יום שישי, 7 ביוני 2013

מליון צפיות לשינוי השיטה הכלכלית - ראיון לאתר המחאה

אתר המחאה החברתית J14 פירגן לכלכלה האמיתית על ההישג של למעלה ממיליון הצפיות במאמרים באתר וקיים איתי ראיון על האתר, על הכלכלה היום ועל מה צופן לנו העתיד. הנה הוא לפניכם. 


מהי מטרת האתר?
השיטה הכלכלית הנוכחית היא כמו מעגל קסמים. היא יוצרת באופן מכוון מחסור בכסף, שבסופו של דבר גורם לנו להתעסק בהישרדות יום יומית במקום לחיות, מה שלא משאיר לנו גם זמן לחשוב ולחקור. אנחנו נאלצים להפקיד את ההחלטות הכי חשובות לנו בחיים באופן בלעדי בידי מומחים, וזאת מבלי שנוכל להפעיל שיקול דעת או לערער על החלטותיהם. הבעיה היא שהמומחים עובדים לפי אותן השיטות שהובילו אותנו למצב הכלכלי שלנו היום.
חשוב שהציבור יפנים: כל עוד לאותם הגורמים ששולטים כיום בשיטה תהיה בלעדיות על הידע, הם יוכלו לנווט אותנו לאן שירצו, ולא משנה כמה אנשים ייצאו לרחוב. המטרה של האתר היא לגרום למהפכה תודעתית; הבנת הבעיה היא החלק הכי חשוב בדרך לפתרון.

למה צריך לשנות את השיטה הכלכלית?
ערן הילדסהיים, מייסד "הכלכלה האמיתית"
ערן הילדסהיים, מייסד "הכלכלה האמיתית"
השיטה הכלכלית היום מעודדת את פערי המעמדות, מקדשת את המחסור, ומכאן שמחייבת את רובנו לחיות תחת חוב ובדוחק, תוך הפצת תרבות צריכה נטולת רסן שעל הדרך גם מכלה את משאבי כדור הארץ. זאת לא בעיה של טייקון כזה או אחר, אלא בעיה בסיסית הרבה יותר, בה המדינה הסכימה להעביר את ריבונותה למספר קטן של בנקים שמייצרים בה את הכסף באופן בלעדי. מדינה שלא שולטת בייצור הכסף שלה, וחייבת ללוות אותו כדי לממן את עצמה, כבר לא יכולה להיות עצמאית בהחלטותיה.

איך אתה מסביר את העובדה שמרבית הכלכלנים לא מדברים על הנושא? איך ציבור שלא למד כלכלה יוכל להבין על מה אתה מדבר?
אחרי שנפגשתי עם כלכלנים רבים במהלך פעילותי באתר, הגעתי למסקנה המפתיעה שדווקא אנשים שאינם כלכלנים מצליחים להבין את בסיס המערכת טוב יותר מאנשי כלכלה מהאקדמיה. הבעיה היא שהשיטה כמעט ולא נלמדת במוסדות האקדמיים, וגם המעט שנלמד שם בנושא, נלמד כמו בלימודי דת, כמשהו שאין חולקים עליו. לכן האקדמיה ממשיכה לייצר עוד ועוד כלכלנים ששבויים בעל כורחם בתוך מערכת שפועלת נגדם, מבלי שכלל יבינו זאת.

מתי נחשפת למידע לראשונה?
לראשונה נחשפתי למידע באמצע שנות ה2000. היה לי קשה אז להאמין שזה נכון; זה היה בניגוד לכל אינטואיציה של אדם בעל הגיון בריא, ובעיקר- מוזר מדי מכדי להאמין לכך. המשבר ב2007 גרם לי להבין שאולי במידע הזה יש בכל זאת שמץ של אמת. התחלתי לחקור, ונדהמתי לגלות איך המערכת בנויה, ועד כמה חסר לנו, לאנשי כלכלה, תקשורת, ובעיקר לציבור, ידע כל כך בסיסי וכל כך חשוב על המערכת. חשוב להבין: המערכת כל כך רקובה וכל כך לא צודקת מיסודה, כך שמספיק שתווצר מסה קריטית בעם שתבין איך היא עובדת, כדי לגרום לה להכחד מהעולם תוך זמן קצר.

מה השתנה בתחום זה בארץ ובעולם בשנים האחרונות?
עד לפני כמה שנים, מי שדיבר על נושא ייצור הכסף במדינה נחשד ישר כקונספירטור והזוי. פרסום שיטת ייצור הכסף הייתה נתונה בלעדית בידיהם של אתרי אינטרנט שלא נמנו על המדיה המרכזית. ב"כלכלה האמיתית" פורסם לראשונה לפני שנתיים המסמך הראשון באינטרנט בעברית שמסביר איך כסף נוצר. היום, כעבור שנתיים, אין כלי תקשורת גדול אחד שמכבד את עצמו שלא הסביר כבר את הנושא. אפילו כלכלנים בכירים ועיתונאים התחילו להבין את מקור הבעיה, ואפילו הם לא נרתעים מלדבר על כך. בהחלט התחלנו להתעורר.

לאילו שינויים אתה מצפה בעתיד?
השיטה הכלכלית, באופן מתמטי, מובילה אותנו לקריסה. אנחנו כבר היום מחוברים למכשירי הנשמה בדמות מדפסות הכסף של הבנקים המרכזיים. אי אפשר לדעת כמה זמן הם עוד יצליחו למשוך, אבל את הזמן הזה חייבים לנצל כדי ללמוד על השיטה ועל האלטרנטיבות. השיטה תשתנה, אין ספק בכך, והתהליך לא יחכה לילדינו – זה יקרה עוד בתקופתנו. מחובתנו לדאוג שהפעם השיטה החדשה תשרת אותנו. אבל בשביל זה הציבור חייב לרכוש ידע, ולא לסמוך על כלכלנים, שחלקם מובילים כלכלה שהם בעצמם לא מבינים מה ההשלכות שלה ואת מי היא באמת משרתת.

26 תגובות:

  1. שלום ערן
    אתה טוען שכסף מיוצר ע"י חוב. לפי הבנתי השיטה הכלכלית אותה מציעים היא שימנע מבנקים לייצר חוב וע"י כך לייצר כסף עליו הבנקים גובים ריבית. נניח ולא היו קיימים בנקים מה ימנע מחברות פרטיות (אפשר לקרוא להם בנקים פרטיים או השוק האפור או אפילו השחור) לאסוף כסף מפרטים (תמורת ריביות הגבוהות מאלה שהבנקים הרשמיים יוכלו להציע) ולהלוות אותם בריבית נשך תוך נקיטת אמצעי גבייה דרקוניים אפילו יותר מאלה של הבנקים הקיימים כיום.
    לדעתי הפתרון אינו יכול לבוא תחת המסגרת כיום בה פרטים נאלצים למשכן את כל עתידם רק עבור רווחה זמנית כעת . יש למנוע מבעלי ההון להיות בעלי פריבילגיה של ניהול החיים הכלכליים של כל חסרי ומעוטי ההון. ניתן לאפשר זאת לדעתי רק באמצעות מניעת המונופול שיש להם על הכסף תוך מניעה מהם לחסוך לנינים וחימשים על חשבון האוכלוסייה החיה היום. הדבר ניתן רק באמצעות מניעת האפשרות לקבל את חובם חזרה ע"י חוק שישמוט את הלוואתם.
    רנן

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום רנן,
      אף אחד לא מדבר על לבטל את הבנקים. מקומם בכלכלה חשוב. הם פשוט יחזרו להיות מה שבנקים אמורים להיות -לשמור על כספך בצורה יעילה ולתווך בין מי שרוצה להלוות לבין מי שרוצה ללוות.

      ערן

      מחק
    2. ערן,

      יש היום דרכים יותר יעילות לשמור על הכסף ולתווך.
      שמירה על הכסף היא הכי יעילה בקריפטו-קוין ותיווך נעשה באתרי crowdlending ביעילות הרבה יותר גדולה.

      חן

      מחק
  2. לפי הבנתי ותקן אותי אם אני טועה שינוי השיטה הכלכלית דורש יחס רזרבה של מאה אחוז. במקרה כזה יקומו גופים חדשים שיהמרו על כך שלא כל הפרטים ירצו את כספם בבת אחת וינהלו כספים עם יחס רזרבה של חמישים , ארבעים או אפילו עשר אחוז (בדומה להתנהגות הבנקים כיום) וכך יוכלו לייצר כסף בעצמם. ע"י כך יוכלו להציע ריביות גבוהות יותר לחוסכים ובכך נחזור לנקודת ההתחלה. יכול להיות שהשיטה אותה אתה מציע אינה דורשת יחס רזרבה של מאה אחוז אודה לך אם תפנה אותי למאמר בעברית המתאר את השיטה המוצעת.

    רנן

    השבמחק
    תשובות
    1. שינוי שיטה לא כוללת רק העלאת יחס רזרבה אלא גם מציאת אלטרנטיבה להזרמת הכסף של הבנקים. היום לגוף פרטי (אם הוא לא בנק) אסור לעבוד ביחס רזרבה של פחות מ100% ואין שום סיבה שזה יהיה מותר אחרי השינוי, אלא אם מחליטים לפתוח את שוק המטבעות לתחרות ואז המערכות שיעבדו לפי יחס רזרבה כנראה יהיו אלו עם המטבעות הכי פחות מבוקשים שיכחדו די מהר מהעולם כתוצאה מבעיות של חוסר בביקוש לאותו מטבע.

      לפרטים נוספים על תוכניות למעבר ליחס רזרבה של 100% תוכל לראות בתוכנית הזו:
      http://mcm.org.il/?page_id=107
      או הזו:
      http://www.youtube.com/watch?v=tl68h4sWPvE

      ערן

      מחק
    2. שלום ערן
      לא הבנתי מה יהיה התמריץ של הבנקים לקלוט פיקדונות מהציבור במודל המוצע. הרי הם לא יוכלו להלוות אותו. בנוסף לא הבנתי מה ההבדל בין בנקים לבין קרנות פנסיה וקופות גמל למיניהן , האם הלוואות שמעניקים גופים אילו לא הופכות לכסף כלומר לא נוצר חוב בגינם.
      רנן

      מחק
    3. רנן, בנקים פרטיים יוכלו להרוויח בדיוק כמו שהם מרוויחים היום על ידי עמלות על פעולות וגם על ידי הפרשי ריביות בין פיקדונות להלוואות. השינוי היחיד לגבי הבנקים הוא שהם לא יוכלו להלוות אם אין להם את הכסף להלוות דהיינו הם לא יוכלו לייצר כסף יש מאין כמו היום.

      לגבי קרנות פנסיה וקופות גמל, גופים אלה לא מלווים כסף אלא משקיעים את הכסף בשביל המפקידים דהיינו הם לא מייצרים כסף.

      מחק
    4. לא הבנתי איך הבנקים ירוויחו על ידי הפרשי ריבית בין פיקדונות להלוואות אם אסור להם להלוות בשל דרישה לרזרבה מלאה מה שאומר שהם לא יוכלו להלוות את הכסף שהפקידו אצלם.
      כמו כן לא הבנתי כיצד ניתן לאסור על גופים פרטיים להלוות כסף בריבית נשך תוך נקיטת אמצעי אכיפה דרקוניים. כאשר בצמצום יכולתם של הבנקים להלוות גופים אלה יפרחו.
      ולגבי קופות הגמל וקרנות הפנסיה האם הם לא הלוו לקונצרנים הגדולים כסף שאותו הם לא יכולים כעת לפרוע. ונניח וזאת נקראת השקעה ולא הלוואה, בשיטה הנוכחית גופים אילו מלווים רק לבעלי הון וע"פ השיטה המוצעת נסגרת האפשרות מפני אנשים ממוצעים כל אפשרות לצמוח שכן הבנקים לא יתנו להם יותר אשראי והגופים המוסדיים נותנים אשראי רק לגופים גדולים.

      מחק
    5. הבנק יכול להלוות את הפיקדונות שברשותו אבל רק אותם ובלי להמציא פיקדונות חדשים.

      מחק
  3. ערן שלום,
    האם אתה חושב שמשטר קפיטליסטי יכול להתקיים ללא רזרבה חלקית וללא ריבית? הרי דברים כמו מחסור בכסף, פערים חברתיים,עשיית הון מהון הם חלק בלתי נפרד מקפיטליזם. יכול להיות ששינוי שאתה מציע ידרוש גם בחינה מחדש של כל השיטה הקפיטליסטית?
    טל

    השבמחק
    תשובות
    1. כל הדיונים היום על סוציאליזם וקפיטליזם הם עקרים מיסודם וחסרי בסיס ובסך הכל נועדו להעסיק את הציבור במשהו שהיום לא יכול להתקיים.

      דווקא בשיטה היום קפיטליזם לא יכול להתקיים שכן שוק חופשי לא יכול להיות כאשר יש למספר גופים מצומצם (בנקים) מונופול על ייצור הכסף ועל ההחלטה למי להזרים אותו ובנוסף יש גם בנק מרכזי שקובע את כללי השוק ושומר על אותו מונופול.

      גם סוציאליזם זו אגדה אורבנית תחת השיטה הנוכחית שכן שיוויון חברתי לא יכול להתקיים כאשר משלב ייצור הכסף נוצרים פערים (היום בשביל שאחד יהיה בפלוס אחר חייב להיות בחוב בגלל שכסף נוצר מחוב).

      אם רוצים קפיטליזם אמיתי (או סוציאליזם) חייבים קודם כל לשנות את הבסיס כתנאי מקדים.

      ערן

      מחק
  4. תודה ערן: אהבתי מאוד.

    בעיקר אהבתי שציינת את עומק הבעיה "שליטה בדעת האדם"
    ובאמת הפתרון היחיד היא במהפכה התודעתית, השאר יבוא מאליו.

    למגיבים:
    הגיע הזמן שבני אנוש יהיו יותר יצירתיים מקפיטליזם וקומוניזם ושאר השיטות הכושלות.

    השבמחק
  5. ערן, חזק ואמץ. אתה עושה עבודה נדירה. אנחנו כבר מתחילים להתעורר.אני מדברת מניסיון שלי ושל הסובבים. את הסכר שנפרץ כבר אי אפשר לטשטש.
    ברכות וחיזוקים,
    יהודית א.

    השבמחק
  6. ערן, ישר כח, אתה בחור מדהים!

    השבמחק
  7. ערן יש איזה בעיה עם הלינק ל PDF של תרגום שיקאגו, הוא לא נפתח לי באתר התנועה ומסמכי PDF אחרים כן נפתחים.
    אתה יכול לשים קישור אחר אצלך בבלוג?

    תודה

    אהוד

    השבמחק
  8. הבעיה העיקרית, כפי שאני רואה אותה, היא אכן "רוח האדם". ואני משתמש במילה רוח, ולא דעת, שכן האדם הוא אינו טיפוס רציונלי, לא בחיים הפרטיים ולא בחיים הכלכליים.

    אני מכיר את תחום ההימורים וההשקעות, ואני מבטיח לך שאנשים *מחפשים* הימורים, למרות שהם מכסים זאת בכיסוי פסיאודו רציונלי.

    אני בוחר במילה הימורים, שכן זהו לדעתי המנגנון העיקרי ש"משחק" בכל השיטה הכלכלית כיום - בואו נהמר על העתיד...

    אני לא יכול לראות מצב שאנשים בוחרים ממשלה שמוכנה לפעול כך, אולי במדינות מאד קטנות ומאד הומוגניות.

    זאב

    השבמחק
    תשובות
    1. אם מישהו רוצה להמר זה עניינו הפרטי אבל הוא יהיה חייב להתמודד עם ההפסד. כיום וחלק מכך בזכות השיטה יש הרבה דרכים להמר מבלי להסתכן כמעט בכלל

      מחק
  9. ברכות, ערן.
    יש כתבה מעניינת שעושה סירקולציה באינטרנט בחודש האחרון, חבל שקוראי האתר יפספסו אותה. מסתבר שחברת בליזארד, מעבר לייצור משחקים ממכרים, יצרה (בטעות!) מעבדה אדירה של ההתנהגות האנושית.
    המקרה (הלא קשור) הראשון היה חקר מגפות דרך מגפה וירטואלית בWorld of warcraft, למי שמעוניין:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Corrupted_Blood_incident

    הכתבה הקשורה לעניינינו היא על היפר אינפלציה במשחק החדש ביותר שלהם, דיאבלו 3. שווה קריאה:
    http://mises.org/daily/6435/A-Virtual-Weimar-Hyperinflation-in-a-Video-Game-World

    המסקנה הסופית, למי שמתעצל, מטלטלת:
    Indeed; if a small, straightforward economy generating detailed, timely economic data for its managers can careen so completely aslant in a matter of months, should anyone be surprised when the performance of central banks consistently breeds results which are either ineffective or destabilizing?

    סופשבוע נעים...

    השבמחק
    תשובות
    1. עורב- כתבות מאוד מעניינות. צריך באמת לעשות ניסויים על קהילת הגיימירים ולראות איך ההצעות של positive money יראו :P

      מחק
  10. שלום,

    כשאני למדתי מאקרו קראתי כי כל הריבית שהבנקים הפרטיים משלמים לבנק המרכזי בסופו של דבר חוזרת למדינה.

    האם כך הוא הדבר בארץ? מישהו יודע לאן הולכת הריבית ? (שבה הבנקים הפרטיים לווים מהבנק המרכזי)

    השבמחק
    תשובות
    1. איליה, למיטב ידיעתי בנק ישראל אמור להחזיר עודפים כלשהם ("רווחים") לקופת האוצר. עם זאת, לא הייתי בונה על זה כל עוד בנק ישראל עצמו אמור לשלם ריבית לכל מי שקונה את הפק"מים שהוא מנפיק בשביל לקנות דולרים...
      למיטב זכרוני בנק ישראל בהפסדים עצומים עוד מ2009, וכמובן שלערן יש בשלוף את המספר המדויק.

      מחק
    2. בנק ישראל לא העביר את רווחיו למדינה כבר למעלה מעשור גם בשנים שבהם הרויח. הפסדיו מאז 2009 כבר חצו את ה20 מיליארד ש"ח

      מחק
    3. אם בנק ישראל ממומן על ידי הממשלה והוא בהפסדים אז בין כה וכה הרווחים מהריביות ייצטרכו לממן את פעילותו, לא? (כלומר אם הוא בהפסדים אז אין טעם להעביר את רווחיו למדינה אם בין כה וכה הממשלה תצטרך לממן את המשך פעילותו)
      לכן לא ממש ברור לי איך הנפקת כסף שלא נושא ריבית עבור הממשלה תהווה פתרון.

      מחק
  11. ערן היקר שלום רב, במערכת ייצור כסף באמצעות יצירת חוב, היא המערכת המוניטרית הנוכחית, תפקיד הכסף הוא בעיקרו תפקיד משעבד, כלומר אלו שחייבים חובות קטנים משעבדים את חייהם כדי לשרת את החוב, ואלה שחייבים חובות עתק משעבדים את אלה שנתנו להם את האשראי כדי שנותני האשראי לא ייפלו. מעל כולם ניצב המשעבד/ים הראשי/ראשיים, מי שלא יהיה, לא ברור לי, או שניצב רק רעיון שהשתלט על יוצריו ויצא משליטה.

    שאלתי היא מה יהיה תפקידו של הכסף במערכת מוניטארית שלא תהא מושתתת על רישום חוב. מה יהיה המקור לכסף, מה הוא ישקף, ומה יהיה תפקידו במערכת. האם בשיטה כזו צבירת כסף תהיה הגיונית יותר או שתהיה בלתי אפשרית, וכדו'. אשמח מאוד להערותיך או להפניות למקורות אחרים.

    השבמחק
  12. אני מתחברת לפסימיזם בדבריך, ערן. זו גם אחת הסיבות שאני חשופה לזהב בשיעור כל כך גבוה מהתיק שלי (למרות הקריסה האחרונה). עם הנימה הפאטאליסטית בדבריך קצת יותר קשה לי להזדהות. אני סבורה שלמרות הריקבון של המערכת הפיננסית גורלו של האדם הפשוט לא נחרץ. הפיתרון בעיני מחייב צמצום דרסטי של היקפי הצריכה הפרטית (תוך חיסול החוב הצרכני - החל ממשכנתא וכלה בכרטיסי אשראי); בהגדלה דרסטית של היקפי החיסכון החודשי; ובהשקעה של ההון בצורה שתגן עליו, תאורטית, מפני כל תרחיש מאקרו כלכלי (זהב-מניות-אג"ח-מזומן, שווה בשווה).

    השבמחק