יום רביעי, 21 באוגוסט 2013

האבסורד הגדול של הכסף

מכל עבר נשמעים קולות הממסד הפיננסי והפוליטי כלכלי שמסבירים מדוע אין כסף לפנסיה ומדוע אין כסף לחינוך, לרווחה ,לפיתוח התשתיות במדינה ועוד . אומרים ולא מבינים מה הם אומרים.
אורי ירון מסביר את מקור האבסורד  שבו יש לנו מספיק יכולות וכוח אדם לבניית כבישים ותשתית במדינה ,מספיק  מורים כדי ללמד את בני ובנות ישראל וכן גם מספיק חקלאים שמסוגלים לייצר את כל דרישות המזון במדינה, ובכל זאת הדבר היחידי שחסר פה זה הדבר היחידי שהאדם שולט בכמויות שלו ,שזה הכסף.



אורי ירון
בחודשים האחרונים, ככל שמתבררת התמונה הכלכלית הקשה עליה כתבתי בשלוש השנים האחרונות, מצאתי את עצמי שוב ושוב מנסה להסביר לכל מי שמוכן לשמוע, את המצב הכלכלי ואת הסיבות למשבר המתגלגל.

שוב ושוב מצאתי את עצמי מגיע לשאלה הבסיסית מבחינתי , מהו כסף, שוב ושוב כמו תקליט שבור, ניסיתי להסביר את הדבר שמבחינתי הוא הנושא החשוב ביותר להבנת המערכת הכלכלית הקיימת. ההבנה מהו כסף, מה הכסף אמור להיות ומה הכסף מייצג בתקופתנו.
מבחינתי זוהי אבן היסוד להבנת הכאוס הכלכלי שהתפתח בישראל לאחר המשבר העולמי . ההבנה מהו כסף היא שנותנת את האפשרות להבין את רמת ההונאה הקיימת במערכת המוניטארית ששולטת בעולמנו והיא שתאפשר את הבנת הפתרון אותו מציעים דורשי השינוי המוניטרי בכסף המדינתי.

אני מודע בהחלט לכך שיש התעוררות עצומה בכתיבת מאמרים על הנושא, אולם מצאתי לנכון לנסות להסביר במאמר אחד את דעתי על הנושא באופן הפשוט ביותר, שכן מבחינתי הנושא של הכסף המדינתי אמור וצריך להיות פשוט ומובן לכל אזרח ללא קשר להשכלתו . מצב שלצער כולנו הפוך לחלוטין כיום.

המצב מגיע לכדי אבסורד שאפילו אם תפנו לבנק ישראל, מקור הסמכות לנושא הכסף המדינתי בישראל ותשאלו את השאלה הפשוטה מי מייצר את הכסף בישראל ,לא תקבלו תשובה עניינית, וספק אם תקבלו תשובה בכלל. הנושא כל כך מעורפל עד כי חייבת להישאל השאלה מה הסיבה לרמת ההסתרה כאילו היה מדובר על סוד מדינה מהרמה הגבוהה ביותר האפשרית. את הסיבה לכך אנסה להסביר בהמשך.

כסף, קיצור תולדות הזמן . 
נהוג לחשוב שבתקופה שלפני התפתחות הצביליזציה הידועה ,היה נהוג השימוש בסחר חליפין . ההוא שדג דגים החליף אותם עם זה שגידל גידול חקלאי וכו'. כמות המוצרים הייתה קטנה יחסית ולכן הייתה אפשרות להתנהל בסחר חליפין באופן יעיל. למרות שאין הרבה עדויות מהתקופה בה התנהל סחר חליפין , הסבירות היא שבתחילת גיבוש החברה האנושית זו הייתה דרך ההתנהלות הכלכלית.

את ערך יחס ההחלפה קבעו המחליפים בהתאם לכללי השוק דאז, כנראה בהתאם לכמות ההשקעה שהייתה נחוצה להשגתם.

ככול שרבו המוצרים ועם גידול האוכלוסיה בהתאם ,לא הייתה עוד אפשרות להתנהל באופן יעיל רק בשימוש בסחר חליפין , היה צורך להמציא איזה גורם נסתר שיגשר על הפער וייתן את האפשרות לנהל מסחר באופן יעיל תוך כדי התייחסות לשויי המוצרים הנסחרים. או כפי שאומרת הבדיחה המוניטרית "אי אפשר לשלם באוטובוס עם פרה ".

המצאת הכסף ,או נקודת הייחוס למסחר הוגן הייתה מחוייבת המציאות ואכן קיימות עדויות לשימוש בכסף עוד מתקופת האבות בתנ"ך ואפילו מתקופת מצרים העתיקה ותרבות שומר העתיקה ממנה כך נהוג לחשוב צמחה התרבות המערבית.
לאורך כל ההיסטוריה הידועה התנהל מאבק, חלקו סמוי וחלקו גלוי בין מצדדי הכסף הזול הכסף שאינו בעל ערך משל עצמו, לבין אלה שדחפו את השימוש בכסף נדיר, שכתוצאה מנדירותו מייצג ערך משל עצמו.

דוגמה לכסף זול שאיפשר לכח מדינתי להתפתח במהירות הוא האס הרומאי. האס שהוכנס לשימוש בשנת 280 לפני הספירה (יש שטוענים ,לאחר לימוד השיטה ביוון העתיקה אותה הנהיג המחוקק הגדול סולון), הוטבע מברונזה, מתכת זולה לתקופתו ואף קטן בגודלו במהלך השנים, עד כדי עשירית מגודלו המקורי, אם כי ערכו המוניטארי נשמר . רוצה לומר שערך המטבע נקבע באופן שרירותי ולא כפונקציה של ערך המתכת ממנה הוא נוצר. הרפובליקה הרומית פרחה בתקופה זו וגדלה למימדי ענק אפילו בקנה מידה של ימינו אנו. האס הופק מטעם הסנאט ( המדינה ) ושימש למסחר היומי ברחבי האימפריה הרומית.

דוגמה נוספת לכסף מדינתי זול שאפשר לכלכלת המדינה לפרוח הוא מקלות הספירה (Tally stick ) שהוכנסו למחזור באנגליה על ידי המלך הנרי בשנת 1100 לערך. המלך שהיה זקוק למקורות כספיים ושסירב להיות תלוי בגורמי הייצור של הכסף הנדיר ( הזהב), החליט לחזור למקורות ולהפיק את כספי המדינה ככסף זול שאינו מייצג ערך משל עצמו. הוא עשה זאת על ידי הסכמתו לקבל את הכסף החדש כתשלום מיסים למדינה . מערכת כסף זו החזיקה מעמד מאות שנים ושימשה בסיס לפריחת האימפריה הבריטית.

במקביל , נעשה ניסיון, לפעמים בהצלחה גדולה ,לחבל במערכות הכסף הזול ולקבע במחזור רק את הכסף הנדיר ( בדרך כלל הזהב) . גם הניסיון הטוב של מקלות הספירה הוכרע לבסוף על ידי המערכת הכספית שבסיסה היה הזהב.

ההתפתחות הבאה הייתה התפתחות מכרעת והיא ששימשה בסיס למערכת הקיימת היום. הבנקאים הראשונים גילו את העובדה המפתיעה, שרוב מפקידי הזהב בכספות בהם הופקדו כספי האזרחים , אינם נוהגים לחזור ולדרוש את כספם אלא לעיתים נדירות.המפקידים העדיפו לסחור בקבלות/ניירות אותם נתנו להם הבנקאים כעדות לקיומו של הזהב שלהם בכספות. דבר שהקל על המפקיד שכן לא היה צריך להסתובב עם הזהב  עצמו.

הצעד הבא קשור כבר לעולם הפשע וההונאה.
הבנקאים החליטו שאם כך הוא הדבר, מדוע שלא יכניסו למחזור ניירות נוספים שאינם מגובים בזהב אמיתי שהרי ממילא רוב המפקידים אינם רוצים את הזהב לעצמם . כך נולדה השיטה המוניטארית המכונה בנקאות ברזרבה חלקית. את הרישיון הראשון לניהול בנקאות כזאת קיבל הבנק האנגלי שהיה בבעלות פרטית. הרישיון הראשון איפשר לו לעבוד ביחס רזרבה של 1:2 . מצב עליו אפשר רק לחלום בימינו אנו. במקביל קיבלו בנקים ברחבי אירופה רשיון דומה.
מערכת ההונאה לפיכך הוקמה ויצאה לדרכה.
מערכת זו התנהלה תוך כדי משברים תכופים שהסתיימו תמיד בקריסת המערכת אם בכוונת מכוון ואם מעצם טבעה של המערכת . קריסות אלו כונו "ריצה אל הבנק" והם התרחשו כאשר המפקידים החליטו למשוך את כספם האמיתי ( מטבעות הזהב) בו זמנית מכספות הבנק.

הפתרון שנתנה המערכת הבנקאית בראשית המאה העשרים הייתה הקמת הבנקאות המרכזית ,שגיבתה כביכול את הבנקאות המסחרית ואמורה הייתה למנוע את קריסת המערכת שבאה לביטוי בתופעת "הריצה אל הבנק" .

שש עשרה שנים לאחר הקמת המערכת במתכונתה הנוכחית ,עם הקמת הפד בארה"ב, קרסה המערכת ברעש גדול. קריסה שהביאה למלחמה הגדולה בתולדות האנושות.
כן, כן למי שלא הבין עד עכשיו ,מדובר בעניינים של חיים ומוות ולא בעיסוק משעמם של מנהלי חשבונות מפהקים.

עד כאן קיצור תולדות הזמן של מערכת הכסף הקיימת. כמובן שהתאור הנ"ל הוא קיצור נמרץ של תאור התפתחות הכסף. לכן מומלץ בחום למי שטרם עשה כן ,לצפות בסרטים הבאים להרחבת הידע .
הסוד של עוץ מאת ביל סטיל
כסף כחוב ,(מתורגם לעברית).
או לצפות בסרטים אחרים בערוץ התנועה לשינוי מוניטארי .

השמש זורחת כל יום בשש ( מחווה לאלן וואטס ) .
השמש זורחת כל יום בשש. ( בערך) . מדובר על עובדה ידועה ברבים. השאלה היא האם השמש זורחת מכיוון שהגיעה השעה שש ? או שאולי יש הסבר אחר לדבר. האם הפעולה האלוהית מתרחשת מכיוון שהגיעה השעה אותה טבעו בני האדם או שאולי היא מתרחשת מעצם טבע הבריאה ובני האדם רק נתנו בה מספרים להגדרת הפעולה.

כל מי שיחשוב לרגע על השאלה כפי שהוגדרה כאן ,יענה את התשובה המתבקשת ,המספרים או השעות הם המצאה אנושית של בני האדם. הם לא גורמים לשמש לזרוח בשעה היעודה הם רק מייצגים את מועד הזריחה . אין להם משמעות מעשית לפעולת הזריחה, הם רק מספרים שנועדו להגדיר את הפעולה המופיעה לנגד עינינו.

המספרים הם רק מספרים, אין להם ערך משל עצמם. כל תפקידם לייצג פעולה קיימת והם עושים את הפעולה מצויין כל עוד הם אינם לוקחים על עצמם תפקיד לא להם . שהרי אבסורד יהיה לומר שהשמש תזרח רק אם יהיו מספיק מספרים בערך גבוה שיאפשרו לשמש לזרוח.....

http://www.youtube.com/watch?v=dO61dN7Ql-c

יצירת ערך
את הערך הקיים מאז פרוץ האנושות ,יוצרים בני האדם. הם שהמציאו המצאות, הם שפיתחו את הידע, הם שגילו את האפשרות לרתום את יכולות הפלנטה לשימושם והם שיוצרים את הערך בכל יום שעובר. אין לאף אדם בשרשרת האנושית בעלות בלעדית על הידע הנצבר, למרות הניסיון הקיים למנוע את הפצת הידע לכלל האנושות. אין לאף אחד בעלות על המצאת הגלגל וגם לא על גילוי השימוש באש. אין לאף אחד בעלות על המצאת החשמל וגם לא על מיליוני המצאות וטכנולוגיות קיימות שמשרתות את האנושות.

כך יהיה גם עם ההמצאות הקיימות שחלקן עדין נסתרות מהעין ועל חלקן גובים מיסים רבים כדי לאפשר את השימוש בהן.

כל בן אדם שעובד מייצר ערך. כל בן אדם שמתנדב לתרום לזולת מייצר ערך . בעולמנו המודרני המורכב ממליארדי פרטים, כל ייצור של פרט או מוצר ושיהיה הקטן ביותר, מייצר ערך. מנקה הרחובות מייצר ערך ועורכי הדין מייצרים ערך. המשורר מייצר ערך והקופאית במרכול מייצרת ערך. כל פעולה אנושית מייצרת ערך.

כל עוד לא יצאה לאוויר העולם המצאת ההמצאות של אנרגיה חופשית וכדי שניתן יהיה לסחור במיליארדי הפריטים שנוצרו על ידי בני האדם ,יש צורך להשתמש באותו גורם נסתר שהומצא לפני יותר מחמשת אלפי שנים על ידי בני האדם.
יש צורך לקבע אמת מידה למסחר הוגן, יש הכרח לייצר כסף שייתן אפשרות לתמחר את הערך אותו מייצרת האנושות. שהרי כמאמר הבדיחה מלמעלה " אי אפשר לשלם באוטובוס עם פרה " .

אבל אסור לבלבל את היוצרות. אסור לראות את הדברים בראייה הפוכה למציאות. את הערך יוצרים בני האדם בעבודתם. הערך מייצג את כל ההתפתחות האנושית . הערך הוא השמש. הכסף הוא המספר שמייצג את הערך. הכסף הוא השעה שש בה השמש זורחת בכל יום. הכסף הוא המצאה אנושית . הוא המצאה מצויינת אם נעשה בו שימוש נכון כפי שיועד לו מזמן המצאתו.

אבל אין לו ערך משל עצמו, אסור שיהיה לו ערך משל עצמו, כסף שמקבל ערך משל עצמו משנה את יעודו וכמוהו כניסיון להכתיב לשמש מתי לזרוח.

בעולמנו הכלכלי האבסורדי, הכסף המצוי במחסור תמידי כתוצאה משיטת הפקתו כחוב נושא ריבית ,איבד כל קשר לתפקידו המקורי מזמן המצאתו. הכסף הפך להיות במחסור ולכן קיבל ערך משל עצמו. הפתגמים אותם שמענו מימי ילדותנו כמו "הכסף לא גדל על העצים" או "בעל המאה הוא בעל הדעה" שימשו להחדרת השקר לתודעת האנושות.

הכסף הוא המצאה אנושית ולכן הוא חייב "לגדול על העצים" . הכסף צריך "לגדול על העצים" בכמות מספיקה כדי לייצג את הערך שמייצרים בני האדם . הכסף הוא המראה, הוא המייצג ,אבל הוא לא מייצר הערך. את הערך מייצרת האנושות בכל דקה שעוברת .

שינוי יעודו של הכסף לא התרחש במקרה, זו איננה "טעות סופר". הדבר התרחש לא כתוצאה מכוונות טובות של פטריוטים שרק במקרה בחרו לשנות את יעודו של הכסף. תפקידו של הכסף שונה במטרה לנצל את האנושות לרווחת אליטה מצומצמת. תפקידו של הכסף שונה במטרה לשעבד את רוב האנושות לחובות שלא נגמרים לעולם,תפקידו של הכסף שונה במטרה לסחוט את האנושות ואת יצירת הערך האנושית לרווחת אליטה משעבדת ונצלנית.

זו האמת המצערת ואיתה צריכים להתמודד. רוב מתפעלי המערכת הקיימת "אינם יודעים שהם כאלה" ולכן אין להם שום אשמה בכך שהם ממשיכים לתפעל מערכת משעבדת.
אולם מחובתם להקשיב לקולות הנשמעים מכל עבר. מחובתם להקשיב, ללמוד ולהבין את תפקידם . הם צריכים להבין שזמן השינוי הגיע. הם חייבים ללמוד , לחקור ולשנות את דעתם, בדיוק כפי שעשה הבנקאי לשעבר וחוקר בקרן המטבע דהיום מייקל קומהוף ,שחקר את המערכת הקיימת ואת האלטרנטיבה לשנותה והגיע למסקנה המתבקשת בפרסום עבודת המחקר על תכנית שיקאגו. ללא פחד וללא מורא המערכת.

מכל עבר נשמעים קולות הממסד הפיננסי והפוליטי כלכלי שמסבירים מדוע אין כסף לפנסיה ומדוע אין כסף לחינוך, לרווחה ,לפיתוח התשתיות במדינה ועוד , אומרים ולא מבינים מה הם אומרים.
 האם הם מתכוונים לכך שאין מספיק יכולת לבניית כבישים במדינה ?. האם הם מתכוונים שאין יותר יכולת ללמד את בני ובנות ישראל. האם נגמרו המורים ? האם התאדו בוני הכבישים. האם נעלמו החקלאים שמסוגלים לייצר את כל דרישות המזון במדינה .
האם השמש אינה זורחת כל יום בשעה שש .............

40 תגובות:

  1. אטימולוגיה
    שקל = משקל (כסף המתכת)
    דולה/דולר= משקל (כסף המתכת)
    פאונד=משקל (סילבר סטרלינג)
    החברה המערבית עברה שטיפת מח מוצלחת במיוחד.
    as good as gold

    השבמחק
    תשובות
    1. כסף הוא צ׳ק ללא כיסוי המתכסה באמצעות צ׳ק יותר גדול ללא כיסוי

      מחק
  2. איני כלכלן, ואין לי אפשרות לצלול למתמטיקה של המאמר של קומהוף.
    מסקנותי נובעות מנסיון וכן גם מאינטואיציה (מה לעשות, מפלטו של הבור...)
    אני מסכים איתך בעניין יחס הרזרבה של הבנקים. זו רעה חולה שסילוקה הכרחי.
    איני מסכים עם השקפתך על מהות הכסף.
    כסף וסחורה הם אותו דבר לדעתי. כל הפרדה ביניהם היא מלאכותית.
    הפתרון צריך להיות מטבעות מתחרים, כל מי שרוצה "לייצר" מטבע רשאי לעשות זאת,
    וכלכלת השוק היא שתיקבע את ערך המטבע. כל עוד זה לא יתקיים - ההיפר-אינפלציה בוא תבוא.
    אביעד

    השבמחק
    תשובות
    1. אין שום בעיה עם שיטת הרזרבה חלקית של הבנקים. הבעיה היא שיש להם מונופול, ואין לאף אחד אפשרות לבחור אחרת.
      הבעיה היא שהבנק לא לוקח חלק מהסיכון בשיטה הזאת, כי הממשלה תמיד תחלץ אותו במידת הצורך. הבנק לא צריך לקחת אחריות על הסיכון הזה, ולאזרח אין שום אלטרנטיבה, בגלל חוק מדיני. זאת הבעיה האמיתית במערכת המוניטרית הזאת.

      מחק
    2. מסכים איתך ובגדול.

      כותב המאמר חפר אחורנית בהיסטוריה אבל משום מה שכח להזכיר את ההוכחה ההיסטורית שהמדינה/פוליטיקאים/פקידים לא מסוגלים לנהל שום דבר ורק גורמים להרס וחרבן. האפשרות לרכז בידם כוח כל כך עצום כמו הדפסת כסף נראת לי חוסר הבנה בסיסי של הפילוסופיה העומדת מאחורי הכסף.

      רק מבחר מטבעות ופיזור כוח של הכסף תביא לאיזון במערכת הכסף,
      כל שיטה אחרת סופה להיכשל.

      מחק
  3. "האם הם מתכוונים לכך שאין מספיק יכולת לבניית..."

    1. אם אין מספיק ייצור, אנרגיה, חומרי גלם, כוח עבודה לא יהיו מספיק מוצרים לכולם.
    2. אם האוכלוסיה גדלה ללא גבול, לא יהיה מספיק לכולם.
    3. אם חבורה של נוכלים בעלי כוח (עשירי העולם וממסדים של מדינות) צוברים לעצמם 40% ממשאבי העולם, לא יהיה מספיק לכולם.

    שלושת הנקודות האלו מראות שמחסור איננו קשור בכסף.
    שפע \ מחסור קשורים בערכים, יכולת, תכנון ואחריות.

    השבמחק
    תשובות
    1. כמי שחי בעידן ההונאה המונטרית הגדולה, אתה שבוי בקונספציית המחסור. יש מספיק לכולם. אין בעיה לבנות לכל אזרח בישראל וילה. אם זה היה פרוייקט לאומי רציני, כמו למשל הפרוייקט הבטחוני, זה היה קורה בלי שום בעיה. אבל בעולם המטורף שלנו זה יהיה אסון כלכלי, קריסת שוק הנדל"ן. בית לא עולה שליש ממה שתרויח כל החיים בגלל שהחומרים והעבודה והשטח כל כך נדירים. הוא עולה ככה כדי שתעבוד בשבילו שליש מהחיים. עזוב וילות, אוכל - האם יש כל כך הרבה רעבים בעולם בגלל מחסור באוכל?
      המחסור נובע כל קודם כל מעניינים טכנים ומהונדסים של השיטה המוניטרית. מהעובדה שכסף הוא משחק סכום אפס ובכל זמן נתון יש יותר חוב מכסף. הנקודה השלישית שלך כמובן נכונה. חבורת הנוכלים הזאת שולטת בעולם בגלל שהיא מנהיגה ביד רמה את שיטת המחסור המהונדס. שיטה שבה יש להם מונופול על הדבר היחידי שפותר את המחסור.

      מחק
  4. מאמר יפה. כמה נקודות:
    הבעיה העיקרית להבנתי היא שנותנים לגופים פרטיים לייצר את הכסף הראשי של המדינה ולקבוע את הכמות שלו בהתאם לאינטרסים שלהם.
    בנקאות ברזרבה חלקית היא השיטה שבאמצעותה זה קורה בעידן שלנו. אך הנקודה המהותית היא שלכל אורך ההיסטוריה כשנותנים לגופים פרטיים לתמרן את כמות הכסף העיקרי, הם הורסים את הכלכלה ואת חיי האנשים.

    ב-1666, עשרות שנים לפני הקמת הבנק המרכזי של אנגליה, המלך הרשה לכל מי שמחזיק מתכות ליצור מטבעות רשמיים, כנראה כתוצאה מלחץ של חברת הסחר מזרח הודו. כל אחד יכל לבוא עם מטיל זהב או כסף ולצאת עם מטבעות רשמיים. התוצאה הייתה שמי שהחזיק ברוב המתכות (חברת מזרח הודו), יכל להגדיל או להקטין את כמות הכסף שבשימוש במשק בהתאם למטרותיו. זה הוביל לסידרה של משברים גדולים באנגליה והודו ולרווחים עצומים של חברת מזרח הודו.

    הבנק של אנגליה הוקם (רשמית לפחות) בגלל שהממשלה הבריטית מצאה את עצמה בלי מספיק זהב לצרכי המלחמה שלה, מחסור שנגרם גם בגלל המניפולציות של חברת מזרח הודו. הבנק הוקם כדי להשיג מהציבור ומהבנקים הפרטיים הלוואות בצורה של מטילי זהב ובתמורה להביא למלווים אגרות חוב - אותם אפשר להלוות שוב בריבית לציבור. (גם הבנק המרכזי היה בבעלות פרטית עד 1946)

    הדברים המהותיים ביותר בנוגע לכסף הוא מי שולט בכמות שלו - מדינה או גופים פרטיים, והאם הוא מיוצר מעבודה או כחוב נושא ריבית שיש להחזיר. ההיסטוריה מראה בבירור שכשגופים פרטיים אחראיים לייצור הכסף העיקרי של המדינה התוצאה היא סבל רב.

    מסכים מאוד עם מה שהדגשת. כסף מטרתו למדוד ערך קיים ולא להוות סחורה בפני עצמו.

    הדברים מבוססים באופן חופשי על ספרו של דל מארThe History of Monetary Systems הנמצא במלואו באינטרנט:
    http://www.scribd.com/doc/55129653/Del-Mar-Alexander-History-of-Monetary-Systems-1895


    עומר

    השבמחק
    תשובות
    1. ל -עומר:

      אינך יכול למדוד ערך ע"י חוסר ערך. חוסר ערך משמעו שגודלו של קנה המידה הוא אפס.

      אינך יכול למדוד מידה חיובית ע"י מידה אפס.

      כסף הוא אמצעי חליפין.
      אם ערכו של אמצעי החליפין אפס, הוא נושא בחובו, שרירותיות, הפליות, מניפולציות, הטיות, עיוותים קשים והונאות.

      ישנה טעות יסודית בתפיסה ש: "כסף מטרתו למדוד ערך קיים ולא להוות סחורה בפני עצמו."

      כסף שערכו אפס הוא כסף שההונאה והרמייה מובנים ביסודו.
      -

      מחק
    2. לייצור הכסף (לפחות הפיזי) יש איזו עלות ויש ערך כלשהו לחומר ממנו הכסף עשוי. אך העיקר הוא כמות הכסף ביחס לערכים של מוצרים ושירותים אמיתיים, לא הערך הפיסי של החומר ממנו הוא עשוי.

      ברגע שהכסף העיקרי עצמו הופך לסחורה, ומותר לגופים פרטיים לייצר עוד מהסחורה הזו כדי להתעשר (כמו המצב היום), התוצאה המתבקשת היא שחיקת ערך הכסף ופגיעה ברובו המוחלט של הציבור לטובת מעטים.

      אני לחלוטין לא מסכים עם הקביעה האחרונה שלך. החשוב הוא המוצר או השירות שהכסף קונה - לא "ערך" חתיכת הכסף. אני יכול לשלם בשטרות, בזהב או אלקטרונית - כל מה שמשנה זה שאקבל מוצר או שירות שרציתי בתמורה, ושהערך שהכסף שלי מייצג לא ישחק כתוצאה ממשחקים בכמות הכסף הכללית.

      מערכת בה יש מספיק אוכל בשביל להאכיל את כל האזרחים, אבל אין מספיק זהב או מתכת יקרה אחרת כדי שהאזרחים יקנו אותו, היא מערכת מרושעת ולא יעילה, כפי שלמרבה הצער הוכח פעמים רבות בהיסטוריה.

      מחק
    3. כאשר אתה מייצר לווינים מותר לך להתעשר. כאשר אתה מייצר מותר לך להתעשר בתנאי שלא על חשבון אחרים מנוצלים או עניים.

      אסור לך להתעשר מייצור של אפסים במחשב, מייצור של כלום. כיום ששולט בייצור של אפסים מתעשר ללא גבול. לדוגמה: ההנהלות הבכירות של הבנקים.
      מנהלי הבנקים היו צריכים לקבל משכורות ממוצעות של 9000 ש"ח ופחות.

      כעת כשברור לך שמותר להתעשר, אך לא לכל אחד ולא ללא גבול, אתה מתחיל להבין שיש קשר לערך הכסף עצמו.

      מי ששולט בייצור כסף שערכו אפס יכול ויוכל לעשות בו ככל העולה בדעתו, בצורה ישירה או עקיפה. לנתבו לאן שירצה ולקבל תמורה בצורה גלוייה או אחרת. השחיתות והמרמה מובנות בשיטה.

      כסף הוא מדד ואמצעי חליפין. הוא יכול להוות מדד בגלל היותו בעל ערך משל עצמו שמאפשר השוואות. הוא אמצעי חליפין בגלל שיש לו ערך משל עצמו.

      דוגמה למרמה:
      כאשר אתה מחליף נעליים בתפוזים, אתה מחליף ערך בערך.
      כאשר אתה מחליף ערך באפס (בנייר), אתה מחליף משהו בכלום!
      כסף שחסר ערך מעצמו נועד למטרה אחת - רמאות!
      כסף חייב להיות בעל ערך.

      המגבלה האמיתית האוביקטיבית על ייצור כסף היא היותו בעל ערך, ונדירותו היחסית .

      כאשר אין מספיק אמצעי חליפין מסוג אחד, צריך לחפש אחר ולא חסרים.
      ישנם עשרות חומרים ומתכות יקרות שיכולים להתווסף לזהב כאמצעי חליפין.

      לכן כאשר יש מספיק מזון ואין מספיק אמצעי חליפין ניתן או לחלק מזון בחינם או\וגם להוסיף אמצעי חליפין חדש.

      המסקנה האחרונה מראה שהבעיה היא בעיה ערכית ביסודה ויכולה להפתר רק באופן ערכי.
      כסף ושיטה הם אמצעים טכניים ולעולם ישארו כך.
      כשהאמצעי והשיטה מעוותים נוצרים עיוותים. הם מתעוותים בגלל ערכים מעוותים.
      מכאן שהפתרון מתחיל בערכים ונגמר בערכים.

      מחק
    4. אדם שמייצר לווינים מביא ערך גדול מאוד לחברה ולכן טבעי והגיוני שהוא יתעשר מזה.

      מנגד, כאשר גוף פרטי יוצר כסף כאילו היה סחורה, ומלווה את זה עוד ועוד ומשתמש בזה כדי להשתלט על רכוש ואנשים תוך כדי פגיעה בכח הקניה של כל הציבור והכנסת המדינה לחובות עתק, זה לא טבעי ולא הגיוני. זה לא תורם לחברה, רק פוגע בה. זה גם מאוד לא מוסרי ולא יעיל לטוח ארוך, לכן רצוי להפסיק עם זה. זה יכול לקרות בין אם משתמשים במתכות יקרות (ראה חברת מזרח הודו) או בכסף פיאט כמו הבנקים בימינו. המכנה המשותף למקרים אלו הוא שמאפשרים לגופים פרטיים לקבוע מה תהיה כמות הכסף הראשי ולתמרן זאת כדי להשיג רווחים ועוצמה - היסטורית זה לא נגמר טוב.

      כסף חייב למדוד ערך מסוים, ולהיות בכמות ניתנת לשליטה - החומר ממנו הוא עשוי לא חייב להיות בעל "ערך" רב בפני עצמו ולא חייב להיות נדיר, כל עוד הכמות של הכסף הראשי ניתנת לוויסות על ידי המדינה (מטבעות הנחושת ברומא והגרינבק דוגמאות לכך).

      מחק
  5. שאלה לי אלייך ערן,

    אני חושב שקראתי את כל הכתובות הקשורות לפחות לישראל באתר וחיפשתי בגוגל ואתרים אחרים רבים ולא מצאתי מאמר שמסביר את התנהלות הכסף היום בישראל. מכל הכתבות והסרטים אני מבין איך המערכת האמריקאית עובדת בצורה מדהימה ואת התפתחות השיטה כל השנים אבל מרגיש בור בכל מה שנוגע למערכת בישראל אף על פי שאני מבין את השיטה הכללית.

    באתרים השונים שחיפשתי, מצאתי המון סתירות שלא נתנו לי תשובה מובנת וחד משמעית. הייתי שמח לדעת את ההתפתחות בארץ של הכסף מיום היווסדותה.

    האם בישראל הבנקים הפרטים או בנק ישראל הוא זה שמייצר את הכסף? האם זה תמיד היה כך או בשנים האחרונות בלבד? איזה חלק מהכסף בנק ישראל מייצר? ואיזה חלק בנקים פרטיים מייצרים? מי אחראי על הדפסת השטרות ומי אחראי על יצירת המטבעות? מהו היחס הרזרבה שנקבע במדינת ישראל? האם נולדנו בישראל לשיטה מראש או שבעבר המדינה ייצרה את כל הכסף? איפה הכסף מודפס ואם לא בארץ ממי אני לוקחים אותו ובעבור איזו ריבית?

    בתור קורא, צופה ומפיץ נלהב של האתר הייתי שמח לקרוא מאמר על שיטת הכסף בישראל מקום המדינה ועד היום ולהבין כיצד אנחנו חיים היום מבחינת הדפסה, חובות ועוד. מה עוד שאני בטוח שזוהי דרך יותר קלה ומעניינת להגיע ולעניין את הקהל הישראלי להבין את השיטה.

    המשך שבוע נעים ותודה על הכתבות המרתקות.
    דניאל

    השבמחק
    תשובות
    1. מצטרף לבקשה שלך. גם לי לא ברור הרבה דברים בנוגע למצב בארץ.
      אני אנסה לענות על חלק לפי מה שהבנתי עד כה:
      בנק ישראל מייצר את השטרות והמטבעות. זה רק 7% מהכסף. הבנקים הפרטיים יוצרים תחליף לכסף כשהם מביאים הלוואות חדשות - זה משמש ככסף לכל דבר. גם תקציב המדינה ממומן בחלקו באמצעות הלוואות הנקראות אגרות חוב, שגם האזרחים יכולים לקנות.

      יחס הרזרבה נקרא חובת הנזילות באתר בנק ישראל:
      "6% על פיקדונות עו"ש, 3% פיקדון לטווח של שבוע עד שנה ולפיקדונות מעל שנה אין חובת נזילות."
      http://www.boi.org.il/he/Markets/ReserveRequirement/Pages/Default.aspx
      לא ברור לי מהי ההגדרה המדוייקת לנזילות בישראל.
      שים לב גם ש-"לפיקדונות מעל שנה אין חובת נזילות." זה נשמע שעל פקדונות כאלו אין דרישת רזרבה בכלל.

      מחק
  6. מי שמדפיס את הכסף בישראל הוא בנק ישראל,
    המערכת הבנקאית כולה מתנהלת באמצעות המסלקה הבינבנקאית בה חברים כל הבנקים הגדולים ותחתם בנקים יותר קטנים וגם בנק ישראל אשר הוא בעצם הסולק הסופי.
    כל אדם אשר פותח חשבון בעצם פותח אותו מול בנק ישראל, כל כסף שמופקד או נמשך נרשם, כלומר כאשר מפקידים לבנק מאה ש"ח הבנק בזכות של מאה ש"ח במאזן שלו מול בנק ישראל וכאשר הבנק מעניק הלוואה בסך מאה ש"ח המאזן חוזר לאפס, כלומר הבנק לא יכול להדפיס או ליצר כסף.
    הבנק חייב להעמיד הון עצמי למימוש הפעילות בסך 10 % כלומר בשביל לנהל כספים ציבוריים בסך 100 מיליון יצטרך הון עצמי של 10 מיליון.
    לכן התאוריה "בנקאות ברזרבה חלקית" של האתר איננה נכונה.
    מה כן נכון ושגוי? רמת הריכוזיות של העוסקים במתן שירותיים בנקאיים לציבור, ריכוז רוב הכסף בידי יחידים שהם בתורם משקיעים אותו באפיקים מנוגדים לטובת הציבור ו\או מלווים רק למקורבים ומשמרים מצב של חוסר תחרות וחוסר התפתחות, בנוסף הרצת מניות של עצמם ועוד ועוד.
    עורב

    השבמחק
  7. "בנקאות ברזרבה חלקית" זה לא תאוריה "של האתר"...
    Fractional-reserve banking is the current form of banking in all countries worldwide.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Fractional_reserve_banking
    Frederic S. Mishkin, Economics of Money, Banking and Financial Markets, 10th Edition. Prentice Hall 2012

    בנקים פרטיים יוצרים כסף, או תחליפים אפקטיבים לכסף (פרקטית אותו הדבר) על ידי הלוואות.

    In a financial system with little or no reserve backing for deposits, and with government-issued cash having a very small role relative to bank deposits, the creation of a nation’s broad monetary aggregates depends almost entirely on banks’ willingness to supply deposits. Because additional bank deposits can only be created through additional
    bank loans, sudden changes in the willingness of banks to extend credit must therefore not only lead to credit booms or busts, but also to an instant excess or shortage of money...

    Benes, Jaromir, and Michael Kumhof. The chicago plan revisited. International Monetary Fund, 2012.‏
    http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2012/wp12202.pdf

    השבמחק
  8. פתחת:אורי ירון מסביר איך יתכן שיש לנו מספיק יכולות
    וסיימת: האם הם מתכוונים לכך שאין מספיק יכולת לבניית כבישים במדינה
    יכולת כמו כסף היא ברבים. יש לנו היכולת לעשות הרבה דברים. אפשר לומר כספים רבים, אך אי אפשר לומר יכולות רבות, בשרים רבים, צחוקים. זה שייך למשפחת: אני יגיד לך, שגרה ברחוב

    השבמחק
  9. אחחחחחחחחחחח איך אני אוהב להיות צודק!

    נכנסתי הביתה אתמול ואחרי שקיווצ'צ'תי את הקטנה שלי איזה שעה, באה אשתי עם סמארטפון שלוף על מאמזון, כדי להראות לי שמישהי העלתה את הכתבה: 8 עובדות על הפוליו שפורסם כאן.. אשתי כבר ראתה את זה ביום שזה הועלה, אבל היה חשוב לה להראות לי שזה הגיע גם לשם.
    שיטוט קטן בתגובות ואני מוצא תגובה של אחת האימהות: בנות תסתכלו על התגובות בכתבה הזו.
    אז נראה לי שהשאלה אם להתקשקש על פוליו וחלב מיותרת!

    לאורי ירון,
    כתוב יפה, תודה.

    השבמחק
  10. שאלה לערן..
    אמרת שכשנוטלים משכנתא הפקיד רושם במחשב את גובה ההלוואה ובעצם אין באמת כסף, הוא וירטואלי (אגב, בטוח שזה נכון)... אם כך מדוע הבנקים חוששים כל כך לגורלם ולהחזר ומציבים מגבלות על המשכנתאות כפי שמפורסם היום?... אני יודע שהציבור נאיבי ואינו בקיא בדברים, גם אני לא בקיא בהכל ועל כן השאלה... אשמח לתשובה

    השבמחק
    תשובות
    1. חן. גם הבנקים מתנהלים לפי חוקי השיטה . ההלוואה רשומה כנכס של הבנק. אם ההלוואה נמחקת מכיוון שאין ללווה יכולת החזר, הבנק מאבד נכסים. ויכול להגיע בהתאם לכמות ההלוואות חדלות הפירעון למצב בו הוא הבנק חדל פירעון... מכאן ועד להלאמה הדרך קצרה מתמיד.

      מחק
    2. הסיבה לכך שכאשר הבנק נותן הלוואה היא נרשמת בצד הנכסים במאזן כנכס של הבנק. לכן אם לא תחזיר את ההלוואה, המאזן של הבנק ייפגע בגובה ההלוואה. אומנם ההלוואה נוצרה יש מאיין, אך אי החזרתה ואי החזרת הלוואות בסדר גודל של נניח כמה אחוזים מסך המאזן מביאה לאי נזילות של הבנק ולאחר מכן חדלות פרעון ופשיטת רגל.

      מחק
  11. אורי

    תחזקנה ידיך. תודה על כתבה חכמה ומעוררת מחשבה.

    בעיני הציטוט מהכתבה הוא תמצית המהפיכה המחשבתית הדרושה לנו

    "הכסף הוא המצאה אנושית... הכסף צריך "לגדול על העצים" בכמות מספיקה כדי לייצג את הערך שמייצרים בני האדם. הכסף הוא המראה, הוא המייצג ,אבל הוא לא מייצר הערך. את הערך מייצרת האנושות בכל דקה שעוברת .

    כסף איננו סחורה ואיננו מייצר ערך, אלא מבטא אמון שאנו האזרחים נותנים או לא נותנים בו.

    השבמחק
  12. השיטה שלך נחמדה אבל מה יקרה אם כל האזרחים ידעו שהמדינה מדפיסה כסף ללא ריבית אז כולם יפגינו ויבקשו מהמדינה כסף והטבות. בדיוק כמו שעובדי מדינה סוחטים כספים מתקציב המדינה.

    אשמח לתגובתך, תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. ראשית, זה קורה גם עכשיו. יש אזרחים שמבקשים מהמדינה כסף והטבות חלקם מקבלים וחלקם לא (ע"פ יכולת המיקוח ואורך הנשימה שלהם).

      שנית, ברמה העקרונית, ייצור כסף (כמו בטחון, חוקים, מערכת משפטית) צריך להיות בשליטת הריבון ולא על ידי גורמים פרטיים.

      שלישית, עובדי המדינה אינם "סוחטים" את המדינה. הם מקבלים את המגיע להם כעובדים. וזה בסדר. איפה כתוב שעובד מדינה צריך להרוויח מעט. בהחלט יש בעיה עם איכות השירות הציבורי, אך זאת כבר סוגיה אחרת.

      הסיפור של העובד הרזה שסוחב על גבו את העובד השמן הוא המצאה מקבעת תודעה של תומכי הקפיטליזם מבית מדרשם של רייגן ותאצ'ר, שגרסו כי יש להקטין את השירות הציבורי ככל האפשר ולהשאיר את החברה בידי הממשל התאגידי. זה הביא אותנו לאיפה שאנחנו היום: 25% עניים, 40% שאינם משתתפים בכח העבודה, אי שוויון מהגבוהים במדינות המערב.

      ככלל, השיטה שצריכה להנחות אותנו היא כי סך הכסף לא ישתנה, אך ייצורו ופיזורו באוכלוסיה ישתנה.

      מחק
  13. השוואה של כסף לשעות היא לא הכי טובה לטעמי. השעות הן דרך שהמציאו בני האדם למדוד זמן, אבל הזמן עצמו הוא לא דבר תיאורטי ואכן יש לו ערך משל עצמו. אמנם הגעת השעה 6 לא קשורה לזריחת השמש אבל שני האירועים חייבים לקרות במקביל, שכן אם לא הגיעה עדיין השעה 6 סימן שלא עבר מספיק זמן בשביל שתזרח השמש. חוץ מזה, אם לא היה לזמן שום ערך לא היה אפשרי לנסוע בזמן, ופיזיקאים לא היו עובדים ימים כלילות בשביל למצוא דרכים יעילות יותר לנסוע בזמן מהדרכים הקיימות כיום. מקווה שהסברתי את עצמי היטב, תודה.

    השבמחק
    תשובות
    1. באמת?... באמת ?...... לנסוע בזמן? אתה רציני? איך זה קשור למשהו?
      השמש תזרח גם אם השעה היא 00:00,אני לא כלכלך בטוח שהבנת את המאמר

      מחק
    2. אני חושש שלא הבנת אותי כראוי. במאמר נשאל אם יש קשר בין השעה 6 לזריחת השמש, והבעיה היא שאנשים לא מבינים כראוי את הזמן ותפקידו. אמנם השעות נמדדות באופן שרירותי אבל הזמן הוא זמן, ולא משנה איך תמדוד אותו אתה חייב שתעבור כמות זמן מסויימת בשביל שתזרח השמש. זה כמו שמודדים משקל הערכים הם שרירותיים אך המשקל עדיין קיים. אז לא השמש לא תזרח בשעה 00:00 כי לא עבר מספיק זמן בשביל שתגיע שעת הזריחה (חוץ משמש חצות והיא לא רלוונטית כרגע) מקווה שהבנת אותי...

      מחק
    3. הסברת את עצמך גרוע

      מחק
  14. כתבתי תגובה ארוכה שנמחקה אז אכתוב בקיצור שהכסף הוא רק ייצוג, כך גם הזהב , הביטקויין והכסף. הדולר היה ייצוג של הנפט בעיקר ומשם הוא שאב את עיקר עוצמתו.
    היום אנחנו לקראת סוף עידן הנפט הזול, ולא יעזור שום פראקינג, הסיפור ייגמר בעתיד הקרוב, ולכן כל הכלכלה המערבית שהתבססה על הנפט הזול נפרמת מול עינינו. הדבר יוצר אפקט דומינו אדיר שגורם לכל המערכת לקרוס, הכוחות החזקים בעולם (תאגידי אנרגיה-בנקים-קואפרטביים-מדינות והצבא שלהם) היו רגילים לסדר הישן שהמונופול על האנרגיה העניק להם, הבעיה הגדולה שלהם היא שאין תחליף מונופוליסטי לנפט ולכן הם יוצאים מעורם על מנת לנסות ולשלוט בנו בדרכים אחרות....
    כאמור, הדולר היה המסמן הערכי המונופוליסטי של כל המערכת הזו, מאחר שכעת הנפט פשוט לא מספיק בשביל כולם וישנה התחממות גלובאלית אנחנו בצומת דרכים שאם נדע לנצל אותו נכון יכול להוביל לביזור כוח אמיתי בעולם והכחדתה של הגלובאליזציה המתועבת.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מתחבר למה שכתבת, מהי לדעתך הפעולה שיש לנקוט כעת? הפעלת לחץ על המערכת למעבר לאנרגיה חלופה?

      מחק
    2. המערכת לא קורוסת בגללנו ואנחנו לדעתי בתפקיד צופים פעילים בעיקר, צריך להימנע מלהשתתף בלקיחת חלק בקריסה ככל הניתן, למרות שפעמים רבות משתפים אותנו בלי רצוננו. לדוגמא כאשר משקיעים את כספי הפנסיה שלנו באפיקי השקעה מסוכנים בבורסה. מי שיכול שיגן על החסכונות שלו באמצעות השקעות סולידיות, שיצטמצם בהוצאות, שיילמד לעשות דברים בעצמו, חשוב להקיף את עצמך באנשים טובים, משפחה וקהילה שם יש אנשים שאתה מכיר ויכול לסמוך עליהם מבחינה ערכית, ליצור מערכות קיימא מקומיות, לגדל אוכל, באופן כללי לחיות באופן מינמאלי ומקיים ככל הניתן....
      לפעמים הפעולה הטובה ביותר היא היעדר פעולה קיצונית, צריך להסתגל לשינויים שהולכים להגיע להיות עם האצבע על הדופק אבל להימנע מאלימות ולהימנע מסיכונים, מצטער על הקלישאות אבל לדעתי אנחנו במעיין ימי ביניים שכאלו...

      מחק
  15. הסיפור על ה"פרה-היסטוריה" של הכסף הוא כנראה פיקציה של כלכלנים, מסתבר שמחקר היסטורי ואנתרופולוגי אמיתי לא מאשש אותו. כלכלנים לא באמת יצאו וחקרו חברות פרימיטיביות או ערכו מחקרים היסטוריים על האימפריה הרומאית לפני שהם הגיעו לסיפור הזה של "קודם היה ברטר ואז המציאו את הכסף", הם פשוט המציאו סיפור שנשמע להם הגיוני והתאים לתאוריה.

    למשל, אפילו הבעיה הבסיסית שלכאורה הכסף הגיע על מנת לפתור היא פיקטיבית. היסטוריונים ואנתרופולוגים מעולם לא מצאו עדויות לחברה אנושית שהתקיימה על סחר חליפין, וממילא לא נוצר צורך להמציא משהו שיתווך בין תפוזים לבין אוטובוס לבין פרה. מה שכנראה היה, ולכך יש עדויות היסטוריות, זה חוב ואשראי. אם אני ואתם חיים בכפר קטן של מאה מאתיים אנשים, והאבות שלנו והסבים שלנו חיו ביחד, ואנחנו נחיה ביחד באותו מקום קרוב לודאי עד יום מותנו, וכל המארג החברתי שלנו משותף, למה צריך להחליף תפוזים בבננות באופן מיידי? היום אתה צריך בננות ולכן אני אתן לך בננות, ובעוד שבוע אני צריך מחרשה אז אתה תדע מי חייב מה למי ואתה תיתן לי מחרשה. ואם המחרשה שווה קצת יותר מהבננות (וכולם ידעו כמה שווים דברים, בשביל זה לא צריך להמציא כסף פיזי, רק יחידות) אז אין בעיה, כי בעוד חודש אני אתן לך עוד בננות, או סיר לבישול, או אביא אוכל לחתונה של הבן שלך. אני לא הולך לשום מקום, ואתה לא הולך לשום מקום, אנחנו נמשיך לחיות יחד ולהיות תלויים אחד בשני, ולשנינו יש שם טוב וכבוד עצמי ומעמד בקהילה שעלינו לחשוב ולשמור עליהם.

    כסף נזיל, נטול היסטוריה ולא אישי, חיוני כאשר סוחרים בין שני אנשים זרים שאין להם שום דבר במשותף ואין ביניהם טיפה של אמון וכנראה שלא יראו שוב אחד את השני. בתוך חברה אנושית (כפי שהתקיימה במשך רוב ההיסטוריה) חיה ומתפקדת, אפשר בקלות להסתדר עם חוב ועם קרדיט. בעיית הברטר היא פיקציה.

    (המידע מבוסס בחלקו על הספר המעניין "חוב: 5000 השנה הראשונות". מומלץ ביותר).

    השבמחק
  16. כאשר בנק נותן הלוואה ליזם, חברה, בעל דירה, למישהו שמיצר....הוא עוזר ליצר צמיחה. זו מטרת הבנק. במשך 60 שנה מאז מלחמת העולם השניה העולם צמח בעזרת השיטה הזו. מה הבעיה שיש לכם עם זה שהבנק מיצר כסף? שהוא מנצל את השיטה לחהתעשר? אז שהבנקים יהיו כולם קהילתים או של נממשלה. שהוא לוקח סיכונים מיותרים להתעשר? יש בשביל זה רגולטורים. לולי הבנקים לא היו תרופות חדישות ומכשור רפואי חדיש ותקשורת.
    אני מצטער אבל לא הבנתי מה המסק של אורי ירון פה. כתוה הרבה אבל מחדש ואומר מעט מאד

    השבמחק
    תשובות
    1. אין שום בעיה עם זה שבנקים מייצרים כסף חדש. הבעיה היא שרק לבנקים מותר לייצר כסף חדש והדרך היחידה שאני יכול לקבל אותו הוא רק דרך זה שאני אתחייב לשלם עליו לבנק ריבית. הבעיה היא שאם שמיים יפלו יעשה את מה שהבנקים עושים, השמיים יפלו עליו אחרי שיכנס כמה שנים לכלא בעבירה של גניבה ורמאות. הבעיה שאם אני אייצר כסף חדש ואתן אותו לא מחוב -על פי חוק המדינה יכולה לשלוח אותי לעד 5 שנים לכלא (סעיף 72 לחוק בנק ישראל).

      מחק
    2. ערן, נראה לי שלא הבנתי אותך... האם אתה בעד לאפשר לבנקים לייצר שקלים חדשים?? או האם כשאתה אומר "כסף חדש" את מתכוון למטבע משלים כלשהו.

      כל הרעיון בתכנית שיקאגו להבנתי הוא שרק גוף מוניטרי של המדינה יקבע את כמות השקלים החדשים בשימוש ורק הוא יוכל לייצר שקלים חדשים. ברגע שנותנים לבנקים פרטיים את הזכות לייצר את השקלים החדשים מאבדים שליטה על כמות הכסף וכתוצאה מזה על ערך המטבע...

      מחק
    3. באופן עקרוני אני בעד שכמעט כל אחד יוכל לייצר מטבע משלו. אם הבנקים ירצו להמשיך לייצר כסף משלהם לפי השיטה הקיימת הם יוכלו לעשות זאת אלא שבהינתן אלטרנטיבה ותחרות על המטבע שיצבור הכי הרבה אמינות (ומכאן שיהיה גם סביר להניח ההוגן והשקוף ביותר) קשה לי להאמין שמישהו יבחר להשתמש בכסף הבנקאי. כך או כך בשיטה שבה יהיה שוק המטבעות פתוח לתחרות או סגור כמו היום, אין שום סיבה שאת הכסף הלאומי ייצר גוף פרטי ופה נכנסת תוכנית שיקאגו עם פתרון נהדר.

      מחק
    4. אני חושב שאתה קצת אופטימי בקטע הזה - לצערי אנשים יקחו הלוואה במטבע שהכי קל לקבל בו הלוואה.

      מחק
  17. יש שתי דרכים לגייס כסף: חוב ומניות (Equity). מי שיוצר את הצמיחה זה היזם, ולא מי שנתן לו את הכסף. כל מקרה שבו גויס כסף כחוב, היה אפשר גם לגייס באקויטי, אבל היזם כנראה בחר שלא לעשות ככה כי אז צריך להתחלק בסיכוי ולא רק בסיכון. אם הייתה לו רק אפשרות לגייס באקוויטי, אז הוא היה עושה את זה כך. עדות לכך תוכל לראות בתעשיית ההיטק/ביומד שלא חיה מהלוואות אלא רק מאקוויטי וטפו טפו טפו מסתדרת.
    וכך לא מיוצר כסף "חדש", אלא רק זז כסף קיים, והצמיחה לא נפגעת.

    השבמחק
  18. כל הדיבורים על הפרטת ייצור הכסף והפיכתו לסחורה בשוק, הופכים את האתר בעיני המתבונן החיצוני למשהו הזוי ורחוק מהמציאות, זאת בשעה שניתן לקחת את הרעיונות המעולים שיש כאן ולהחילם על המציאות העכשווית הקיימת.
    הדרישה כלפי המדינה צריכה להיות ברורה וחד-משמעית - להגדיל את התקציב ככל שנדרש על מנת לאפשר לכלל האזרחים רמת חיים סבירה. מול זה יופיע (כרגיל) הטיעון ש"מאיפה ניקח את הכסף", וזה לב העניין - בהמשך למאמרו המצויין של אורי ירון והעובדה שאין כל בעיה בייצור, במשאבים בכח-אדם ובכל מה שיכול לאפשר לכולנו לחיות ברווחה, צריך להעמיד את הדברים על השולחן ומול הטיעון של "אין כסף", להגיד - יש כסף, למדינה יש את הפריבילגיה לייצר כמה כסף שדרוש לקיים רמת חיים נורמלית לכלל אזרחיה, ואין שום סכנה של אינפלציה וכל ההפחדות בנידון. כל עוד הכסף שייוצר ע"י המדינה ישמש לרווחת אזרחיה, לא תהיה שום אינפלציה.
    מכאן צריכה לצאת הקריאה והדרישה כלפי הפוליטיקאים ולסייע להם לצאת מחוסר האונים מול "כלכלני המחסור" שעומדים מול הגישה הזו כמו קיר.

    השבמחק
  19. מציע לך לקרוא את for us - the living של Heinlein הוא היה חלק מתנועה פוליטית-מוניטרית שנקראה EPIC וטענה בדיוק מה שאתה אומר בשיא המשבר הגדול בארה"ב ב-1936. הרעיון לא חדש אבל משום מה לא מצליח להתרומם.

    השבמחק