לפניכם הצצה קצרה ונדירה החושפת אותנו לסיפור שלא מסופר היום בתקשורת המיינסטרים אודות העיוות הכלכלי שאחנו חיים בו. פרוטוקול הדיונים מ1939 של הוועדה הממשלתית בבנקאות ומסחר בקנדה המפורסם פה, מבהיר עד כמה הדרך לשינוי כלכלי אמיתי היא כל כך פשוטה ,כל כך מתבקשת וכל כך הגיונית. אלא שאנחנו יותר מ70 שנה אחרי, שנולדו לתוך השיטה, שמלמדים אותנו רק אותה באקדמיה ומכריחים אותנו להשתמש רק איתה בעולם - קשה לנו להבין את מה שהבינו אז בקנדה, שאפשר גם אחרת.
החל משנות ה40 של המאה הקודמת ,ממשלת קנדה שינתה את השיטה הכלכלית שהיא הנהיגה במדינה עד אז לשיטה ייחודית אחרת. תושביה הרגישו את השינוי כמעט מיד: למרות שקנדה השתתפה במלחמת העולם השניה ולמרות ההוצאות הכבדות שהיו לה ,כלכלתה כלל לא נפגעה וחובה נשאר יציב. תושביה נהנו ממערך סוציאלי מכובד, מערכת חינוך מפוארת הוקמה, מערכות תחבורה הכוללות את סלילת הכבישים הארוכים ביותר בעולם נכון לאותה תקופה נוצרו ,כמו גם רכבות תחתיות , שדות תעופה, ביטוחי בריאות ממלכתית ואפילו הוענקה רשת בטחון פנסיונית לכל תושביה הותיקים. הכל ללא הגדלת החוב וכמעט ללא העלאת מיסים. נשמע כמו משהו דימיוני בימינו.
ב1975 שונתה השיטה שם כבר לשיטה הנהוגה בכל העולם: הבעיות שכל העולם סבל מהן ,קרי חובות ומיסים גבוהים, הפכו מאז לחלק בילתי נפרד מכלכלת קנדה.
אז מה היה "פתרון הקסם" של הקנדים?
ב1975 שונתה השיטה שם כבר לשיטה הנהוגה בכל העולם: הבעיות שכל העולם סבל מהן ,קרי חובות ומיסים גבוהים, הפכו מאז לחלק בילתי נפרד מכלכלת קנדה.
אז מה היה "פתרון הקסם" של הקנדים?
בדיונים שקדמו לשינוי , התפתח דיון מעניין בין גארי מקגיר, פוליטיקאי קנדי שאחראי במידה רבה לרפורמה הזו, לגראהם טאוורס, מי שהיה נגיד הבנק המרכזי של קנדה באותו הזמן. מדובר בדיונים שבימינו כבר לא ניתן למצא בין איש פרלמנט ששואל את השאלות הנכונות לאיש בנקאות שעונה בצורה ישירה שקופה ,בהירה וללא התחמקויות. והתוצאה: חשיפה נדירה של הדרך בה נוצר הכסף בעולם. בין שני האישים האלה הוסכם כי נושא זה מהווה בעיה גדולה של הממשלות בעולם בכלל ובקנדה בפרט .מכאן הפתרון לשינוי המתבקש היה מהיר.
גראהם טאוורס (מימין) וגארי מקגיר |
לפניכם תמצות קצר ופשוט להבנה של הדיונים שתועדו ב-850 עמודים שחושפים את הפתרון הקנדי. הקישור לפרוטוקלים המלאים מופיעים בסוף המאמר:
מר מקגיר: האם אין ספק בכך שהבנקים הם אלה שיוצרים את אמצעי החליפין?
מר טאוורס: זה נכון. לשם כך הם קיימים...
אלו הם עסקי הבנקאות, בדיוק כפי שמפעל לפלדה מייצר פלדה.
תהליך היצור כולל יצירת רישום באמצעות עט-ודיו
או מכונת כתיבה בתוך ספר. זה הכול.
בכל פעם שבנק נותן הלוואה (או רוכש ניירות
ערך), אשראי בנקאי חדש נוצר – הפקדות חדשות [נוצרות] – כסף חדש לחלוטין [נוצר]. אם לדבר באופן
כללי, כל הכסף החדש מגיע מהבנק בצורה של הלוואה. מאחר והלוואות הן חובות, אז במערכת
הנוכחית כל הכסף הוא חוב.
מקגיר: כאשר הבנק מלווה 1,000,000$ לממשלה עבור אגרות חוב ממשלתיות, מיליון דולר חדשים או דבר המקביל להם, נוצרים?
טאוורס: כן.
מקגיר: לכן זאת עובדה שמיליון דולרים חדשים
נוצרו?
טאוורס: זה נכון.
מקגיר: עכשיו, אותו הדבר נכון גם כאשר
עירייה או מחוז הולכים לבנק?
טאוורס: או לווה פרטי.
מקגיר: או כאשר בן אדם פרטי הולך לבנק?
טאוורס: כן.
מקגיר: כאשר אני לווה 100$ מהבנק כאזרח
פרטי, הבנק יוצר רישום בספר החשבונות, ומרגע זה יש תוספת של 100$ בהפקדות באותו
הבנק, בסך ההפקדות של הבנק?
טאוורס: כן.
מקגיר: מר טאוורס, כאשר אתה מרשה למערכת
הבנקים המסחריים לייצר פיקדונות, אשר עם השימוש הנפוץ בצ'קים כיום מהווים את 95% מכל הסחר החליפין בין העסקים הפרטיים והציבוריים, אתה למעשה
מאפשר לבנקים ליצור תחליף אפקטיבי לכסף, האין זאת כך?
טאוורס: הפיקדונות בבנקים הם כסף אמיתי
במובן זה, כן.
מקגיר: במובן זה הם (הפיקדונות) מהווים כסף
אמיתי, אבל, לאמיתו של דבר הם לא כסף ממשי אלא אשראי, רישומים בספרי חשבונות, אשר
משמשים כתחליף לכסף?
טאוורס: כן.
מקגיר: אז אנחנו מרשים לבנקים לייצר תחליף
לכסף?
טאוורס: כן, אני חושב שזו הערה נכונה אודות
בנקאות.
מקגיר: 12 אחוזים מהכסף בשימוש בקנדה נוצר
על ידי הממשלה באמצעות המטבעה והבנק של קנדה, ו-88 אחוזים נוצר על ידי הבנקים
המסחריים של קנדה על בסיס הרזרבות שיצר הבנק של קנדה?
טאוורס: כן.
מקגיר: אך אם יצירת הכסף היא זכות עליונה של
הממשלה, אז הזכות הזו הועברה מהממשלה לבנקים המסחריים בכל הנוגע ל-88% מהכסף?
טאוורס: כן.
מקגיר: האם תאמר לי מדוע המדינה, שיש לה
כוח לייצר כסף, צריכה לתת את הכוח הזה למונופול פרטי, ואז ללוות את מה שהפרלמנט
יכול לייצר בעצמו, בריבית, עד לנקודה של פשיטת רגל לאומית?
טאוורס: אם הפרלמנט רוצה לשנות את הצורה בה פועלת מערכת הבנקאות, אז ודאי
שזה בכוחו של הפרלמנט.
מקגיר: בכל הנוגע למלחמה, למטרת הגנה על
שלמות האומה, לא תהיה כל בעיה להשיג את אמצעי המימון, יהיו אשר יהיו?
טאוורס: גבול האפשרויות תלוי באנשים
ובמשאבים.
מקגיר: וכאשר יש שפע של אנשים ומשאבים, לא
יהיה קושי, באמצעות המערכת הבנקאית הקיימת, להשיג את אמצעי החליפין הנחוץ על מנת
לרתום את האנשים והמשאבים הנחוצים לעבודה להגנה על המולדת?
טאוורס: זה נכון.
מקגיר: האם תודה שכל דבר שהוא אפשרי מבחינה
פיזית ורצוי, יכול להיעשות אפשרי מבחינה כלכלית?
טאוורס: כמובן.
השיטה בקנדה אכן שונתה בעקבות הדיונים. ממשלת קנדה עד 1974 מימנה את פעילותה על ידי כסף שהוזרם אליה מהבנק המרכזי שלה בריבית אפסית. הלכה למעשה המדינה היא זו שיצרה את כספה למימון הפעולות שלה. מתוצאות המהלך יכלנו לתרשם בתחילת המאמר. ב1975 השיטה שונתה שוב בלחץ קרן המטבע הבינלאומית. הבנק המרכזי של קנדה קיבל עצמאות והמונופול ליצור הכסף חזר לבנקים המסחריים, בדיוק כפי שהיה לפני הרפורמה שהוביל מר מקגיר. הבעיות לא איחרו לבוא : החוב בקנדה תפח והמיסים עלו בעקבות כך ומאז הכל היסטוריה...
למאמר מורחב על קנדה של עד 1975 תוכלו לקרא במאמר כאן.
הפרוטוקול המקוצר המתורגם:
הגרסא המלאה של ה-850 עמודים נמצאת בחלקים ב-Scribd:
תודה גדולה לעומר על הקישורים והתרגום.
למאמר מורחב על קנדה של עד 1975 תוכלו לקרא במאמר כאן.
הפרוטוקול המקוצר המתורגם:
הגרסא המלאה של ה-850 עמודים נמצאת בחלקים ב-Scribd:
תודה גדולה לעומר על הקישורים והתרגום.
לא הבנתי מה החסרון בכך שהבנקים יוצרים כסף. הרי גם כשאני משקיע בקרן פנסיה או קרן השתלמות הקרנות מלוות את הכסף לאג"ח ובכך גם נוצר כסף חדש שכן בעלי החברות שבהן הושקע האג"ח משקיעות את הכסף במשק. במה שונה המחזור של הבנקים מכל כסף אחר שבמחזור במשק מלבד זאת שעל הבנקים חלה חובת רזרבה?
השבמחקבנקים הם גופים פרטיים שהאינטרס שלהם הוא לייצר לעצמם כמה שיותר רווח.
מחקברגע שהמדינה מוותרת על הריבונות על ייצור הכסף ומעבירה אותו לבנקים פרטיים - פה בדיוק מתחילה הבעיה (או ההונאה).
בנק פרטי קובע כמה כסף מיוצר ולאן הוא מגיע.
האינטרס של הבנק הוא לא רווחת הציבור ולא קידום עסקים או רעיונות וגם לא שוק חופשי. האינטרס של הבנק הוא להישאר מונופול ולייצר לעצמו כמה שיותר רווחים. תוך כדי גם אפשר לקנות מפלגות ולייצר ריכוזיות אצל מספר מצומצם של גופים והדרך מכאן לדיקטטורה הוא קצר.
אנונימי, אתה לא יכול ליצור כסף חדש, זה לא חוקי. אתה משתמש בכסף שהגיע אליך וכבר נוצר קודם לכן, ואיתו אתה קונה אג"ח. 93% מהכסף נוצר כשבנקים פרטיים כתבו מספרים על מחשב, יצרו כסף חדש והלוו למשהו (בין אם זה דנקנר, המדינה, המעסיק או השכן שלך).
מחקבאופן פשטני, הבנקים יוצרים את הכסף מכלום ומלווים אותו בריבית. כך המדינה נכנסת לחובות הולכים וגדלים, וכך גם הציבור. כדי להחזיר את החובות המדינה מגדילה מיסים או לוקחת הלוואות נוספות (אג"חים) ומגדילה את החוב שלה - בתקציב הנוכחי שליש מכל הכסף בתקציב הולך להחזר חובות ותשלום הריבית, סכום אסטרונומי.
הגדלת המיסים מקשה על הציבור להחזיר את חובותיו שלו, מה גם שמלכתחילה אין מספיק כסף כדי להחזיר את כל החובות. הציבור קונה פחות וגורם להאטה במשק - פחות הכנסות ממיסים. הממשלה מגדילה את המיסים או נכנסת לחובות עוד יותר גדולים כדי לשלם חובות קודמים ולקיים תקציב. התהליך הזה חוזר חלילה מול עינינו כבר הרבה שנים בכל העולם.
בסופו של דבר אי אפשר לעמוד בנטל החובות ומתרחש משבר בו הלווים מאבדים את רכושם והמלווים (הבנקים ובעלי ההון) מקבלים את הרכוש ואז "מתחילים מהתחלה" בדיוק באותה שיטה. העושר מתרכז יותר ויותר אצל קבוצה מצומצמת ויציבות המערכת מתערערת עוד ועוד, וברקע סבל של המוני אנשים בארץ ובעולם.
הפרטים מין הסתם הופכים את זה להרבה יותר מורכב, אך בהסתכלות כללית השיטה עובדת פחות או יותר כך.
אני כנראה לא מבין משהוא:
מחקאם אני נותן כסף לבן שלי - אני מניח שתסכימו אתי שלא מדובר ביצירת כסף.
אם אני מוותר על שימוש בכסף לזמן מסוים (תמורת רבית) לטובת הבנק ובאותו זמן הבנק מלווה את אותו הכסף למישהוא אחר (תמורת רבית גבוהה יותר) - איך יש פה יצירת כסף ?
עופר, זו בדיוק הנקודה. רוב האנשים בציבור מאמינים שהבנקים לוקחים כסף שאנשים אחרים חסכו ומלווים אותו למשהו אחר. אבל זה לא נכון במציאות.
מחקבפועל הבנק לא לוקח את החסכון שלך ומלווה אותו למשהו אחר. כשהבנק מלווה הוא יוצר כסף חדש שנוסף יש מאין למערכת הכסף - כחוב. כך נוצר רוב הכסף.
השינוי שמוצע הוא שבנקים לא יוכלו יותר ליצור כסף מכלום, ויוכלו רק להלוות כסף שהופקד אצלהם על ידי חוסכים, או שהשיגו בריבית מהבנק המרכזי - בדומה למה שתיארת בתגובתך, וכמו שרוב האנשים חושבים שבנקים פועלים כבר היום.
100% רזרבה אומר שהבנקים ילוו רק כסף שבאמת יש להם, ולא ייצרו כסף חדש או תחליפי כסף כפי שהם עושים היום.
זה ימנע מהבנקים הפרטיים את היכולת לשלוט בכמות הכסף במחזור, יוסיף יציבות ויקטין את רמת החוב של הציבור והמדינה.
הבנק לא לוקח את הכסף שלך ומלווה אותו למישהו אחר, הבנק לוקח את הכסף שלך ומלווה אותו ל 10 אנשים.
מחקעל כל שקל שרשום בנכסים של הבנק, הבנק יכול לתת 10 שקלים הלוואה.
זה בגלל שע"פ החוק מותר לבנק להחזיק פחות מ 10 אחוז מסך ההתחייבויות שלו.
9 השקלים מתוך ה 10 שהבנק מלווה הם למעשה יצירה של כסף חדש.
ל - אנונימי13 באוגוסט 2013 10:34:
מחקכתבת:
"הציבור קונה פחות וגורם להאטה במשק - פחות הכנסות ממיסים."
מדוע שהממשלה לא תכפיל את המשכורות במשק וכך תגדיל את הכנסותיה ממיסים?
למשל החוב הלאומי הוא Y והחזר הריבית עליו הוא X (החזר הריבית כיום הוא 50 מיליארד) מתוך תקציב Z, הממשלה תלווה כספים בשיעור Z.
החוב הלאומי יהיה כעת Y + Z . הריבית היא X/Y .
החזר הריבית על החוב יהיה כעת (X/Y)*(Y + Z)ויש להניח שהמיסים יגדלו פי 2 באותו הזמן והתקציב יגדל ל 2Z.
האם ההחזר היחסי של החוב מתוך התקציב החדש 2Z הוא גדול או קטן יותר מהקודם שהיה X/Z ?
החזר הריבית על החוב כעת הוא (לאחר סידור אגפים) X + XZ/Y .
ההחזר הזה יהיה לאחר חילוק ב 2Z:
= X + XZ/Y)/2Z)
= x/2z+ x/2y
(X/2(1/Z + 1/Y =
האם הביטוי שהתקבל שהוא החזר החוב היחסי גדול או קטן מהחזר החוב הקודם שהיה X/Z ?
נשווה ביניהם:
= x/z - x/2z - x/2y
(x/2(1/z - 1/y =
נדרוש:
0<(x/2(1/z - 1/y
יתקיים בתנאי ש Y>Z .
כלומר, החזר החוב היחסי מתוך תקציב המדינה יקטן, אם המדינה תלווה לעצמה בשיעור של תקציבה, תכפיל את תשלומי השכר והקצבאות, תכפיל את הכנסותיה ממיסים ותגדיל את הגרעון הכולל.
מסקנה 2:
המסקנה הקודמת איננה תלויה בשיעור הריבית על הגרעון הכולל. היא נכונה ביחס לכל שיעור ריבית שילקח בחשבון.
-
אני האנונימי מ-10:34, חישוב מעניין תודה על ההשקעה.
מחקא. אני חושב שהכנסות ממיסים לא תלויות רק בשכר של המגזר הציבורי והקצבאות. כך שאני לא יודע אם הכפלת השכר תביא להכפלת כל הכנסות המיסים, אם כי זה בטוח יכול להגדיל משמעותית.
ב. הגדלת הגרעון מגדילה את תשלומי הריבית העתידיים ופוגעת בדירוג האשראי של המדינה לקראת ההלוואה הבאה. בסופו של דבר המדינה תצטרך להחליט אם היא יכולה להרשות לעצמה להמשיך להגדיל את הגרעון כל שנה כדי להגדיל משכורות, ומה המחיר שהיא תשלם על כך. מה שאמרתי הוא בהנחה שרוצים להקטין את הגרעון (כמו מה שאומרים אצלנו השנה).
ג. אם הבנקים יגדילו דרסטית את היצע ההלוואות שלהם בהתאם לעלייה בשכר האם לא תווצר אינפלציה?
ד. אני חושב שהמדינה לרוב לווה מגופים אחרים ולא מעצמה בשיטה הנוכחית.
להגדיל משמעותית את המשכורות של מעמד ביניים ונמוך זה רעיון טוב - על פי קומהוף זה אחד הדברים ההכרחיים כדי למנוע משברים מוניטריים (Inequality, Leverage and Crises
Michael Kumhof and Romain Rancière ). רק לא צריך להגדיל את הגרעון לשם כך. המדינה יכולה להלוות או להביא את הכסף לעצמה מבלי להכנס לגרעון גדול יותר ומבלי להגדיל את נטל החוב שלה כלפי גורמים חיצוניים.
זה ע"פ הבנתי, אני ממש לא מתיימר להבין את המערכת הנוכחית לפרטיה.
בנוסף לכל מה שנאמר, אם הבנק יוכל להלוות רק כסף שבאמת הופקד ולא כפול 10, הבנק יהייה מוכן לשלם ריבית הרבה יותר גבוהה על פיקדונות והמרווח בין הלוואה מהבנק להפקדה במונחי ריבית יהייה הרבה יותר קטן, היום הבנרים עושים מהמרווח הגדול הזה סכומי כסף אדירים על גב האזרחים הן הלווים והן המפקידים שמרוויחים ריבית עלובה על פיקדונות. בקיצור מהלך שימנע מהבנקים להמשיך ולעשוק למוות את האזרחים.
מחקתוספת:
מחקאם רוצים לדעת בכמה החזר החוב היחסי הישן גדול מהחזר החוב לחדש,
מחלקים את הביטוי לישן בבביטוי לחדש:
( x/z)/( x/2z+ x/2y)=(2Y)/(Y+Z)
נניח שתקציב המדינה הנוכחי Z הוא חצי מהגרעון Y:
Y=2Z
נציב בביטוי הקודם ונקבל: 4Z/3Z=4/3
כלומר, החזר החוב היחסי ההתחלתי גדול פי 1.33 מההחזר החדש.
לכן המהלך של הכפלת התקציב משתלם.
אם רוב התקציב החדש יופנה לבעלי המשכורות הנמוכות, העניים ומקבלי הקצבאות, נראה הקלה גדולה ביוקר המחייה.
הדגש הוא שתהיה העלאה נמוכה בלבד של המשכורות הגבוהות.
יהיה צורך להתגבר על תאוות הבצע וצרות העין של "המקופחים".
ראשונים לדוגמה אישית להקטנת פערי שכר ישמשו השרים, חברי הכנסת, פקידי האוצר, לאחריהם עובדי הנמלים, חברת חשמל...וכל בעלי משכורות העתק.
אם בנוסף יאסר על הבנקים לגבות ריביות - החגיגה של בעלי ההון ומנהלי הבנקים ועובדיהם הבכירים תפסק.
יזמים יוכלו לגייס כספים מהציבור דרך הבורסה.
-
הרעיון הזה של הכפלה תקציבית ניתן לבצע אותו כל שנתיים או כל 4 שנים.
כמובן שתהיה אינפלציה, אבל לא יהיה מיתון ומחסור.
כשהמספרים יהיו גדולים מאוד יהיה אפשר להחליף את המטבע.
המסקנה היא שבשיטה הנוכחית אפשר ויש להקל ביוקר המחייה.
המצוקה הקיומית כלכלית שרבים סובלים ממנה נובעת בעיקרה מהעדר ערכים או ערכים מעוותים. שיטה כלכלית היא רק כלי. ישנם כלים טובים וישנם כלים גרועים.
השיטה איננה מהות הפתרון.
מה יקרה אם הריבית על הגרעון תבוטל וכל הרביות במשק יבוטלו מלבד הלוואות של הציבור(מרצונו החופשי) לייצרנים ויזמים?
זהו סיפור אחר. אפשר בקלות להבחין מי יפסיד ומי ירוויח.
לדעתי התפקיד העיקרי של הריבית בהיסטוריה האנושית הוא רק אחד -
לפרנס את תאוות הבצע של בעלי ההון על חשבון עושק הציבור היצרני.
-
(לתשומת לבך - ערן.ה)
this note is legal tender for all debts public and private
השבמחקtranslation: sucker be aware .fine print is here because we know u r 2 stupid 2 actualy get it
did you read the whole 800 pages to say the translation is out of context ?
מחקערן
השבמחקאם אני מבין נכון יש פה שני נושאים שונים ויש פה נטיה לערב ביניהם
האחד- החוב של הממשלה נושא ריבית גבוהה מכיון שהם לווים את הכסף ולא מיצרים אותו.
השני- הבנקים יוצרים כסף יש מאייםן ונהנים מרווחי ריבית.
לגבי השני- בעבר הבנקים היו מגישים שרותי בנקאות חינם ובתמורה הם היו נהנים מהיכולת להרוויח על הפקדות המשכורות של האזרח. האינטרס שלהם היה להציע שרותים שיגרמו לנו לבחור בהם להשקעות החסכונות שלנו על מנת שהם יוכלו ליצר בעזרת הפקדונות כספים. כיום התלות בבנקים גדולה עד כדי כך שהם סוחטים עמלות שלא היו בעבר. יותר מזה עם התפתחות התקשורת הם יצרו כלים חשבונאים נוספים שמאפשרים להם להרוויח על מכירת תיקי הלוואות לא בטוחים, יצור זהב וירטואלי, קומודטיס ועוד. הסיכון שטמון באלו פוגע בכלכלות ובחברות המשקיעות בכלים הכלכים האלו.
איך ניתן להקטין את הסכיון ומי יפקח?
לגבי הלואות הממשלה בריבית. האם הבנק המרכזי לא אמור להעביר את רווחיו למדינה? ובכל מקרה אני לא מבין את הרעיון שמישהו אחר מיצר כסף לקנית אג"ח של המדינה. המדינה לוקחת הלוואה ומי שקונה את האגרות חוב אמור להיות קרנות פנסיה שלנו.כמובן שאם המדינה מלווה כסף לבנק למטרות "האצת המשק" והבנק משתמש בהם לקנית אגרות חוב זו מרמה. אבל לבנקים יש יכולת להלוות רק ביחס מסויים לכמות הכסף שיש להם, ואם הם בוחרים לקנות אג"ח בכסף שנועד להלוואות וזה מצב לא רצוי ניתן לאסור את זה בחוק. אני עדיין לא מבין מה זה משנה אם המדינה מיצרת את הכסף או הבנק מיצר את הכסף. הטענה שלך שהבנק מיצר את הכסף ומלווה לממשלה לא ברורה לי.
שנת 1912 נרשמה כאחת מ 5 השנים החמות ביותר בעולם בהסטוריה.
השבמחקחמשת החודשים הראשונים של 2013 היו השחונים ביותר שתועדו אי פעם בקליפורניה.
עירית לוס אנג'לס העלתה את הסכום המשולם לתושבים תמורת סילוק מדשאות מ–19 דולר ל–23 דולר בעד מ”ר. התעריף בלונג ביץ’ הסמוכה ללוס אנג’לס עומד על 28 דולר למ”ר.
הפארקים משובצים פיסות דשא סמליות המוקפות בצמחייה מקומית. המדשאה הירוקה בפארק המפאר את חזית העירייה הפכה לגינת סוקולנטים.
מאז 2003, השקיעה עיריית לאס וגאס 200 מיליון דולר בסילוק כ-15 מיליון מ”ר דשא מגינות של בתי מגורים ובתי עסק.
ערן, יש תיעוד כדאי עבדה מערכת הפנסיה שלהם?
השבמחקערן, כתבה מצויינת.
השבמחקאגב יש טעות במאמר, "כלל נפגעה" במקום "כלל לא נפגעה".
כתוב בצורה בהירה ופשוטה.
ממליץ לכולם להפיץ לכל עבר כדי שתהייה מודעות ציבורית.
תודה!
תודה תומר
מחקתוקן
אז מה הם המסקנות?
השבמחקא. קרן המטבע העולמית משמשת כזרוע שליטה ארוכה של גוף המעוניין בטובתו בלבד.
ב. הטמעת השיטה הנוכחית בוצעה בכוח ונגד הציבור.
ג. לא רק בקנדה אלא גם בישראל הוטמעה השיטה לפני בערך שלושים שנה.
ד. הכל הצגה אחת גדולה בניצוחו הבלתי מעורער של גוף מוסתר.
עורב
ברור שיש היום אימפריה גלובאלית ומאתיים המדינות הן רק פיקציה (מסמלות תחומי שיפוט, אך הן לא עצמאיות באמת..תראה לי מדינה שיכולה לצאת למלחמה על דעת עצמה, או להנהיג שיטה כלכלית משל עצמה, מלבד בודדות). הגיוני לחשוב שיש גוף ששולט אלא שאף אחד לא באמת יודע מי הוא...
מחקארבם:
מחקנראה ש"הגוף השולט" בהחלט לא מעוניין שיהיה ניתן לזהות או אפילו להגדיר אותו במדויק - בין השאר כי זה מאוד יקל על תקיפתו בשיח הציבורי - נכון לעכשיו קשה מאוד להתייחס ולדבר על גוף שלא ניתן להסביר בפשטות אפילו מי הוא מבלי להראות כחובב תאוריות קנוניה הזוי שתכף יתחיל גם לדבר על חייזרים.
לעניות דעתי הכי נוח לחשוב על הקבוצה הזו כסוג של אצולה שצמחה מתוך משפחות הכסף הגדול ושמתפקדת בצורה דומה למדי לאצולה האירופית של ימי הביניים ועד למאה ה-19 (במובן זה שאסור לראות בה גוף הומוגני אחיד - יש מאבקי כוח גם בתוך הקבוצה הזו מן הסתם אנחנו פשוט לא שומעים עליהם).
יש כמה ספרים שיכולים לעזור בלהבין מי הם יותר טוב:
אלדוס האקסלי - עולם חדש אמיץ - האקסלי להבדיל מאורוול לא חשש משליטת מוחלטת של המדינה עלינו דרך המידע אלא בשליטה עדינה יותר דרך עודף מידע וגירויים - בדיוק מה שאנו חוזים בו כיום כל פעם שפותחים עיניים. בעולם של הצפת מידע קשה מאוד לייצר תמונה ברורה של העולם ולכן קשה מאוד לבני אדם להבין את הדרכים שבאמצעותן הם בעצם הופכים לעבדים - סוג של מטריקס.
http://abetterkuwait.files.wordpress.com/2011/08/orwell-huxley.jpg
הספר חשוב כי אלו בדיוק סוגי השליטה וההסוואה ש"הגוף השולט" נוקט בה - עודף מידע כך שכבר לא יודעים מה אמיתי ומה ספין ומה סתם הזייה - חשוב לזכור שהאמת בכל זאת מסתתרת שם בפרטים הקטנים וכמו בתמונה של חרק שמסווה את עצמו כנגד הצמחיה - רק אם מסתכלים היטב ובסבלנות ניתן לאחר זמן מה לראותו.
Century of War - William Hangdahl - ההיסטוריה הפיננסית של המלחמות במאה ה-20 - ממלחמת העולם הראשונה ועד יום כיפור, לכולן היה מרכיב פיננסי חשוב ביותר שלא מלמדים עליו בתיכון (וגם לא ברוב האוניברסיטאות). מרתק מפחיד ומומלץ לכל חובב היסטוריה.
the monster from jackal island - (עיון) איך רוח האומה האמריקאית החופשיה נאנסה בסתר ונלקחה בשבי ב-1913 על ידי מספר בנקאים ומלחכי הפנכה שלהם על ידי העברת חוק הפדרל ריזרב סיסטם (ומס ההכנסה האמריקאי) בקונגרס. מלא בהסברים יפים פשוטים ונטולי מונחים פיננסים מופלצים ובגדול של כל מה שערן כותב עליו כאן (כולל תקציר הספר והנקודות העיקריות שנכתב על ידי הסופר עצמו).
בסוף זה לא משנה איך קוראים להם בדיוק מדובר בקבוצת אנשים שמתקפדת כמו אצולת הברונים של אירפוה ומה שהיה באירופה אז הוא גם מה שיש בכל העולם כיום (אפשר גם לומר שהאירופים הדביקו את כל העולם במחלת החוב שלהם) - אותן משפחות שהחזיקו בכסף פעם מחזיקות בו גם היום רק בצורה הרבה יותר מבוזרת ועקיפה. אם פעם רוטשילד או ביר או רוקפלר החזיקו בצורה ישירה ברורה בנכסיהם היום הם הקפידו להעלם אל תוך הרקע ולא לקשור את שמם בשם המוסדות הפיננסים (או הפוליטים) בהם יש להם שליטה או השפעה. אותו הדבר נכון גם לגבי אצולת העילית המגה עשירה של אירופה (מלכים ואולי גם כמה רוזנים וכו').
דרך אחרת להגדיר אותם זה פשוט סטטיסטית - האלפיון העליון של העולם. הבעיה כאן שקשה מאוד למדוד את זה - יש לי הרושם שרשימות עשירי העולם שמפרסמים המגזינים מדי פעם קצת חסרות וגם שמעתי טענות שמשפחת רוטשילד למשל שווה 100 טריליון (אלף מיליארד) דולר שזה כמובן הרבה יותר מכל מה ש-50 העשירים ביותר גייטס סלים וכו' שווים ביחד אבל לא לגמרי בלתי הגיוני - האם זו המצאה של אנטישמים או שיש בזה גרעין של אמת? קשה מאוד לומר אבל מפתה לחשוב שיש בכך משהו והרשימות שאנחנו נחשפים להן הן חלקיות גם אם המספר עצמו 100 טריליון - מוגזם.
בכל מקרה ולסיכום הנאום :) ההקבלה הטובה ביורת זו אצולת ימי הביניים רק בקנה מידה גלובלי (ואנחנו הצמיתים כמובן).
האנשים שנמצאים בראש הפירמידה נקראים "זקני ציון".
מחקלא שזה באמת השם שלהם ולא שזה אומר מי הם (אני מסכים שלא סביר שהאנשים ששמותיהם מוכרים בציבור הם באמת האנשים עם הכוח)
אני גם די משוכנע שהם לא ממש יהודים, כי אני רואה מסביבי די הרבה יהודים והם לא עושים רושם מתוחכם במיוחד.
אבל אני באמת ממליץ לכולם לקרוא את הספר, אפילו שהוא זיוף אנטישמי, כי הכל הכל כתוב שם: איך להחליף זהב בכסף נייר, איך להשקיע מדינות בתוך חובות, איך לתמרן את הריביות ועוד ועוד
גם אני מציע לקרוא בראש פתוח את "הפרוטוקולים של זקני ציון".
מחקרק לשם ההבהרה: מיותר לציין ששם המסמך הוא זיוף, והקשר ליהודים גם הוא זיוף. אין שום קשר בין יהודים לבין המסמך. אך יש לציין כי אין בעובדות אלה על מנת לפקפק בנכונותו של המסמך המקורי.
נכונותו של המסמך המקורי?!
מחקעל מה אתם מדברים?
http://www.youtube.com/watch?v=o56-zJ0uSL8
למעשה נראה כאילו קרן המטבע היא מקור כל רע והיא המפיצה את המישנה הקלוקלת לכל הארצות ואף כופה את מישנתה.
השבמחקישראל שפוטה מדי של השיטה אבל למה קנדה לא מתנגדת היום לשיטה?
מאותה סיבה שילד מוכה לא יוצא נגד אבא שלו. לזה הוא נולד וזה מה שהוא מכיר ולכן הוא גם חושב שאלה החיים שהוא אמור להמודד איתם.
מחקשבע הדרכים להתמודדות עם העתיד לבוא
השבמחקא. אל תחשוב ממון הנ"ל יגרום לך לשיגעון
ב. הכן עצמך לצנע ואל תחפוז לעיוורון
ג. ודא כי משפחותיך אינם הולכים לאבדון
ד. ראה השפע כיצר הרשע
ה. עמוד על אמותיך אל תתנגד לאבותיך
ו. האמן בישועה היא זו שתמיד ניצחה
ז. שמ"א ישראל היא נחלתך
עורב
תגיד עורב, אתה יודע לכתוב בעיברית? - לא הבנתי אף משפט ממה שכתבת. (אם לא חתמת בשמך " עורב" - הייתי חושב שאידיוט כתב זאת)
מחקאסף
אם לא הבנת אף משפט זה מעיד על ידיעת העברית שלך ולא שלו.
מחקמה עדיף? שהממשלה תדפיס כסף בלי סוף ונחזור להיפר אינפלציה?
השבמחקציטוט של חוקר בכיר בקרן המטבע העולמית שהתייחס לטענה הזו:
מחקAnother advantage [in the Chicago Plan] is the ability to drive steady state inflation to zero in an environment where liquidity traps do not exist, and where monetarism becomes feasible and desirable because the government does in fact control broad monetary aggregates. This ability to generate and live with zero steady state inflation is an important result, because it answers the somewhat confused claim of opponents of an exclusive government monopoly on money issuance, namely that such a monetary system would be highly inflationary. There is nothing in our theoretical framework to support this claim. And as discussed in Section II, there is very little in the monetary history of ancient societies and Western nations to support it either.
Benes, Jaromir, and Michael Kumhof. The chicago plan revisited. International Monetary Fund, 2012: p. 56
www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2012/wp12202.pdf
http://canadianinflation.com/historical-canadian-inflation-rates/
השבמחקנראה שזה גם לא השפיע כל כך על האינפלציה.
התיאור שמופיע כאן מזכיר לי ספר שקראתי די מזמן
השבמחקספר מד"ב בשם היפריון של דן סימנוס.
רק חבל שזה לא מיושר על המציאות. ע"פ תיאוריית יצירת הכסף האינסופית של הבנקים המסחריים, כדי לעמוד ביחס הלימות ההון הנדרש מהן (להחזיק 10 אחוז מסך ההלוואות שנתנו) ההון העצמי שלהם צריך לגדול באופן מפלצתי כי רק כך יוכלו לייצר עוד ועוד כסף. הכסף שאזרחים מפקידים חזרה לא יכול לשמש את הבנקים באופן ישיר למתן הלוואות אלא אם הוא הולך להון העצמי וההון הזה כאמור לא גדל כל כך מהר.
השבמחקלשים את הלימות ההון על בעצם 100 אחוז כפי שמציעים פה זה בעייתי כי אז לא יהיה פתרון לאחת הבעיות הכי גדולות בכלכלה אותה אפשר לתאר במודל הפשוט הבא: אם A זה סכום הכסף שכל מקומות העבודה ונותני השירותים מוציאים על כל מה שהוא לא שכר (חומרי גלם, מיסוי, מבנים וכו) ו - B זה סך הכסף שכל מקומות העבודה ונותני השירותים מוציאים על משכורות לעובדים שלהם, אזה מחיר הכולל של כל המוצרים שהם מייצרים והשירות שהם נותנים הוא A + B. אבל מאחר ואמרנו שזה מייצג את כל מקומות ונותני השירות העבודה אז רכיב השכר B מייצג גם את כל המשכורות והם אלה שבסופו של דבר אמורים לצרוך את המוצרים האלה אז יוצא שמה לעשות B < B + A. כלומר לכלל האוכלוסייה אף פעם לא יהיה מספיק כסף באמת לרכוש את כל המוצרים והשירותים שהם עצמם מייצרים.אין לזה פתרון אמיתי מלבד הגדלה איטית ומבוקרת של כמות הכסף בשוק, מה שנקרא "אינפלציה".
"אם A זה סכום הכסף שכל מקומות העבודה ונותני השירותים מוציאים על כל מה שהוא לא שכר (חומרי גלם, מיסוי, מבנים וכו)"
מחקמהיכן A בא?
נניח שני אנשים : האחד הוא מקום עבודה והשני עובד שלו.
נניח שחומר הגלם הם בחינם (במערכת סגורה כמו כדו"א).
מקום העבודה מוציא 10 שקלים על חומרי גלם וייצור.
ומוציא 10 שקלים על שכר לעובד שלו. חומרי הגלם הם בחינם, לכן למעשה מחיר הייצור הוא השכר לעובד.
סה"כ ההוצאות 10 שקלים.
מקום העבודה מוכר את התוצרת שלו ב 10.
העובד קונה את התוצרת הדרושה לו ב 10 שקלים. והמחזור ממשיך להתגלגל.
מכאן שמחיר הייצור והחומרים A מגולם בעלויות השכר B, או A==B.
לכן המחיר הכולל של שרותים ומוצרים הוא B, לכן טעות לרשום A+B.
במדינות כמו אנגליה יחס הרזרבה הוא 0%.
מחקע"פ בנק ישראל בחלק מהמקרים אין חובת נזילות: "... לפיקדונות מעל שנה אין חובת נזילות."
http://www.boi.org.il/he/Markets/ReserveRequirement/Pages/Default.aspx
אם אתה מתעניין, אני ממליץ לך לקרוא את המאמר The Chicago Plan Revisited שמסביר ממש בפירוט את שינוי השיטה ואת ההשלכות הצפויות על הכלכלה. זה נכתב ע"י חוקרים בכירים מחטיבת המחקר של קרן המטבע העולמית. הם השתמשו במודלים מתקדמים כדי לבדוק את כדאיות השיטה.
מחקבין תוצאות המודל היו שהתמ"ג גדל ב-10% לאחר מעבר לשיטה הזו, וגם ההשקעות והצריכה גדלו.
The post-transition economy exhibits a very large output gain that eventually approaches 10% for GDP. This is mainly driven by a 27% increase in investment, and accompanied by an eventually almost 5% increase in consumption.
p. 50
http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2012/wp12202.pdf
מציעה לכולכם לקרוא את " דוקדרינת ההלם" מאת נעמי קליין. ספר (עיון) שמסביר וחושף כיצד במהלך ה-30 שנה האחרונות מדינות משברים ומלחמות נוצרו וניצלו ל"טובתם" (לא מרוע צרוף, רק כי הם לא הכירו אחרת מ"השיטה") ליצירת כסף ע"י שחחקנים בינלאומיים, גופים מוניטריים וסתם כלכלנים ובירוקרטיים. מפחיד ומרתק.
השבמחק