע כיצד שר האנרגיה מתגאה בתעלת הימים העלובה שהוא הביא לאישורה, שתגרום נזק בלתי הפיך לתושבי המדינה במתכונתה הנוכחית ושהיא למעשה תשרת רק את בעלי ההון...
אתה מבין שטמטום יכול להרוג! כי גם אדם מושחת ככול שיהיה, צריך להיות מטומטם גדול בכדי להעביר החלטות שמסכנות את קיומו!
אתה מבין שהגיע הזמן לקחת אחריות על גורלך... כי אתה מגלה שאלה "שמתנדבים" לנהל את חייך קטנים עעעעליך ... מכל הבחינות, ומסוכנותתתת!
כמות המזון היא לא הבעיה ולא הייתה הבעיה, אולי היא תהיה אם לא נתפכח. גם עם כמות האוכלוסיה הקיימת בעולם יש לך כמות מזון הרבה יותר גדולה ממה שצריך. המזון ברובו הולך להאבסת בעלי החיים במקום לבני אדם. זאת הבעיה הראשונה. הבעיה השנייה היא שמדינה לא לוקחת אחריות על שאריות ולכן הצבא ועוד עשרות גופים גדולים זורקים לפח כמויות אוכל שיספיקו לכל ההומלסים בארץ פן מישהו יורעל מהאוכל. עדיף שימות על הספסל ברחוב. והבעיה השלישית היא התפוצה והשינוע של האוכל בעולם.
מחקS71
מחקמה שכתבת לגבי החלב הוא מלא אי-דיוקים ואינו מבוסס על עובדות בשום צורה.
המרוויחים העיקריים מהמכסים על החלב הם תנובה (קרן אפקס) וטרה (קוקה-קולה). למעשה הם מרוויחים פעמים, פעם מהמכס ופעם שנייה מהסיבסוד של החלב. למעשה אתה ואני מסבסדים חלב ורפתנים ואח"כ קונים חלב ביוקר.
המכסים והסיבסוד צריך להעלם כי זה סתם גניבת כסף מהאזרחים וחלוקתו למקורבים. אם כ"כ חשוב לך לסבסד אנשים אתה מוזמן להקים עמותה ולגייס כספים, אבל צא לי מהכיס.
ערן, מזמן לא שמענו על בנקאי שקפץ מבניין, מה קורה בגיזרה הזאת ?
מחקs72
מחקתשובה לאנונימי משעה 13:56
אם הבעיה הם תאגידים המתנהגים כמונופול ומפקיעים מחירים אז יש דרכים לטפל בהם. אנחנו לא עבדים של אף אחד.
מאידך, יבוא חלב מחו"ל יביא לסגירת רפתות רבות ולהרס תשתית שנבנתה במשך שנים רבות ולאובדן ידע. התלות שבקניית חלב ומזון בכלל ממדינות אחרות הוא בעייתי. הוא מגדיל תלות ומקטין את חוסננו, כי אם תהיה להם בעיה אתה הראשון שתפגע! ואז תישאר בלי חלב, ובלי תשתית ליצור חלב. ההפך, תמכור אתה חלב לאחרים! מבחינה לאומית וחברתית נעדיף הרבה רפתנים קטנים והרבה מפעלים קטנים ויעילים לעיבוד מזון המפרנסים הרבה בתי אב מאשר קומץ תאגידים (לפעמים זרים) החולבים את האזרחים ומעבירים את רווחיהם לחו"ל.
S72,
מחקהמדינה על מכסייה ואירגוניה הם הסיבה שקיים מונופול בשוק החלב. המדינה מאפשרת את המונופול ולא מטפלת בו.
אתה מסתכל רק על צד אחד של המטבע. איך אתה חושב כל "תעשיית" החלב הישראלית ממומנת? אתה ואני ממנים אותה, בכפייה! למעשה, אתה מפריש סכום מסויים מהמשכורת החודשית שלך, ומעביר אותו לרפתנים. הנקודה שאם מספיק אנשים יחשבו שחשוב לשמר את תעשיית החלב הישראלית - הם פשוט יקנו חלב ישראלי במחיר גבוה, או ירימו מגבית לרפתנים. הסיבה שלוקחים מאנשים כסף בכוח ומעבירים אותו לרפתנים, תנובה וטרה היא כי רוב האנשים לא מעונינים לממן תעשייה לא יעילה.
בנוסף, לפי הלוגיקה שלך היה צריך גם לשמר את מחלקי הקרח והעגלונים (אתה יודע כמה מחלקי קרח הפכו מובטלים שהמקרר הגיע לארץ?)
מבחינה חברתית עדיף כלכלה חופשית. אף אחד לא צריך לממן אדם אחר - בדיוק כמו שאני לא מצפה שיממנו אותי. זה בלי להזכיר את העובדה שמדובר במוצר שבריאותו מוטלת בספק כבד.
s72
מחקתשובה לאנונימי משעה 17:50
אתה מבלבל בין המושגים; מכסות חלב, ביצים, עופות וכו', לבין סובסידיה.
ארגון גדול כמו מדינה חייב לתכנן לפחות חלק מענפי המשק החקלאי מאחר והם מצריכים השקעה יקרה בתשתית. מאחר והארגון (המדינה) חולש על אזור גדול, לחקלאים מהדרום למשל קשה לדעת מה הולכים לגדל החקלאים מהצפון. עודף של תוצרת בענף מסוים יגרום להפסדים רבים לחקלאים וחוסר בתוצרת יביא למחיר גבוה לאזרח. בחלוקת מכסות לחקלאים המדינה מבטיחה שלא יהיה חוסר או עודף של תוצרת.
סובסידיות ניתנות לחקלאים כאשר עלות היצור לחקלאי גדלה מסיבות גלובאליות כמו עליה במחיר השעורה או הדורה למשל או בשל מדיניות פנים (העלאת מע"מ למשל) ולמדינה חשוב לשמור על מחיר נמוך לצרכן מסיבות סוציאליות או מוניטאריות (שמירה על מדד נמוך). אם לא יהיו סובסידיות החקלאי לא יפסיד כלום, אתה תשלם יותר בסופר! לפעמים נגרמים לחקלאים נזקים בשל מחלות, שרב, וכד' ואז המדינה תומכת בחקלאי בכדי שיוכל להמשיך ליצר מזון.
שוק חופשי הוא טוב, הוא מביא למסחר ערני ותוסס ולחברה דינמית מעניינת ומפותחת. אך המשק החקלאי הוא שונה, הוא משק מקיים ועל כן הוא חייב ביותר בקרה ותכנון.
s72,
מחקמהי סובסידיה? סובסדיה זה כסף שנלקח ממני וממך בכח, ומעובר לאנשים אחרים. למעשה, העגבניה המסובסדת היא לא יותר זולה עבורך - פשוט אתה משלם עבורה פעם במס הכנסה ופעם שנייה במחיר בסופר. ההבדל החשוב הוא שללא סובסדיות אתה יכול לבחור האם לשלם את המחיר, לקנות מלפפון במקום עגבניה או לפתוח עסק ליבוא עגבניות.
סובסידיה לוקחת ממך את הכסף ואת אפשרות הבחירה. בנוסף, סובסידיה מצריכה מנגנון ופותחת פתח לשחיתויות והשמדת ערך.
חוץ מזה, משק חקלאי לא שונה משום משק אחר. הוא עבד מצויין בלי ממשלה מאות שנים. אבל אם אתה חושב שמשק חקלאי צריך תכנון וסובסידיות בבקשה. פתח עמותה, גייס כספים ותרום אותם לחקלאים. למה לקחת ממני כסף בכח?
ככה שסובסידיות או לא - אתה משלם את המחיר.
חקלאות עבדה טוב מאוד בלי תכנון מרכזי. אומנם נקודתית חקלאים ואזרחים יפסידו מעודף או חוסר אבל זה נכון לכל ענף
מניין הבנקאים שכנראה התאבדו לאחרונה עומד כרגע על 12
מחקמסתבר שאחרי שיפרקו את רשות השידור הממשלה תפקח על ברשות החדשה (התקשורת שאמורה לפקח על הממשלה):
השבמחקhttp://www.nrg.co.il/online/16/ART2/564/862.html?hp=16&cat=170&loc=12
זה בדיוק כמו המצב עם הרשות הישנה - רק קצת יותר יעיל
מחקהרשות הישנה הטילה מס על האזרחים, מי שלא שילם טופל ע"י המדינה
הרשות החדשה פשוט תקבל את הכסף ישירות מהמדינה (למדינה כבר יש מנגנון שנועד לקחת את כספם של האזרחים)
בכל מקרה, רשות השידור אף פעם לא הייתה גוף עצמאי
הי ערן,
השבמחקא. אני רוצה להודות לך על הבלוג הנהדר ופוקח העיניים שלך !!!
ב. מה זה "s72" שמופיע ליד חלק מהתגובות?
זה אותו מגיב שמנהל ויכוח עם עצמו או שזה באג של הפלטפורמה (blogger)?
אביב
כמו שאמרו לפניי, החוב של המאה טריליון זה הונאת פונזי אחת גדולה, אך בניגוד להונאת פונזי, כאן כל המשתתפים מודעים לתרמית, רק שאין להם כל כך ברירה אלא להשתתף בה, הרי נפילה של ארה״ב אומרת שכל העולם נכנס למיתון.
השבמחקחוב של מאה טריליון אומר חובות לבנקים הפנימיים והחיצוניים, לבנק המרכזי, לאג"ח ממשלה וחברות, ולארצות חוץ כמו סין ולארצות חוץ שהמאזן המסחרי שלהם חיובי.
השבמחק