יום שלישי, 4 במרץ 2014

שינוי באויר -הדיון בתוכנית של קרן נויבך על הכסף שלנו



האזינו לקרן נויבך ממליצה בחום על "הכלכלה האמיתית" בדיון מרתק ראשון מסוגו בתחנת רדיו ארצית על מנגנון ייצור הכסף המעוות. הדיון התקיים יחד עם עורך ומייסד דהמרקר איתן אבריאל,עורך ומיסד הכלכלה האמיתית ערן הילדסהיים וראש תחום מחקר בפורום הישראלי לאנרגיה ד"ר שחר דולב.





47 תגובות:

  1. ערן אתה אגדה
    קצת החריב את המסר הכללי שלך ושל שחר המשפט המנותק של איתן אבריל בסוף כששגה בטעות ההמונית של החלפת סרגל-המדידה במשאב או בטבע עצמו וההשלכות הרות האסון על הטבע הקיום ונפש האדם ובכך סתם את הגולל על טענותיו הראשוניות.

    השבמחק
  2. ברכות על עליית הנושא למודעות ציבורית באופן כזה. אגב, שמתם לב שדוחפים לקרן נויבך כל מיני עיתונאי 'מקור ראשון', חברי סגל במכללת אריאל ושאר ירקות?

    השבמחק
    תשובות
    1. התגובה הוסרה על ידי המשתמש שכתב אותה.

      מחק
    2. לאנונימי משעה 01:23 אני מבין מדבריך שגם אתה מצטרף לחרם על אריאל. ובכן ידידי שמע, אתר זה אינו שמאל אינו ימין, הוא האמת, והיופי שבה, היא שהיא חוצה מחנות פוליטיים. אני למשל נמנה על אלה שמבחינתם זהו ערך, ריבונות ישראל על כל יהודה ושומרון, אתה אולי להוט להקים כאן מדינת אל קאעידה בארץ ישראל המערבית, אבל די אם נסכים כולנו שאם כך או אחרת, אנו זקוקים לשיטת כסף אחרת, כסף בר-קיימא, שתפסיק לרושש אותנו, ומבחינה זאת, ערן הילדסהיים הוא בבחינת מתנה, הוא בעצם הדובר הרהוט ומנהיג תנועת כסף בר-קיימא בישראל. ייתכן ובקרוב יצטרף מנהיג פוליטי חשוב לתמיכה במהלך. ייתכן ובקרוב תופתעו לגלות ראיון של אותו אדם מעל דפי בלוג זה.

      מחק
  3. אלברט יוסיפון4 במרץ 2014 בשעה 2:34

    אני חושב ברשותך ערן שאמרת משהו שגוי, או שהתפרש שגוי. לא חסר כסף, לא בגלל זה יש עניים. יש עניים דווקא כי יש המון כסף (שלא מגולם בנתוני אינפלציה) שיוצר שחיקה שלו ועליית מחירים ריאלית לעומת קבעון נומינאלי בהכנסות. לא צריך לרוץ אחרי כסף, לא צריך כסף חדש. צמיחה כמדד של כסף זה פיקציה, בטח כשעושים מניפלוציות על מדדים ורק מתי מעט מקבלים את רוב הכסף החדש מיידית ולפני שהוא נשחק.

    השבמחק
  4. הפיתרון הוא ביטקוין.
    ערן, למה אתה לא מאמין בביטקוין בתור הפיתרון הנכסף?

    אתה טוען ש"המדינה" צריכה ליצור את הכסף, אבל העניין הוא שהמדינה היא לא הכנסת, המדינה היא הבנקים. הבנקים הם אלה שבוחרים להם פולטיקאים בובות, הם דוחפים כסף לפוליטיקאים והם מנתבים לאן הכסף הולך.
    גם אם ה"מדינה" תיצור את הכסף, לשיטתך, אזיי הבעיה תישאר אותו דבר.
    כדי לפתור את הבעיה, צריך להוציא את ייצור הכסף מבני האדם. מה יותר טוב מאשר אלגוריתם ומתמטיקה? על מתמטיקה אי אפשר לעבוד ואי אפשר לשחד. מימוש כזה למשל הוא הביטקוין שאתה כ"כ מתנגד אליו.

    השבמחק
    תשובות
    1. העובדה, שבביטקוין עובדים מחשבים, לא מוציאה את ייצור הכסף מידי אף אחד. מי שהשיג את רוב הביטקוין עד עכשיו, יהיה לנצח בעל רוב הביטקוין. זה כמו אוליגרכיה שתתמשך לנצח, ואין סיכוי אפילו תאורטי לשבור אותה. אבל זה ממילא לא רלבנטי, כי אופי ה'פיאט' של הכסף נאכף על-ידי כוח כלכלי צבאי ופוליטי. כדי שביטקוין יהיה הכסף, בעלי הביטקוין צריכים להיות חזקים כמו מדינה אם לא יותר מכך.

      מחק
    2. והנה שתי נקודות נוספות למחשבה:

      1. איך אתה יכול לדעת שמי שמחזיק נכון להיום ברוב העושר (הבנקים) אינו פועל להחזקת רוב העושר במטבע החדש? (הרי תאורטית ומעשית יש לו את כל האמצעית לקנות ולכרות את רוב הביטקוינס)
      איך אתה יכול לדעת שהוא לא מחזיק ברובו נכון להיום?

      2. מה קורה ברגע שהמדינות אוסרות על השימוש בביטקוין בשל "החשש למימון טרור, העלמות מס והלבנת הון"?
      נכון, אי אפשר לאכוף איסור על עסקאות בביטקוין, אך מה קורה ברגע שהמדינה אוסרת על העסקים לקבלו, או אף אינה מכירה בו לצורכי דיווחי המס של העסקים?
      מה יהיה גורלו של מטבע שהעסקים לא יוכלו לגלגל הלאה?
      הם פשוט לא יקבלו אותו והוא יהיה חסר כל ערך.

      מחק
    3. היום הבנקים הם יצרני הכסף ולכן הם שולטים על המדינה כמו שאמרת. עם שינוי מעמד הבנקים גם תרד השפעתם על המדינה.
      אני גם בנוסף ממש לא מתנגד לביטקוין. אני חושב שאחד מהשינויים שצריכים וחייבים להתרחש הוא דמוקרטיזציה במערכת הכסף. אין שום סיבה שיהיה לגוף פרטי או מדינתי מונופול על ייצור הכסף. מטבעות מקומיים ומשלימים הוכחו כגורם מייצב ותורם לכלכלה במספר רב של מחקרים שערך ברנארד ליטאר ,ממציא מטבע היורו ואחד המומחים הגדולים היום לכלכלה מוניטרית בעולם. כך שמי שרוצה לעבוד עם ביטקוין ,אסור ולא מוסרי למנוע ממנו שיעשה זאת כמו בכל מטבע אחר.

      אבל שים לב שהדיון ברדיו היה על יצור המטבע הלאומי. הביטקוין הוא בעל תכונות מוניטריות יחודיות שמעולם לא נוסו באף כלכלה (כמטבע ראשי) ולא נערך עליהם שום מחקר מקיף שבודק מה ההשפעות שלו על הכלכלה ועל האזרח ואיך בכלל הוא מתמודד עם מצבי קיצון (למשל שחצי מהמטבעות נעלמים למשל) .ולכן בגלל שלמטבע יש השפעה היום כמעט אבסולוטית על חיינו ,יהיה זה לדעתי לא אחראי לעשות את המחקר הראשון של השפעת המטבע על כלל הציבור.

      ערן

      מחק
    4. ןעוד טיפה בעניין הביטקוין כאלטרנטיבה. לא יכול ולא יהיה ביטקוין אחד ויחיד. יש לזכור שכסף היה נדרש שלא היה כלי להעביר אינפורמציה מהר מה הערך היחסי של הטובין להחלפה כנצון בזמן. ריבוי זירות מסחר אמינות יביא לסוגי מטבע ומשונים שלא בהכרח יהיו סימבולים כמו כסף. גם היום למשל? זירת המסחר לכסף עצמו? הן מרובות זה לא מפריע לדעת את ערך הדולר בשקלים או אפונדים או ינים בכל רגע נתון. מה שחסר הוא זירות מסחר זמינות ואמינות. זה לא יקרה ב2015 אבל אם מסתכלים קדימה? בהחלט יכול להיות עולם שבו יעשו הרבה מאד עיסקאות "בארטר" דרך זירות מסחר שונות ומשונות. .

      מחק
    5. מה שחסר זה שאין מה לקנות איתו

      מחק
  5. ערן, אבריאל טועה ומטעה בהסבר שלו, ומתעלם מן העיקר בבנקאות רזרבה שברית! האדם שמפקיד 1,000 ש"ח בבנק - הבנק מלווה 10,000, לא 900. והכסף שנוצר בתהליך הוא 9,000, לא 900. אבריאל עושה ההיפך, הוא מחזק את האשליה שהבנק מלווה כסף של המפקידים.

    השבמחק
    תשובות
    1. אבריאל נתן את ההסבר המקובל היום בעולם וזה שנלמד באקדמיה. זה כמובן התברר לאחרונה כטעות. לכן תיקנתי את ההסבר בשידור.

      מחק
    2. ראשית ערן ברכות על הראיון, דברת מצויין. אולי אם היה מעט יותר זמן כדאי להדגיש שהשיטה שואבת את כוח הקניה של כלל האוכלוסייה לראש הפירמידה. כלומר בנוסף להדגשת יוקר המחיה, האינפלציה וגידול העוני להשתמש במושג שאיבת כוח הקניה. בנוסף, אבריאל נגע בקצה המזלג ברעיון של קצבה לכל האזרחים כמשהו שיכול לשפר את התוצר והוא צודק לחלוטין. לגבי הטענות שהועלו כלפי אבריאל, אם שמתם לב הוא התחיל להסביר שהבנק נותן מתוך ה1000 הראשונים 900 ואחר כך נפתח עוד חשבון וממנו נותנים גם 90% וכן הלאה וכך מגיעים בסופו ל9000 מתוך האלף הראשונים, מינוף של פי 10. אבל כפי שערן הסביר, כיום בכלל אין רזרבה חלקית, הבנקים מפיקים כמה הלוואות שהם בטוחים בהם ואת הרזרבה הם יוצרים אחר כך בשיתוף פעולה של הבנקים המרכזיים.

      מחק
    3. ערן, הנקודה הזו היא מאוד משמעותית וכדאי לעמוד עליה - האם רזרבה חלקית זה אומר שפיקדון של (דוגמא) 1000 שקל שמופקד בבנק נותן לבנק לגיטימציה להלוות-9000 ש"ח, או רק -900? זה ממש לא ברור מכלל ההסברים באתר וזה חשוב.

      מחק
  6. לדעתי אנחנו מתקדמים לעבר אי השיוויון כמו בתקופת הפאודליזם בצעדי ענק. והצמיחה ממשיכה לגדול.

    אבריאל טעה כשל לוגי שאמר שאז לא הייתה צמיחה לכן הצמיחה היא הגורם החשוב בשביל שיוויון כלכלי.


    אז לא הייתה צמיחה כי לא היו מכונות לייצור המוני, אבל כן היה ממשל אצולה. ברגע שנוצרו המכונות, נהייתה צמיחה, ולמרות שכבר המשטר נהיה דמוקרטי, עדיין היה עוני רב ולא היה ניתן לעבור מהמעמדות, למרות הצמיחה.. לא מבין מה אבריאל ניסה לאמר האמת.

    השבמחק
  7. מודי תולשששש4 במרץ 2014 בשעה 9:57

    ערן, אבריאל אמר משהו מעניין בסוף - שצמיחה עוזרת לעניים. יש לו סימוכין לכך? יש לך סימוכין שהוא טועה?

    השבמחק
    תשובות
    1. ערן הילדסהיים4 במרץ 2014 בשעה 12:39

      הי מודי
      אני לא יודע איך בהיסטוריה השפיעה צמיחה על העניים- אני רק יודע שהיום שאין בהכרח קשר בין צמיחה לעזרה לעניים ואם קיים כזה קשר הוא בטח שאינו יחזיק מים. צמיחה משקפת את היקף העסקאות שבוצעו במשק (שהיה מעורב בהם כסף) ורוב העסקאות יכולות להיות תאורטית עסקאות שבוצעו על ידי עסקים או תאגידים ששיכים למספר קטן של אנשים עשירים למשל מבלי שהעני יהנה מהם כלל. למשל: היום הריבית שאתה משלם לבנק תורמת לגדילה בצמיחה. לא ברור איך היא בדיוק תורמת לעניים?
      איתן דיבר גם על כך שהצמיחה הוציאה הרבה סינים מהעוני אך התעלם מהעובדה שרוב הצמיחה הזו היא לא צמיחה בת קיימא אלא על צמיחה שמקורה בגדילת חובות ,בתנאי עבודה שלעיתים מזכירים מחנות עבודה תחת תנאים לא אנושיים ושעבוד הדורות הבאים לחובות .וכל זה עוד לפני שדיברנו על הנזקים הבלתי הפיכים שנגרמים למשאבי כדור הארץ והנזקים האדירים לבריאות (ראה את זיהום האויר בביג'ינג למשל ששובר בכל שנה שיאים חדשים)

      מחק
  8. ערן שלום
    נפגשתי אתמול עם חבר והצגתי לפניו את האתר. בתגובה, הוא פתח את הדו"ח הרבעוני של בנק לאומי והראה לי כי סך האשראי שנותן הבנק שווה בערך לפקדונות הציבור שהוא מחזיק. אז היכן כאן הדפסת הכסף ?

    השבמחק
    תשובות
    1. זאת אומרת שברבעון אחד הוא הלווה את כל הפקדונות שיש לו! מה הוא ילווה ברבעון הבא?

      מחק
    2. אופיר
      הטענה של מייקל קומהוף מקרן המטבע הבינלאומית היא כי מרבית הפקדונות של הבנק נוצרו כתוצאה מההלוואות שהוא נתן. זאת אומרת קודם נוצרת ההלוואה, אשר הופכת בתחבולה פיננסית ל"נכס" של הבנק.

      מחק
    3. תודה על התשובות אך הן אינן מספקות. מי יוכיח שפיקדונות נוצרו קודם כחוב ? אין דבר כזה נכס של הבנק. כמו כן, לאנונימי, ברבעון הבא ילוו פיקדונות אחרים או החזרי ההלוואה וכו'

      מחק
    4. ערן הילדסהיים4 במרץ 2014 בשעה 12:21

      הי אופיר
      מה שראית בדוחות בנק לאומי הגיוניים מאד. כשבנק נותן הלוואה הוא עושה 3 פעולות בו זמנית:הוא מיצר את הכסף, פותח פקדון ללווה ומפקיד שם את כספי ההלוואה. בצד הנכסים שלו במאזן הוא מוסיף את האשראי שייצר. למעשה על כל הלוואה שהבנק מיצר נוצר פקדון במקביל ,מה שמסביר את העובדה שכמות האשראי כמעט זהה לכמות הכסף בפקדונות. הסבר מצוין לכך תוכל למצא כאן:
      http://www.youtube.com/watch?v=nfkgV7OMubM

      מחק
  9. כמה עוד נמשיך לסבול את המנטרה של חיוניות צמיחה מתמדת כריפוי אולטימטיבי של כלכלה חולה. משול הדבר למי שמייעץ לנהג מירוצים ללחוץ על דוושת הגז עד הסוף כל הזמן. עצה כזו תשלח נהג טיפש אל סופו ולא אל הגביע. צמיחה היא אמצעי במצבים של חסר במוצרים חיוניים ואסון במרבית 'תנאי הדרך' האחרים בכלכלה. מי שלא מאמין שילחץ על דוושת הגז בפניה חדה.

    השבמחק
  10. צמיחה במונחים ריאליים עוזרת לעניים מאד, איך זה שלכל העניים יש פלאפונים,טלוויזיות,מזגנים,מקררים,מיקרוגלים ותנורים? בגלל שסקטור האלקטרוניקה יחסית חופשי ומתקיימת בו התייעלות וצמיחה במונחים ריאליים שמרחיבים את העוגה הכלכלית לכולם לרבות העניים ומסייעים לעניים להעלות את רמת חייהם במונחים ריאליים.
    צמיחה במונים נומינליים לעומת זאת פוגעת בעניים בצורה קשה ביותר, שכן הצמיחה הזו היא למעשה מנגנון המאפשר לאליטה הפיננסית (כגון הבנקים) לגנוב את הערך של עבודתם והחזקותיהם של העניים בלי להגדיל את העוגה הכלכלית מאומה.
    זוהי הסיבה שאין טעם לדבר על המונח "צמיחה" בלי להבחין בין שני סוגי הצמיחה, הסוג הריאלי הוא מקור הרווחה והעושר של ההמון והוא נוצר כתוצאה מwin win. הסוג הנומינלי הוא מקור לרהדיסטרוביוציה של העושר לכיוון מסויים והוא נוצר כתוצאה מwin loss.

    השבמחק
    תשובות
    1. איילון, אני לא מסכים שצמיחה ריאלית היא עוזרת לעניים. היא עוזרת להם בשיטה הזו, אך זו דרך מאוד מעווטת לעזור לעניים.

      לעודד צמיחה ריאלת זה לעודד ייצור מטורף שיעודד צריכה מטורפת שיעודד הרבה זבל וקקי בעולם. לראייה ראה: העולם המערבי במאה העשרים ואחת.

      מחק
    2. "לעודד צמחיה ריאלית זה לעודד ייצור מטורף שיעודד צריכה מטורפת...זבל וקקי בעולם"
      כל עוד שהשוק פועל בצורה חופשית וולנטרית אנשים יעודדו ויצרכו מה שהם רוצים...אם אנשים רוצים לצרוך דברים שבעיניך נראים כמו זבל וקקי זו ההחלטה שלהם, אתה רשאי לטעון שהצמיחה הריאלית איננה שווה בעינייך אבל הפואנטה היא שהיא שווה בעיני הצרכנים לרבות העניים.
      הצרה באנשים כגון זייטגייסטרים ו"כלכלני בר קיימא" וכדומה היא שהם לוקחים דעה אישית (הצרכנות ה"מטורפת" בעיניהם מיותרת וכו') ומבקשים לקבוע אותה כאיזו עובדה שמדגימה כשל בשוק החופשי.
      השוק החופשי הוא בסה"כ מכניזם המאפשר בצורה המוצלחת ביותר לאנשים לארגן את המשאבים לרבות המוצרים והשירותים באופן שיסב סיפוק לצרכנים שהם למעשה כולם. אין אוטופיה ואין משהו מעבר...ואם הצרכנים יחשבו כמוך הרי שהכלכלה בשוק החופשי תתאם את עמדותיך לגבי מה בעל ערך ומה לא...אבל אל תבוא ותגיד שצמיחה ריאלית לא עוזרת לעניים משום שבעיניהם היא כן.

      מחק
    3. הבעיה שאנשים קונים גם מה שהם לא רוצים כי עושים להם שטיפות מוח.. כי צריך לעודד צמיחה ריאלית...
      השוק החופשי לא אוסר על שטיפות מוח...

      "בצורה המוצלחת ביותר" - בימים עברו הייתי מבקש ממך הוכחה לטענה הזו אך כיום מובן לי שדיון כזה הוא חסר תועלת. לכל אחד ישנו חשיבה שונה לגמרה ולא יהיה ניתן לגשר על הפערים.

      מחק
    4. ומי אתה שתקבע ש"אנשים קונים מה שהם לא רוצים"?
      הדרך היחידה שאנשים רכשו שירות או מוצר שהם לא היו מעונינים בו הוא אם כפו את זה עליהם בכוח. קיימים שירותים כאלה - הם נמכרים ע"י המדינה: ביטוח לאומי, פנסייה וכו'.

      מחק
  11. הבעיה שאנשים קונים גם מה שהם לא רוצים כי עושים להם שטיפות מוח.. כי צריך לעודד צמיחה ריאלית...
    השוק החופשי לא אוסר על שטיפות מוח...

    "בצורה המוצלחת ביותר" - בימים עברו הייתי מבקש ממך הוכחה לטענה הזו אך כיום מובן לי שדיון כזה הוא חסר תועלת. לכל אחד ישנו חשיבה שונה לגמרה ולא יהיה ניתן לגשר על הפערים.

    השבמחק
    תשובות
    1. השוק החופשי לא אוסר על שום דבר...אנשים אוסרים על דברים. אם לאנשים יש בעיה עם מה שאתה מכנה "שטיפת מוח" אז הם רשאים לבטא ולפעול כדי לטפל בבעיה שהם מזהים, ובשוק החופשי אף אחד לא ימנע מהם לעשות זאת. הבעיה איננה בשוק החופשי, הבעיה היא שברגע שמפרים את החופש בדמות כפייה כוחנית אזי קל בהרבה לשטוף מוחות ולנצל אנשים. זוהי הסיבה שחינוך ממשלתי הוא כ"כ אפקטיבי בלייצר אנשים שאינם מסוגלים לבקר ולהתנגד למערכת הכוחנית-מונפוליסטית הזו.
      וביחס ל"בצורה המוצלחת ביותר", גם אם אתה לא מסכים עם הטענה ברמה כלכלית-מושגית-תאורטית אז ההיסטוריה והאקטואליה הגלובלית מדגימים בצורה מובהקת את עליונות המכניזם של חופש אישי על פני קולקטיביזם כוחני.

      מחק
    2. שוק חופשי נקרא כך מכיון שהוא חופשי ואינו מערב אלימות או כפייה.
      ממשלה לפי הגדרה היא גוף המשתמש באלימות, לכן לא יכול להתקיים שוק חופשי יחד עם ממשלה.

      אני כל הזמן מתפלא איך אנשים התרגלו לקחת לעצמם את הפריבילגיה של לקבוע מה הכי טוב לכולם ולדרוש שכולם יתשרו לפי הדרך שלהם. אנשים שחושבים את עצמם מוסריים בטוחים שזה בסדר גמור להכריח אחר לעשות משהו באיומי רובה.

      מחק
  12. הדיון כאן סטה לחלוטין ממסלול ההיגיון. מעודדי צמיחה הם בעצם מעודדי צריכה. אין שום סיבה להגביל את פעילותם של כל גופי הפרסום והמסחור של החיים באמצעות חקיקה ישירה. הרבה יותר פשוט לייצר חקיקה היוצרת תמריץ משמעותי שלא לצרוך באופן חזירי. כך למשל בחברה שבה רכב נחשב למוצר בסיסי לא ימוסה רכב יחיד ידידותי לסביבה וצריכת דלק נמוכה ומחירו יהיה נמוך באמת. רכבים שאינם עומדים בקריטריונים ורכבים נוספים על שם בעל הרכב ימוסו 'רצח'. באותו אופן ניתן למסות באופן דיפרנציאלי את מרבית המוצרים החיוניים לנו ואין אפילו צורך להתערב בשיקולי היצרן באשר למגוון המוצרים שברצונו לפתח ולשווק או לפגוע בשיקול דעתו של הצרכן.

    השבמחק
    תשובות
    1. אין שום היגיון או צורך במיסוי שמנסה לקבוע מלמעלה מה הצרכנים צריכים/רוצים ומה לא או מה טוב להם ומה לא, זה בסה"כ עוד צורה כוחנית ופטרנליסטית שמבקשת לקבוע עבור אחרים איך לחיות.
      השוק החופשי מאפשר לרצון ההמון להתבטא לשיעורין ע"פ העדפותיהם, ועל ידי כך ניצול המשאבים וחלוקתם יתאמו את הרצון של האנשים בכללותם. אם אנשים יעדיפו רכב מסויים במחיר מסויים אז הם יקנו אותו, ואם הם יעדיפו רכב אחר במחיר אחר אז הם יקנו אותו, התערבות כוחנית בדמות מיסים שתבקש לגנוב את כספם של חלק מיצרני הרכב איננה אלא עיוות אגרסיבי של מערכת מאוזנת שבנויה מהמפגש בין המשאבים הקיימים ורצונותיהם של אנשים.

      מחק
    2. תגיד, מערכת הכסף היא גם שוק חופשי פתוח לתחרות או ששם מסתיימת התחרות ומתחיל המונופול?

      ועוד שאלה, יש נטייה לחשוב שתחרות ושוק חופשי הן תשובת הזהב לכל חולי, אז רציתי לדעת, באיזה עולם ישנו שוק חופשי אמיתי ללא תאום מחירים, ללא שחיתות , עם שקיפות, התחרות והשוק החפושי הם מושגים אקדמאים שכמעט ואף פעם לא מתממשים במציאות

      מחק
    3. איילון אם ניתן לשוק לעשות את שלו נקבל 3 ספקי סלולר שגובים מאות שקלים בחודש. נקבל מפעלים מזהמים, קרטלים ומונופולים. במציאות, להבדיל מבתאוריות, "שוק חופשי" גורם ליצירת מונופולים ואז קיפאון ומחירי מקסימום.

      כמו בכל דבר גם כאן העניין הוא מינון. עודף רגולציה תהרוג את התעשייה. חוסר רגולציה תהרוג אותנו.

      מחק
    4. מערכת הכסף היא בערך הדבר הרחוק ביותר משוק חופשי שקיים בימינו...היא בנויה על קרטל בנקאי בחסות ממשלתית שקובעים את כמות הכסף ומחירו. באיזה עולם יש שוק חופשי? כצפוי אין "עולם" שיש בו שוק חופשי, בין שוק חופשי ובין כפייה מוחלטת יש ספקטרום, ואם תסתכל היסטורית ואקטואלית תגלה שבכל חברה שבה כובד המשקל נטה לכיוון חופש הייתה הצלחה כלכלית רבה ורווחה גדולה יותר למכלול התושבים, וכמובן שגם המקרה ההפוך של קולקטיביזם וסבל המוני מדגים את הנקודה.

      באשר לטענה שאם ניתן לשוק לעשות את שלו נקבל מונפולים וקרטלים וכו' זה לא הגיוני ברמה התאורטית וכמובן שכצפוי גם לא קורה במציאות. כל המונפולים שמתקיימים לאורך זמן עושים זאת בעזרת ממשלות, כי מה לעשות בלי אנשים שישתמשו ברובים, בתי כלא ומחסומים אחרים קשה למנוע מאחרים להתחרות כנגדך, בייחוד לאור העובדה שבימינו אם היה שוק חופשי אזי כל חברה וכל אדם מכל מקום על הגלובוס היה יכול להתחרות נגדך.

      מחק
    5. כפי שנאמר קודם לא קיים בעולם 'שוק חופשי'. הבחירה שבידנו היא בין שוק הנשלט בידי בארונים שודדים ועושי דברם או שוק המפוקח על ידי כללים של צריכה רציונלית והתואמת למיגבלות ואיומים ממשיים על קיומנו ואיכות חיינו. השאלה האמיתית לאלה שנקעה נפשם מהברונים ומשרתיהם הבזויים היא כיצד לייצר מנגנון רגולציה שאינו פטפוט על יד נעלמה ושאינו מאפשר שליטת בעלי עניין מעטים על הכרעותיו. בעניין זה ספק עם מטבע נטול חוב הוא פתרון אך ללא ספק הוא צעד אחד קדימה בשבירת המונופול המכריע ששם ללעג את המושג שוק חפשי. באשר לצעדים הנדרשים הבאים יש צורך ראשית לכל למגר את שלטונם של הבארונים השודדים. דבר זה יושג רק באמצעות שביתה גורפת ומרד מסים. גם הרגולציה הנפלאה והצודקת ביותר לא תתאפשר ללא מאבק - המצב הנוכחי אידאלי לבארונים. כשנתקרב להתחלת מיגורם אספר לכם איך ניתן לבנות רגולציה שפויה ברמה מדינתית וגלובלית.

      מחק
  13. ערן, אם תקרא מדי פעם ספרי השקעות,תבין אם נלמד את ציבור הרחב מהו ערך השקעות ונהפוך את ציבור הרחב

    ליזמים קטנים כמו בעת טרום מהפכה החקלאית או תעשייתית שהיו יזמים קטנים ורבים בלי תלות כלכלית של

    ריכוזיות של ממשלה או צורת שלטון אחרת.

    כולנו נרוויח,לא נכון לתקוף את השיטה הנוכחית,אני חושב שצריך למנף את שיטה הנוכחית ולהשתתף במשחק

    ולמנף לטובתך,זה חינוך פיננסי,לצערי רב,אם נדגול בחינוך פיננסי בגיל הגן עד תיכון,אני חושב ששיטה הנוכחית

    תעבוד אם יש חינוך פיננסי..נקודה..

    בברכה

    השבמחק
    תשובות
    1. יזמים קטנים היו גם הרבה אחרי המהפכה החקלאית והתעשיתית. למעשה המאה ה-19 מלאה בהם. המאה ה-19 מתאפיינת בהרבה יזמים קטנים, כי היה חופש יחסי ושיטה כלכלית שאפשרה זאת.

      היום, השיטה לא מאפשרת כלכלה יעילה - לא משנה כמה תחנך אנשים. הסיבה לכך היא פשוטה: הכלכלה היום מבוססת על אלימות וכפייה. יש מטבע אחד שחייבים להשתמש בו ויש כנופייה חמושה ששודדת אחוזים נכרים מההכנסה שאתה מרוויח בעבודה קשה.

      מחק
  14. יופי ערן,פעם הבאה לדבר מהרגש לא מהשכל.

    אין צורך לרדת לפרטים פעם הבאה בשידור,מי שרוצה פרטים יכול לקרוא את האתר ולראות את הסרטים.

    מה שצריך זה להלהיב את ההמונים עם חזון עם דימיון.
    ספר להם שגן עדן נמצא מעבר לפינה - תפרט על המצב החלומי שיכול להיות שתשתנה השיטה - תמכור תמכור תמכור !
    ספר כמה טוב היה בארה"ב עד שהשתלט הקפיטליזם המונופוליסטי.
    ספר על הניסוי בוורגל.
    תגיד להם שברגע שהמדינה לא מוציאה אין סוף חובות היא לא יכולה לחרוג מהתקציב בקלות כמו עכשיו
    וזה שם את הסוף לבזבוזים אין סופיים ושחיתות.

    להדגיש את הצדדים הרגשיים ולא הצדדים הטכניים.

    השבמחק
    תשובות
    1. אוטופיה מכל סוג שהוא זה דבר מסוכן . ללא ספק יש לשנות את השיטה אך את הרצון והשאיפה לגן עדן תשאיר למחבלים מתאבדים!

      מחק
    2. לצערי גם אתה נכנעת למסכנות,לסקפטיות ולחוסר האמונה.

      רציונליזצית יתר. האמונה שמה שהיה הוא שיהיה והפסימיות התקשורתית.

      האוטופיה היא לא אבסולוטית היא יחסית למצב הקיים...

      מחק
  15. שאלה לגבי הבנקים.
    חשבתי שכאשר אני מפקיד 1000 שקל בבנק, בזכות סכום זה הבנק יכול להלוות 10000 שקל ללקוח אחר. פי עשר ממה שהפקדתי. כלומר יוצרים כסף חדש ומכניסים למחזור.
    ולפי ההסבר בכתבה הבנק יכול להלוות רק 900 שקל ללקוח אחר.
    כלומר, לא מגדילים את כמות הכסף, ממחזרים את אותו כסף שוב ושוב. אבל תמיד נישאר את אותה כמות כסף.
    אז מה נכון?

    השבמחק
    תשובות
    1. יש שתי אפשרויות:

      1. הבנק שם 1000 ש"ח כפיקדון בבנק המרכזי. פיקדון זה משמש את הרזרבה הנדרשת המאפשרת לו להלוות כספים. בהינתן יחס רזרבה של 10% - הבנק, על סמך 1000 השקלים - יוכל להלוות 10,000 ש"ח
      2. הבנק מקבל 1000 משאיר אצלו 100 (10%) ומלווה 900. ה-900 מגיעים לבנק (זה או אחר) הבנק משאיר אצלו 90 ומלווה 810. וכן הלאה. גם כאן בסופו של תהליך המערכת הבקאית כולה להלוות עד 10000 ש"ח (ביחס רזרבה של 10%)

      מחק
    2. בועז,
      תודה על ההסבר, אבל זה לא ברור. באפשרות 2.
      מי שלווה 900 שקל לא רץ לבנק להפקיד אותו.הוא קונה בו מכנסיים, חולצה, הולך למסעדה. הכסף מייצר צמיחה. אז עדיין הבנק לא הלווה כסף יש מאיין. זה הכוונה שלי.
      מישהו אחר בא והפקיד 900 שקל. לבנק יש 900 שקל. הבנק יכול לעשות בו מה שהוא רוצה. במקרה דנן הוא מלווה אותו. מלווה 810 ושומר 90 שקל. זה כסף שיש לו. זה לא כסף חדש שנוצר.
      להבדיל מאפשרות 1. ששם הבנק יוצר יש מאיין.
      זה הבדל גדול מאוד.
      או שאני ממש לא מבין את השיטה.

      מחק
  16. השאלה אם לגבי האפשרות הראשונה הבנק יכול לקחת את הפקדון שקיבל ולהפקיד אותו בבנק המרכזי, מה שיאפשר לו להתייחס אליו כרזרבה ולהלוות 10000 ש"ח ולא רק 900?

    השבמחק