מאת: ערן הילדסהיים
כבר כמעט לפני 20 שנה התריע זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' מרטון מילר, מפני אותו משבר חוב שמפניו מתריעים רק כעת זוג חוקרים בכירים במחקר שעשו מטעם קרן המטבע. מילר קרא אז לאמץ פתרון שהיה משפר דרמטית את מצב האזרח ויכל למנוע את המשבר הנוכחי. בקרן המטבע מעדיפים להמליץ על פתרונות אחרים השומרים על עוצמת המערכת הבנקאית אבל מביאים איתם גם גזירות בילתי אפשריות על האזרח.
מחקר חדש של קרן המטבע שפורסם על ידי הכלכלנים ריינהרט ורוגוף בנושא היקף החובות במדינות המערב ,קובע כי רמת החובות במדינות האלה הגיעה לשיא של 200 שנה.על פי המחקר הדבר מעמיד את הכלכלה העולמית בפני סכנה ממשית להתדרדרות לשפל כלכלי נוסח שנות ה-30. חוקרי קרן המטבע הודו כי כמות החובות כבר כל כך גדולה ,עד שאפילו נקיטת מדיניות צנע והגברת הצמיחה לבדם כבר לא יספיקו בשביל להשתלט עליהם. לדעתם לא יהיה מנוס מלהשתמש בצעדים אגרסיבים נוספים כדי להשתלט על החוב. בין השאר דובר על הטלת מס על פקדונות וחסכונות (אם חשבתם לרגע לחסוך לילדים),הגברת האינפלציה (מי שמתלונן היום שיקר לו, שיחכה ליישום המלצות הקרן) והרחבת הסדרי החוב (מה שעלול לדלל דרמטית את הפנסיות של האזרחים) . כלומר אם עד היום כספי האזרח, ששקוע בחובות בעצמו, נוצלו כדי לחלץ את המדינות מחובותיהן, היום טוענת קרן המטבע שזה לא מספיק ויש לקחת עוד כסף ובתדירות גבוהה עוד יותר מאותו אזרח. לכלכלנים שכתבו את הדוח אין באמת תשובה מה יקרה ביום בו גם לאזרח יגמר הדולר האחרון. אחרי הכל, היום הזה לא יחכה לדור הבא.
במחקר אין גם התיחסות למחקר אחר שנעשה על ידי חוקרים בכירים בקרן בראשות פרופ מייקל קומהוף על תוכנית שיקאגו. התוכנית מעלה את השאלה מדוע מדינות נמצאות בחובות אם הן יכולות ליצור את כספן ללא חוב ולהשתמש בו למימון פעילותן. בדוח מוכיח קומהוף כי כלכלה כזו בה המדינה תחליף את הבנקים בייצור הכסף, תוריד דרמטית את רמות החוב של המדינה והאזרחים, תיצור אינפלציה אפסית ותקטין משמעותית את הצורך בהטלת מיסים והגבלות על כספי האזרחים.
תומך נלהב נוסף בתוכנית היה חתן פרס נובל לכלכלה, מרטון מילר. מילר שנפטר בשנת 2000, הציג כבר לפני 19 שנה את הפתרון ,שהיה לטענתו מונע את ההתמוטטות הפיננסית עליה התריעו צמד הכלכלנים במחקר האחרון של קרן המטבע. במסמך שפרסם ב1995 כתב כך (בתרגום חופשי):
תודה לבעז הירש על העזרה בכתיבת הכתבה.
כבר כמעט לפני 20 שנה התריע זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' מרטון מילר, מפני אותו משבר חוב שמפניו מתריעים רק כעת זוג חוקרים בכירים במחקר שעשו מטעם קרן המטבע. מילר קרא אז לאמץ פתרון שהיה משפר דרמטית את מצב האזרח ויכל למנוע את המשבר הנוכחי. בקרן המטבע מעדיפים להמליץ על פתרונות אחרים השומרים על עוצמת המערכת הבנקאית אבל מביאים איתם גם גזירות בילתי אפשריות על האזרח.
מחקר חדש של קרן המטבע שפורסם על ידי הכלכלנים ריינהרט ורוגוף בנושא היקף החובות במדינות המערב ,קובע כי רמת החובות במדינות האלה הגיעה לשיא של 200 שנה.על פי המחקר הדבר מעמיד את הכלכלה העולמית בפני סכנה ממשית להתדרדרות לשפל כלכלי נוסח שנות ה-30. חוקרי קרן המטבע הודו כי כמות החובות כבר כל כך גדולה ,עד שאפילו נקיטת מדיניות צנע והגברת הצמיחה לבדם כבר לא יספיקו בשביל להשתלט עליהם. לדעתם לא יהיה מנוס מלהשתמש בצעדים אגרסיבים נוספים כדי להשתלט על החוב. בין השאר דובר על הטלת מס על פקדונות וחסכונות (אם חשבתם לרגע לחסוך לילדים),הגברת האינפלציה (מי שמתלונן היום שיקר לו, שיחכה ליישום המלצות הקרן) והרחבת הסדרי החוב (מה שעלול לדלל דרמטית את הפנסיות של האזרחים) . כלומר אם עד היום כספי האזרח, ששקוע בחובות בעצמו, נוצלו כדי לחלץ את המדינות מחובותיהן, היום טוענת קרן המטבע שזה לא מספיק ויש לקחת עוד כסף ובתדירות גבוהה עוד יותר מאותו אזרח. לכלכלנים שכתבו את הדוח אין באמת תשובה מה יקרה ביום בו גם לאזרח יגמר הדולר האחרון. אחרי הכל, היום הזה לא יחכה לדור הבא.
במחקר אין גם התיחסות למחקר אחר שנעשה על ידי חוקרים בכירים בקרן בראשות פרופ מייקל קומהוף על תוכנית שיקאגו. התוכנית מעלה את השאלה מדוע מדינות נמצאות בחובות אם הן יכולות ליצור את כספן ללא חוב ולהשתמש בו למימון פעילותן. בדוח מוכיח קומהוף כי כלכלה כזו בה המדינה תחליף את הבנקים בייצור הכסף, תוריד דרמטית את רמות החוב של המדינה והאזרחים, תיצור אינפלציה אפסית ותקטין משמעותית את הצורך בהטלת מיסים והגבלות על כספי האזרחים.
מרתון מילר |
"......למה לא פשוט לבטל את המערכת כולה של ביטוח פיקדונות, הלימת הון וניהול סיכונים לטובת הצעתו של אירווינג פישר של רזרבה מלאה.......זה בוודאי יבטיח את מערכת התשלומים וימנע למשלם המיסים כל חילוץ של בנקים בעתיד. עסקים בגודל קטן ובינוני לא יאבדו את הגישה למימון בנקאי. בנקים פשוט יגייסו כספים כדי לתמוך בתיקי ההלוואות שלהם על ידי הנפקת ניירות ערך בשיעורים המשקפים את יציבות הסיכון של כל בנק באופן מדויק יותר מאשר כל תכנית אפשרית של דמי ביטוח. בתכנית פישר (תכנית שיקגו) יש גם יתרון נוסף ולא פחות חשוב - מניעת התמוטטויות פיננסיות כמו אלה של 1930-1933 . זו הסיבה שפישר הציע אותה מלכתחילה ! וכאשר הדאגה העיקרית הוסרה מכתפיהם, הרשויות המוניטריות יכולות להתחיל לנקוט פעולה חיובית יותר של חדשנות פיננסית.
אבל יש חדשות עוד יותר טובות. תחשבו כמה רווחה כלכלית לאומית יכולה להתפתח במסגרת תכנית הבנקאות הצרה של פישר כאשר אלפי רגולטורים, שאינם נחוצים עוד (ומאות כלכלני בנקאות אקדמיים), מוצאים את עצמם נאלצים לבסוף לחפש פעילות כלכלית פרודוקטיבית יותר מבחינה חברתית."
תודה לבעז הירש על העזרה בכתיבת הכתבה.
ערן, זאת אמנם כתבה בכלכליסט אבל נראה כאילו אתה כתבת את זה!!!
השבמחקhttp://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3584537,00.html
תודה. פרסמתי אותה כבר שפורסמה קצת לפני יותר משנה והיא אכן עוררה רעש גדול.
מחקיש להפריד בין מדינה לאזרחים.
השבמחקחובות המדינה הם באחריות אלו שקיבלו את ההחלטה וחתמו על הנייר. אם רוצים לגעת בכסף של מישהו זה צריך להיות כספם.
ערן, תודה על הכתבה. תוכל בבקשה להסביר את הקשר בין קרן המטבע הבינלאומית ומערכת הבנקאות המקומית לאומית?
השבמחקבכלכליסט מצויין שהקרן ממליצה לשר האוצר וכו' להעלות מע"מ וכו' . מי מסמיך את הקרן להוציא הנחיות למדינות ושרי אוצר? מה הסמכויות של הקרן והאם זהו גוף שמכתיב דפוסי חשיבה כלכלים למדינות בעולם כדי לקדם תפיסה כלכלית מסוימת?
תודה
קרן המטבע היא ארגון בעל עוצמה רבה שמטרתו לפקח על המערכת הפיננסית העולמית על ידי בקרה על שערי החליפין ומאזן התשלומים. מכך יש לה כוח עצום. יש לה תפקיד מרכזי בכך שכל מדינות העולם עובדות לפי אותו סטנדרט ושיטה מוניטרית. כך למשל אחד התנאים לקבלתה של ישראל לקרן המטבע היה הקמתו של בנק מרכזי וייצור כל הכסף מחוב. למשל כשהונגריה רצתה לפגוע בעצמאות הבנק המרכזי שלה ב2012 החליטה קרן המטבע להטיל עיצומים על ממשלת הונגריה. נציגיה אגב סולקו מהונגריה בהוראת הממשלה שם לפני כמה חודשים.
מחקיש ביקורת הולכת וגוברת על התנהלותה של הקרן ולא רק מקרב גורמי מחאה אלא אף גם מצד זוכי פרס נובל כמו למשל שטיגליץ שטען שהתוכניות של קרן המטבע הבינלאומית מנוסחות בצורה חשאית ללא שקיפות, פוגעות בדמוקרטיה וביציבות הכלכלה.
ערן
כמו כן יש להוסיף כי רוב נגדי בנק ישראל בעבר ובהווה חוץ מנגיד אחד ויחיד, מילאו תפקיד כזה או אחר בקרן המטבע העולמי וניתן להסיק מכך על המשך התנהלותם בבנק ישראל ולראות בו כסניף של קרן המטבע העולמי.
מחקערן! לגבי מה שכתבת ב-5 לינואר בשעה 9:21:
מחקאיזה עיצומים יכולה קרן המטבע להטיל על הונגריה?
למה ישראל היתה צריכה להתקבל לקרן המטבע? מה היה קורה אם לא היינו מתקבלים?
galgal21
תתעוררו...אין חיה כזו דמוקרטיה, אנחנו עבדים של בנקים ועשירי העולם.
מחקאף אחד לא מבקש מאף אחד-אמרו וחייבו אותנו להקים בנק ישראל, להצטרף לקרן המטבע, אמרו לנו להלחם מול פשלטינאים ופקודה הבאה היא להכיר בנשואים גההים...ואחר כך אולי נשואים עם חיות...העיקר שלא יהיה פרו ורבו אמתי...שלא נצרוך משאבי טבע שלא שייכים לנו. היום יש לנו רק בוס אחד = ארה"ב והבוס הזה משרת לבנקים ועשירי העולם.
אין לנו עצמאות פוליטית או כלכלית, אנחנו תמיד נחיה פחות טוב מהבוסים בארצות הברית ותמיד נשרת לאינטרסים שלהם.
תשובה ל - אנונימי6 בינואר 2014 בשעה 05:28
מחקתראה מה עשו ללוב כאשר קדאפי סירב למכור בדולרים....תראה מה עשו אם מדינות ערביות שרצו לצאת מהשפעה של ארצות הברית....
תשובה ל - אנונימי6 בינואר 2014 בשעה 05:28
מחקהרשימה של מדינות היא ארוכה...תראה מה קורה באוקראינה עכשיו....אבל לא תמיד זה נגמר במלחמה, על כל המדינות של ברית המועצות הם הצליחו להשטלט בשקט...פשוט שמו נשיא או דקטטור נכון דרך שוחד או בדרך אחרת כלשהי.הרבה פוליטיקאים בעולם עברו הכשרה בארצות הברית...כנראה לא סתם....
הי ערן
השבמחקאני עוקב כבר שנתיים אחרי הבלוג המרתק שלך, אני חייב לומר שהדבר המרכזי אותו הרווחתי מהקריאה בבלוג הוא הרצון לשאול שאלות , לחקור ולחפש את התשובות ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו.
התיאוריה אותה אתה מעלה על השיטה המוניטרית השלטת בדורנו (ובכל הדורות האחרונים) היממה אותי, הטענות שאתה מעלה מבוססות ותמיד באות עם קישורים תומכים.
אני מנסה כבר זמן רב למצוא אנשים שיתמודדו ישירות עם הטענות שלך (לא בסיסמאות או בדיבורים בגובה 30 אלף רגל) אלא ממש התמודדות ישירה.
לאחרונה נתקלתי בבלוג ששמו תועלת שולית, והבלוג הזה מציג את התאוריה ההפוכה למה שמוצג בכלכלה אמיתית, דרך אגב עושה רושם שמי שכותב את הבלוג קורא באדיקות את כלכלה אמיתית כי הוא ממש מתייחס ישירות לטענות שלך.
בקישור הבא: http://shulit.com/fractional-reserve-banking/
ישנה התמודדות (די מקיפה אני חייב לציין) עם הנושא העיקרי של יצור כסף ובנקאות ברזרבה חלקית.
הכותה מביא שם מספר נתונים אשר לא הוזכרו בכלכלה אמיתית, כמו מצרף הכסף, בסיס הכסף, מאזן של בנקים וכ"ו.
ערן, אשמח אם תוכל לענות בפוסט משלך על הטענות המובאות שם.
הנושא הזה הוא מרתק, הוא בדמנו, והייתי ממש שמח לראות את ההתיחסות שלך לעניין
תודה רבה (בעיקר על "פתיחת העיניים") על הבלוג המרתק שלך
יניב
יניב,
מחקבפוסט המדוברשל תועלת שולית יש טענה בסיסית שהיא שגויה וקריטית. הכותב טוען שלא כל הכסף שמיוצר היום נוצר מחוב. בכך הוא בעצם מתאר מערכת שונה מהמערכת שקיימת. שים לב שבתגובות הוא נשאל על כך אבל דווקא לשאלות האלה לא היו לו תשובות. בנוסף תיאור המערכת הכספית כפי שהוא מעלה כבר לא רלוונטית למערכות היום וסותרת את תאור המערכת בשנים האחרונות כפי שמציגים אותה גדולי הכלכלנים המוניטרים בעולם בינהם מיקל קומהוף. ההרצאה הבאה של קומהוף למעשה מסבירה מדוע המאמר המדובר לא מדויק בלשון המעטה:
http://www.youtube.com/watch?v=nfkgV7OMubM
ערן
בווידאו הזה מסביר זוכה פרס נובל לכלכלה היהודי מילטון פרידמן איך כסף נוצר ומדוע בנקאים מתקשים להבין זאת:
מחקhttps://www.youtube.com/watch?v=2Oq0N7SzfIM
וואו מדהים איך הבחור בבלוג הזה בורח באלגנטיות מהשאלות הקשות
מחקנתן את דוגמא האזרח שמפקיד כסף ומלווים את הכסף שלו תוך כדי יצירת כסף
אבל מבחינתו - אין הדפסת כסף חדש
פשוט מגוחך
במילה אחת ביטקוין
השבמחקבכמה מילים - זה הסיבה שכולם צריכים להתחיל להחזיק ביטקוין
אמן.
מחקערן,
השבמחקשאלה:
אם כסף נוצר במחשבי הבנק ברגע מתן המשכנתא, אז למה יש הבדלי ריבית בין מסלול פריים, לקבוע, למשתנה, לצמוד?
הרי אם הבנק יוצר כסף יש מאין, אז הוא יכול להדביק את אותה ריבית שבא לו לכל ההלוואה, ע"ס הסיכון של הלווה ואורך ההלוואה.
האם זה לא אומר שהבנק מגבה את ההלוואה בגיוס כסף באגחים שונים (קצרים, ארוכים, משתנים, קבועים, צמודים) או במקמ מבנק ישראל, ומלווה את הכסף הלאה בהוספת מרווח ?
תודה
בנק רוצה להרויח. הוא מצד אחד גובה ריבית גבוהה על הלוואות ומשלם ריביות נמוכות יותר על הפקדונות של לקוחותיו -הפער בין הריביות הוא הרווח שלו. הוא לא יכול לבקש ריבית גבוהה מידי אחרת אף אחד לא יקח ממנו הלוואות אך מצד שני אם יגבה ריבית נמוכה מידי הוא עלול להפסיד שכן הוצאות הריבית על הפקדונות שהוא נותן יעלו על הריביות שהוא גובה.
מחקהמסלולים שציינת לכל אחד מהם סיכונים משלו. אם הבנק למשל נותן הלוואה לא צמודה הוא יכול להפסיד אם לדוגמא האינפלציה תהיה גבוהה, לכן הוא כבר מתמחר את האינפלציה החזויה בחישובי הריבית שהוא מבקש. לכן גם הריבית במסלול לא צמוד למדד תהיה גבוהה יותר מהמסלול הצמוד.
ערן
היי ערן, אני קורא את הבלוג של בעיון רב, ורציתי לשאול שאלה פשוטה: האם מישהו מראשי המשק / שר האוצר / נגידת בנק ישראל נפגשו איתך / מסרו את תגובותם לשינוי המוניטרי שאתה מעלה כאן?
השבמחקתודה רבה, ברק
הי ברק,
מחקשר האוצר לפיד שנשאל בנושא אמר שהוא מודע לעניין אך כל השיטה המוניטרית היא מעניינו של בן ברננקי והפדרל ריזרב.
לגבי בנק ישראל- יש כיום ניסיון ליצור קשר עם בנק ישראל כדי לדון שם עם הבכירים (אולי הנגידה) לגבי שינוי השיטה. בינתיים ללא הצלחה. בכל מקרה אין טעם לפתח ציפיות מהכיוון הזה כי גם כך לבנק ישראל אין סמכות לשנות את השיטה. זה נמצא בסמכות הכנסת.
לגבי שאר ראשי המשק - אם חלקם היתה פגישה. רובם כלל לא מודעים לאיך כל העסק עובד ולא נראה שיש להם גם רצון לצלול לתוך העניין.
ערן
ז"א שגם אם ראש הממשלה וכל חברי ממשלתו יסכימו לשינוי המוניטרי שאתה מציע קרן המטבע תמנע זאת ותפעיל לחצים עצומים על מדינת ישראל.
השבמחקז"א שיש מנגנונים בינלאומים שמקבעים את השיטה המוניטרית הנוכחית ולא מאפשרים שינוי מקומי ואז מדינות קורסות תחת חוב וגופים אחרים מלווים לאותם מדינות שקורסות וסוחטים את העושר הלאומי והפרטי לתועלתם?
אין ספק שישראל תחווה לחצים אם וכאשר תרצה לשנות את השיטה.אף אחד ממוקדי הכוח לא ירצה שיווצר תקדים. השאלה מי ילחץ יותר -אלו שמבחוץ או אלו שמבפנים (האזרחים). הממשלה ההונגרית למשל סילקה לפני מספר חודשים את נציגי קרן המטבע ממדינתה , היא שינתה את אופיו של הבנק המרכזי שלה בלחץ האזרחים והנה הם ממשיכים להתאושש יחסית בצורה יפה מהמשבר שחוו , אף אחד שם לא מת מהמהלך ואף ראש ממשלה לא נרצח. אמנם השיטה שם לא התשנתה עדיין (אולי בהמשך)אבל הצעד היה צעד יחסית קיצוני למה שנהוג היום.
מחקבאיסלנד יצאה הממשלה לאחר הפגנות אלימות של אזרחיה נגד הבנקאות העולמית והודיע כי לא תחלץ את הבנקים בתוכה. בהתחלה אמנם היא נכנעה ללחצים מבחוץ אולם הפגנות בסדר גודל היסטורי שם והתערבות הנשיא גרמו לה לשנוי ההחלטה.
ערן
אז עכשיו אני בכלל לא מבין איזה אינטרס יש למדינה ולראשיה כולל נגידי הבנק לאורך השנים להתמיד בשיטה הזאת- הרי הם למדו פרק או שנים בכלכלה ומבינים איך נוצר כסף ומכירים את קרן המטבע.
מחקכשאתה אומר מוקדי כוח למה הכוונה ? לבד מהבנקים אני לא רואה שום גורם אינטרסנטי שיתמיד בשיטה רע כזו. אלה אם כן אותם אנשים שיושבים במוקדי הכוח נקנו בכסף ויש איזה מנגנון על נסתר שמפקח על הרעה החולה הזאת.
מה לא ברור?
מחקהשיטה הנוכחית מייצרת רווחי ענק לבנקאים, לבעלי ההון ולחבריהם במסדרונות הממשל.
החברים במסדרונות הממשל דואגים למעסיק הבא שלהם
אני גם מצטרף לדבריו של דוד איש שלום,
מחקהיום כבר ההבדל בין "הטובים" ו"הרעים" הולך ונעלם. ראה למשל בקרן המטבע מסתובב אחד הכלכלנים הבכירים שלהם ברחבי העולם (מייקל קומהוף) כדי להסביר מדוע חייבים לשנות את השיטה.
גם במועצת הפדרל ריזרב יש כבר חברים שיוצאים בגלוי במדיה נגד המדיניות שהוא מנהיג.
ערן
כיום לנוכח ההתדרדרות הגלובאלית שקרן המטבע הבינלאומית הייתה אחת האחראיות הישירות לה, מעמדה הולך ונחלש ואף בתוכה קמה אופוזציה המתנגדת לבנקאות הרזרבה החלקית המקובלת עדיין על הקרן. לכן כאשר תקום מדינה או מספר מדינות שתשנה את השיטה לשיטת כסף בר-קיימא, המקובלת עלינו, מאוד סביר שתהיה זאת אבן הדומינו הראשונה ליפול ולהפיל גלובאלית את השיטה הסוררת העושקת ומרוששת את העולם.
השבמחקשלום ערן.
השבמחקתוכל להסביר בבקשה על חלקו של גודל הסקטור הפיננסי במצב אליו נקלענו היום (אם זכרוני איננו מטעני 40% מהעסקים בעולם הם עסקי פיננסים). יש לי הרגשה שמרביתם גם צריכים להצטרף לרגולטורים ולכלכלני בנקים בחיפוש אחר עבודה מועילה יותר.
תודה רבה
איתי
פרופ ברנארד ליטאר שייסד את מערכת היורו בדק ומצא שרק 2% מהעסקאות שנעשות בעולם הם עסקאות שמיצרות משהו אמיתי לכלכלה ,כלומר על פי בדיקתו 98% מהעסקאות הם עסקאות פיננסיות.
מחקאז זה בערך כמו לצפות מפירמידה להתייצב על חודה?
מחקליטאר מתאר את המערכת כמו כלב, ש-98% מגופו הם זנב וכל שאר הגוף הוא 2%, ופה הוא מבקש שתתאר לעצמך מה יקרה לכלב כשהזנב יזוז.
מחק"98% מהעסקאות הם עסקאות פיננסיות."
מחקזה לגמרי ממצה את כל הנושא.
זה חייב להיות כותרת של מאמר!
ומצב זה נובע מאופן ייצור הכסף, כיוון שהשיטת ייצור הכסף הנוכחית מתייחסת לכסף כאל סחורה בפני עצמה? כלומר מייצרים כמות כסף כלשהי וכדי לשלם עליה מייצרים עוד ועוד כסף עם עוד ועוד חוב על הכסף הזה?
מחקגרוע מכך. רק קבוצה מצומצמת של אנשים "רשאית" ליצר כסף.
מחקאם אתה תייצר כסף יקראו לך זייפן וישלחו לך בריונים חמושים הביתה.
שאירגון הקרוי בנק עושה זאת, לא רק שזה חוקי אלא זה הבסיס של השיטה.
כלומר כסף צריך להיות משהו כמו פוינטר (אם לשאול מעולם התכנות), משהו שמייצג ערך אמיתי כמו היקף ייצור או היקף עבודה במדינה ולא סחורה בפני עצמה בעלת ערך אמיתי (אחרת נקלעים לחור שחור של לשלם בעד הסחורה עם עוד ממנה עד שהיא לא שווה כלום)?
מחק(סליחה הגבתי בטעות מחוץ לשרשור)
כלומר כסף צריך להיות משהו כמו פוינטר (אם לשאול מעולם התכנות), משהו שמייצג ערך אמיתי כמו היקף ייצור או היקף עבודה במדינה ולא סחורה בפני עצמה בעלת ערך אמיתי (אחרת נקלעים לחור שחור של לשלם בעד הסחורה עם עוד ממנה עד שהיא לא שווה כלום)?
השבמחקעושה רושם שכל המדינות חייבות כסף לבנקים, לא למדינות אחרות. כלומר, המכשיר הכלכלי שנוצר כדי לאפשר מסחר, התהפך על ממציאיו ועכשיו החליט שהוא דבר אמיתי , עצמאי.. לאור זה, הרעיון האמריקאי של הטבעת מטבע של טריליון דולר, ותשלום החוב הלאומי עם זה, נראית לפתע סבירה.. להכות את הבנקים במשחק שלהם.
השבמחקהבנקים הפכו לגורם שבולם את הכלכלה, שכן רוב התוצר העולמי מופנה כדי לשלם להם ריבית. הם הולכים וצוברים משהו שאין לאנושות מה לעשות איתו, לא?
הרי זה לא הגיוני, התפוקה של האדם בצמיחה מתמדת, היעילות בעליה, ובכל זאת החוק הולך וגדל. איך אפשר להסביר את זה, שכלכלות מתמוטטות בלי שום סיבה ממשית, חוץ מחוב למחשבי בנקים?
"איך אפשר להסביר את זה, שכלכלות מתמוטטות בלי שום סיבה ממשית, חוץ מחוב למחשבי בנקים?"
מחקגם אוכלוסית העולם גדלה וגם חלוקת העוגה הפיננסית היא בלתי שוויונית באופן קיצוני.
98% מההון מוחזק בידי 1% מהאוכלוסיה.
המשחק הוא משחק הריבית.
לא יתכן לגבות ריבית ממוצר שערכו אפס. שמיוצר מאפס. זאת תרמית. יש-מאין.
גם בכלכלה נטולת חוב התרמית הזאת שנועדה להעשיר את בעלי ההון והסקטור הפיננסי, את הבנקים ואת השלטון תתקיים.
עד שהריבית לא תבוטל לחלוטין השוד, הגזל, העושק והעוני שברשות החוק לא יעלמו.
העוולות הפיננסיות תמשכנה להתקיים, ולא משנה סוג הכלכלה.
-
אבל נושא ה 99-1 אינו חדש.. רק תביט בגרף. זה התחיל לפני השיטה של ייצור כסף ע"י חוב. ובסך הכל, האמת היא שלא איכפת לי שיש מיליארדרים בעולם, כל עוד מצבו האישי של האזרח הממוצע 2014 טוב (והוא אכן טוב) לאין ערוך ממצבו של האזרח הממוצע, 1880.
מחקהוא קצת יותר טוב, לא בהרבה. אם נביא בחשבון את הרעב בארצות אפריקה, הודו - סין, ואת המלחמות במאה ה20, הוא גרוע יותר.
מחקהטוב בא מהתפתחות טכנולוגית. המערכת הפיננסית "העושקת ומרוששת את העולם" (ציטוט מדוד למעלה), מונעת מהטוב להגיע לכל חלקי האוכלוסיה.
צריך שיהיה לך אכפת משאר העולם, אחרת הדאגה שלך תהיה נגועה בצביעות.
זו תמיד התחמקות יפה, לתקוף ךגופו של אדם מאשר לדבר לעניין, אבל לא ארד לרמה שלך.
מחקולעניין, ההמלצות האלה של הקרן לא מדברות על אפריקה. לא ברור לי למה החלטת עכשיו לצרף את אפריקה לסטטיסטיקה הזו, כשהם לא משחקים בכלל את המשחק הכלכלי עליו מדובר פה. נושא הטור והשיחה הוא החוב של המערב.
(החוב של אפריקה, אם אתה זוכר, בוטל מהלחץ של הנשיא האמריקאי הקודם. איך אתה מציע לפתור את בעית השלטון המושחת שם? עוד מלחמת השלטת דמוקרטיה ע"י המערב, והפעם בגרסאת "המערב נגד יבשת שלמה"? לא מעשי. המערב גרם שם מספיק נזק.. אבל שוב, לא זה נושא הפוסט הזה)
עמית - צריך שיהיה לך אכפת מכל העולם! אחרת מעמיד פנים שאכפת לך.
מחקזאת הבעיה של העולם - מעמיד פנים שאכפת לו!
אם לא אכפת לך, מדוע שלעולם יהיה אכפת ממך?
אתה רואה שלמטבע שני צדדים וצריך להביא את כולם בחשבון לצורך תגובה מנומקת ומשכנעת.
אתה צריך להבחין בין אמת לבין תקיפה אישית. לפעמים ההבחנה דקה. דרושה כנות.
אם כנותך מגלה לך שיש הגיון כלשהו בדברים הנאמרים לך, אתה כבר יכול להבין שלא מדובר בהתקפה אישית גם אם אינך מסכים.
כשגאוותו של מישהו נפגעת, אין מדובר על תקיפה אישית אלא בדרך כלל זאת עדות על אגו מנופח - מניח שזה לא המצב אצלך.
כשאומרים לך אמת - אל תפגע, קבל אותה, המשך קדימה.
יום טוב.