יום ראשון, 9 ביוני 2013

בנק ישראל: המצב הכלכלי לא ישתפר בעוד שנתיים

שוב ושוב ושוב הסברנו שכל עוד שיטת יצור הכסף תמשך כפי שהיא לא יוכל להיות פה טוב יותר בעוד שנתיים כפי שטוען לפיד. עכשיו מצטרפת לדעתינו גם חטיבת המחקר של בנק ישראל שהגיעה למסקנה: כדי לשמור על תקרת הגירעון בשנים 2015 ו-2016, יהיה על הממשלה להטיל מסים נוספים של כ-4 מיליארד שקל בשנת 2015, וכ-7 מיליארד שקל נוספים בשנת 2016 [קישור]. ביל סטיל בסרטו "הסוד מארץ עוץ" מסביר למה המיסים שלנו צריכים לגדול כל הזמן כדי לכסות חוב הולך ותופח, כפי שאפשר לראות בקטע קצר מתוך הסרט:

לכם אל תתפלאו אם תשמעו בעוד שנתיים שאנחנו צריכים להדק חגורות כי המצב בעולם לא טוב או כי יש איום ביטחוני או שהיתה טרגדיה כלשהיא. הכינו את הממחטות.




ביל סטיל יהיה אורח כנסי התנועה לשינוי מוניטרי בחודש יוני. לפרטים על הכנסים וההרצאות כנסו לכאן או לכאן (בעלי חשבון פיסבוק).

8 תגובות:

  1. וזה המקום לשוב ולאמר ששינוי השיטה המוניטארית הוא צעד הכרחי אך לא מספיק.

    בכל שיטה מוניטארית שנבחר הממשלה תוכל ללוות כספים ולכן בכל שיטה מוניטארית יהיה גירעון בתקציב. על מנת למנוע את הגירעון יש לאסור על הממשלה לקחת הלוואות.

    מהלך מעט יותר הגיוני הוא לאפשר לממשלה ללוות כספים אולם להגביל את גודל ההלוואה השנתי. זה למעשה מה שקורה היום - אלא שמדי פעם מגדילים את ההלוואה. הם קוראים לזה הגדלת 'תקרת הגירעון'.

    כנראה שפשוט צריך גוף חיצוני ו*אובייקטיבי* שיקבע את תקרת הגירעון.

    יריב

    השבמחק
    תשובות
    1. אם תשנה את השיטה המוניטרית לכזו שתאפשר לממשלה ליצור כסף לצרכיה במקום ללוות אותו אז אין סיבה שהממשלה תלווה כספים.
      בנוסף אם הממשלה תמעד בתפקידה תוכל להחליפה באחרת יותר אחראית ובנוסף ניתן בקלות לחוקק חוק שיגביל את הממשלה מלהפריז בייצור הכסף ולהתנות אותו בפרמטרים שונים כמו גידול באוכלוסיה או צמיחה.
      לתת את המושכות של ייצור הכסף בידי גוף חיצוני ואובייקטיבי מזכיר לי בדיוק את השיטה הנוכחית היום.

      אבישי

      מחק
    2. המטרה של כסף שחסר ערך מעצמו היא אחת ויחידה להונות!
      אין מטרה אחרת.

      אם אתה מייצר X ואחר מייצר Y ואתם מתחלפים בהם, כל אחד מרוויח דבר ממשי.
      אם מישהו מייצר נייר שמודפסות עליו ספרות ומחליף אותו ב X ו- Y,
      רק הוא מרוויח ואתם הפסדתם. החלפתם ממשי בכלום.
      זה נקרא הונאה.

      כסף חייב להיות בעל מרכז כובד: בעל ערך משל עצמו; למשל, זהב.
      לא ניתן לייצר זהב, לא ניתן לזייף ולא ניתן לחקות. זהב איננו מתכלה.

      לא ניתן להלוות זהב בשיטת הרזרבה.

      אם הכלכלה תעבור לכלכלת זהב\מתכות יקרות\נדירות, מטרת המדיניות הכלכלית תהיה :

      0. ביטול המאפיות הארגוניות ומוסד הקביעות.
      במקום קביעות יבוא פיצוי ביחס ישיר לתקופת העבודה, וסעיף 3 יבטיח קיום בכבוד..
      המעסיק יהיה אדון לרכושו ולא עוד נתון לסחטנות וחוסר יעילות.

      1. להגדיר את חלוקת העוגה התקציבית .
      2. לקנות זהב מהכנסות שמייצוא להגדלת הצמיחה.
      3. להגדיר את החלק התקציבי שיחולק חינם לתושבים:
      חלק מ -: חשמל, מים, תקשורת, מזון, מגורים, לימודים, זמן עבודה..יהיה חינם. ככל שהמדינה תתעשר יותר, החלק הזה יגדל.

      אין זאת אוטופיה. זה מתבקש מקיום טכנולוגי.
      קיום טכנולוגי שביסודו הגבלת זיהום הסביבה והילודה יאפשר קיום מינימלי לכל אדם ברווחה.

      מחק
    3. ניקולה טסלה מוסר דש

      מחק
    4. א.ש.

      זהב ומתכות יקרות הם נדירים וניתנים לאגירה ולכן אינם מספקים את הצורך בכסף. הנדירות הזו והצורך של הכלכלה בעוד אמצעי חליפין הובילה למניפולציות שיצרו את השיטה הנוכחית. למידע נוסף אתה מוזמן לצפות בתחילת הסרט "כסף כחוב". אין טעם לחזור אחורה בזמן, צריך לנסות משהו אחר.

      מסכים לחלוטין עם כל מה שאמרת לגבי כסף שאין לו ערך בפני עצמו. יש דרך פשוטה לייצר כסף בצמוד ליצירה של דברים בעלי ערך אמיתי בלבד, היא מתוארת בפוסט שכתבתי וגם בסרטון המעולה the essence of money מאת paul grignon (שיצר גם את סדרת סרטי "כסף כחוב") ומתאר גם את בעיית הזהב שתארה למעלה

      http://cafe.themarker.com/post/2430225/t

      http://www.youtube.com/watch?v=qBX-jaxMneo the essence of money

      מחק
    5. ל - א.ש:

      הענקת מוצרים חינם, תפצה על "מחסור" באמצעי חליפין.

      אין צורך בזהב כדי להעניק חינם.

      המשמעות האמיתית של קיום טכנולוגי היא שתמיד יהיה מספיק לכולם -גם מוצרים וגם אמצעי חליפין.
      לכולם ז"א לעובדים, וללא עובדים שאין ולא יהיו מספיק מקומות עבודה עבורם.

      במילים אחרות:
      מחסור בזהב פרושו יותר מוצרים חינם ויותר רווחה לעם - עד כמה שזה נשמע פרדוקסלי.

      פרדוקסלי בעיני כל מי שהאגו מאפיל על מוסריותו.

      מחק
  2. שלום ערן!

    קודם כל רציתי להחמיא מזמן על פועלך, אני קורא באתר מאז יום היווסדו, פעם ראשונה שאני מגיב.

    רציתי לדעת אם תוכל להסביר לי קצת על איך הנשיאים קרטר וקלינטון הצליחו ליצור עודפים ולהקטין את החוב (לפי המידע שקראתי ממספר מקורות החוקרים את הנושא) למרות היותם כבולים לשיטה.

    איתי

    השבמחק
    תשובות
    1. הי איתי
      ברוך הבא לרשימת המגיבים - עודף תקציבי יכול להתרחש לטווח קצר כתוצאה מצירוף מיקרים נדיר אך בטח שלא לאורך זמן.
      אגב, גם ישראל הציגה עודף תקציבי המאי כתוצאה ממכירת ישקאר למשל. זה בטח לא מעיד כלום לגבי העתיד.

      מחק