יום חמישי, 6 במרץ 2014

משרד הכלכלה החל לקנוס אמהות שאינן עובדות במשרה מלאה

מאת: ערן הילדסהיים

המקרה הבא הוא הרבה יותר מסתם אטימות של משרד ממשלתי. הוא חושף את הצד הלא נעים בהחלטת הממשלה לשים את העובד במרכז, גם אם זה אומר לשים את הילדים שלו בצד.



לפני כמה עשורים היה מספיק שבן זוג אחד יעבוד כדי לפרנס משפחה שלמה. כלכלת הצמיחה, הצריכה, ההשתעבדות לחובות ויוקר המחיה הובילו היום למצב בו שני בני זוג שעובדים קשה ופוגשים את ילדיהם במקרה הטוב שעה בבוקר ושעה בלילה, לא מצליחים לגמור את החודש. למרות זאת כדי להמשיך את השיטה מעודדים אותנו לצרוך יותר ולעבוד עוד יותר שעות לאורך יותר שנים רק כדי לגלות שהחובות שלנו גדלים בקצב מהיר יותר משעות העבודה. אבל מה קורה כאשר אזרח מחליט לפעול בניגוד לעקרונות השיטה? שיר גולדנברג החליטה לא להיכנע לתרבות הצריכה. היא הפחיתה משעות העבודה שלה רק כדי לשים את הילדים במרכז. מסתבר שבממשלה לא אהבו את הגישה הזו. הנה הסיפור ששלחה לנו השבוע:
"אני אמא, ואני עובדת, וכאמא בחרתי לעסוק במשרה חלקית וזאת כדי שאוכל להיות נוכחת בחיי ילדיי.לבחירה הזו שלי יש מחיר תעסוקתי בחרתי לוותר על משרות ולו בגלל שעות העבודה הארוכות,במקום להיות במירוץ המטורף והבלתי אפשרי של להספיק להוציא בזמן אל הילדים מהמסגרות (כאשר המסגרות פועלות עד 16:30 בעוד שהמעסיק רוצה אותך נוכחת עד 18:00 אליהם מתווספים זמני נסיעות בפקקים) החלטתי לחיות חיים שפויים יותר. לבחירה הזו יש כמובן מחיר כלכלי, שהרי מי שעובד פחות משתכר פחות. מחיר שאני שמחה לשלם כי לעת עתה שמתי את הילדים במרכז.

כדי לאפשר גמישות תעסוקתית מסוימת (בכל זאת את חייבת לגלות קצת גמישות לעבודה), רשמתי את הילדה לצהרון במסגרת חלקית וזאת כדי שאוכל לתת מענה גם לצורכי העבודה שלי.
היום באופן חד צדדי, קיבלתי טלפון מיחידת הצהרונים האומרת כי על פי תקנות משרד התמ"ת כדי שצהרון יהיה מוכר כל ילדי הצהרון מחויבים להיות נוכחים במסגרת מלאה, ומסגרת חלקית, כפי שהיתה עבורי עד כה, אינה אפשרית יותר.
עומדות בפני שתי אפשרויות, הראשונה שפעמיים בשבוע הילדה תישאר ברחוב עד אשר אוכל להגיע ולאסוף אותה, או אופציה אחרת שארחיב את הצהרון למסגרת מלאה ואז כמובן ההוצאה שלי עליו גדלה.
כלומר, על מנת שהורים יוכלו לקבל שירותים מהצהרון, משרד התמ"ת מחייב הורים העובדים במשרה חלקית לשים את ילדיהם במסגרת מלאה ולהגדיל את הוצאתם.
זהו מצב אבסורד, מחקרים שלמים גורסים כי על הורים להיות נוכחים בחיי ילדים ,אך כשאלו בוחרים לעשות זאת הם נענשים  פעמיים, פעם אחת (מתוך בחירה) כאשר מוותרים על משרה מלאה ומקבלים שכר נמוך יותר בהתאם, ופעם שנייה על ידי חיובם להגדיל את ההוצאה על הצהרון, שהרי להשאיר ילד ללא פתרון אינה אופציה.

משרד התמ"ת היקר, נמאס לנו שבכל פעם אתם מוצאים דרך חדשה ומרושעת לעשוק אותנו ההורים אזרחי המדינה.
אנו קוראים לכם להתעשת, אנו הורים משלמים תעריף מלא, לא ביקשנו הכרה בדרגה המקנה הנחה, כל שרצינו זה נוכחות פעילה בחיי ילדנו, במקום להוקיר ולהעריך את ההקרבה שאנו עושים בחרתם להעניש אותנו.
ילד המקבל תשומת לב בילדותו גדל להיות מבוגר פרודוקטיבי, אכפתי שתורם מעצמו למדינה ולסביבה, כנראה שהדור הבא אינו מעניין אתכם אתם כנראה רוצים רק עוד כוח עבודה בינוני וממורמר.
כנראה שאין גבול למה שאתם מוכנים לעשות כדי להגדיל את הצריכה "

אז מסתבר שהסידור הנוח שהיה לשיר במשך שנה וחצי נגדע בבת אחת בגלל נוהל שהוציא משרד הכלכלה. שיר אגב לא ביקשה דבר מהממשלה ,אפילו לא הנחה ,אלא רק שתאפשר לביתה לשהות באופן חלקי בצהרון (מבלי לשלם כאילו שהתה בו באופן מלא). בתגובתו של משרד הכלכלה ששלח ל"כלכלה האמיתית" נכתב שאיננו מסוגל לספק שירותים באופן חלקי לצהרונים. תגובה זו די תמוהה בהתחשב בכך שהמשרד סיפק ללא בעיה את השירותים האלה עד כה במשך יותר משנה וחצי באזור ראשון לציון. על תשובה כזו היה אומר בוודאי שר הכלכלה בנט לפקודיו בצבא:" אין לא יכול, יש לא רוצה".
הנה תגובת המשרד כלשונה:

"אנו מודעים לכך שבניגוד לנוהל הברור עליו חתם סמנכ"ל החברה העירונית ראשון לציון, המאפשר רישום ל-5 ימי צהרון בלבד, נקלטו לצהרון גם ילדים שנרשמו למסגרת חלקית.
החלטת הממשלה לסייע לנשים עובדות, בסיוע כספי של המדינה, מסדירה גם מסגרות מפוקחות, עם סדר יום מובנה, חינוכי, פדגוגי, תוך פיקוח על הבטיחות ואיכות הטיפול – המחייב נוכחות צוות מיומן ומוכשר. לא ניתן לספק את כל השירותים הללו באופן חלקי, שכן התפעול מצריך העסקת צוות במשרה מלאה בהתאם למספר הילדים, ביטוח הילדים, פעילות ממומנת ועוד. בישראל עשרות אלפי צהרונים ולאלו שבפיקוח משרד הכלכלה, כ-2370 במספר ישנו נוהל ברור ואנו מצרים על כך שהוא הופר ומקווים שהענין יוסדר בין החברה העירונית להורים באופן רגיש ובהתאם לנהלים.
לא נוכל להשיב בשם החברה העירונית על הנושא."

31 תגובות:

  1. קלאסי. לוקחים ממך בכפייה כסף כדי לממן לאנשים אחרים שירותים. אותם אנשים ש"נהנים" מהשירותים גם לא מעונינים בהם וגם נדרשים לשלם עבורם עוד. כבר מישהו שאל פעם "איפה הכסף?"

    הממשלה לא צריכה להתערב. אחרי הכל, מדובר בצהרון של גן דינה לא בפקלוטה להנדסה גרעינית ב MIT. ההורים והגננת מסוגלים להסתדר לבד וליצר מסגרת "חינוכית"

    השבמחק
  2. אין חשיבה מערכתית אלא כל אחד לעצמו, הישרדות.

    השבמחק
  3. הפתרון לכל הצרות - לא להתרבות. ככה נלמד אותם לקח!

    השבמחק
  4. גם נשים העובדות במשרה חלקית הן נשים עובדות, וגם להן מגיע צהרון!
    אם משרד הכלכלה מדיר אוני כי בעיניו איני נחשבת עובדת, אני מבקשת שידבר עם הביטוח הלאומי כדי שאוכל לתבוע דמי אבטלה.

    השבמחק
  5. שיר - אין מוצא לשלל רצונות שונים של הציבור.
    ההשרדות מבוססת על מציאת פתרונות אישיים בתוך המערכות הגלובליות.
    אף פעם לא נמצא את השלמות לצרכנו האישיים במסגרות הכובלות והמנתבות אותך למרכז הממסדי המושחת.
    המטרה שלנו לשרוד כלכלית בהתאם לנסיבות, לשמור על שפיות ולשאוף למקסימום אושר פנימי, כי הזמן טס
    במהירות האור.

    השבמחק
  6. מי שיש לו ילדים ועדיין חי בארץ פשוט מטומטם. כדי לפעול לפי החוקים אתה חייב להרוס את העתיד של הילדים שלך. היא צריכה לעוף מפה למקום אחר שאין בו את החוקים האלה כמה שיותר מהר, עד שאנחנו (הדור הצעיר) נוכל לסדר פה את הבלאגן. או עד שהילד יגדל קצת ויעבור את הגיל הקריטי הזה שצריך להיות עם ההורים...

    השבמחק
  7. פורסמה בכלכליסט כתבה על התנועה לשינוי מוניטרי
    מאכזבת אותי מאוד

    מנסים בכוח להציג אותנו כאוסף סהרורים

    השבמחק
  8. הנוהלים! יחי הנוהלים! "1984" עבר מזמן, ועלינו "לצמוח" משם "בהתאם לנוהלים". ומי קובע את הנוהלים? אדוני "חוות החיות", כן, גם היא משל אורוול. מזכיר לי את הקוד ה"מוסרי" של שרת הבריאות באשר לאספקת קנבאס רפואי, שאמרה בראיון לקרן נויבך שמה שחשוב שעולמנו יתנהל לפי "הנוהלים". בסרט "בריחתו של לוגן" תואר עולם בו בגיל 30 בני האדם נדונו להתפוגג, וכך בנו עולם בו כולם (חוץ מקובעי הנוהלים עצמם) היו צעירים, חזקים ובריאים ולא היה שום צורך בתרופות או בטיפולים. הכל "נוהל" בסדר מופתי, גם ההתפוגגות של בני האדם. חוות החיות כבר אמרתי? מה שלא היה באותה חווה זה ראי, מראות. אף אחד מקובעי הנוהלים לא ראה את עצמו במראה. אז במקום מסים אולי נשלח לשרי הכלכלה והבריאות מראת בוקר ומראה לילה, וגם בונוס לצהריים. וצדק מולי - צריך לעוף מפה, כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק. או לשחק בכדורגל פוליטי ולבעוט לחזירים בתחת (סליחה, זו מילה כתובה בתורה הקדושה, ופירושה, למשל: עין תחת עין, או, תחת כל עץ רענן וגו') ולהעיף אותם כמה שיותר רחוק.

    השבמחק
  9. ישנו פיתרון פשוט למדיי, משחקים במספרים. נניח שאת עובדת 6 שעות ביום בשכר של 35 ש"ח לשעה את מרוויחה כ200 'שקלים ליום.
    בתלוש משכורת רושמים 10 שעות עבודה בשכר 20 ש"ח לשעה ושלום על ישראל

    השבמחק
    תשובות
    1. אולי לא הבנת את הבעיה -
      התשלום החלקי לצהרון זה מה שמפריע להם.. עצתי היא למצוא עוד ילד שמתאים לו להיות חלקי ולהסתדר כך... אני אישית לא הייתי מבזבזת אנרגיה על מערכות אטומות ומחפשת פתרון עצמאי -

      מחק
    2. אולי גם אני לא הבנתי.
      ע"פ הנוהל של משרד התמ"ת - אמהות עובדות משרה מלאה זכאיות להנחה בצהרונים 'מלאים'. אה-מה-מה - שיר לא עובדת במשרה מלאה, ולכן לא תהא זכאית לקבל הנחה, אלא לשלם את מלא הסכום, תמורת צהרונים מלאים, ולא את חלק הסכום עבור חלק מהצהרון כפי שעשתה עד עכשיו.
      ע"פ ההצעה (הגאונית, לדעתי..) של YAN - שיר תשחק במספרים, תהא זכאית להנחה, תקבל אותה ותמשיך לקחת את הילדה בשעות שבהם היא עשתה את זה עד עכשיו. ושלום על ישראל..
      אה - והלמ"ס יוכל כמובן להתהדר בצמיחה מדהימה..

      מחק
  10. חברים קודם כל אני מצרף את הלינק של הכתבה היום בכלכליסט. לקרוא ולהגיב, כולם, חשוב.
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3625857,00.html

    השבמחק
  11. כן זה הלינק על התנועה שלנו, התנועה לשינוי מוניטרי = התנועה http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3625857,00.html לכסף בר-קיימא

    השבמחק
  12. כמה רוע אפשר לבלוע?!

    השבמחק
  13. אנחנו החילונים כבר לא מביאים ילדים, כשנגיע לפנסיה הילדים של החרדים יממנו אותנו אם בכלל יהיה דבר כזה פנסיה. סוג של צדק פואטי אתם לא חושבים?

    השבמחק
  14. למה לא תיקחי בייביסיטר פעמיים בשבוע ?

    השבמחק
    תשובות
    1. צודק בכל מקרה זה יהיה יותר זול מהצהרון. העיקר לבכות אתה לא יודע שככה זה ישראלים?

      מחק
    2. נוכן, בייביסיטר זה הפתרון!
      אנונימיים, תנו לי לנחש, אין לכם ילדים עדיין.

      במקום אנשי חינוך שישגיחו על הילדים, נעסיק ילדה בת 16 שזה בדיוק מה שמעניין אותה כדי להעניק את החינוך בשעות הללו שבהן משרד התמ"ת החליט להעניש את ההורים.

      יגיע היום בו אתם תעמדו מול החלטות דומות עבור ילדיכם, מעניין אם תזכרו את התגובה שכתבתם כאן. האם תחשבו שדעתכם היום נכונה, או שזו שתכתבו כהורים היא הנכונה.

      מחק
    3. הנקודה היא לא ביביסיטר או צהרון.
      הנקודה היא שאותה אמא מבקשת 50% שירות תמורת פחות או יותר חצי 50% מחיר, הגן מסכים לספק את זה וכולם שמחים. ואז מגיעים נציגים של המאפיה ואומרים לאמא אתה תרכשי שירות מלא או כלום, ולגן - אסור לכם לספק שירות חלקי.

      מחק
    4. 14:41 צודק, זאת בכלל לא הנקודה, ו-14:09 גם צודק בעקרון, רק שנראה לי שהוא מעריך קצת יותר מידי את "אנשי החינוך".

      מחק
  15. חברים מפאת חשיבות הכתבה בכלכליסט על התנועה לשינוי מוניטארי (לכסף בר-קיימא) אני מצרף כאן את תגובתי לכתבה, בהנחה שרובכם קראו או תקראו אותה בהקדם.
    ציטוט מהמאמר: "הדיאגנוזה של אנשי התנועה לוקה לכל הפחות באי־דיוקים, וממילא קיים סיכוי אפסי ליישם את הפתרונות הרדיקליים שהם מציעים סוף ציטוט, ובכן המאמר הביא את מייקל קומהוף וניתן להביא שורה ארוכה של פרופסרים ומומחים בינלאומיים ביניהם פרופ ריצארד וורנר מומחה בינלאומי לבנקאות וראש הקתדרה לבנקאות וכלכלה באונ' סאותהמפטון שמציגים בספרים, מאמרים, מחקרים וסרטונים את האמת הבסיסית והנוקבת שמציגה התנועה לשינוי מוניטארי שהשם היותר יאות לה הוא התנועה לכסף בר-קיימא. אומנם נכון כפי שציין פרופ' זעירא לעיל כי אין הכרח שהשיטה תגדיל את החובות, לו היו הבנקים נותנים רק הלוואות לגורמים יצרניים ובכך מגדילים את הפיריון ולא מחוללים אינפלציה, אך משום מה שכך לציין שבפרקטיקה, לא בתיאוריה הבנים נותנים את עיקר הלוואותיהם לסקטורים לא יצרניים ויוצרים בהחלט הצפה של כמות הכסף במשק ותורמים לאינפלציה. הוא גם שכח לציין שהמדינה משעה שאין היא עצמה מפיקה את הכסף, מונעת מעצמה את רווחי הסניואראז, הרווחים העצומים שנגרמים מעצם "הדפסת" הכסף שבישראל מגיעים בערך לסך של 4% מהתוצר, קרי 40 מיליארד ש"ח לשנה. הוא גם שכח לציין שאמש בתוכניתה של קרן נויבך התראיין עורך כלכליסט איתן אבריאל ואישר בגדול את התיזות של התנועה לשינוי מוניטארי. ולקינוח, איננו מתפלאים כיצד עיתון כמו כלכליסט מסלף ומעוות את התמונה ובעיקר בפתיח אחרי הכל גם העיתון וגם הכלכלנים לא רוצים לכרות את הענף שעליו הם יושבים שגם הוא ניזון מיצרני הכסף במשק הבנקים ושותפיהם. בסופו של דבר, גם אלה שבאים לקלל או רק לקלקל יצאו מברכים וכך גם בכתבה זאת שמנפנפת בסימני שאלה ועיוותים, עושה את שלה והאמת יוצאת לאור אף אם מכים אותה ומנסים לסלף אותה מתוך מניעים אינטרסנטים

    השבמחק
  16. לגבי הכתבה המדוברת בכלכליסט - http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3625857,00.html

    רשום שם שקומהוף שולל את הטענה שבשיטה הנוכחית החוב חייב לגדול תמיד עד יציאה משליטה (אם הבנקים יוצרים כסף כחוב והחוב נושא ריבית אז הכסף במערכת אף פעם לא מספיק ולכן תידרש בהכרח יצירת כסף חדש שגם הוא מבוסס חוב ונושא ריבית וכן הלאה ומכאן הדרך קצרה ליציאה משליטה).
    קומהוף טוען שזה לא נכון, מדובר בבילבול בין החובות לאמצעי תשלום ושניתן להגיע לאיזון שבו הכסף שקיים במחזור מנוצל שוב ושוב כדי ליישב חובות כולל הריבית שלהם.

    ערן, האם זה מה שקומהוף טוען? האם הבילבול נוצר אצל כותב הכתבה בכלכליסט?


    השבמחק
    תשובות
    1. אורי פסובסקי לא התבלבל אבל גם לא תאר את כל התמונה בכללותה.
      קומהוף טוען שתאורטית קיימת אפשרות לנהל את הכלכלה בשיטה הקיימת ללא הגדלת החובות ,מעשית בשטח הוא מודה בעצמו שזה לא מתרחש -הוא משער שיתכן שזה בגלל שהכלכלה זקוקה לעוד ועוד כסף בכל שנה והדרך היחידה שלה לעשות זאת היום זה על ידי יצירת עוד חוב. פרופ מרגרת קנדי הוכיחה במחקר שערכה שהחוב חייב לגדול בצורה אקספוננציאלית כדי להחזיר את הריבית על מנת שהכלכלה כיום תוכל להמשיך לתפקד ללא משברים. התוצאות בשטח עד כה מוכיחים שהיא צודקת.

      מחק
    2. לא כל כך הבנתי איך תאורטית זה יכול לקרות, וההשערה שלו (שזה בגלל שהכלכלה זקוקה לעוד ועוד כסף) סותרת את הטענה שזה יכול לקרות תאורטית. בקיצור אני עדיין מבולבל לגבי מה שקומהוף טוען..

      אולי הכוונה של קומהוף היא שכמות החובות לא חייבת לגדול תמיד כי היא הרי יכולה לקטון - רק שאז יהיה משבר בצורת פשיטות רגל.. אז או שחובות גדלים תמיד ואז יווצר בסוף היפר אינפלציה או שחובות לא יגדלו אבל אז יתרחשו פשיטות רגל המוניות. כך או כך זו שיטה לא בת קיימא.

      מחק
    3. הוא טוען שבאופן תאורטי אפשר לא להגדיל את החובות ועדיין להחזיר את כל החובות +הריבית (בעיקר במצב של שיווי משקל בין מהירות מחזור הכסף והחזרת הריבית שהבנקים מקבלים למחזור - זה תרחיש שלא ראלי שיתקיים בתנאים הנוכחיים אך תאורטית יכול להתקיים) .אבל מצד שני הוא גם משער שגם אם התרחיש הכמעט בלתי אפשרי הזה יתקיים הוא יגרום לבעיה של מחסור בכסף שכן אז לא יתווסף כסף חדש למשק.
      בשורה התחתונה מעשית אי גדילת החוב תגרום למחסור בכסף ומשבר -על זה אין ויכוח בין כלכלנים.

      מחק
    4. ערן, לא למדתי את הנושא עמוק כמוך אבל, במצב שהרוב המוחץ של הכסף מקורו בחוב, התרחיש היחידי שמאפשר אי גדילת חוב הוא פשיטות רגל במקביל לחובות החדשים וכך תתאפשר יצירה ומחיקה בו זמנית, וההפסדים מפשיטות הרגל האלה ימומנו מריבית החובות הקיימים, הבנקים לא יאפשרו את זה, זה הרווח שלהם, אחרת אי גדילה של החוב משמעותה כרסום של כמות הכסף ע״י הריבית.
      האם יש איזושהיא טבלה שמתארת את כמות החובות במערכת, ואת כמות הכסף שיש בה?
      חייב להגיד שהנושא מאוד מרתק, וחשוב מאוד, חשיבות הנושא והחדירה שלו לעומק חיינו מצד אחד, והעובדה שהכל מתנהל כרגיל מצד שני (חוץ מהתסמינים שהורגלנו לקבל כמו אינפלציה, לולאת עבודה אינסופית וכדומה) הם המקור לסקפטיות והשימוש בדימויים קונספירטיביים בכתבה, לא פשוט לערער משהו כל כך יסודי כמו כסף ולא לעורר חשדות.

      מחק
  17. שאלה לערן:
    בראיון שלך למאקו מאוקטובר 2012 (http://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-a3e41c709f30241006.htm) טענת שצמיחה זה יותר עבודה וצריכת יותר משאבים וכו' ושבסה"כ זה דבר די גרוע, ומצד שני אמרת שהפתרון לבעיה, 'תוכנית שיקגו', יוביל לצמיחה הגבוהה ב10% מהצמיחה הקיימת היום.
    אתה יכול להסביר את הסתירה בבקשה?

    השבמחק
    תשובות
    1. מאוקטובר 2013* (לא שזה כ"כ משנה)

      מחק
  18. ע'

    הצמיחה כיום היא מאולצת, איננה בת קיימא ונובעת מן השיטה המוניטרית שבמרכזה צמיחת החובות. בנוסף, מדידת הצמיחה נעשית באופן מניפולטיבי - לאחרונה הכניסו גם את רווחי הבנקים מפערי הריביות לתוך חישוב התמ"ג ובעתיד ככל הנראה יוכנסו גם רכישות בטחוניות לתוך חישוב התמ"ג.
    מחקר קרן המטבע מראה כי הרפורמה תקטין באופן דרמטי את החובות ולכן הצמיחה תבוא מתוך כסף נטול חוב ולכן תהיה בת קיימא ולא כזו שמתקיימת כאילוץ על מנת לאפשר את המשך גלגול החוב כפי שהדבר מתבצע היום.

    השבמחק