מאת: ערן הילדסהיים
השר נפתלי בנט מתכנן לקבוע תקנה חדשה שתתן למעביד שליטה נוספת על חייו של העובד. ומה שדווקא מפריע לחברי הכנסת בחוקים מהסוג הזה, שהולכים למרר את חייו של כמעט כל עובד, היא המילה "מעביד". חברי הכנסת דורשים עתה להחליף את השימוש במונח "מעביד" במילה "מעסיק" כיוון שלדבריהם השינוי "יפחית את העריצות והעושק בשוק העבודה". ישראל 2014, לקרא ולא להאמין.
השר נפתלי בנט מתכנן לקבוע תקנה חדשה שתתן למעביד שליטה נוספת על חייו של העובד. ומה שדווקא מפריע לחברי הכנסת בחוקים מהסוג הזה, שהולכים למרר את חייו של כמעט כל עובד, היא המילה "מעביד". חברי הכנסת דורשים עתה להחליף את השימוש במונח "מעביד" במילה "מעסיק" כיוון שלדבריהם השינוי "יפחית את העריצות והעושק בשוק העבודה". ישראל 2014, לקרא ולא להאמין.
משנה לשנה זה הולך ומחמיר, אנחנו נמצאים במערכת בה אנחנו עובדים קשה יותר ויותר כדי להחזיר חובות שגדלים מהר יותר משעות העבודה. מנגד עומדים חברי הכנסת חסרי אונים מול אותה מערכת שנשלטת על ידי אותם אנשים ששולטים בחברי הכנסת עצמם. מן מערכת יחסי גומלין כזו מהסוג שרואים רק בסרטי הטבע של נשיונל ג'יאוגרפיק.
אבל בדיוק כמו בטבע לחלשים אין מקום במערכת הזו. אנחנו הופכים, הלכה למעשה, לעבדים של מערכת החובות. חברי הכנסת מודעים לבעיה ואינם יכולים לשבת מנגד ללא מעש, אחרת לא יבחרו שוב. מצד שני הם גם לא יכולים לפגוע באלה שמממנים אותם, כי אז יקברו את הקריירה הפוליטית שלהם. כך הם עלו על פתרון יצירתי לבעית העבדות מבלי לפגוע במעבידים - בהחלטה היסטורית עברה השבוע הצעת חוק הקוראת להחליף את המונח ״מעביד״ בכל החוקים הקיימים במונח ״מעסיק״ . מעניין לא פחות לקרא את דברי ההסבר שצורפו להצעה:
אבל בדיוק כמו בטבע לחלשים אין מקום במערכת הזו. אנחנו הופכים, הלכה למעשה, לעבדים של מערכת החובות. חברי הכנסת מודעים לבעיה ואינם יכולים לשבת מנגד ללא מעש, אחרת לא יבחרו שוב. מצד שני הם גם לא יכולים לפגוע באלה שמממנים אותם, כי אז יקברו את הקריירה הפוליטית שלהם. כך הם עלו על פתרון יצירתי לבעית העבדות מבלי לפגוע במעבידים - בהחלטה היסטורית עברה השבוע הצעת חוק הקוראת להחליף את המונח ״מעביד״ בכל החוקים הקיימים במונח ״מעסיק״ . מעניין לא פחות לקרא את דברי ההסבר שצורפו להצעה:
"חוקי מדינת ישראל בהקשר של יחסי עבודה מכנים את מי שמספק עבודה במילה 'מעביד'. המונח 'מעביד' בחוקי מדינת ישראל איננו משקף את יחסי העבודה, עולם העבודה ואת המציאות העסקית בעולם כיום. זהו מונח אנכרוניסטי שיש לו קונוטציה שלילית לימים חשוכים בהיסטוריה האנושית של אדון ועבד. יחסי העבודה ראויים לשפה אחרת ולהעברת מסר נורמטיבי שונה של הצדדים למערכת יחסי העבודה. המילה 'מעביד' מכניסה, כשלעצמה, אלמנט של כוחניות למערכת יחסי העבודה שלא לצורך. היא דרה בכפיפה אחת עם שוק עבודה הנעדר תנאי עבודה מינימליים, בו שולטים השררה, העריצות, העושק, הניצול והקיפוח. אין מדובר בעניין סמנטי בלבד, אלא בנושא טעון שיש לו השלכות בשיח החברתי והכלכלי וליחסי העבודה במשק".
לא ברור על איזה מדרון חלקלק בדיוק דיברה הנציגה. אולי על כך שעוד חלילה נבלה בחופש הגדול יותר עם הילדים על חשבון הזמן שאנחנו מקדישים לצורך הגדלת רווחי המעביד ?
אבל כל הנושא הזה עוד מתגמד כאשר מביטים בניסוח התקנה הזו. ודאי יהיו הרבה חברי כנסת שיזדעזעו כשיבחינו שם במילה מעביד ,מילה שבמידה ולא תוחלף עוד עלולה להציף להרבה מהם "קונוטציה שלילית לימים חשוכים בהיסטוריה האנושית של אדון ועבד"
אבל כל הנושא הזה עוד מתגמד כאשר מביטים בניסוח התקנה הזו. ודאי יהיו הרבה חברי כנסת שיזדעזעו כשיבחינו שם במילה מעביד ,מילה שבמידה ולא תוחלף עוד עלולה להציף להרבה מהם "קונוטציה שלילית לימים חשוכים בהיסטוריה האנושית של אדון ועבד"
ערן - מציע שתפרסם מאמריך ב YOUTUBE. תצולם אתה או מי מטעמך מקריא את המאמרים.
השבמחקכך תגיע למספר גדול בהרבה של קוראים \ צופים.
במקביל תמשיך לפרסם כאן את המאמרים ואת התגובות.
נ.ב: מילון ההגדרות שלך נקרא דיאלקטיקה. הוא הומצא בידי הוגי דעות קומניסטים על מנת להסתיר את פשעי המשטר מהעם ע"י שיבוש הגיונו. הדיאלקטיקה פעלה בהצלחה מסוימת במשך מספר עשרות שנים.
תעשה טובה לכולנו ותיכנס לערך דיאלקטיקה בויקיפדיה או תלמד קורס שנה א בפילוסופיה במקום לחרטט
מחקלאפס מ 11:01: "דיאלקטיקה {ביוונית διαλεκτική), היא השקפה פילוסופית הרואה את תהליך ההתפתחות בעולם הרוח או החומר בדרך של ניגודים (תיזה ואנטי תיזה), ומאבק בדרך הדרגתית או מהפכנית, עד שנוצרת אחדות הניגודים (סינתיזה). הוגים מרכזיים בנושא הדיאלקטיקה היו הרקליטוס שהתווה את הבסיס (אחדות הניגודים והזרימה המתמדת) הגל שהראה את השיטה (תיזה, אנטיתיזה, סינתיזה) ומרקס שהוסיף בשעתו (הוויה מעצבת הכרה). זהו מונח הנגזר מפועל יווני שפירושו- "לשוחח". במקורו הוא היה "אומנות השיחה, הדיון או הוויכוח"."
מחקבמקור "דיאלקטיקה" היתה אומנות השיחה. במאה ה 19 היא הפכה לדרך אי-ראציונלית להבעת דעה, רעיון או ידע. דרך המשתמשת במושג וניגודו בעת ובעונה אחת תוך התעלמות מחוק ההגיון השני - חוק הסתירה.
בשביל מה צריך את החוק הזה? כיום יום המחלה הראשון נחשב על חשבון העובד כך שבכל מקרה הוא מפסיד יום חופש. חוץ מזה כמה כבר אפשר לרמות עם ימי מחלה? 3-4 ימים בשנה? הרי אם העובד יוציא פתקי מחלה ללא הפסקה מבלי שיהיה מאושפז עם בעיה רצינית בבית-חולים, המעסיק יפטר אותו.
מחקgalgal21
לשפה יש כוח רב. ברגע שמתחילים "לכבס" מושגים הם נהיים שגורים ורוב האנשים חושבים שיש להם משמעות חיובית במקום שלילית. הדרך היעילה ביותר להתנגד לזה היא בעזרת שימוש במילים פשוטות והגיון בריא (כמו שנכתב במאמר: אם מישהו מציע לך אשראי ענה לו שאתה מעריך את הצעתו להכנס לחוב...)
השבמחקדוגמאות נוספות:
1. שלוקחים ממך כסף בכוח זה שוד. אבל אם השודד זה המדינה קוראים לזה מיסוי.
2. שמישהו ממציא כללים שרירותיים ושולח בריונים לכל מי שלא ממלא אותם קוראים סחיטה. אבל כאשר הגוף שממציא את הכללים הוא הכנסת קוראים לזה אכיפת חוקים.
מעביד זה מהמילה עבודה, אז מה הבעיה? גם המילה כושי הפכה להיות מילה עם הרגשה לא נעימה מאחוריה, וגם המילה שחור באנגלית. הבעיה היא הרגשות שיש לנו למילה, במקום להתמודד עם הרגשות אנחנו פשות משנים את המילה. כשאני השתמשתי פה במילה כושי ערן התרעם.
השבמחקמה שקורה זה שיש לנו חברי כנסת שרוצים להתביע את חותמם, כדי שיראו שהם היו פעילים והגישו הצעות חוק הם מציעים דברים שמטרתם להראות פעילות ולא לפתור בעיות אמיתיות. זה קורה בעיקר כשיש הרבה חברי כנסת שהם עתונאים.
היו לאחרונה כתבות על מישהי שבעל מכולת בדימונה רימה אותה והיא התלוננה בפיסבוק ובית המשפט קנס אותה ב 10 אלפי ש"ח על לשון הרע. זו עוד דרך לסתום פיות.
לגבי כושי - השאלה היא אם הכינוי פוגע בשחורים? אם כן, אז מטעמים אנושיים עדיף להשתמש במילה אחרת. אין מדובר כאן ביחסים מרות כמו עובד מעביד אלא ביחסים שאמורים להיות יחסים ידידותיים בין שני בני אנוש.
מחקמאחר וזה פוגע בהם אז כדאי לא לקרוא להם כושי אבל לדעתי אין שום רע במילה כושי כי היא סתם מציינת שמוצא האדם הוא מארץ כוש. זה כמו לקרוא למישהו סקנדינבי. לעומת זאת דווקא המילה שחור קצת יותר בעייתית כי היא כבר מתייחסת למאפיינים פיזיים וחיצוניים.
מחקאנונימי אחר
לעובדים - העלאת שכר
השבמחקלמנהלים - עדכוני שכר
יחי ההבדל הסמנטי !
המשחק הזה יכול להיות דו כינווני , קח משהו שנחשב חיובי ותן לו משמעות שלילית כדי להעביר מסר.
השבמחקדוגמאות:
נשיא מדינה= איש זקן מנותק שעולה הון תופעות למשלם המיסים.
פנסיה = מה שנשאר לך לזקנה אחרי שגנבו אותך במשך עשרות שנים.
חבר כנסת= אוכל חינם.
שוק חופשי= שוק לא חופשי.
חנן
ערן, בדר"כ אני מסכים ומזדהה עם רוב הכתבות מאירות העיניים שלך אולם הפעם חטאת בחטא הפופוליזם ואמירת חצי אמת. קיים כבר היום חוק המאפשר למעסיק לדרוש בדיקה נוספת אצל רופא מטעמו בתוך תקופת המחלה באם ישנו חשד סביר לרמיית המעסיק או אם אין אישור מחלה מסודר מרופא. מה עוד, הפעם מדובר בחיזוק אותו סעיף המאפשר למעסיק לבקש בדיקה נוספת אצל רופא מטעמו בתוך תקופת המחלה וזאת ר-ק אם : 1. מדובר באישור לא תקף. 2. מדובר בתוך תקופת המחלה ולא לאחריה. 3. ישנה הסכמה של העובד והמעסיק לבדיקה נוספת ועל זהות הרופא. צילום מסך של שני משפטים מתוך החוק המדובר ללא אותם סייגים מהווה הטעיה במכוון של ציבור הקוראים והטיית העובדות לצורך חיזוק אג'נדה שהעובדות לא תומכות בה! חשבתי שטובת הציבור עומדת לנגד עיניך! האם טעיתי?
השבמחקאריה,
מחקההבדל בין החוק היום לתיקון הוא שאחרי התיקון המעביד יהיה רשאי לשלוח את העובד לבדיקת רופא מטעמו .הרי ברור לך שעלול להיות פה ניגוד עניינים ולא לטובת העובד.
הנה נוסח ההצעה המתוקנת של בנט כפי שפורסמה באתר הכנסת :
http://knesset.gov.il/committees/heb/material/data/avoda2014-01-08-01.pdf
לא מופיע בתיקון ההתניה שציינת שמדובר באישור לא תקף ולא מופיעה שם ההתניה שיש הסכמה על זהות הרופא.
אלו שתי ההתניות שהופיעו:
1 העובד נתן הסכמתו לבדיקה החוזרת;
2 הבדיקה החוזרת מתבצעת במהלך תקופת המחלה של העובד, לאחר היום השלישי להיעדרו עקב מחלתו.
ושתי הערות על זה
1. זה שמדובר בתקופת המחלה לא עושה את זה ליותר נוח עבור מי שבאמת חולה. למה צריך את הטרטור הזה . רק בגלל שהמעסיק לא מאמין לו?
2. כשהבוס מבקש ממך ללכת להבדק אצל רופא מטעמו זו בדרך כלל נכנס לקטגוריה של בקשות "שאי אפשר לסרב להן" או שאפשר אבל המשמעויות של הסירוב ברורות לשני הצדדים.
ערן
עוד דבר שלא ברור לי זה המשפט "לעורר קונוטציה שלילית לימים חשוכים בהיסטוריה..." - זה יוצר רושם שאנחנו כבר אחרי זה, ולא היא!
מחקעבודה 12 שעות ביום?? מה אין לי חיים? גם 9 זה יותר מדי וזה רק בשביל שנשרת את אותם מעטי מעטים.
השבמחקאגב, גם עובד היא מילה מכובסת. עובד=עבד!
יותר חשוב מהסמנטיקה של מעביד ומעסיק, האם נפטלי בנט הצליח להעביר את התקנות שלו? נכנסתי לראות באתר הכנסת את חוק תשלום דמי מחלה, שם מצויין שכבר משנת 76 יש את התקנה לגבי הזכות של המעביד לשלוח את העובד להיבדק ע"י רופא מטעמו.
השבמחקהאם אפשר איזו הבהרה בנושא התקנות? מה השינוי שבנט רצה להכניס?
בחוק היום לא מצוין שהעובד חייב ללכת להבדק אצל רופא מטעם המעביד.
מחקומה לגבי התקנה של 12 שעות עבודה?
מחקמדוע אתם לא מציגים את הצעת החוק במלואה??
השבמחקהבדיקה החוזרת תהיה כפופה לשני תנאים: 1. העובד נתן את הסכמתו לבדיקה החוזרת. 2. הבדיקה החוזרת מתבצעת במהלך תקופת המחלה של העובד, לאחר היום השלישי להיעדרו עקב מחלתו.
הצעת החוק הופיעה בעקבות בעיה קשה שקיימת בשוק העבודה הישראלי, שיש להתייחס אליה ולפתור אותה.
במקום להשמיץ, ולעשות השוואות מטופשות לברית המועצות במאה הקודמת, מה דעתכם להציע פתרון לבעיה?
כי הצגה כזו של הדברים חסרת כל תוכן ופופוליסטית.
ראי בתגובה מ10:28
מחקוהבעיה קרן היא לא חוסר האמון בין מעביד לעובד. זה רק הסמפטום וגם אלף חוקים לא יעזרו לשנות את המצב אם לא נשנה את בסיס כל השיטה הזו. הבעיה היא הרבה יותר גדולה מזה והיא שאנחנו עובדים בעבודות שלא תורמות לנו ולסביבה כלום.
מחקלא בטוח שזה הפתרון המתאים אבל הוא בהחלט בגדר חשיבה של מחוץ לקופסא וכבר מיושם בהצלחה באלסקה:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3586412,00.html
אם אני כמעביד (סליחה, מעסיק) חושב שהעובד שלי מתחמן ומרמה (כנראה לא רק בימי מחלה), אני אפטר אותו. אני לא זקוק לחוק שיכריח את העובד לעבוד. השלב הבא הוא חוק שמתיר 12 שעות עבודה ביום (נפתלי האח)
מחקאם הכל מילים, יש לי הצעות ייעול, ובבקשה להעבירן לכנסת ישראל כדי שיקבלו תוקף של חוק:
השבמחק1) לחזור למקור ולקרוא למעביד "פיאודל" ולעובד "וסאל". זה נשמע אירופאי-ליבראלי, ולא יהיו "אי הבנות סמנטיות". זה גם משקף את המציאות לאשורה.
2) אחרי ש"נציגינו" מהדמוקרטיה הייצוגית שלנו שלחו את הפנסיות שלנו ל"קאזינו" המכונה "בורסה" - שתי מלים ליבראליות היישר מן היבשת האירופית-אמריקאית - אני רוצה לפנות לאיגוד הפסיכיאטרים והפסיכולוגים שישנו, בטובם, את הגדרת מחלת הנפש הקרויה "התמכרות להימורים" ויכירו בה כמיקצוע לגיטימי ולא כמחלה, ויפסיקו להכניס את כל "שחקני" הבורסה ("עושי שוק" קוראים להם?) לקלבוש, כאילו היו גנבים, שאלוהים ישמור! יש לתת להם בונוסים, לתת להם פרס נובל לתיחמונולוגיה (מיקצוע מכובד לא פחות!), ולכתוב לכבודם אופרות.
"הרופא שיקבל שכר מהמעביד"? איך זה פועל, יפתחו קופות חולים של מעבידים? מאחר וכל המאמר נשען על הטענה האחת הזו, חשבתי לבקש הבהרה..
השבמחקרופא מטעמו יכול להיות על פניו גם רופא פרטי שיקבל כסף מהחברה. ויכול להיות שבועדת העבודה והבריאות יצטרכו באמת לתת את הדעת ולהגביל את העניין כך שלא כל אחד יוכל לשכור רופא לעצמו.
מחקהניחוש שלי הוא שמי שיהנה מזה הם מעבידים (לא מעסיקים, מעבידים) גדולים שמעסיקים עובדים לא מקצועיים (כמו ניקיון ושמירה). לחברות אלו יהיה מספיק כסף כדי לשלם לרופא שיבטל ימי מחלה.
מחקאני עובד בחברת הייטק. עד שהמעסיק שלי יגיע למצב שהוא לא מאמין שאני חולה, הוא כבר יפטר אותי פעמיים
בקיצור, חוק שפוגע בחלשים ביותר
צריך לדעתי לבדוק (כמו שבודקים את אובאמה) איפה בנט נולד.
השבמחקחוץ מזה, יכול להיות שהוא מדפיס כסף. הוא בהייטק. הוא יודע איך עושים את זה. (יש היום מדפסות מטורפות של תלת מימד)
Language as the “Ultimate Weapon” in Nineteen Eighty-Four
השבמחק"George Orwell...realises that language has the power in politics to mask the truth and mislead the public, and he wishes to increase public awareness of this power. He accomplishes this by placing a great focus on Newspeak and the media in his novel Nineteen Eighty-Four. Demonstrating the repeated abuse of language by the government and by the media in his novel, Orwell shows how language can be used politically to deceive and manipulate people, leading to a society in which the people unquestioningly obey their government and mindlessly accept all propaganda as reality. Language becomes a mind-control tool, with the ultimate goal being the destruction of will and imagination. As John Wain says in his essay, “[Orwell’s] vision of 1984 does not include extinction weapons . . . He is not interested in extinction weapons because, fundamentally, they do not frighten him as much as spiritual ones” (343)..." From:http://www.berkes.ca/archive/berkes_1984_language.html
שחיקת מילים
השבמחקשימוש מיותר, ותדיר, במילה מסוימת, יכול לגרום לשחיקה איומה בהשפעתה העמוקה על שומעיה. זוהי גרסה מצומצמת לתופעת ה"זאב זאב", ודרך אגב, מהווה לדעתי טקטיקה לא מבוטלת אצל קובעי המדיניות (ולא רק הכלכליים) להרדים את תשומת ליבנו כלפי נושאים רגישים בעיניהם.
אין כאן קונספירציה. זהו המבנה התרבותי, והסופר-מתוקשר, שבו אנו חיים, והמחמיר ככל שהגלובליזציה של המידע מייצרת שכבות חדשות של "New Speak", בו שחור הוא לבן, ולבן הוא שחור.
וזה בדיוק מה שקורה למילה "בועה". מרוב בועות אמיתיות, שהתפוצצו, ובועות מדומות שהזהירו אותנו מפניהן, קשה להבחין באילו שנותרו. חוץ מאחת. את הגדולה. את העיקרית. וזו שתשנה את כללי המשחק הכלכלי, המונטארי, והרבה מאורח חיינו לדורות רבים.
תחילה, תמונה אחת ששווה אלף מילים, שוב:
http://www.fxcm.co.il/text/upload/Chart.jpg
זוהי, על פי מחלקת המחקר של JPMorgan, מצבת האג"ח הגלובלי. ומהי היא מייצגת? למי ששכח את מהותה? חוב שצריך להחזיר. הווה ידוע שהחוב הזה, הגדול כל כך, אף אחד לא מתכוון באמת להחזיר. זו גם לא הדינאמיקה הרגילה של הדברים בזמנים רגילים.
אפילו כאשר מדובר בחוב סביר, ובהיקף של יחס חוב-תוצר טוב, מהותו של חוב הוא בדרך כלל להתגלגל קדימה, ורצוי בעלות קטנה יותר מאשר עלות ההנפקה המקורית. מדיניות רכישות האג"ח על ידי הבנקים המרכזיים (QE), והורדת הריבית לרצפה (ZIRP), בהחלט הצליחה לבצע את שתי המשימות: למצוא קליינט לחוב החדש, לגלגל ישן, ולעשות זאת בתשואות נמוכות מאוד, המקטינות בצורה הדרגתית את החזרי הריבית המעיקים על תקציבי המדינות.
יש תמיד תקווה שהצמיחה הגלובלית תתרומם לגבהים חדשים, ותציל את המצב, אבל אם, אולי, במקרה ו-, וכאשר היא לא תעשה זאת, מה יקרה עם הבועה הזו?
מייד ישאלו אותי: למה אתה קורא לזה בועה? הרי לרוב הממשלות הנידונות יש אפשרות להדפיס כסף, עוד ועוד, ולא לעמוד אף פעם בפני מצב של חדלות-פרעון. זה נכון, אבל. ה"אבל" הוא הסיכה הפוטנציאלית לפיצוץ הבלון שלפניכם.
מהותו של ה"אבל" נמצא ביכולת לקיים בו זמנית שני דברים פשוטים מאוד: אמון אצל מחזיקי האג"ח, והמשך סיבוב הגלגל. יש לזכור שהמילה "גירעון ממשלתי" מצביעה על תופעה נוספת: לא מספיק רק לגלגל. צריך תמיד להוסיף. וזו מהות זווית העלייה הדרמטית של השנים האחרונות.
מתנהלים ויכוחים גדולים על תזמון שוק, טווח פעולה של השקעות, ואיך לבחור את הנכסים הנכונים. והנה דעתי הצנועה, והלא מהווה עצה, והלא מחייבת כמובן, לגבי סוג הנכס המוצג: על בסיס הגידול המתמיד בזוית העלייה של אותה מצבת אג"ח גלובלי, הימור שהבועה הזו תתפוצץ הוא לא הימר פרוע, וזאת לטווח הארוך.
להרוויח מכך? בוודאי אפשר, אך העיקר הוא להיות מודע למה שקורה, ולנסות לא להפסיד, קודם כל, על ידי צעדי התגוננות, כמה שאפשר, מן המכה הפיננסית שעניין כזה יכול להביא. דוגמא פשוטה: מי שחייב להיות בחשיפה לשוק האג"ח (הממשלתי או החברתי), עדיף לו תיק אג"חים אמיתיים, עם מח"ם מדורג (הנתון להתאמה בתשואות), וכאשר יש ערך מובטח לפקיעה.
משבר 2008 הושווה פעמים רבות למשבר 1929. כאשר קובעי המדיניות הצליחו להעביר את הבעיה מן הבנקים למדינות, מנעו את הנפילה הגדולה לכיוון אותו שפל דמוי 1929. ומי יציל את המדינות?
מציע לייצר רענון לרשימת ביטויים מכובסים שממררים לנו את החיים
השבמחקבמקום מדד התייקרות המחירים - מדד החלשות כוח הקניה.
אינפלציה - רמת שחיקת הכסף
עוד רעיונות ?
הדפסת כסף = זיוף
מחקמיסוי = לקיחת כסף בכוח = שוד
ממשלה = חבורת אנשים חמושים
חוק = אוסף מילים
משטרה = בריונים חמושים בבגדים כחולים
שירות חובה = 3 שנות עבדות
עוד ביטוי מכובס שנמצא כבר בשימוש:
מחקאדם שנמצא בין עבודות = מובטל.
הבטחת הכנסה = קיצבת סעד.
עובדת משק בית = עוזרת בית.
galgal21
שיחדש במיטבו. למי שלא יודע מה זה, מוזמן לקרוא את "1984" של אורוול ולהעיף מבטל לעתיד הצפוי לנו עם משטר שנוקט בשיטות כאלה.
השבמחקפוסט מצוין ערן, המשך כך.
ערן
השבמחקהאם יש בך טיפת אופטימיות או שכל היום אתה לחפש את הבעיות בכלכלה?
בכל זאת, לא הכל מושלם, אי אפשר לתקן את העולם וצריך ליהנות ממה שקיים.
* מחפש
השבמחק