יום ראשון, 12 במאי 2013

וזה מה שקרה בזמן שהתכוננתם לארוחת ערב שבת...

ביום שישי אחר הצהריים פורסמה טויטת הסכם בין האוצר לרשויות המקומיות שבה התבשרנו על העלאת ארנונה תמימה לכאורה. למעשה מאחורי אותה העלאה מצויה קומבינה חסרת תקדים של העיריות ומשרד האוצר כדי לכסות את הגרעון הלאומי על חשבון האזרח כמובן. הם עשו את זה נורא מבלבל אז תהיו מרוכזים ננסה להסביר לאט לאט מה קרה פה. 



נתחיל בעובדה ידועה ולא חדשה : הרשויות המקומיות זקוקות לאישור משרד האוצר כדי להעלות את הארנונה מעבר לעליית המדד בכל שנה. משרד האוצר בראשות לפיד נתן בסופ"ש לרשויות היותר אמידות במדינה (הכוללות 75% מכלל האוכלוסיה) אישור להעלות את סכום גביית הארנונה ב0.3% בשנה למשך 10 שנים. מדובר באישור חריג ולכן היתה צריכה להיות סיבה טובה למתן אישור כזה. האם משרד האוצר רצה לפיכך בעקבות הגזירות הקשות שהטיל לתת תמריץ לרשויות המקומיות  לבנות עוד בתי ספר? לשפר תשתיות? לשפר את השירות לאזרח? התשובה היא לא,לא ולא. הכסף מסתבר לא נועד לצורך הדברים האלה.
מה שעומד מאחורי האישור היא דרישה חסרת תקדים של האוצר מהרשויות שילוו לו 450 מיליון ש"ח לכיסוי הגרעון הלאומי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל דורש האוצר שרשויות מקומיות יהפכו לצינור להעברת כספים לממשלה-עד היום זה היה הפוך.
אז איפה הקומבינה פה ומה הקשר להעלאת גובה הארנונה?
הנקודה הבעייתית היא שלעיריות אין 450 מיליון ש"ח להלוות למדינה ולכן הן תצטרכנה לקחת הלוואה מהבנק לצורך זה. מימון ההלוואה מהבנק עולה כסף ולכן הממשלה אישרה לעיריות לגבות מאיתנו עוד ארנונה כדי שהן [העיריות] תוכלנה לממן את ההלוואה הזו.  אבל פה התשלום שלנו לא נגמר כי הרי הממשלה מעכשיו תצטרך לשלם ריבית על החוב שלה לרשויות המקומיות ומי יממן את הריבית על החוב הלאומי החדש? כמובן אותם האזרחים שמימנו את ההלוואה שהמדינה קיבלה מלכתחילה מהרשות המקומית.
בין המקדמים הנלהבים של הצעה זו ,שהופכת את הרשות המקומית לסוג של אגף במשרד האוצר במקום לשמש כנותנת שירותים לתושב, היו ראש עיריית תל אביב וראש עיריית מודיעין. ראש עיריית רחובות היה אגב ראש העיר היחידי מבין כל הערים שנכללות בהסכם שהתנגד להצעה.

אז מה הבנו מכל זה?
שהרשויות המקומיות והאוצר סיכמו בינהם שהרשות המקומית תקח הלוואה מהבנק ואת הלוואה היא תלווה לאוצר ומי שיממן את כל שרשרת ההלוואות האלה יהיה האזרח שבתמורה יקבל.. כלום.

מה שהאזרח מהרחוב מבין מכל זה,זה שבסה"כ הארנונה עלתה לו קצת.



17 תגובות:

  1. למה האוצר לא מבקש ישירות מהבנקים? למה הוא לא מוכר להם איזה אג"ח לשם מה הצרך בתיווך?

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא לגמרי מצוי בפרטים, אבל זה בטח נראה יותר טוב במאזן (חוב לרשות מקומית ולא לבנק), זה מטיל חלק מהסיכון על הרשויות המקומיות וזה גם הגדלה של המס בצורה זופר עקיפה וסמויה (שזה אומר שיהיה הרבה יותר קשה להבחין בזה ולטרפד את זה). חלאות.

      מחק
  2. ערן, האם המדינה יכלה (בעולם מקביל) להדפיס את הכסף שחסר לה ולהביא אותו לעצמה בלי ריבית, במקום ללוות אותו מבנקים בריבית? האם כל הריביות שמדברים עליהם הולכות לבנקים?

    אני קצת מאבד לפעמים מה מתכוונים פה ולאן הולך כל הכסף של הריביות האלו...

    תודה רבה,
    אחד שלאט לאט מנסה להבין..

    השבמחק
    תשובות
    1. בודאי שהמדינה יכולה לייצר את הכסף במקום ללוותו. האמת שאין שום הגיון בכך שמדינה צריכה ללוות כסף כאשר היא הבעלים שלו.
      כל הכסף בעולם נושא ריבית לבנקים אבל מאחר שאותו כסף יכול להיות מלווה מספר פעמים חלק מהכסף הזה גם נושא ריבית לעוד גופים.

      לגבי הריבית על החוב הלאומי -לאן זה הולך ומה חלוקת הנושים?
      הנה פה כל הנתונים:
      http://www.boi.org.il/he/DataAndStatistics/Lists/BoiTablesAndGraphs/tnc13_h.xls

      ערן

      מחק
    2. הרחבה של השאלה הקודמת:
      הסתכלתי בקובץ המקושר - אני רואה כי רוב החוב או הנושים זה בעצם הציבור - בין אם ישירות או על ידי קרנות שונות - לבנקים, חברות ביטוח ומשקיעים זרים חלק של בערך 30%, אם כן, האם לא יהיה נכון להגיד שכשלוקחים מאיתנו מסים לכיסוי ריבית על גרעון או על חוב, זה בעצם חוזר אלינו (לפחות 70 %) דרך אמצעי חיסכון שונים - קופות גמל, קרנות השתלמות וכד' ?
      המשך השאלה: אם התשובה היא כן, האם מטרת שינוי מונטרי המוצע תהיה ש100% יחזור לציבור במקום ה70% כרגע ?

      או שהבנתי את הדברים בצורה לחלוטין לא נכונה ?

      תודה, אלעד.

      מחק
    3. מצטרף לשאלה

      מחק
    4. הי אלעד
      אכן חלק מהכסף חוזר אלינו אבל הוא חוזר אלינו בניכוי האינפלציה וזה נכון שיש אגחים שצמודים למדד, הבעיה שהמדד כבר מזמן מנותק מהאינפלציה האמיתית שאנחנו חווים. כלומר אתה סופג פעמיים תספורות בדרך : אחד זה שרק חלק מהכסף חוזר אליך והשני ירידת ערך הכסף שמורידה מהערך של ההשקעה.
      אגב בשלב מסוים שהמדינה כבר לא מצליחה לגייס חוב בריביות סבירות אז נכנס הבנק המרכזי (כמו שקורה היום בארה"ב,האיחוד האירופי ,יפן ובריטניה) ורוכש את החוב על ידי הסף שהוא מדפיס ומכאן יוצא שאת רוב הכסף תוציא לתשלום ריביות לבנק המרכזי של המדינה. עקום אבל זו המציאות.
      יש לכך כמובן השלכות קשות נוספות כמו יוקר מחיה תמידי ומרדף אינסופי אחרי חובות.

      לגבי שאלתך האחרונה:
      אכן שינוי מוניטרי צריך להיות ש100% מהכסף שאתה נותן לממשלה יחזור אליך דרך שירותים שמעניקה המדינה שזה בסופו של דבר שווה ערך לכסף. במצב כזה כמות המיסים תקטן משמעותית כי לא יהיה צורך לשלם את הריבית על החוב ,שזה נתח מכובד מאד מהוצאות הממשלה היום.
      אפשרות שניה היא שהמדינה תייצר את כספה ללא הלוואות ולכן תתן לך שירותים "חינם". ברור שבמקרה כזה יהיה צורך בהקמת גוף בקרה עצמאי שימנע מהממשלה להיות יותר מידי נדיבה מה שיצור אינפלציה.

      ערן

      מחק
  3. יש לי הצעה גאונית!
    למה שלא יחברו את חשבון החשמל לחשבון האנונה יחד עם המים ואז האזרחים יקבלו חשבון אחד עם שורה תחתונה אחת הכל יהיה יעיל יותר.
    מי שלא ישלם את החשבון יוכלו לנתק לו את החשמל כי ארנונה אי אפשר לנתק.
    ובא לציון גואל!

    אני יודע שזה נשמע מצחיק אבל לקחתי את הרעיון מיוון ושם מנתקים 1000 בתים מהחשמל בכל יום.

    השבמחק
    תשובות
    1. תבדוק כמה מנתקים בארץ באופן קבוע

      מחק
  4. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל דורש האוצר שרשויות מקומיות יהפכו למקור הכנסה של הממשלה-עד היום זה היה הפוך.
    Loan is not considered revenue/income.
    אז מה הבנו מכל זה?
    שהרשויות המקומיות והאוצר סיכמו בינהם שהרשות המקומית תקח הלוואה מהבנק ואת הלוואה היא תלווה לאוצר ומי שיממן את כל שרשרת ההלוואות האלה יהיה האזרח שבתמורה יקבל.. כלום.
    Why stop there?
    You could effectively argue that the government is taking your money (that's the bank loan), then charges YOU interest on it.
    - Eran
    PS
    Accroding to Reshet Bet the number of demonstrators regarding the Gas policy stood at 30. Organizers included. Make of it what you will.

    השבמחק
    תשובות
    1. מקבל את הערתך אכן הם לא מקור הכנסה לממשלה אלא מקור להעברת כספים אליה.
      תוקן

      מחק
  5. ראש עיריית רחובות, הרב רחמים מלול, היחידי שמפרסם באינטרנט את התקציב של העירייה לפרטי פרטים בשקיפות מלאה. לאן הלך הכסף ולאן הוא הולך, לכל בי"ס לכל בית כנסת, לכל מתנ"ס ולכל גינה.

    רחל

    השבמחק
  6. בקנדה אימצו את השיטה הזאת של יצור כסף במקום להלוואת מגורמים חיצוניים והתוצאות היו מרהיבות כלכלה חזקה ובלי ריביות הרי רוב הכסף הוא ווירטואלי, ואחוז הסיכון לאנפלציה היה נמוך מזה כאשר התחילו להלוואת מגורמים חיצונים פה בישראל נותנים לתייקונים להתעשר עוד ועוד בזמן שבכל אירופה הוכח שהשיטה שלנו כושלת

    השבמחק
  7. נניח שיש הגיון בהצעה הדמונית הזו. למה הרשויות צריכות ללות כסף מהבנקים? הרי הן מעלות את הארנונה, אז הן יכולות להעביר את הכסף ישירות לממשלה. למה הבנקים נכנסים לתמונה גם במקרה כזה?

    דרור.

    השבמחק
  8. מן הסתם הכונה היתה לערב שבת, ערב ששי (או ערב יום ששי) זה יום חמישי הערב.

    תודה על הבלוג המצוין .

    השבמחק
  9. אני מניח שהכוונה של המדינה "לאפשר" לרשיות יותר "חזקות" לסייע (לממן) רשויות יותר חלשות. אך יכול להיות שאני טועה.

    השבמחק
  10. לא הצלחתי להבין משהו.
    הארנונה עולה כדי להשיג עוד 450 מיליון שקל שיעזרו לצמצום הגרעון הלאומי.
    אם ככה, למה צריך לקחת הלוואה? למה לא משתמשים בכסף הזה כדי לצמצם את הגרעון ופה לסיים?

    אתה אומר שלוקחים כסף מהאזרחים כדי לממן הלוואה וידוע שמי שיש לו כסף לא לוקח הלוואות...

    השבמחק