10 דברים שהיו מתרחשים במדינה אילו בנקים היו יצרני רהיטים

פוסט אורח

לפניכם סמלוץ של מה היה קורה אילו בנקים היו הופכים ליצרני רהיטים. התוצאות שהתקבלו הן מעבר לכל דמיון והגיון.



המצדדים במוסד הבנקאי, כפי שהוא מתנהל היום, טוענים שמדובר בעסק לגיטימי לא פחות מעסק ליצור רהיטים.  הטענה היא שהבנקים מנסים לשווק כמה שיותר הלוואות לציבור בדיוק כמו שיצרני הרהיטים מנסים למכור לו כמה שיותר רהיטים. בשני המקרים הציבור הוא בעל השליטה ואינו מחויב לקחת חובות או מנגד לרכוש רהיטים, וכמובן שזו זכותו של בית העסק לעשות ככל שביכולתו כדי להגדיל את מחזור המכירות והרווחים שלו.

הבה נעתיק את עקרונות מערכת הבנקאות לתחום הרהיטים ונראה מה נקבל. זו באמת אנלוגיה נהדרת בשביל להבין את המערכת ואת נקודת הפתיחה ממנה מבצעים הבנקים את עסקיהם.
לפניכם לפיכך 10 שינויים שיתרחשו בשוק הריהוט והמשק תחת מצב בו יצרני הרהיטים יעבדו על פי עקרונות המערכת הבנקאית היום:

1.  למעט מספר מצומצם מאד של גופים גדולים שלהם הזכות לייצר רהיטים, אסור יהיה לאף אזרח לייצר או לבנות רהיטים. העונש על יצור רהיטים שאינו באישור המדינה יעמוד על מספר שנות מאסר.

2.  האזרחים לא יוכלו באמת לקנות רהיטים, אלא רק לשכור אותם לתקופת שימוש בהתאם לחוזה עם היצרן.

3. בסוף התקופה האזרח יתחייב להחזיר את הרהיט ליצרן, בתוספת רהיט נוסף (רהיט הריבית), לעיתים קטן יותר ולעיתים ממש זהה בגודלו וערכו, תלוי בתקופת השכירות ותנאי החוזה.

4.  במידה ולא יהיה ביכולתו של האזרח להחזיר ליצרן את הרהיט ששכר בתוספת הרהיט הנוסף, יעמוד החוק לצד היצרן ויאפשר לו לעקל כמעט כל נכס אחר שבידי האזרח.

5. יצרני הרהיטים יורשו להגביל את כמות יצור הרהיטים כראות עיניהם גם אם לא יהיו מספיק רהיטים בידי האזרחים בשביל להחזיר את חוב הרהיטים שלהם. אם יראה ליצרנים שמוטב להם להגביל את ההיצע לאזרחים ולעקל מהם נכסים אחרים במקום חוב הרהיטים, אדרבא.

6. הרהיטים יתפזרו באופן לא שוויוני בין האזרחים. לחלק מהאזרחים יהיו מחסנים עמוסים ברהיטים שיוכלו לרהט ערים שלמות ולחלק אחר לא יהיה אפילו שרפרף לשבת עליו. ליצרן הרהיטים תהיה הזכות הבלעדית להחליט למי יהיה שרפרף ולמי מחסן רהיטים. למדינה לא תהיה סמכות להתערב במקרה של אפליה במתן הרהיטים.

7. המדינה תקים את "רהיט ישראל". תפקידו של גוף זה למנוע מיצרני הרהיטים לפשוט רגל גם אם אלו ניהלו את עסקיהם ברשלנות פושעת. "רהיט ישראל" יוכל על פי החוק להעביר רהיטים (על חשבון האזרחים) ליצרן ככל שזה יצטרך , וזאת על מנת למנוע ממנו מצב שיפשוט רגל.

8. רהיטים הם אמצעי המסחר היחידי שיהיה מותר במשק, למעט החלפה ישירה שאין בה רווח - בארטר.

ולסיום כמה מילים על תהליך היצור:
9. ליצרן תהיה מכונה משוכללת שתוכל ליצור מספר אינסופי של רהיטים. המכונה לא תצרוך שום חומר גלם בשביל התהליך. היצור לא יקח זמן רב ויתבצע מיידית בלחיצת כפתור. המכונה תופעל כל פעם שאזרח בא לשכור רהיטים. המכונה תציב רק דרישה אחת: שלשוכר תהיה היכולת, והוא גם יחתום על התחייבות, להחזיר את הרהיטים לאחר התקופה בתוספת רהיטי הריבית.

10. כאשר יחזיר האזרח את הרהיטים ששכר חזרה ליצרן, המכונה תשמיד את הרהיטים. הרהיטים היחידים שישארו הם רהיטי הריבית. אלה ישארו אצל היצרן כתמורה על כך שהפעיל את מכונת הקסם.
כן. כאשר מחזירים חוב רהיטים ליצרן, הרהיטים יושמדו. זה לא נורא כפי שזה נשמע, והתהליך אינו מזהם או משאיר פסולת. אך אל דאגה, המכונה מיצרת רהיטים מחדש ברגע שיהיה מי שמוכן לחתום על חוזה.