אם ההצהרה של ממשלת לפיד/נתניהו לשים את האדם העובד במרכז לא גורמת לכם לנוע בחוסר נוחות . אם ההצהרה של יחימוביץ/זליכה שיוקר המחיה רע לנו כי אז יש לנו פחות כסף שאיתו נוכל לצרוך ובכך לתמוך בכלכלה, לא גורמת לכם לתרעומת. אם הקונצנזוס בין כל הפוליטיקאים והכלכלנים משמאל ומימין שאנחנו חייבים לצמוח לא גורם לכם להרים גבה , אז כנראה שהפכו אתכם לעבדים של השיטה מבלי ששמתם לב. הרי כל יצור שמעולם לא נחשף לשיטה הזו היה ישר שואל מדוע האדם העובד הוא במרכז (או מדוע האדם כמו שהוא נדחק הצידה)? מדוע בני האדם צריכים לתמוך בכלכלה במקום שהכלכלה תתמוך בבני האדם (הרי זו בסה"כ שיטה שהמציא האדם)? מי מרוויח מכל הצמיחה הזו (בטח שלא האדם העובד)?
ואם עדיין לא הבנתם מה לא בסדר פה, צפו בסרטון הבא:
http://www.youtube.com/watch?v=yQ4tbJK7cZE
ואם עדיין לא הבנתם מה לא בסדר פה, צפו בסרטון הבא:
http://www.youtube.com/watch?v=yQ4tbJK7cZE
The thing we want to understand,(after what this guy is saying), is that to reach the critical mass required to bring about change we don't need as many people as one would think, the numbers are probably in the single percentage.
השבמחקUnfortunately "they" know this too.
- Eran
נקרעתי מצחוק :)
השבמחק*תומר
חזק
השבמחקעדר כבשים שכמותנו
נתמרמר נקטר נתעצבן אך נעשה את מה שיגידו לנו.
תפקידה של הכלכלה כיום היא לגרום לכם לקנות את מה שאינכם צריכים בכסף שאין לכם כדי שתוכלו להשוויץ בפני מי שלא אכפת לו
השבמחקאהבתי!
מחקחופש או להיות חופשי הוא עניין פילוסופי וכל אחד יכול להגדיר אותו לעצמו כפי שיחפוץ. אדם יכול לקנות כל מיני שטויות ולעבוד באחת מחברות הענק ועדיין להיות חופשי. מצד שני, אדם יכול להיות נווד בעולם, ניזון מעשבים שגדלים בצידי הדרכים, לא לעבוד רגע אחד ולא לקנות כלום אלא להשתמש רק במה שהוא מוצא זרוק ועדיין הוא עושה את זה כי הוא בורח ולא כי הוא חופשי. ולכל זה, לכלכלה אין קשר.
השבמחקהחופש האמיתי בא כשהאגו נעלם והבחירות שאנחנו עושים הן נטולות אגו והן הבחירות שנכונות לנו ומסתדרות יפה עם האישיות שלנו וההויה שלנו והן יכולות להיות גם לעבוד 8-5 בחברת קוקה קולה וללכת רק עם ג'ינס של דיזל ונעלי נייק.
ואם יש לנו עדיין אגו ואנחנו לא חופשיים, לפחות לעשות את הבחירות שעושות לנו הכי כיף ומרגישות נכון. אפשר ואפילו רצוי לקנות דברים שעושים לנו טוב אפילו עם זה של תאגידי ענק בתנאי שזה לא הופך להיות אובססיה.
אני לא רוצה לעבוד 9 שעות ביום,
מחקאני לא רוצה לרדוף אחרי תשואה לכסף שלי כדי שלא יאבד מערכו
אני לא רוצה למשכן את החיים שלי בשביל קורת גג
אני לא רוצה לעבוד קשה יותר ויותר רק כדי שאוכל לקנות מוצרים בסיסיים כמו מזון שרק עולים ועולים.
אני לא רוצה לחשוב פעמיים אם להוליד עוד ילד כי אני לא יודע אם אצליח לעמוד בהוצאות
אבל אני לא יכול כי השיטה הנוכחית מחייבת אותי.
אז אני לא באמת יכול להיות חופשי.
הבחור מעליך חי בשיטת הבת יענה...ואני איתך.
מחקאם אלו הדברים שמונעים ממך חופש, תניח לרגע שאתה זוכה בלוטו 5 פעמים ברציפות וצברת 100 מליון דולר ואז כל מה שכתבת שאתה לא רוצה הופך ללא רלוונטי כולל מצב בו ל"שיטה" אין ממש השפעה עליך.
מחקאתה חושב שאז תהיה חופשי ?
אולי חופשי מבעיות כלכליות.
אתה לא חופשי מאחריות לילדך. אתה לא חופשי מאחריות למשפחה שלך. אתה לא חופשי מאחריות על עצמך. והכי הרבה, אתה לא חופשי מהפחדים ומהקונפליקטים שמקננים בכל אדם. אתה תתרגל לכסף ולחופש מדאגה כלכלית די מהר. הם היו שם כדי להסיח את דעתך מהבעיה האמיתית של "להיות חופשי". האדם עצמו יצר את ה"בעיה הכלכלית" והיא משמשת כהסחת דעת מהבעיה האמיתית.
ואגב, ה"שיטה" כן מאפשרת לך לחיות מחוץ לשיטה. אתה בוחר לחיות לפי השיטה כי חיים מחוץ לשיטה נראים פחות קוסמים.
ברגע שאני אהיה חופשי מבעיות כלכליות אז כן אני אהיה הרבה הרבה יותר חופשי.
מחקאני לא חופשי מאחריות על ילדיי - נכון, בחרתי ללדת אותם לא כדי להיות חופשי מהם - זו בחירה שלי.
אני לא חופשי מהפחדים והקונפליקטים שמקננים בכל אדם? - הם תוצאה ישירה של הבעיות הכלכליות. תפתור לי אותם ואני אשתחרר מרוב הפחדים והקונפליקטים האלה.
כל מה שאתה אומר זה הפוך.
נכון שכשתפתור את הבעיות הכלכליות שלך, תרגיש הקלה אדירה וחופש אדיר. אבל זה יהיה זמני והמצב יהפוך להרגל. כרגע אתה מרוכז בבעיות הכלכליות וחושב שהן העיקר. כשתפתור אותן תוכל לראות שהן לא היו העיקר. אבל זה בדיוק מה שעושה אותך ואת רוב האוכלוסיה כבול ל"שיטה". המחשבה והאמונה שפתרון הבעיות הכלכליות יביאו לחופש וזה מה שדוחף את כולם לעבוד יותר ולרדוף אחרי משהו שלמעשה אי אפשר להשיג וככה השיטה מנצחת. לא רק שהיא כובלת אותך לאשליה ובעזרת האשליה גורמת לך להיות חלק מהשיטה וממערכת כובלת אלא היא גורמת לך שגם החלומות שלך יהיו מכוונים לא אל המטרה האמיתית. היא גורמת לך לחשוב שזה המחסור הכלכלי שעושה אותך לעבד ונותנת לך אשליה שתוכל להשתחרר מהעבדות הזאת. זאת יופי של אשליה כי רק מעטים משתחררים מהכבלים הכלכליים אבל בכל זאת זה נראה כאילו זה אפשרי לכל אחד אז ממשיכים לרדוף אחריה.
מחקאגב, תשאל כל אדם עשיר שלא צריך לדאוג למצב הכלכלי שלו האם הוא חופשי והתשובה תהיה, חופשי מבעיות כלכליות אבל לא מכל השאר וכשאתה מתפנה לכל השאר אתה רואה כמה היה מוסתר כשדאגת למצב הכלכלי שלך. כי ברגע שהשתחררת מבעיות כלכליות, זה הופך למצב נתון ואתה מתפנה להתמודד עם שאר הדברים. קצת כמו בשרות מילואים. כשאתה במילואים, אתה רוצה להיות בבית ולהפטר מהחרא הזה ואתה אומר לעצמך, תן לי להיות בבית חופשי מהמדים והאוכל המחורבן והשמירות והסיורים. כשהמילואים נגמרים, אתה מרגיש הקלה אדירה וחופש אדיר. האם אתה באמת חופשי כשאתה חופשי ממילואים?
בוא תספר לי על העבדות וחוסר החופש שחווה אדם עשיר מאוד?
מחקממה הוא מודאג בדיוק?
עם איזה דברים קשים הוא מתמודד?
(חוץ מהדאגה לא לפשוט את הרגל ולהפוך לעני אין לו שום דאגה).
אגב, אתה יכול להיות חבר קיבוץ שלא עבר הפרטה ואז לא תצטרך לדאוג אם תוכל לפרנס עוד ילד, אם יהיה לך מה לאכול, כמה שעות לעבוד, לא תמשכן את החיים בשביל קורת גג ואת מעט הכסף תשקיע בילדים ובלימוד עצמי של יכולות שונות (skills)ואז הוא לא יאבד את ערכו.
מחקנראה לך שאז תהיה חופשי?
האמת, כן. ובכלל אני מכיר כמה אנשים שגדלו במושבים בארץ והם נראים לי יותר בריאים נפשית מאנשים שגדלו בסביבה אורבנית.
מחק(אני לא האנונימי הנ"ל)
כל אחד והדאגות שלו. אחד דואג לילדיו שצורכים סמים ואחר דואג לאישתו שפוזלת לשכן ואחר דואג לכולסטרול ועוד אחד דואג ששמו יזכר לרעה ואחר מסוכסך עם אחיו ואחר נלחם עם השדים הפנימיים שלו מזמן שאמו לא חיבקה אותו מספיק ואחר לא מצליח לחשוב שמה שיש לו זה מספיק וממשיך לרדוף באובססיביות אחרי ממון ואחר סובל מכל מה שכתבתי למעלה ואחר סובל רק מחצי ממה שכתבתי למעלה ואחר סובל מעשרים דברים אחרים שלא כתבתי למעלה שקשורים אולי למראה החיצוני שלו, לתהליכים פנימיים קשים שהוא עובר וכו'.
מחקת
אני לא יודע מה בדיוק כל אחד חווה באופן אישי ובכל תקופה בחייו אבל לחשוב שפתרון הבעיות הכלכליות יפתור את רוב הבעיות בחיינו, זה חלק מהאשליה. אני מסכים שהבעיה הכלכלית יכולה להיות כה דומיננטית שהיא ממסכת את שאר הדברים או מגמדת את שאר הדברים.
קרא ביוגרפיות של כוכבי רוק, כוכבי קולנוע, ותראה כמה סבל יש שם למרות הכסף. נכון שאנחנו אומרים שלנו זה לא יקרה כשנתעשר וזאת בדיור האשליה שהשיטה מנפקת.
וחוץ מזה אני יכול לספר לך את כל זה מנסיון אישי. שחרור כלכלי, זה אדיר ומלווה אותך בכל רגע בחיים ומעמיד אותך במישור אחר לגמרי של הוויה אבל לא פותר אותך מהתמודדות עם העצמי שלך ועם מי אתה באמת וזה יכול להיות הרבה יותר קשה מאשר להשיג כסף.
אבל, אם באמת הבעיה היחידה של מישהו בחיים היא חוסר כסף, אז באמת כסף יכול לפתור את זה. אבל נדירים מאוד המקרים. אולי זה המצב אצלך ואז אני מאחל לך שיגיע אליך הרבה כסף.
מושב זה סיפור אחר לגמרי מקיבוץ. אבל גם בקיבוצים וגם במושבים תמצא הרבה אנשים לא שמחים בחלקם ולא מצליחים להבין למה למרות שיש להם קורת גג ויש להם מה לאכול בשפע וגם לילדהם לא חסר. הסיפור המפורסם שמושבניק פעם סיפר לי הוא שמושבניק פעם מצא ג'יני בשדה שהבטיח לו משאלה אחת. "כל מה שתרצה אבל השכן שלך יקבל כפליים" אז המושבניק אמר :"תוציא לי עין אחת" .
מחקכמות הריבים וקנאה וצרות העין במושבים גדולה אפילו יותר מהקיבוצים. עבדתי יותר מ 12 שנה גם עם אלה וגם עם אלה וחייתי בקיבוצים יותר מ 5 שנים ונתקלתי בסיפורים בלי סוף.
אין לי סטטיסטיקה מדויקת אבל לא נראה לי שהמצב שונה מאשר בחברה העירונית.
חופשי זה לגמרי הרגשה
מחקאבל הקפיטליזם גורם לנו לצרוך את עצמנו לדעת
ולהרוס לעצמינו את הסביבה
אנחנו כמו שמרי בירה, צומחים למוות בתוך בקבוק
ובזמן שאנחנו מתרבים ומיצרים אלכוהול (רעל בשבילנו)
אנחנו רבים על מקום חנייה
יפה כתבת , אמיר. חפשי זה לגמרי ההרגשה שלנו.
מחקלקפיטליזם יש חלק בצרות אבל הקפיטליזם זאת שיטה שמורכבת מאנשים שמאפשרים לזה לקרות. חלק במודע וחלק כי הם שטופי מוח. אם נפסיק לצרוך כל כך הרבה ונסתפק במועט, נעבוד פחות ונגדיש יותר זמן לעצמנו ולמשפחתנו, זאת תהיה מהפכה שקטה נגד הקפיטליזם שבנוי על חברה צרכנית.
יש לזה חסרונות רבים כמובן אבל בסך הכל זה יהיה לטובת בני האדם.
יורם רק רוצה להגיד כל הכבוד על הדברים שכתבת. גם על דרך ניסוח הדברים.
מחקחייב לומר שפקחת את עיני במידה מסוימת.
ל 09:09 , יפה אמרת. רק שכן איכפת, הקנאה היא הבסיס האנושי העמוק לכניעה הכללית של ההמון לתרבות הצריכה
השבמחקבחברות אנושיות בעת העתיקה, כל אדם עבד רק שעתיים-שלוש ביום - בתור צייד, מלקט עשבים וכו'. עכשיו תחשבו כמה אנחנו עובדים היום. אפשר לטעון שרמת החיים ממש עלתה, אבל נראה לי שרוב האנשים אכפת בתכ'לס רק מכמה דברים פשוטים - המשפחה שלהם, בן/בת הזוג שלהם, הילדים שלהם, החברים שלהם. הדברים האלה לא השתנו במאומה, והעלייה האדירה בשעות שצריך להקדיש לעבודה באה על חשבון השעות שמוקדשות לחברה (כלומר לבני אדם, ובפרט לאנשים הקרובים לנו). גם ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשור האחרון, כמו הסמארטפונים, האינטרנט, פייסבוק וכו', מעניינים ומושכים אנשים לא בגלל תרומתם לתמ"ג או לחיסכון או להשקעה, אלא בגלל שמאפשרים להם קשרים עם החברה - עם אנשים, קשרים שביסודו של דבר שהיו קיימים מאז ומתמיד.
השבמחקאני גם חושב שרוב הצמיחה של המאה ה-20 והמאה ה-21 לא הגיעה מעלייה בפריון העבודה אלא מהגדלה מכוונת ובלתי מרוסנת בכוח העבודה, תוך אמצעים כמו העלאת גיל הפרישה, הגברת הילודה, תימרוץ נשים לצאת לשוק העבודה, כניסה לא מבוקרת של עובדים זרים, נפילת מסך הברזל שהוסיפה כוח עבודה עצום פוטנציאלי למערב, פתיחת שוקי העבודה בסין, הודו ואפריקה למערב וכולי. כל אחת מהפעולות האלה הוסיפה עוד עבודה לעולם אבל פגעה במקביל בחברה (למשל המעבר ממציאות של מפרנס אחד למשפחה לשני מפרנסים שהוריד את סך הזמן שהורי ילד יכלו להקדיש לו).
יפה דרשת אבל בכלל לא בטוח שבעת העתיקה עבדו ככ מעט.
מחקלפעמים היה צריך ללכת חצי יום כדי להביא מים או לצאת למסע ציד של שבוע
הצביעות הכי גדולה היא שיורדים על אנשים שלא עובדים (על אף שהם יכולים) אבל עדיין תורמים מאוד לחברה, למשל:
השבמחק- אימא שבוחרת להישאר בבית עם התינוק שלה ולטפל בו.
- מישהו שבוחר לטפל מקרוב בהורה מזדקן שלא יכול לטפל בעצמו במקום להכניס אותו לבית אבות.
וכולי.
אני לא טוען שהמדינה חייבת משהו לאנשים האלה אבל ההתייחסות לציבור הלא עובד כאל פרזיטים זה גועל נפש. המחשבה הזו שאם מישהו לא עובד אז אין לו תפקיד חשוב בחברה היא גועל נפש.
גדול ! הבלוג הזה בין היחידים שמדבר על דברים בשפיות - תמשיכו ככה !
השבמחק