בנק ישראל איבד שליטה על חובותיו -נאלץ להמר בסכומי עתק על נכסים מסוכנים

מאת: ערן הילדסהיים

בלי פיקוח, בלי דיון ציבורי, מבלי לשאת בתוצאות הפסד שכבר הגיע כמעט עד לגובה הגרעון הלאומי,בנק ישראל הפך עכשיו רשמית גם לספקולנט הגדול ביותר בישראל. בקרוב הוא יתחיל להשקיע עשרות רבות של מיליארדי ש"ח מכספי הציבור במניות ,אג"ח מגובה משכנתאות ואג"חים בסיכון גבוה. 


בנק ישראל איבד שליטה על מאזניו. על מנת לכסות חלק מהפסדי הענק שלו החל הבנק לנהוג כאחרון המהמרים והגדיל משמעותית את השקעותיו בנכסים מסוכנים. בשביל להבין כיצד הגיע הבנק לאותה תהום ללא מוצא, הנה סקירה היסטורית קצרה:
על מנת להחליש את השקל המתחזק שפגע בסקטור היצוא, החל בנק ישראל לרכוש מילארדי דולרים החל משנת 2008 . תהליך רכישת הדולרים התבצע בכמה שלבים. בשלב הראשון מחזיקי הדולרים  בשוק מכרו את הדולרים לבנק ישראל בתמורה לשקלים שקיבלו ממנו. בשלב השני ,על מנת למנוע אינפלציה בשל הזרמת מליארדי שקלים לשוק (ששימשו לרכישת הדולרים) ,ספג בנק ישראל חלק מהשקלים האלה.הוא עשה את זה על ידי כך שהוא לווה את השקלים מהשוק (על ידי מכירת מק"מ) או על ידי כך שאפשר לבנקים מסחריים להפקיד אצלו את השקלים שברשותם. בשני המקרים הוא התחיב לשלם ריבית למלווים או לבנקים המפקידים.

בשורה התחתונה בנק ישראל רכש ומחזיק כיום כ-82 מיליארד דולרים שכנגדם הוא צריך לשלם ריבית על סכום דומה בשקלים (סביב 300 מיליארד ש"ח). הבעיה שעמדה מול בנק ישראל היא  מאיפה ישיג את הכסף לצורך תשלום הריבית על הר השקלים שהוא חייב?  על מנת לפתור את הבעיה החליט בנק ישראל להשקיע את כל ה82 מיליארד דולרים בשווקים בחו"ל בתקווה שהתשואה שיקבל על ההשקעה תשמש אותו לתשלום הריבית הזו. אחרת הוא יכנס להפסד וגרעון אדיר.

בנק ישראל התחיל אכן להשקיע את הדולרים בנכסים בטוחים כמו אג"חים של מדינות בעלות דירוג אשראי גבוה. אבל פה הוא נתקל בבעיה נוספת: התשואות שקיבל על ההשקעות האלה היו נמוכות מהתשואה שהתחייב לשלם על התחיבויותיו בשקלים. כך הבנק רשם מאז שנת 2010 בלבד הפסדי  עתק של קרוב ל-25 מיליארד ש"ח. סך הכל כבר הפסיד הבנק סכום דימיוני של 44.5 מיליארד ש"ח. לכן הבנק החליט להמר ולהשקיע את הכספים בנכסים מסוכנים יותר ,קרי מניות, שבהן התשואה גבוהה יותר וכך גם הסיכון הכרוך בהן. אבל פה נתקל בנק ישראל בבעיה חוקתית.

על מנת למנוע מבנק ישראל להפוך להיות כאחרון הספקולנטים בשוק אסר עליו החוק להשקיע את הכסף במניות. זה כמובן לא היווה מכשול בפני הנגיד דאז סטנלי פישר. בחוק שכתב פישר ב2010  הידוע גם כ"חוק בנק ישראל החדש" הוסף סעיף המאפשר לבנק ישראל להשקיע במניות. אבל אז הוחלט שההשקעה במניות תוגבל רק עד 3% מכלל יתרות המט"ח שמחזיק הבנק. אחרי הכל מדובר בכספי ציבור והרי כספים אלה הם לא כספים שאפשר להמר בהם. אבל רכישות הדולרים נמשכו והפסדי הבנק רק גדלו וכמו כל אדם המכור להימורים החליט בנק ישראל ב12 למרץ 2013  להגדיל את שיעור ההשקעה במניות ל6%. 6% וזהו הבטיחו החברים בבנק.אבל המציאות שוב הכתה את הבנק והפסדיו המשיכו לגדול. שוב בנק ישראל ששקע עמוק בתוך שוק ההימורים החליט ב17 לדצמבר 2013 להגדיל את שיעור ההשקעה שלו במניות בפעם השלישית והפעם ל-7%. אבל רק באופן זמני, הבטיחו בבנק. זה אכן היה מאד זמני כי אתמול התבשרנו שהועדה המוניטרית החליטה כבר כמעט להכפיל את כמות הכסף המושקעת במניות ל12%!

חושבים שפה זה נגמר? הועדה המוניטרית החליטה עוד באותה ישיבה כי מעתה יוכל הבנק להשקיע את כספי המט"ח  באג"ח בדירוג BBB של חברות ושל מדינות. לשם הדוגמא זה דירוג האשראי שנתנה סוכנות הדירוג S&P למדינה כמו איטליה שנמצאת על סף פשיטת רגל. בנוסף , מעתה בנק ישראל יוכל להרחיב את השקעתו באג"ח מגובה משכנתאות. אותם אג"חים שהיו הגורם העיקרי למשבר הסאב פריים האחרון. גם בנגזרים הידועים בסיכון הרב הודיע הבנק כי ישקיע.

ומה הלאה?
בשנת 2014 צפוי בנק ישראל להרחיב את היקף הרכישות של המט"ח בגלל המשך הנסיונות להחליש את השקל ורווחי הגז. בעקבות כך גם צפויים לגדול הפסדי הבנק. הדבר מבטיח שבנק ישראל ימשיך להגדיל את השקעותיו במניות ובנכסים מסוכנים גם בעתיד. הדבר מבטיח גם שהגרעון של הבנק ימשיך לגדול. מי שישלם את מחיר כיסוי הגרעון זה כמובן האזרח דרך תשלום מיסים. כך או כך נראה שמהמשבר שיבוא עלינו לרעה בעתיד כבר לא נצא טוב.