מחבר דוח טאוב: "זוגות יאלצו למכור את בתיהם בעתיד על מנת לשרוד כלכלית"

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

בדו"ח שטלטל את המדינה בשבוע שעבר מטעם מרכז טאוב נחשף כי 80% מהציבור "לא מסיימים את החודש". אחד ממחברי הדוח ,איתן רגב, חשף בתכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית כיצד מצב משקי הבית בישראל התדרדר במהירות בילתי נתפסת בשנים האחרונות. איך הריבית הנמוכה העשירה עוד את העשירים וגזלה כסף ממעמד הביניים וכיצד משרד האוצר והלמס מעלימים את את הנתונים הקשים האלו בעזרת הגדרה יצירתית של "הוצאות משקי הבית". 

דו"ח של מרכז טאוב חושף כי משפחה ממוצעת בארבעת החמישונים התחתונים לא מסיימת את החודש. קרי הוצאותיה  גדולות יותר מההכנסות, על פי הדוח  רוב משקי הבית שכן מצליחים "לגמור את החודש" מעשירונים אלה על בסיס שוטף,עושים זאת רק משום שקיבלו סכום כסף גדול מההורים בעת רכישת הדירה (כהון עצמי התחלתי המאפשר נטילת משכנתה סבירה). אם היו צריכים לממן את רכישת הדירה לגמרי בכוחות עצמם, הם היו במינוס בבנק.

אלא שגם כאן על פי הערכתו של רגב, הכסף להורים גם הוא הולך ופוחת ולכן אין ספק שמדובר בפצצת זמן שעלולה להתפוצץ כבר במהלך השנים הבאות, דבר שיאלץ בסופו של דבר חלק מרוכשי הדירות למכור אותן במהלך השנים הקרובות כדי לשרוד כלכלית.

אז איך לא שמענו על זה קודם?
על פי רגב, מדובר בעיקר כתוצאנ מ"הגדרה יצירתית" של משרד האוצר והלמ"ס למושג "הוצאות משקי הבית". גופים אלו סופרים הוצאות לתצרוכת אבל לא מחשיבים הוצאות שנועדו לחסכון. מה שמעניין הם הסעיפים שהם מחשיבים אותם כחסכון. כך למשל משרד האוצר טוען שרכישת הדירה (הון עצמי ותשלומי משכנתה כולל ריבית) ורכישת רכב אינם הוצאות אלא חיסכון, מכיוון שמדובר בהשקעה בנכס. אלה בהחלט חסכונות ולא תצרוכת, אך מדובר בסכומים המהווים הוצאה של משק בית שיש לכסות בעזרת ההכנסה – וזו הנקודה המרכזית. האוצר עוד קובע כי רכישת הדירה היא אסטרטגיית השקעה השקולה להשקעה בנכסים פיננסיים. כלומר ההחלטה לרכוש דירה היא בחירה כלכלית ולא כורח. אך אין בטענה זו שום התיחסות לכך שהאלטרנטיבה לאי רכישת דירה היא תשלום שכר דירה כל החיים. כמו כן, באוצר לא מחשיבים את הפרשות העובד לקרנות פנסיה ולקרנות השתלמות כהוצאה אלא כחיסכון.גם פה מדובר בחיסכון ולא בתצרוכת, אך זו בהחלט הוצאה שמשקי הבית מקצים לה סכום מהכנסתם ולכן מדובר בהוצאה לכל דבר. יותר מכך, למרות שהלמס והאוצר לא מחשיבים השקעות אלה כהוצאות הם מחשיבים אותן דווקא בצד כהכנסות (כאשר למשל מגיע זמן פדיון הקופות) ובכך משפרים באופן מלאכותי את מאזן משקי הבית.
דבר דומה ניתן למצא גם לגבי הכנסות שמגיעות מתמיכה. בלמס והאוצר סופרים את התמיכות הכספיות למשקי הבית (למשל סיוע שוטף מההורים) כהכנסה לכל דבר אבל לא רושמים את הסכום הזה כהוצאה במאזן משקי הבית של התומכים (ההורים) .

כך בעצם יוצרים הלמס והאוצר תמונה מעוותת בהן נראה כי משקי הבית בישראל חיים בפלוס כמעט תמידי.

הנה עוד כמה מסקנות מאותו דו"ח שפרסם מרכז טאוב:

1.      בין 2007 ל2013 חובות משקי הבית גדלו ראלית ב34% למרות שהתוצר גדל ב- 20% בלבד באותה תקופה. חובות של משקי הבית לדיור האמירו מ180 מיליארד לשיא של 280 מיליארד ש"ח באותה תקופה. 

2.      מחירי המזון הרקיעו שחקים באותה תקופה: בשנת 2005 ישראל היתה זולה יותר ממדינות ה OECD  ברוב הקטגוריות של המזון. כך למשל בשנת 2005דגים היו זולים ב30% מהOECD והיום יקרים יותר ב20%. מוצרי החלב היו יקרים ב6% מהOECD וב2011 היו יקרים כבר ב51%. כל זה מעלה שאלות לגבי אמינות נתוני האינפלציה שמפורסמים בלמ"ס.   

3.  מחירי הדיור זינקו בחדות מאפריל 2007 ועד יולי 2013 ב53% (בקיזוז האינפלציה). 

4.      על מנת לרכוש דירה בירושלים למשל יש צורך היום לחסוך 22 שנים של משכורות ממוצעות. וזה בתנאי שגם מוותרים על אוכל או כל הוצאה ותשלום אחר. 

5.  13 שנים בממוצע לוקח לבנות בניין בישראל: שנתיים בנייה. 11 שנים של בירוקרטיה בועדות.

6.      הורדת הריבית היטיבה בעיקר עם העשירים  והופכת את המעמד הנמוך לעניים יותר. כך מאז שהריבית ירדה, שיעור משקי הבית הצעירים בגילי 34–25 שאין בבעלותם דירה עלה מכ-43% ב-2003 ל-54% ב-2012. לעומת זאת שעור משקי הבית מהעשירונים העליונים הגדילו את כמות הנכסים שלהם.

7. שוק הדיור היום הוא מלכוד רציני: אנחנו משעבדים את כל חיינו כדי לקנות דירה –זה שם אותנו במקום רגיש ופגיע. לכן ירידה  במחירי הדיור תשים ציבור עצום של משקי בית בבעיה שכן בהעדר חסכונות הדיור הופך לנכס הכמעט היחידי שלהם, בעוד עליית מחירי הנדלן תרחיק עוד ועוד צעירים מרכישת דירה.

8.  בועת הנדלן אצל החרדים היא ברמה קריטית גבוהה בהרבה מזה שנמצא בו הציבור החילוני. רוב החרדים רוכשים דירות כמקור הכנסה למימון מחייתם מה שגרם למשכנתאות במגזר לקפוץ ב72% בשעורי מינוף מאד גבוהים בעשור האחרון. 

האזינו לראיון המלא עם איתן רגב

לדוח המלא "מצב המדינה 2014" של מרכז טאוב לחצו כאן