מאת: ערן הילדסהיים ואסנת נאות
היום כבר ברור לכל כי הטכנולוגיה מייתרת חלק גדול מהצורך בידיים עובדות והמגמה הזו על פי מומחים רק תצבור תאוצה בעתיד. אז מדוע אם כך אנחנו עובדים מדור לדור יותר קשה ויותר שנים? מה מונע מאיתנו להנות מפירות הטכנולוגיה? מדוע אנחנו לא נותנים לרובוטים ולתוכנות לעשות עבורנו את העבודה בעוד אנחנו נוכל לעסוק בתחביבים והעיסוקים האהובים עלינו?
הכלכלן הבריטי המוערך ג'ון מיינרד קיינס חזה שהקדמה הטכנולוגית תאפשר לנו לעבוד רק 15 שעות בשבוע כדי לספק את כל צרכינו. זה עוד לפני שהכיר את האינטרנט ומדפסת התלת מימד. 80 שנה אחרי, ביל גייטס מאמין כי שוק העבודה עומד בפני שינויים גדולים שאנשים, וממשלות, אינם מוכנים לקראתם. ביזנס אינסיידר מדווח כי גייטס השתתף בפאנל כלכלי, The American Enterprise Institute בוושינגטון, שם ניבא כי בתוך 20 שנה משרות רבות ייעלמו ויוחלפו בידי תוכנות ומנגנונים אוטומטיים.
"תוכנות חליפיות, בין אם עבור נהגים, מלצרים או אחיות, הוא תחום מתפתח. עם הזמן הטכנולוגיה תוריד את הצורך במשרות ובמיוחד כאלו הדורשות מיומנויות פשוטות. עוד 20 שנה הדרישה בשוק העבודה עבור מיומנויות רבות תהיה נמוכה משמעותית. אני חושב שאנשים לא מבינים את זה."
גייטס הוא לא היחיד שמנבא עתיד עגום לפועלים של ימינו. בינואר השנה פרסם האקונומיסט פרויקט נרחב שמנה עשרות עיסוקים ותפקידים שבוודאות יוחלפו בידי רובוטים בעשרים השנים הקרובות ובכללם נציגי טלמרקטינג, רואי חשבון ועובדי מכירות.
אבל עוד בטרם השינויים שגייטס מדבר עליהם יתרחשו , כבר היום ניתן להגיד שתחזיתו של קיינס מתגשמת. היום זו כבר עובדה שיש עודף בעובדים. בישראל למשל חלק גדול מהמבוגרים מגיל 45 כבר נחשב מיותר בשוק העבודה. במספר ארצות באירופה כבר מחצית מהצעירים לא מוצאים עבודה וגם בארה"ב עולה משנה לשנה מספר המובטלים (אם מכלילים את אלו שכבר התיאשו מלחתום בשלכת התעסוקה האמריקאית). למרות הכמות הגדולה של המובטלים מסתבר שהמשק מצליח לייצר עבורנו את כל צרכינו ובחנויות לא חסר לנו דבר ,בדיוק כמו שקיינס חזה. אז מדוע אם כך אנחנו לא נהנים מפירות הקדמה הטכנולוגית? מדוע במקום לשבת ולהנות משעות פנאי רבות עם ילדינו ,אנחנו נאלצים להלחם על עוד מקומות עבודה מיותרים?
קיינס מסתבר כשל בדבר אחד: הוא לא הצליח לחזות שהטכנולוגיה תגויס דווקא למציאת דרכים כדי לגרום לכולנו לעבוד עוד יותר קשה. אחת הבעיות הגדולות שלנו,שמצביעים עליה מומחים היום, היא הכלכלה מבוססת החוב שזקוקה לצמיחה אינסופית על מנת שתוכל להמשיך להתקיים. מדובר בכלכלה שחוקיה נכתבו לפני מאה ומאתיים שנה אז תוצרת, טכנולוגיה מתקדמת וכוח אדם היו דברים במחסור. הממשלה וראשי המשק ,שעדיין כפופים לאותם חוקים, מנסים לדחוף עוד ועוד כוח אדם לשוק העבודה הרווי ,כדי שייצרו עוד ועוד תוצרת שלא צריך ומכאן שיגדילו עוד את הצמיחה המיותרת. כך אצלנו בישראל אחרי שהנשים נכנסו לשוק העבודה, עכשיו דוחפים גם את החרדים. ואחרי שכולם יכנסו לשוק העבודה ידונו בקרוב בהעלאת גיל הפרישה לפנסיה ל70. בקצב הזה נראה שהשלב הבא יהיה השוואת גיל הפרישה מהעבודה לגיל הפרישה מהחיים. למעשה בעידן של טכנולוגיה מתקדמת מדובר במספר אדיר של עובדים שלא באמת צריך.
אבל אפשר גם אחרת. פרופ הרמן דיילי עטור הפרסים הוא אחד הכלכלנים הגדולים בני זמננו.דיילי טוען כי אין שום בעיה לעבור למודל בו במקום לעודד צמיחה על מנת לספק עוד מקומות עבודה, פשוט להגמיש את יום העבודה כך שיותר אנשים יעבדו פחות שעות בכל יום. אחד התנאים של דיילי למעבר לכלכלה אחרת היא להפסיק את יצירת הכסף מחובות ולעבור לכלכלה של 100% רזרבה. כלומר שהבנקים לא יוכלו להמציא כסף משלהם ולהציף אותו כאשראי בכמויות אדירות במשק.
לאור היציאות מהפה של השר יאיר לפיד ומהפייסבוק שלו
השבמחקלאור היציאות מהפה של שר הבטחון יעלון
לאור היציאות מהפה של שר הכלכלה בנט
לאור כל זאת לא יהיה רע אם תוכנה או רובוט יחליפו את הממשלה ושריה
לדעתי לעבוד שעתיים כל יום זה מעולה.
השבמחקגם לא משתעממים,
גם שעובדים עובדים בכל בכוח,
וגם נשאר זמן לעולם שלם של עשייה.
המחלוקת היחידה שלי איתך היא אם צריך שעתיים או שלוש ביום
מחקאורי
כמובן שבעוד 20 שנה הטכנולוגיה תתפתח. ולפיתוח ה"מנגנונים האוטומטיים" ה"תוכנות" וה"רובטים" צריך כוח אדם, משרות חדשות יתווספו לשוק העבודה, מקצועות חדשים ילמדו.
מחקאם ביל גייטס חושש מהפחתה בכמות המשרות אולי זה בגלל שהוא הזדקן? בנתיים הטכנולוגיה לא הפחיתה את המשרות בשוק וגם לא תפחית.
המסקנות שלך מעוותות
השבמחקמאחר ולא יהיה צורך בהרבה עובדים לא מיומנים, וגם לא יהיה אפשרי ללמד אנשים שאינם מבריקים לעשות עבודות מורכבות תהיה אבטלה גבוהה.
הסיבה שמנסים להחזיר עובדים בגיל מבוגר לעבודה היא כדי לא לשלם להם דמי אבטלה מכיון שקופות הפנסיה שלהם נבזזו. צמיחה אפשר ליצור בצורה מתועשת בלי כוח עבודה.
אין סיבה שהצמיחה לא תגדל כשהחוב יחסית לא צומח. מאחר והכסף הולך למקומות לא נכונים ומכיון שהממשלות שקועות בחובות בשל ניהול כושל או בשל חילוץ בנקים אנחנו לא יכולים לעבוד פחות.
שלום אנונימי
מחקכמה שאלות:
1. למה צריך צמיחה בעולם שבו מחצית מכמות האוכל שמיוצר נזרק לפח ומכשירים אלקטרונים מושבתים בו במכוון על מנת שתקנה חדשים? מה תשאיר לילדים שלך ממשאבי כדור הארץ בצמיחה כזו?
2. מודל הפנסיה היום לא מתאים לאוכלוסיה המתבגרת בעולם. במקום לשנות את הרגלי האנשים כדי שיעמדו במודל הפנסיה המעוות לתקופתנו-מה דעתך לשנות את המודל כך שתצא לפנסיה למשל בגיל 55 ולא 70?
3. הממשלות שקועות בחובות כי זו אחת משתי הדרכים הבודדות שלהן לממן את עצמן היום (הדרך השניה -מיסים).
ואם אנשים יצאו לפנסיה בגיל 55, ותוחלת החיים נניח 85 שנים.
מחקאיך אפשר לממן פנסיה ל-30 שנים ?
זאת בדיוק הנקודה, כיום בני אדם עובדים 45 שנה לחסוך לפנסיה ל20 שנה, השוק הגיע למצב שלא צריך את כמות העובדים הזאת, אבל מצד שני אם לא עובדים לא מתקיימים שלא לדבר על לחסוך לפנסיה.
מחקאני חושב שמאוד לגיטימי לטעון שהרבה עבודה היום היא לשווא, והמודל מאלץ צריכה שלא נחוצה, בגלל כלכלת המחסור, לכן יש קולות שהולכים ומתעצמים, שקוראים ״למה צריך את זה?״, היום הגענו למצב שאנחנו מכלים משאבים טבעיים להזנת אש הצמיחה, דוחקים אנשים לשוק תעסוקה יותר ויותר רווי, מזניחים פתרונות יותר אקולוגיים אבל פחות משתלמים לפי הכלכלה הנוכחית (אנרגיה ירוקה?), הכל בשביל לא לפגוע בקודש הקדושים כלכלת החוב.
שווה לקרוא, לעמוד לרגע ולחשוב על אופן מנועי החברה של היום, ולשאול לאן הולכים מכאן.
היום הפנסיה היא צוברת, וברור שאדם לא יכול לחסוך מספיק לפנסיה שתספיק ל-20-30 שנים.
מחקמאיפה יבוא הכסף ?
משנים את שיטת הכסף...
מחקמה זה אומר ?
מחקמקטינים את הכלכלה מבוססת חוב שקיימת היום, כשרובו המוחץ של הכסף (ההוא שצריך בשביל הפנסיה), הוא מבוסס חוב, המשמעות היא:
מחק1. אינפלציה תמידית, משמע החסכון מאבד מערכו.
2. צורך בחובות גדולים והולכים להמשיך לשרת את הכלכלה, ובני אדם עובדים בשביל לשרת החוב.
עוברים לכסף בר קיימא, לא משרתים חוב ולא מאלצים צמיחה. זה על רגל אחת, ערן מתחיל בית ספר באתר זה להסביר על המערכת המוניטרית, והשלכתה על הדינמיקה בחברה.
כלכלה מבוססת חוב, הכונה שגם משקי בית לא יוכלו לצבור חוב בבנק, קרי מינוס.
מחקואם בפנסיה עסקינן, זה אומר שכל אחד מאיתנו אחראי לפנסיה שלו, אותה הוא מפקיד.
שזה אומר, לדאוג שיהיה מספיק כסף בחסכון, שיאפשר חיים טובים כגמלאי.
השאלה מאיפה יבוא הכסף אבסורדית.....
מחקהכסף זה לא משאב טבע אפשר לייצר כמה שרוצים מימנו... בלי סוף.
השאלה הזו אבסורדית לגמרי.....
אפשר לשאול מאיפה יבוא האוכל... מאיפה יבואו הבתים... מאיפה יבואו הרכבים וכן הלאה... אלה שאלות לגיטימיות.
אבל כאמור כבר היום יש עודף אוכל עודף בתים ועודף מכוניות. כך שאין בעיה כזו.
ע.
הגיע הזמן פעם אחת ולתמיד להגדיר צמיחה.
מחקהסינטולוגיה צודקת במקה הזה וחייבים להסביר מושגים סתומים בצורה ברורה.
צמיחה - גודל התל"ג
תלג- תוצר לאומי גולמי
תלג - הסך הכספי של הסחורות והשירותים שהמשק מייצר.
ז"א צמיחה=מחזור.
כמו מחזור של חנות שמוכרת 100 ש"ח ביום ז"א מכרה ב 100 ש"ח ביום המחזור היומי 100 ש"ח.
אם יוצרו סחורות ושירותים ב 10 מיליון ש"ח ביום - לפי העיסקאות - אזי המחזור של המשק הוא
10 מיליון ביום.
לכן במקום להשתמש במושג העמום "צמיחה" - להשתמש במילה המחזור הכספי של המשק
או בקיצור "המחזור".
ברור שצריך מחזור גבוה הבעיה שבשיטה הנוכחית מחזור גבוה אומר הרבה חובות ,
כי שמיצרים סחורות ושירותים זה כרוך בנטילת הלוואות רבות.
אנשים כ"כ נואשים להרוויח כסף שהם לא בוחלים בחיסול הטבע בכדוה"א.
ליתר דיוק צמיחה זה הגידול/קיטון בתלג ז"א הגידול והקיטון במחזור אבל לא כ"כ משנה,
מחקהפרנציפ הובן.
לכל מי שחושב שחושש שהפנסיה לא תספיק:
מחקאף פנסיונר לא מתפרנס באמת מהפנסיה שלו. בפנסיה יש רק כסף וכסף זה שום דבר (סתם חתיכת נייר מקושקשת או רשומה במחשב). בפועל הפנסיונר יכול להתפרנס רק מהתוצרת שמייצרים הצעירים שנמצאים במעגל העבודה. הפנסיה אמורה להיות רק איזה תהליך חישובי שמעביר חלק מהתוצרת של הצעירים לידי הפנסיונרים. בתהליך החישובי הזה אמורים הצעירים לממן את הפנסיה של הפנסיונרים ולא לחסוך לעצמם. כאשר הצעירים האלו יהפכו לפנסיונרים הדור הבא יממן אותם וכן הלאה. גיל הפרישה אמור להיקבע לפי צרכי המשק. אם יש עודף עובדים -- מורידים את גיל הפרישה. אם יש מחסור בידיים עובדות (מה שכנראה לא צפוי) -- מעלים את גיל הפרישה.
השיטה הזו נוסתה אלפי שנים ברמת משפחה והצליחה (למרות שברוב הזמן המשפחות האלו חיו עם טכנולוגיה עלובה ביותר לעומת הטכנולוגיה שלנו). שיטה זו נוסתה גם בישראל בהצלחה. קרנות הפנסיה הוותיקות הסתדרו מצוין עד לרגע שממשלת ישראל החליטה למנוע מהצעירים להמשיך לחסוך בהן (אז כמובן זה גרם להם להיכנס לגרעון).
galgal21
למה להפקיר את גורל הפנסיונרים בידי גחמות הצעירים ?
מחקאם תהיה הגירה המונית של צעירים, לא יהיה מי שיממן את הפנסיה הזו.
כנ"ל לגבי ירידת שעור הילודה.
וחלק נכבד מהצעירים שעובד בשכר מינימום יוכל לממן םנסיות לדור המבוגר ?
הפנסיונרים תלויים בצעירים בכל מקרה.
מחקניקח מקרה שבו כל הצעירים יורדים מהארץ. במקרה כזה לא יהיה לפנסיונרים מה לאכול גם אם קופות הפנסיה שלהם יהיו גדושות ומפוצצות בכסף. פשוט לא יהיה מי שייצר להם את האוכל, הבגדים, המכשירים החשמליים ולא יהיה מי שייתן להם טיפול רפואי או ישפץ להם את הבית.
לעומת זאת אם הצעירים יוכלו לייצר כמות של מוצרים ושרותים שגדולה פי 10 ממה שהמשק צריך, לא תהיה לפנסיונרים בעיה להתפרנס גם אם אפילו אם אין אף שקל בקופות הפנסיה שלהם. הצעירים יעבירו להם את התוצרת העודפת (בצורת העברת כספים כמובן).
מבחינת הכסף הצעירים יעבירו לקופת הפנסיה את אותה כמות כסף שהם מעבירים עכשיו אבל היא לא תשמר עבורם כחיסכון אלא תועבר לפנסיונרים. מי יממן את אותם צעירים כשיגיעו לפנסיה? הדור הבא באותה שיטה (הוא לא יחסוך לעצמו אלא יעביר את הכספים לפנסיונרים) וכן הלאה.
הצעירים עובדים היום בשכר מינימום בגלל השיטה הכלכלית הגרועה ובגלל שיטת הפנסיה הגרועה. לפני 30-40 זה לא היה כך. אז לצעירים הייתה משכורת נורמלית ומחירי הדיור היו יותר נוחים.
galgal21
זה מעניין - אתם נוגעים פה ברעיונות שהוצפו לפני כמה שנים ב"צייטגייסט" וב"פרויקט ונוס"
השבמחקשם דובר על כך שכסף הוא סחורה במחסור (או הילך חוקי שמייצג סחורה במחסור)
ובשל כך תמיד ייאגר אצל מי שמסוגלים לייצר מניפולציות טוב יותר כדי להשיג אותו.
הם טענו שכדי לקיים חברת שפע יש לבטל את הכסף בכלל ולהתייחס ישירות למשאבים העומדים לרשותנו כאנושות.
מה ההסתכלות שלכם על הרעיונות האלה כפתרון אלטרנטיבי לבעיות ומגמות, שככל הנראה, גם אתם וגם הם צופים?
פרוייקט וונוס צייטגיסט לא היו הראשונים...
מחקעזרא פאונד, יוסטאס מולינס, ג'י אדוארד גריפין, ברנארד לייטאר, אלן בראון, מיכאל רובות'אם, אלן וואטס, סיליביו גסל, תמוס ה. גרקו, ועוד אחרים....
ערן שלום,
השבמחקשאלה בבקשה.
אם הבנקים יוצרים כסף יש מאין, האם הם יכולים ליצור לעצמם כסף ללא סוף?
כלומר אם הם צריכים לשלם לאיש מקצוע או לבנות בניין משרדים לשימוש אישי, האם תאורטית הם יוצרים את הכסף מהאויר ומשלמים בעזרתו?
תודה,
משה.
שלום משה
מחקבנקים לא יכולים להשתמש בכסף שהם מייצרים לצורך כיסוי ההוצאות שלהם אלא רק לצורך מתן אשראי. ההכנסות שלהם (שמשמשות אותם גם בין השאר לכיסוי הוצאות הבנק) הם הריבית שהם מקבלים על ההלוואות.
תוכל לקבל על התהליך הסבר מעמיק במדור "בית הספר לכלכלה אמיתית" החל מסוף השבוע.
ערן
תודה רבה.
מחקמשה.
שאלה לערן:
מחקאם הבנקים משתמשים בריבית לכיסוי הוצאותיהם אז הם מכניסים בכך למשק גם כסף שלא נוצר מחוב.
כלומר אם הבנק ישלם לעובדיו וספקיו את כל הריבית שהרויח אז החוב במשק לא יגדל. לא כן?
galgal21
אם כך- היית יכול לענות לאורי לטענה שלו שאם השיטה לא עובדת אז היינו מגיעים לקריסה כלכלית כבר לפני מאתיים שנה, שבזכות הטכנולוגיה המתקדמת , הצלחנו להימלט מקריסות כלכליות ...
השבמחקחוסר ההבנה האלמנטרי בכך שמכונות לא 'מחליפות' עובדים,
השבמחקאלא מייעלות את תהליך העבודה ויוצרות עוד עבודות ואף בשכר גבוה יותר (במקום מרכיבי מכונות, מהנדסים שבונים מכונות שמרכיבות מכונות) כך שיש יותר יעילות כלכלית בשווקים.
נבואות הזעם של הלודיטים בתחילת המאה ה-19 לא התגשמו, אלא להיפך.
זה היה נכון עד עכשיו אלא שהמצב השתנה, כיום מחשבים מחליפים את האנשים הפשוטים ויחליפו מקצועות מסובכים יותר ויותר, לא יהיה צורך באנשים שהם לא גאונים ומבריקים. 95% מהאנושות יהיו מיותרים. מאיפה יהיה להם כסף לקנות אם הם לא עובדים ואם המכונות מיצרות כסף רק ל 5% ופחות.
מחקשלום ערן, בתור קורא מעמיק של הנושא
השבמחקמה עונים לאנשים שאחרי שמסבירים להם את המצב הם אומרים ״ בנקאות ברזרבה חלקית גורמת לכלכלה להתתפתח ובלי זה לא היינו עם אייפונים ומכוניות וכו׳
שתכלס, אנחנו כן נהנים מהצמיחה כי יש טלפונים יותר טובים, מכוניות וכו
תודה.
זמנם של הסמארטפונים קצוב. בקצב הנוכחי של החלפת סמארטפון מידי שנה על ידי מיליוני כבשים בעדר המערבי בתוך פחות מ-50 שנה נגמרים חומרי גלם נדירים שנמצאים בשימוש לתעשייה הזאת בלבד.
מחקאם לא יתחילו לייצר סמארטפונים עמידים לאורך שנים, משהו אפשרי מאד טכנולוגית, תוך עשורים בודדים השוק הזה נעלם כלא היה.
האם העולם יקרוס כתוצאה מכך? סביר להניח שלא. הרי האנושות התקיימה עשרות אלפי שנים בלעדיהם ושרדה יפה. דווקא חברתית נראה לי שזה רק טוב. כרגע גדל דור שלם על הסמארטפונים האלה, והילדים של היום (ואפילו הרבה מבוגרים) לא יודעים מה בכלל קורא מעבר למסך שהם דבוקים אליו, אלא אם כן מישהו צייץ על זה בטוויטר.
ערן אני מבקש עדיין להתייחס
מחקהשאלה לא הייתה אם אייפון זה דבר טוב או לא..
אלא על העזרה של הבנקאות ברזרבה חלקית לתרום להתפתחות הכלכלה.
הצורך המתמיד להשיג כסף גורם לאנשים למכור דברים או לגנוב... הם יכולים למכור את שעות העבודה והכישרון שלהם, למכור גויאבות שגדלות בחצר, למכור את הכליה שלהם, או למכור את בני המשפחה שלהם (גם זה היה בהיסטוריה האנושית), ועוד ועוד...
מחקלמעשה המערכת הזו הופכת את האנרגיה האנושית לזמינה, למי שמסוגל לכוון את המאמצים האנושיים.
אם אופנתי למכור אייפונים ומכוניות, אז האנרגיה האנושית תתמקד הפיתוח אייפונים ומכוניות ובני אדם ימכרו אחד לשני אייפונים ומכוניות בקדחתנות. אם אופנתי למכור בתים, אז בני אדם יבנו וימכרו מיליוני בתים מיותרים כפי שעשו בתחילת המאה ה-21 בארה"ב.
במאה ה-20 בה היתה מהפיכה תעשייתית היה אופנתי למכור טכנולוגיות מתקדמות יותר, אז המערכת המוניטרית נתנה לזה בוסט אדיר.
המערכת הזו דוחפת ומקדמת מאוד את הנטיות של העדר. היא גם מקלה על השליטה באנשים שרובם עובדים בדברים שהם אינם אוהבים (הם עושים זאת רק כדי להשיג כסף).
מערכות אחרות יכולות לקדם פיתוח אישי של כשרונות, או קידום ושותפות ואחווה, או קידום אלה שמתקשים בקהילה מכל מיני סיבות וכך לקדם את החברה כולה.
ע.
אנונימי 11:05
מחקאין כל קשר בין התפתחות הכלכלה והרזרבה החלקית.
הרזרבה החלקית קיימת זמן קצר יחסית (100-200 שנה) ואילו כל ההסטוריה בנויה על התקדמויות טכנולוגיות גם ללא צורך ברזרבה החלקית.
שיטה זו משרתת מיעוט קטן מאד ומשעבדת את השאר.
כדי ליצור כסף, אין צורך ליצור מנגנונים מסובכים ומורכבים ולתת פריבילגיה זו למיעוט של אנשים פרטיים. צריך להפקיד אותה בידי הריבון.
התחברות האינטרסים בין פוליטיקאים לבעלי הון היא שיצרה את השיטה שיוצרת עיוותים חברתיים וכלכליים עצומים. רק מסה קריטית של אלו שסובלים ממנה (99%) תיאלץ את הפוליטיקאים לשנות אותה.
1.4 יום ללא סופרמרקטים. זוהי רק תחילתו של חרם צרכנים על גזלנים. שתפו שתפו
השבמחקhttps://www.facebook.com/events/231257883732179
http://www.buat-nadlan.com/2014/03/1.html
אוי לרגע חשבתי שאתה כותב יום ללא סמרטפונים, איזו הצלה. ואתה חושב שהמכולת לא גונבת יותר? מתח הרווחים של הסופר קטן יותר ומה היא אשמה שתנובה דופק אותנו? עדיף כבר שנעשה יום בלי לאכול.
מחקשמיים
מחקיום בלי לאכול גם טוב.
העניין הוא לעורר מודעות וזו רק ההתחלה.
מתח הרווחים של שופרסל ומגה אדיר, עובדה שהרשתות הזולות מוכרות בפחות.
מצידי להחרים רק את מגה ושופרסל, אבל לא אני יזמתי את העסק.
אז נזרום עם מה שיש, במקום להגיד מה לא
אנו נמצאים בעידן שבו מתרחשת התפתחות טכנולוגית מהירה מאוד בכל התחומים: מחשוב, מיכון, תקשורת, אינטרנט, רובוטיקה, בינה מלאכותית תפקודית, ביוטכנולוגיה, רפואת תאי גזע והרשימה ארוכה. כל ההתפתחות הטכנולוגית הזאת עוד עתידה במידה רבה להגדיל את פריון הייצור של מוצרים ושירותים. בעוד שהמיכון סייע ולאחר מכן החליף עבודות הדורשות הפעלת שרירים, הרי האוטומציה בת זמננו גם מקטינה במידה רבה מאוד את השקעת המשאבים הקוגניטיבית, החושית, והשכלית, הנדרשת לשם ביצוע עבודה, ובכך מגדילה מאוד את היעילות, המהירות ופריון הייצור של מוצרים ושירותים במשק.
השבמחקבחברות חקלאיות בעיקרן בעבר, בין 90% ל70% מכלל המועסקים עסקו בחקלאות כלומר בייצור אמצעי הקיום הבסיסיים ביותר. מהפכה גדולה בפריון הייצור התרחשה באירופה בעידן המהפכה התעשייתית החל ממחצית המאה השמונה עשרה. שיפור המיכון בחקלאות אפשר לכוח אדם קטן בהרבה לספק את צרכי השוק ואפשר מעבר של איכרים קטנים מחקלאות לעבודה בתעשיית הטקסטיל המתפתחת אף היא כתוצאה מהכנסת אוטומציה הראשונית בבתי החרושת.
פריון הייצור בארצות המתועשות גדל מאוד בעקבות המצאת מנוע הקיטור, נול הטוויה הממוכן, מסילת הברזל, מנוע הדלק. בראשית המאה העשרים חלה נסיקה נוספת בפריון הייצור כפועל יוצא ממספר חידושים ובניהם פס הייצור, האוטומציה בייצור, התפתחות דרמטית בחקלאות הממוכנת והממונעת.
ההתפתחויות הטכנולוגיות בחקלאות אפשרה לחלק הולך וקטן של האוכלוסייה לספק את התוצר החקלאי ושחררה את חלק הארי של האוכלוסייה מעיסוק בחקלאות. לפי "האקדמיה הלאומית להנדסה" בארצות הברית אם בתחילת המאה, איכר אחד ייצר מזון שהספיק ל-2.5 נפשות, הרי שבסוף המאה, איכר אחד סיפק מזון ל-130 נפש.
בימינו חל שינוי עצום בהיקף כוח האדם המועסק בחקלאות באומות המפותחות. כך בארה"ב כוח היצור החקלאי קטן מ 80% בשנת 1800 ל 50% ב1850 ול3% בשנת 2000. בישראל אחוז המועסקים בחקלאות פחת מ 20% בתחילת שנות ה 60 ל 2% בשנות ה-2000.
מאוחר יותר במאה ה-20 עם התפתחות המחשוב והתקשורת, חלה נסיקה נוספת באוטומציה ובפריון הייצור עם הייצור מוכוון מחשב, מערכות ניהול מסדי נתונים, ייצור ממוחשב בזמן אמת, ובמאה העשרים ואחת האינטרנט, הבינה המלאכותית התפקודית, התקשורת רחבת הפס, רובוטיקה בייצור, לאחר מכן אף בשירותים, ברפואה ובביטחון. יתר על כן, אם עד זמננו, היה מצאי האנרגיה הזמין למשק מוגבל והיווה צוואר בקבוק משמעותי לפריון הייצור של המשקים, העולם עתיד תוך עשור או שניים להגיע גם לעצמאות אנרגטית במידה רבה, עם התפתחותם וירידת מחירן של אנרגיות חלופיות, כגון אנרגיה סולארית, ואנרגיות חלופיות אחרות הנמצאים כולם בהתפתחות בתאוצה מעריכית כפולה. ישראל במיוחד כבר נמצאת בעצמאות אנרגטית עם כניסת אנרגיות הגז לשימוש בכל תחומי המשק.
הטכנולוגיה במאה העשרים ואחת מואצת בעקומה מעריכית. גרף של עקומה מעריכית הוא גרף שלאורך ציר הזמן מתעקל מעלה בתלילות הולכת וגדלה. האוטומציה שהיא התולדה הישירה של ההתפתחות הטכנולוגית, מואצת אף היא בעקומה מעריכית, ומגדילה כל הזמן את הפריון ליחיד. הפריון הממוצע ליחיד ברוב תחומי הייצור גדול מאות מונים מתחילת המאה העשרים עד לעשור השני של המאה ה 21. גידול זה הוא פועל יוצא של ההתקדמות הטכנולוגית אשר מתחוללת עתה גם 'בלוא-טק', בייצור המוצרים והשירותים הבסיסיים. גם לשם חודרת האוטומציה: המחשוב, הרובוטיקה הבינה המלאכותית וכמובן האינטרנט המואץ וחודר לכל רקמות הקיום, גולת הכותרת של טכנולוגיית המידע בזמננו.
המשך קצר: אולם כל עודף כושר הייצור הזה שמשמעותו גם עושר פוטנציאלי רב, יורד במידה רבה לטימיון בגלל השיטה המוניטארית המשעבדת של העולם. עוד שני גורמים עיקריים תורמים להתרוששות האוכלוסייה, השחיתות המערכתית והמונופוליזם של אילי ההון המקורבים לצלחת או מה שנקרא הון שלטון. האם נגיע ליום שבו תתחולל המהפכה שבלוג זה מקדיש את עצמו אליה? מכל מקום אנו עושים מאמצים.
השבמחקתחשבו על דוגמא פשוטה : השנה 1800, אנחנו חקלאים ו 100% מאיתנו מתפרנסים מחקלאות. עכשיו, יש מהפכה טכנולוגית וכעת רק 5% מהאוכלוסיה נדרשת כדי לייצר את האוכל שקודם היו צריכים 100% כדי לייצר. האם יקצרו את שבוע העבודה ? האם ה 5% יהיו מוכנים לעבוד ולתת את כל מה שהם מייצרים ב ח י נ ם ל 95% האחרים ? ברור שלא.
השבמחקהדוגמא הזאת ממחישה למה יש צמיחה : כדי שה 95% יוכלו לקנות מה 5% הם צריכים לייצר משהו.
גיא
אם התפוקה גדלה פי 20 אז קודם כל ינסו לייצר מוצרים נוספים כדי לשפר את רמת החיים.
מחקאבל יש גבול למה שאפשר לשפר ברמת החיים. אם אפשר לשפר אותה רק פי 10 אז אפשר להקטין את שעות העבודה בשבוע לחצי (או לצאת לפנסיה מוקדם יותר).
galgal21
בקיצור הפתרון הוא שכולנו נתבטל ונייצר פחות, נעבוד לאט יותר בשביתה איטלקית ואז יהיה יותר לנכדים.
השבמחקאת עודף המרץ שי שלנו נוציא על טחינת מים כמו שדוד איש שלום עושה פה, מספר לנו דברים שכולנו יודעים ורוצח אותנו משיעמום. תחשבו אם לא היה יצור מוגזם לא היה אינטרנט ולא הינו נתקלים בו.
מה פתאום? בוא נטמון את הראש בחול עד שזה יגיע עד אלינו. בנתיים בוא נתקוף אנשים שמדברים על זה, בשביל לא לערער את ההדחקה.
מחקהתגובה של 13:59 חצופה ומזלזלת.
מחקהעובדה כי אותו מגיב בוחר במסווה האנונימיות כדי להשתלח באחד מוותיקי האתר,ובאחד היותר מוערכים
כאן, מעידה על גסות רוח ומצריכה את הסרתה.ערן,לטיפולך
13:59 היקר,
השבמחקמה בדיוק תרומתך לדיון שאתה משתלח ככה באנשים?
" מדובר בכלכלה שחוקיה נכתבו לפני מאה ומאתיים שנה אז תוצרת, טכנולוגיה מתקדמת וכוח אדם היו דברים במחסור. הממשלה וראשי המשק ,שעדיין כפופים לאותם חוקים, מנסים לדחוף עוד ועוד כוח אדם לשוק העבודה הרווי ,כדי שייצרו עוד ועוד תוצרת שלא צריך ומכאן שיגדילו עוד את הצמיחה המיותרת"
מחקלא מובן לי על מה מסתמך המשפט הזה.
זה כאילו שלפני 200 שנה היתה יד מכוונת שנתנה לבנקים מנדט לפעול כדי שיעלו את התפוקה בשווקים.
לדעתי זו טעות מוחלטת. הבנקים עצמם הם שהשתלטו על מנגנון ייצור הכסף, בעזרת מדינאים מושחטים.
בדיוק כמו שטענו אז שפעולתם תגביר את התפוקה, כך הם היו יכולים גם לטעון היום (אם כמובן לא היו כבר יודעים כולם איזה נוכלים הם).
כל המשפט הנ"ל הוא שטחי ומבקש להלעיט בכוח את הקורא בדעה שלא נעשה שום מאמץ על מנת לבסס אותה.
(בטעות כתבתי כתגובה למגיב אחר.)
השבמחק" מדובר בכלכלה שחוקיה נכתבו לפני מאה ומאתיים שנה אז תוצרת, טכנולוגיה מתקדמת וכוח אדם היו דברים במחסור. הממשלה וראשי המשק ,שעדיין כפופים לאותם חוקים, מנסים לדחוף עוד ועוד כוח אדם לשוק העבודה הרווי ,כדי שייצרו עוד ועוד תוצרת שלא צריך ומכאן שיגדילו עוד את הצמיחה המיותרת"
לא מובן לי על מה מסתמך המשפט הזה.
זה כאילו שלפני 200 שנה היתה יד מכוונת שנתנה לבנקים מנדט לפעול כדי שיעלו את התפוקה בשווקים.
לדעתי זו טעות מוחלטת. הבנקים עצמם הם שהשתלטו על מנגנון ייצור הכסף, בעזרת מדינאים מושחטים.
בדיוק כמו שטענו אז שפעולתם תגביר את התפוקה, כך הם היו יכולים גם לטעון היום (אם כמובן לא היו כבר יודעים כולם איזה נוכלים הם).
כל המשפט הנ"ל הוא שטחי ומבקש להלעיט בכוח את הקורא בדעה שלא נעשה שום מאמץ על מנת לבסס אותה.
אני מסכים עם מה שנאמר בכתבה , אבל האם מישהו יכול להביא לי עוד דוגמאות לפתרונות אפשריים, ספרים מאמרים וכו' ... ?
השבמחקבבקשה
השבמחקמחקר של הקרן לכלכלה חדשה תומך במעבר ל-21 שעות שבועיות.
רצ"ב קישור למאמר ולסרטון
סרטון - http://www.youtube.com/watch?v=580VyI6hFmo
מאמר - http://www.neweconomics.org/publications/entry/21-hours
בנוסף, מומלץ מאד לקרוא מאמר של אחד מו הפילוסופים הגדולים של המאה ה-20, הבריטי ברטראנד ראסל, "בשבח הבטלה".
השבמחקקישור לתרגום - http://yanivhamo.com/blog/in-praise-of-idleness-hebrew-translation/
כדאי לקרוא את הספר כולו "בשבח הבטלה ומסות אחרות"
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקתודה רבה ! :)
השבמחקערן -
השבמחקאני לא מבין איך אתה קושר את בעיית האבטלה הטכנולוגית ל"כלכלת חוב" או לרזרבה חלקית.
הבעיה אחרת לחלוטין - הטכנולוגיה החדשה שייכת למישהו. בדרך כלל למעסיקים שמטבע הדברים משתמשים בה כדי לצמצם הוצאות על עבודה - מה שבתווך הארוך מחסל את כוח הקניה של הציבור, מצמצם את הרווחיות של אותם מעסיקים עצמם וגורם למיתון (טוב, זה כלל האצבע, המציאות כמובן יותר מורכבת מזה).
זו כמובן לא אמירה בגנות התקדמות טכנולוגית, אלא אנליזה של אופן הייצור הנוכחי (שהוא לא נפל מהשמים ביחד עם משה רבינו בהר סיני כדומני)
את זה זיהו כבר לפני 150 שנה, ולא אין לזה קשר ל"כלכת חוב". קוראים לזה "הסתירה הפנימית של הקפיטליזם הקלאסי". אני מתאר לעצמי שאתה יודע את זה.
ופתרונות? יש שלל פתרונות, והם כולם פוליטיים בטבעם (כמו כל הכלכלה).
יש להם 3 וריאציות שכולן סה"כ עושות את אותו הדבר:
1.למצוא דרך לייצר הכנסה שאינה קשורה בהכרח לעבודה במובן הקלאסי,
2. לקדם הכנסה בסיסית אוניברסאלית,
3. לייצר מקומות עבודה שאינם בהכרח "רווחיים" במגזר הציבורי או במגזר השלישי אך בעלי משמעות חברתית רחבה - כמו שימור הסביבה, חינוך, בריאות, עזרה ולהיות נחמד באופן כללי.
שלושת הפתרונות מצריכים פחות מיסוי של משכורות ביניים ויותר מיסוי של ההון (שהוא זה שמרוויח בתווך הקצר מכך שמקומות עבודה נעלמים וממוכנים) והעברתם לצרכים חברתיים אלה - וזו כמובן הבעיה: ההון חזק מאוד מבחינה פוליטית ולא ירשה פתרון כזה. הוא מעדיף צנע.
עם כן, שוב - הבעיה היא "מעמדית" (אם תרצה) ולא בהכרח קשורה למערכת המוניטרית. לא שרפורמות בה לא יתקבלו בברכה.
וקצת תקווה לסוף:
פתרונות כגון אלה יטיבו גם עם עסקים קטנים ובינוניים ועצמאים. בקיצור עם כל אחד שלא נמנה עם מה שמכונה "ההון הגדול" (ובסופו של דבר גם איתם, כי בעולם קורס גם להם יהיה די באסה),
ככה שלא בלתי אפשרי לייצר קואליציה מאוד רחבה סביב נושאים אלה. רק צריך להפסיק קצת עם הפרופגנדה ולדבר תכלס.