יום רביעי, 15 בינואר 2014

כלכליסט על "הכלכלה האמיתית": מחלוצי האקטיבזם הכלכלי בישראל

מאת: ערן הילדסהיים

איתי להט מכלכליסט פרסם היום כתבה מרתקת על האקטיביזם שנולד בעקבות המשבר העולמי שמציג דרכי מאבק מפתיעות. מפעיל ספרדי שלווה סכום עתק מהבנקים והעבירו לארגוני מחאה,דרך קומיקאים בריטים המותחים את בנקאי הסיטי ופעילים בארה"ב המשתילים מסרים חתרניים בכספומטים. הנה מה שכתב על הפעילות בישראל בתחום:


"בישראל, האקטיביזם הפיננסי קורם בהדרגה עור וגידים. בלוגים כמו "הכלכלה האמיתית" של ערן הילדסהיים זוכים לגידול במספר הקוראים, בעוד האינפורמציה מחלחלת לעשייה של ממש. בדצמבר 2012 הוקמה כאן התנועה לשינוי מוניטרי בידי קבוצה של פעילים כלכליים נלהבים. מטרת התנועה היא לבצע רפורמה נרחבת בשיטה המוניטרית הקיימת, שבמסגרתה הבנקים מייצרים את רוב הכסף וההשלכות העגומות של שיטה זו.

"הסיבה לעליית אקטיביזם היא פשוטה", מסביר אסף מורג, ממיסדי התנועה ופעיל כלכלי. "אנשים רבים שהרגישו שהם נדחקים כשגבם אל הקיר החלו לחפש פתרונות עבור עצמם ומשפחותיהם. הסיבה השנייה שסייעה לאקטיביזם הכלכלי לתפוס תאוצה היא כמובן האינטרנט. ספרים על ייצור הכסף על ידי הבנקים החלו להיכתב כבר בשנות ה־30 של המאה הקודמת, אולם לפני האינטרנט הם לא היו נחלתו של הציבור הרחב, והדיון בהם נעשה רק באקדמיה, אם בכלל. הנגישות המופלאה של מידע שהביא לנו האינטרנט אפשרה לי ולעוד מיליונים כמוני ברחבי העולם לשתף זה את זה בידע ובמידע, בכמויות שגדלו והלכו עד שהפכו לאיכות חדשה. כיום גם מי שאין לו היכולת או הרצון לקרוא ספרי כלכלה עבי־כרס יכול להסתפק במקומם בסרטונים בכל אורך ובכל שפה, והדבר גורם לדיון בנושא המוניטרי לעבור אל הרחוב."

26 תגובות:

  1. אין ספק שהבלוג מעניין אבל כמה אפשר לטחון ולקטר על השיטה הקיימת אם אף אחד לא עושה בשטח כלום וכולם מסתפקים רק בתגובה שטחית בבלוג או ב לייק אינפנטילי בפייסבוק.
    האם חוסר המעש אינו מתסכל את בעל הבלוג?

    השבמחק
    תשובות
    1. הבלוג קיים כשנתיים וחצי. כשהתחלתי לכתוב הייתי כמעט לבד ברשת שכתב על השיטה. השנה כבר היה כנס עם 450 אנשים בנושא. אין עיתון גדול שלא מפמפם את הנושא כמעט מידי חודש. מערכת של מטבע אלטרנטיבי (o-share) בישראל כבר הגיעה ל5000 חברים. כלכלנים מתחילים להביע עניין בנושא. חכ"ים התחילו לתמוך. מפלגה הכניסה את השינוי המוניטרי למצע שלה. לא מספיק לשנתיים וקצת של עבודה ללא ספונסר, גוף גדול שיתמוך או תקציב פרסום בנושא שהוא לא רכילותי?

      מחק
    2. של נעלייך, אנונימי

      מחק
    3. השינו מתחיל בתודעה, ואת זה רואים פה בבלוג לפי כמות התגובות לפוסטים ואיכותם.
      רואים שיותר ויותר אנשים מתעננים ומפתחים דיון ענייני שמראה שהשלב התודעתי נמצא בשלב מתקדם.
      ולאחר ששלב זה יגיע למיצוי יתחיל השינוי "הפיזי" אתו אתה מחפש.
      כי האפשרות לשנות נמצא אצלנו בידיים במעשים שאנכנו עושים אבל קודם כל צריך להשלים את השלב של שינוי התודעה.

      מחק
    4. ערן, אני פעם ראשונה שומע על o-share!!! תודה רבה לך!!! איזה קומספט גאוני. אני נירשמתי מיד :-)

      מחק
  2. אלפי שנים אנשים יושבים ומקטרים על ה"שיטה הכלכלית", פעם הם עשו את זה באוהל או במערה ועכשיו מול האינטרנט, אבל האנושות ממשיכה להתקיים אלפי שנים עם מטבעות כסף ועם הלוואות. כי אין מה לעשות - כאשר חסר כסף צריך ללוות אותו ולהחזיר אותו עם ריבית - ככה זה נעשה משחר ההיסטוריה ואין שום סיכוי שבלוג זה או אחרים ישנו את האנושות.

    השבמחק
    תשובות
    1. אין שום בעיה הלוואות של כסף ועם תשלומי ריבית.
      כשאומרים "הבעיה המרכזית של השיטה המוניטרית" מתכוונים למשהו אחר לגמרי.
      לזה שהמדינה מעניקה לגופים פרטיים שנקראים בנקים, מונופול על *י-צ-י-ר-ת* רובו המוחלט של הכסף, ועל עשיית שימוש בו כראות עיניהם.
      לוקח זמן ומאמץ להבין ולהפנים את העובדה הזאת, שסותרת את המחשבה הנאיבית של כולנו שהמדינה היא זו שיוצרת את הכסף והבנק רק מתווך בין מפקידים ללווים ומרויח מהפרשי ריבית.
      אבל אחרי שמבינים ומפנימים, אפשר להתחיל ללמוד עוד על עד כמה נזקים השיטה הזו גורמת ל 95% מהאזרחים.

      מחק
    2. האנושות יכולה להמשיך להתקיים גם עוד מאה שנה עם השיטה הכלכלית שמבוססת על חוב. השאלה היא כמה משברים ונזקים היא תגרום לאדם ולסביבה בשנים האלה והאם בשנה ה101 העולם כבר לא יהפוך למקום שאינו ראוי למגורים. שאלה נוספת היא מדוע לא להחליף אותה בשיטה שמועילה לאדם ולסביבה. כל העולם מתקדם - אם מבחינה טכנולוגית ומחשבתית ורק השיטה הכלכלית תקועה כפי שהיא כבר 100 שנה. לא רק בבלוג הזה הבינו שהיא כבר לא רלבנטית ומזיקה אלא זו כמות עצומה של אנשים ומובילי דעה בכל העולם וככל שהזמן חולף הבעיתיות רק גוברת ואיתה התפכחות הציבור.
      ובאופן כללי:: התאור שלך לא נכון -כי השיטה כפי שהיא היום קיימת בערך 100 שנים וגם אז היו מדינות שלא יישמו אותה ונהנו משגשוג ורווחה (קנדה למשל עד שנת 74). לפני כן היו מגוון רב של שיטות שחלקם לא יצרו את העיוותים של היום (חפש "הגרינבק של לינקולן" למשל)

      מחק
  3. לאנונימי מעליי: למעשה המצב הוא הפוך. אין מה לעשות, כאשר חסר כסף, ו_הרבה_ כסף, אי-אפשר ללוות ולהחזיר, ואז פשוט מדפיסים המון או מוחקים חובות. ראה המשבר בארה"ב בשנים האחרונות.

    השבמחק
  4. האם תנועת מחאה אפקטיבית יכולה להתמודד עם השיטה ללא משאבים כלכלים? יש להניח שהבנקים ובעלי אינטרסים אחרים יתמודדו עם תנועת המחאה ע"י השקעות כספיות, וחוקים. מה הסכוי של תנועת מחאה מול אלו? ככה קרסה תנועת המחאה לפני שנתיים

    השבמחק
  5. כל הקטע הזה עם בנקים גנבים והשיטה שהם "מדפיסים" כסף, אם נעבור לביטקויון זה יפסק.

    השבמחק
  6. הבנקים קיימים מאות שנים (לא מאה שנים) והאנושות הסתדרה איתם טוב מאד.
    לפני כן היו גופים שונים שהילוו כספים - גם בתקופת האימפריה הרומית.
    אז למה פתאום החלטנו שכל מה שקיים אלפי שנים לא בסדר?

    השבמחק
    תשובות
    1. למה החלטנו שעבדות זה לא בסדר אחרי אלפי שנים?
      למה החלטנו שנשים הן יותר מרכוש אחרי אלפי שנים?

      אל תהיה טיפש.

      מחק
  7. "לא מספיק לשנתיים וקצת של עבודה ללא ספונסר, גוף גדול שיתמוך או תקציב פרסום בנושא שהוא לא רכילותי?" -
    בשטח אין שום שינוי ואין שום סיכוי שיהיה שינוי כי האנושות החליטה שיש צורך בבנקים עוד בימי הביניים.
    אז למה נדמה לכם שבעשור הקרוב כל השיטה תתבטל?
    זו נאיביות או חלום בהקיץ.

    השבמחק
    תשובות
    1. http://www.youtube.com/watch?v=xfAYFEw3_ig

      מחק
  8. בנקים יישארו גם אחרי שינוי השיטה וגם הלוואות יישארו אבל פשוט במתכונת אחרת. בשיטה המוצעת בנקים פשוט לא ייצרו את הכסף שהם מלווים יש מאין

    השבמחק
  9. "בנקים יישארו גם אחרי שינוי השיטה וגם הלוואות יישארו אבל פשוט במתכונת אחרת. בשיטה המוצעת בנקים פשוט לא ייצרו את הכסף שהם מלווים יש מאין"
    הכל פה סיסמאות שאינן ברות יישום
    אני בטוח שלאורך אלפי שנים כל פעם מישהו הציע רעיון אחר, אבל בסוף הכל נשאר אותו דבר - אז מה התועלת בהתפלספות האינסופית? אי אפשר להשלים עם המציאות ולהנות מהחיים?

    השבמחק
    תשובות
    1. אפשר גם להינות (כמה שניתן עכשיו..) וגם לצעוד לכיוון שינוי :)
      רק צריך אירוע משמעותי שירים את הכפפה ויראה שאפשר בדרך אחרת.

      מחק
    2. אולי תעבור למחנה של אלה שרוצים להנות מהחיים בלי לשנות את העולם?

      לא מבין את הלוקש "בנקים מייצרים כסף" - מן הסתם אם אני בא לבנק ומפקיד 3,000 שקל אז זכותו להלוות אותו למישהו אחר תמורת ריבית - אף אחד לא עובד בחינם ולא ברור למה אנו מצפים מבנק לשבת ולא לעשות כלום

      מחק
    3. הלוואי שזה היה עובד ככה - ה3K שלך הופכים ל50K שהבנק מלווה, כשה-3K המקורי שלך הוא הכרית בטחון של הבנק...

      מחק
    4. "הלוואי שזה היה עובד ככה - ה3K שלך הופכים ל50K שהבנק מלווה, כשה-3K המקורי שלך הוא הכרית בטחון של הבנק..."
      וכשאתה משקיע כסף במניות או אופציות או נדל"ן - אתה לא רוצה תשואה?
      מה מפריע לך שהבנק מרוויח מהשקעות שלו?

      מחק
  10. ערן, למה שלא תרים את הכפפה ותפרסם את נתוני האבטלה האמתיים? אני יודע שהנתון הרשמי הוא חלקי מאוד, ולא כולל אנשים שעובדים במשרה חלקית, שלא עובדים מעל פרק זמן מסויים (הם פשוט לא נספרים) ואם אני לא טועה אז גם מגזרים מסוימים כמו נשים ערביות לא נספרות... אולי תפרסם פה באופן קבוע את הנתון האמיתי?
    כנ'ל גם לגבי האינפלציה - שלא כוללת למשל את מחירי הדירות, וכל מי שגר בארץ וקונה בסופר יודע שהיא מנותקת לחלוטין מהמציאות היומיומית...

    השבמחק
    תשובות
    1. עריכת נתונים סטטיסטים על מצב המשק לא אפשרית לעשיה על ידי אדם אחד במשרה חלקית. יש צורך באיסוף מספר נתונים עצום, בהשוואתו לנתוני עבר לפי נוסחאות שיקחו בחשבון את ההבדל בזמן ובמוצר, ואגב בהרבה פעמים הגופים שמחזיקים בנתונים הם אותם אלה שיש להם אינטרס להטות את המדד.

      מחק
  11. למיטב הבנתי אחוז האבטלה מחושב לפי כמות המגיעים ללשכות התעסוקה בחודש מסויים ולא נמצאה להם עבודה. הבעיה היא שאנשים פונים ללשכות התעסוקה כאשר מגיע להם דמי אבטלה. חיפוש עבודה מתבצע מחוץ למערכת הזו. רוב מחפשי העבודה כבר איבדו את זכותם לדמי אבטלה ולכן לא נספרים כמובטלים.

    השבמחק
  12. יצירת כסף היא עניין קצת מורכב ואני מרגיש שיש הרבה פופוליזם ו\או בורות בדעות המובעות בעניין.
    ה gold standard היה רעיון רע, כמובן ולמרות יתרון מובנה מסוים. זה לא יהיה נכון להצמיד את המטבע למשהו שאינו משקף את הפעילות הכלכלית. תתארו לעצמכם למשל גילוי של מכרה ענק בסיביר. תתארו לעצמכם עליה בביקוש בסין או במקום אחר.
    לתת לממשלה ליצר את הכסף הוא רעיון רע גם כן. קשיים פוליטיים עלולים לנתק במהירות את הייצור של הכסף מהפעילות הכלכלית האמיתית, פתח לאינפלציה\דפלציה לא נשלטים.
    לעומת זאת מתן כסף כהלוואה משקף פעילות כלכלית וגם תורם לה. אם זה תעשיין שרוצה להרחיב מפעל או זוג צעיר שרוצה לקנות בית וכולי. כל אירוע כזה פרושו הרחבת הבסיס\הפעילות הכלכלית.
    השיטה טובה. הבנקים הגדולים מתאימים לנהל אותה, כמובן בפיקוח הבנקים המרכזיים. השאלה הגדולה מה קורה עם הכסף הזה אח"כ. כאשר לווה מחזיר הלוואת משכנתא למשל. לאיזה חשבון נכנסת הריבית? לאן הולכת הקרן?

    השבמחק