יום חמישי, 14 במרץ 2013

פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה

מתוך : בועת נדל"ן


אורי ירון
שבוע הבא יפרסמו הבנקים בישראל את המאזנים השנתיים לשנת 2012
מיד, בתזמון מושלם ומאורגן מראש, יחל מסע של צקצוקי לשון ברחבי המדיה המרכזית.
כמה פוליטיקאים יצטרפו למקהלה ויבכו מרה על רווחי הבנקים הענקיים.
חלקם אפילו ישחררו איזה נתון או שניים על העמלות "שחונקות" את האזרחים.
אף אחד לא יכתוב על השיטה, אף מדיה כלכלית לא תראה ותסביר במילים פשוטות וברורות איך עובדת השיטה תוך שימוש במאזני המקרו של המערכת הבנקאית.
אבל היי, בשביל זה אנחנו כאן .



אז בואו נצא למסע קצר בהבנת כלכלת המקרו של המערכת הבנקאית של  מדינת ישראל.

תפקיד הבנקים במערכת המוניטארית הנוכחית  

תפקידם העיקרי של הבנקים במדינת ישראל כמו בכל מדינות העולם הוא ייצור כספי האזרחים.
עד כאן אין בעיה , הכול בסדר, הרי  מישהו צריך לעשות את העבודה הקשה של ייצור מספרים אלקטרוניים .

אז איפה הבעיה ,
הבעיה היא שלפי השיטה הנהוגה  הם מייצרים את הכסף כחוב. 
הם מייצרים את הכסף באמצעות מתן הלוואות לציבור אם באמצעות הלוואות לדיור, הלוואות לעסקים, הלוואות לממשלה והלוואות לכיסוי "המינוס" .
הם מייצרים את הכספים על בסיס רזרבה חלקית, יש מאין.
בסופו של יום, כל ההלוואות הן הלוואות לציבור מכיוון שהציבור ,אנחנו, אני, אתם וכלל אזרחי המדינה נאלצים לשלם את עלות ההלוואות , עלות ההלוואות  מכונה בזמנים המודרניים ריבית וכונתה בזמני העבר על ידי חז"לנו "נשך" והייתה אסורה באיסור חמור.

אז הבנו שהבנקים עובדים בייצור מספרים אלקטרונים ובגבייה אלימה של כספי הריבית ( נסו לא לשלם ...) .
אבל כמה בדיוק שווה הריבית שאנחנו משלמים אזרחי המדינה, על כל המגזרים, הדתות והגילאים לרווחת המערכת הבנקאית האוליגרכית.
עיון קצר במאזני המערכת הבנקאית שמפורסמים באתר בנק ישראל מלמד שהמערכת הבנקאית בישראל "אוספת" כל שנה סכום מדהים של 51.7 מיליארד ₪  כספי נשך מאזרחי מדינת ישראל.

קחו עשר שניות להתאוששות.

יאללה ממשיכים.

בשנים האחרונות למדנו גם שהמערכת הבנקאית לא מייצרת את כספי הריבית בזמן מתן ההלוואה.
כספי הריבית מצויים תמיד במחסור והם תלויים בייצור של כספים חדשים שנוצרים כזכור  באמצעות מתן הלוואות חדשות , בכמות שתהיה גדולה מכמות המוצרים במשק.
מצב זה יוצר מצב בסיסי של אינפלציה , ירידת ערך הכסף שמכונה גם "יוקר המחייה".
ולכן, למי שתהה , בנק ישראל מגדיר את יעד האינפלציה בין 1%-3% . אבל אף פעם לא 0%.
הם יודעים שמצב בו האינפלציה אפסית הוא מצב בו לא נוצרים מספיק כספים עבור תשלומי הריבית מצב שיגרום לקריסת המערכת.

אז מה קורה עם האזרח ישראל ישראלי. בתחילה הוא לוקח הלוואה מהבנק ומתחייב לשלם את הקרן ועוד חצי מהקרן ( במקרה הטוב ) כנשך ( ריבית ).
אחר כך הוא נזרק לזירת הגלדיאטורים הכלכלית ונאלץ להילחם בחבריו האזרחים על כספי הריבית החסרים תמידית.
בדרך הוא סופג את המס הנסתר האינפלציה ורואה את כספו מתאדה ברוח ומי שנכשל במאבק, מוצא את עצמו זרוק בצידי הדרך או מדליק את עצמו כמשואה באחת ההפגנות.


והבנקים, לבנקים אין בעיה, הם גובים כאמור 51.7 מיליארד ₪  נשך על הזכות  לייצר את כספינו שלנו האזרחים ומכיוון שהם מערכת מונופוליסטית הם מרשים לעצמם לגבות עוד 16 מיליארד ₪ עבור עמלות ושכר תפעול המערכת.

אלו הן הכנסות הבנקים ,כשבעים מיליארד ₪  בשנה. כל שנה.
אם הבנקים היו מפעל לייצור מזון הייתי מוכן לבדוק את כדאיות ההשקעה המטורפת.
אבל הם מייצרים מספרים אלקטרונים . זה הכל . הם מייצרים אמת מידה למסחר הוגן בין באזרחים.
אבל גובים על הזכות המונופוליסטית כספי נשך מטורפים בכל קנה מידה ועניין.

אני יודע, בשבוע הבא, כשיתפרסמו דוחות המערכת הבנקאית, תנפנף המדיה הכלכלית בנתוני שכר העובדים במערכת.
השכר אמנם גבוה בהרבה מהשכר הממוצע ( וחלקכם יודע עד כמה אני "אוהב" את המושג  "השכר הממוצע" )
הוצאות השכר של המערכת הבנקאית באמת גדולה מאד ומנקרת עיניים היא עומדת על סכום של 17.7 מיליארד ₪ בשנה. או בחישוב לעובד ( ויש כ - 40 אלף עובדים במערכת ) כ 400 אלף ₪ בשנה עלות שכר ממוצעת לעובד.
אני בטוח שרוב עובדי הבנקים לא מתקרבים לסכום הזה וגם במערכת שלהם יש קיטוב לא קטן בחלוקת השכר אבל אין מה לעשות זה הממוצע.

המערכת הבנקאית מוציאה בשנה סכום של כ 12 מיליארד ₪ עבור תפעול המערכת.
חלק מההוצאות מפורסמות בדוחות אולם לפחות חציין אינן זוכות לפרסום.
תשאלו למה. מכיוון שהמפקח על הבנקים לא דורש לפרסם אותן. מדובר על הוצאות המוגדרות "הוצאות אחזקה ופחת של מבנים" והסכום עבורן עומד על כ 5 מיליארד ₪ בשנה. כל שנה.

הכסף הוא מוצר פיקטיבי.
 הוא מוצר של אמון בין אזרחים למתן אפשרות לניהול מסחר הוגן. אבל אם כך הוא הדבר ולכסף כשלעצמו אין ערך , אז מה הוא  הדבר אותו גובים הבנקים כל שנה מאזרחי ישראל.
הוא אמנם בא לביטוי בצורה כספית אבל אם נחשוב טיפה נגיע למסקנה המתבקשת שהבנקים גובים למעשה את זיעתנו, הבנקים גובים את מרצנו, את יכולת המצאתנו, את שכלנו , את השקעתנו בימי העבודה הארוכים. והם גובים הרבה . הרבה מאד.

אין לי טענה לעובדי הבנקים המסורים. רובם בכלל לא מבינים איך המערכת עובדת , לימדו אותם להזיז מספרים אלקטרונים ממקום למקום והם עושים את עבודתם נאמנה.
הטענה שלי היא לעצמנו. אנחנו האזרחים חייבים להתעורר , אנחנו שחייבים לדרוש את שינוי המערכת.
אנחנו שצריכים לדרוש שהמערכת הממשלתית ורק היא תייצר את כספי האזרחים בשמנו ,ללא חוב.

פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה

ברומא העתיקה הערכת מקצועות התעסוקה הייתה שונה מזמננו אנו.
ברומא העתיקה שחקני תיאטרון למשל נחשבו כמעמד נחות כמעט כמו העוסקות במקצוע העתיק בעולם.
גם עורכי דין לא זכו להערכה רבה מידי. אם כי הייתה הכרה שלכל המקצועות הללו יש מקום בחברה הרומאית והם משרתים מטרות נחוצות.

אז האם אני מציע לסגור את הבנקים. כמובן שלא . הבנקים נחוצים לניהול מערכת חיים מודרנית.
הם נחוצים, אבל יחד עם זאת לא צריכים להיות כל כך נחשבים על ידי החברה המודרנית.

הם אמורים להיות מוסדות די משעממים שיתנו פתרון לאחסנת כספי האזרחים בכספות אלקטרוניות ( בכל זאת ,חבל על העצים באמזונס ) .
והם יכולים לשמש כמתווכים למתן הלוואות מכספי פיקדונות האזרחים הרוצים בכך לאזרחים אחרים שרוצים את הכספים לפיתוח עסקי או אחר.
אבל הם לא יכולים ואסור שיעסקו בייצור כספי האזרחים ובצורה כל כך עקומה והרסנית.

לפני שנתיים בחג הפסח של שנת 2011 פרסמנו באתר את המאמר "עבדות מודרנית".
ההתקדמות שעברנו מאז ועד היום היא ענקית ומרשימה.
נפתח אתר הכלכלה האמיתית על ידי ערן הילדסהיים  שעושה עבודה מרשימה בהסברת המערכת לאזרחים.
מחאת קיץ 2011 אף כי התפוגגה לבסוף, צרבה בתודעת הציבור את הצורך לשינוי מהיסוד.
אפילו הבחירות האחרונות שנתנו כח כל כך גדול למבטיחי השינוי הראו שיש רצון עז בציבור לשינוי אמיתי.
אבל וזה אבל גדול, השינוי תלוי בנו ובנו בלבד. אנחנו שצריכים להבין ולדרוש את השינוי.
אם נמשיך לנמנם מול הטמבלביזיה המקומית על שלל התכניות הדלוחות לא נגיע לשום מקום.

הצטרפו להפצת המידע. התחברו לתנועה לשינוי מוניטרי. אל תתביישו באמת.
האמת חייבת להיחשף והדבר תלוי בנו ורק בנו.

22 תגובות:

  1. אורי שלום, מודה לך על הכתבה. אז איך נראה החלום שלנו? איך אנחנו רוצים שהדברים יתנהלו? המדינה תייצר את הכסף ולא הבנקים? ואם ישראל ישראלי רוצה ללוות מהמדינה? במה יהיה שונה התהליך מאיך שהוא מתקיים היום? ריבית יותר נמוכה? אני מבקש הסבר שמתאים לילד בן שבע בשפה פשוטה וקלה להבמה. מודה לך, אורן.

    השבמחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  3. אורן שלום.
    אם הגעת לאתר הזה אתה כנראה יותר מבוגר מבן שבע. :)
    פיזרתי במאמר קישורים רבים. חלקם לאתר הזה ממש. זה אמנם לא מסובך להבנה אבל לא ניתן לפרוס את כל הבעיה והפתרונות במאמר אחד.
    לשאלתך , הכסף צריך להיות מופק ללא חוב לרווחת כלל האזרחים. כלל האזרחים הקימו מוסדות שלטון כדי ליעל את הטיפול בנושאים המשותפים ואין נושא יותר משותף שנוגע לכולם מאשר הכסף וייצור הכסף.
    אתה שואל איך תראה השיטה לאחר תקופות המעבר. ראשית הממשלה לא תלווה כספים היא תייצר אותם ולכן אתה לא תשלם מיסי הכנסה במקור שמיועדים כיום לתשלומי הריבית על החוב הלאומי ( 38 מיליארד ש״ח בשנה ) .
    הבנקים לא יורשו להפיק את כספי המדינה כחוב. הם יוכלו להלוות כספים שברשותם או כספים של מפקידים שיסכימו להלוות את כספם לאחרים. זו התשובה לשאלתך מי ייתן לי הלוואה.
    אולם קח בחשבון שבעולם נטול אינפלציה בו אין הכרח לדחוף לציבור הלוואות חדשות כדי שיהיה כסף במדינה , כמות החוב הפרטי תצומצם באופן ניכר.
    זו אחת המסקנות העיקריות אליה הגיעו החוקרים שפרסמו את עבודת המחקר על תכנית שיקאגו בקרן המטבע.
    ושוב , המלצתי היא , כנס לקישורים ולמד את הנושא מהמקורות המצורפים.

    השבמחק
  4. Every part of the machine may be working perfectly yet this will not matter if the machine is faulty by design - the details in your post are more or less correct, problem is, your vision, much like the Blogger of this site, and the countless youtubes videos and books that are out there are incorrect. I'm a fan of recycling, but not when it comes to thinking.
    - Eran

    השבמחק
    תשובות
    1. ל Eran
      מסכים עם שתי הטענות הראשונות שלך
      למרות ש faulty by design זה תלויי נקודת השקפה ;)

      לגבי השלישית,
      הציניות מבריקה ומקורית :)
      ובכל הזאת הכותב עלול להעלב מעט היות והוא השקיע בכתיבה ובחשיבה לא מעט זמן ואילו אתה רק רומז לו במעורפל שאתה רואה לו איזה באג בסיסי וממש ממש בולט אבל לא באמת נותן לו מספיק מידע שיעזור לו לראות את מה שאתה רואה.
      מצד שני, קל לי להגיד את זה
      שהרי כמו שאמרתי, גם אני מסכים לדעתך
      וגם אני לא הרחבתי הרבה בנושא

      האם יתכן שאתה מכוון לזה שלא באמת משנה איזה גוף או מוסד במערכת מקבל את המונופול על הזיוף וההלבנה של הכסף של המערכת,
      ושכל מה שזה ישנה זה רק את יחסי הכוחות בין הגופים בתוך המערכת,
      ושכל ניסיון לנסות להקים "וועדות" ולהגדיר "קריטריונים" לפיהם יחולק הכסף המזוייף זוהי למעשה בדיוק אותה גברת ובדיוק באותה אדרת
      ושזה לא באמת יביא ל"שיחרור מעבדות" שהכותב שואף אליו
      אלא כל הסיכויים שיקרה בדיוק להפך. והכל by design.

      אם לזה אתה מכוון אז נראה לי שהתגובה של א.פפ פה למטה
      יכולה לשמש כהצצה וכנורת אזהרה לעתיד שכזה.
      אותי אישית זה מפחיד למדי.

      מחק
    2. לאנונימי ולערן שכותב באנגלית.
      החשש שלכם מהשתלטות נוספת של גוף דיקטטורי על ייצור הכסף הגיוני ומובן אולם הוא לא צריך ואסור שימנע מאיתנו את הרצון והשאיפה לשנות את המציאות.
      יש מספיק דרכים לעגן את הפקת הכסף בצורה כזאת שתימנע עוד השתלטות . הטיעון הזה מבחינתי לא מחזיק מים בכלל.
      ולגבי מחזור הטענות. טוב אתה יודע, כמי שמנסה להפיץ את הרעיון בשנתיים וחצי האחרונות מיחזרתי את הטענות די הרבה. אבל תמיד יש עוד דרך או כיוון להראות את האבסורד של השיטה הקיימת.
      ישנן בהיסטוריה עשרות רבות של דוגמאות בהם חשבו שליטים שהם בלתי מנוצחים עד שהמציאות הוכיחה להם שהם טעו בגדול. כך יקרה גם לשיטת העושק הנוכחית.

      מחק
    3. לאורי ירון,
      ראשית כל ולמען הסר ספק אני מאוד מעריך ומברך את פועלך, חשיבתך וכתיבתך, את שלך ואת של ערן (הילדסהיים).
      לגבי הביקורת העדינה שלי על ההערה המעט צורמת של Eran,
      עיקר מטרתי הייתה לנסות לגרות אותו לשתף את דעתו.

      לגבי החשש שלי,
      לא ממש הרגעת אותו.
      אני אמנם מודע למספר רעיונות בנושא,
      אבל לצערי עוד לא ממש הצלחתי להשתכנע שהרעיונות שאני מכיר יכולים לעבוד באופן אמין יעיל ולאורך זמן.
      האם תוכל להרחיב מעט או לשלוח אותי למקורות שלך?

      מחק
  5. אורי, קראתי מספר קישורים.
    אז המדינה מייצרת את הכסף (ולא בנק ישראל אשר אינו כפוף למדינה ולא הבנקים שהם גופים פרטיים) ללא חוב ושולטת בו.
    המדינה לא חייבת כסף לאף אחד ולכן אין מס הכנסה.
    אין אינפלציה והכסף שלנו שומר על הערך שלו.
    אחרי שאמרנו את הדברים האלה כבר השתפר המצב הכלכלי בצורה ניכרת.
    מה עוד?
    באיזה תנאים ניתנת הלוואה לאזרחים? בריבית מינימלית?
    "...לא ניתן לפרוס את כל הבעיה והפתרונות במאמר אחד..."
    זאת לא המטרה.
    אני רוצה להיות יכול להעביר לכל אדם שאפגוש - בעשרה משפטים - מסר ברור וקל להבנה איך רמת החיים שלנו יכולה לעלות בצורה משמעותית אם נשנה מספר דברים בשיטה.

    השבמחק
  6. מה שצריך לעשות :: לקחת 51.7 מיליארד ₪ + 16 מיליארד ₪ עבור עמלות ושכר תפעול המערכת - כ 4 מיליארד ₪ עבור תפעול המערכת (במקום ה12 המנופח)=
    63.7 מיליארד ₪.
    לקחת את השכר הממוצע במשק ולהכפילו במספר עובדי הבנקים:
    9000 * 40 אלף עובדים במערכת = 360 מיליון ש"ח.

    לאחר הפחתת שכר נקבל: 63.7-0.36=63.34 מיליארד ₪.
    יש לחלק בשווה את הסכום הזה ולהפקידו בחשבונו של כל אזרח במדינה מגיל 18 :
    נקבל: מיליארד 63.34\ 6 מיליון =10556 ₪. שיופקדו בשווה בכל שנה בחשבונו של כל אזרח ששרת בצבא, ומכיר בישראל ההיסטורית כמדינת העם היהודי הבלעדית ובירושלים כבירתו הבלעדית . במקרים אחרים תופקד מחצית מהסכום.

    ועם ישראל יתחיל לנשום לווחה.

    בנוסף יש להחרים את הרכוש הנצבר ע"י מנהלי הבנקים ומקורביהם, ולהותיר בידם דירה ממוצעת וסכום צנוע המהווה ממוצע של הפקדונות של בעלי השכר הממוצע במשק, ואם יוצא בחישוב שסכום זה הינו חוב, אז יש לחייבם באותו חוב.
    ---
    הגישה הזאת מבוססת על שלושה עקרונות:

    1. מטרת המדינה להטיב עם אזרחיה עד כמה שניתן.
    2. בחברה טכנולוגית ניתן לספק את צרכיו של כל אדם ולשם כך היא מתקיימת.
    3. המשרת את כלל הציבור לא יתעשר על חשבונו. יקבל את השכר הממוצע כמקסימום האפשרי אלא אם יוחלט אחרת במשאל עם.

    דוגמאות: חברת חשמל, נמלים, רכבות, בנקים, בתי חולים, עיריות, חברות מים, חברות תקשורת, חברי כנסת וממשלה ועוד רבים נוספים.

    השבמחק
    תשובות
    1. בעיקר מעניין אותי אם תוכל להסביר
      האם אתה לא חושש שהקמת yet another גוף מרכזי שיקבל את המונופול על זיןף הלבנה וחלוקה של הכסף של המערכת לפי כל מיני "תנאים" ו"עקרונות"
      לא יושחת על ידי הכוח הזה ובסופו של דבר יאלץ "לבגוד" בעקרונות הנ"ל ויתאים את התנאים לצרכיו הוא?
      אם לא אז מדוע לא?
      ואם כן אזי אלו "בלמים" אתה מתכוון לשים על מנת למנוע זאת?

      מחק
    2. הגוף הזה הוא כולם. כלל האוכלוסיה. אתה, אני, כולם תוך שימוש במשאלי עם.
      הבלם הוא תמיד אותו בלם: שלושת העקרונות ושוויון.

      בתגובתי שכחתי להוסיף שהרכוש שיוחרם ממנהלי הבנקים יחולק בשווה לכל אזרחי המדינה.

      מחק
    3. לא ממש ברור לי לאן אתה מכוון
      או שאולי יותר נכון לי להגיד שאני חושש שכן הבנתי

      מעשית,
      מה הכוונה ב"כולם"? איך בדיוק זה יעבוד או אמור לעבוד?
      זאת תיהיה מין חובה ציבורית שכזאת? ומי שלא רוצה?
      ועל איזה נושאים בדיוק יהיו משאלי העם? מי יקבע אותם?
      משאל עם על כל הלוואה? או שאולי רק לגבי הגדלת כמות הכסף?
      ועל סמך מה תיקבע התוצאה של משאל שכזה? לפי רוב רגיל? רוב מיוחד? רוב מוחלט?
      ואיך למנוע קבוצות גדולות מלפגוע בקבוצות קטנות?

      את כל הנ"ל ציינתי בתור סתם דוגמאות בעיקר כדי להדגיש שמה שאותי מעניין אלו הפרטים עצמם ובמיוחד היישום שלהם ולא הרעיונות או "עקרונות" מופשטים, כאלו יש למכביר.

      מה שכן די הצלחת להפחיד אותי עם הרצון שלך להתעלל בקבוצות אוכלוסייה שלא חושבות כמוך.

      מחק
    4. נתחיל מהסוף:
      רק אתה יכול להפחיד את עצמך.
      האם תבחר בשיטת העושק הנוכחית? שינוי השיטה יכול להפחיד רק את האוחזים בה ונהנים ממנה, שמנצלים את זולתם להנאתם ולתועלתם ניצול מחפיר, בלתי מוסרי במהותו.

      "כולם"=הציבור.
      תקום מפלגה שבמצעה תוכנית כנ"ל. מי שיראה לו יבחר בה. אם תזכה לרוב, תוכל למממש את תוכניתה. מרגע שיחוקקו החוקים המתאימים הבנקים, יהיו מחוייבים לפעול על פיהם.

      משאלי העם יקבעו ע"י המפלגה השלטת הנ"ל.

      למשל יוצע לציבור מכרז לקביעת שכר עובדי בנקים:
      המינימום יהיה 2/3 מהשכר הממוצע ותהיה המלצה ששכר הבכירים בבנקים יקבע כשכר הממוצע.
      כל משתתף ישפיע על השכר שיקבע כממוצע ההצעות . הצעות קיצוניות יפסלו .
      אין חובה. רק זכות להצביע.
      גובה השכר יקבע את גובה העמלות שהבנק יהיה רשאי לגבות, שישמשו למתן משכורות.

      אין מקום למשאל על הלוואות שזה ענינו של הבנק, ולא על הגדלת כמות הכסף - הצעתי היא פיתרון זמני עד למעבר ליצור כסף ללא חוב.

      "ואיך למנוע קבוצות גדולות מלפגוע בקבוצות קטנות?"
      פשוט:
      לא מעלים הצעות למשאל עם שיכולות לגרום לפגיעה שכזאת.
      שקובע הם העקרונות: שוויון, צדק והזכות לעזור לכולם.

      הוויכוח הוא תמיד על העקרונות. הפרטים מוסקים מתוך העקרונות וההליך יכול להיות תקף או שלא(מוטעה), אך ניתן לתיקון.
      הפרטים לא צריכים להטריד אותך בשלב זה.

      מחק
  7. ויש הסוברים (ואני ביניהם) שאת ניהול יצירת הכסף צריך להפקיע מידי בני-אדם, כיוון שהמקורבים לתהליך תמיד ינסו (ותמיד יצליחו) לקבל יותר, בין אם הם בבנקים או בממשלה או בכל גוף אחר. ביטקוין הוא דוגמה נהדרת למערכת מוניטרית המתנהלת על בסיס שכזה, מערכת שמהבחינה הזו היא חסינת בני-אדם.

    השבמחק
    תשובות
    1. גיל. טבע האדם טוב מנעוריו. הוא רק עבר מכבש של תעמולה שקרית ומניפולטיבית שהוא רע מבסיסו.
      האדם הוא חייה סתגלנית מאד. שים אותו בסביבה נורמלית ותוך חודש הוא לא יבין איך הוא חי בעולם שקרי ומניפולטיבי .

      מחק
    2. לאורי,
      לדעתי אתה מעט מכליל לגבי המונח "טבע האדם", וכאילו שיש באמת משהו כזה אחד אחיד עבור כולם.
      גם לא ממש התייחסת ישירות לטענה של Gil, שאם הבנתי אותו נכון,
      הוא מכוון למצב בו קבוצה קטנה עם אינטרסים תנסה בהכרח להשתלט על מנגנון יצירת הכסף,
      ואילו אתה כתבת, אם הבנתי אותך נכון,
      שכאילו קבוצה כזאת בכלל אינה קיימת וגם לא תוכל להתקיים ושכל ההתנהגות הסוציופטית של כולם נובעת אך ורק מהשיטה ומהסביבה שהיא יוצרת.

      לדעתי הטיעון שלך לא מספיק מבוסס לטעמי.
      וגם אני (עדיין) חושש.

      ל Gil,
      אמנם הרעיון שביטקויין מייצג הוא בהחלט דוגמא מעניינת
      והוא כבר נתן רווח עצום אני מאמין בכך שפרץ דרכי חשיבה חדשות לגמרי אצל לא מעט אנשים,
      אבל מעשית, האלגוריתם עצמו, היישום שלו, ובמיוחד שאר המערכות התומכות שמסביב עדיין מאפשרים מגוון רחב למדי של התקפות על שליטה.

      מחק
  8. "אנחנו שצריכים לדרוש שהמערכת הממשלתית ורק היא תייצר את כספי האזרחים בשמנו ,ללא חוב".

    לא הבנתי מי מבטיח לך שהמדינה לא תייצר כסף מחוב ולא תשתולל כמו הבנק המרכזי?
    איך הגעת למסקנה הזו?

    השבמחק
  9. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  10. אנונימי 15:46 הדאגה שלך מיצירת אינפלציה ממשלתית היא דאגה נכונה ואמיתית
    . אחד הנושאים החשובים ביותר במסגרת של שינוי מוניטרי הוא הנושא של עיגון כמות הכסף על ידי גוף שיהיה מנותק מהפוליטיקה.
    הפוליטיקאים יפזרו את הכסף שיוקצה על ידי הגוף הממונה נגיד ששמו יהיה ״הרשות המוניטארית״ .
    הם יעשו זאת בהתאם לסדרי עדיפויות שלהם לפיהם הם נבחרו על ידי הציבור . אולם במקום לפזר כספי הלוואות כפי שקיים היום הם יפזרו כספים נטולי חוב.
    מה שקובע מצבי מיתון או אינפלציה הוא כמות הכסף ביחס למוצרים. אפשר יהיה לשלוט על כמות הכסף המתאימה ללא בעיה מיוחדת.

    16 במרץ 2013 18:18

    השבמחק
    תשובות
    1. אבל תסכים איתי שזו חשיבה די נאיבית ותמימה. בתור ריאליסט שממאמין שטבע האדם רע מנעוריו, עבורי אין פה שום בשורה.

      בוא נגיד ואכן תקום "רשות מוניטרית". עדיין ייותרו קשרים עם אנשי הון בכירים, פוליטיקאים ומקורבים.
      ברשות עצמה יוכלו לכהן אנשים בעל עבר פוליטי וכו'...

      מחק
  11. תיקונים עובדתיים:
    דיברת על "51.7 מיליארד ₪ כספי נשך". בדו"ח המצורף מדובר על הכנסות ריבית נטו של 20.2 מיליארד.
    העמלות על פי הדוח הן 11.3 מיליארד.

    זה לא משנה את התמונה הכוללת, אבל חשוב לדייק בעובדות.

    השבמחק
  12. אנונימי 23:20. אתה ראשון ששם לב כל הכבוד. אז ראשית שים לב שהדו"ח הוא לחודש ספטמבר והנתונים שפרסמתי הם לשנה שלמה.
    השתמשתי בסכום הנשך הבסיסי מכיוון שלא הכנסתי למשוואה את האינפלציה הבסיסית שהשיטה מייצרת שמקוזזת עם החזרי הריבית של המערכת.
    2% מתל"ג של כ 850 מיליארד נותן בקירוב את אותו הסכום שהמערכת הבנקאית "מחזירה" . לכן הסכום של 51.7 מיליארד נכון ואמיתי לגמרי.

    השבמחק