יום חמישי, 19 ביוני 2014

עבודה כאמנות - האם כך יראה שוק העבודה בעתיד?

מאת: ארנון שומר
בעידן שבו כסף יהיה כלי שרת בידי הציבור, שבו תהיה דמוקרטיה של סוגי מטבעות במקום אוליגרכיה מוניטרית, וכל אחד יכול ליצור לעצמו את הכסף שהוא זקוק לו, במקום להיות עבד עבור כסף,  כיצד ייראה שוק העבודה? ומה תהיה משמעות העבודה ברגע שנפסיק לעבוד עבור כסף? 
לפניכם תקציר מתורגם של פרק מתוך ספרו של צ'ארלס אייזנשטיין - The ascent of humainty.


העבודה היא חלק מרכזי של החיים המודרניים
כשאנחנו שואלים מישהו, "מה אתה עושה? " אנחנו בדרך כלל מתכוונים  "מה העבודה שלך", ועל ידי כך אנו מתכוונים, "מה אתה עושה בשביל כסף?". ועבודה, המילה עצמה, קשורה בקונוטציה עם עבודת הכרח, שעמום,  הקרבה, ושגרה. שחיקה יומיומית. תכונות אלו אופייניות למכונה. ואין זה פלא , משום שאנו שקועים בתרבות של מכונות, ולכן אנחנו רואים את העבודה כמשהו מכני, כניגוד לפנאי ולכיף.
מותה של ההשקפה המכאנית של העולם, וקיצה של "תרבות המכונה", מחזיקה בחובה הבטחה.  לא לביטול של העבודה , אלא לשינוי המשמעות שלה .
עובד בעידן פוסט מכונה, בכלכלה משקמת (restorative economy), יהיה בעל מאפיינים שונים מאשר העובד המסורתי בעידן המכונה.  שינוי זה עתיד ללכת מעבר לתוכן ואופי העבודה עצמה ועשוי לחולל מהפכה באופן ההתייחסות ל"תעסוקה". עבודה ופנאי, עבודה וחיים, יהפכו לאחד .
 כשלון המכונה בשחרור האדם
 במשך כמה מאות שנים , מכונות כבר מחליפות בני אדם במשימות חוזרות ומייגעות. אך באופן פרדוקסלי, רוב העיסוקים האנושיים עדיין משעממים ושיגרתיים. זאת משום שאפילו כשמכונות השתלטו על יותר ויותר פונקציות, פונקציות חדשות נולדו מתוך "תרבות המכונה". בני האדם - שהינם חלק מהמכונה לא פחות מחלקיה הדוממים -  חייבים למלא את הדרישה שלה ולעמוד בסטנדרט של המכונה. המאמץ כדי לחסל את העבודה האנושית והורשת העבודה למכונה, דורש יותר עבודה ממה שהוא מבטל, כי המאמץ לסיים את העבודה רק מעצים את  המתודולוגיה של המכונה.
לכן במקום לנסות "לחסל" את העבודה האנושית, אפשר לתת לה משמעות שונה.   


האם יגיע סוף לעידן פס הייצור?
שינוי באופן החשיבה הכלכלי - הפנמה של עלויות 'נעלמות'
כיום, רבים מתהליכי הייצור ההמוניים הם יעילים יותר מאשר ייצור ביתי או קטן רק משום שהם מחצינים עלויות (כלומר לא מודדים את הזיהום והניצול שהם מגלמים בתוכם). חקלאות היא דוגמא מעולה. החקלאות התעשייתית היא יעילה יותר במונחים של שעות עבודה לתוצרת, אבל הרבה פחות יעילה במונחים של שימוש באנרגיה או ייצור ללא זיהום, מחקלאות אורגנית. כאשר העלויות של שימוש באנרגיה ויצירת זיהום יקבלו ביטוי באופן מדידת יעילות שיטת הייצור (הפנמת עלויות חיצוניות) , רבות משיטות הייצור התעשייתיות יפנו מקומן לשיטות ידניות ועתירות עבודה. בתחומים רבים, הייצור ההמוני יהפוך למיושן, ויחד עימו האבטיפוס של פס הייצור, שבו העבודה היא שגרתית, חוזרת על עצמה ,ומקוטעת , ולכן דורשת מיומנות קטנה, מגע אישי קטן, ושכבות רבות של ניהול היררכי.
 במקומם תתחזק מגמת העבודה של תיקון -תחזוק - ושיקום, שנזנחו בעידן התעשייתי-צרכני. עבודת התיקון  היא מקומית, בקנה מידה קטן, מיומנת, אישית, ומוחשית בתוצאותיה. ההיגיון הכלכלי שהיום עושה את זה יותר זול לקנות מערכת שמע חדשה ולא לתקן את הישנה יתהפך כאשר חומרי גלם יימכרו במחיר העלויות האמיתיות שלהם (לאחר הפנמת העלויות החיצוניות), וכאשר מעצבים יחלו לתכנן מוצרים כך שיהיו עמידים וקלים לתיקון, במקום כאלו שמתוכננים להתקלקל בסוף. התוצאה תהיה יותר עתירת עבודה (תיקונים דורשים עבודה משמעותית ), אבל אופי העבודה יהיה שונה בהרבה , וכך גם המודל הכלכלי שלפיו החברה מתנהלת.

שינוי בשיטת הניהול וההנדסה 
תנופה נוספת לקראת סופה של המערכת התעשייתית, היא המורכבות הגדלה והולכת של תהליכי הנדסה ומנהל עסקים, שמורכבותה הופכת אותה לבלתי נשלטת באמצעות מערכת היררכית ריכוזית. כבר כיום ניתן להבחין בהשטחה של היררכיות ארגוניות. זה לא איזה שיגעון אופנתי חדש עסקי אלא הכרח מעשי, תוצאה של ההתמוטטות של תהליכי הייצור תחת המשקל של מעמד הניהול שלהם. 
בכל מכונה , בין אם היא עשויה מחלקים אנושיים או דוממים, המורכבות של יחסים בין חלקים גדלה אקספוננציאלית עם גדילת מספר החלקים. כיום, מהירות ריבוי המשתנים  יצא מכלל שליטה, ובשלב מסוים פתרונות ההפשטה המכניים המסורתיים חייבים להיכנע לפתרונות שגדלים באופן אורגני, לא מהונדסים.
 זה כבר קורה בתחומים רבים כגון תכנון מעגלים חשמליים, שבו אלגוריתמים אבולוציוניים מחפשים פתרונות שאינם נגישים בשיטות החשיבה האנליטיות. הנדסת תוכנה היא דוגמא נוספת שבו המורכבות של המוצר נוגדת ניהול היררכי; יותר ויותר, פתרונות נוצרים מלמטה למעלה, על ידי לגיונות של מתכנתים עצמאיים.
מהפכת שיתוף המידע (P2P)  הינה מודל חדש של ארגון כלכלי, חברתי ופוליטי. רשתות טכנולוגיות של קוד פתוח הן בעלות דמיון מפתיע לכלכלות מתנה של ימי קדם, כמו גם בעלות מאפיינים של כלכלה מבוססת השתתפות. מעמד בקהילה מבוססת השתתפות מגיע מכמה הפרט תורם , לא מבעלות על הון.
בכלכלה כזו המשאבים בדרך כלל משותפים ומתחלפים, לא נצברים, והחליפין של סחורות מתרחש על בסיס מתנה. חלק גדול מענקיות האינטרנט השתמשו באלמנטים של  P2P : ויקיפדיה, Amazon  eBay,Google - כל אחד מהם צבר רווח על ידי מתן מידע בחינם. לעומתם,ספקי המידע שדבקו במודל העסקי של צבירה ומכירה של כמויות עצומות של מידע נפלו על שולי הדרך (האנציקלופדיה בריטניקה היא דוגמא). אחרים בתעשיות המוזיקה, הקולנוע, והתוכנה עדיין נאבקים לשווא כדי לשמור על מודל של מידע כשווה לרכוש .

מכלכלת שיתוף מידע לכלכלת שיתוף סחורה
נאמר שגם את הסחורות האמיתיות - מזון, דיור, תרופות, ביגוד אנו נקבל בחינם,או פשוט נחלוק בצורה הוגנת יותר. כיצד  זה ישפיע על העבודה שלנו?
ברגע שצרכינו הבסיסיים מקבלים מענה, במקום לעבוד בשביל כסף, כסף הופך להיות תופעת לוואי של עשיית עבודה טובה. כאשר אנו לא עוד עבדים לכסף, העבודה תשרת מטרות אחרות : יופי, עזרה, כיף, או ביטוי עצמי. העובד, במילים אחרות, הופך להיות אמן.

עבודת האמנות כחלק מהכלכלה המשקמת
רעיון הנתינה, והעובד כאומן, הוא חלק מרעיון של כלכלה שבה עשיית כסף אינה מנוגדת לשיקום החברה והסביבה, אלא מקבילה להן.
כלכלה כזו גוררת יחס שונה גם לחומרים ולמשאבים שבהם אנו משתמשים.  ההפנמה של עלויות חיצוניות (עלויות הזיהום והניצול שהתעשייה מתעלמת מהם כיום), ערמות הפלסטיק שכיום מחולקות לנו בחינם, יהפכו להיות הרבה יותר יקרות, עד כדי כך שכבר לא תהיינה ערמות של זבל פלסטי. מוצרי צריכה באופן כללי לא יהיו כל-כך זולים יותר, והכוונה ב"זול" היא גם במחיר שאנו נותנים למוצר, וגם בזילות שאנו עושים לחפצים – זילות של השתמש וזרוק. עושר חומרי אמיתי יהיה לחיות עם חפצים שהם יקרים, כי נעשו בכשרון, תשומת לב וטיפול.
האם אפשר לדמיין חברה שבה הכישרונות והמתנות של כל אדם באים לידי ביטוי באופן מלא בעבודתם, ולא מדוכאים בשם האינטרסים של חיי מכונה? האם אפשר לדמיין בית שבו כל מכשיר, בגד, ורהיט תוכננו בחוכמה, ולכן עשויים היטב,  אלגנטיים, שילוב של יופי ויעילות, כך שאף אחד לא היה מתגעגע לדברים שקונים בזול רק כדי לזרוק תוך זמן קצר?
 חלק מהתהליך יהיה תחייה דרמטית של עבודות יד מסורתיות, משום ש "משאבי טבע" ייחשבו כל כך בעלי ערך, כך שיתבקש שכל חומר גלם יקבל את איכות העבודה הטובה ביותר. איכות זו מגיעה מעבודה פרטנית ידנית ולא מייצור תעשייתי. 
דוד, אומן תיקון אופניים - עושה עבודתו באהבה
הצד השני של המטבע - לחזור להנאה שבעבודות מקיימות חיים
כיום לרבים מאיתנו אין זמן לנקות, לבשל, לטפח, לתקן את מה שברשותנו, ואנו מעבירים הלאה  את האחריות על כך למישהו אחר. האם המישהו האחר הזה עושה את העבודה הזו מבחירה חופשית?
זוהי פגיעה בכבודנו להתקיים מתוצרת של מישהו שעושה עבודה משפילה רק על מנת לשרוד. עבודה שנעשתה מתוך הכרח או כפייה היא עבדות. לאדם עשיר באמת אין צורך בתוצרים של עבדות. האם אנחנו יכולים לדמיין חיים שבהם החפצים שלנו נעשו כולם על ידי אנשים בריאים ושמחים ?
 מאז החברות השוויוניות של התקופה הפליאוליתית, האנושות התפתחה לתרבויות גדולות חקלאיות שבהן העשירים היו בעלי עבדים. בעידן המכונה, עבדות גלויה נעלמה, רק כדי להיות מוחלפת עם מערכת שבה כמעט כולם מבצעים עבודה משפילה מתוך חרדת הישרדות. הרעיון של "תעשו את זה או שתרעבו! " הוא בהחלט עבדות .
 ברגע שהעבודה לא נעשית עבור כסף או מתוך הכרח, אז גם עבודות  הכפיים השגרתיות יכולות להפוך למהנות במקום מענות.מה שעושה את העבודה מייגעת זה ההקרבה של מגוון לטובת יעילות, חזרתיות וסטנדרטיזציה. ניקוי אסלה הוא לא משפיל ובהחלט לא מייגע , לעומת ניקוי מאות שירותים, כל יום, כל היום עבור זרים שאינך מכיר.  אף אחד לא נולד על האדמה הזו כדי לנקות שירותים של אחרים. ואף אחד לא היה נכנע לחיים יגעים כאלו אילו לא היתה כפייה על ידי איום באי הישרדות. 
דוגמא מצוינת אפשר למצוא בהבדל בין חקלאות לגינון: החקלאות בעבר הייתה התגלמות של עבודת פרך; עבודת הגינון לעומת זאת היא כל כך שמחה שאנשים עושים את זה למרות חוסר ההגיון הכלכלי הנוכחי שלה. ככל שחווה חקלאית הופכת דומה יותר למפעל (ופחות לבוסתן או משק כפרי), כך העבודה בה יותר מייגעת ושוללת חיים היא. החקלאות הקונבנציונלית פועלת על פי אותם העקרונות כמו כל מפעל תעשייתי אחר. בגינה לעומת זו, אף אחד לא מבלה שבועות בקטיף כותנה, עגבניות, או ענבים. במשק מעורב קטן אף אחד לא מבלה שבועות, חודשים או שנים בביצוע חוזר של צעד אחד בתהליך של שחיטת תרנגולות.
בחברה שבה עבודה היא אמנות והכסף אינו במחסור, אנשים לא יהיו מוכנים למכור את הזמן שלהם, כבודם, או יושרם עבור כסף. לא רק עבודת פס ייצור ועבודת כפיים, אלא כל עבודה שהיא משפילה, או שוללת חיים תעלם לאיטה מן הכלכלה.  העתיד הוא לא לחזור אל העבר ולא נטישה של הטכנולוגיה. העתיד קורא לנו לשנות את המוטיבציה שלנו  ואת העיקרון המארגן של הטכנולוגיה. כאשר הכוחות הפסיכולוגיים והכלכליים המעודדים המרה של חיים לכסף יתהפכו, אז הטכנולוגיה כבר לא תבקש לעשות את ההמרה הזו כמה שיותר מהירה ויעילה. המהנדסים של העתיד יעצבו ויתכננו מתוך ערכים של קיימות, של כבוד, ושל יופי. הקונפליקט שכל האמנים נתקלים בו, בין יצירה עבור השוק ויצירה עבור הרוח יחדל, כאשר עבודה ואמנות, כסף וקיימות, יהיו מקבילים.

לקריאת הגרסה הארוכה כנסו לבלוג "אם נרצה"

37 תגובות:

  1. אף אחד לא יצא לעבודה אם הוא לא חייב. וכסף מחלקים רק שווה ערך עבודה, אחרת אין לו ערך. בלי הקשר בין כסף לעבודה אף אחד לא ייצר שום דבר !

    השבמחק
    תשובות
    1. מאמר יפה מאוד.השאלה אם הוא ישים בקנה מידה קטן בשביל להוכיח את תקפותו.
      באמת נשאלת השאלה האם ניתן ליצור רק עבודות שעושים אותן מרצון.

      מחק
    2. אז מי כותב את ויקפדיה ?
      מי כתב את השרת שמפעיל את הבלוג הזה ?
      מי כותב את הבלוג ?

      כל אלה נעשים ללא תמורה כספית

      מחק
    3. היתה ציביליזציה ענקית אחת שהתקיימה למעלה מ4000 שנה ברציפות ובנתה יצירות אומנות ואדריכלות מדהימות שאי אפשר ליצר כיום בלי שמוש בכסף...והם עבדו די קשה ובשמחה...קוראים לה מצרים

      מחק
    4. כבר היום אנשים עובדים בלי כסף. מה עושים אנשים עשירים? מה עושים פנסיונרים אחרי שהם מסיימים את הקריירה שלהם? מה עושים בני נוער שמתנדבים? מה עושים אומנים שמנסים ליצור?

      מחק
  2. בפעם הבאה כתבה על חדי קרן ודובוני אכפת-לי

    השבמחק
    תשובות
    1. לא צריך ללכת רחוק,היה פעם די דומה אם הבעלות על האדמה לא הייתה בידי בודדים אלא בידי
      האזרחים עצמם.
      המיסים המרובים אם לממשלה או לבעלי הקרקע הם ששמטו את הקרקע מתחת לאומני המלאכה והכריחו אותם לעבוד כמו מכונות.
      אם נוסיף לכך את המלחמות הרבות ששאבו מיסים רבים נקבל שילוש מדכא:תשלום לממשלה עם ערך נמוך,תשלום גבוה לקרקע ותשלום למלחמות.
      אם מצמצמים את המיסים האלה דרמטית פתאום לא צריך לעבוד ביעילות במהירות וכד' ואפשר
      להתמקצע,לקחת את הזמן ולהנות מהעבודה.
      נכון שמכאן ועד ל"לעבוד בחינם רק בשביל הכיף" הדרך ארוכה אבל זה התחלה טובה.

      מחק
  3. אתם כל כך שבויים בתפיסות שלכם שאתם לא מסוגלים לחשוב בכלל על מצב אחר.
    אני לגמרי רואה, ברגע שצרכים בסיסיים של בן אדם ממולאים ויש לו איפה לישון ולאכול ברמה סבירה, והא לא צריך לעבוד 10 שעות ביום כדי להחזיק את הראש מעל המים, איך אנשים יעבדו לא בשביל תועלתם האישית המיידית (משכורת) אלא לטובת הסביבה והסיפוק האישי שלהם

    השבמחק
  4. נהדר. זו תהיה באמת כלכלה שפויה. מי יתן ויתגשם

    השבמחק
  5. תשובות
    1. תשובות מהסוג הזה, הפסאודו-מבין, מייאשות.
      רוב האנשים כמוך, לא ייעשו כלום כי הם לא יודעים כלום על כלום.
      דמוקרטיה של סחורות בלבד ולא של מטבעות מתחרים היא כמו שרשרת שחוליה מסויימת בה (החולייה החשובה ביותר למען האמת) מנותקת.
      מעולם בהיסטוריה לא היה שוק חופשי אמיתי שכזה כי לא הונחה במודע ובמפורש התשתית לקיומו.
      כיום מישהו עשה צעד, לראשונה אי-פעם. קוראים לו סאטושי נאקאמוטו, והוא המציא את הביטקוין. לך תלמד את זה לעומק ותשכיל, אחרת תוכל להאשים רק את עצמך.

      מחק
  6. אני הייתי מעדיף גישה חופשית למשאבים ללא צורך בעבודה כלשהי ! (ללא תג מחיר)
    דיור,מזון,תחבורה ,חינוך,אקדמיה ופנאי .
    1)כבר היום ניתן להדפיס בתים בעלות נמוכה ביותר
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000944193
    2) מסעדה בסין מופעלת ע"י רובוטים בלבד / ניתן למכן את יצור המזון
    http://www.feeder.co.il/article-the-chinese-robot-restaurant-1000933250
    3) מכונית של גוגל נוסעת ללא נהג.
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.2308075
    4) חינוך בפינלנד
    http://www.youtube.com/watch?v=mJeSH8ctdpg
    5)https://www.edx.org/course/iitbombayx/iitbombayx-cs101-1x-introduction-1447#.U5TyrPmSx8E גישה למרצים הכי טובים בעולם
    6)זה אתם תחליטו , אבל לפני זה זיכרו לעבור בספריה ו ולהשכיר אופניים,מצלמה ויכטה אה ואולי איזה ספר נחמד.

    תכירו את פריוקט וינוס

    גיל

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. מי יפתח ויתחזק את הרובוטים האלה? מי יפתח מודלים חדשים? מי יכשיר את הקרקע והרכבת אותם הבית? "מכשירי שטחים בשביל הנשמה"?
      2. מי יתכנן, ירכיב ויתחזק את הרובוטים? "טכנאי רובוטים מהלב"?
      3. אותה השאלה.
      4. מי יכשיר את העובדים הרלוונטים?
      וכ''ו וכ''ו. עבודה צריכה להיות מתומחרת.

      פרוייקט ונוס זה שטויות.

      מחק
    2. גיל ידידנו מעדיף גישה חופשית למשאבים ללא עבודה כלשהי.

      האמת גם אני מעדיף גישה חופשית למשאבים ללא עבודה ואני בטוח שגם כל האנשים פה.

      הבעיה שהנפט והגז מעדיפים להשאר באדמה ולא להזיז את התחת העצלן שלהם, לצאת, להפוך לדלק, ולהכנס לי למכונית. גם הירקות החוצפנים מעדיפים להשאר על השיח ובשלב מסויים לנבול, במקום לארוז את עצמם ולהופיע במקרר שלי.

      הנקודה היא שכמות המשאבים סופית ורצון האדם לא. זה לא משהו שלילי או חיובי - זה פשוט ככה. זה יוצר מחסור וזה גורם למי שמגדל ירקות (גם עם באופן אוטמטי לחלוטין) לבקש כסף עבור השירות שהוא מספק לך.

      כדי לישם את כל התאוריות כמו פרויקט ונוס - צריך משאבים. ויש שלוש דרכים להשיג משאבים: רכישה, תרומה ושוד.

      מה שמטריד אותי הוא ש"ונוס וחברים" לא מספרים איך המשאבים יגיעו אליהם. אם הם מתכננים לבנות על תרומות - שאנשים יתנו מרצון משאבים - מצויין! אני מאחל להם בהצלחה אבל לא מעוניין לקחת חלק בזה. אם הם בונים על רכישה, לא ברור לי מאיפה הכסף - אבל שוב, בהצלחה!

      הפחד שלי שכל העסק מושתת על שוד. פשוט התירוץ הוא לא "מדינה" אלא "לוקת משאבים "צודקת". ראינו לאן הביא אותנו "צדק" שנקבע ונכפה ע"י ועדה עליונה

      מחק
    3. לאנונימי19 ביוני 2014 בשעה 12:52

      1)http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97
      מה גורם לאנשים האלה לפתח תוכנות כלכך מורכבת ועוד בחינם ?אין בזה שום הגיון כלכלי ובכל זאת אנשים עושים את זה (לינוקס התוכנה עם השימוש הכי נרחב בעולם )

      2) אנשים שזה מעניין אותם ,אני לדוגמה :) ,לגבי התחזוקה מדוע לא לתכנן רובוטים עמידים שמתחזקים את עצמם (וול אי) :) בעולם של היום לא שווה כלכלית לייצר מוצרים שמחזיקים מעמד ואתה לוקח את זה כחוק טבע (קרוקס יצרו נעליים נצחיות הם זכו לתגמול בצורה של קריסה במניות)
      יש לי טלפון משנות השבעים עד עכשיו הוא לא התקלקל, אפס תחזוקה מוצר נטול השבתה מתוכננת .
      3) אותה התשובה.
      4)ראיתה בכלל את הסרט?
      5) כדי שתבין יש אנשים שאוהבים את מה שהם עושים :מהנדסים ,מדענים,אומנים,פילוסופים. 80 % מהנשאלים בסקרים לא אוהבים את העבודה שלהם! לכן גם 80% לא מאמינים שמישהו יעשה עבודה ללא תשלום ,אבל 20% ( מהנדסים ,מדענים,אומנים,פילוסופים) זה כבר לרוב (לא כולם) לא עיניין של כסף זה תשוקה לידע ולסקרנות וסיפוק מהצלחה ,את זה ידידי אי אפשר לקנות בכסף .

      https://www.youtube.com/watch?v=rWTo2Gk5iU0 אהבת?

      לשחרורון ,גז ונפט באמת?
      למה שלא תעבור קצת על התוכניות שהפרויקט מציעה שם לב :גז ונפט לא עומדים על הפרק ,זה לא מקיים ולא כלכלי .

      בקיצור תלמדו על הפרויקט ואז בוא ננהל דיון ענייני כמו מה לעזאזל עושים עם כל הזמן הפנוי שנוצר
      או איך מנקים את העולם מכל הזיהום שיצרנו ,או כשלים אפשרים ביישום התוכנית .

      גיל

      מחק
    4. גיל,אני ראיתי את כל המידע על פרויקט ונוס וזה בלתי אפשרי.

      אתה לא מבין שתמיד יהיו עבודות לא רצויות גם אם הן פחות לא רצויות ממה שיש היום.

      לכן כ"כ הרבה אנשים רוצים להיות אומנים וכ"כ מעט(יחסית) רוצים להיות מהנדסים.
      למה?
      כי להיות אומן זה משחרר אתה עושה דברים יצירתיים בשביל עצמך - אם במקרה
      גם אנשים אחרים מפיקים מזה תועלת אז יופי טופי אבל המטרה העיקרית זה יצירתיות.

      בהנדסה למשל יש יצירתיות והתגברות על בעיות(אתגר) אבל יש הרבה חזרתיות ועבודה קשה
      ואת זה כמובן פחות אוהבים.
      אני בטוח שאת הלינוקס עשו בהמון זמן כל מתכנת עשה טיפה כי זה עבודה הרבה יותר קשה מלצייר.
      גם מי שנותן שירותים ללינוקס - רדהט,למשל, לוקח כסף ומרויח יפה.
      אז גם שירות אי אפשר להסתמך זה על שאנשים יבוא להם לעזור לך במשך שעות עד שתפתור את הבעיה חיביים כסף!!!

      מחק
    5. לאנונימי של 16:34:
      מזל שהיום לא צריך שיעבדו יותר מ10% מאוכלוסיית העולם, וגם זה לא במשרה מלאה, בשביל לפרנס ולכלכל את כל אוכלוסיית העולם ושלא יישאר רעב אחד.
      יש גם מי שבוחר ללכת ולנקות חופים - על דעת עצמו, מבלי שזה ייחשב לו כעבודות שירות ובטח מבלי לקבל על זה תשלום. הם אפילו משלמים על זה כסף בשביל להגיע לחוף (דלק) ומשלמים על הציוד שלהם (שקיות זבל, מקל, כפפות, בגדים) בעצמם ועושים את העבודה המאד-שחורה הזאת בהתנדבות מלאה ובשמחה עם חיוך על הפנים! אחרי שתבוא לחוף שחבר'ה כאלה ניקו אתה תרגיש שהגעת לטבע. אחרי שתגיע לחוף שניקה אותו "פועל שחור" ששונא את העבודה שלו אתה עדיין תראה בדלי סיגריה מפוזרים בקצוות החוף, זבל שלא נערם לא נאסף ובמקומות פחות נגישים אפשר יהיה לראות פחיות, שקיות ושאר זבל בלתי מתכלה.
      תמיד יהיו עבודות שחורות, אבל כשלא יהיה צריך להעסיק 80% מהאוכלוסיה בהן כמו היום - גם אז יימצא מי שיעשה אותן. בהתנדבות מלאה, בכיף עם חיוך על הפנים.
      היום "מורה" נחשב לעבודה שחורה. למה? כי צריך ללמד 40+ תלמידים שלא מקשיבים לך כי הם חייבים להיות שם, וכי כופים על המורה ללמד תוכן ארכאי ומצפים ממנו לראות ציונים ללא הפסקה. יותר מזה, המורה צריך לחזור הביתה בפקקים, ברכב המתפרק שלו (כי במשכורת של מורה אפשר לקנות גג פיאסטה ישנה) לחפש חניה חצי שעה כי תמיד "חסר", ואז לעלות הביתה, לעשות כביסות, להכין אוכל, ולרוץ לעבודה השנייה כי ממשכורת אחת של מורה אי אפשר באמת להחזיק גם בית, גם אוטו, גם מכונת כביסה וגם אוכל. אם הייתי יודע שכל הצרכים הנ"ל שלי כבר נענו - כנראה שהייתי הולך להיות מורה לפחות לכמה שעות בשבוע. לא הייתי מתמסר לזה כמשרה מלאה, כי זה פשוט טימטום (לא משנה מה עושים במשרה מלאה וחוזר על עצמו), אבל בטוח שהייתי הולך לפחות פעם ביומיים לאיזה חצי יום ללמד את הדור הבא את מה שאני הכי אוהב בעולם, ולחשוף גם אותם לתרבות שלי, לערכים שלי ולתחביבים שלי.
      אני גם בטוח שרבים אחרים היו עושים בדיוק אותו הדבר, עם הרבה תחומים "שחורים" אחרים, לא רק נקיון והוראה. אין סיבה שלא, בעצם. גם אם יספקו לך את כל הצרכים שלך בחיים - מה התועלת בלשבת בין 4 קירות כל החיים ולא לעשות כלום? בסופו של דבר תצא לפחות לטייל בעולם.

      מחק
    6. גיל, ההעדפה שלך (לגישה למשאבים וכו') לא רלוונטית. פרויקט ונוס יקרה אם תרצה ואם לא, פרויקט ונוס הוא העתיד, ובלעדיו אין לנו עתיד כלל. כל גישה אחרת מנסה לפתור את הבעיות בתוך המערכת הנוכחית, אבל זה כישלון בטוח, את המערכת עצמה יש להחליף ולא לפתור בטלאים. ולכן גיל עצם העובדה שאתה מדבר על הפרויקט ומשתף עוד אנשים זה כבר חשוב, צריך לגרום לזה לקרות כמה שיותר מהר לפני שיהיה מאוחר מדי.
      מצטער אבל מה שמוצג במאמר הזה פשוט לא יהיה העתיד, חבל על הזמן. אני מאוד אוהב את הבלוג הזה אבל הפעם אני לגמרי לא מסכים עם הכתוב.

      מחק
  7. שינוי רצוי מגיע בזכות עבודה ותכנון.
    העתיד הוורוד הזה יגיע רק לאחר עבודה ותכנון

    הבעיה האמיתית של האדם היא ההבנה של עצמו והבנת האחר, וכל עוד הפתרון - לבעיות שנמצאות 5 סמ מאחורי העיניים - יהיה לשבור את האדם או לסמם אותו - עתיד ורוד לא יגיע.

    התפקיד של ממשלה הוא למשול באוכלוסיה, ככל שפחות מבינים סומכים על האדם בחברה מעדיפים אותו יותר צייתן ויותר כנוע, והמפעל התרבותי מתוכנן כדי להפוך את האדם לכזה - בית ספר הוא אחד מהמתקנים שיש בחברה שלנו - מלמדים את הילדים להיות צייתנים - לא תרבות ולא חינוך.

    חברה מתקדמת לרמה המקסימלית של היכולת של לטפל בבעיות - האדם הוא אניגמה רצינית כיום, ויש גופים מוסמכים ומקצועות מוכרים שלא ממש יודעים להראות תוצאות בגרוש.

    עד שלא יצליחו באמת לטפל בבעיות האדם (כל אדם) התקדמות החברה תיעצר או תתקדם לכיוון הלא רצוי - במיוחד שבהנהגת החברה נמצאים אנשים פחות מוכשרים ולא ניתן לטפל בהם כיום.
    שר חינוך על ריטלין, שר אוצר על חשיש או מריחואנה (כך שמעתי), נבחרים בכלא על עבירות שלא יבישו אף פסיכופט מדופלם והרשימה עוד ארוכה - ארוכה מדי.

    כל עוד לא נבין את עצמינו נפחד מהאחר.
    אני חושב שהסיפור של מגדל בבל אומר דבר דומה.

    השבמחק
  8. עוד קומוניסט אשכנזי שמייצר פנטזיות על אוטופיה שתגמר,כרגיל,בחורבן ונהרות של דם.

    התובנה העיקרית מהרעיונות של דרווין (שהיא נכונה מאד,להבדיל ממוצא המינים)
    היא : המחסור הוא תנאי הכרחי להתפתחות
    השפע,הוא מתכון וודאי להתנוונות.

    לא למדת שום דבר מהניוון הטוטאלי שקרה למערב ?

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על תגובה עניינית ולא גזענית בכלל

      מחק
  9. דיסלקציה קלה: The ascent of humainty ⇉ The ascent of humanity

    השבמחק
  10. הבאבא בובה - אם נשים לרגע בצד את הגזענות, לידיעתך - ושים לב טוב - כל ההתפתחויות המדעיות של ימינו הן אפקט פרפר שהתחיל ברעיונות של פילוסופים מתקופת היוונים (אתה מוזמן לבדוק את נכונות דבריי). גילוי נאות לגבי הפילוסופים, אלו היו ברובם אנשים שכמעט לא עסקו במלאכות פשוטות ועבודתם התאפשרה רק בזכות עבדים.. אז הם לא חוו הרבה מחסור בחייהם, בניגוד לממלכת בעלי החיים שם המחסור הוא באמת מנוע ההתפתחות. אם דרך חיים זו מושכת אותך אתה מוזמן לעבור לגור באמזונאס.
    לגבי המאמר - הרעיונות הם חשובים ורובם נכונים בעיני (אם כי לא כולם), זה מספק דרך טובה וחיובית הרבה יותר להסתכל על יוקר המחייה. צריכה נמוכה יותר תיטיב איתנו, הרצון של הקונים לקנות דברים עמידים יותר תיאלץ את היצרנים לשנות את דרכיהם...
    מצד שני חשוב מאוד לתמחר עבודה - גם בקהילות ה"שוויוניות" של פעם, היה ערך לעבודה. זה מתבטא בכבוד בקהילה או בקרדיט פוליטי וכו', אדם שנזרק מקהילה כי לא תרם את חלקו למעשה נידון למוות וכיום זה לא המצב.

    השבמחק
    תשובות
    1. כל (רוב!) ההתפתחויות של ימנו הם שילוב של "רצון להצמוח עוד" (להתעשר) תוך כדי שימוש והשקעה באותם יישויות שיש להם את הידע המדעי\טכנולוגי ליישם את אותו ה ADVANTAGE.

      מחק
    2. סער, (והמגיב האנונימי הקודם) -
      אולי אני אשכנזי טמבל, אבל לא ממש הבנתי איזה גזענות 'מגולמת' בדבריו של הבאבא.
      תכל'ס - המאמר מציג תפיסה אוטופית-קומוניסטית שבה: "צרכינו הבסיסיים מקבלים מענה, במקום לעבוד בשביל כסף, כסף הופך להיות תופעת לוואי של עשיית עבודה טובה. כאשר אנו לא עוד עבדים לכסף, העבודה תשרת מטרות אחרות : יופי, עזרה, כיף, או ביטוי עצמי. העובד, במילים אחרות, הופך להיות אמן." ואמנם בשינוי אחד מ'אמא-רוסיה' - בלי שלטון מרכזי שמנהל את העבודה. חושבים שזה יעשה את ההבדל?
      מעבר לזה - רמת החיים כיום מבוססת על ייצור תעשייתי. לנסות לתקן מוצרים תעשיתיים באופן ידני זה משהו בלתי אפשרי ללא עזרת מוצרים תעשיתיים אחרים. כמו שנאמר: "אף צבת בצבת עשויה".. אפילו הבטון שמשמש את כותב המאמר כבית, מיוצר בפס-ייצור ארור נוראי ואכזרי, וב"עבודה משפילה". האם כותב המאמר מעלה על דעתו שמישהו יסכים לעבוד בהתנדבות (לאורך זמן מספיק כדי לקלוט את סודות המקצוע) בפס הזה? האם הוא מעלה על דעתו חיים ללא בטון, או החזרת רמת החיים למאה ה16 וללפני המהפכה התעשייתית?
      אפילו מפתח הברגים של דוד-אומן-האופניים-העובד-מאהבה נעשה בפס כזה.

      יש הבדל בין עבודה (יצרנית) שמפרנסת את בעליה (וככזו - היא מכובדת. ואפילו אם היא שטיפת 300 אסלות ביום, או כיבוס 4000 סדינים במכבסה) לבין עבודה שלא. פה הבעיה, וממילא - פה הפתרון. מהו? לא יודע..
      (אבל אולי זה קשור לגודל הריביות שמגולם בכל מוצר ומוצר)

      מחק
    3. בתור כותב המאמר, רק אציין שבסך הכל תרגמתי אותו וערכתי אותו. אז ראשית אני לא גר בבית מבטון, אלא אני נווד, שגר בכל מיני בתים, חלקם מבטון, חלקם מבד, חלקם מאדמה, חלקם מעץ. חלקם נעשו בייצור תעשייתי וחלקם נעשו בעבודת יד.
      נכון שרבים מהכלים שכולנו משתמשים נעשים היום בפס ייצור, ועדיין לא ברור מה יחליף אותם ואיך, אבל מהפכת הייצור האישית fnu מדפסות תלת מימדיות, מוצרים בקוד פתוח (http://opensourceecology.org/gvcs/gvcs-machine-index/) וטכנולוגיות רבות נוספות מאפשרות לנו כבר היום ליצור לעצמנו ולספק לעצממנו צרכים רבים.
      אז כן אני מעלה על דעתי חיים ללא בטון, ורמת חיים הרבה יותר גבוהה ממה שאנחנו חיים היום - כי בית מבטון זה לא ערובה לרמת חיים גבוהה. בריאות, שמחה, פנאי, תרבות, קהילה - אלה נראים לי הדברים שקובעים רמת חיים.
      כאמור, כל הטכנולוגיה שלנו היום בנויה על ייצור תעשייתי והגיון כלכלי מסוים, אבל אני מאמין שאפשר לשנות את ההגיון הזה, כך שרמת החיים תשתפר גם עבור אלו שמייצרים את המוצרים, גם עבור אלו שצורכים את המוצרים, וגם עבור הסביבה ובעלי החיים. אם נרצה...

      מחק
    4. בגלל כמות האנשים על פני כדור הארץ (והצמיחה העתידית) אנחנו, האנושות, חייבים לצמוח לגבוהה.
      צמיחה לגבוהה == מבנים מבטון (או חומרים קשיחים אחרים).

      חיים ללא בטון, מבחינה כמותית, לא ישים.

      מחק
    5. ארנון -
      ראשית, סליחתך על ההנחה המוטעת שלי - שאתה חי בבית מבטון.

      המאמר שאותו תירגמת וערכת קורא בעצם לשינוי לכיוון הקומוניסטי, וזה סבבה בעיני שזו דעתך. אבל - אני חושש שאין לזה שום סיכוי. כמו שאמר פה כבר ils - כבר ניסו את זה. אני בהחלט תומך בשיטה שתאפשר לכל אחד לחיות באופן שהוא רוצה - כפי התיאור שלך - "אני נווד, שגר בכל מיני בתים, חלקם מבטון, חלקם מבד, חלקם מאדמה, חלקם מעץ. חלקם נעשו בייצור תעשייתי וחלקם נעשו בעבודת יד". בכיף.. מי שרוצה - ילך לעבוד, מי שרוצה - ילך לצבא, מי שרוצה - יקנה אוטו ומי שרוצה - יבנה וילה מבטון. זה החלום של כולנו.
      גם על זה שהשיטה 'שבורה', אין שום ויכוח.
      ושוב, לדעתי, הסיכוי הכי גדול הוא שעיקר הבעיה היא דווקא הריביות. הם מעלים את העלויות ומכבידים על הפרטים באוכלוסיה עד הקצה של היכולת של אותם פרטים. אדם שנאלץ לעבוד 12 שעות ביום כדי לקנות אוכל לילדיו, לא יכול להיות בריא, שמח, פנוי, מתורבת ומעורב קהילתית כפי רצונו. פתור לו את בעית השכר שלו-שלנו וממילא חייו-חיינו יהיו יפים יותר באין ערוך. איך אפשר לתאר לעצמנו כלכלה מודרנית ללא ריבית בכלל? שאלה טובה. כלכלה מודרנית ללא ריבית אבל,באופן חלקי, זה תוכנית שיקגו. התחלה טובה, לדעתי..

      מחק
    6. לגבי עניין הריבית, אני מאמין בריבוי מטבעות, כמו שרשום במאמר.
      עניין הריבית יכול להיפטר, אבל מעבר לכך דרוש שינוי תפיסה מהותי.
      כבר היום אדם לא חייב לעבוד 12 שעות ביום כדי להאכיל את ילדיו, אלא כדי להחזיר ריביות. אפשר לגור בלי להיות בעלים של בית, אפשר לנסוע בלי להיות בעלים של אוטו. אפשר לבחור לא להיות משועבד. אני חי מ-800 ש"ח בחודש, כלומר אני עובד כ-20 שעות. זה אולי נראה קיצוני, אבל זה רק מראה שיש כל מיני אפשרויות כבר היום. העניין הוא לעשות את הבחירה, וגם לפעול למען יצירה של אלטרנטיבה עבור עוד אנשים, כפי שאני עושה בפעילותי ב- o-share.org

      מחק
  11. "רבות משיטות הייצור התעשייתיות יפנו מקומן לשיטות ידניות ועתירות עבודה. בתחומים רבים, הייצור ההמוני יהפוך למיושן,"
    למיושן,"

    אוסף כזה של שטויות לא קראתי מזמן, אפילו לא באתר זה - אליו אני גולש לעתים כדי לבדוק את רמת השטויות.

    כותב המאמר ותומכיו מוזמנים ליישם כבר עכשיו במהלך חייהם את ההסבה ל"שיטות ידניות עתירות עבודה":
    כאשר הבן שלך יחלה ויצטרך להגיע למיון - אל תקרא לאמבולנס, תעבור לשיטת הידנית: תגרור אותו על הגב כל הדרך למיון.
    כבה ברגע זה את המחשב שלך... הוא מיוצר בשיטת הייצור ההמוני תוך ניצול ילדים באינדונזיה...
    תתחיל לבנות את ביתך בעצמך תוך סחיבת אבנים מסותתות על גבך במקום עם מנוף... תגדל ירקות בגינה ותמות מרעב כאשר לא ירד גשם.

    השבמחק
    תשובות
    1. -רובוטים שיישאו את המטופל ויעלו אותו לאמבולנס שיהיה נהג אוטומטי (לא דברים בדיוניים בכלל).

      - מדפסות תלת-מימדיות ייצרו חלקים, שיורכבו למחשבים.

      -גינות חכמות שיתחזקו את עצמן.

      - מנופים רובוטים.

      שום דבר שכתבת לא מדע בדיוני. אנחנו רחוקים משם 10-15 שנים.

      מחק
  12. כותב המאמר צריך לענות איך בדיוק עולם ממוכן יעבוד במציאות: כמה מתכנני רובוטים יהיו, איזה רובוטים ייצרו את הרובוטים? מה יקרה אם מקור אנרגיה מסוים יתכלה, האם הרובוטים יבינו את זה לבד ויפתחו בעצמם רובוטים אחרים שינצלו מקור אנרגיה אחר?
    מעבר לכך, איך בדיוק מחליטים כמה זה מספיק אוכל, ביגוד, בריאות או דיור? 2 פרוסות לחם ויוגורט לבן לארוחת בוקר, מרק עוף ומלפפון לצהריים וקציצת בשר לערב? תהיה ועדה של מומחים שתחליט בשביל כולם מה כולם צריכים וחייבים לאכול? אם חלק נכבד מהאוכלוסיה יחשוב שזה מנוגד לבריאות לאכול לחם לבן, לצרוך מוצרי חלב ובשר, ויצא לעבוד להרויח עוד כסף ולאכול את האוכל הנכון עבורו, האם האוכל שיוצר עבורו ילך לטמיון? מישהו אמר בזבוז?

    השבמחק
    תשובות
    1. הכותב לא צריך להסביר "בדיוק" איך זה יעבוד. צריך הרבה אנשים חכמים שמאמינים ברעיון ויפתחו מודל שעובד. חייתי בחברה קטנה שחיה בדיוק ככה - אנשים עובדים כי הם רוצים, ויש אנשים שמתכוונים לא לעשות כלום, אבל אחרי זמן קצר נמאס להם לחיות על חשבונם של אחרים, והם תורמים למאמץ בשמחה וביעילות.

      מחק
    2. איזה רובוטים לא דובר על שום רובוטים,תקראו את המאמר המלא בקישור.
      מדובר באותה רמה טכנולוגית כמו היום עם קצב התפתחות טכנולוגית כמו היום בערך.

      מחק
  13. https://www.youtube.com/watch?v=fUGVBTxheHo

    https://www.youtube.com/watch?v=_i62juq8Eukhttps://www.youtube.com/watch?
    v=HIpelnM1NBE

    https://www.youtube.com/watch?v=HIpelnM1NBE

    https://www.youtube.com/watch?v=EiQG4zhMHLM&list=PLKQOP6GLBxAkKel7WmFFCxd_bGmaTV5iX

    רובוטים מישהו?

    גיל

    השבמחק
  14. ממליץ על הסרט שהיה הערב בסינמטק * OCCUPY LOVE * מ-2013 ,בו ,גם צ'רלס איזנשטיין מבהיר את הפספוס הבא לביטוי כ"כ חזק בשבי התפיסה המקובעת והרת האסון של כסף כערך ושל חילופי היוצרות בהם כל מה שאינו שווה ערך כספי ושלא היה מעולם שווה ערך כספי וקיים חינם בטבע ושלא בחרנו או ייצרנוהו או הבאנו אותו לעולם הפך למשהו שרק ניתן לרוכשו במניפולציה של חוב.גם נעמי קליין מבהירה היטב ונהיר את היפוכי היוצרות בדרכה המבריקה במיוחד.

    http://www.youtube.com/watch?v=2cTBlGcZCeA

    השבמחק